אני בטוח שלא אפתיע אתכם אם אספר על הסכנה שמציבה בפנינו ההתחממות הגלובלית: מומחי אקלים מזהירים מזה שנים מפני ההשלכות ההרסניות שתהיה להתחממות הזו בעשורים הקרובים.אבל הנה משהו שאולי כן יפתיע אתכם. גם אם היינו מצליחים, בדרך נס, לעצור לחלוטין את כל פליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם כבר מחר בבוקר - עדיין לא היה בכך די בכדי לבלום את ההתחממות הגלובלית. מדוע? זו השאלה שתעמוד במרכז הפרק. האזנה נעימה,רן

לקראת מפגש המאזינים הקרב ובא בעוד קצת פחות מחודש, בחרתי להשמיע לכם פרק שהוקלט במפגש מאזינים קודם שנערך בתאטרון צוותא. בנובמבר 1957 הדהימה ברית המועצות את העולם כאשר שיגרה, בפעם השנייה בתוך כחודש, לווין לחלל. על ספוטניק 2 הייתה נוסעת: כלבה קטנה (וחמודה) בשם 'לייקה' ('נבחנית', ברוסית). אבל התגובה לשיגורה המוצלח של לייקה לא הייתה התגובה לה ציפתה ברית המועצות הסערה התקשורתית שעוררה לייקה לא דעכה מאז ועד ימינו, והייתה לה השפעה קריטית על האתיקה של ניסויים מדעיים בכמעט כל תחום, ולא רק בחלל. תודה לנתן פוזיאק שערך את התחקיר לפרק, ולניר סייג שהקליט אותו.מפגש המאזינים הקרוב יערך ב-18.7.24, בשעה 2130, במועדון הגריי שבתל-אביב. קישור לרכישת כרטיסים - בעמוד של עושים היסטוריה באתר הבית שלנו, osimhistoria.comהאזנה נעימה, רן

חשבתם שפסיכולוגים טובים רק בלהקשיב? תחשבו שוב. כשזה מגיע לניסוי מעבדה, יש פסיכולוגים שידעו גם לבצע. סיפורם של כמה מהניסויים הדרמטיים והמשפיעים ביותר בפסיכולוגיה: על הכלבים של איוון פאבלוב, על ניסוי אלברט הקטן של ג'ון ווטסון, האירוע האכזרי במקדולנד'ס - וכמובן, הניסוי המפורסם והמטריד של סטנלי מילגרם.האזנה נעימה,רן

בעשרה ביולי, 1943, אחרי חמישה ימי לחימה - כבר היה ברור לפיקוד הגרמני הבכיר שמבצע "מצודה" לכיבושה של בליטת קורסק לא מתנהל כמתוכנן. בצפון ובדרום הבליטה נתקלו הכוחות בהתנגדות עיקשת של המגנים הרוסים וספגו אבידות כבדות. גורלו של מבצע מצודה, אם כן, היה מונח כעת על כתפיה של הארמיה הגרמנית הרביעית, שכוחותיה הצליחו לחדור לעומק השטח הרוסי ולהבקיע את שתי רצועות ההגנה הראשונות. הרוסים לא עמדו מנגד, כמובן. העיר קורסק הייתה אחד המרכזים התעשייתיים החשובים בדרומה של רוסיה: אריך פון מאנשטיין, הוגה תוכנית מצודה ומפקד החזית הדרומית, העריך כי כיבושה של קורסק יאלץ את ברית המועצות לחתום על הפסקת אש, ויאפשר לגרמניה הנאצית להתמקד בהדיפת כוחותיהן של בעלות הברית במערב אירופה ובים התיכון. אם כן, שתי ארמיות סובייטיות שעד כה הוחזקו בעתודה, דהרו כעת מערבה כדי לפגוש את הכוח הפולש ליד העיירה פרוחורובקה.האזנה נעימה,רן

בערבו של הארבעה ביולי, 1943, שקט מתוח שרר במבלט קורסק. משני צידי החזית ערכו שלושה מיליון לוחמים הכנות אחרונות לקראת יציאה לקרב. למעלה משמונת אלפים צוותי טנקים תדלקו את כלי הרכב המשוריינים שלהם וטענו אותם בפגזים. עשרות אלפי קציני ארטילריה בדקו את טבלאות הירי שלהם. סביר להניח שהפיקוד הסובייטי לא הופתע יתר על המידה: הרוסים ידעו כבר מאז חודש מאי על כוונתם של הגרמנים לתקוף את בליטת קורסק. הדחיות החוזרות ונשנות של מבצע "מצודה" - נתנה בידיהם די זמן להכין במבלט שלושה מערכי הגנה מבוצרים באורך כולל של אלפי קילומטרים. אבל לגרמנים היו שני קלפים משמעותיים בידם. הראשון היו שני דגמי טנקים חדשים, והשני היה גנרל-פילדמרשל אריך פון מאנשטָיין, מי שנחשב למפקד ולאסטרטג הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמת העולם השניה.

ביולי 1943, גורלה של החזית המזרחית - ולמעשה גורלה של מלחמת העולם השניה כולה - היו על כף המאזניים, כששניים מהצבאות הגדולים ביותר שידעה האנושות מאז ומעולם התייצבו זה מול זה בקורסק: גרמניה הנאצית, שהטנקים שלה היו הטובים ביותר בעולם, וברית המועצות עם כמעט שני מיליון חיילים ושלושים אלף קני ארטילריה. ולגרמנים היה אס נוסף בשרוול: הגנרל שהיה מופקד על שדה הקרב היה אריך פון מאנשטיין, שהיסטוריונים רבים רואים בו את המפקד הצבאי הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמה כולה. תודה רבה מיוחדת לאלי גולוסובסקי, שלא רק הציע את הנושא לפרק אלא גם סיפק לי כמה סיפורים מעניין בשבילו כחלק מפרויקט מדהים שהוא לקח על עצמו לראיין וטרנים רוסים שלקחו חלק במלחמת העולם השניה ועלו לישראל. בקרו בעמוד הפייסבוק של הפרויקט: https://www.facebook.com/veteransww2האזנה נעימה,רן

עד לפני מאות שנים ספורות, עוני היה נחשב פגם מוסרי ואפילו עבירה פלילית: על קצבאות לשם חיים בכבוד לאחר הפרישה מהעבודה - לא היה אפילו על מה לדבר. סדרה של מחקרים פורצי דרך על תוחלת החיים הממוצעת של בני האדם, ועלייתו של הסוציאליזם באירופה בראשית המאה העשרים חוללו מהפכה דרמטית ואפשרו את הקמתן של קרנות הפנסיה המודרנית. אבל שינויים דמוגרפיים בקנה מידה גלובלי מאיימים על העתיד של הפנסיה שלנו ומחייבים אותנו לחשוב קדימה. האזנה נעימה, רן

קפה הוא לא רק משקה פופולרי - הוא גם חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית: אנחנו עושים הפסקת קפה בעבודה, נפגשים עם לקוח בבית קפה, יושבים על קפה עם החברה הכי טובה ואורזים פק"ל קפה למילואים. קפה הוא לא המשקה היחיד, כמובן, שתופס מקום משמעותי כל כך בתרבות שלנו: בירה ויין, למשל, הם משמעותיים לא פחות ואולי אפילו יותר. אבל הבירה והיין מלווים את בני האדם מזה אלפי שנים, בעוד ששתיית קפה היא עניין חדש יחסית: כמשקה, הקפה נכנס לחיינו לפני כארבע מאות שנה בסך הכל. אז, איך בכל זאת הצליח הקפה להפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית בכל כך הרבה מדינות ותרבויות ברחבי העולם, בפרק זמן קצר כל כך?האזנה נעימה :-)רן

בשנות השלושים של המאה העשרים האמינו הפיזיקאים כי יש בידיהם תמונה ברורה ומושלמת למדי של מבנה האטום ושל אבני הבניין היסודיות של הטבע: הפרוטון, הניוטרון והאלקטרון הסבירו היטב תופעות פיזיקליות וכימיות רבות. אך כשפיתח ארנסט לורנס את מאיץ החלקיקים פורץ-הדרך שלו, הופתעו המדענים לגלות שטף של מאות חלקיקים חדשים ובלתי צפויים שהתעופפו לכל עבר בכל ניסוי: 'גן חיות של חלקיקים'. מורי גל-מן, יובל נאמן ואחרים נאלצו לחשוב 'מחוץ לקופסא' כדי לפענח את צפונותיהם של אבני-הבניין היסודיות של הטבע, ולהבין מה מתרחש בעולם המוזר והצבעוני של הקוורקים.בסוף הפרק, שיחה עם חן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו לעזה ושוחררו בעסקת השבויים הראשונה, על הלחץ הציבורי שמפעילות משפחות החטופים על הממשלה. האזנה נעימה,רן

בפרק זה נלווה את גיבורי הפרק שלנו - ליאור, מורן ונורוז - כשהם פוגשים בפעם הראשונה את התורמת האלטרואיסטית שלהם: נעה, מהר ברכה שבשומרון. לאחר מכן, ניכנס לחדר הניתוח ונצטרף לניתוח הסרת הכליה מהתורמת והשתלתה בליאור, וגם נשמע על סיפורו של ד"ר ג'וזף מורי, הפלסטיקאי שעסק בהשתלות איברים כתחביב - וזכה בפרס נובל. תודה רבה לצוות מחלקת ההשתלות ולמחלקת הדוברות של בית החולים בילינסון, לפרופ' רותי רחמימוב, וכמובן לארבעת גיבורי הסדרה שלנו. האזנה נעימה,רן

כשהפסיקו כליותיהם של ליאור ונורוז לתפקד, חייהם התהפכו במאה ושמונים מעלות. בפרק זה נעקוב אחר המסע המורכב והכואב שעוברים חולי הכליות הנזקקים להשתלה - החל מטיפולי הדיאליזה הקשים וכלה בקושי למצוא תורם מתאים - ונכיר גם את פניה היפות של החברה הישראלית, בדמותם של תורמי הכליה האלטרואיסטים והעמותות שמסייעות לתורמים ולמושתלים. תודה למרואיינים שלי בפרק: ליאור ומורן הרציאנו, נורוז חלבי, פז מוסקוביץ גן-זך ופרופ' רותי רחמימוב. תודה גם לכל צוות מחלקת ההשתלות של בית החולים בילינסון על שאיפשרו לי את ההצצה הנדירה הזו להליך השתלת הכליה, רבה לדוברות בית החולים בילינסון על הסיוע בתיאום ההקלטה ועל הליווי הצמוד לאורך היום הארוך הזה, ולבסוף תודה רבה ללימור רייך, מנהלת מחלקת השירות וחווית הלקוח של בית החולים, שעשתה את החיבור הראשוני בינינו. האזנה נעימה,רן

בעשור האחרון מתחוללת מהפכה דרמטית מעל ראשינו: המזעור הטכנולוגי והוזלת עלות השיגור חברו יחד להגדיל את מספר הלווינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ מכמה אלפים - לעשרות אלפי לווינים מכל סוג, שחלקם לא גדולים יותר מכרטיס אשראי. המהפכה זו מביאה עימה אתגרים מורכבים, כדוגמת פיקוח ובקרה למניעת התנגשויות, שהאופן שבו נתמודד עימם יקבע כיצד תוכל לנצל האנושות את המשאב הזה, החלל, במאה השנים הבאות. עוד בפרק: סיפורו של 'דוכיפת-1', הלווין הישראלי הראשון ששוגר על ידי תלמידי בית ספר - וקבע שיא עולמי מרגש. אורחת בפרק: שנהב לייזרוביץ'.בסוף הפרק: פינת חסות של אורביט מערכות תקשורת, על החוליה הקריטית אך פחות מוכרת של מהפכת הלווינות הזעירה: זו של תחנות הקרקע, שמנהלות את התקשורת עם כל אותם עשרות אלפי לווינים. האזנה נעימה!רן

כשגילה לואיגי' גלווני שלחשמל סטטי יש השפעה דרמטית על רגלי צפרדעים מתות, הוא עשה את הצעד הראשון במהפכה שאת תוצאותיה אנו חשים עד ימינו. אלסנדרו וולטה לקח את תגליותיו של גלווני צעד אחד קדימה, והצליח לאחסן את אותה אנרגיה חשמלית ובלתי נראית בסוללה. בדרך, שני המדענים הדגולים הללו מצאו את עצמם משני צידיו של ויכוח שפילג את אירופההאזנה נעימה,רן

כמו כל טכנולוגיה חדשנית בהיסטוריה, גם מודלי שפה גדולים (הבינות המלאכותיות שמאחורי ChatGPT) עתידים לחולל זעזועים משמעותיים בעולמנו. אבל חוקרים רבים בתחום הבינה המלאכותית משוכנעים שהאיום שמציבה הטכנולוגיה הזו הוא חמור יותר - עד כדי סכנת הכחדה ממשית למין האנושי. הסיבה? "בינה מלאכותית כללית" (AGI). מהי בינה מלאכותית כללית, מהן התכונות שהופכות אותה למסוכנת כל כך - אולי - עבורנו, והאם מודלי השפה הגדולים באמת מפגינים את היכולות שמהן אנחנו חוששים כל כך? האזנה נעימה, רן

במשך קרוב לשבעים שנה, מאז הופעתם של המחשבים האלקטרוניים, לא חלה שום התקדמות דרמטית בתחום העיבוד הממוחשב של שפה אנושית טבעית. קריאה וכתיבה של טקסטים ברמה כמו-אנושית הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית עבור המחשב. ואז, בנובמבר 2022, הופיע ChatGPT - וטרף את כל הקלפים.מה הביא לכך שאחרי אינספור כשלונות ומאמצים עקרים, הצליחו לפתע מדעני המחשב להפיק מבין ידיהם מכונה שמסוגלת לתקשר איתנו - בשפה שלנו? כמו כן, האזינו בסוף הפרק לפינה בחסות ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, אודות הסרטים הביתיים שצילמו חיילי מילואים במלחמת יום הכיפורים - ומה הם מלמדים אותנו אודות חיי היום יום במובלעת הסורית שברמת הגולן, ובארץ גושן שמעברה השני של תעלת סואץ. האזנה נעימה,רן

הפסיכולוגית ד"ר שני נוה שיתפה איתי תופעה מעניינת: מסתבר שהמון אנשים שפונים אליה בעקבות האירועים בשבוע האחרון, מתארים מצוקות נפשיות שקשורות ברגשות אשם. החלטתי להרים את הכפפה - והזמנתי את ד"ר נוה ואת ד"ר מעיין בוימן משיטה מ'עושים פסיכולוגיה' לשיחה על הרגש המעיק הזה: תחושת אשם. מדוע אנשים שלא היו קורבנות ישירים של מתקפת החמאס סובלים ממצוקה נפשית?מה המנגנון האבולוציוני והפסיכולוגי של אשמה?מדוע פסיכופתים מסוגלים לשקר בפוליגרף מבלי להתגלות?מתי תחושות אשם הן דבר חיובי שמסייע לנו לגבור על טראומות - ומתי הן מפריעות לנו, ומה תפקידה של החמלה בהתמודדות מול רגשות אשם.על כל אלה ועוד תשמעו בפרק שלפניכם.האזנה נעימה.רן

לגנטיקה, בניגוד לארכיאולוגיה, יש את היכולת לגלות לנו פרטים אודות עברנו האישי: מוצא משפחתי, השתייכות שבטית ועוד. לגילויים כאלה יש פוטנציאל לענות על שאלות בנות אלפי שנים: למשל, האם משפחת הכוהנים היא אכן נצר לאהרון הכהן שחי בתקופת התנ"ך, וגם להיכן נפוצו עשרת השבטים האבודים? אבל מצד שני, הגילויים האלה עלולים גם לזרוע פילוג, שנאה ופירוד - אם לא מעניקים להם את הפרשנות הנכונה. האזנה נעימה,רן

שהציע לינוס פאולינג לחוקר הצעיר אמיל צוקרקנדל להתמקד בחקר ההמוגלובין - אמיל התבאס. למה לחקור חלבון שכבר נחקר לעומק במשך עשרות שנים? אבל כשראש המעבדה שלך, שהוא במקרה גם זוכה פרס נובל מפורסם, מציע לך משהו כזה - אתה לא ממש יכול לסרב... למזלו של אמיל, עצתו של פאולינג התבררה כחכמה מאין כמותה: היא אפשר למדען האוסטרי לחשוף מנגנון בשם 'השעון המולקולרי', שחולל מהפכה בחקר שושלות גנטיות. בפרט, הוא אפשר לתת, סוף סוף, תשובה לשאלה שסיקרנה את החוקרים במשך שנים רבות: מאין הגיע ההומו סאפינס, ומה קרה למיני האדם האחרים שחיו לצידו? האזנה נעימה,רן

הי, זה רן.זו הודעה מיוחדת למאזיני הרשת שלנו. מפיק לשעבר וחבר יקר, דור שפיר, נעדר מאז אירועי השבעה באוקטובר באזור נירים שבעוטף עזה - ואנחנו זקוקים לעזרתכם כדי למצוא אותו. על פי הידוע לנו, דור וחברתו השתתפו במסיבה קטנה ליד קיבוץ נירים - מסיבה בשם פסיידאק - ועם תחילת האירוע הצליחו להימלט מהמקום ברכבם: יונדאי, שמספרו 5891466. הם נסעו מספר קילומטרים, אבל אז נאלצו לצאת מהרכב ולהסתתר במיגונית. החברה, לצערנו, נמצאה הרוגה בשטח - אבל דור עדיין חסר, ולפי מידע שקיבלנו ייתכן והוא מסתתר בשטח מכיוון שהוא סובל מהלם קרב. נכון לשעת ההקלטה, יום שלישי העשרה באוקטובר 2023, אני לא יודע לומר אם מותר להכנס לשטח ולסייע בחיפושים - אבל אם מישהו מכם, המאזינים, יודע משהו על מה שהתרחש באותו הלילה במסיבת פסיידאק בנירים, או שחושב שהוא יוכל לסייע בכל דרך למאמצי החיפוש - אשמח להעזר בכם. אנא צרו עימנו קשר בווטאסאפ במספר: 0547650808. אני חוזר שוב - 0547650808.תודה.

ההצלחה האדירה והסוחפת של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שינתה את האופן שבו הביטו יהודי התפוצות על בנימין זאב תיאודור הרצל. אם בתחילה נתפס העיתונאי הוינאי המגונדר, שהקשר האישי שלו ליהדות היה רופף ביותר, כפנטזיונר חולמני ותו לא - כעת היו מאחוריו אלפי יהודים שראו בו משיח חדש: משה של העת המודרנית. אבל כעת נכנסה התנועה הציונית לשלב הבא והקריטי בחייה: השלב שבו הצהרות וכוונות כבר אינן מספיקות, וצריך להתחיל להביא תוצאות בשטח. להרצל לא היו אשליות: הוא ידע שבכל צעד ושעל שיקח מעכשיו הוא יתקל בהתנגדות מצד גורם כלשהו בזירה היהודית או הבינלאומית, ושכדי להצליח יהיה עליו לנהל משחק מתיש של איזונים בין הדרישות השונות והיריבויות הרבות בתנועה הציונית ומחוצה לה.בסוף הפרק - חלקה השני של השיחה עם אפרת סיני, מנהלת הארכיון של קק"ל, על הפרויקטים המרתקים של הארגון במרוצת השנים. הפעם נדבר על הצפתן מחדש של ביצות החולה, ועל יער קדושים - יער מיוחד במינו להנצחת נספי השואה. תודה לרודיה קוזלובסקי, שגילם את דמותו של הרצל בפרק.האזנה נעימה,רן

כשפרסם הרצל את ספרו 'מדינת היהודים', חלק מחבריו חשבו שמדובר בבדיחה - ואחרים חשבו שאולי איבד את שפיותו. הרי הרצל היה יהודי מתבולל, שאך שנים ספורות קודם לכן טען שעל כל היהודים להתנצר בהמוניהם...מאין הגיע הרעיון ההזוי של 'מדינה ליהודים'? ובכל זאת, בתוך שבע שנים בלבד עשה בנימין זאב הרצל את הבלתי יאמן: הוא איגד את העם היהודי לכדי לאום אחד, וייסד תנועה ציונית בינלאומית. מה פשר ההצלחה המפתיעה הזו, ומה היה סוד קסמו של הרצל? עוד בפרק: פינה בשיתוף קק"ל ובה אארח את אפרת סיני, מנהלת הארכיון של קק"ל, לשיחה מרתקת על כמה מהפרוייקטים הגדולים של הארגון הותיק כדוגמת הקופסא הכחולה, ייבוש ביצות החולה ועוד.האזנה נעימה,רן

אולי תופתעו לשמוע, אבל מכוניות אוטונומיות קיימות בצורה כזו או אחרת כבר למעלה משלושים שנה - ואם כך הדבר, מדוע אנחנו לא נוסעים ברכבים אוטונומיים כבר היום? אחת הסיבות לכך היא שאלה של אמון. אבל אם אתם מניחים שהבעיה עליה אני מדבר היא חוסר-אמון - דהיינו, שהציבור עדיין לא סומך על רכבים אוטונומיים מכיוון שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה או בטיחותית מספיק - תרשו לי להפתיע אתכם. הבעיה שבה נתמקד בפרק הנוכחי היא לא בעיה של חוסר-אמון, אלא דווקא בעיה של עודף אמון. בסוף הפרק: פינה מיוחדת שבה יצאתי לאתר ניסויים סודי של אלביט מערכות כדי לראות כלי רכב רובוטי אוטונומי שמפתחת החברה, כמו גם להקות של רחפים אוטונומיים - שיחד יחוללו מהפכה בשדה הקרב העתידי. האזנה נעימה! רן

למרות האליבי החזק, החוקרים מתבייתים על החשוד החדש-ישן. החשד הזה מוביל אותנו לאמסטרדם, לוס אנג'לס, ופריז, במרדף אחר עשרות שעונים שטרם הושבו. מה תטען נילי שומרת? איך נשבר האליבי? והאם יש עוד פריצות שנעמן עומד מאחוריהן?חלק חמישי ואחרון של הסדרה, ובנוסף - ראיון מיוחד עם יוצרי הסדרה, גיא בן נון ובן אור הברי, על מאחורי הקלעים של ההפקה.תודה מיוחדת לפנינה גרי ואלון נוימן על הקלטות הציטוטים של ארנה לידור וסמי נחמיאס בפודקאסט.

השם שהחוקרים מוצאים ב"מחסני תפוז" ברמלה מוביל אותם לאדם עם אליבי מושלם. כדי ליישב את הסתירה בין האליבי החזק לבין הראייה המשמעותית, אנחנו חוזרים להתחלה - ומנסים להבין איך התגלגלו חייו של האיש שכל הסימנים מעידים שהוא עומד מאחורי השוד.תודה מיוחדת לפנינה גרי על הקלטת הציטוט של ארנה לידור

סמי נחמיאס, החוקר הפרטי, מבין שבשביל לבצע פריצה כמו זו שאירעה במוזיאון לאמנות האיסלאם צריך פורץ מחונן - וצוות. ההבנה הזאת, לצד טיפ שהוא מקבל מאסיר משוחרר, מובילים אותנו לחשוד באחד הפורצים הגדולים בתולדות ישראל. כינויו: המוח. כשברזומה של "המוח" כבר שתי פריצות נועזות במיוחד, זה רק מתבקש שהזרקור יופנה אל הפורץ הירושלמי שכל המדינה כבר שמעה עליו. אבל האם התפנית בעלילה, שמגיעה 24 שנים אחרי השוד, תחזק את החשד נגדו - או שמא תזכה אותו?את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״

החשוד המרכזי הראשון הוא השען הארמני, שעובד במוזיאון ומתחזק את האוסף היקר. לחוקרים יש את כל הסיבות לחשוד בו: יש לו גישה למוזיאון, הוא מכיר את המבנה ואת האוסף היטב, ובקיא ברזי המסחר בתחום. אבל האם יצליחו למצוא הוכחה חותכת למעורבות שלו? ומה מגלה החוקר הפרטי שמחליט להיכנס לחקירה ללא הזמנה?יוצרי הפרק: גיא בן נון ובן אור הברי

באפריל 1983 הגיעו עובדי המוזיאון לאמנות האיסלאם לעוד יום עבודה, ונדהמו לגלות שמאה ושישה פריטים מאוסף השענות השלישי בשוויו בעולם - נגנבו. שלל בשווי רבע מיליאד דולר נעלם מהמוזיאון הקטן בירושלים, והמשטרה נכנסה מיד לחקירה. מי היו החשודים המידיים? איך נראתה זירת הפשע הלא-אופיינית-בעליל? וכיצד הגיע מלכתחילה אוסף יקר כל-כך למוזיאון לא מוכר בירושלים?את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״

מלאכת הכתיבה, ולא רק במדע הבדיוני, אינה מסתיימת ברגע שבו הסופר כותב את המילים 'סוף' וקם מהכסא. מאותו הרגע, ולעיתים אפילו הרבה קודם לכן, נכנסים לתמונה שרשרת ארוכה של בעלי תפקידים שלכל אחד מהם יש את היכולת לרומם את הספר- או לרסק אותו. סיפורו של ז'ול ורן, אחד מהסופרים הגדולים של המדע הבדיוני ובכלל, הוא דוגמא מאלפת לשתי האפשרויות הללו. כיצד הציל עורכו את וורן את הקריירה של הסופר הטירון לפני שהספיקה אפילו להתרומם מהקרקע - וכיצד כמעט חיסלו תרגומים גרועים את המוניטין שלו? האזנה נעימה,רן

אלברט איינשטיין נחשב לאחד מאבותיה המייסדים של תורת הקוונטים - אבל חוסר הנכונות שלו לקבל את המוזרוּת של התיאוריה הזו כפשוטה יצרה פער הולך וגדל בינו ובין קהילת הפיזיקאים. איינשטיין לא ויתר: כשנה לאחר שברח מגרמניה הנאצית והצטרף למכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ארה"ב, הוא חבר לשני פיזיקאים אחרים - בוריס פודולסקי ונתן רוזן - ויחד, השלושה הסתערו על תופעה נוספת ובעייתית במיוחד של תורת הקוונטים, מתוך כוונה ברורה להשתמש בה כדי להוכיח לכל שאר עולם הפיזיקה שתורת הקוונטים לא נכונה - או לכל הפחות, שחסר בה משהו מהותי ועמוק מאוד.האזנה נעימה :-)רן

בימינו, רק מעטים זוכרים עד כמה היינו קרובים, לפני קצת מעט ממאה שנים, לאבד את היין כפי שאנחנו מכירים אותו. כנימה זעירה בשם 'פילוקסרה' עמדה להשמיד את כל זני גפן היין בכל העולם. צרפת, אומת היין הגאה, עמדה על סיפו של אסון כלכלי ותרבותי אדיר. כיצד הסתיימה מלחמת העולם כנגד הכנימה הזעירה?

במשך קרוב לשלושים שנה ביצע חיל הים עשרות מבצעי חיפוש אחר הצוללת האבודה אח"י דקר, כשהוא נסמך על מחקרים שנעשו על מצוף הירכתיים של הצוללת שמהן עלה כי הדקר שוכבת בעומק רדוד יחסית. אבל באמצע שנות התשעים החליטו בחיל לפתוח את הראש לכיווני מחשבה אחרים - וההחלטה הזו הובילה בתוך זמן לא רב לפריצת דרך בחקירה. תודה למרואיינים בפרק: מאיר כתר, הדר קמחי ויחיאל געש. תודה לנתן פוזניאק שסייע בתחקיר ובראיונות. אני מקדיש את הפרק הזה למשפחותיהם של חללי הדקר. האזנה נעימה,רן

בינואר 1968 עשתה אח"י דקר את דרכה מנמל פורטסמות' שבאנגליה לביתה החדש בישראל. בדרך, הצוללת החדשה והמתקדמת ביותר של חיל הים הייתה אמורה לעשות את מה שאף צוללת ישראלית לא עשתה לפניה: לחצות את הים התיכון כולו, מגיברלטר ועד חיפה - מתחת למים. ואז, בעשרים וחמישה בינואר, היא נעלמה - ועל סיפונה שישים ותשעה לוחמים: האסון הגדול ביותר בתולדות הצי הישראלי. הרמז היחיד לגורלה של הדקר היה מצוף סימון חירום שנשטף אל חופיה שלרצועת עזה, והיווה את יריית הפתיחה לחקירה בלשית חסרת תקדים שנמשכהשלושים שנה. האזנה נעימה,רן

ששוגרה תחנת החלל 'מיר' בשנת 1986, העולם היה לפות במלחמה קרה בין ארצות הברית וברית המועצות, והוואקום שמעל האטמוספירה היה נחלתן הבלעדית של סוכנויות חלל ממשלתיות. חמש עשרה שנה מאוחר יותר, כששבה מיר לכדור הארץ, העולם אליו חזרה היה שונה לחלוטין. זהו סיפורה של מיר, תחנת חלל שהייתה אחד מהפרוייקטים השאפתניים ביותר שהגתה האנושות. מיר סבלה מכמה תאונות מסמרות שיער, ביניהן שריפה בתוך התחנה והתנגשות עם חללית אספקה שפערה חור בדופן התחנה- אך עשתה היסטוריה בכל קנה מידה.

בנייתן של מכונות משתכפלות - דהיינו, מכונות המסוגלות ליצור עותקים חדשים של עצמן - היא קלה יותר מכפי שאולי נדמה בתחילה. גשושיות רובוטיות משתכפלות שכאלה, מסתבר, הן גם הדרך המהירה והיעילה ביותר לחקור את הגלקסיה שלנו. אבל תובנה זו הביאה את הפיזיקאי פרנק טיפלר להסיק כי אם ישנן ציוויליזציות חייזריות אחרות, הרי שהגלקסיה שלנו כבר הייתה צריכה להיות שוקקת וגועשת במיליארדי גשושיות רובוטיות שכאלה. מכיוון שאנו לא רואים גשושיות שכאלה סביבנו - הרי שאנחנו לבד ביקום...או שלא?כיצד נוכל לבנות מכונות משתכפלות, והאם תחוללנה המכונות הללו מהפכה דרמטית בחקר וכיבוש החלל? האזנה נעימה :-)רן

בחודשים שלפני המילניום החדש הזהירו טורי הפרשנות בעיתונים מתקלת תוכנה שעלולה לפגוע בכמעט כל המחשבים בכדור הארץ, ומאיימת לפגוע באורח אנוש בתשתיות בהן אנו תלויים. נבואות זעם אלה לא התגשמו – אך האם פירוש הדבר שסכנה דומה לא צפויה לנו בעתיד? ייתכן ותופתעו לגלות את התשובה. האם אתם מוכנים לבאג 2038?…

הדיכאון מלווה את המין האנושי מאז שחר ימי ההיסטוריה - ובכל ההיסטוריה, מעולם לא נמצא לו טיפול הולם. ואז, בשנות החמישים, תגלית אקראית עוררה התרגשות עזה: סוף סוף נמצאה התרופה לדיכאון...האמנם?

מה יכולות פרסומות היסטוריות ללמד אותנו על האופן שבו השתנתה החברה הארץ-ישראלית במאה וחמישים השנים האחרונות? בפרק זה נצלול לתוך ארכיון הסרטים הישראלי של סינימטק ירושלים ואל פרסומות שהוקרנו בקולנוע ובטלוויזיה לאורך השנים, כדי להצביע בעזרתן על המגמות שהופיעו בישוב היהודי מאז שלהי המאה ה-19 ועד ימינו. קישור לאסופת הפרסומות בארכיון הסרטים:https://jfc.org.il/collection/%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA/האזנה נעימה,רן

כולם יודעים שקרינה מסוכנת לבני אדם - אבל מעטים מודעים לאיום שמהווה הקרינה הקוסמית על רכיבי האלקטרוניקה העדינים של החלליות והלווינים שלנו, ועד כמה היא מגבילה אותנו מלנצל את ההתפתחויות המהפכניות בעולם הטכנולוגיה המודרני, כדוגמת בינה מלאכותית וכדומה. איזה נזק גורמים חלקיקי הקרינה הקוסמית למעגלים אלקטרוניים בחלל, ומדוע קשה כל כך להתגונן מפניהם? אורחים בפרק: מגישי הפודקאסט 'הארד ריסט', פודקאסט החומרה הראשון בישראל. האזנה נעימה,רן

אסטרונומים מגלים דברים, וסופרים ממציאים סיפורים- אבל...מה לגבי המתמטיקאים? האם הם מגלים את נוסחאותיהם, או שמא כל המפעל האדיר של המתמטיקה הוא המצאה אחת גדולה? ומדוע לכל הרוחות מנסה הטבע ליצור את החייל הצרפתי המושלם? האזנה נעימה,רןhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/12/13/profindler-history-math/

הסאגה ההיסטורית עוצרת הנשימה של אלכסנדר הגדול מגיעה לסיומה בפרק עתיר בשאלות מסקרנות: מה היו נסיבות מותו האמיתיות של אלכסנדר? מה קרה לארון הקבורה שלו, וכיצד היה נראה עולמנו היום אלמלא הלך אלכסנדר מוקדון לעולמו בגיל כה צעיר? תודה לאילן אבקסיס (מהפודקאסט 'דברי הימים') ולשחר לוי על תרומתם לפרק :-)האזנה נעימה,רןhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/11/27/iasa-history-alexander/

מותו של דריוש השלישי סימן את סופה של האימפריה הפרסית - אבל למרות שאלכסנדר מוקדון היה כעת בשיא תהילתו והצלחתו, מתחת לפני השטח החלו נגלים בקיעים וסדקים בתוך הצבא המוקדוני החזק. כעסם של חייליו של אלכסנדר על האופן הפייסני שבו נהג כלפי אויביו המובסים, ועל טענותיו לייחוס אלוהי, הוביל לשורה של ניסיונות התנקשות ומרידות בסמכותו של המלך.https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/06/panda-history-alexander-4/

דריוש השלישי חזר לבבל מוכה וחבול, והחל לבנות מחדש את הצבא הפרסי. אלכסנדר, בינתיים, יצא דרומה אל צידון, צור ומצרים, כדי להשתלט על הנמלים שם ולסכל את האיום שהיווה הצי הפרסי בים התיכון. ובתוך כל זה, מתחים החלו צצים בתוך צבאו של אלכסנדר: יותר ויותר קצינים וחיילים החלו להבין שהם משרתים את שאיפותיו האישיות של של מלך מוקדון, במקום את צרכיה של יוון עצמה...האזנה נעימה,רןhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/10/13/refael-history-alexander-3/

סדרת הפרקים על אלכסנדר הגדול תשוב מיד אחרי החג, ובינתיים בחרתי להשמיע לכם פרק מרתק במיוחד של 'עושים תנ"ך' על מקורותיו ההיסטוריים של יום הכיפורים. יותם שטיינמן וחוקר המקרא שחר ענבר צוללים אל העבר הרחוק, ומנסים לענות על שאלה מסקרנת: אם יום הכיפורים הוא חג כה חשוב ביהדות, מדוע הוא כמעט ואינו מוזכר בתנ"ך? האזנה נעימה :-)רןhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/09/28/panda-history-kippur/

אחרי שנחת בראש צבאו באסיה הקטנה (טורקיה של ימינו), החל אלכסנדר הגדול לכבוש את הערים המקומיות בזו אחר זו. אחרי שמאמציהם של המושלים הפרסים המקומיים לבלום את התקדמותו של מלך מוקדון כשלו באופן קטסטרופלי, החליט דריוש השלישי מלך פרס לקחת את העניינים לידיו שלו, ויצא בראש צבאו העצום לפגוש את אלכסנדר הגדול בשדה הקרב.https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/21/pauza-history-alexander2/

כשהחריב המלך הפרסי חשיארש הראשון את אתונה ובזז את מקדשיה, הוא לא תיאר לעצמו שבמעשיו הפיל את אבן הדומינו הראשונה בשרשרת של אירועים שתביא, בעוד שנים לא רבות, את מלכה הצעיר והשאפתן של ממלכת מוקדון הזעירה לנעוץ את חניתו בחול של חוף הים של אסיה הקטנה, ולהכריז כי הוא עומד להעניש את האימפריה הפרסית האדירה על מעשיה.https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/07/refael-history-alexsander-part1/

הרכבת התחתית - ה'מטרו'- היא סימן ההיכר של המטרופולין המודרני: כלי תחבורה שמשרת מיליוני בני אדם בכל יום. כיצד הצליחו המהנדסים בלונדון להתגבר על הקשיים שבחפירה מתחת לנהר התמזה, ואיך באה לעולם המפה האייקונית של ה'טיוב' הלונדוני? האזנה נעימה, רןhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/08/10/pauza-history-metro/

בירה, יין, לחם, גבינות וחמוצים - מאכלים שמלווים את האנושות מזה אלפי שנים - הם כולם תוצרים של תהליכי תסיסה. אבל עד לפני כ-150 שנה, התסיסה הייתה מסתורין, וטובי החוקרים התווכחו ביניהם על פשרה של התופעה המשונה הזו. מתוך המחקר אודות תסיסה ואנזימים צמחו הפיסטור, תורת החיידקים - ואפילו, תאמינו או לא- מדינת ישראל. האזנה נעימה :-)רןhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/07/27/cambly-history-fermentation/

הפסיכואנליזה היא יותר משיטת טיפול: זיגמונד פרויד ניסה לבנות הסבר שלם ורציונלי למתחולל בנפש האדם ממחלות נפש ועד פליטות פה. האם פיצח פרויד את מסתורין התת-מודע?https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/17/pauza-history-freud/

שימו על עצמכם חלוק ירוק וכובע רשת - אנחנו נכנסים לחדר הניתוחים! הניתוח הקיסרי הוא אחד ההליכים הרפואיים העתיקים ביותר - כה עתיק, למעשה, עד שהוא מופיע לראשונה במיתולוגיות היווניות והפרסיות, עוד בטרם המצאת הכתב. אבל לא רבים יודעים שעד לפני שנים לא רבות יחסית, הניתוח הקיסרי היה למעשה גזר דין מוות לאישה היולדת...כיצד הפך הניתוח הקיסרי לבטוח ונפוץ - ומהן ההשלכות ארוכות הטווח של ההתערבות הבוטה הזו ברבייה האנושית?...האזנה נעימה :-)רןhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/07/06/metro-history-cesarean/

מארק צוקרברג מאמין בכל ליבו שאנחנו על סיפה של מהפכה טכנולוגית שתכניס את כולנו לתוך העולם הוירטואלי של המציאות המדומה. אבל למרות שמשקפי מציאות מדומה הופיעו כבר לפני שלושים שנה ויותר - הטכנולוגיה הזו תמיד נשארה הבטחה בלתי ממומשת. כיצד החזיר פאלמר לאקי, ילד בן 16 בסך הכל, את המציאות המדומה לראש סדר היום של חברות רבות - ומה צריך לקרות כדי שההבטחה הגדולה שלה תתממש? בסוף הפרק: הצטרפו אלי לטיסה במסוק המעבדה המעופפת של אלביט מערכות, שבה זכיתי לנסות את קסדת המציאות הרבודה החדשה וקרוב לוודאי המתקדמת ביותר בעולם! האזנה נעימה :-)רן

הפעם בחרתי להשמיע לכם פרק מתוך 'עושים פסיכולוגיה' - פודקאסט בהגשתה של ד"ר מעיין בוימן משיטה ("חתונמי") אודות נפלאות ומוזרויות המוח והתנהגות האנושיים. ברוח חודש הגאווה, הפרק עוסק ביחסם של הפסיכולוגים והפסיכיאטרים כלפי תופעת ההומוסקסואליות: האם הומוסקסואליות היא 'מחלה' שיש לטפל בלוקים בה, או שמא תופעה אנושית טבעית? האזנה נעימה :-)רן

בשנות התשעים המוקדמות, כשטסלה הייתה עדיין רק ניצוץ בעיניהם של מייסדיה, השיקה יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם דאז, ג'נרל מוטורס, רכב חשמלי מהפכני: ה- EV1. הפער העצום שפתחה ג'נרל מוטורס על כל מתחרותיה בשוק הרכב החשמלי היה אמור להעניק לה יתרון משמעותי - אבל התאגיד הענק לא רק ששמט את היתרון הזה, אלא גם עשה זאת באופן כה שלומיאלי עד שהשמועות החלו מדברות על קונספירציה סודית להכשיל את מהפכת הרכב החשמלי...וגם, בפינת החסות של לקסוס ישראל: טכנולוגיות הנעה חלופיות נוספות - היבריד,פלאג-אין ותאי דלק. להיכן נע שוק הרכב העתידי?האזנה נעימה, רן

המיג 25 היה מטוס הדגל של חיל האוויר הסובייטי: מפלצת רחבת כנף שיכלה לטוס מהר יותר וגבוה יותר מכל מטוס קרב אחר בעולם. אף טיל מערבי מעולם לא הצליח להפיל את המטוס הזה - עד שהגיע סמל ראשון פיני שפטר, שבזכות הבנה וכישורים הנדסיים יוצאי דופן הצליח לעשות את מה שאיש לא עשה לפניו...https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/08/canabd-history-mig-25/

לרופאים ומנתחים בעבר היו לא מעט דרכים להקל על סבלם של המנותחים שלהם: מתערובות מפוקפקות של אלכוהול וסמים, ועד מכת פטיש חזקה לראש (באמת). אבל אפילו כשנתגלה גז הצחוק בשלהי המאה ה-18, הוא עדיין שימש במופעי בידור - בעוד שבחדרי הניתוחים צרחו המטופלים מכאב... איך באה לעולם מהפכת ההדרמה? האזנה נעימה :-) רןhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/04/19/nicoletti-history-anesthetic/

בחודשים האחרונים של מלחמת ההתשה, ניסו טייסים סובייטים - שלחמו לצד המצרים - לארוב למטוסי חיל האוויר וליירט אותם. בישראל בשלה ההחלטה שלמרות הסיכון האדיר שבעימות עם ברית המועצות, מעצמת-על, הגיעו מים עד נפש. התוצאה הייתה מה שהיה כנראה המבצע המסוכן והשאפתני ביותר בתולדות חיל האוויר, עד לאותו הרגע: הטמנת מארב מתוחכם לטייסיו של אחד משני חילות האוויר הגדולים והטובים ביותר בעולם. השם שניתן למבצע הזה היה 'רימון 20.'https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/27/gett-history-hatasha-5/

בתחילת 1970, אחרי למעלה משנה וחצי של הקזת דם בחזית התעלה, יצאו לפועל שני מבצעים נועזים במיוחד: מבצע 'רביב', שבו הונחת כוח משוריין בחוף המצרי - ומבצע 'תרנגול 53' שבמסגרתו 'נגנב' מכ"מ מצרי מתחת לאפו של נאצר.https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/13/pointer-history-hatasha-d/

כשהציע זאב אלמוג, מפקד שייטת 13, לפשוט על האי הגרין - הצעתו נדחה במטכ"ל על הסף: פשיטה על האי המצרי המבוצר והמאיים תהיה מסוכנת מדי ותעלה בחייהם של יותר מדי חיילים. אבל ביולי 1969 הרגו כוחות קומנדו מצרים שבעה חיילי צה"ל במעוז המזח - ורצחו חייל ישראלי שבוי. במטכ"ל רצו רק דבר אחד: נקמה.https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/20/8200-historia-hatasha-c/

הפגזות בלתי פוסקות, צליפות מצמרות העצים ומארבי פתע של הקומנדו המצרי הפכו את חייהם של לוחמי צה"ל במעוזים שעל גדות תעלת סואץ - ולאנשי השיירות שהובילו אליהם אספקה - לסיוט מתמשך. המשמעת הצבאית במעוזים התפוררה, והוחלפה ב"בדואיזם", חיסולי חשבונות וחוסר רצון להילחם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/30/8200-osimhistoria-hatasha2/

מלחמת ששת הימים הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ - ובהשפלה כבדה למצרים. גמאל עבד אל נאצר, מנהיגה הכריזמטי של מצרים, החליט על אסטרטגיה של 'הקזת דם': הפגזות ארטילריות כבדות ופשיטות של כוחות קומנדו על מוצבי צה"ל בגזרת תעלת סואץ. אחרי שני אירועים חמורים שבהם נהרגו עשרים וחמישה חיילי צה"ל, החליטה ישראל להכות את המצרים מכה קשה במיוחד. מבצע הלם יצא לדרך. תודה לנתן פוזניאק שערך את הראיונות שתשמעו בסדרה.האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/12/hairegen-osimhistoria-hatasha-p1/

מה קרה בשניה הראשונה לחייו של היקום? כיצד יסיים את חייו בעוד טריליוני שנים? אלו השאלות בהן נדון בפרק הזה, כמו גם סיפורים מרתקים על המדען שאיחר להרצאה ולכן פספס פרס נובל, וכיצד יריבות מדעית בין שתי קבוצות חוקרים סייעה לתיאוריה פורצת דרך להתקבל במהירות.האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/28/panda-osimhistoria-bigbang-p2-rerun/

כשאלברט איינשטיין פיתח את תורת היחסות, אחת מהנחות היסוד שלו הייתה שהיקום שלנו אינסופי ובלתי משתנה: הנחת יסוד שהייתה בלתי מעורערת מזה אלפיים שנה, מאז ימיו של אריסטו. כששני מדענים צעירים העזו לפקפק בהנחת היסוד הזו, איינשטיין "נפנף" אותם בביטול - עד שגילויו של המפץ הגדול הכריח אותו לשנות את תפיסת עולמו. האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/07/panda-osimhistoria-big-bang-p1/

ב-1970 הצטרף מהנדס אלקטרוניקה צעיר בשם פדריקו פאגין לסטארט-אפ קטן בשם אינטל, וכמעט מיד גילה שהפרויקט פורץ הדרך שהוא אמון עליו מאחר בחצי שנה, ושאין אף אחד באינטל שיכול לעזור לו. זו הייתה נקודת פתיחה גרועה במיוחד, אבל פאגין עתיר המוטיבציה שינס מותניים, וניגש לפתח את ה-4004, המיקרו מעבד הראשון בהיסטוריה. איך עובד מעבד? מהם תתי-הרכיבים המסתתרים מתחת לכיסוי הפלסטיק, ומהם השיפורים ההדרגתיים שהפכו את המעבדים למכונות אלקטרוניות רבות עוצמה? האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/25/panda-osimhistoria-4004/

קל לטעות ולחשוב שהדומיננטיות של המחשב והתחרות על ליבם של הצעירים מצידם של משחקי המחשב שחקו את מעמדו של השח כאחד המשחקים הפופולריים ביותר בעולם. אבל מסתבר שההפך הוא הנכון: נעם מנלה, חוקר רשתות חברתיות ושחמטאי, חושף בפנינו את המהפכה שעובר משחק המלכים בעידן האינטרנט.https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/07/panda-osimhistoria-chess/

הכלב הוא בעל החיים הראשון שביית האדם - לפני הסוס, הפרה והכבשה. כיצד השפיעו בני האדם על האבולוציה של הכלבים, ומדוע הכלבים שונים כל כך מקרובי משפחתם - הזאבים? אורחים מיוחדים בפרק: אאאאאגגג ומממממ... ;-)האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/21/landau-osimhistoria-evolution-of-dogs/

ה"אפל II" הוא המחשב שהוביל למהפכת המחשב האישי בראשית שנות השמונים - והעלה את אפל לגדולה. אבל יצירת המופת ההנדסית של סטיב ווזניאק הייתה - בתחילת הדרך - כישלון מפואר... עד שסטודנט למנהל עסקים עלה על רעיון מבריק - ויצר את התוכנות החשובות בהיסטוריה.האזנה נעימה,

הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לנו לגלות, בפעם הראשונה, ספינות שנחו על קרקעית האוקיינוסים במשך אלפי שנים. מה מלמדות אותנו הספינות הטרופות על המסחר בימי קדם, ומדוע כל כך קשה לשמר אותן מרגע שהוצאו מהמים?תוספת לפרק המקורית: מהו הישוב הקדום 'עתלית-ים', ומה יכול גורלו העגום ללמד אותנו על עתידו של מישור החוף הישראלי?האזנה נעימה :-)רן.לקריאת תמלול הפרק: https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_114https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/12/landoor-osimhistoria-sfinot-tvuot-rerun/

עם פרוץ מלחמת לבנון השניה קיבל אל"מ אבנר בלקנאי, מפקד טייסת מסוקי בלקהוק, משימה בהולה: פינוי דחוף של פצוע קשה, מעט דרומית לגבול לבנון. אבנר וצוות 669 מזנקים למקום - רק כדי לגלות שלמעשה הכוח המחולץ נמצא עמוק בתוך לבנון, במקום שאין בו אפשרות נחיתה - וחיזבאללה כבר ממתין להם עם נשקים מכוונים. זהו פרק מתוך 'שעת מלחמה', בהגשתו של שלמה רז. האזנה נעימה, רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/25/revoptic-osimhistoria-tsalashim-chopper/

הפרק הקודם סיפרתי לכם על עידו - אחיהם למחצה של ירדן, מוטי ושי - שהסתבר למרבה ההפתעה שאביו הוא הוא תורם הזרע של כל ארבעת האחאים. מדוע החליט עידו לנתק את הקשר עם האחים-למחצה שלו? ייתכן והוא מנסה להגן על סוד לא כל כך סימפטי...האזנה נעימהרן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/12/panda-osimhistoria-halves-p2/

כשירדן (שם בדוי) רכש ערכת בדיקה גנטית, הוא לא שיער לעצמו שהשעשוע החביב והבלתי מזיק עתיד להפוך את חייו מהקצה אל הקצה, כשיגלה אח-למחצה שלא היה מודע לקיומו - ואז עוד אחד...ועוד...מהי 'הזרעה מלאכותית', וכיצד נעשו הפריות מלאכותיות בישראל של שנות השבעים - טרם עידן בנקי הזרע? האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/28/yangodeli-osimhistoria-artificial-insemination/

טל בשן, מייסד בית הספר למנהיגות תודעתית ומגיש הפודקאסט 'סליחה, זה לא מה שהזמנתי', בשיחה על המניעים הסמויים (והלא בריאים) להחלטות שאנחנו מקבלים בחיים, על ההשפעה שיש להורים על האושר של ילדיהם בעתיד, וכיצד להתגבר על הפחד מפני שינויים עמוקים בחיים.האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/14/landoor-osimhistoria-tal-bashan/

סטן לי הצליח לשבור את קוד הקומיקסים המיושן והמסרס, ולהעניק לגיבורי-העל חיים חדשים - אבל בשנות התשעים, בועה ספקולטיבית כמעט וחיסלה אותם סופית. היה זה איש הפלדה בכבודו ובעצמו שנחלץ להציל את גיבורי העל מתהום הנשייה.האזנה נעימה,רן. https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/30/liorshapira-osimhistoria-superheros-part-3/

אחרי שנים של דומניננטיות מוחלטת של די.סי. בשוק הקומיקסים, החליט סטן לי - העורך הראשי של מארוול - לשנות את חוקי המשחק. גיבורי העל של סטן לי היו שונים מכל אלה שבאו לפניהם, והיטו את הכף לטובתה של מארוול. די.סי. יצאה למאבק נואש, וגנבה למארוול את המאייר הטוב ביותר בעולם.האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/16/salesforce-osimhistoria-dc-vs-marvel/

סיפורה של תעשיית הקומיקסים בארצות הברית משקף נאמנה את התרבות האמריקנית, על מורכבותה וערכיה. בפרק זה נשמע כיצד הפכו סופרמן, באטמן, קפטן אמריקה ו-וונדרוומן, גיבורי-העל של הקומיקסים, מדמויות פטריוטיות בימי מלחמת העולם השניה - לאיום על ערכי המשפחה, המוסר והציות לממסד. תודה למאזינים שהגיעו לאולפן וסייעו לי באפקטים הקוליים! :-)האזנה נעימה, רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/02/seker-osimhistoria-superheros-p1-wonderwoman/

בשנת 1964 פרסם מכון ראנד- אחד ממכוני המחקר הותיקים והמכובדים בארה"ב - שורה של תחזיות טכנולוגיות בתחומי המחשוב, החלל ועוד. כצפוי, רבות מהן כשלו... ד"ר רועי צזנה, עתידן וסופר, כתב מאמר ובו בחן את ההטיות הפסיכולוגיות ופערי ההבנה שהביאו לטעויות הניבוי האלה. מלמדים אותנו הניבויים הכושלים של ראנד, ומהי תרומתם האמיתית של עתידנים?האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/12/seker-osimhistoria-roi-tzesna/

כשחזר נפוליאון למצרים, אחרי מסע מלחמה קשה ומפרץ בארץ ישראל, הוא הורה על שיפוץ מהיר של מבצרים ועמדות כהכנה לפלישה העות'מנית המתקרבת. בעקבות עבודות השיפוץ האלה נחשפה אבן מסתורית ועליה שלוש כתובות עתיקות. אבן זו הפכה, למרבה האירוניה, למורשת המשמעותית ביותר של הקמפיין כולו.האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/25/tapuach-opsimhistoria-napoleon-p5/

בין נפוליאון בונפרטה וחלום האימפריה האורינטלית האדירה שלו, ניצבה עיר מזרח תיכונית קטנטנה: עכו. במרץ 1799 הסתער הצבא הצרפתי- אולי הצבא החזק בעולם באותם הימים - על חומותיה של עכו, ומולם ניצבו המושל האכזרי של העיר, קצין בריטי חובב הרפתקאות - וגם, תופתעו לשמוע, חברו לספסל הלימודים של נפוליאון. האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/07/tapuach-osimhistoria-napoleon-p4/

דן קרלין, המוח והקול מאחורי הפודקאסט הסופר-מצליח Hardcore History, הוא אחד מטובי מספרי-הסיפורים בעולם. בראיון לרגל צאת המהדורה העברית של ספרו 'הקץ תמיד קרוב', שוחחתי עם דן על האופן שבו הוא בונה את הפרקים שלו, על האהבה שלו להיסטוריה, וכמובן - האם יעשה בעתיד פרק על אחת ממלחמות ישראל?...האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/30/toneline-osimhistoria-dan-carlin/

בעקבות התבוסה הקשה באבו-קיר, החלו שני צבאות עות'מנים מתארגנים לשם פלישה למצרים. נפוליאון החליט להקדים תרופה למכה ועלה צפונה, לאורך מישור החוף, כדי להכות בצבא העות'מני ולהמשיך משם אל קונסטנטינופול, בירת האימפריה. בדרך, עבר נפוליאון ביפו - ומה שארע שם ייזכר לעד ככתם שחור ומכוער בביוגרפיה שלו. האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/24/familysounds-osimhistoria-napoleon-p3/

שבועות ספורים לאחר נחיתתו במצרים, התייצב מול נפוליאון הצבא הממלוכי מטיל האימה, לקרב מכריע המוכר כיום בשם 'קרב הפירמידות.' צפונה משם, בים התיכון, תר אדמירל הורשיו נלסון אחר כוח הפלישה הצרפתי - ולבסוף מצא אותו במפרץ אבו-קיר שליד אלכסנדריה. תוצאות הקרב הדרמטי הזה יובילו, בעתיד, לפלישה של נפוליאון לארץ ישראל. האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/11/familysounds-osimhistoria-nepoleon-p2/

המצאת הטרנזיסטור אחראית למהפכה האדירה של מיחשוב ואלקטרוניקה ששינתה את חיינו - אבל בראשית דרכם, המוליכים-למחצה שמהם עשויים הטרנזיסטורים נחשבו למוקצים, ומהנדסים שפויים השתדלו להתרחק מהם כמו מאש... בפרק זה נספר על פיתוח הטרנזיסטור, ואת סיפורו של ממציאו, וויליאם שוקלי, שאישיותו המורכבת והבעייתית דחקה אותו אל מחוץ לעמק הסיליקון. האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/03/toneline-osimhistoria-transister-rerun/

לפני קצת יותר ממאתיים שנה, א"י ומצרים היו הבמה התרחשה אחת הדרמות הגדולות בהיסטוריה המודרנית: ניסיונו של נפוליאון בונפרטה, גאון צבאי שבתוך 4 שנים בלבד התקדם מדרגת סגן לגנרל - להקים אימפריה אוריינטלית שתאפיל אפילו על זו של אלכסנדר הגדול. ראשיתה של האימפריה הזו הייתה אמורה להיות במצרים - אבל בדרך חיכו לו הבריטים, הממלוכים - והשמש המזרח תיכונית היוקדת. האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/25/sonovia-osimhistoria-nepoleon-p1/

ב-1948 ארעה ההתנקשות הפוליטית הראשונה בתולדותיה של מדינת ישראלהצעירה: שלושה צעירים, חברי ארגון הלח"י, חיסלו ביריות את הרוזן השוודיפולקה ברנדוט, המתווך מטעם האו"ם בין ישראל ומדינות ערב. שנים לאחר מכןנטען כי השב"כ ודוד בן-גוריון טייחו את חקירת הרצח. האמנם? האזנה נעימה,רן.

מי הם יוצריה של סטקסנט? זו השאלה שסיקרנה את כל חוקרי אבטחת המידע לאחר גילוייה של התולעת המהפכנית. ושאלה חשובה נוספת: מה מגלה לנו סטקסנט לגבי האפשרות לפגוע ולהשבית תשתיות חיוניות במדינות אחרות, כמו ישראל? האזנה נעימה, רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/10/toyota-osimhistoria-stuxnet-p3-rerun/

בפרק זה נגלה כיצד הצליחו מפתחיה של סטקסנט לכוון את הוירוס שלהם במדויק אל הצנטריפוגות במפעל הגרעין האיראני, מדוע לא נתגלתה התוכנה הזדונית כשהחלה להרוס את הצנטריפוגות - וגם, מהי טעות התוכנה שבעטיה נחשפה סטקסנט לעולם? תוספת לפרק המקורי: סיפורו של עבדול קאדיר חאן, מדען הגרעין הפקיסטני שהפעיל רשת בלתי חוקית למסחר בטכנולוגיה גרעינית. האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/03/toyota-osimhistoria-stuxnet-p2-rerun/

ב-2010 התגלתה באיראן "תולעת" מחשב אולטרה-מתוחכמת, שהיכתה את כל מומחי אבטחת המידע בהלם. מה היה כה מיוחד וחדשני בוירוס הזה, ומדוע הכניס להיסטריה מנהלים של מפעלי תעשייה בכל רחבי העולם? כתוספת לפרק המקורי: ההתקפה על הרוסית על תשתית החשמל באוקריאינה, ב-2015. האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/27/panda-osimhistoria-stuxnet-rerun/

פרק לא שגרתי של עושים היסטוריה, שמביא את סיפורה המטלטל של אסתי סגל - נערה חרדית מבני ברק, שלקתה בסרטן ואיבדה את רגלה השמאלית, תוך כדי תהליך של חזרה בשאלה. אחרי התמכרות קשה למשככי כאבים ושני ניסיונות התאבדות, יוזמה מפתיעה של אדם שלא הכירה הצילה את חייה. האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/19/thinkanddrink-osimhistoria-estisegal/

כשאנחנו חושבים על היקום שלנו, אנחנו לרוב חושבים על כוכבים וגלקסיות. אבל במציאות, כ-95% מהיקום שלנו הם למעשה...כלום: שממות אדירות ורחבות ידיים, שמגמדות כל מבנה אחר ביקום. מה חשיבותן של השממות הריקות האלה, וכיצד הן עוזרות לנו לחקור את האנרגיה האפלה המסתורית? מהי 'הנקודה הקרה', וכיצד עשויות השממות לפתור את אחד המשברים החמורים בתולדות האסטרונומיה המודרנית? האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/10/kits4me-osimhistoria-cosmic-voids/

עלות כליאת אסיר בבית הסוהר היא כיום למעלה מ-15,000 ש"ח בכל חודש (!!) - יותר משכר של מורה מתחיל. אברהם טננבוים, לשעבר שופט בית משפט השלום בירושלים, מאמין כי בתי הסוהר עומדים ללכת בדרכם של עונשים גופניים (כדוגמת כריתת איברים) - ולהיעלם אל תהומות ההיסטוריה.מהו עתידם של בתי הכלא, ומדוע אנחנו בכלל מענישים עבריינים? תתפלאו, אבל התשובה לשאלה הזו אינה פשוטה כלל ועיקר. שוחחתי עם ד"ר טננבוים על המטרות שמאחורי הענישה, על דרכי ענישה אלטרנטיביות, והאם עורכי דין תמיד בהכרח מועילים ללקוחותיהם...האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/27/epoch-osimhistoria-batei-sohar/

עד לפני כארבעים שנה, המדע ראה בדינוזאורים לא יותר מאשר גרסאות 'מנופחות' של הזוחלים המודרניים: מגושמים, איטיים ולא חכמים במיוחד - שונים מאוד מכפי שהם מתוארים, למשל, בסרטי 'פארק היורה.' כיצד תרמה "מלחמת העצמות" - יריבות קטנונית ומכוערת בין שני חוקרי מאובנים - וטופר קטלני שנגלה על כף רגלו של דינוזאור קטן, לשינוי תדמיתם של הדינוזאורים? תודה לד"ר שמוליק מאירי שהתארח בפרק, ולנתן פוזניאק שראיין אותו.האזנה נעימה,רן.השתתפו במצעד הפרקים והצביעו - מהם שלושת הפרקים שהכי אהבתם בפודקאסט השנה?https://www.osimhistoria.com/2020rounduphttps://www.ads.ranlevi.com/2020/12/20/soulmate-osimhistoria-dinosaurs/

ד"ר קרן צרפתי היא חלק מקבוצת מחקר הבוחנת את השפעת תרפיה מבוססת MDMA - סם פסיכדלי המוכר גם בשם 'אקסטזי' - על פגועי טראומה (PTSD). שוחחתי עם קרן על השפעותיהם של הסמים הפסכידליים - וטראומות - על המוח שלנו, על התוצאות המרתקות (ואפילו מטלטלות) של המחקר בו היא עוסקת, ועל החוויות האישיות שלה כשמי שנטלה סמים משני-תודעה בעברה. תודה ליהב ארז, מהפודקאסט 'תודעה רבה', שחיברה אותי לד"ר צרפתי.האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/30/takeaway-osimhistoria-mdma/

בזמן שבניו-יורק ולונדון חגגו ההמונים את חיבורם של העולם הישן והעולם החדש - במפרץ באירלנד ניסה החשמלאי הראשי של הפרויקט להתמודד עם עיוותים חמורים באותות החשמליים שעברו בכבל התת-ימי. כדי להביא את המיזם הכביר הזה לסיכומו, יאלץ סיירוס פילד לגייס את שירותיה של הספינה הגדולה ביותר בהיסטוריה. האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/22/soham-osimhistoria-transatlantic-line-p2/

פרויקט הנחת כבל הטלגרף הראשון שחיבר את אירופה וצפון אמריקה נחשב, בעיני היסטוריונים רבים, לאחד המיזמים ההנדסיים השאפתניים ביותר בהיסטוריה: 'פרויקט אפולו של המאה ה-19', כפי שהוא מכונה לפעמים. בסיפור הזה יש הכל: דרמה, כשלונות דרמטיים, תככים - וגם קצת הנדסה, כמובן ;-)האזנה נעימה :-)רן.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/22/haminsahanachon-osimhistoria-334-telegraph-transatlantic/

רבים מכירים את סיפור הסינדרלה של גילוי הפנצילין, בזכות נבג הפטריה שחדר למעבדתו של אלכסנדר פלמינג והתיישב על צלוחית מלאה בחיידקים. אבל הסיפור המפורסם הזה הוא רק חלק קטן - ולאו דווקא החלק הקריטי ביותר! - בסיפורה של 'תרופת הפלא' שהצילה מאות מיליוני בני אדם: האנטיביוטיקה. כיצד פועלת האנטיביוטיקה, מי היו המדענים שהפכו את תגליתו של פלמינג לתרופה של ממש - ומהם חיידקי-על? האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/08/yandex-osimhistoria-antibioticsrerun/

סמואל מורס מוכר לרובנו היום כממציאו של הטלגרף, והקוד המפורסם הקרוי על שמו. אבל מורס לא היה מהנדס ולא מדען: הוא היה צייר, והידע המעשי והתיאורטי שלו בחשמל היה מוגבל מאוד, בלשון המעטה. מדוע, אם כן, זכה מורס בכבוד הזה? בנוסף, פינה מיוחדת: לאן נעלמו יומני הקולנוע של פעם? האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/01/mossad-osimhistoria-telegraph-p1/

הכימאי היהודי-גרמני פריץ הָבר (Haber) אחראי לאחת ההמצאות החשובות אי-פעם: הדשן המלאכותי, פיתוח שכשליש (!!) מתושבי עולמנו חייבים לו את עצם קיומם. על פניו, הוא אמור היה להיות מפורסם ונערץ על כולם - אבל פיתוח נוסף שלו הפך אותו בעיני רבים לבן בריתו של השטן: נשק כימי להשמדה המונית.האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/21/sonovia-osimhistoria-fritzhaber-p1-rerun/

איך חוקרים את התודעה האנושית, ומה אנחנו יודעים לומר על התופעה שאני ואתם חווים בכל שניה של ערות - ובכל זאת, אין שני חוקרים שמסכימים ביניהם על ההגדרה שלה? האם לבעלי חיים יש תודעה כמו זו שלנו, ואיזה תפקיד שיחקה התודעה בהתפתחות האבולוציונית שלנו? השאלות האלה יהיו במוקד השיחה שלי עם פרופ' ליעד מודריק: פרופסור חבר למדעי המוח בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוני' תל אביב, וראש המעבדה לחקר התודעה באוניברסיטה. ליעד היא יוצאת גלי צה"ל, והגישה את 'שעה היסטורית' המיתולוגית לצידו של פרופ' מיכאל הר סגור ותוכניות רבות אחרות. האזנה נעימה! :-)רן.http://www.ads.ranlevi.com/2020/10/14/panda-osimhistoria-liadmudrik/

עם פרוץ המלחמה, הצטרף כוח הטנקים בפיקודו של הסמ"פ רפי ישעיה אל חטיבה 55 - חטיבת הצנחנים בפיקודו של מוטה גור. יחד, נלחמו הכוחות בכמה מהקרבות המרים ביותר של מלחמת ששת הימים: הקרב על גבעת התחמושת, סמטת המוות והקרב על גשר נחל קדרון.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/02/mossad-osimhistoria-tanksp2/

אחרי שחשפו למעלה מאלף (!) מילים בשפה האינדו-אירופאית הקדומה, התפנו המדענים לנסות ולהסיק מהן על חייהם של דוברי השפה המסתוריים. היכן חיו? מה היה המבנה החברתי שלהם? וכיצד ייתכן שאותה קבוצה קטנה יחסית, הצליחה להשתלט על שטחים עצומים - מהודו ועד אירופה - ולהשליט בהם את שפתם? התשובה, מסתבר, טמונה גם בקוד הגנטי שלהם.http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/24/hamosad-osimhistoria-328-indoeurope-rerun/

השפה האינדו-אירופאית היא אימן של האנגלית, הלטינית, הסנסקריט ההודית ועוד מגוון שפות שכמחצית מאוכלוסיית העולם מדברות בהן כיום. אבל לגלות איך נשמעו מילים בשפה עתיקה שנכחדה לפני כשמונת אלפים שנה - ולא הותירה מאחוריה מילה כתובה - זה כמו לפתור תעלומה בלשית ללא בדל של רמז. שופט בשם וויליאם ג'ונס והבלשן יעקוב גרים (כן, ההוא מהאחים גרים של אגדות הילדים) פתרו את החידה הזו באופן מבריק. תוספת לפרק המקורי: מהי השפה ה'פרוטו-אנושית', השפה שהיא אימן המשותפת של *כל* השפות האנושיות באשר הן - ומהן ההוכחות לקיומה? http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/21/hamosad-osimhistoria-hasafa-haindu-euro-rerum-327/

בשנות ה-50' וה-60', במשך למעלה מעשור, הוסלקה פלוגת טנקים שלמה בתוך מחנה צבאי בירושלים - מתחת לאפם של הלגיון הירדני ואנשי האו"ם. ואז, כשפרצה מלחמת ששת הימים, יצאה הפלוגה למלא את יעודה: להגן על ירושלים ולמנוע את נפילתה בידי הירדנים. תודה לנתן פוזניאק על הסיוע בתחקיר, למתן חכים שהציע את הנושא וקישר אותנו למרואיינים, לעמותת 'תולדות ישראל' ולארכיוני המדינה וצה"ל. תודה לאמיר מחיקובסקי על הגרפיקה של הפרק. האזנה נעימה,רן לוי.חסויות הפרק:ריסקיפייד - https://bit.ly/riskifiedoshimtohnaפנדה מזרנים - https://pandazzz.co.il/הפקות סיפור משפחתי - http://www.familysounds.co.ilhttp://www.ads.ranlevi.com/2020/09/06/riskified-osimhistoria-secretpluga-p1/

בעוד אלפיים שנה, כשיחפרו ארכיאולוגים את שרידי תל-אביב ה"קדומה", מה יהיו הממצאים שיחשפו - ומה יוכלו החוקרים ללמוד מהם עלינו, האנשים שחיים כאן ועכשיו? גלעד יפה עונה על השאלה הזו מנקודת ראותו של ארכיאולוג שחשף ממצאים בני עשרת אלפים שנה ויותר בחפירות בכל רחבי הארץ. קישור לאתר הבית של גלעד: https://www.giladbjaffe.com/האזנה נעימה! רן.חסויות הפרק:פנדה - https://pandazzz.co.il/האלבומים של אביב - https://avivalbums.co.il/http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/23/panda-osimhistoria-giladjaffe/

הפיצוץ בביירות העלה לכותרות את העיסוק בחומרי נפץ ובחומרים מסוכנים. בפרק זה נשמע על ההבדל העקרוני בין 'פיצוץ' ובעירה רגילה, סיפור המצאת הדינמיט - ואת סיפורה הטרגי של העיר האליפקס הקנדית, שבמלחמת העולם הראשונה חוותה את הפיצוץ הלא-צבאי הגדול ביותר בהיסטוריה. קישור לדף הבית של עמותת יד לנשימה, עבור חולי CCHS. https://cchsisrael.org/האזנה נעימה, רן.http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/11/medulla-osimhistoria-explosives-rerun/

עם ספרון דקיק של כמאה עמודים בלבד, רנה דקארט חולל מהפכה דרמטית בעולם המתמטיקה - אבל הפרט המדהים הוא שאפילו ההישג הכביר הזה, הוא לא ההישג שבזכותו אנחנו מזכירים את הפילוסוף הצרפתי. מדוע מכונה דקארט 'אבי המדע המערבי המודרני', ומה פרוש הביטוי 'אני חושב, משמע אני קיים?'.האזנה נעימה,רן.תודה לאמיר מחיקובסקי שיצר את התמונה המלווה את הפרק! - הנה קישור לעמוד האינסטגרם שלו. http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/04/riskified-osimhistoria-decartes/

פרופ' עמי מויאל הוא מומחה לטכנולוגיות של זיהוי ועיבוד דיבור, וכיום נשיא מכללת אפקה. השיחה שלנו התנהלה בשני מישורים הקשורים לשני ה'כובעים' שחבש בקריירה שלו: ההיסטוריה, אופן הפעולה והפוטנציאל של הבינה המלאכותית בתחום זיהוי הדיבור (בעיקר בתחום הרפואי) - ועתיד החינוך בישראל, שלגביו יש לעמי חזון מרתק וסוחף במיוחד.האזנה נעימה,רן.http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/22/medulla-osimhistoria-ami-moyal/

באוגוסט הקרוב יש לנו הזדמנות לצפות במחזה שמיימי נאה: מטר מטאורים בשם 'מטר הפרסאידים.' כיצד נוצרים מטרי מטאורים, מה הקשר שלהם לכוכבי שביט - והאם שביט 'סוויפט-טאטל', השביט שאחראי למטר הפרסאידים, עשוי לפגוע בכדור הארץ בפעם הבאה שיחלוף באיזורנו?...הפרק בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, והמועצה המקומית מצפה רמון. האזנה נעימה!רן.

מה כל כך מסוכן באינפלציה, וב-היפר אינפלציה? בפרק זה נעקוב אחר ההיסטוריה של הכסף, ונגלה מה קורהכשמשברים כלכליים גורמים לממשלות לפנות לפתרון הקל והמפתה של הדפסת כסף חדש. תוכן בונוס: מי הוא 'סאטושי נאקמוטו', הממציא המסתורי של ביטקוין?...האזנה נעימה :-)רן.http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/06/ototo-osimhistoria-inflation-rerun/

צעיר נחוש ושאפתן פוגש בקשיש ערירי ונוטה למות, המסכים להוריש לו את כל רכושו הרב. אבל לפני חתימת הסכם הירושה, הקשיש מציב בפני הצעיר כמה תנאים מפתיעים...התסכית המבוסס על ספרו של ה'.ג' וולס - The Story of the Late Mr Elvesham. יוצר התכנית ועורך הקול - איתיאל דינר. משחק - רודיה קוזלובסקי. עריכת תוכן - רן לוי. האזנה נעימה,רן לוי.http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/29/panda-osimhistoria-alvasham/

ב-1912 נתקל סוחר עתיקות בספר עתיק ומרשים, כתוב בכתב סתרים בלתי קריא. מאז ועד היום מנסים מפצחי-צפנים, חוקרים והיסטוריונים לפענח את המסתורין של 'כתב יד וויניץ' ולחשוף את צפונותיו: האם מדובר ביצירה בלתי מוכרת של רוג'ר בייקון, המדען המפורסם בן המאה ה-13, או אולי חלילה בתרמית מתוחכמת שהפילה ברשתה את קיסר האימפריה הרומית הקדושה?... האזנה נעימה,רן.http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/22/umkhalifa-osimhistoria-voinichrerun/

במשך כמעט מאה שנים, פיספסו המיקרוביולוגיים עובדה חשובה: שהחיידקים המבוייתים שהם חוקרים במעבדה שונים מאוד מהחיידקים שבטבע. ד"ר אילנה קולודין-גל, מומחית לסוציו-מיקרוביולוגיה, טוענת שההבדל בין החיידקים המבוייתים וקרובי משפחתם שבטבע הוא כמו ההבדל בין פודל וזאב פרא... בפרט, אחד ההבדלים המהותיים בין השניים הוא בהתנהגות החברתית שלהם. כן, קראתם נכון - חיידקים הם לא היצורים הבודדים שתמיד חשבנו שהם, אלא מנהלים קשרים חברתיים סבוכים ויוצרים מושבות ענק שבהן לחיידקים שונים יש תפקידים שונים. אשמח להערותיכם לגבי הפורמט החדש, וכמובן להצעות למרואיינים מרתקים נוספים לשיחות הבאות. האזנה נעימה!רן.http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/15/takeaway-osimhistoria-kolodkin-interview/

הקלישאה הנפוצה ביותר לגבי פרויקט מטוס הלביא היא שמדובר היה ב'פרויקט שאפתני'. אבל מה בדיוק הפיל את מטוס הקרב הישראלי? האם נכשל הפרויקט בגלל העדר כישורים מתאימים של המהנדסים הישראליים, או שאולי תכנון וייצור של מטוס קרב מודרני - ובפרט, מטוס קרב שיעמוד בשורה הראשונה של מטוסי העילית בעולם - מציב אתגרים אחרים, קשים יותר לפתרון? מתארחים בפרק: מנחם שמול, טייס הניסוי הראשי של הלביא, ואהרון פוגל, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר. תודה לנתן פוזניאק שערך את הראיונות שתשמעו בפרק. האזנה נעימה :-) רן.http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/09/mossad-osimhistoria-lavi/

עד לפני כמה עשורים בלבד, קרקעית האוקיינוסים הייתה רחוקה ובלתי מושגת כאילו הייתה על הירח. כמה חוקרים אמיצים שמו נפשם בכפם וירדו אל המעמקים בצוללות פרימיטיביות- ומה שגילו שם הפתיע את כולם…מוזר יותר מהמאדים. בפרק נספר על מסעה של הספינה "צ'אלנג'ר", על וויליאם ביבי, ועל הצלילה אל שקע מריאנה, המקום העמוק ביותר בכדור הארץ.http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/03/takeaway-osimhistoria-underthesea-rerun/

את הפרק הקודם סיימנו עם טוויסט מפתיע בעלילה: למרות הספקות שהפגינו מהנדסיה של פיליפס כלפי טכנולוגיית דחיסת הנתונים המהפכנית שהמציא יאן סלוט, סגן-הנשיא של החברה החליט לעזוב את משרתו ולהצטרף אליו. בפרק זה נשמע על סיומה המפתיע של הפרשה, נגלה את העקרונות האמיתיים מאחורי הטכנולוגיה - ונשמע על הקשר האפשרי בין בינה מלאכותית ודחיסת מידע. האזנה נעימה :-)רן.http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/26/panda-osimhistoria-datacomp-p2/

אולי תופתעו לשמוע, אבל מעדנים קפואים היו נפוצים אפילו במדבריות של איראן ומצרים כבר לפני אלפי שנים. מהם 'בתי קרח', מיהו 'מלך הקרח' - וכיצד איפשרה הוספת מלח לקרח את המצאת הגלידה המודרנית? בנוסף, מהו קירור באמצעות לייזר, וכיצד הוא מאפשר לחוקרים לקרר דגימות חומר זעירות לטמפרטורות של כמה מיליוניות המעלה מעל האפס המוחלט.האזנה נעימה! רןhttp://www.ads.ranlevi.com/2020/05/19/takeaway-osimhistoria-kirur-rerun/

יאן סלוּט, טכנאי טלוויזיה הולנדי, טען ב-1999 כי פיתח טכנולוגיית דחיסה מהפכנית - טובה פי *מאה מיליון* מאלגוריתמי הדחיסה הטובים ביותר כיום. האם דחיסה כה דרמטית היא בכלל אפשרית? כיצד פועלים אלגוריתמי הדחיסה שבזכותם אנחנו יכולים להנות מסרטוני יוטיוב, סדרות בנטפליקס ומוזיקה בספוטיפיי? בנוסף, פינה מיוחדת בשיתוף רשות הטבע והגנים על תופעת 'זיהום האור' - והשפעתה על בעלי החיים והצמחים שסביבנו. האזנה נעימה,רן.

אם כשאתם שומעים את המילה 'נפט', אתם חושבים על קורמורנים מסכנים מכוסים בנוזל שחור וסמיך – אתם לא לבד: הנפט מקבל יחסי ציבור גרועים ביותר בעשורים האחרונים. אבל הנפט הוא יותר מאשר מזהם בלבד – נהפוך הוא, הוא אבן הפינה של הציוויליזציה המודרנית.בפרק זה נשמע על ההרכב הכימי המרתק של הנפט, על בארות הנפט הראשונות ועל המצאה מרתקת שגרמה לאלפי נשים לנשוך, לשרוט ולמרוט שערות של נשים אחרות. האזנה נעימה,רן.

מנקודת המבט של גרמניה הנאצית, הדרך אל המוות בשואה הייתה זהה עבור נשים וגברים. מעדויות רבות של ניצולות שואה אנחנו מבינים שהמסלול שעברו נשים וגברים בדרך למותם היה שונה במהותו: משלב הסלקציה והפרידה מהילדים, דרך התמודדות עם הלם קשה ותנאי היגיינה ירודים ועד פפגיעה בזהות הנשית והעצמית כאחד. בפרק מיוחד זה מתוך הפודקאסט 'עושים זיכרון' נשוחח עם ד"ר נעמה שיק מיד ושם על החוויה הנשית באושוויץ. האזנה נעימה,רן.

אחרי שהקיבוצים קרסו ובריה"מ התמוטטה, נדמה שהתפכחנו מהחלום האוטופי על חיים מאושרים בקומונה שיתופית. האם הקומונות באמת פסו מן העולם, ואם כן – מה זה אומר על עלינו ועל היכולת שלנו לשתף פעולה זה עם זה כדי להקים ישובים, חברות וארגונים?אורחים בפרק: פרופ' יעקב עובד, ויעקב לזר – לשעבר מזכיר קיבוץ נחשון. תודה לנתן פוזניאק על הסיוע בתחקיר ובראיונות. האזנה נעימה,רן.

כשאנחנו רואים כוס כחולה, איך מחבר מוחנו את האובייקט 'כוס' אל הצבע 'כחול'? שאלה זו, המוכרת כ'בעיית הקישור' (The Binding Problem) דירבנה את חוקרי המוח להעלות השערה מסקרנת לגבי טבעם ותפקידם של גלי המוח, השערת 'קישור באמצעות סינכרון'. האזנה נעימה,רן.

אם המכונית שלנו מתקלקלת אחת לכמה שבועות, אנחנו מחליפים אותה. אך העובדה שמערכות הפעלה ותכנות מורכבות דומות קורסות מדי פעם בפעם – הפכה לעובדה שלמדנו לחיות עימה, בלית ברירה. האם נוכל אי פעם להפטר לגמרי מבאגים ושגיאות תוכנה?האזנה נעימה,רן.

סערה חשמלית סוערת וכיאוטית אופפת את מוחנו בכל רגע נתון: גלי אלפא, בטא ורבים אחרים. בפרק זה נשמע על סיפור גילויים של גלי המוח ועל המכשיר הרפואי המזוהה עימם, ה- EEG, ונבין כיצד נוצרים הגלים ומה הם מגלים לנו על האופן שבו מתקשרים הנוירונים במוח זה עם זה.האזנה נעימה,רן.

מאז ימי בבל העתיקה ועד ימינו מנסים מתמטיקאים רבים לחשב את ערכו של פיי, הקבוע המתמטי המוכר, בדיוק הולך וגובר…עד לאינסוף. בפרק זה נקרא על 'פפירוס רינד' ושיטוט מקרי בשוק פשפשים שהכניס עורך דין צעיר אל דפי ההיסטוריה, ועל האנשים שהשקיעו שנים מחייהם בחישובים- שהתבררו כמוטעים… על ה'פייפולוגים' המנסים לזכור את כל הספרות של פיי בעל פה ועל חידת 'ריבוע המעגל' שהטרידה את חכמי יוון.וגם, תוספת לפרק המקורי – מהו הקבוע e, ומדוע הוא הרבה פחות מוכר מהקבוע Pi?…האזנה נעימה,רן.

הבידודים, הבהלה והפחד שאנחנו חווים כרגע עקב מגיפת הקורונה אינה מאורע נדיר בדברי ימי האנושות. בפרק זה נשמע על שלוש מגיפות קטלניות במיוחד – המוות השחור, השפעת הספרדית והטיפוס – כיצד הגיבו להן בני האדם ואיזו השפעה הייתה להן על מהלך ההיסטוריה.האזנה..נעימה? לא בטוח. בוא נגיד, מעניינת… 😉רן.

סיפורו של מגזין 'פנטסיה 2000' שהוקם בסוף שנות השבעים על ידי חבורה של חובבנים חסרי-ניסיון, אך הפך להיות מגזין המדע הבדיוני ההמשפיע והחשוב ביותר שקם בישראל. מדוע סירבו סופרי מד"ב ישראליים לחתום בשם האמיתי על הספרים שכתבו, ומי היה 'טרזן הישראלי'?תודה לאורחינו בפרק, אהרון האופטמן ואלי אשד (עורך האתר 'יקום תרבות').האזנה נעימה,רן.

יש מי שמכנים אותו 'נס רפואי': שתל העוקף את מנגנוני האוזן , מזריק את הצלילים והקולות היישר אל העצב ובכך הופך אדם חירש לאדם שומע. מדע בידיוני של ממש…אך מדוע היו חירשים שהתנגדו נחרצות לשימוש בשתל השבלול?...כמו כן, בסוף הפרק - פינה מיוחדת בשיתוף רשות הטבע והגנים, העוסקת בבעיית חיות הבר בערים - חזירי בר, צבועים וכדומה - מה גורם לה, וכיצד ניתן לפתור אותה. האזנה נעימה! :-)רן

כשחשפה אסיל כיאל, חוקרת סייבר במעבדת המחקר של צ'ק פוינט, תוכנת ריגול המכוונת נגד הטרוריסטים של דעאש, היא לא הייתה מופתעת במיוחד: המזרח התיכון, על שלל המאבקים שבו, הוא כר פורה לנוזקות מסוגים שונים ומשונים. אבל כשהחלה אסיל 'לחפור' בקוד של תוכנת הריגול כדי להבין מי עומד מאחורי המתקפה - נכונה לה הפתעה. פרק מיוחד (באנגלית) מתוך הפודקאסט Check Point Radio, המביא סיפורים מתוך ממצאי מעבדת של צ'ק פוינט. הפודקאסט זמין באפליקציית הפודקאסטים של עושים היסטוריה, ובכל אפליקציות הפודקאטים בכל הפלטפורמות.

בשלהי המאה ה-19 התחוללה מלחמה טכנולוגית עקובה מדם (תרתי משמע), שנסובה סביב השאלה - כיצד יולך החשמל, ההמצאה החדישה והמסעירה, אל בתי הצרכנים: האם יהיה זה באמצעות זרם ישר (DC) או זרם חילופין (AC)? בויכוה הזה היו מעורבים אגו, פחד - וכסף, הרבה מאוד כסף.באורח יוצא דופן ולרגל פרק 300, זהו חידוש (לא שידור חוזר!) של פרקים שלוש וארבע של התוכנית.

פתגמים ומשלים מראים לנו שמאז ימי קדם התבוננו בני האדם בנמלים הפעלתניות והתרשמו מחריצותן ושיתוף הפעולה ביניהן. כשחשף המדע המודרני את הארגון החברתי המדהים של הנמלים, היו חוקרים שניסו עדיין להסיק תובנות כלשהן על החברה האנושית מעולמן של הנמלים. אבל נמלים הן אחד היצורים הכי שונים מבני האדם שאפשר לדמיין. במובנים מסוימים הן כמעט ההפך המוחלט שלנו. אז מה קורה כשאתה מנסה לקחת רעיונות ומושגים ממין אחד, שהוא כמעט חייזרי מיחס לבני האדם - ולהחיל אותם על החברה האנושית? התוצאה מפתיעה, שנויה מאד במחלוקת ואפשר גם לומר - מהפכנית. מתארח בפרק: ד"ר איל פריבמן, מהמכון לאבולוציה באוני' חיפה. תודה לנתן פוזניאק שראיין את איל. האזנה נעימה,רן.

ב-1994 נתגלה באתיופיה שלד של יצור אנושי קדום שזכה לכינוי 'ארדי'. המחקר על ארדי התנהל בחשאיות מוחלטת במשך 15 שנה, וכשהתפרסמו תוצאותיו הן היכו בתדהמה את עולם המדע. מה הקשר בין ניבים, אהבה של קופים - ומקורותיו של המאפיין האנושי המובהק ביותר, הליכה על שתי רגליים? האזנה נעימה,רן.

דיפ-פייקס - תמונות, סרטונים וקטעי אודיו מזוייפים המיוצרים על ידי בינה מלאכותית - מחוללים מהפכה שקטה בעולם ייצור התוכן. אבל לצד היתרונות של הטכנולוגיה הזו, יש לה פוטנציאל לזרוע כאוס, פחד ואי-אמון באמצעות הרשתות החברתיות. למעשה, השבוע חשפה פייסבוק רשת של פרופילים מזוייפים שתמונותיהם הן כולן דיפ-פייק... אז איך אפשר לזהות דיפ-פייק עוד לפני שהוא הופך לויראלי?האזנה נעימה,רן.

גורדי השחקים המודרניים הם פלא הנדסי, והקמת גורדי השחקים הראשונים הייתה כרוכה בפיתוח של תהליך חדש לגמרי לייצור פלדה, התמודדות עם פחדם של הדיירים מנסיעה במעלית ואפילו המצאת תכנון אדריכלי חדש לגמרי. ואחרי כל זה, מסתבר גם שיש קשר הדוק בין הקמתם של גורדי שחקים - ומשברים כלכליים שכמעט תמיד מאיימים להטביע את ההשקעה הכלכלית האדירה ולהוריד אותה לטמיון.... מה אנחנו יכולים ללמוד משיבאם, 'מנהטן של המדבר' בתימן, מדוע קרוי בורג' חליפה על שמו של מנהיג מדינה זרה, ומדוע הציבו הסינגפורים כדור פלדה במשקל של מאות טונות בראש גורד השחקים האדיר שלהם, 'טייפי 101'? האזנה נעימה,רן.

בשנתיים האחרונות הרשת החברתית מוצפת בסרטונים ותמונות מזוייפים: טראמפ ופוטין נואמים נאומים שמעולם לא נאמרו, גל גדות "מככבת" בסרטון פורנו מפורבק ועוד. הזיופים האלה, שחלקם נראים כמו יצאו היישר מאולפניה של הוליווד, נוצרו למעשה בידי מערכות בינה מלאכותית. בפרק זה אספר על מהפכת ה GAN - מודל חדש של בינה מלאכותית - והאופן שבו היא מאפשרת למפתחים חובבים להפיק בדקות ספורות סרטונים ותמונות מזוייפים באיכות משכנעת ביותר. האזנה נעימה,רן.

לאחר שאיבד את אביו בפיגוע, פגש מאיר רוזנברג את המוות מקרוב בפעם השנייה בחייו. בפרק מיוחד מתוך הפודקאסט "עושים ת'מוות", מספר מאיר על המסע שעבר יחד עם אמו בדרכה האחרונה כאשר בחרה לשים קץ לחייה בהמתת חסד.האזנה נעימה,רן.

איליה איבנוב, המדען הרוסי שניסה להרבות בני אדם ושימפנזות בתחילת המאה העשרים, כשל בנסיונותיו אלה - אך חוקרים מודרנים רותמים את כוחה של ההנדסה הגנטית כדי ליצור בני כלאיים ו'כימרות' של בני אדם עם יצורים חיים אחרים.האזנה נעימה,רן.

היום, הימ"מ היא אחת מיחידות העילית המוכרות ביותר של מדינת ישראל, אבל לא תמיד היה לה את המעמד והכבוד להם היא זוכה היום. בתחילת דרכה, הפעולות והמבצעים החשובים - למשל, אירוע קו 300 הידוע לשמצה - הועברו ליחידות אחרות, לעיתים אף לגופים לא משטרתיים. נקודת המפנה בהיסטוריה של הימ"מ הייתה אירוע הזכור בשם 'אוטובוס האימהות' - אירוע חטיפה מורכב, שבסיכומו של דבר הציב את היחידה ללוחמה בטרור בשורה הראשונה של יחידות העילית בארץ. יותם שטיינמן מארח את דוד צור -מפקד הימ"מ לשעבר, ואת אלי אמסלם - לוחם ומפקד צוות ביחידה באותו אירוע - לספר על ההסתערות על האוטובוס החטוף מנקודת המבט האישית שלהם. האזנה נעימה!רן.

במשך מאתיים שנים לפחות, אפילו לפני דארווין ו'מוצא האדם', עוסקים מדענים בשאלה - האם ניתן להכליא בני אדם עם השימפנזות, היצורים הקרובים לנו ביותר בעולם החי. איליה איבנוב, מדען רוסי בראשית המאה העשרים, היה הראשון - והיחיד, לפחות עד כה - שניסה לעשות זאת בפועל. האזנה נעימה!רן.

עם הגעת ה'תמסחים' אל מי התעלה, מבצע 'אבירי לב' נכנס להילוך גבוה. אבל כמה עשרות טנקים בגדה המערבית - זה לא מספיק: אנשי ההנדסה הקרבית נכנסו למירוץ נגד השעון להביא את דוברות היוניפלוט, גשר הגלילים וגשר הצנע אל קו המים. וכפי שחששו כולם, ברגע שגילו המצרים את דבר הצליחה, הם הפנו אל חצר מוצב מצמד את כל קני הארטילריה שלהם.תודה לאורחים שהששתפו בפרק: פרדו רז, יעקב ירושלמי ואסף וול. תודה לנתן פוזניאק על התחקיר והראיונות.קישור לחלק א' של הסיפור, קישור לחלק ב' .האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.4 / 5. מספר מדרגים 18 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. לרשימת הפרקים המלאההרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר 289: 'חצר המוות' - צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים (חלק ג')כתב: רן לויקישור לחלק א'  קישור לחלק בבליל השישה עשר באוקטובר, 1973, מבצע 'אבירי לב' - מבצע צליחת תעלת סואץ - עמד על פי תהום, ועימו גם הסיכוי לניצחון בחזית הדרום של מלחמת יום הכיפורים. גשר הגלילים, גשר הצליחה שהיה אמור להיות הקלף הסודי של צה"ל במלחמה נגד מצרים - עמד, קרוע ושבור, כעשרים קילומטרים מקו המים. דוברות היוניפלוט, שהיו אמורות לשמש לו כגיבוי, היו תקועות בפקק תנועה אדיר שנוצר על ציר 'עכביש' - כביש צר ומתפתל שהוביל אל נקודת הצליחה - כשאלפי טנקים, משאיות, אמבולנסים ורכבי מילואים נאבקו להגיע אל החזית. מי שהצילו את המצב היו התמסחים: דוברות אמפיביות שנרכשו מגרמניה כגרוטאות רגע לפני שהפכו למטרות מטווח. כמעט כולם בצה"ל היו בטוחים שהתמסחים חסרי תועלת, שאולי אפילו לא יצליחו להגיע לחזית בחתיכה אחת - אבל דווקא הגרוטאות האלה היו מי שהצליחו להעביר את הטנקים של חטיבה 421 אל צידה השני של התעלה.  ובכל זאת, זה לא היה מספיק. עם שישה עשר תמחסים אפשר היה להעביר כמה עשרות טנקים בלבד בכל יום - אבל כמה ע...

אחרי מתקפת נגד כושלת של המצרים, צה"ל יוצא סוף סוף למבצע "אבירי לב" - צליחת התעלה וכיתור הארמיות המצריות. אבל דווקא אז, ברגע האמת, גשר הגלילים נקרע במהלך הגרירה - ומשאיר את הצנחנים שכבר חצו את התעלה ללא הגנת שיריון. מפקד גדוד ה'תמסחים', גרוטאות מימי מלחמת העולם השניה, מבין שעכשיו הכל תלוי בו.תודה לנתן פוזניאק, המראיין והתחקירן, ולאורחים שהשתתפו בפרק: פרדו רז, אסף וול ויעקב ירושלמי.קישור לחלק א' של הסיפור.קישור לחלק ג'.האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.7 / 5. מספר מדרגים 14 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. הערה:לאחר צאת הפרק, קיבלתי את המכתב הבא מדוד קידר, לוחם במלחמת יום הכיפורים. דוד העיר לי את הדברים הבאים.רן שלום.בתור מאזין קבוע לפודקאסטים שלך ובתור לוחם במלחמת יום הכיפורים אני מוצא לעצמי חובה להעיר משהו על הנאמר בפרק 288. מייד אחרי הצנחנים שעברו את התעלה, כח שמנה כמה טנקים הועבר לגדה המערבית של התעלה על גבי התמסחים, ולכח הזה צורף כוח חרמ"ש רכוב על נגמשים, ולא כח חי"יר כפי שסיפרת. כח החרמ"ש היה מורכב מפלוגת קורס מ"כים חרמ"ש שירד ישירות משיבטה ( שם התנהל הקורס ) לסיני, איבטח את הטנקים שגררו את גשר הגלילים עד לרגע שהושבת ואז הועבר לתעלה כדי לאבטח את כח הצליחה מפני ציידי הטנקים המצריים שהיו פזורים באיזור. הטנקים נשלחו כדי להשמיד בסיסי טילים נ.מ שמנעו את פעולת חיל האוויר. לולא פלוגת החרמ"ש, הטנקים היו נפגעים , כח הנ.מ המצרי היה נשאר אפקטיבי, מטוסי חיל האוויר לא היו יכולים לפעול באיזור- וכל תמונת המלחמה הייתה ניראית אחרת. בכל הפירסומים אחרי מלחמת יום הכיפורים מספרים על כל הכוחות בשטח, אבל את פלוגת החרמ"ש - מיקנס - איש לא מזכיר. עברו כבר כמה שנים מאז, אבל עדיין גאוות היחידה פגועה. אחד מקציני הפלוגה פרסם ספר על פעילות הפלוגה במלחמה, הספר נקרא"צינה בחולות ". אפשר לקרוא אותו גם אינטרנט. נקווה שההיסטוריה ה הכואבת תישאר רק בגדר היסטוריה .דוד קידרתודה על התוספת החשובה, דוד! :-)רןלרשימת הפרקים המלאההרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרפרק 287: מבצע 'אבירי לב' - צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפוריםכתב: רן לויקישור לחלק א', קישור לחלק ג'.בשמונה באוקטובר, ספג צה"ל את אחת המפלות הגדולות ביותר בתולדותיו: מתקפת הנגד על הכוחות המצרים ש...

"גשר הגלילים", פרי פיתוחם של דוד לסקוב, ממציא מוכשר, ואלוף ישראל 'טליק' טל, סגן הרמטכ"ל, היה אמור להיות הנשק הסודי של צה"ל לשם צליחת תעלת סואץ במלחמה. איש לא האמין שגם הצבא המצרי, שהובס במלחמת ששת הימים, יוכל להוציא לפועל מבצע צליחה מורכב שכזה בכוחות עצמו. ובכל זאת, זה בדיוק מה שהתרחש ביום שבת, השישה באוקטובר, 1973.

ב-2014, כשיצא פרק זה לאור לראשונה, ריצ'ארד סטולמן היה סופר-סטאר: לא רק שהוא האבטיפוס המיתולוגי של ההאקר הטלוויזיוני, אלא גם אביה מולידה של תנועת התוכנה החופשית (Free Software) שהולידה את תנועת הקוד הפתוח (Open Source), המהפכה החשובה ביותר בעולם התוכנה בעשורים האחרונים. נכון לשבוע שעבר, עם זאת, סטולמן נאלץ להתפטר מתפקידיו בבושת פנים, ולעזוב את MIT, האוניברסיטה שאותה העריץ. מה קרה לסטולמן, וכיצד קשורה הפרשה האחרונה הזו לאופיו המרדני והעיקש?האזנה נעימה,רן.

אפריל 2013 נתגלו מספר שיבולים של חיטה מהונדסת גנטית בשדה באורגון, ופאניקה אחזה בשווקי החיטה העולמיים. כיצד "ברחו" גרגירים של חיטה מהונדסת ממכולות מאובטחות ומצאו את עצמם בשדה המרוחק? מי שתל אותם שם, ומדוע?תודה רבה לליפז להב שהציעה את הרעיון לפרק ואף סייע בתחקיר. תודה גם לעיתונאית יעל פרוינד אברהם, שסדרת הכתבות המעולה שלה על פיצוח הגנום של חיטת הבר והפוטנציאל שלה להשביח את החיטה המודרנית סייעו לי בהכנת הפרק.האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 3.7 / 5. מספר מדרגים 10 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. לרשימת הפרקים המלאההרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרלאתר הפודקאסט:285: המקרה המוזר של החיטה המהונדסת גנטית בשדה באורגוןכתב: רן לויהזמן הוא אפריל, 2013. המקום: שדה חקלאי בצפון מדינת אורגון שבארצות הברית. חקלאי, ששמו מעולם לא הותר לפרסום מסיבות שתבינו בהמשך, ריסס את שדות התבואה שלו בחומר קוטל עשבים כהכנה לזריעת חיטה. כעבור מספר ימים שב החקלאי אל השדות, לבחון את השטח ואת השפעת חומר הריסוס. ואכן, בכל מקום בו ריסס היו הצמחים - עשבים שוטים וגבעולי חיטה שנותרו מהעונה הקודמת - צהובים וכמושים. ליתר דיוק - כמעט בכל מקום. באחד השדות מצא החקלאי מספר קבוצות של גבעולי חיטה ירוקים ורעננים. ניכר היה שקוטל העשבים שריסס לא השפיע על גבעולי החיטה האלה ולו במעט. לומר שהחקלאי היה מופתע מהתגלית, יהיה אנדרסטיימנט. קוטל העשבים שבו השתמש נחשב לאחד מחומרי ההדברה המוצלחים ביותר ונמצא בשימוש מאסיבי בכל העולם מזה עשרות שנים. אף צמח - לא חיטה, לא עשבים שוטים - לא אמור לשרוד אחרי ריסוס של החומר הזה. האם יכול להיות שמשהו בחומר ההדברה שרכש לא בסדר? לא, זה בלתי אפשרי: בכל שאר השדות, כל הצמחים - כולל גבעולי חיטה שנותרו מהקציר הקודם - נבלו ומתו בעקבות הריסוס. חומר ההדברה היה בסדר גמור: הייתה זו החיטה שעמדה לנגד עיניו שמשהו בה היה לא בסדר. משהו בחיטה הזו איפשר לה לשרוד ריסוס של חומר שהיה אמור להרוג אותה בוודאות. החקלאי האלמוני יצר קשר עם מדענית מאוניברסיטת אורגון סטייט הסמוכה: פרופ' קרול מאלורי-סמית' (Mallory-Smith), חוקרת בעלת שם בתחום גידולי עשב. הוא שאל אותה אם יכול להיות שהחיטה שלו פיתחה עמידות טבעית לחומר ההדברה. מאלורי השיבה שהדבר לא סביר.

בשלושים השנים האחרונות חל זינוק דרמטי במספר החולים במחלת עור מסתורית בשם 'אטופיק דרמטיטיס'. למרות שכיחותה, הרופאים עדיין מתקשים להסביר את מקורה. אחת התאוריות הבולטות היא זו המכונה 'תאוריית ההגיינה', לפיה ילדים בעולם המערבי לא נחשפים די הצורך ללכלוך וזוהמה, ובכך פוגעים במערכת החיסונית שלהם. פרופ' אמי חודק, מומחית ברפואת עור, תצלול איתנו לנבכי המחלה המורכבת הזו ותספר לנו על 'המהפכה האימונולוגית': טיפולים חדשים ומבטיחים במגוון של בעיות במערכת החיסונית.'לעומק הרפואה' הוא פודקאסט חדש שיצרנו עבור חברת סאנופי. חפשו 'לעומק הרפואה' באפליקציות הפודאקסטים השונות, ובאפליקציית רשת עושים היסטוריה.האזנה נעימה,רן.

תחליפי החלב הצילו את חייהם של אינספור תינוקות, והופכים את חייהם של ההורים לקלים בהרבה – אך למרות שמדובר באחת ההצלחות המדעיות הגדולות של המאה ה-20, תחליפי החלב עומדים במרכזו של ויכוח סוער ואמוציונלי מאד. מדוע החליפו תחליפי החלב את ההנקה במדינות המערב, והאם יכול חלב פרה להוות תחליף ראוי לחלב-אם?האזנה נעימה,רן.לרשימת הפרקים המלאההרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרהפרק בחסות: כרוניקה של מזון שנוי במחלוקת - על תחליפי חלב לתינוקותכתב: רן לויאני זוכר את היום שבו הוצאנו את בתי הבכורה מבית החולים. נוגה הייתה תינוקת חמודה בת שלושה ימים, ואני ואשתי היינו שני הורים צעירים ומפוחדים עד אימה. עשינו קורס הכנה ללידה – אבל אף אחד לא הכין אותנו לרגע שבו נישאר לבד עם התינוקת. אני זוכר את המחשבות שעברו לי בראש בזמן שצעדנו במסדרונות בית החולים עם הסלקל, בדרך אל המכונית שבחניה. זהו? ככה? הם באמת נותנים לי לצאת עם הילדה מבית החולים לבד, בלי השגחה? זה לא רציני. אין לי מושג מה עושים! לתת לטירון כמוני אחריות על החיים של הילדונת הזו, זה על גבול הרשלנות הפושעת! חלק ממני חשש שבכל רגע מישהו בבית החולים יבין איזו טעות איומה נעשתה כאן. כמעט ציפיתי לשמוע בכל רגע את צעדי הריצה  של איש האבטחה.אני חושב שהורים רבים מזדהים עם התחושות האלה. טיפול בתינוקות רכים כרוך במידה אדירה של אי-ודאות: אולי חם לתינוק יותר מדי? אולי קר לו? אולי יש לו פצע או פריחה שאני לא רואה? לישון על הבטן או על הגב? האם הוא רעב? יש לו גזים? ואיך חוגרים את מושב הבטיחות כמו שצריך, לכל הרוחות? בשורה התחתונה, תינוק הוא מכונה עם צופר אחד, ואלף תקלות אפשריות.בים החששות, הדאגות ואי-הוודאויות, תרכובת מזון לתינוקות (המוכרת גם בשמות 'פורמולה' ו-'תחליב חלב') היא אי של שפיות. קח בקבוק, מלא אותו בשישים מ"ל של מים נקיים, הוסף כף של אבקה - והכל יהיה בסדר, אחי... התינוק יהיה שבע, יקבל את כל המינרלים הדרושים לו כדי לגדול ולהתפתח, ואתה תוכל לישון בשקט בלילה. טוב, אולי לא לישון בלילה – אבל לפחות דאגה אחת ירדה לך מהלב.אך למרות שמזון תינוקות הוא מוצר מועיל ושימושי, הוא גם נחשב לאחד מסוגי המזון השנויים ביותר במחלוקת. הרופאים והחוקרים שהיו מעורבים בפיתוח תחליפי חלב-אם עשו כן מתוך כוונה טובה – לסייע לאמהות שלא היו מסוגלות להניק את ילדיהן – אך הצלחת התחליפים יצרה דילמה בלתי צפויה, הציתה ויכוח לוהט ואמוציונלי והביאה לחרמות בינלאומיים. אז מה יש בה, באבקה המיובשת הזו, שמועיל – אולי – לתינוקות, אבל מצית מחול שדים סוער כל כך?מערכה ראשונה: פסאודו-מדעהנקה הייתה, מאז ומתמיד, הדרך העיקרית והנפוצה ביותר להאכיל תינוקות – אך אם האם לא הייתה מסוגלת להניק, הפיתרון המקובל היה לשכור אישה מיינקת: אישה שהניקה את העולל תמורת תשלום הולם. החל מראשית המאה התשע עשרה, עם זאת, חלה ירידה ברורה ועקבית בשימוש במיינקות באירופה ובארצות הברית.

פרק מיוחד ובו ראיונות עם אנשי הצוות של רשת עושים היסטוריה על תוצאות סקר המאזינים השנתי שערכנו לפני מספר חודשים והשינויים שאנו יוזמים בעיקבותיו, וגם הצצה אל עבודתם של אנשי הצוות שאתם לרוב לא זוכים להכיר.האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 5 / 5. מספר מדרגים 1 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. לרשימת הפרקים המלאההרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרהפרק בחסות:   

הצי הגרמני פתח את מלחמת העולם השניה בנחיתות ברורה אל מול ציה האדיר של האימפריה הבריטית. אף על פי כן, הגרמנים היו קרובים מאד לנצח ב'קרב על האטלנטי' ולהכריע את המערכה כולה – בזכות שייטת הצוללות האימתנית, ו'להקות הזאבים'.האזנה נעימה,רן.לרשימת הפרקים המלאההרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרהפרק בחסות: הקרב על האוקיינוס אטלנטי - צוללות גרמניות במלה"ע ה-IIכתב: רן לוי מלחמת העולם השנייה תפסה את הצי הגרמני לא מוכן.כשהחליט היטלר לפלוש לפולין בשנת 1939, היו לצי הגרמני כעשרים וארבע ספינות מלחמה בלבד, תוצאת המגבלות שהוטלו על גרמניה במסגרת הסכמי הכניעה של מלחמת העולם הראשונה. לבריטניה, אימפריה חובקת עולם שהייתה יריבתה הראשית של גרמניה בשנים הראשונות של מלחמת העולם השניה, היה את הצי הגדול ביותר בעולם – למעלה משלוש מאות ספינות – ונמלים בכמעט כל פינה בכדור הארץ.אף על פי כן, הצי הגרמני הקטן והחלש הצליח להנחית מכה כואבת מאד לבריטים במהלך המלחמה – ובדיוק בבטן הרכה שלהם. המטרה העיקרית של הלוחמה הימית – בכל התקופות וגם בימינו – היא לשלוט על דרכי המסחר בים: רובם המוחלט של הדלקים, חומרי הגלם והמוצרים התעשייתים שכל מדינה זקוקה להם מובלים בים על גבי ספינות סוחר. בריטניה, בפרט, הייתה תלויה במסחר הימי מעצם היותה קבוצת איים. הגרמנים היו קרובים מאד לנתק את האיים הבריטים ממקורות אספקת הדלק וחומרי הגלם שלהם. מי שהייתה אחראית להצלחה זו היא שייטת הצוללות הגרמניות: ה-Unterseeboots או Uboats באנגלית.המערכה הימית הקשה שניהלו הבריטים ובעלות בריתם – בעיקר האמריקנים והקנדים -כנגד הצוללות הגרמניות, מערכה המכונה לרוב 'הקרב על האוקיינוס האטלנטי', היא דוגמא לחשיבות הרבה שהייתה לטכנולוגיה ולמדע על התוצאות הסופיות של המלחמה הגדולה. בפרק זה נספר את סיפורן של הצוללות הגרמניות, וכיצד השפיעו מהנדסים ומדענים משני צדי המתרס על מהלך הקרבות.קרל דוניץקרל דוניץ (Doniz) התגייס לצי הפרוסי בשנת 1910, ולחם במלחמת העולם הראשונה כקצין על סיפונה של ספינת קרב בים השחור. כשהושבתה הספינה לצורך תיקונים, הוצב דוניץ בחוף כמפקדו של שדה תעופה זעיר באזור תורכיה. הפיקוד על השדה הקטן שיעמם את דוניץ חדור המוטיבציה, והוא התנדב לשרת בשייטת הצוללות. ב-1918 זכה לראשונה לפקד על צוללת משלו, אך לא לזמן רב: ספינה בריטית הטביעה את הצוללת שלו כעבור חודש אחד בלבד, ודוניץ נלקח בשבי.לאחר המלחמה חזר קרל דוניץ לגרמניה, ולשירות הצבאי. הוא טיפס במעלה סולם הדרגות, וב-1939 היה מפקדה של שייטת הצוללות. בדומה לשאר הצי, גם מצבה של זו לא היה מזהיר שכן הסכמי הכניעה אסרו על הגרמנים להחזיק כלל בצוללות. על אף שהצי המשיך לפתח את הטכנולוגיות הרלוונטיות לאורך השנים במסווה של מחקרים אקדמאיים או שיתופי פעולה עם מדינות זרות, עם פרוץ הקרבות היו לדוניץ רק חמישים ושבע צוללות – ופחות מחצי מהן היו כשירות להפלגה.

בכל יום מפנה תשתית הביוב של גוש דן כמות שפכים בהיקף שמספיק למלא את כל שלושת מגדלי עזריאלי. מה עושים עם השפכים האלה? נשמע כיצד הובילה תאונת שיט טרגית להמצאת הטיהור הביולוגי המודרני, ועל פיצוץ צינור הביוב הראשי ביפו ב-2003.אורח בפרק: אמיר שליו, מנהל תחנות השאיבה באיגודן. ראיין את אמיר - נתן פוזניאק.האזנה נעימה,רן.קישור לחלק אהפודקאסט "עושים רכב" בפורמט והגשה חדשה! האזינו לפרק הראשון עם המגיש החדש - בועז קורפל! https://tinyurl.com/y6jzsahn אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 5 / 5. מספר מדרגים 5 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. לרשימת הפרקים המלאההרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרהפרק בחסות: 280: הביוב שמתחת לגוש דן, חלק ב' בפרק שעבר, חלקו הראשון של פרק זה, עקבנו אחר מהלכם של השפכים שלנו מהרגע שהם עוזבים את האסלה או הכיור שלנו ועד שהם עוזבים את העיר. למדנו שלעיר מודרנית אין זכות קיום ללא תשתית ביוב טובה: אפילו בגוש דן, מטרופולין זעיר ביחס לערי ענק כדוגמת טוקיו או מקסיקו-סיטי, התושבים מייצרים שפכים בהיקף שיכול למלא בקלות את כל שלושת מגדלי עזריאלי. בכל יום. ללא תשתית הביוב שמפנה את השפכים, גוש דן היה הופך כבר לפני ארבעים שנה לביצה מזוהמת ומסריחה, ומגיפות קטלניות היו משתוללות בו כפי שהשתוללו בלונדון ופריז, למשל, במאה ה-19. למדנו גם על האתגרים ההנדסיים הכבירים שבתכנון והקמת תשתית ביוב כזו מתחת לעיר צומחת ומתפתחת: החל מהחשיבות הרבה שיש לשיפוע שבו מונחת צנרת הביוב בתוך הקרקע, דרך האתגר של הנחת צנרת חדשה מתחת לרגליהם של התושבים מבלי להפריע למרקם החיים של העיר - וכלה בהתמודדות עם המגבון, האויב מספר אחד של תשתית הביוב, והסתימות האדירות שהוא יוצר בצנרת - עד כדי הווצרותם של מי שמכונים 'קרחוני שומן', fatbergs.  אבל כעת, אחרי שהצלחנו להתגבר על כל הקשיים והאתגרים וסוף סוף פינינו את מאות אלפי המטרים המעוקבים של שפכים אל מחוץ לעיר - מה עושים איתם? מה עושים עם שלושה מגדלי עזריאלי מלאים בכל סוג אפשרי של זוהמה - החל מצרכים אנושיים וכלה בחול, קרשים, מגבונים משומשים ומה לא - שמייצרות תל אביב והערים שסביבה, בכל יום? זו השאלה שתעמוד במרכזו של הפרק הזה - וזו גם השאלה שעמדה לפיתחם של המהנדסים הראשונים שתכננו את מערכות הביוב המודרניות, בשלהי המאה התשע עשרה.  בורות ספיגה לכאורה, התשובה לשאלה הזו הייתה ברורה ומובנת מאליה. בימים שלפני המצאת מערכת הביוב המרכזית היו שתי אפשרויות עקרוניות לטיפול בשפכים הביתיים: להזרים אותם לנהר או ערוץ נחל מקומי,

כולם מדברים על אבני הירח שהביאו עימם האסטרונאוטים של אפולו כשחזרו לכדור הארץ - אבל אף אחד לא מדבר על כל הג'אנק שהשארנו מאחור: 300 טונות (!) של סמלים פטריוטים, ציוד מדעי משומש ושקיות צרכים...האזנה נעימה,רן.לרשימת הפרקים המלאההרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרהפרק בחסות: מותק, שכחתי את הרכב מחוץ לחללית: על הדברים שהשארנו על הירחכתב: רן לויהאסטרונאוטים והחלליות שביקרו על הירח הביאו משם כשלוש מאות ושמונים קילוגרמים של סלעים ודגימות גיאולוגיות. על פניו, זהו הישג בלתי מבוטל: כמעט חצי טון של אדמת ירח שהובאה לשימושם של החוקרים במעבדות כנגד כל הקשיים והסכנות  שבדרך. אבל סביר להניח שהעובדה הבאה תפתיע אתכם: אנחנו השארנו על הירח קרוב למאה ושבעים טון של זבל- יותר מפי שלוש מאות ממה שלקחנו. אפשר למצוא הצדקה לכל גרם וגרם מהזבל הזה. ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין, למשל, השאירו מאחור את השקיות שבהן עשו את הצרכים שלהם. אני די בטוח שהמדענים מעדיפים לבחון את דגימות הקרקע שהביאו במקום את ארוחת הערב האחרונה של ניל.אנחנו לא רגילים לשמוע על הג'אנק שהשארנו על הירח- צריך להודות, את מי זה מעניין? גרינפיס עסוקה מעל הראש ואפילו את הקישון והירקון אנחנו לא מצליחים לנקות- אז למי יש כוח לעשות מהומות על כמה חתיכות מתכת שיושבות להן בדממה הנצחית של הירח?  אבל זבל הוא לא תמיד רק זבל. כמו שאריות מדורה מתקופת האדם הקדמון, הג'אנק שהשארנו על הירח יכול ללמד אותנו הרבה על הדרך שבה חקרנו אותו.בשנת 1959 עמדה החללית לונה 2 להיות העצם הראשון מעשי ידי אדם שינחת על הירח. יכול להיות ש'ינחת' אינה תיאור מתאים: לונה 2 תוכננה להתרסק על הירח. זו הייתה לא יותר מאשר הוכחת יכולת: המהנדסים ביקשו בעיקר לבחון את הרקטות ומערכות הניווט- והם הצליחו. אבל אם יבקרו תיירים מהעתיד במקום שבו התרסקה לונה 2- ללא ספק אתר ארכיאולוגי חשוב בעתיד- מה יגלו שם? השאלה הזו נראית לנו אולי חסרת חשיבות, אבל היא בברור העסיקה את הפוליטיקאים הסובייטים שפיקחו על תוכנית החלל.לונה 2 נשאה עליה מכשיר ניסוי שבחן את השדה המגנטי של הירח- אין כזה, כך מסתבר- אבל קרוב לוודאי שזה לא יעניין את התיירים מהעתיד. מישהו העלה את האפשרות שלונה 2 תצויד בראש נפץ גרעיני כדי שהאמריקנים על הקרקע יוכלו להווכח במו עיניהם שהרוסים השיגו אותם במרוץ אל הירח. למרבה המזל הרעיון האווילי הזה נפסל על הסף. לבסוף הוחלט שלונה 2 תמריא ועליה שני כדורים עשויים מסגסוגת טיטאניום. דפנותיהם של הכדורים היו עשויות משושים- בדומה לכדורגל טיפוסי- ועל כל משושה היה מוטבע סמל ברית המועצות ותאריך הנחיתה. בתוך הכדורים היה חומר נפץ שמטרתו הייתה להתפוצץ ברגע ההתרסקות ולרסס את אדמת הירח במאות משושים. באופן זה ידע כל מי שיבקר במכתש שיצרה לונה 2 שהקומוניזם ניצח את הקפטיליזם, או לפחות מוביל עליו בנקודות באותו הרגע. מבחינתם של הפוליטיקאים לא חשוב אם לונה 2 תגלה שהירח עשוי מגבינה שוויצרית, כל עוד העכבר שיגיע אליו ראשון יהיה דובר רוסית.ומה לגבי האמריקנים? כפי שניתן לנחש, המטרות שלהם לא היו שונות בהרבה. סדרת החלליות רנג'ר הייתה אמורה להיות הצעד המקדים לקראת טיסות מאויישות אל הירח, הזדמנות לבחון טכנולוגיות רבות שהיו פורצות דרך ומעולם לא נוסו בפועל.

אף מטרופולין מודרני לא יכול היה להתקיים ללא מערכת ביוב מתפקדת - ותכנון של מערכת הסעת שפכים שכזו, מתחת לעיר תוססת ודינמית, הוא אתגר הנדסי כביר. איך נראית מערכת הביוב של גוש דן, ומה קורה לשפכים שלנו אחרי שהם עוזבים את האסלה והכיור?מתארח בפרק: אמיר שליו, מנהל תחנות השאיבה של איגודן. תודה לנתן פוזניאק שהביא את הראיון עם אמיר.האזנה נעימה,רן.שמעתם כבר את התכנית החדשה שלנו? גיל חובב "אוכל ישראל" - פודקאסט אוכל חדש ברשת עושים היסטוריה. לחצו כאן לרשימת הפרקים המלאה או -להאזנה באפליקציות קישור ל RSS פיד של התכנית https://www.ranlevi.com/feed/ochel_israel/ אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 5 / 5. מספר מדרגים 5 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. לרשימת הפרקים המלאההרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרהפרק בחסות:הביוב שמתחת לגוש דן, חלק א'כתב: רן לויביוב. אני בטוח שאתם שואלים את עצמכם - למה, לכל הרוחות, רן הולך לדבר על ביוב? האם אחרי מאתיים שבעים ושבעה פרקים של עושים היסטוריה, סוף סוף נגמרו לו הנושאים לפרקים, והוא נעשה נואש? אז קודם כל, אני רוצה להזכיר לכם שאתם אלה שלחצתם Play בנגן שלכם, אז אתם צריכים לשאול את עצמכם למה אתם רוצים להקשיב למישהו שהולך לדבר על ביוב במשך ארבעים וחמש דקות. אנשים מוזרים, בחיי. ולא, לא נגמרו לי הנושאים לעושים היסטוריה. הסיבה שבגללה בחרתי את הנושא הזה היא מכיוון שאני אוהב את תל אביב. באופן כללי, אני אוהב ערים גדולות. אני אוהב את התזזיתיות שלהן, את התחושה שאני מוקף במיליוני אנשים שלכל אחד מהם יש סיפור מיוחד, כמו כוורת ענקית שאף פעם לא הולכת לישון. בכל בוקר, כשאני יוצא מתחנת הרכבת בדרך למשרד, אני מרים את הראש אל גורדי השחקים הענקיים ושואל את עצמי - איך הדבר הזה עובד? הרי ריכוז של מיליוני בני אדם שאוכלים, שותים - וכן, גם משתינים ומחרבנים - מדי יום ומדי שעה, בתוך שטח זעום של כמה עשרות קילומטרים רבועים...הוא לא דבר טבעי. אלמלא התשתית הבלתי הנראית שמקיפה אותנו, כל מטרופולין מודרני היה מתדרדר לכאוס מוחלט בתוך ימים ספורים. ולא פחות מעניין, אני רוצה גם להבין את ה'למה'. מערכת ביוב של עיר צפופה כמו תל אביב היא אחת המערכות ההנדסיות המורכבות ביותר שאפשר להעלות על הדעת. היא פרושה על שטח רחב, קבורה מתחת למטרים של אדמה, עובדת עשרים וארבע שעות ביממה שלוש מאות שישים וחמישה ימים בשנה - וצריכה להחזיק מעמד עשרות שנים. בעיר כמו תל אביב, שחוגגת מאה ועשר שנים להווסדה - מערכת ביוב היא פחות מערכת מתוכננת מראש כמו מעג...

הרולד מקלוסקי היה אדם רגיל, טכנאי בן 64 בכור גרעיני, עד שנחשף למינון אדיר של קרינה רדיואקטיבית בעקבות תאונה גרעינית - מינון קטלני. אך בתום חודשים של טיפולים ובידוד כפוי, הרולד עשה את הבלתי יאמן ושרד. מהי קרינה רדיואקטיבית וכיצד היא פוגעת בגופנו?תיקון: כפי שציינו מספר מאזינים, המונח 'רדיואקטיביות' מתייחס בהגדרה לקרינה הנפלטת כתוצאה מהתפרקות של אטומים. קרינת רנטגן, על אף שגם היא מייננת, אינה קרינה 'רדיואקטיבית' במובן זה.הרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרהפרק בחסות:רדיואקטיביות ומחלת קרינהכתב: רן לוילא מזמן חגגנו את פורים ושחר, בני בן הארבע, החליט להתחפש לספיידרמן.גיל ארבע הוא גיל מיוחד. כשאתה בן שנתיים וההורים מחפשים אותך לספיידרמן, אתה לא בדיוק מבין מי זה ספיידרמן ומה אתה אמור לעשות בתוך התלבושת האדומה. בגיל שבע אתה כבר בוגר מספיק כדי להבין שגם אם התחפשת לספיידרמן, אתה לא באמת ספיידרמן. אבל גיל ארבע הוא גיל קסום. בגיל ארבע, אם התחפשת לספיידרמן - אתה באמת הופך לספיידרמן. הגבול בין הדמיון הפרטי שלך למציאות של העולם החיצון מטושטש בדיוק במידה הנכונה כדי להרגיש שאוטוטו, אם רק תלבש את החליפה ותעשה את התנועות הנכונות, קורי עכביש יזנקו מכף ידך ותוכל לטפס על קירות בניינים.במקרה של שחר, הוא גילה שכשהוא לובש את חליפת ספיידרמן שלו - הוא באמת זוכה בכוחות על. הוא מסוגל לעטוף את אויביו בקורי עכביש בלתי נראים ולהפוך אותם לפסלים, ואגרוף אחד שלו מפיל אותם לרצפה מעולפים. יש רק קץ' אחד: בשלב זה כוחות העל של שחר פועלים רק על אבא (כל הזמן) ואמא (כשהיא במצב רוח מתאים). אנחנו עדיין מנסים להתג בר על התקלה. יכול להיות שזו בעיה בתפרים.רבים מגיבורי העל של סדרות הקומיקס זכו בכוחותיהם בעקבות חשיפה למינון גבוה של קרינה רדיואקטיבית. ברוס באנר, למשל, היה פיזיקאי מן השורה עד שפצצה גרעינית שפיתח התפוצצה ברגע הלא נכון- וברוס הפך ל'ענק הירוק'. פטר פרקר, ספיידרמן, היה תלמיד תיכון מחונן שננשך על ידי עכביש רדיואקטיבי. אפילו גודזילה, המפלצת היפנית האיומה, הייתה בסך הכל לטאה גדולה עד שהתקרבה יותר מדי לאתר ניסויים גרעיניים באוקיינוס השקט.ומה קורה במציאות? מה קורה לאדם שנחשף לקרינה רדיואקטיבית במינון גבוה במיוחד? ההיגיון הבריא אומר לנו שמדובר במוות ודאי. אחרי הכל, החיים אינם עלילת קומיקס...ובכל זאת: מוות ודאי, אמרנו? לא בהכרח.השלושים באוגוסט, 1976.מפעל הפלוטוניום שליד העיירה הנפורד, במדינת וושינגטון שבארצות הברית, היה מפעל בעל היסטוריה צבאית מפוארת. בימי מלחמת העולם השנייה הופק במפעל הפלוטוניום ששימש בפצצה הגרעינית שהוטלה על נגסקי, ומאוחר יותר גם פלוטוניום עבור הטילים הבליסטיים של עידן המלחמה הקרה. בראשית שנות השבעים הוסב המפעל לתפקיד חדש וזוהר פחות: הפקת חומרים רדיואקטיביים מפסולת של כורים גרעיניים לשימושים אזרחיים, כמו בגלאי עשן או תהליכים תעשייתים מסוימים.הרולד מקלוסקי (McCluskey) היה טכנאי ותיק בהנפורד. למקלוסקי בן ה-64 היו 25 שנות ניסיון בעבודה עם חומרים מסוכנים, כמו למשל ה'אמריקיום': תוצר לוואי רדיואקטיבי של הפקת הפלוטוניום.השלושים באוגוסט החל כיום שמח יחסית עבור הרולד. היה זה יום הנישואים ה-40 שלו ושל אשתו, וגם היום הראשון בעבודה אחרי שביתה מאורגנת של עובדי המפעל שנמשכה חמישה חודשים ארוכים. בשעות הערב של אותו היום נפרד מאשתו לשלום, ויצא אל משמרת לילה במפעל.

בשנת 2013 היכתה את עולם המחשבים כופרה מתוחכמת בשם 'קריפטולוקר' (CryptoLocker), שלראשונה דרשה דמי כופר בביטקוין. מאחוריה עמד פושע סייבר מתוחכם ומסוכן באופן יוצא דופן: סלביק (Slavik).האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.5 / 5. מספר מדרגים 2 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשתפרק 276: כופרות (Ransomware) - היסטוריה של סחיטה ממוחשבת, חלק ב' בפרק הקודם סיפרתי לכם על שורשיה של תופעת ה-Ransomwares: תוכנות זדוניות שמונעות מהמשתמש לגשת אל הקבצים שלו על המחשב, ודורשות ממנו דמי כופר כדי לשחרר אותם. סיפרנו גם על שני האתגרים הגדולים ביישום סוג כזה של פשע ממוחשב. הראשון - אם אתה לא מומחה בקריפטוגרפיה, זה די קשה לכתוב תוכנת הצפנה טובה שתהיה Bulletproof: דהיינו, כופרה נטולת שגיאות שאי אפשר לפצח אותה בקלות. האתגר השני - העברת כספים דרך האינטרנט בדרך כלל מותירה אחריה שובל של ראיות, ולא קל למצוא דרך לקבל דמי כופר באופן שמותיר את העבריין אנונימי מחד, ומאידך לא מאפשר לקורבן לבטל את התשלום ולקבל את כספו בחזרה מאוחר יותר. שני האתגרים האלה הביאו לכך שבמשך שנים כופרות היו סוג נדיר וזניח יחסית של תוכנות זדוניות, למרות שכבר בשנות התשעים הראו שני חוקרים, מוטי יונג ואדם יאנג, כיצד ניתן ליישם בכופרות הצפנה חזקה שתהפוך אותן לכלי נשק מרשים בארסנל של עברייני המחשב.  כמעט עשרים שנה חלפו מאז פרסמו יונג ויאנג את מאמרם, ובספטמבר 2013 נתגלתה כופרה חדשה בשם קריפטלוקר (CryptoLocker). במובנים רבים, קריפטולוקר היתה דומה מאוד לכופרות שבאו לפניה. כמו כופרת ה AIDS משנות השמונים המאוחרות, גם קריפטולוקר הצפינה קבצים חשובים - למשל, מסמכים ותמונות - ואז הקפיצה על מסך המחשב הודעה מאיימת: שלם שלוש שלוש מאות דולרים או שכל הקבצים שלך יימחקו לתמיד - ושעון עצר בפינת המסך החל לספור לאחור שבעים ושתיים שעות. כאמור, עצם האיום שהציבה קריפטולוקר לא היה חדש: מה שכן היה חדש היה אחת מאפשרויות התשלום שהציגה הכופרה לקורבנותיה: ביטקוין (BitCoin).  ביטקוין ביטקוין נוצר לראשונה ב-2009, על ידי אדם או קבוצת אנשים שהסתתרו מאחורי הכינוי האנונימי 'סאטושי נאקאמוטו'. מדובר במטבע וירטואלי - דהיינו, מטבע שקיים בעולם הממוחשב בלבד - אבל לא זו התכונה המייחדת אותו משאר המטבעות הותיקים יותר: אחרי הכל, אפשר לשלם באינטרנט גם בשקלים ובדולרים. התכונה החדשנית והחשובה באמת של ביטקוין - גם לענייננו שלנו - היא העובדה שכדי להשתמש בו, אין צורך במתווכים.  למה הכוונה? הנה ההסבר. נניח שקניתי בעלי אקספרס מברשת ניקיון לשירותים בצורת השערות של דונלד טראפ. אני לא ממציא - יש דבר כזה, בחיי.

תוכנת הכופר הראשונה, ב-1989, הייתה כשלון עברייני מביך - אבל מאמר מדעי פורץ דרך של שני מדעני מחשב הפך את התוכנות הזדוניות האלה לכלי סחיטה רב עוצמה, שאת נחת זרועו אנחנו מרגישים היום היטב.האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.7 / 5. מספר מדרגים 3 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשתפרק 275: כופרות (Ransomware) - היסטוריה של סחיטה ממוחשבת, חלק א'יום שישי, השניים עשר במאי, 2017, היה יום גרוע עבור הרבה מאוד אנשים. אנשי עסקים, רופאים, בנקאים וטכנאים ביותר ממאה וחמישים מדינות הפעילו את המחשבים שלהם בבוקר - ובמקום שולחן העבודה הרגיל, הופתעו לראות תמונה של מנעול לבן וגדול על רקע אדום ומאיים, ולצידו המילים - "אופס, הקבצים שלך הוצפנו."ואכן, מי שניסה לגשת אל הקבצים שהיו מאוחסנים על המחשב שלו - גילה שהוא לא יכול לפתוח אותם. מתחת לתמונת המנעול הלבן היה שעון עצר שספר את השניות והדקות לאחור, ומסר שאינו משתמע לשני פנים: אם לא תשלם שלוש מאות דולר בביטקוין - הקבצים שלך ימחקו."הקבצים החשובים שלך הוצפנו. [...] אולי אתה עסוק עכשיו בחיפוש אחר דרך להציל את הקבצים שלך, אבל אל תבזבז את הזמן. אף אחד לא יוכל לשחזר אותם ללא שירות הפענוח שלנו."שמה של התוכנה הזדונית שהייתה אחראית לאיום הזה היה WannaCry - 'רוצה לבכות', בתרגום חופשי. שם הולם, במקרה הזה: WannaCry הייתה אחת מהתקפות הכופר הממוחשבות הגדולות והנרחבות ביותר אי פעם, אם לא הגדולה שבהן: למעלה ממאתיים אלף מחשבים בכל רחבי העולם נדבקו בתוכנה הזדונית הזו, וסיפורים מסמרי שיער על תיקים רפואיים שאבדו בבתי חולים ועסקים שהפסידו סכומי עתק הציפו את מהדורות החדשות. מומחי אבטחת המידע הזהירו מפני תרחיש אימים שכזה כבר מזה שנתיים ויותר, אבל הייתה זו הפעם הראשונה שהציבור הרחב נחשף לאיום ה'כופרות' - Ransomware, בלעז - במלוא עוצמתו.AIDS, סוס טרויאניאבל רק מעטים זוכרים שגם לפני כמעט שלושים שנה, בדצמבר 1989, התעוררו כמה אלפי משתמשי מחשב בבריטניה ומספר מדינות אירופאיות נוספות - לתרחיש דומה מאוד לזה שתיארתי לכם כרגע. הכיתוב שראו על מסך המחשב שלהם כשהפעילו אותו, היה -"אנא המתן כשלושים דקות. אזהרה: אל תכבה את המחשב שלך, אחרת הקבצים שעל הדיסק הקשיח ייפגעו."בחלוף שלושים דקות מתוחות, קיבל המשתמש הודעה מדאיגה נוספת."פג תוקפו של רישיון השימוש בתוכנה זו. זה הזמן לשלם לחברת PC Cybory עבור הרשיון שלך.

אחרי שהובסו במרוץ להיות הראשונים לדרוך בקוטב הדרומי, פנו אנשיו של קפטן רוברט סקוט חזרה צפונה, אל מחנה הבסיס. אבל החורף האנטארקטי, שהגיע חודש שלם לפני הזמן, קלקל את כל התוכניות.קישור לחלקו הראשון של הפרקהאזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.8 / 5. מספר מדרגים 4 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשתפרק 274: טרה נובה - המשלחת המקוללת אל הקוטב הדרומי, חלק ב'כתב: נייט נלסוןקישור אל: טרה נובה, המשלחת המקוללת לקוטב הצפוני, חלק א'רואלד אמונדסן (Amundsen) קיווה להיות האדם הראשון שיגיע אל הקוטב הצפוני. המסע שתכנן בעשור הראשון של המאה העשרים היה ראשון מסוגו - אבל בר ביצוע: נורבגיה, מולדתו של אמונדסן, שוכנת בקו רוחב כל כך צפוני, עד שהפלגה למרכז הים הארקטי הייתה אמורה להיות עבורו כמו ביקור בבית של השכנים. שכנים שהשאירו את המזגן שלהם על מינוס שלושים מעלות צלזיוס - אבל אתם מבינים למה אני מתכוון. אבל בשישה באפריל, 1909, הכריזו כותרות העיתונים כי רוברט פירי (Peary), מהנדס בצי האמריקני, הקדים אותו והגיע ראשון אל הקוטב הצפוני. פירי זכה לקבלת פנים של גיבורים בשובו לארצות הברית, ואמונדסן החליט לשנות כיוון. במקום צפונה, הוא ירד דרומה.עשרות שנים אחרי שוך החגיגות, החלו צצים סימני שאלה סביב הישגו של פירי. רישומי המפות של פירי היו במקרה הטוב מעורפלים, ובמקרה הגרוע לא מדוייקים כלל. אסטרונום שבחן את טכניקות ומכשירי הניווט שעמדו לרשותו של פירי טען שהסבירות שהצליח למצוא את הנקודה המדויקת של הקוטב נמוכה מאד. חוקר בריטי מנוסה, שבעצמו ערך את המסע לקוטב הצפוני באמצעות מזחלת כלבים, ביקש וקיבל גישה מלאה לכל חומרי הארכיון מהמשלחת של פירי. גם הוא הגיע למסקנה שלא סביר שפירי מצא את הקוטב. בהינתן הרישומים המעורפלים והמידע החלקי ששרד מהמשלחת, אי אפשר לומר בוודאות שפירי הגיע או לא הגיע לקוטב הצפוני. יש מי שעדיין מחזיקים בדיעה שפירי היה הראשון שכבש את הנקודה הצפונית ביותר בכדור הארץ, אבל רוב ההיסטוריונים מסכימים שקשה עד בלתי אפשרי לאמת את טענתו של ההרפתקן האמריקני. מי שנחשב היום כאדם הראשון שהגיע בוודאות לקוטב הצפוני הוא - תאמינו או לא - רואלד אמונדסן. הוא הגיע לקו רוחב תשעים צפון ב- 1926, שבע עשרה שנה אחרי רוברט פירי. הוא לא ידע זאת באותו הזמן אבל יש אפשרות מעשית מאוד שאמונדסן היה גם האדם הראשון שהגיע לקוטב הצפוני.אבל ב-1909,

כשיצאו רוברט סקוט וצוותו למסע הרגלי המפרך לכיבוש הקוטב הדרומי, הם ידעו שהם פוסעים לתוך גרסא קרה במיוחד של הגיהנום: סקוט עצמו כמעט מצא את מותו במשלחת הקודמת. אבל מזג האוויר ההפכפך של אנטארקטיקה הצליח, בכל זאת, להפתיע אותם.קישור אל חלקו השני של הפרק.האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.9 / 5. מספר מדרגים 8 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת טרה נובה - המשלחת המקוללת אל הקוטב הדרומי, חלק א' כתב: נייט נלסוןקישור אל: טרה נובה, המשלחת המקוללת אל הקוטב הדרומי, חלק ב'הנה אתגר בשבילכם: נסו לומר משהו שמעולם לא נאמר קודם לכן. למשל - ארבעים ואחת מכנסי תקרה. מפיות צעירות לעולם אינן מטפטפות נעליים. לימון ההיפ הופ שלי במזחלת לנרניה.באמת מאתגר, לא? בהינתן כל הדברים שכבר נאמרו לאורך ההיסטוריה האנושית, בכל העולם, בכל השפות - קשה לדעת אם אפילו הדבר המגוחך ביותר שחשבת עליו לא נאמר כבר אי שם בעבר. מים מסריחים גורמים לסבתא לצאת מהחלון. זה פודקאסט סבון באי מינור, אבל אני רוצה את זה ב A מז'ור שבע. יש אומרים שמעל מאה מיליארד בני אדם התהלכו על כדור הארץ לאורך ההיסטוריה. אני ואתם פוסעים בשבילים שהלכו בהם אינספור אנשים לפנינו. מישהו בטח כבר כתב את הסיפור שאני עומד לספר לכם, וכנראה יותר טוב מפי שאני אעשה זאת.  מעט אנשים בהיסטוריה, ובמיוחד בהיסטוריה המודרנית, יכולים לטעון כי השיגו משהו שאף אחד אחר לא השיג לפניהם. אבל עבור המעטים מבינינו שיש להם הזדמנות לעשות כן - זהו מניע רב עוצמה. רבים ימותו מרצונם החופשי על מזבח התהילה.גיבוריםבעשרים ושישה בנובמבר, 1909, צוות של ארבעה גברים וארבעה סוסי פוני בראשות חוקר אירי בשם ארנסט שקלטון (Shackleton), בוסס בטונדרה הקפואה של אנטארקטיקה, וחצה את קו הרוחב 82 מעלות דרום. בעשותם זאת, הם היו לאנשים הראשונים שהגיעו קרוב כל כך לקוטב הדרומי של כדור הארץ.שבועות מספר קודם לכן, כשעשה צוותו של שקלטון את דרכו דרומה, הם נתקלו במכשול שהיה לכאורה בלתי עביר: רכס של הרים גבוהים, שהיה רחב מכדי שאפשר יהיה לעקוף אותו. האפשרות היחידה הייתה למצוא נתיב מעבר בין ההרים. ככל שהתקרבו אל הרכס הלכה ונעשתה הדרך לקשה ובוגדנית יותר. שניים מסוסי הפוני שגררו מזון ואספקה מתו. מעט מאד תקווה נותרה בליבם של אנשי הצוות החבוטים והקפואים. אבל שקלטון היה עקשן. הוא דחף את הצוות שלו קדימה והלאה, ובשלושה בדצמבר הבזיק מולם "ניצוץ מבריק של אור", כלשונו של שקלטון, מבעד לרכס ההרים. הם צעדו לקראתו. אלת המזל הייתה לצידם: היה זה נתיב נסתר בין ההרים, דרך שחצתה את הרכס.  

בעשרים השנים האחרונות התגלו אלפי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, ותגליות אלה חוללו מהפך דרמטי בתמונת העולם של האסטרונומים. מהם כוכבי לכת מסוג 'צדק חם' (Hot Jupiters), כיצד מגלים כוכבי לכת רחוקים כל כך - ומה הסיכוי למצוא עליהם חיים?תודה לפרופ' עודד אהרונסון, ראש המרכז למדעים פלנטריים במכון וייצמן. תודה גם לניר סייג שערך את הפרק.קישור לפרוייקט מימון ההמונים של 'שוות': http://bit.ly/2IVrkh1האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 3.7 / 5. מספר מדרגים 3 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשתכוכבי לכת מחוץ למערכת השמשכתב: רן לוילפני המון המון שנים, בפרק מספר ארבעים ושמונה של עושים היסטוריה, לקחתי אתכם למסע במערכת השמש בחיפוש אחר תופעות מזג אוויר משונות בכוכבי הלכת השונים. זה היה בעשרים במרץ, 2009. ביקרנו בסערות האדירות של צדק, בענני היהלומים של נפטון, צפינו בסופות החול חובקות העולם של מאדים ונזהרנו מגשמי החומצה שבאטמוספירה של נוגה.  עד לא מכבר, מערכת השמש שלנו הייתה גם מערכת השמש היחידה שהכרנו. המין האנושי היה שקול לשבט קטן שחי, מבודד לגמרי, בכמה בקתות עץ בלב הג'ונגלים של האמזונס - ושואל את עצמו איך נראה העולם שבחוץ. סביר להניח שישנם עוד בני אדם מחוץ לג'ונג'לים - ובטח גם הם חיים בבקתות עץ משלהם. מי יודע - אולי ישנם שבטים ענקיים של...של...אלפי בני אדם, שחיים בכפרים של מאות בקתות, אולי אפילו בקתות של...שתי קומות!... באותו האופן, האסטרונומים ידעו לספר שנקודות האור שאנחנו רואים בשמי הלילה הן שמשות כמו השמש שלנו, והסברה המקובלת הייתה שגם סביב שמשות אלה ישנן פלנטות, כמו הפלנטות במערכת שלנו, אבל מעולם לא ראינו אותן. מכיוון שכך, היה טבעי להניח שמערכת השמש שלנו היא דוגמה מייצגת לאיך נראות מערכות שמש ברחבי היקום.  אבל כבר לפני שלושים שנה לערך החלו המדענים לחשוד שאולי תפיסת העולם שלנו שגויה - שאולי מערכת השמש שלנו אינה דוגמה כה טיפוסית כפי שחשבנו קודם. שבועיים לפני שיצא לאור אותו פרק מספר ארבעים ושמונה, שיגרה נאס"א את טלסקופ החלל על שם קפלר. בזמן שאני ואתם הסתובבנו במערכת השמש שלנו, צילם קפלר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש - פלנטות הסובבות שמשות אחרות. היום, בעקבות אותה משימת חלל, תפיסת העולם שלנו לגבי איך נראה היקום שמחוץ למערכת השמש שלנו - שונה לחלוטין. אנחנו שקולים לבני אותו שבט קטן מהאמזונס שבפעם הראשונה עזבו את הכפר שלהם, ובמקום למצוא בקתות עץ של שתי קומות - גילו את גורדי השחקים של מנהטן. היקום שלנו, מסתבר, הרבה הרבה יותר מוזר מכפי שהעזנו לדמיין.  אז זה תירוץ טוב להסיר את כיסוי הבד מעל חללית הליסינג שלנו, שבזמנו לקחה אותנו למסע במערכת השמש - ולצאת לסיור נוסף.

האופיום הוא מתנה נפלאה שהעניק לנו הטבע: משכך הכאבים הטבעי הטוב ביותר המוכר לאדם. אבל האופיום, והסמים הנרקוטיים הנגזרים ממנו, ניחנים בתופעת לוואי מכאיבה - הנטייה להתמכרות קשה ומסוכנת. לאורך הדורות ניסו אינספור כימאים לנתק את ה'כוכבית' של ההתמכרות מהאופיום - אך בכל פעם שניסו לשפר אותו, הפכו אותו לסם קשה וממכר עוד יותר.(הערה: בהקלטה ביטאתי שלא כהלכה את שמו של מגלה המורפיום: פרידריך סֵרטוּרנֵר.)האזנה נעימה,רן אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 3.8 / 5. מספר מדרגים 4 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשתהאבולוציה של האופיום והסמים הנרקוטייםכתב: רן לוי(הערה חשובה: המאמר הבא עוסק באופיום, הירואין, מורפיום ורפואה. זה המקום להכניס את האזהרה המקובלת - אני לא רופא, ואין כאן יעוץ רפואי. אם אתם מתמודדים עם סוגיה רפואית שקשורה לנושא שלנו - פנו לרופא בתחום).יש לי שיא גינס. זאת אומרת, הוא לא רשמי - זה לא שנציג של גינס בדק אותי ואישר את השיא - אבל באמת, יש לי תחושה שזה שיא אמיתי: המכונה להכנת פסטה שעשתה הכי הרבה קילומטרים. שימו לב, לא קילומטרים של פסטה - למעשה, אני די בטוח שהמכונה הסצפיפית הזו מעולם לא הפיקה אפילו ס"מ של פסטה.אני אסביר. כשהתחתנתי, רוב האורחים הביאו לי צ'קים כמקובל. אחד האורחים, שלא נחשוף את שמו מסיבות מובנות, לא הביא צ'ק אלא מכונה להכנת פסטה. אין לי מושג למה הוא הביא לי מכונה להכנת פסטה: כל מי שמכיר אותי יודע שאין לי שמץ של מושג בבישול. מנת הדגל שלי זה ראמן נודל משקית. אני די בטוח שגם הוא קיבל את מכונת הפסטה לחתונה שלו והעביר לי אותה בירושה.אז בסדר, קיבלתי מכונת פסטה. תגידו - לא נורא… אבל מכונת פסטה היא כמו אקדח בהצגת תיאטרון: מכונה להכנת פסטה שנכנסת הביתה במערכה הראשונה, חייבת להכין פסטה במערכה השלישית. ואני, לכל לאורך תקופת החיזור שלנו, התאמצתי להרגיל את אשתי לעתיד לעובדה שאני לא מבין כלום בבישול. אתם יודעים, כגודל הציפיות גודל האכזבה. והנה אני מכניס מכונת פסטה הביתה?! מה יקרה לכל המוניטין שצברתי לאורך השנים? הדבר הבא שיקרה זה שהיא תקום בוקר אחד ותגיד לי - 'מאמי, למה שלא תכין לנו פסטה טריה מהמכונה?'. ואז אחר כך פתאום - אולי תכין סושי… אולי תקנה לנו מכונת אפיה ללחם… מאמי, בוא נבשל בירה בבית… מה מבשלת בירה?! מה אני, היינקן? יש לי מינוי רשמי ממלך דנמרק?!...בקיצור, אז דאגתי לזה שכשחזרנו הביתה מהחתונה והעלנו את השקית של הצ'קים - מכונת הפסטה נשארה חבויה בבאגז' של האוטו, מתחת לשטיח של הרצפה, איפה שהצמיג הרזרבי. שכחתי ממנה. נסעתי עם מכונת הפסטה הזו בבאגז', ואני לא מגזים, במשך לפחות שש או שבע שנים. אני מעריך שהיא עשתה משהו כמו מאה אלף קילומטרים, המכונה הזו. בסוף מכרתי את המכונית הזו, עם מכונת פסטה בבאגז', ואני די בטוח שהיא עדיין שם.

לקראת הארוע המתקרב - הקלטה חיה של פרק על 'האבולוציה של הסמים הנרקוטיים', ב 23.4 - אני מעלה בש.ח. פרק שעוסק בסם אחר: ה- LSD, אחד הסמים האייקונים של המאה העשרים. כיצד נתגלה ה-LSD, איזה שימוש ציני ניסה לעשות בו ה CIA האמריקני, והאם הוא מסוכן כפי שטוענת הרשות למלחמה בסמים?האזנה נעימה!רן.דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשתעל ההיסטוריה של ה-LSD (אסיד)כתב: רן לויכשהשתחררתי מהצבא יצאתי, כמו כולם, לטיול הגדול: שלושה חודשים ביערות הגשם ובחופים הקסומים של קוסטה ריקה, גוואטמלה ומקסיקו. מה לא עשיתי... רפטינג בריו בלנקו, צלילת מערות ביוקטן, טיפוס על הר הגעש ארנל... חוויות מדהימות. אך אם תשאלו אותי מה הייתה החוויה שהכי השפיעה עלי, אולי תופעתו לשמוע שהיא אינה קשורה לאיתני הטבע- אלא לילד חמוד, בן ארבע או חמש. עורו השחום העיד עליו שהוא ממוצא אינדיאני. הוא עמד ליד אביו, מאחורי דוכן נקניקיות קטן. חלפתי על פניהם ברחוב צדדי אי שם בגוואטמלה. הילד חייך אלי חיוך מקסים ונופף אלי. 'הי, גרינגו... הוט-דוג?'חייכתי אליו בחזרה. הוא הזכיר לי את אחי הקטן, שהיה בערך באותו הגיל. סימנתי שאני לא מעוניין בנקניקיה, והמשכתי ללכת. משום מה, חיוכו של הילד מדוכן הנקניקיות ליווה את מחשבותיי בכל אותו היום. רק בלילה, בדקות שלפני השינה, הבנתי למה: כשראיתי אותו תפסתי בפעם הראשונה עד כמה שהמזל העיוור קובע את נסיבות חיינו. אחי הקטן יילך לבית הספר, יזכה בתעודת בגרות ואם ירצה, ילמד באוניברסיטה. הילד מדוכן הנקניקיות?... אביו מוכר נקניקיות, וכנראה שגם הוא יגדל להיות מוכר נקניקיות. שני ילדים חמודים וחייכנים, שני גורלות שונים - והכל בגלל שאחד נולד בישראל המשגשגת והמפותחת, והשני בגואטמלה שבעולם השלישי.האירוע הקטן וחסר החשיבות הזה שינה את תפיסת עולמי. עד אותו יום הייתי קפיטליסט מושבע: האמנתי בכל לבי שכל אחד יוכל להצליח אם יהיה חרוץ מספיק. זה לא שהפכתי לקומוניסט, אבל היום אני מבין טוב יותר מהו אי-שיוויון אמתי, במובן העמוק ביותר של המילה.שינוי בתפיסת העולםמדוע אני מספר לכם את הסיפור הזה?כדי לחוות את האירוע ששינה את תפיסת עולמי, הייתי צריך לנסוע לצדו השני של העולם ולבלות שם שלושה חודשים. לעומת זאת, יש לא מעט אנשים שמספרים על חוויות רוחניות עמוקות וטוענים שחייהם השתנו באותו האופן... אחרי טריפ של LSD. עשרים ושמונה שעות טיסה, עשרת אלפים שקל ושני קלקולי קיבה לא נעימים בכלל... לעומת בול קטן על הלשון, בספה שבסלון. בפרק זה אנסה לענות על השאלה הפשוטה הבאה: האם LSD הוא טוב, או רע?אם תשאלו את המורה שלכם בבית הספר, למשל, הוא יסביר לכם ש LSD הוא סם מסוכן מאין כמותו. נכון, ה-LSD  מוגדר בספר החוקים כסם מסוכן - אבל אם נשווה אותו לסמים מסוכנים אחרים כמו קוקאין והרואין נגלה שמישהו מתח את ההגדרה הרשמית ל'סם מסוכן' עד לקצה גבול הסבירות. LSD אינו ממכר ובכל מאה השנים אחרונות אין אפילו מקרה ודאי אחד של מוות כתוצאה ממנת יתר. מצד שני, אם תשאלו את הסטודנט הסטלן מהשורה האחרונה של אולם ההרצאות, הוא יספר לכם שה LSD אחראי לכמה מהשירים הטובים בחמישים השנים האחרונות. גם זה נכון, אבל זה שאמנים דגולים רבים היו מכורים לאלכוהול לא הופך את האלכוהוליזם להתמכרות רצויה. שתי התשובות, לדעתי, אינן מספקות.

ביוני 1942 אחזה חרדה עמוקה את הישוב היהודי בא"י: ארווין רומל, 'שועל המדבר' המיתולוגי, עמד לכבוש את הארץ ואולי להמיט על הישוב שואה מוחלטת. היו יהודים שברחו מהארץ, אחרים התבודדו במערות בגליל - והיו מי שתיכננו תוכניות פעולה מעשיות יותר. מה היה תפקידם של הביצורים על רכס הכרמל בתוכניות אלה? מדובר בויכוח היסטורי סוער.קישור לחלקו הראשון של הפרקבפרק התארחו: פרופ' יואב גלבר, פרופ' יוסי בן ארצי, מיכאל רטנר ומיקי גוטשלק. תודה לנתן פוזניאק שראיין את האורחים. תודה גם לדני קושמרו, דפנה ליאל ודור קומט.האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 5 / 5. מספר מדרגים 5 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשתסודם של הבונקרים על הכרמל, חלק ב': מצדה על הכרמלכתב: רן לויקישור לחלקו הראשון של המאמרביוני 1942 עמד היישוב היהודי בארץ ישראל בפני איום קיומי חמור - אולי המצב הצבאי החמור ביותר שניתן היה לדמיין באותה התקופה. מצפון, השריון הגרמני חדר לעומק החזית הרוסית, פותח את הדרך לפלישה דרך הקווקז או מדינות הבלקן. מדרום, כוחותיו של ארווין רומל, 'שועל המדבר' המיתולוגי, כבשו את מבצר טוברוק בעל החשיבות האסטרטגית ומוטטו את ההגנה הבריטית בגבול מצרים."[יואב] השבוע שבין ה-30 ביוני 1942, לשביעי ביולי, זה השבוע של פאניקה במצרים ובארץ ישראל. רומל הגיע לאל-עלמיין בשלושים ביוני, במשך שבוע היו שם קרבות. התחילו לפנות...לא גייסות, אבל במצרים היה מרכז זירתי. ז"א, מפקדות ומחסנים שאין להם מה לחפש שם במלחמה. זה נחשב פעם עורף בטוח, אז בנו את זה שם. עכשיו זה היה לא העורף אלא כמעט חזית! התחילו לפנות לעזה, לא"י, לסודן, לכל מיני מקומות."בין הפטיש והסדן, בין סוריה בצפון ורומל בדרום, לחשו עדיין הגחלים הלוהטות של המרד הערבי הגדול בארץ ישראל, ועשרות שנים של שנאה ואיבה המתינו לכובש הנאצי שיבוא כדי להתפרץ בנהרות של דם ואש. הישוב היהודי ניצב בפני האפשרות הריאלית מאד של השמדה טוטאלית: או במחנות ריכוז והשמדה בסגנון אושוויץ ודכאו, או במהומות דמים ופרעות מצד הערבים.לנו, שחיים במדינה חזקה ואיתנה כמעט מאה שנים מאוחר יותר, לא קל להיכנס לנעליים של אנשי היישוב העברי ולהבין מה עבר במוחם באותם 'מאתיים ימי חרדה': השם שניתן לתקופה זו מאוחר יותר. בואו ננסה. דמיינו לעצמכם שאתם פותחים את הטלוויזיה, וזה מה שאתם רואים במהדורת החדשות של שמונה בערב."[קושמרו] ערב טוב. אנחנו פותחים בדיווחים מהדרום, שם ממשיכים כוחות צה"ל לנהל מערכה קשה נגד דיוויזיות השיריון של רומל שחצו את תעלת סואץ. דובר צה"ל מאשר כי למעלה מחמשת אלפים חיילים נהרגו בקרבות עד כה.

על רכס הכרמל - ובמקומות נוספים ברחבי הארץ - מסתתרים בונקרים ועמדות מבוצרות, שרידים ממלה"ע ה-2. שמועות עיקשות טוענות שבונקרים אלה היו אמורים לשמש את הישוב היהודי במאבק הירואי ונואש כנגד הנאצים, אם וכאשר יכבשו את ארץ ישראל. האם יש אמת בשמועות אלה?קישור לחלקו השני של הפרקבפרק התארחו: פרופ' יואב גלבר, פרופ' יוסי בן ארצי, מיכאל רטנר ומיקי גוטשלק. תודה לנתן פוזניאק שראיין את האורחים.האזנה נעימה,רן אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4 / 5. מספר מדרגים 4 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת סודם של הבונקרים על הכרמל, חלק א': 'המבצר האחרון בפלשתינה'כתב: רן לויאנחנו נמצאים עכשיו בחיפה, בגן שעשועים. גן המשחקים על שם שאול סלעי נמצא על הר הכרמל, בכניסה לשכונת דניה הותיקה, והוא נראה פחות או יותר כמו כל גן שעשועים שיצא לכם לבקר בו:ֵ מאובזר קומפלט עם נדנדות, סולמות חבלים ואבות שיושבים על ספסל עם הטלפון הנייד ומקווים שהילדים יתנו להם רבע שעה של שקט. אבל צמוד לגן סלעי יש משהו שאולי לא תמצאו בגני שעשועים אחרים: מחסום נגד טנקים. כן, מה ששמעתם. שתי שורות ארוכות של בזנטים מברזל שנעוצים בקרקע בזווית, ולידם שלט ֵֵשמסביר שמדובר במחסום שנועד לבלום את התקדמותן של שיירות טנקים. טנקים? בדניה? אתם חייבים להודות שזה מוזר, במיוחד ביחס לשכונה בה הגיל הממוצע של התושבים שלה הוא כזה שאפילו באמפר בכביש נחשב לאקסטרים.רגע, וזה עוד כלום. בואו נכנס שניה לאוטו. אל תדאגו, זו נסיעה די קצרה.נסענו מדניה על כביש רכס הכרמל, עברנו את המגדל הגבוה של אוניברסיטת חיפה, ואנחנו נמצאים עכשיו על שביל עפר לא רחוק מהכביש שמחבר בין חיפה ודלית אל כרמל. יש כאן שיחים קוצניים, עצי אלון - ובונקר. שתי קירות אנכיים, כשני מטרים בתוך הקרקע, שיוצרים תעלה צרה - ברוחב של אדם ממוצע. ולא בונקר אחד: יש כאן סדרה שלמה של חפירות ומבני בטון בנויים לתוך ההר לאורך קילומטרים: מאזור האוניברסיטה ועד נשר שנמצאת מעט מזרחית אלינו. את רובם המוחלט של הבונקרים האלה לא ניתן לאתר בקלות: הם מכוסים בצמחייה עבותה וקוצנית, ואפשר לעמוד אפילו מטר או שניים ליד בונקר כזה ולא לדעת שהוא שם.וגם זה עוד לא הכל. מסתבר שאפשר למצוא עוד בונקרים נסתרים ושרידים של מתחמים מבוצרים דומים במקומות נוספים בישראל: למשל בצומת אלקיים שליד יקנעם, בעמק בית שאן ובבקעת שנור, קצת דרומית לג'נין. כולן עמדות שנראות כאילו תוכננו להתמודד מול כוחות שריון. מי בנה את הבונקרים האלה, וכנגד מי?התשובה לשאלה זו תיקח אותנו לאחד הסיפורים המרתקים של מלחמת העולם השניה: לתקופה שבה ארץ ישראל המנדטורית הייתה בסך הכל משבצת אחת על לוח השחמט של המלחמה הכבי...

למה אנחנו נוסעים דווקא בצד ימין, ולא בצד שמאל כפי שמקובל בקולוניות בריטיות רבות לשעבר? פרק מיוחד של 'התשובה' של דורון פישלר, הכולל סוסים, מחצבות, רומאים, הודים ושיר בשוודית.האזנה נעימה!רן אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.5 / 5. מספר מדרגים 4 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת

קללות הן חלק בלתי נפרד מהווייה האנושית, בכל שפה ובכל תרבות. מדוע אנחנו מקללים, והיכן נמצאות הקללות במוח? מה קורה כשמנסים לצנזר קללות, ומהי 'שפת המאט'?...האזנה נעימה,רן אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4 / 5. מספר מדרגים 5 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשתלמה אנחנו מקללים?כתב: רן לויפעם, לא חקרו קללות. זה לא שאנשים לא קיללו: קללות, ככל הידוע לנו, הן חלק מרפרטואר הדיבור האנושי מאז ומעולם - ולזה עוד נגיע בהמשך. אבל מכיוון שקללות הן - מעצם הגדרתן - מילים אסורות, מילים שהן טאבו - הממסד האקדמי הישן התייחס אליהן באותו האופן שבו התייחסו למיניות וסמים פסיכודליים, למשל: נושאים 'נמוכים' ווולגאריים שאינם ראויים למחקר מדעי רציני. המעטים שכן ראו בקללות נושא ראוי למחקר ניצבו בפני אתגר נוסף, והוא העובדה שקללות נושקות למגוון רחב של דיסיפלינות מדעיות - פסיכולוגיה, סוציולוגיה, נוירולוגיה, בריאות הנפש, וזו רק רשימה חלקית. כשמשהו שייך לכולם, הוא לא שייך לאף אחד - ומכאן שגם חקר הקללות נחשב למעין 'בן חורג' בנוף המדעי.אבל המחצית השניה של המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת הביאו עימן רוחות חדשות באקדמיה. מיניות וסמים - נושאים שבעבר נחשבו מוקצים מבחינת הממסד המדעי - הפכו להיות נושאי מחקר לגיטימיים - וגם הקללות עברו שינוי דומה. בהיפוך מוחלט של הלך הרוח מלפני שמונים שנה, הפסיכולוגים בימינו רואים בקללות חלון שמאפשר הצצה נדירה למנגנונים נוירולוגיים ותת-הכרתיים שלא קיבלו תשומת לב רבה לאורך השנים. הפסיכולוג האמריקני פרופ' טימותי ג'יי (Jay), שכתב מספר ספרים על הפסיכולוגיה של הקללות, אמר כי -"אם אתה לא חוקר [קללות], אתה מפספס חלק גדול ממה שהופך אותנו לבני אדם."לפני שנפתח את תיבת הפנדורה הזו שנקראת 'קללות', אולי כדאי קודם כל לשאול - מהי בכלל 'קללה'? על פניו, שאלה פשוטה: קללה היא מילה אסורה, מילה שהיא 'טאבו'. כולנו יודעים לזהות קללה כשאנחנו שומעים אותה - אפילו אם אנחנו, באופן אישי, לא נוטים לקלל הרבה. אבל דווקא המילה הזו, 'כולנו', היא החלק המאתגר בהגדרה - כי אין דבר כזה באמת 'כולנו'. ההגדרה של מילה אסורה היא במידה רבה תלויית תרבות - מה שאומר ש'כולנו' בישראל של 2019 זה לא אותו הדבר כמו 'כולנו' של ישראל מלפני מאה שנה, למשל. לדוגמה, באחד הפרקים הקודמים של עושים היסטוריה סיפרתי לכם על ההתנגדות בקרב מחדשי השפה העברית למילה 'עגבניה', כיוון שהיא לקוחה מהמילה 'לעגוב' - במובן של 'פרי התשוקה'. לפני מאה שנים 'לעגוב' הייתה מילה גסה - אבל היום היא נחשבת ללשון גבוהה, מילה 'נקייה' שיותר סביר להניח שנשמע אותה מיונית לוי בחדשות של שמונה בערב מאשר במוסך.זאת ועוד, 'קללה' היא יותר מאשר התוכן המילולי של מילה - אלא גם הצליל שלה, המרקם, הטון והקצב. כשפולי מהגשש החיוור מתלונן ששייקה וגברי 'הכניסו לו את כל האלמנט' במערכון 'המוסך'...

ביוני 1924 נעלמו שני מטפסי הרים - ג'ורג' מאלורי ואנדרו 'סנדי' ארוויין - על המדרון הצפוני של הר האוורסט, מאתיים וחמישים מטרים לפני הפסגה. מאז ועד היום מנקרת במוחם של מטפסי ההרים שאלה מסקרנת: האם הצליחו מאלורי וארוויין לכבוש את פסגת האוורסט, שלושים שנים לפני אדמונד הילארי וטנזניג נורגאי?...קישור לסרט התעודי אודות משלחת החיפוש של 1999.תודה לדורון אראל שהתארח בפרק (ותודה לבנו, סלע אראל, שחיבר בינינו!). פרטים נוספים על בקתות היער הקסומות של דורון תמצאוכאן.קישור לפרטים נוספים על הטיול ליפן באוקטובר 2019, בהדרכתי.קישור לפרטים נוספים על הרצאות 'חודש הסמים', אפריל 2019.האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.3 / 5. מספר מדרגים 7 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשתתמלול הפרק: מי באמת כבש את פסגת האוורסט? על המיסתורין של מלאורי וארוויןכתב: רן לויביום שישי, העשרים ותשעה במאי, 1953, בשעה 11:30 לפני הצהריים, עמדו - סוף סוף - אדמונד הילארי וטנזינג נורגאי, האחד ניו-זילנדי והשני נפאלי, על פסגת הר האוורסט. העולם עצר את נשימתו: היה זה הישג כביר, אולי אחד ההישגים הגדולים בתולדות האנושות עד אותו הרגע. פסגת האוורסט הייתה סמל, המקום האחרון על היבשה שנותר מחוץ להישג ידה של האנושות. הילארי ונורגאי זכו, כמובן, לכבוד רב ולתהילת עולם: הראשונים שכבשו את פסגתו של ההר הגבוה ביותר בעולם.אבל...אולי הם לא היו הראשונים.כן, אני יודע. אם תפתחו את ויקיפדיה תראו שם, שחור על גבי לבן, שהילארי ונורגאי הם הראשונים שכבשו את האוורסט. אבל אם תקראו קצת יותר לעומק, תמצאו שם סוג של...'כוכבית'. כמעט שלושים שנים קודם לכן, בשמונָה ביוני, 1924, טיפסו שני מטפסי הרים אחרים - ג'ורג' מאלורי (Mallory) ואנדרו 'סנדי' ארווין (Irvine) - על הצלע הצפונית של האוורסט, בדרכם אל הפסגה. חבר נוסף במשלחת שלהם צפה בהם ממחנה אוהלים נמוך יותר. השעה הייתה 1215 בצהריים, ומאלורי וארווין היו במרחק של כמאתיים וחמישים מטרים בלבד מפסגת האוורסט. ואז עטפו העננים את ההר והסתירו את דמויותיהם של מאלורי וארווין...לנצח. מאז ועד היום טורדת את מנוחתם של מטפסי ההרים חידה בת יותר מ...

האם למבקר המדינה יש את הכוח להכריח את הגופים שהוא מבקר לשפר תהליכים ולתקן ליקויים - או, כפי שלפעמים נדמה לנו מתוך קריאה בעיתונים, הכלבים נובחים אבל השיירה עוברת? שלמה רז, בעבר עיתונאי ותיק ומוערך בחדשות ערוץ 2 וכיום דובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מארח את פרופ' יורם רבין, היועץ המשפטי למבקר המדינה.הפרק הינו טעימה מתוך 'בעין הביקורת', פודקאסט חדש שהפקנו עבור משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. מוזמנים להאזין לפרקים נוספים של 'בעין הביקורת' באתר המבקר ובכל אפליקציות הפודקאסטים השונות.תודה ליוסי מץ שהפיק וערך את התוכנית!האזנה נעימה,רן. אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 3 / 5. מספר מדרגים 1 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת

בפרק זה נציג את הניסוי המרתק שהוכיח את האפשרות להעזר ב Gene Drive כדי להשמיד את יתושי האנופלס, ונדון בשאלה - האם השמדתו של מין שלם של יתושים, בבת אחת, לא עלולה להוביל לאסון אקולוגי? התשובה, סביר להניח, תפתיע אתכם.  תודה לד"ר אלון זילברבוש מאונ' חיפה ולד"ר עמיר ספיר מהחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה באורנים שמשתתפים בפרקים, ולנתן פוזניאק שראיין אותם.

'דחיפת גנים', Gene Drive, היא טכנולוגיה מהפכנית המאפשרת לנו, בפעם הראשונה בהיסטוריה, להשפיע על מינים שלמים של בעלי חיים - כמעט בבת אחת ובכל העולם. כיצד הוביל גילויה של CRISPER, טכנולוגיית ההנדסה הגנטית החדשה, לפיתוח ה Gene Drive - ומדוע הפכו יתושי האנופלס למטרתם הראשונה של החוקרים?

קרב שנוי במחלוקת במלחמת יום הכיפורים, הסיבה האמיתית למצור של הרומאים על מצדה במאה הראשונה לספירה, אישה בורחת מבשורה אודות בנה ששירת על הצוללת שירֶה ומטמון זהב דרוזי בקיסריה: קטעי ראיונות מרתקים ומפתיעים שלא מצאו את דרכם לפרקי עושים היסטוריה, אבל כל אחד מהם הוא יהלום חבוי. 

אם תחפשו את השם 'סמל"א' בגוגל, לא תמצאו הרבה - ולא במקרה. רפאל היא חברה בטחונית שלא משחררת יותר מדי מידע על הנעשה בתוכה, וסמל"א היא אולי אחת היחידות המסווגות ביותר בתוך רפאל. מהי לוחמה אלקטרונית, וכיצד פיצחו חוקריה של סמל"א את סודותיו של טיל ה- SA6 הסובייטי במלחמת יום הכיפורים? יצרה, הפיקה וערכה את הפרק - אור לוי. 

שמות משפחה מסתירים מאחוריהם הרבה אנקדוטות פיקנטיות - אבל דווקא השמות הפרטיים, הקצרים, העתיקים והמשעממים, הם אלה שמלמדים אותנו הכי הרבה על ההיסטוריה שלנו. בפרק זה נכיר את ההיסטוריה הישראלית דרך השמות הפרטיים שהיו נפוצים ביותר בשנים עברו ונגלה מה אומרים עלינו השמות שאנחנו נושאים. אורח בפרק: הבלשן והסופר ד"ר רוביק רוזנטל.תודה לנתן פוזניאק שראיין את רוביק, ולליפז יהב שסייעה בתחקיר לפרק.

שמות משפחה הם תופעה תרבותית חדשה יחסית בהיסטוריה האנושית: אלף שנים בסך הכל. בפרק זה ננסה להבין החלו בני האדם להשתמש בשמות משפחה, ודרכם נקבל הצצה מנקודת מבט בלתי שגרתית אל ההיסטוריה שלנו כבני אדם, כיהודים וכישראלים. אורח בפרק: הבלשן והסופר רוביק רוזנטל.

"קריפי", "מטריד" - אלו הן המילים בהן אנחנו משתמשים, בדרך כלל, כדי לתאר רובוטים דמוי-אדם ודמויות אנימציה אנושיות ריאליסטיות. מדוע אנחנו נגעלים כל כך מדמויות כמעט-אנושיות? 'עמק המוזרוּת' הוא השם שניתן לתופעה על ידי מסאהירו מורי (Mori) היפני כבר לפני חמישים שנה, אבל רק בעשרים השנים האחרונות נתקלו בה האנימטורים ומעצבי הרובוטים במלוא עוזה.

שלב הבלימה של הקרבות ברמת הגולן מגיע לשיאו בקרב המפורסם בעמק הבכא, שלאחריו יוצאים הכוחות הישראליים למתקפה בעומק השטח הסורי. נשמע על הפציעה הקשה של צביקה רק, על החילוץ המופלא של שי קנטור והפגישה המרגשת עם אבנר לנדאו.

בתום שני ימי קרבות קשים ואכזריים, היו לוחמי חטיבה 188 מוכים וחבולים: הטנקים הסורים פרצו את קווי המגננה בדרום רמת הגולן ושעטו אל עבר הכנרת. בצפון הרמה עמדו הכוחות הישראלים תחת מתקפת טילי נ"ט מצד כוחות קומנדו סורים. שני טנקים מהפלוגה של אבנר לנדאו נפגעו והקשר עימם אבד, והכוח של שי קנטור שיצא לחלץ אותם - נפל קורבן למארב נ"ט.

ביום שישָה באוקטובר 1973 מצאו את עצמם כמה מאות לוחמי חטיבה 188, חטיבת שריון סדירה, במאה שבעים ושבעה טנקים - עומדים מול 120,000 חיילים ואלף ושלוש מאות טנקים סורים שדהרו אל תוך הרמה.זה סיפורם.האזנה נעימה,רן.

סיפור ההתאבדות במצדה הוא אחד המיתוסים המכוננים בתולדות המדינה - אבל מה הביא את הפליטים היהודים אל ההר הנידח בלב המדבר מלכתחילה? וכיצד הפך האתר ההיסטורי שנשכח במשך אלפיים שנה - לאתר השני המתוייר בישראל אחרי הכותל המערבי?בפרק זה נביא את סיפורם של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו והארכיאולוג שמריה גוטמן, שאלפיים שנים מפרידים ביניהם, והר אחד מחבר אותם.  תודה לארכיאולוג דר' גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוני' תל-אביב, מנהל משלחת החפירות למצדה. תודה גם לאיתן קמפבל, לשעבר מנהל אתר מצדה ברשות הטבע והגנים - ולשגיא יחזקאל, מנכ"ל בריז קרייאייטיב  האזנה נעימה,רן.

השאלה 'מהו גילו של כדור הארץ' מעוררת סדרה של שאלות מורכבות נוספות: האם *הייתה* לכדור הארץ התחלה, ואם כן - מי או מה יצרו אותו? המדענים התחבטו בשאלות הללו במשך שנים, עד שמטאוריט טועה סיפק להם את התשובה. תודה לד"ר רונית כהן-ספר מהחוג לשימור, המכללה האקדמית גליל מערבי; והמעבדה לאקולוגיה, הטכניון - שהציעה את הרעיון לפרק וסייעה לי בתחקיר! תודה גם לאביב שם-טוב, עורך ביום ושחקן שייקספרי בלילות :-) האזנה נעימה,רן.

לני ריפנשטהאל הייתה במאית מבטיחה. ג'סי אוונס - אצן אדיר, הלנה מאייר היתה סייפת מצטיינת, ו-וולפגנג פורסטנר קצין מצליח. כולם נשאבו לתוך המערבולת העכורה של האולימפיאדה הנאצית, ברלין 1936, וכולם יצאו ממנה בשן ועין. פרק מיוחד בשיתוף 'עושים ספורט-קאסט'!האזנה נעימה,רן.

בחרנו להוציא מחדש פרק משנת 2014, פרק שאתם סיפרתם לי לאורך השנים שהוא אחד האהובים עליכם: פרק שעוסק באחד מאיתני הטבע הפחות מוכרים אך יותר קטלניים: סופות אש.הוכחה דרמטית לעוצמתה של תופעת הטבע המסוכנת הזו קיבלנו רק לפני מספר שבועות, כששריפה אדירה ביוון השמידה עיירת נופש כמעט לגמרי בתוך שעות ספורות והותירה בעקבותיה קרוב למאה הרוגים. בפרק אני מספר על התופעה הזו גם מההיבט הפיזיקלי - איך נוצרת סופת אש - וגם מספר על כמה מהשריפות הגדולות בהיסטוריה: ברומא, לונדון, סן פרנסיקו ועוד.האזנה נעימה,רן.

מחשב קוונטי יכול לפצח בחמש דקות הצפנה חזקה - שלמחשב רגיל יידרשו מיליוני שנים כדי לשבור אותה. איך מתרחש הקסם הזה? איך עובד מחשב קוונטי, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו על יקומים מקבילים ומוזרויות נוספות של תורת הקוונטים? אורחת בפרק: פרופ' דורית אהרונוב מהמחלקה למדעי המחשב באוני' העברית בירושלים.

אנחנו שמחים להציג בפניכם פודקאסט מרתק במיוחד שהפקנו בשיתוף עם מוזיאון ישראל עבור החינוכית: 'ארץ ישראל מבעד לזכוכית' - מסע אל ההיסטוריה של ארץ ישראל, דרך מוצגי אגף הארכיאולוגיה במוזיאון. יוצרת התוכנית: אור לוי. בפרק זה נגלה מי היו בני האדם המוקדמים שחיו בחבל ארץ זה לפני מיליוני שנה, ונכיר כמה מהאתרים הארכיאולוגים החשובים שנתגלו בארץ.האזנה נעימה,רן.

כ-2 מיליון מיני יצורים מוכרים כיום למדע. על פי ההערכות - ישנם עוד 3  עד 30 מיליון שעדיין לא נתגלות, ואולי מאות מיליוני מינים שהיו ונכחדו. איך הצליח קארל לינאוס להכניס סדר והגיון בעושר האדיר של אורגניזמים בעולמנו?מתארחת בפרק: דר' נטע דורצ'ין, אנטמולוגית ואוצרת תערוכת החרקים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.האזנה נעימה,רן.

במאתיים השנים שחלפו מאז מותו של בטהובן אנחנו זוכרים אותו ומתארים אותו במגוון גדול של דרכים - שלעיתים סותרות זו את זו: מהפכן או שמרן? קורבן או אשם? הביוגרפים שציירו עבורנו את דמותו של המלחין הגאון השפיעו על דמותו ההיסטורית כל אחד בדרכו שלו. האם נוכל אי פעם לגלות מי היה בטהובן האמיתי?

בשעות הראשונות של מלחמת יום הכיפורים היו ספינות חיל הים שפעלו בסוריה תחת מתקפת טילי סטיקס, וללא סיוע אווירי. זכרון טביעתה של אח"י אילת כתוצאה מפגיעת טילים היה עדיין טרי. ההגנה היחידה שעמדה לרשות הכוח הייתה לוחמה אלקטרונית: קונספט חדשני ובלתי מוכח. האם יצליחו רקטות המוץ ואמצעי ההונאה האלקטרוניים למנוע תבוסה בים?השתתפו בפרק: אלוף (ז"ל) מיכה רם, אל"מ במיל' מיכה לצרוס וסא"ל במיל' אריה מרמרי. תודה לנתן פוזניאק שערך את הראיון עם מיכה רם, שבועות מספר לפני שהלך לעולמו.האזנה נעימה,רן.

במלחמת יום הכיפורים, הצי הסורי היה מצויד בנשק הימי המתקדם ביותר בעולם: טיל סטיקס (Styx) מתביית, מתוצרת בריה"מ, בעל ראש נפץ במשקל חצי טון. הספינות הישראליות היו מצוידות בטילי גבריאל קטנים בהרבה, שטווח הפעולה שלהם היה פחות מ*חצי* מהטווח של הסטיקס. בשישה באוקטובר, 1973, עיני כל העולם היו נשואות לנמל לטקיה שבסוריה: הסטיקס הסובייטי נגד הגבריאל הישראלי.האזנה נעימה,רן.

אני, דני טימור ועדי שריד מ'מכון שריד', יושבים לשיחה על המשוב שאתם, המאזינים, נתתם לנו בסקר השנתי. מה דעתכם על הפודקאסטים החדשים ברשת? מה אתם חושבים על הפרסומות בתוכנית? מה אנחנו עושים בסדר, ומה אנחנו חייבים לשפר? כל התשובות, בפרק מיוחד זה.האזנה נעימה,רן.

בתוך עולם של מציאות מדומה, כל אחד מאיתנו יכול לחיות בתוך גוף אחר: גבר הופך לאישה, מבוגר הופך לילד. אך בעשורים האחרונים חושפים החוקרים קשרים בלתי צפויים בין הגוף והמוח: נדמה שלגופנו יש השפעה גדולה בהרבה על תהליכי החשיבה שלנו משנדמה היה. לתגלית זו השלכות מרתקות על מחקר הבינה המלאכותית, רובוטיקה וחינוך.

במשך עשרות שנים הן היו בלתי מנוצחות - שש משוואות מתמטיות שביכולתן היה לעשות את מה שבני האדם חלמו עליו מאז שחר ההיסטוריה: לחזות את מזג האוויר. היחיד שיכל להן היה מדען חולמני ואידיאליסט חסר תקנה.האזנה נעימה!רן.

נגד רוני הוגש כתב אישום בגין ניהול משחק אסור. נזכיר שלפי חוקי מדינת ישראל, משחק אסור הוא משחק שבו מזל, ולא יכולת, מהווה מרכיב דומיננטי ומי שנתפס מנהל "משחק אסור" עלול להיענש בקנסות, בתיק פלילי ואף בתקופת מאסר. לרוני הוצגה עסקת טיעון: שעות עבודת שירות תמורת ההודאה שטקסס הולדם הוא משחק מזל. אך לתפישתו, ולדעתם של כמעט כל שחקני הטקסס הולדם בארץ ובעולם – טקסס הולדם הוא משחק שבו רכיב היכולת גדול בהרבה מרכיב המזל, ולכן סירב רוני לעסקה. הממסד המשפטי בישראל אינו שותף לדעה זו, ובשני מקרים שונים פסק בית המשפט כי טקסס הולדם הוא משחק אסור. וכך נוצר מצב שלדעת שחקני ההולדם  אבסורדי לחלוטין: המשחק שנחשב ללגיטימי ולמכובד בחוץ לארץ, ועל פי ההערכה בעל עשרות אלפי אוהדים אדוקים בישראל - אינו חוקי, ומי שמארגן משחקי טקסס הולדם הוא עבריין. הנה חלקו השני של הפרק בנושא משחק הקלפים טקסס-הולדם,האזנה נעימה!

שורש המחלוקת הגדולה ביותר בין שחקני הטקסס הולדם למערכת המשפט הישראלית הוא החוק הקובע כי "משחק אסור" הוא א’ - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף, או בטובת הנאה – וב’, התוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת.מרכיב היכולת בטקסס הולדם הוא משמעותי מאד, וזו גם אחת הסיבות העיקריות לפופולריות שלו: הוא נתפס בעיני השחקנים כמשחק שיש בו הרבה יותר חכמה ואסטרטגיה מאשר בגרסאות הפוקר האחרות.השאלה המתבקשת היא: מי מהמרכיבים האלה חשוב יותר לניצחון בטקסס הולדם, מזל או יכולת? והשאלה הזאת גם עומדת במרכז הפרק הזה ב"עושים היסטוריה", האזנה נעימה!

הצצה לפודקאסט חדש שאנחנו עובדים עליו בחודשים האחרונים ואותו יצר יוסי מץ.הפרק הזה עוסק באדריכלות מבני חברת החשמל: הסתכלתם פעם על המבנים הענקיים של תחנות הכוח? בישראל של שנות ה-20' לא היה למבנים האלו אח ורע. מי תכנן אותם ומי בחר את עיצובם, ומהם המאבקים וכוחות האגו שעמדו מאחורי ההחלטות? 'מיטען חשמלי' הוא פודקאסט שיצרנו עבור חברת החשמל, והוא עוסק בעבר, בהווה ובעתיד של החשמל בישראל – היסטוריה, טכנולוגיה ואפילו אדריכלות.

הצצה לפודקאסט חדש שאנחנו עובדים עליו בחודשים האחרונים ואותו יצר יוסי מץ.'מיטען חשמלי' הוא פודקאסט שיצרנו עבור חברת החשמל, והוא עוסק בעבר, בהווה ובעתיד של החשמל בישראל – היסטוריה, טכנולוגיה ואפילו אדריכלות. הפרק הזה עוסק בפנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל. אבל בזה לא מסתכמים חייו: הוא היה גם אדם מיוחד, עם סיפור חיים שמתחיל ברוסיה, עובר דרך אירופה וארה"ב ומסתיים בנהריים.על העבר המהפכני שלו כחבר בשורות מפלגת הסוציאל-רבולוציונריים הרוסית, על מעלליו עם כומר בוגדני ושמו גאפון, וגם – איך גילה מחדש את יהדותו?

נמלה המפואר של קיסריה היה פלא אדריכלי, אבל גם תעלומה ארכאולוגית. כמאה שנים בלבד לאחר שנחנך הנמל עוצר הנשימה של קיסריה - הוא כבר היה הרוס. שוברי הגלים הגדולים התמוטטו, המזחים הארוכים התפרקו, ומהפנינה האדריכלית הזו נותרו רק כתמים כהים על קרקעית הים. מה קרה לנמל המדהים של קיסריה העתיקה?האזנה נעימה,רן.

הפעם, הצצה לפודקאסט חדש שאנו עובדים עליו בחצי השנה האחרונה ואותו יוצר עידן כהן.Waterline הוא פודקאסט עבור משרד הכלכלה לאגף Israeli NewTech ובראשו עומד עודד דיסטל. מטרת הפודקאסט היא לחשוף את נושא החדשנות הישראלית בתחום המים לעולם. באילו מקומות בעולם נחשבת ישראל כחלוצה בתחום? ולמה הרמה הרעיונית הישראלית חשובה לא פחות מהטכנולוגיה הישראלית?בסוף הפרק פינה חדשה עם ניל בר-מאסטרנט באוניברסיטה הפתוחה שעובד עכשיו דרך קמפיין "הד סטראט" על הספר הראשון שיצא במסגרת היסטוריה גדולה בקטנה ויקרא:"שבים-סיפורה של ספרטא".בפינה יספר ניל על תהליך העבודה וגם על חלק מהדברים שאנחנו לא יודעים על ספרטא.

בתזמורת פילהרמונית אפשר למצוא לא מעט כלי מיתר: כינורות, צ'לו, קונטרבס - כולם אחיה ואחיותה של הגיטרה - אבל פרט למקרים נדירים, לא נמצא בתזמורת שכזו גיטרות חשמליות. מדוע? לא ערכתי סקר מקיף בקרב נגני תזמורות, אבל יש לי תחושה שמעבר לתדמית הרוקיסטית והבועטת של הכלי, תדמית שאולי אינה משתלבת בתזמורת מעונבת - אחראים לכך גם הצלילים שמפיקה הגיטרה החשמלית, צלילים שונים מאד מאלו של שאר כלי המיתר.כיצד באו לעולם אותם צלילים שונים ושונים כל כך מאלו שקדמו להם? חיפשתי מישהו שיוכל לעזור לי לענות על השאלה הזו.את אילן לוקאץ', כתב חדשות 2, הכרתי לפני כשלוש שנים כשראיין אותי לכתבת מגזין על התופעה החדשה שנקראת 'פודקאסטים'.התחביב הגדול של אילן הוא גיטרות חשמליות.בפרק הזה, אני עובר איתו על ההיסטוריה המרתקת שמאחורי הגיטרה החשמלית שהיא, ללא ספק, האייקון של המאה העשרים.

תכנון חליפת החלל של משימת אפולו הייתה אתגר הנדסי אדיר - אך מי שיכלה לו בסופו של דבר הייתה, למרבה ההפתעה, דווקא חברת אופנה שהתמחתה ביצור בגדים תחתונים...בפרק זה נשמע על פיתוחה של חליפת החלל המודרנית וכיצד הושפעה מזחל קטן, מהפכת ה New Look של כריסטיאן דיור ועוד.

טיסה בגובה רב עשויה להיות מסוכנת לבני אדם, אם כי במשך שנים רבות איש לא חקר את העניין לעומקו. הניסיונות להתמודד עם האתגרים של טיסה בכדור פורח - כמעט הדבר הרחוק ביותר שאפשר לדמיין מהמראה על גבי טיל רב עוצמה - הן אלו שבסופו של דבר אפשרו לניל ארמסטרוג ולבאז אולדרין להתהלך על אדמת הירח בחליפה שמצד אחד שמרה עליהם מוגנים מפני התנאים הקשים של החלל - ומצד שני אפשרה להם ולאסטרונאוטים שבאו אחריהם לבצע את כל המשימות המורכבות שהוטלו עליהם, כולל המשימות העדינות והמורכבות ביותר, בהצלחה.מהו הסיפור של הטיסה הראשונה הגבוהה ביותר בכדור פורח? מה היא ההשפעה המסוכנת ביותר של ההיפוקסיה? ומה ההבדל העקרוני שבין חליפת צלילה לחליפת לחץ?

עמותת SpaceIL הוקמה ב-2011 על ידי שלושה צעירים - יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב - כדי להתמודד בתחרות בינלאומית בשם Google Lunar XPrize: מירוץ להנחתת חללית בלתי מאויישת על הירח. מעבר לבניית החללית שתנחת על הירח, SpaceIL שמה לעצמה למטרה לתרום לחברה הישראלית על ידי קידום החינוך המדעי – טכנולוגי ועידוד החדשנות המדעית בארץ, באמצעות טיפוח מדעני ומהנדסי הדור הבא.בפרק הזה שהוקלט לייב במשרדי במשרדי רשת "עושים היסטוריה" המשפחות והילדים המקסימים שהגיעו לאירוע,הציגו שאלות מעניינות מאוד לצוות SpaceIL. גם ילדי מאזיני עושים היסטוריה ששלחו שאלות מראש.אז מהם התנאים המיוחדים על הירח, האם היו שם פעם חיים והאם יהיו חיים בעתיד? מה השלב בו נמצא כרגע הפרויקט של החללית הישראלית? ומה עוד נשאר לבצע עד לשיגור? והאם האם יש חייזרים בחלל?

רופאים לכל אורך ההיסטוריה היו תמימי דעים על כך שעגבת היא לא רק מחלה קשה ביותר לאבחון, אלא גם גורמת את הסבל הגדול ביותר לקורבנותיה. לעגבת הייתה תכונה ייחודית נוספת, והיא העובדה שהיא מועברת בזמן קיום יחסי מין - והיחס האמביוולנטי של בני האדם אל קיום יחסי המין ושאלות המוסר והדת שקשורות בהם הפך את העגבת למחלה מורכבת עוד יותר. כיצד התמודדו בני האדם מול איום כה מפחיד, ומה מלמדת אותנו העגבת עלינו, ועל המוסר האנושי בכלל?

בפרק הזה אני מביא בשידור חוזר פרק מהארכיון של עושים היסטוריה שעלה בשנת 2011, והוא אחד הפרקים המצליחים של הפודקאסט: על הקשר שבין אוטיזם, תסמונת אספרגר והנדסה. בשש השנים שחלפו מאז שודר הפרק, עלתה המודעות בקרב הציבור לתופעה של אספרגר ולספקטרום האוטיסטי בכלל, אבל אנחנו עדיין לא יודעים להסביר מה גורם לה. בפרק שתשמעו מיד אני מספר על תאוריה מעניינת של חוקר בשם סימון ברון-כהן ועל המבחן שיצר לאבחון עצמי של אספרגר: אם זה מעניין אתכם, אשים קישור למבחן הזה בפוסט שבאתר ותוכלו לבצע אותו אונליין.

בעשרה באוגוסט, 1942, התקרבה הצוללת שירה אל חופי ארץ ישראל מבלי שאנשיה היו מודעים לכך שהצי הבריטי מודע לקיומם וממתין להם. בשלב מסוים נתגלתה השירה על ידי מטוס תצפית בריטי לא רחוק מחופי קפריסין, אך בשלב הזה עדיין לא ידעו הבריטים מהי המטרה: נמל חיפה, נמל ביירות או אולי שוב נמל אלכסנדריה. בחלקו השני של סיפור הצוללת שירה נגלה כיצד היא טובעה, מה קרה לאנשי צוותה - ומה נשאר ממנה היום?

שלושים מטרים מתחת למים, במפרץ חיפה, שוכנת הצוללת האיטלקית הטבועה 'שירה' (Scire). בתחילת שנות השמונים גילה הארכיאולוג התת-ימי אהוד גלילי את עצמותיהם של כחמישים אנשי הצוות של הצוללת, ובכך פתח תיבת פנדורה של יריבות בריטית-איטלקית בת עשרות שנים. בפרק זה נשמע על כבלים מסתוריים עשויים פלדה ונחושת המתפתלים בקרקעית מפרץ חיפה, על בונקרים סודיים בצלע הכרמל והמבצע הנועז של הקומנדו האיטלקי באלכנסדריה שהיה הצלחה גדולה - אך בה בעת גם חתם את גורלה העגום של הצוללת.

בפרק הזה בחרתי עבורכם את חמישה פרקים מתוך הספר שאני אוהב במיוחד, וכמו 'האוני' הקטנה' כולו - גם הם מגוונים מאד. נתחיל בכמה איברים מיותרים שהאבולוציה השאירה אצלנו בני האדם, ממש בלי להתכוון. נמשיך אל המלחמה האכזרית שמתנהלת בתוך גופנו בין החיידקים והוירוסים ובין מערכת החיסון שלנו, והטריקים שכל צד מפעיל כדי לנצח בה. לאחר מכן כמה דברים מפתיעים שלא ידעתם על המים, אחד החומרים המפתיעים והמוזרים ביותר שאנחנו מכירים - ולבסוף, חמש התפרצויות קטלניות של הרי געש לאורך ההיסטוריה.

"עושים פוליטיקה" הצטרפה אלינו לרשת "עושים היסטוריה" לפני כחמישה חודשים בערך. דפנה ליאל המוכשרת מצליחה בכל פעם מחדש להביא לכם המאזינים את מה שקורה מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית בזווית שונה, מפורטת יותר ובדרכה המיוחדת. נושא הסיפוח יהודה ושומרון מורכב מאוד וכך גם ההשפעה שלו על העתיד של כולנו. אחת לכמה זמן עולה הצעת חוק לסדר היום - ואיתה גם הדעות שבעד ונגד. אבל האם אנחנו באמת מבינים את ההשלכות של סיפוח? אז הנה לפניכם הפרק המיוחד של הסיפוח ב"עושים היסטוריה". 

בחלקו השני של ניתוח המעקפים הדחוף בחולה שעבר התקף לב. השלב הבא בניתוח הוא כנראה האקסטרים של האקסטרים, קרדיופלגיה. שיתוק הלב. איך עוצרים את הלב? בניתוח שכזה, עבודת ה"אינסטלציה" (כפי שהגדירו אותה בחדר הניתוח), היא עבודה על עורקים שהקוטר הממוצע שלהם הוא כקוטרו של קש שתיה, אולי אפילו פחות.כל הלחץ הנפשי הזה מתנקז, ברגע האמת, אל אדם אחד - זה עם הסכין ביד. מה שמאפשר למנתחים להתמודד עם הלחץ הזה הוא, כנראה, רגעי ההצלחה.תודה לפרופ' גיל בולוטין ולצוות מחלקת כירורגית לב על האירוח הנפלא. תודה גם לנירית כהן עציוני שחיברה אותי אל המחלקה.ובסוף הפרק, הפינה החדשה: 'המדע שמאחורי הסדרה משחקי הכס' - עם ד"ר ארז גרטי וד"ר יונת אשחר ממכון דוידסון לחינוך מדעי.האזנה נעימה!רן

בפרק זה הצטרפתי לצוות מחלקת כירורגית לב של בית החולים רמב"ם בחיפה, לניתוח מעקפים דחוף בחולה שעבר התקף לב. מהו אוטם שריר הלב, מהי הטעות שעשתה האבולוציה בלב האנושי, והאם אתעלף כשהמנתח יפתח את בית החזה?...קדימה, היכנסו איתי לחדר הניתוחים: הניתוח עומד להתחיל.

בחלקו הקודם של הפרק הכרנו את הויצק (WEIZAC), המחשב העברי הראשון - ואת האיש שיזם אותו: הפרופ' חיים פקריס, מתמטיקאי שהיה מבין הראשונים להבין את הפוטנציאל הטמון במכונות אלקטרוניות בתחומי המדע וההנדסה. בפרק זה נשמע על התכנון המורכב של מערכת הזכרון, אירוע ההשקה שהסתיים באש ותמרות עשן - ועל פיני (פיליפ) רבינוביץ' שהשיק במו ידיו את תעשיית התוכנה הישראלית.

בחלק זה, אנחנו ממשיכים לחפור בגנום שלנו עם שלושה אורחים מרתקים. הראשון הוא פרופ' דורון לנצט, חבר בפרוייקט הגנום שיספר על המתרחש בעולם הזה כיום, השניה היא ד"ר ליאת יקיר שעימה שוחחתי על הקשר בין אהבה, זוגיות ונאמנות -לגנטיקה שלנו, שיחה מדהימה, והשלישית - ד"ר נורית בובליל מהמכון המשפטי באבו כביר, על דנ"א בשירות הפורנזיקה - וספציפית, זיהוי גופות אלמונים.האזנה נעימה!רן.

ב-1998 היה פרויקט הגנום האנושי רחוק עוד שבע שנים לפחות ממטרתו השאפתנית: ריצוף מלא, בפעם הראשונה בהיסטוריה, של גנום אנושי. אך במסיבת עיתונאים הטיל חוקר שאפתן בשם קרייג ונטר פצצה: החברה שהקים, Celera, עומדת להשלים את המשימה בתוך שלוש שנים בלבד. הכרזה זו השליכה את שני הארגונים לתוך מירוץ מטורף שישנה את פני מדע הגנטיקה. 

איך הגענו מהוירוסים התמימים של שנות השמונים והתשעים - אתם זוכרים, פינג פונג וחבריו - לכופרות, ransomware, שמטילות אימה על בתי חולים וארגונים בכל העולם ולארגוני פשיעת סייבר בעלי זרועות תמנון בכל פינה בעולם? הפרק שתשמעו מיד מספר את סיפורו של אחד מכותבי הוירוסים האכזריים והמוכשרים בהיסטוריה - הנוקם האפל - וסיפורו של חוקר אבטחת מידע שנלחם בו.

המחשב הראשון שפותח בישראל, ואחד המחשבים הראשונים בעולם בכלל, היה בנוי כולו מאוסף של נגדים, קבלים וסלילים שמחוברים זה לזה בהלחמות ובאינספור חוטים זעירים.פרופ' אביעזרי בן 88 נזכר ביום הגורלי ב-1953 שבו נתקל במודעה בלתי שגרתית בעיתון והוביל אותו לפרויקט ה-WEIZAC, המחשב הישראלי הראשון, פרוייקט שנראה היה בזמנו כרעיון הזוי וחסר היגיון אך בדיעבד, היה המהלך שהתניע את תעשיית ההיי-טק הישראלית והמשגשגת של ימינו.

הטעות בליטוש המראה הראשית גרמה לנאס"א מבוכה רבה - אבל ברגע של הארה הצליח ג'ים קרוקר, מהנדס חשמל במכון הטלקסופ, למצוא פתרון שעשוי להציל את הפרוייקט היקר מאבדון. כדי ליישם את הפתרון של קרוקר, על האסטרונאוטים של מעבורת החלל 'דיסקברי' היה לבצע את משימת התיקון המורכבת ביותר שנוסתה בחלל אי פעם, ובקור יוצא דופן של 170 מעלות מתחת לאפס...

טלסקופ החלל "האבל," המקיף את כדור הארץ, לא היה 'סתם' עוד לווין כושל: האבל היה סמל. סמל לבזבוז משווע של כספי משלם המסים, סמל לסוכנות שפעם הייתה מסוגלת להנחית אדם על הירח בתשע שנים ועכשיו תקועה בבוץ של בירוקרטיה ואינספור נהלים, וסמל לדעיכת התעשייה האמריקנית המפוארת שבאותם ימים הלכה ואיבדה את מעמדה לטובת מפעלים יפניים מתוחכמים. אף אחד מהמהנדסים ומהמדענים שעבדו על הפרויקט האדיר הזה במשך כמעט עשרים שנה לא דמיין לעצמו עד כמה עמוק יהיה הכישלון. וכל זה, מדוע? בגלל 1.3 מילימטר.

עד גיל 21 היה שייקספיר היה צעיר ממוצע בעיירה קטנה ונידחת. שבע שנים לאחר מכן הפך למחזאי המצליח ביותר בלונדון והפגין ידע מופלג בהיסטוריה, גאוגרפיה, תרבות ופוליטיקה - ידע שאי אפשר לצפות ממי שלא היה בן אצולה או מדינאי ותיק. מה עשה שייקספיר באותן שבע שנים אבודות שהפך אותו למי שהוא? בפרק זה ננסה להתחקות אחר אישיותו ועברו של המחזאי הטוב בהיסטוריה, דרך המחזה המפורסם ביותר שלו: "המלט".

הקלטת האירוע שבו חנכנו באופן רשמי את משרדיה החדשים של רשת עושים היסטוריה, באירוע כיפי ומרגש מאד (עבורי, לפחות...). תשמעו אותי ואת דני טימור מספרים על שורשיה ועתידה של רשת הפודקאסטים, וראיונות קצרים עם מגישי כל הפודקאסטים השונים שלנו.

בפרק זה נספר על שורשיו של הצילום המודרני: על החדרים האפלים ('קאמרה אובסקורה') של ימי הביניים, על התמונות הראשונות שצולמו באספלט (!), על ה-'דאגראוטייפ' המהפכני - ועל צלם אקסנטרי בשם אדוארד מויבריג' שפתר חידה עתיקת יומין עבור טייקון עשיר, אך בדרך נאלץ לצאת לגלות בגלל שרצח את מאהבה של אשתו.

הנדסה בקנה מידה עצום!...רבים אינם מודעים לכך, אך באשדוד ובחיפה הולכים ומוקמים בימים אלה שני נמלי ים חדשים אשר יוכלו לטפל בדור הבא של אניות המכולות הענקיות באמת: נמל הדרום ונמל המפרץ. בפרק זה נארח את נועה אורן, ראש מנהלת פיתוח נמל המפרץ ונמל הדרום בחברת נמלי ישראל, שתספר לנו איך בונים נמל.

פרק מיוחד זה מארח את הפודקאסט 'עושים שיווק': פודקאסט על שיווק דיגיטלי לעסקים ויוצרי תוכן באינטרנט. בפרק מספרים קובי גור, מנחה התכנית, ואני, על מערכת הפרסום של פייסבוק ויתרונות וחסרונות אפשרויות הפרסום השונות. יש לכם משהו למכור באינטרנט או להפיץ ברשת? עושים שיווק תעזור לכם להגיע אל הקהל שלכם.

עבור רובנו, משאית הנושאת על גבה מכולה או אניית מכולות גדולה נכנסת לנמל היא מראה כה שכיח עד שאיננו מקדישים לו מחשבה. אך תופעו לשמוע שהמכולה היא המצאה מודרנית מאד - בת פחות מחמישים שנה - ולמרות הפשטות שבארבע קירות מתכת וזוג דלתות ננעלות, מדובר על אחת ההמצאות הדרמטיות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה האנושית.

בפרק זה נשמע על אנשים שהיה להם מזל, או ביש-מזל, או חוסר במזל, או שהאלים החליטו להתנקם בהם או ש'סתם' היו במקום הלא הנכון בזמן הלא נכון - ונעזר בסיפוריהם העגומים כדי להכיר את ההיסטוריה של המזל, להבין למה אנחנו בכלל מתכוונים כשאנחנו מדברים על 'מזל' ולגלות אם אכן ניתן להשפיע על המזל האישי שלנו. ייתכן והתשובה תפתיע אתכם...

אי-האמון שפיתחו אנשי טייסת העמק כלפי מפקדת חיל האוויר הביא לשורה של יוזמות מפתיעות ומרתקות תוך כדי לחימה: ערוץ תקשורת עוקף-מפקדה, מפת מודיעין 'חם' וסדרה של תוספות ושינויים טכניים במטוסי הסקייהוק שנעשו בשיתוף מהנדסי רפאל - ללא ידיעתם של הדרגים הבכירים. משתתפים בפרק: אל"מ במיל' דוד יצחק, סא"ל במיל' גיורא בן דב ורס"ן במיל' אורי.

טייסת 109 של חיל האוויר, 'טייסת העמק', ספגה מכה קשה במלחמת יום הכיפורים. אך סיפורה של טייסת הסקייהוקים מאיר את המלחמה הכאובה הזו באור שונה מכפי שאנחנו רגילים אליו: לאור משבר האמון בין מפקדת חיל האוויר ודרגי השטח, החליטו אנשי הטייסת לנקוט בשורה של יוזמות מפתיעות ובלתי שגרתיות תוך כדי המלחמה עצמה. פרק זה יתאר את השתלשלות המאורעות שהוליכה אל אותו משבר האמון חריף בתוך החיל. משתתפים בפרק: אל"מ במיל' דוד יצחק, סא"ל במיל' גיורא בן דב ורס"ן במיל' אורי.

"בבוקר לח בשנת תרל״ח" - כך חרז יורם טהרלב את סיפור העליה על הקרקע של אם המושבות - הלא היא פתח תקווה. בשנת 1970 כותב טהרלב את השיר, שלום חנוך הלחין אותו, ואריק איינשטיין שר שיר שהופך ברבות הימים למעין מסמך היסטורי, על-פיו ילדי ישראל לומדים פרק חשוב בהיסטוריה של הציונות ויישוב הארץ. אך הבלדה המפורסמת הציתה מחדש מלחמת גרסאות עתיקה בין משפחות המייסדים של פתח תקווה, אשר חשו שהבלדה עושה עוול לאבותיהן. מה באמת קרה שם, באותו יום מיתולוגי על גדות הירקון? ״עושים היסטוריה״ שמחה להציג בפניכם את ״הבלדה על יואל משה סלומון - גרסת הריאליטי״.

לפני כחודש קיימנו את מפגש המאזינים השנתי של עושים היסטוריה, במוזיאון ישראל שבירושלים. בפרק הקודם שמעתם את ההקלטה של ההרצאה שלי - תחת הכותרת 'מי באמת בנה את הפירמידות?' - וכעת נשמע שתי הקלטות נוספות, עדיין סביב התמה של מצרים העתיקה. הראשונה שנשמע היא דוק' ליאורה רביד שתדון איתי בשאלה האם יציאת מצרים התרחשה באמת - והשניה היא גלית בנט-דהן, אוצרת תערוכת המומיה במוזיאון, שתספר על סריקת ה-CT שנערכה ל'אלכס' המומיה והממצאים המפתיעים שנתגלו בה.

הפירמידות הן הישג הנדסי כביר, ועוד יותר כשמבינים שהוקמו בעידן שקדם אפילו לכלי הברזל. תאוריות רבות ניסו להסביר מי היו בוני הפירמידות - מחייזרים, דרך בני אטלנטיס ועד רבבות עבדים שעמלו תחת שוט הפרעונים. תגלית מפתיעה של הארכיאולוג מרק להנר (Lenher) בראשית שנות התשעים הופכת את תאוריות אלה על ראשן - ומביאה עימה תובנות מפתיעות ומרעישות.

בשנים האחרונות הפכה 'למידה עמוקה' ל-Buzzword בעולם הטכנולוגיה, וכל חברה שניה מתאמצת לשלב את רשתות הנוירונים המלאכותיים במוצריה. אך האם למידה עמוקה היא פריצת דרך מהותית, או רק התלהבות אופנתית וקצרת מועד? בפרק זה נשמע על התגלית שאפשרה את הזינוק המטאורי בתחום הבינה המלאכותית, ועל האתגרים שמולם ניצבת טכנולוגיה מרתקת זו.

האם ניתן ללמד מחשב...ללמוד? צמד המילים 'למידה עמוקה' מלווה כמעט כל פריצת דרך טכנולוגית בשלוש השנים האחרונות - מטכנולוגיית זיהוי הפרצופים של פייסבוק ועד המכונית האוטונומית של גוגל. בפרק זה נשמע על ההיסטוריה של רשתות נוירונים מלאכותיים, ונבין את העקרונות שמאחורי למידה עמוקה.

הפרק הפעם עוסק בתופעות המשונות המתרחשות כאשר בני אדם מתקבצים יחדיו. אנחנו חיות חברתיות, ובתוך קהל של אנשים אנחנו…פשוט לא עצמנו. נשמע על גלוריה רמירז, 'הגברת הרעילה', על מגיפת הריקודים המסתורית של 1518, על הרצח המזעזע של קיטי גנוביס והשפעותיו על המחקר הפסיכולוגי - ועל סינדרום משונה שגורם לאיברי המין הגברים...להעלם.

חברי הכת בקומראן, מי שכתבו את המגילות הגנוזות, נקטו במנהגי טהרה קיצוניים באופן יוצא דופן - עד כדי אי עשיית צרכים בשבת וטבילה אובססיבית במקוואות. מה הוביל לקנאות הדתית הזו? בפרק זה נשמע על השחיתות של משפחת הכהנים מבית צדוק שהובילה למלחמת אזרחים בעם היהודי בארץ ישראל, וגירושם של בני המשפחה אל קצה המדבר - שם זממו להשתלט מחדש על בית המקדש באמצעות זירוז, לא פחות ולא יותר - יום הדין.

אני מניח ששמעתם על המגילות הגנוזות - אבל מה אתם יודעים על האנשים שכתבו את המגילות הללו? שוו בנפשכם קבוצת אנשים יושבת בחור הנידח, הלוהט והיבש הזה, וכותבת. מה הם עושים שם, האנשים האלה? אפילו בארץ ישראל של תקופת בית שני היו לא מעט מקומות נעימים הרבה יותר מחופי ים המוות…מדוע העתיקו הסופרים את המגילות האלה שוב ושוב ושוב - ומדוע בחרו לעשות זאת דווקא במקום הכי גרוע שאפשר להעלות על הדעת?

בפרק מיוחד זה לרגל מאתיים פרקי עושים היסטוריה, אספר על האנשים שהשפיעו עלי ועל התכנית לאורך השנים. נשמע גם ראיון מיוחד עם דינה בר-מנחם, העורכת הלשונית הותיקה של הפודקאסט, שחושפת כמה סיפורים נסתרים על פרקים קודמים... תודה לכל מי ששלחו ברכות מוקלטות עבור הפרק!

ברזומה של דוד אבנר אפשר למצוא תפקידים בכירים בחברת שטראוס, אמדוקס ופרטנר. הקריירה של דוד יוצאת דופן כיוון שכחלק מהמעבר שלו מהתחום הטכנולוגי אל עולם הניהול והעסקים - הוא נאלץ לקבל החלטה שהמשמעות שלה היא ירידה מהותית בסולם הדרגות בחברה: ויתור על מעמד שנרכש בדם וביזע. נשמע על הסיפור הזה, וגם סיפור מדהים על היום - או יותר נכון לומר, הלילה - שבו מתעורר דוד משיחת טלפון שמבשרת לו שבשיא הקיץ, רגע לפני ששטראוס חותמת על עסקה של מיליונים עם חברה בינלאומית - מפעל הגלידות שהוא אחראי עליו עולה באש.

בפרק זה תשמעו שני ראיונות שלא זכו להכלל בסדרת 'החיפושית של היטלר'. אורי גוטליב, הקומיקאי חובב המירוצים, יספר על אהבתו לרכבי מרצדס ונוסטלגיה לחיפושית שלו. עיתונאי הרכב אסף בר-שי ירחיב על מותג רכבי היוקרה 'מייבאך', פרשיית דיזל-גייט והדומה והשונה בין מערכת הכבישים המהירים בישראל והאוטובהאן הגרמנית.

בשנת 1934 ישבו אדולף היטלר ופרדיננד פורשה בבית קפה, ושוחחו על תכונותיה הרצויות של מכונית אשר עתידה להפוך לאייקון: ה'חיפושית' של וולקסווגן. בפרק זה נשמע על סיפורה של החיפושית והקצין הבריטי שאחראי, כמעט לבדו, לתחייתה של תעשיית הרכב הגרמנית ההרוסה לאחר מלחמת העולם השניה. נשמע גם על ה'רייכסאוטובאהן' - רשת הדרכים המהירות שהנאצים קיוו שתאפיל בגדולתה אפילו על הפירמידות המצריות.

בפרק זה נשמע את סיפורה של המרצדס הראשונה - המכונית המיתולוגית שהשיקה את עידן הרכב המודרני - ונשמע גם את סיפורו של רודולף דיזל, הממציא המבריק שסיים את חייו בנסיבות מסתוריות.

שורשיה של המכונית המודרנית נמצאים בדרכי הכורכר של גרמניה. סדרת פרקים זו תוליך אותנו ממהפיכת מנועי הבעירה הפנימית של ניקולאוס אוטו והמכונית הראשונה של קרל בנץ - כל הדרך עד פרדיננד פורשה, החיפושית של היטלר ורשת הדרכים המהירות, ה'אוטובהאן', שהנאצים קיוו שתאפיל אפילו על הפירמידות המצריות ביוקרתה.

העוזי שפיתח סגן עוזיאל גל בשלהי שנות הארבעים הפך להיות סמלה המסחרי של ישראל, גם בעיני עצמה וגם בעיניהם של רבים בעולם כולו. אבל לכל דבר טוב יש סוף... כיצד התמודד העוזי בשדה הקרב כנגד הקלצ'ניקוב המפורסם, ומדוע התאכזב הממציא המפורסם מהמערכת הבטחונית וירד מהארץ? כל זאת ועוד, בפרק שלפניכם.

עוזי הוא לא רק תת-מקלע. הוא אייקון. עוזיאל גל, האיש שיצר אותו, נחשב בעיני רבים בעולם הנשק לאחד הגאונים הגדולים שקמו לתחום זה. אבל סיפורו של תת-מקלע עוזי וממציאו אינו רק סיפור על קנים, בריחים וכוונות. הוא גם סיפור על יריבויות עזות, קרבות פוליטיים מכוערים, כסף גדול - ושיברון לב.

האם המוזיקה קובעת את האופן שבו יתפתחו וישתנו כלי הנגינה, או שההתפתחות הטכנולוגית של כלי הנגינה קובעת כיצד תולחן המוזיקה? נבחן את שאלה זו באמצעות סיפורו של אדולף סקס, ממציא הסקסופון, וסיפור המצאתו של הפסנתר.

עד תחילת המאה העשרים היה הפלצבו כלי מקובל בארגז הכלים של הרופא - אך האם כדאי לנו להפוך את השקר והרמייה לחלק בלתי נפרד מהרפואה המודרנית? התשובה אינה ברורה מאליה. רן וגלעד דיאמנט ("חשיבה חדה") יספרו על הבסיס הפסיכולוגי והנוירולוגי של אפקט הפלצבו, והשלכותיה של התופעה על הרפואה האלטרנטיבית והקונבנציונלית.

אפקט הפלצבו היא תופעה מרתקת: חולה שמקבל תרופת-דמה, שאינה מכילה חומר פעיל, ירגיש במקרים רבים טוב יותר. רן וגלעד דיאמנט ("חשיבה חדה") משוחחים על ההיסטוריה של התופעה, ומדוע כל כך קשה להוכיח את עוצמתו של אפקט הפלצבו במחקרים מדעיים.

בפרק זה נספר את סיפורם של חלוצי התעופה הראשונים, אלו שסיכנו את חייהם כדי להגשים את החלום העתיק של התעופה- אך פועלם נשכח, ברובו, בעקבות הצלחתם של האחים רייט. על המהנדס הגרמני שכמעט והקדים את אורוויל ו-ווילבור, על סמואל לנגלי והמנוע המוצלח שלו ועל הנזיר מימי הביניים שאולי ידע בדיוק על מה הוא מדבר…

נפילתה של נאפסטר, עליה הרחבנו בחלקו הקודם של הפרק, היתה הזרז לעלייתה של טכנולוגיית שיתוף קבצים חדשה ומשופרת: FastTrack. תוכנות כדוגמת Kazaa, Grokster, eMule ודומיהן הציפו את עולם שיתוף הקבצים. חברות התקליטים והסרטים המשיכו להלחם בהן בבית המשפט, ומשכשלו - פנו לטקטיקות מלוכלכות יותר...ואז הגיעה Bittorent, וטרפה את כל הקלפים.

'סיפור משפחתי' היא דרך מרתקת להכיר את ההיסטוריה - שלנו, של אבותינו והמקומות בהם חיו - דרך סיפורים אישיים של האנשים שחיו אותה, סיפורים שכל אחד מהם מיוחד וייחודי. גם על השואה אפשר ללמוד דרך אותם סיפורים אישיים, וזו הסיבה שהחלטתנו להעלות פרק זה לאוויר בתאריך הספציפי הזה, לרגל יום השואה. עידן כהן, העורך הראשי של 'סיפור משפחתי', מגיש שלושה סיפורים על מזל והשרדות: המזל של אסתר קווה, מוסר העבודה של יעקב גרינברג והכינור של שרגא שוורץ.

ארכימדס איש סירקוסאי זכור בעיקר בזכות המכונות המרשימות שבנה כדי להגן על עירו מפני הרומאים: קרן החום, ה'טלפיים' האימתניות שהניפו ספינות מהמים וטילטלו אותן כדגים על חכה...אבל התגלית החשובה ביותר שלו, זו שהקדימה את ניוטון ולייבניץ בכמעט 1900 שנים - החשבון האינפיטיסימלי - נותרה עלומה, בגלל נזיר נוצרי שהחליט להפוך את כתב היד החשוב שלו לספר תפילה.

נאפסטר (Napster) הייתה תוכנה פורצת דרך שנכתבה במרתון בודד של 60 שעות תכנות - ומהרגע שהגיחה לאוויר העולם עמדה במרכזה של מתקפה משפטית אכזרית וחסרת תקדים. כיצד חיסלו חברות התקליטים ולהקת מטאליקה את נאפסטר?

האינטרנט הוא המצאה מדהימה - אבל מי מבטיח לנו שהטכנולוגיה הנפלאה הזו לא תתגלה בעתיד כחרב פיפיות שתאיים על תרבותנו וכלכלתנו? על גשש בלש והקרב על אנונימיות הטוקבקיסטים, על הנער המסכן מקנדה שהצליח ליצור את הסרטון הויראלי המושלם -ועל האופן שבו תרבות ה'חינם' חונקת את הקפטיליזם.

סיפורה של אחת מהפסקות החשמל הדרמטיות ביותר בהיסטוריה: האפילה הגדולה של 1977 בניו-יורק. כמו כן, על לס הארווי, הגיטריסט המוכשר שהתחשמל על הבמה, ומדוע מדינת ישראל נמצאת על פי תהום בכל הנוגע לאספקת החשמל שלה?האזנה נעימה,רן

הפעם הראשונה שפרופ' לאונרד קליינרוק ראה את המחשב שאיתו היה אמור לעבוד - המחשב הגדול היה תלוי מהתקרה, ובריון מגודל-שרירים היכה בו בפטיש כבד פעם אחר פעם...זו היתה 'מכת הפתיחה' (אפשר לומר) של המהפכה הטכנולוגית החשובה ביותר בתולדות האנושות: רשת האינטרנט. * כיצד השפיעה המלחמה הקרה והאיום הגרעיני הסובייטי על הארכיטקטורה של הרשת הצעירה? * מהם 'נתב', 'כתובת IP' ו-URL? * ומה הדבר הראשון שחיפש רן, כשגלש באינטרנט בפעם הראשונה בחייו? (רמז: הוא היה בן 17 בערך. מה אתם מצפים?.. ;-) ).פרק בשידור חי - תיאטרון צוותאב-10.11.15 נקיים ערב מיוחד בתיאטרון צוותא שבתל-אביב, בסימן 58 שנים לשיגורה של הכלבה לייקה לחלל. אני אעביר הרצאה אודות סיפורה של לייקה, ויחד איתי על הבמה יהיו * יצחק מאיו - סגן-אלוף במיל', ואסטרונאוט הגיבוי לאילן רמון * חברי צוות SpaceIL - הקבוצה הישראלית שתנחית, בפעם הראשונה בהיסטוריה, חללית פרטית על הירחהבטיחו את מקומותיכם! הנחה מיוחדת למאזיני עושים היסטוריה, הקוד - 'עושים היסטוריה'. לרכישת הכרטיסים:http://tzavta.co.il/EventPage.aspx?id=194האקתון 'תשובות לשאלות של ילדים' - במשרדי עושים היסטוריהב-10.12.15, שעה 1900, ניפגש במשרדי התוכנית בבנימינה ('הסוכה') כדי לשבור את הראש ולנסות לענות יחד על השאלות המוזרות והמפתיעות שהילדים שלכם, המאזינים, שואלים אתכם ואתם שולחים אלי. נא להביא מחשב נייד - ולהרשם מראש אצלי, בכתובת [email protected].כתובת חדשה ל-RSSהודעה חשובה למאזינים דרך iTunes, באייפון או במחשב: עקב תקלות טכניות בשירות אחסון הפרקים של התכנית, פתחתי ערוץ חדש לתוכנית ב-iTunes. אנא הרשמו לערוץ החדש כדי להנות מעדכונים שוטפים בעתיד: הערוץ הישן עדיין פעיל, אבל סובל מתקלות רבות ובעתיד הקרוב אפסיק לתמוך בו.ההודעה תקפה גם למאזינים באמצעות מכשירי אנדרואיד: אנא חפשו את הערוץ החדש באפליקציה שלכם, או הזינו את כתובת ה-RSS ידנית. פרטים נוספים והסבר צעד-אחר-צעד, כאן.האזנה נעימה,רןעל ההיסטוריה של האינטרנט, או - איך להכריח את ברית המועצות להשמיד את ארצות הבריתכתב: רן לוי אני זוכר את הפעם הראשונה שגלשתי באינטרנט. אני וחבר עמדנו מול המחשב שזה עתה חיברנו למודם, וחיכינו.כמובן שכבר קראתי ושמעתי על 'הרשת', 'מנוע חיפוש' ו'לגלוש'- אבל האינטרנט הוא מסוג הדברים שעד שאתה לא ממש רואה אותם, קשה לך להבין על מה מדובר. זאת אומרת, הייתי די בטוח שהחוויה לא מערבת מים בשום צורה, אבל הגלשן שלי היה במחסן, לא רחוק, רק ליתר ביטחון."מה קורה עכשיו?" שאלתי. כשמוח של נער מתבגר ניצב מול אתגר אינטלקטואלי לא ברור, הוא נוטה מייד לכיוון פתרונות שמוכרים לו היטב. החבר הצביע על מנוע החיפוש. "תכתוב 'סקס'." .הוא אמר לי. אלו היו הימים הראשונים של הרשת הישראלית, ולכן קיבלנו רק כמה קישורים בודדים וגם הם בעלי גוון אקדמאי."לא משהו, האינטרנט הזה," הערתי בחוכמה אינסופית. "תנסה שוב פעם." אמר החבר, שהיה חובב מטוסים מושבע. "תכתוב-'F15'." טראח! עשרים וחמש אלף תוצאות חיפוש הזכירו את המילה F15. אני והחבר הבטנו זה בזה בתדהמה. לשנינו היה ברור שאם יש עשרים וחמישה אלף אתרים שעוסקים במטוסי קרב אזי בטוח שאיפה שהוא, אי שם בתוך האינטרנט, עמוק עמוק בתוך הצינורות- אנחנו נמצא גם תמונות של ערומות.ליקליידררשתות מחשבים היו קיימות עוד בשנות החמישים. בבסיסים של הצבא האמריקני או באוניברסיטאות גדולות היו כמה מחשבים בודדים מחוברים זה לזה בסבך של כבלים ומחברים. המהנדסים גם הצליחו לחבר את רשת המחשבים של בסיס אחד לרשת של בסיס אחר, אבל החיבורים הללו היו תמיד פתרונות נקודתיים. הם היו יקרים מאוד ודרשו תכנון מדוקדק. אדם אחד עמד לשנות את כל זה ובכך לסלול את הדרך אל המצאת האינטרנט- ואותו אדם לא הבין כלום במחשבים.ג'וזף ליקליידר, 'ליק' בקיצור,

לגרגור מנדל הייתה בעיה: לחץ. בכל פעם שעמד בפני אתגר מלחיץ, מנדל התמוטט ולא תיפקד. בלית ברירה 'היגלה' את עצמו מרצון למנזר שקט ונידח ושם, הרחק מעיני שאר העולם, ערך ניסויים באפונה. איש לא ידע זאת, אך מנדל היה הגנטיקאי הראשון. * 0600: פרנסיס גלטון (Gelton) עושה טיפול עשרת-אלפים לארנבות ומפריך תיאוריית הורשה מימיו של אריסטו. * 1230: גרגור מנדל עורך ניסויים גנטיים על זרעי אפונה, וחושף את הבסיס הסטטיסטי של הדנ"א. * 2430: מוטציה אקראית בדנ"א של ויקטוריה, מלכת אנגליה, גורמת למחלת ההמופיליה אצל בית המלוכה הרוסי - ומחוללת שרשרת של מאורעות שתרמה, בדיעבד, להתמוטטותה של האימפריה הרוסית והמהפכה הבולשביקית.ההיסטוריה של הגנטיקה, או - טיפול עשרת אלפים לארנבתכתב: רן לויזה תמיד אותו הסיפור הישן והמוכר. בחור פוגש בחורה. בחור ובחורה מתאהבים. בחור קונה לבחורה טבעת אירוסין. בחורה לא ממש מתלהבת מהטבעת אבל מעמידה פנים כדי לא להעליב את הבחור. בחור ובחורה מתחתנים. בחור ובחורה נכנסים למיטה, עושים את מה שעושים ואחרי תשעה חודשים יוצא תינוק.אבל רגע. עיצרו את הסוסים. למה יוצא תינוק? זאת אומרת, למה דווקא תינוק אנושי? למה לא…סוס? או דג? או כל יצור אחר. ברור ששני ההורים הם בני אדם, אבל כיצד התכונה המסתורית הזו- 'להיות אדם'- מועברת אל הדור הבא? זאת ועוד, למה הצאצא דומה להוריו או, במקרים מסוימים, לשכן? מהו בדיוק המנגנון שמאפשר להורים להוריש את התכונות שלהם אל הילדים?אריסטו ופילוסופים יוונים אחרים שיערו שהדם הוא זה שנושא את התכונות התורשתיות: מכאן מגיעים אלינו ביטויים כמו 'קשרי דם' או 'דם כחול'. לחוקרים הקדמונים לא הייתה דרך להוכיח או להפריך את התיאוריה הזו, והיא נותרה על כנה במשך יותר מאלפיים שנים.במאה ה-19 הופיעה תיאוריה חדשה בשם פאן-גנסיס. הפאן-גנסיס שימרה את הרעיון המקורי של תורשה באמצעות הדם, ואף הרחיבה אותו. על פי תאוריה זו, כל איבר בגוף מפריש חלקיקים זעירים שמכילים את התכונות שלו: כמו זרעי צמחים קטנים, אם תרצו. החלקיקים הללו מועברים- כנראה בתוך זרם הדם- אל איברי המין ומשם אל התינוק המתפתח, שם הם צומחים והופכים לאיברים הבוגרים והשלמים.אחד מתומכיה המפורסמים של תאוריית הפאן-גנסיס היה צ'ארלס דארווין. למרבה האירוניה, מי שהפריך את התאוריה הזו, בשנת 1870, היה החוקר פרנסיס גלטון (Galton), שהיה בן-דוד רחוק של דארווין. גלטון ביצע סדרה של ניסויים פשוטים וחכמים. הוא לקח ארנבות משני גזעים שונים: גזע אחד שהייתה לו פרווה אפורה ואוזניים זקופות, וגזע שני בעל פרווה לבנה ואוזניים שמוטות. גלטון שאב דם מארנבת בעלת פרווה אפורה והזריק אותו לארנבת בעלת אוזניים שמוטות. הוא הזריק לארנבת עוד ועוד דם, עד שהיה משוכנע שכל הדם שבארנבת שמוטת האוזניים הוא למעשה דם של ארנבת אפורת פרווה. במילים אחרות, הוא עשה לארנבת טיפול עשרת-אלפים. הוא ביצע את אותו הדבר לארנבות נוספות, ואז אפשר להן להתרבות. גלטון בחן בקפידה את הצאצאים, אבל לא מצא שום שינוי מהגזע המקורי: הפרווה לא הפכה לאפורה בעקבות עירוי הדם, והאוזניים נותרו זקופות כמקודם. מכאן, הסיק גלטון, ששום תכונה של הארנבת לא מועברת באמצעות הדם. אז אם הדם אינו מעביר את התכונות, כיצד בכל זאת הן מועברות מדור לדור? הבה נתקוף את השאלה הזו מכיוון אחר.שני ההורים בדרך כלל שונים מאוד זה מזה. האב יכול להיות נמוך, מכוער ועשיר והאם גבוהה, נאה ומאותגרת כלכלית. מה קובע אילו תכונות יקבל הילד מאביו ואילו מאימו?רוב המדענים במאה ה-19 האמינו שהתכונות של הצאצא הן מיזוג של תכונות ההורים. הכוונה כאן למזיגה חלקה, באותו האופן שבו צבע כחול מתערבב עם צהוב ליצירת צבע ביניים, ירוק. זאת אומרת שאם האב מכוער והאם יפיפייה, הילד ייצא בסדר, סביר. התיאוריה הזו קיבלה חיזוק מכמה תופעות שהיו מוכרות לכולם. אם אחד ההורים היה לבן והשני שחור, למשל, הילד בדרך כלל היה מקבל גוון ביניים- מה שמכונה בדרך כלל 'צבעוני'.אבל פה ושם היו תכונות שתיאורית מזיגת התכונות פשוט לא הצליחה להסביר. אם לאב יש עיניים חומות ולאם יש עיניים כחולות, העיניים של הילד אף פעם לא יקבלו צבע-ביניים! הן תמיד יהיו בצבע חום או כחול. עוד יותר גרוע- מבחינת התאוריה- לפעמים לשני ההורים היו עיניים חומות, והילד עדיין היה יוצא עם עיניים כחולות.

הורד למחשב (mp3) • הרשמה לעדכונים בדוא"ל על פרקים חדשיםhttps://audio.simplecast.com/eebe3fdd.mp3פיילוט שני - משודרג ומשופר! - של הגרסא האמריקנית של עושים היסטוריה: Curious Minds. הפעם נביא את סיפורם של שלושה ממציאים דגולים - אדיסון, טסלה ו-ווסטינגהאוז - וכיצד לחמו זה בזה בנבזות וללא רחמים, על הזכות להיות זה שיקבע כיצד יגיע החשמל אל בתיהם של מאות מיליוני אמריקנים בראשית המאה העשרים.06:50 - תומאס אדיסון מציל ילד מגלגלי רכבת, וזוכה בהזדמנות של חייו...12:10 - מה ההבדל בין 'זרם ישר' (DC) ו'זרם חילופין' (AC) ומדוע היה ג'ורג' ווסטינגהאוז מעוניין כל כך בפטנטים שהגה ניקולא טסלה?21:30 - אדיסון יוזם קמפיין הכפשה מלוכלך ונבזי כנגד ווסטינגהאוז וטסלה, במסגרתו אף מומצא הכיסא החשמלי כדי להוכיח עד כמה מסוכן זרם החילופין..האזנה נעימה!רןתודה לשושי שמולביץ' המוכשרת, ולכל צוות TLV1 על הסיוע בהפקת הפרק.בשבוע שעבר חשפתי באוזניכם את הפודקאסט החדשה שלנו: סיפור משפחתי. סיפור משפחתי עוסק בסיפורים האנושיים של הגיבורים מהמשפחות שלכם: סבא או סבתא שעברו הרפתקאות מדהימות במלחמת העולם השניה או בתקופת קום המדינה, הורה או דוד בעלי סיפור מרתק. אנחנו לוקחים את הסיפורים המרתקים האלה, והופכים אותם לתוכניות רדיו תיעודיות בסגנון עושים היסטוריה ו'פה ושם בא"י': יצירות רדיופוניות שיציגו את הסיפורים האלה באור חדש ושונה לחלוטין.סיפור משפחתי היא דרך חדשה ובעלת פוטנציאל רב לצקת בסיס כלכלי לתחום הפודקאסטינג בישראל, מבלי להסתמך על פרסום וחסויות. אני, יפתח מזור מהפודקאסט 'פה ושם בא"י' וענת קורול מגלי צה"ל, חברנו יחד למיזם זה. אני מאמין שמשפחות שחוגגות אירועים מיוחדים - למשל, יום הולדת לסבא, חתונת כסף וכו'- יהיו מוכנות להשקיע את הכסף בהפקה של סיפור משפחתי, כיוון שזו מתנה שכמעט אין לה תחליף. אנשים מוכנים לשלם כל כך הרבה כסף לדי.ג'יי בחתונה! ...אבל סיפור משפחתי הוא לא משהו זמני וחולף, אלא מתנה שנשמרת לדורות. האזינו לפרק הראשון של סיפור משפחתי ותיווכחו בעצמכם.צרו עימי קשר במייל כדי לקבל פרטים נוספים ולקבל הצעת מחיר: [email protected].אגב, אני עדיין מחפש מועמדים לתוכנית פיילוט של סיפור משפחתי באנגלית. אם יש לכם חברים או קרובים בארה"ב שאולי ירצו להפיק תוכנית כזו - ספרו להם על סיפור משפחתי.כתובת חדשה ל-RSSהודעה חשובה למאזינים דרך iTunes, באייפון או במחשב: עקב תקלות טכניות בשירות אחסון הפרקים של התכנית, פתחתי ערוץ חדש לתוכנית ב-iTunes. אנא הרשמו לערוץ החדש כדי להנות מעדכונים שוטפים בעתיד: הערוץ הישן עדיין פעיל, אבל סובל מתקלות רבות ובעתיד הקרוב אפסיק לתמוך בו.ההודעה תקפה גם למאזינים באמצעות מכשירי אנדרואיד: אנא חפשו את הערוץ החדש באפליקציה שלכם, או הזינו את כתובת ה-RSS ידנית. פרטים נוספים והסבר צעד-אחר-צעד, כאן.האזנה נעימה,רן

הורד למחשב (mp3) • קרא את הפרק • הרשמה לעדכונים בדוא"ל על פרקים חדשיםhttp://ranlevi.podbean.com/mf/web/e89hsn/EP108_Running_Rerun.mp3עד לאחרונה האמינו מרבית המדענים כי הריצה היא יכולת זניחה וחסרת חשיבות. בשנים האחרונות, עם זאת, צפה השערה מרתקת ובלתי צפוייה. האם יכול להיות שאנחנו, בני האדם, הננו למעשה...מכונת הריצה המושלמת?-על התערבות השיכורים שהביאה לייסודו של 'מרתון אדם נגד סוס'...-על ציידים שמצליחים להביא אנטילופות אל סף המוות באמצעות ריצה בלבד...-ומדוע חושבים פרופ' דניאל ליברמן ופרופ' דניס ברמבל שהמוח האנושי גדל תודות ליכולתנו לרוץ למרחקים ארוכים?הודעות ועדכוניםהודעה חשובה למאזינים דרך iTunes, באייפון או במחשב: עקב תקלות טכניות בשירות אחסון הפרקים של התכנית, פתחתי ערוץ חדש לתוכנית ב-iTunes. אנא הרשמו לערוץ החדש כדי להנות מעדכונים שוטפים בעתיד: הערוץ הישן עדיין פעיל, אבל סובל מתקלות רבות ובעתיד הקרוב אפסיק לתמוך בו.ההודעה תקפה גם למאזינים באמצעות מכשירי אנדרואיד: אנא חפשו את הערוץ החדש באפליקציה שלכם, או הזינו את כתובת ה-RSS ידנית. פרטים נוספים והסבר צעד-אחר-צעד, כאן.האזנה נעימה,רן========================================(פרסומות)הפרק בחסות GoDesk ההליכון השולחני שמאפשר לכם ללכת במשרד - תוך כדי כתיבת מסמכים, מענה על מיילים וכל שאר הפעילויות השגרתיות.היום כולם יודעים שישיבה ממושכת מול מחשב אינה בריאה במיוחד: כאבי גב תחתון, ובמיוחד אצל גברים, הם תופעה מוכרת אצל מי שמבלים שעות בכל יום בישיבה מאחורי שולחן. בדיוק בשביל זה המציאו את GoDesk: ההליכון שמאפשר לכם להמשיך לעבוד מול המחשב, ללא הפרעה.מדובר, בעצם, בניצולת מקסימלית של הזמן: ממשיכים לעשות את מה שעושים כרגיל – לכתוב מסמכים, לענות על מיילים, להשתתף בשיחות ועידה – והכל בשילוב פעילות גופנית פשוטה, מינימלית וכמעט בלתי מורגשת – הליכה בקצב אטי.פרטים נוספים והנחה מיוחדת למאזיני עושים היסטוריה בקישור הבא.תודה ל-GoDesk על תמיכתה בעושים היסטוריה.========================================לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.התחברו אלינו ברשתות החברתיות: פייסבוק, גוגל+,טוויטר...

כיצד חברו שתי המצאות שונות בתכלית הmp3 וה-RSS כדי ליצור מדיה חדשה אשר כובשת בסערה את עולם הרדיו? על ההיסטוריה של הפודקאסטינג בעולם, ועל הפודקאסטים הראשונים בישראל.