פרק זה של הפודקאסט עו"ד תמיר דורטל מארח את פרופסור אהוד מנור לשיחה על תפיסת הביטחון של יגאל אלון.השיחה מתמקדת בהשוואה בין תפיסתו של אלון לתפיסותיהם של משה דיין ושמעון פרס, ובוחנת את תפקיד הגרעין, ההתנחלויות והשטחים בתפיסת הביטחון הישראלית.מנור סוקר את תפקידו של אלון במלחמת העצמאות ואת רעיונותיו בנוגע ל"הפרדה" בין יהודים לערבים. הוא מתאר את תפיסת הביטחון של אלון כ"כלים שלובים", המשלבת היבטים צבאיים, מדיניים, חינוכיים, הסברתיים וכלכליים-חברתיים.הוא דן בהתנגדותו של אלון לנשק גרעיני ככלי הרתעה, ומסביר את הסכנה שבהפיכת ישראל ל"מדינה מצורעת".בהמשך, מנור מתאר את ההיסטוריה של תוכנית הגרעין הישראלית, את מדיניות העמימות ואת הניסיונות של דיין ופרס לשבור אותה. הוא מציג את תפיסתו של אלון, לפיה גבולות בני הגנה ועומק אסטרטגי הם חיוניים לביטחון ישראל, ואת התנגדותו להתנחלויות באזורים הצפופים באוכלוסיה ערבית.הוא דן ב"אופציה הירדנית" ובניסיונות הנרמול ביחסים עם מצרים, תוך שהוא מדגיש את חשיבות הפסקת ההסתה כחלק בלתי נפרד מהסכם שלום.---------------------- 00:00-03:12 - מבוא: תפיסות ביטחון בראשית המדינה ותפקידו של יגאל אלון במלחמת העצמאות 03:12-07:58 - "כלים שלובים": עקרונות תפיסת הביטחון של יגאל אלון 07:58-11:44 - הגנה מרחבית וישובים חמושים: יישובי ספר כקו הגנה ראשון 11:44-14:24 - עליית הגרעין: דיין ופרס מול אלון - הויכוח על נשק גרעיני 14:24-20:19 - מלחמת סיני וראשית תוכנית הגרעין: הסיוע הצרפתי וחשדות ארה"ב 20:19-25:50 - ההתנגשות בין קנדי לבן גוריון: ניסיונות ארה"ב לעצור את תוכנית הגרעין הישראלית 25:50-31:39 - מדיניות העמימות: ההסכם הסודי בין ישראל לארה"ב ותפיסתו של אלון בנושא הגרעין 31:39-41:48 - ההתנגדות לגרעין: טיעוניו של אלון כנגד נשק גרעיני במזרח התיכון 41:48-56:15 - "שטח או גרעין": תפיסות ביטחון מנוגדות - אלון מול דיין ופרס 56:15-1:28:18 - תוכנית אלון: התנחלויות, האופציה הירדנית ו"פלסטינים כן, אש"ף לא"#על_המשמעות #פודקאסט # Support the Show.להצטרפות כמנוי הפודקאסט ואתר מידההצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים לפני כולם. - http://eepurl.com/iv2c6k לצפיה ברשימת ההמלצותלהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

ראיון עם זיו מאור בערוץ טובSupport the Show.להצטרפות כמנוי הפודקאסט ואתר מידההצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים לפני כולם. - http://eepurl.com/iv2c6k לצפיה ברשימת ההמלצותלהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

התארתי בפודקאסט אצל לירון רז על כל הנושאים האקטואליים, והיה אדיר, מוזמנים להאזין.🦉 למה לדעתי ישראל, בדומה לדמוקרטיות אחרות, לא יודעת להתמודד עם איומי טרור עוד לפני שהם מתממשים?🦉למה לדעתי שישראל כבר לא דמוקרטיה מאז שבג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות?🦉 למה דווקא כאדם דתי לאומי, אני חושב שהמדינה לא צריכה להעביר שקל אחד למוסדות החרדים?🦉מהי "שעת השמד" - הצידוק ההלכתי שמאפשר לחרדים לא להתגייס לצה"ל?🦉על בתי הספר ביפו שמסיתים את בני הנוער הערבים נגד ישראלועוד. Support the Show.להצטרפות כמנוי הפודקאסט ואתר מידהארגנו לכם הנחה משמעותית על סט הספרים החדש של **ספריית שיבולת**, הזינו את קוד הקופון t2024בקישור הזה - https://shiboletpress.com/cartהצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים לפני כולם. - http://eepurl.com/iv2c6k לצפיה ברשימת ההמלצותלהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

האורחיםעומר אלליקובי ברדהשי אלוןאמא של חייל שנפל ב7/10 ושיר חדש שכתבו עליו Support the showארגנו לכם הנחה משמעותית על סט הספרים החדש של **ספריית שיבולת**, הזינו את קוד הקופון t2024בקישור הזה - https://shiboletpress.com/cartהצטרפו לקהילה שלנו וקבלו עדכונים לפני כולם. http://eepurl.com/iv2c6kלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

התארחו - ח"כ שמחה רוטמן, תמיר מורג, עידו נורדן, האלוף במיל' עוזי דיין, סימה חסון ואבי ברמןSupport the showארגנו לכם הנחה משמעותית על סט הספרים החדש של **ספריית שיבולת**, הזינו את קוד הקופון t2024בקישור הזה - https://shiboletpress.com/cartהצטרפו לקהילה שלנו וקבלו עדכונים לפני כולם. http://eepurl.com/iv2c6kלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

אחדות, מחאה, מי הקריב יותר במלחמה וחברה אזרחיתSupport the showארגנו לכם הנחה משמעותית על סט הספרים החדש של **ספריית שיבולת**, הזינו את קוד הקופון t2024בקישור הזה - https://shiboletpress.com/cartהצטרפו לקהילה שלנו וקבלו עדכונים לפני כולם. http://eepurl.com/iv2c6kלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

בשיחה זו דנו בהגותו של לידל הארט וברלוונטיות שלה לזמננו אנו, מה צה"ל יכל ללמוד מהניסיון המצטבר של ההסיטוריה, וגם בסכנות של הסתמכות על הגותו החדשנית של לידל הארט.אסטרטגיה של גישה עקיפה -  לידל הארט מנתח 100 דורות של מלחמה ומגיע למסקנה, שהיסוד הפסיכולוגי הוא שהכריע בהן. בניהול מלחמה יש לנקוט באותה שיטה לה מצפה האויב פחות מכל: לגישה עקיחפה יתרון ברור על הגישה הישירה. "באסטרטגיה עשויה הדרך הארוכה ביותר, סחור-סחור, להיות הקצרה ביותר למטרה." "הגישה העקיפה" היא אמצעי פסיכולוגי ואין להחליפה בגישה עקיפה פיסית, כלומר- באיגוף.דני אורבך הוא היסטוריון צבאי ופרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים. מתמחה בהיסטוריה של המודיעין, חקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי־ציות צבאי ודינמיקה של פשעי מלחמה. Support the showארגנו לכם הנחה משמעותית על סט הספרים החדש של **ספריית שיבולת**, הזינו את קוד הקופון t2024בקישור הזה - https://shiboletpress.com/cartלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

מוזמנים לעקוב אחרינו, "ישראלי פשוט" בספוטיפיי ובשאר האפליקציותhttps://open.spotify.com/episode/1IpczAwLYdq8cM1MKRZM6H?si=vZ-t2XcHROGbQ6HKY0L7tQממש נשמח למשובים על הפרקים האלה על החסידות - שנדע אם  וכמה להמשיךהטלפון של תמיר הוא 0505770586 או במייל [email protected] the showארגנו לכם הנחה משמעותית על סט הספרים החדש של **ספריית שיבולת**, הזינו את קוד הקופון t2024בקישור הזה - https://shiboletpress.com/cartלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

פודקאסט זה מופק עבור הרבנות הצבאית ועל ידה, מוזמנים לשים עוקב ולהתחיל לעקוב אחרינו שםספוטיפיי https://open.spotify.com/show/4QFFcByjKlVnEjJORFhub6?si=7455d4275fa448ff Support the showארגנו לכם הנחה משמעותית על סט הספרים החדש של **ספריית שיבולת**, הזינו את קוד הקופון t2024בקישור הזה - https://shiboletpress.com/cartלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

להזמנת הספר לאחר שהבין שאפילו חבריו בימין לא באמת מכירים לעומק את תפיסות האסלאם ואת המניעים הרצחניים של העולם הערבי, התיישב ד"ר מיכאל בן ארי לכתוב את ספרו 'חזון ופגיון'. בן ארי מנפץ מיתוסים שהוטמעו בתודעה הישראלית, גרמו לזלזול באויב והביאו לדבריו גם לאירועי הטבח בדרוםבדצמבר 2018 הגיע ד"ר מיכאל בן ארי, יושב ראש עוצמה יהודית באותם ימים, לשכונת גני אביב בלוד, בעקבות חסימת הכניסה היחידה לשכונה על ידי השכנים הערבים, זאת כמחאה על הריסת שני מבנים לא חוקיים של ערבים בשכונת פרדס שניר הסמוכה.במשך שלושה ימים הם הגיעו לשם, שרפו מכונית וגזם וחסמו את הכניסה לשכונת גני אביב, בשעה שכל האימהות חוזרות מהעבודה לקחת את הילדים מהצהרון. "הסיבה לכך שיש לשכונה כניסה אחת בלבד היא כי הערבים בנו בתים במקום שבו היה צריך להיות כביש ראשי שמחבר אותה לכביש 1. בנוסף לכך, הערבים בנו 3,000 יחידות דיור בלתי חוקיות בפרדס שניר", הוא מסביר.אחד מתושבי השכונה הזעיק את בן ארי למקום. "הגעתי לשם והכרזתי: זה היום השלישי שצומת גני אביב חסומה בגלל הכובש הערבי בלוד. על זה האשימו אותי בגזענות, שאמרתי 'הכובש הערבי בלוד'. כשנחקרתי במשטרה, כהוכחה נגדי החוקר מימ"ר ש"י הראה לי סרטון שהעליתי שבו שומעים את הערבים צועקים 'החוצה יהודים, לוד הערבית חופשית!'. שאלתי אותו: מה הערבי צועק פה? הוא אמר: אני לא יודע, אבדוק. אז אמרתי לו: אתה לא יודע על מה אתה חוקר אותי?"שנתיים וחצי לאחר מכן, במהלך פרעות תשפ"א, באותו מקום סקלו הערבים למוות את יגאל יהושע הי"ד. רק אז התברר כי בן ארי בעצם ראה את הנולד, אך הואשם על כך בבית המשפט. "האזהרה התממשה אחד לאחד", הוא מתאר בצער. "באתי אז למפקד המשטרה ואמרתי לו: למה אתם לא מסלקים אותם מפה? הוא אמר לי: 'אנחנו נותנים להם ונטילציה, להוציא זעם על כך שהרסו להם שני בתים בלתי חוקיים. הם עצובים. בוא ניתן להם להתפרע קצת'. בסוף זה נגמר ברצח".בעקבות אמירות כאלה ואחרות פסל אותו בית המשפט מהתמודדות בבחירות לכנסת ה־21 במסגרת איחוד מפלגות הימין. בכך היה בן ארי למועמד היחיד בתולדות המדינה שנפסל על ידי בית המשפט העליון על אף שוועדת הבחירות המרכזית אישרה את מועמדותו, וכן המועמד הראשון שנפסל מהתמודדות בבחירות ושלא כתוצאה מהרשעתו בעבירה.בניגוד להתנהלות בית המשפט, שממנו לכתחילה לא היו לו ציפיות, נחל בן ארי אכזבה קשה דווקא מחבריו למחנה הימין. "זאת הייתה סיטואציה קשה", הוא משחזר. "אמרתי שם דברים לכאורה כל כך פשוטים, כמו למשל שאין הבדל בין ערבי בחיפה לערבים בעזה, ואמרו לי שאני גזען. עניתי להם: רבותיי, זאת המציאות. בבית המשפט הייתה אווירת לינץ', אפילו לא היו מוכנים להקשיב. מה שזעזע אותי בעיקר היה שכשיצאתי משם, יצאתי לבד. הימין שתק. 'באמת הגזמת, בן ארי', אמרו לי. היו שם כמה עיתונאים ימנים שאמרו לי: מיכאל, הגזמת! איך אמרת כזה דבר?!""כבר חמש שנים שבפרקליטות מחפשים להפוך את זה לכתב אישום ולא מצליחים, כי הם מבינים שאני מרסק את הטיעונים שלהם", הוא מציין. "הדברים שהביאו נגדי מגוחכים. אבל ההלם שלי היה מהסביבה הקרובה של הימין – זה שהם לא מבינים עם מי יש לנו עסק. עם אילו שיטות עובדים האויבים שלנו, וכמה הבורות שלנו מובילה אותנו לעברי פי פחת. אבל אין בליבי עליהם, מסיבה מאוד פשוטה: אני מרגיש אשם שלא הסברתי את זה קודם להם". הבורות העצומה באשר לאסלאם שגילה דווקא בקרב אנשי הימין הייתה Support the showארגנו לכם הנחה משמעותית על סט הספרים החדש של **ספריית שיבולת**, הזינו את קוד הקופון t2024בקישור הזה - https://shiboletpress.com/cartלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

.בפרק זה של "על המשמעות", תמיר דורטל מארח את ד"ר יורם חזוני, דנו ברעיונות שעומדים בבסיס השמרנות  וה"ימין החדש". דרך דיון עמוק ומעורר מחשבה, חזוני מציע תובנות חדשות על כיצד קונסרבטיזם יכול להנחות את אמריקה והעולם המערבי דרך האתגרים הגדולים של המאה ה-21. הם נכנסים לעומקם של שאלות כמו הצורך בהגבלות על השוק החופשי, האיום הגובר של המרקסיזם, והמאבק בין פטריוטיות ללאומיות. הפרק מציע דיון רב עוצמה על עתיד הפוליטיקה האמריקאית והעולמית, בעקבות הספר החדש של חזוני, "קונסרבטיזם: התגלית מחדש", המפרט את הדרכים שבהן יכול הקונסרבטיזם להתמודד עם הפילוג החברתי והפוליטי הנוכחי.יורם חזוני הוא יו"ר קרן אדמונד ברק ונשיא מכון הרצל. ספרו משנת 2018, , ביסס את חזוני כאחד התומכים המובילים בסוג חדש של "שמרנות לאומית". ספרו החדש, עורר ויכוח נלהב בין אינטלקטואלים בימין כדי לקבוע מה בעצם המשמעות של "שמרנות לאומית" ומדוע צריך לגלות מחדש את השמרנות. הצגנו את השאלות הללו ורבות נוספות לחזוני בראיון זה.הפילוסוף והחוקר יורם חזוני עוזר לי לנתח הרבה מההתפתחויות במחשבה השמרנית. עבודתו של יורם נדונה במרץ בתקשורת הליברלית והשמרנית כאחד, לאחרונה בתגובה לספרו החדש, "שמרנות: גילוי מחדש", שבו הוא כותב על "הימין החדש" ועל הדרך היחידה של אמריקה קדימה.כרגע, ארה"ב מזועזעת. הגיוס לצבא האמריקאי צונח, המרקסיזם במגמת עלייה, והאנימוס משתולל בין שמאל לימין. הצטרפו אליי ויורם כשאנו דנים בעתידנו, באיומים החמורים והמיידיים על המדינה, בתביעה להגבלות על השווקים החופשיים ובנושאים חיוניים נוספים לגילוי מחדש.00:00-06:45 - מבואהיכרות עם דמותו ועבודתו של ד"ר יורם חזוני.06:46-12:30 - "קונסרבטיזם: התגלית מחדש"דיון ברעיונות המרכזיים מתוך הספר "קונסרבטיזם: התגלית מחדש".12:31-18:55 - "ה'ימין החדש' והדרך קדימה לאמריקה"ניתוח המושג "הימין החדש" והמשמעות שלו לעתיד אמריקה.18:56-25:20 - "משבר האיחוד: צבא, מרקסיזם, ופולמוס הימין-שמאל"דיון במשברים הפוליטיים והחברתיים העכשוויים באמריקה.25:21-32:00 - "המקרה נגד שווקים חופשיים ללא מעצורים"דיון בצורך בהגבלות על השוק החופשי למען הטוב הכללי.32:01-38:45 - "האיומים הגדולים והמיידיים על המדינה"פירוט האיומים הקריטיים על המדינה ודרכי התמודדות איתם.38:46-45:10 - "בין פטריוטיות לנאציונליזם: מגדר הגבול"חקירת הקו הדק בין פטריוטיות לנאציונליזם בדיאלוג הציבורי.45:11-51:35 - "תרבות ומורשת בעידן הגלובליזציה"השפעת הגלובליזציה על התרבות הלאומית והמורשת.51:36-57:50 - "קונסרבטיזם במאה ה-21: אתגרים והזדמנויות"סקירה של אתגרים והזדמנויות לקונסרבטיזם בעת הנוכחית.57:51-60:00 - "סיכום ומחשבות לעתיד"סיכום הדיונים והתובנות, עם מבט קדימה לעתיד של קונסרבטיזם. Support the showלהצבעה בתחרות של גיקטיים אשמח אם תכתבו "על המשמעות" בכל הקטגוריות הבאות - "אקטואליה ופוליטיקה" וגםעצמאי / וגםראיונות / וגםהעשרה❤️❤️❤️❤️https://www.geektime.co.il/israel-top-and-best-podcasts-of-2024-pre-vote/לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

הרצאה זו ניתנה ב 18.1 במסגרת מפגש עם רמי מערוץ לאומנות בו גם תמיר דורטל השתתף, ומדובר בסקירה מקיפה של המלחמה בעזה בתוך ההקשר הגלובליSupport the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

ח"כ עמית הלוי הוא מהקולות הביקורתיים בקואליציה והוא דורש הכרעה בכל זירה. לדעתו כדאי שנלמד איך מנצחים את הטרור, ולא נכנסים לעוד סבב עם הרבה מחירים ומעט תועלות.בשיחה זו הוא מתאר את חוויותיו מתוך ועדת חוץ וביטחון ונסיונותיו לקבל תשובות מהגנרלים והדרג הצבאי.פרק מיוחד של "על המשמעות" עם ח"כ עמית הלוי מהליכוד, חבר ועדת החוץ והביטחון. ח"כ הלוי מבקר את גישת הצבא לביטחון ישראל, טוען שהתכניות האסטרטגיות אינן מתאימות למטרות הקבינט. הוא דורש חשיבה של שליטה ולא רק הגנה, כולל תפיסת ציר פילדלפי לחסימת הברחות ושליטה בהפצת הסיוע ההומניטרי לעזה. לדבריו, זה יחליש את אחיזת חמאס וימנע סיוע בדלק, אשר מחזק את יכולת הלחימה של האוייב. הלוי מזהיר שהמסלול הנוכחי של ישראל עלול להוביל למלחמת גרילה מתמשכת.Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

בפרק זה של הפודקאסט, אנו פוגשים את מייקל אייזנברג, משקיע הון סיכון ושותף מנהל בקרן אלף, שמתמקד בהזדמנויות שנוצרות בעקבות מלחמות וקונפליקטים. אייזנברג מדבר על ה"חיכוך" שנוצר בישראל עקב האתגרים הביטחוניים שלה, וכיצד זה משמש כדחף לחדשנות טכנולוגית, חיזוק ההייטק, והתעצמות התעשייה הביטחונית.הפרק מתמקד בתרומה הייחודית של מלחמה לפיתוח טכנולוגי, עם דגש על הדור החדש של חידושים טכנולוגיים בתחום הרחפנים ועוד. אייזנברג מבהיר את ההבדלים בין ישראל למדינות אחרות כמפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" מציע צוהר אל תוך עולם החדשנות והיזמות של מייקל אייזנברג, משקיע הון סיכון מרכזי ושותף מנהל בקרן אלף. אייזנברג, המוכר בעולם ההייטק והיזמות, מפרט כיצד מצבי חיכוך ואתגרים ביטחוניים, כמו אלה שישראל נתקלת בהם, יכולים להפוך למנועים לפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים. הוא מדגיש את הפוטנציאל הבלתי רגיל של סביבות דינמיות ולחוצות, שבהן החדשנות והצורך בפתרונות מהירים ויעילים מהווים קרקע פורייה ליצירתיות.בפרק מובאים דוגמאות לכיצד מצבים של משבר ומלחמה תורמים להתפתחות ההייטק ולהתעצמות התעשייה הביטחונית בישראל. אייזנברג טוען כי זו המלחמה הראשונה של ישראל בעידן הרחפנים והטכנולוגיות החדשות, דבר המחייב התמודדות והסתגלות מתמדת. הפרק מאיר תובנות עמוקות על כיצד מצבי לחץ ואתגרים יכולים לשמש כדחפים לחדשנות והתפתחות. הוא מתמקד באופן שבו מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן הון סיכון אלף ואחד ממובילי תעשיית ההייטק, רואה במלחמות ובמתחים ביטחוניים לא רק אתגרים, אלא גם הזדמנויות. הפרק מגלה כיצד "חיכוך" - המתח הביטחוני שישראל חווה - מפרה יצירתיות, יעילות וחדשנות, ומאיץ את צמיחת התעשייה הביטחונית הישראלית. אייזנברג משתף על הזדמנויות חדשות המתעוררות מתוך מצבי משבר ומציג תמונה רחבה של האיך והלמה ההייטק הישראלי צומח ומתפתח במהירות. האזינו לפרק המרתק הזה לקבלת השראה על כיצד להפוך אתגרים להזדמנויות.00:00-03:00 - "הקדמה: חידוש טכנולוגי בצל מלחמה" הקדמה לדיון על השפעת המלחמה על תעשיית ההייטק.03:01-13:00 - "חיכוך וחדשנות: המוחות מאחורי הקלעים" דיון על כיצד חיכוך ביטחוני מזרז יצירתיות וחדשנות.13:01-20:00 - "מייקל אייזנברג: האיש שמשקיע בעתיד" סיקור התרומה וההשפעה של מייקל אייזנברג בעולם ההייטק.20:01-30:00 - "למדות מהמלחמה: פיתוח טכנולוגיה ביטחונית" איך ישראל משתמשת במלחמה כאמצעי לפיתוח טכנולוגיות חדשות.30:01-38:00 - "צעדים לעתיד: הכנה לאתגרים חדשים" ניתוח הדרכים בהן ישראל מתכוננת לעתיד הטכנולוגי.38:01-45:00 - "חידושים מזירת הקרב" סקירת החידושים הטכנולוגיים המתפתחים מזירות הקרב וההשפעה שלהם על החברה.45:01-52:00 - "התמודדות עם האתגר: ישראל והעולם העסקי" דיון על הדרכים שבהן ישראל מתמודדת עם אתגרים עסקיים בתקופת מלחמה.52:01-57:00 - "מעבר להייטק: כיצד מתמודדים עם השפעות המלחמה" פרק מתמקד בהשפעות המלחמה על תחומים אחרים מחוץ להייטק.57:01-60:00 - "סיכום ומבט עתידי" סיכום הדיון והסתכלות על השלכות המלחמה על העתיד הטכנולוגי והעסקי.Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

שנות ה-30' המשיכו תהליך שהחל בעשור הקודם, והן מציגות פרדוקס היסטורי מרתק. מצד אחד הישוב היהודי הכפיל עצמו ויותר, ועלה מכ-170 אלף נפש ב-1930 לכ-450 ב-1939. גידול זה לא היה מתאפשר ללא 'תרומתו' של היטלר, וללא שיתוף פעולה בריטי, זאת למרות המדינות הבריטית הברורה של נסיגה מתמיכה בתכנית הבית הלאומי.  מצד שני, היטלר לא היה חדשות טובות משום בחינה, בוודאי לא לעם היהודי, זאת למרות העלייה היהודית המבורכת ממרכז ומזרח אירופה, שהתעצמה גם בזכותו וגם בשל העובדה שיעדי הגירה אחרים במערב - ארה"ב בעיקר, וגם דרום אמריקה - פשוט ננעלו.  בנוסף, הבריטים כאמור הלכו והתרחקו ממחוייבותם המוצהרת ב-1917 וב-1920. כיצד מתיישב עניין זה עם הסיוע בפועל שהם נתנו לישוב היהודי?  בפשטות מרובה: כשהגיע הישוב היהודי למסה קריטית, לפחות בעיני הבריטים, הם כבר יכלו לומר שאת מחוייבותם לציונים הם מילאו, כי 'בית לאומי' אין פירושו בהכרח מדינה עצמאית. אבל גם כשעלתה ב-1937 אפשרות למדינה יהודית עצמאית, הם היקצו להם פירור גיאוגרפי. לכל היה ברור שככל שמתחזק היטלר ומתכונן למלחמה עולמית, שיקוליה האימפריאליים של בריטניה ירחיקו אותה מהיהודים. וכך היה. היהודים מצידם כמו בעשור הקודם, הלכו והתרחקו בינם לבין עצמם לגבי האופן הנכון להגיב על השינוי במדיניות הבריטית. 'אפילו' בשאלה מובנת מאליה - התגובה לאלימות הערבית שפרצה ב-1936 ונמשכה עד 1939 - התעוררה מחלוקת בין תומכי 'ההבלגה' לבין תומכי 'התגובה'.  זה היה הרקע לפרישת האצ"ל מההגנה בשנה זו, פרישה שהיתה המשך לפרישה המדינית, החשובה בהרבה לדעת היסטוריונים מסוימים, של ז'בוטינסקי מהתנועה הציונית ב-1935. כשמוסיפים לזה את רצח ארלוזורוב ב-1933 שבא על רקע אלימות פיזית ומילולית בין הימין לשמאל, מבינים עוד יותר את עומק 'הדם הרע' שימשיך ללוות את יחסי שתי התנועות הללו, ואת מפיצי מורשתן, עד עצם היום הזה. מטרת הפרק היא להרחיב לגבי הקשרם של הדברים, מתוך תקווה שהבנת ההיסטוריה בהקשרה תוכל לתרום להבנה מדוייקת יותר של שורשי המחלוקת". 00:00-05:00 - הקדמה: סקירת תקופת שנות ה-30' והשינויים בישוב היהודי05:00-11:00 - עליית היטלר לשלטון והשפעתה על הישוב היהודי בארץ ישראל11:00-16:00 - התנועה הציונית והתמודדות עם המדיניות הבריטית המשתנה16:00-22:00 - תכנית החלוקה של 1937: פרור גיאוגרפי והמשמעויות הפוליטיות22:00-29:00 - סיכולים פוליטיים בין הציונים: מפא"י מול הרוויזיוניסטים29:00-35:00 - התפרקות שורות ההגנה: האצ"ל מתפצל מהמוסד הרשמי35:00-40:00 - השפעת רצח ארלוזורוב על הפוליטיקה הישראלית40:00-47:00 - אלימות פוליטית והשלכותיה על היחסים בין התנועות השונות47:00-55:00 - עמוק בשורשים: סקירת היסטורית של תקופת המנדט וההשפעה על היום55:00-60:00 - סיכום ומבט לעתיד: למידת ההיסטוריה לשיפור המציאות הפוליטיתSupport the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

גרשון הכהן הוא קצין במילואים בדרגת אלוף אשר שירת במגוון תפקידים בכירים בצה"ל, ביניהם מפקד עוצבת געש, מפקד המכללות הצבאיות, מפקד הגיס הצפוני, מפקד קורס מפקדי אוגדות ומפקד הגיס המטכ"לי.לאחר שחרורו שימש כחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים ויו״ר הוועד המנהל של עמותת מומנטום. בשנת 2020 הצטרף לתנועת “הביטחוניסטים”, וב-2021 מונה לכהן כחבר בועדת בדיקה ממשלתית לעניין אסון נחל צפית.הכהן הוא מחבר הספר “מה לאומי בביטחון הלאומי?” אשר בוחן מושגי יסוד בסוגיות הביטחון הלאומי ומתאר כיצד שיקולי הביטחון הלאומי מחויבים במהותם למסגרת מושגית נרחבת, אשר בליבתה נכללים גם ערכי יסוד, שאיפות לאומיות והשקפת עולם.הכהן הוא בעל תואר ראשון ושני בפילוסופיה וספרות השוואתית, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב לשלושה ילדים.למנוי לכתב העת השילוח - https://hashiloach.org.il/subscription/ Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

Israel is a thousand times stronger than Hamas. We have an Air Force, they don't even have one tank. But something is holding us back from using the force we have. Something is putting restraints on us. The world. If the Palestinians and Israel were on Mars, with no-one intervening, this conflict would have been resolved a long time ago.But why is the world so obsessive about Israel?Just like in medicine, a wrong diagnosis of a problem will lead you to mistreatment, leaving the problem unresolved. I don't think the reason that the world is laying restraints on Israel is anti-Semitism. Despite Eastern Europe being more anti-Semitic than Western Europe, they are less involved in what's going on in Israel. Please listen in to hear what my diagnosis of the problem is, and why your role in protecting Israel (even though you live abroad) is as important as an IDF soldier's role is. Please spread the word so that we can fix this problem together.Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

הוא מומחה בתחום התורות הצבאיות (תורת הלחימה) אשר שירת בין השנים 1977–2002 כראש ענף תורת לחימה בחטיבת התורה וההדרכה (תוה"ד) במטה הכללי של צבא הגנה לישראל. עמידרור כתב את מרבית ספרי תורת הלחימה ותורות היסוד בדרג המטה הכללי של צבא הגנה לישראל, והרצה במשך שנים בפני בכירי צה"ל.עמידרור נחשב בעיני קצינים בכירים רבים כמומחה חשוב והיחיד בתחומו בישראל, וכמי שהטמיע בצה"ל מקצועיות צבאית עיונית ורחבת היקף.[1] מכונה לעיתים: "מורה הגנרלים". Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

מה קורה כששני אנשי רדיו נפגשים?היה לי העונג להיפגש עם ידידיה מאיר, אחד הפובליציסטים שאני מקפיד לקרוא כל דבר שהוא כותב.דיברנו על ביקורת ציבורית בזמן לחימה,על אסטרטגיה,תפקיד התקשורת,גבולות השיח,ובאופן כללי- זו אחת מהשיחות האלה שאף אחד לא רצה לסיים, ואחרי שכיבינו את המיקרופונים המשכנו לעוד שעה קלה.האזנה נעימה. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

The US Supreme Court has ruled that universities cannot consider a prospective student's race when deciding admission. Todays guest, Wai Wah Chin has submitted the initial petition to the court and has been leading the caseEvery “plus” on one student’s college application translates to a “minus” on another student’s application. In the process of boosting the applications of so-called “underrepresented minorities,” admissions offices routinely penalize Asian-American applicants, dismissing their diligence and hard work as a “lack of personality.” How did the widespread discrimination against Asian-American students arise in American higher education? Why has the plight of these minority students been so disregarded by progressives?Wai Wah Chin, an adjunct fellow at the Manhattan Institute, is the founding president of the Chinese American Citizens Alliance of Greater New York, an all-volunteer organization advocating for equal rights for New Yorkers, especially in education.A graduate of Yale, Princeton, and Columbia, Chin is a relentless advocate for the Chinese American Community, with a professional background in private equity. Her work at the Institute will advance her support of school choice and address issues faced by Asian Americans in New York Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

חוות הבודדים אשר נמצאות ביהודה ושומרון השומרות על אלפי דונמים של אדמות מדינה, ושם מתרחש סגנון חיים אחר, קשר לאדמה יומיומי, באמצעות מרעה בקר וצאן.הנוער נוהר לשם בעשרות, ועוזר בתיפעול השוטף של החווה,ועל הדרך רוכש כלים לחיים.יחד עם אותם אתגרים של בעלי החוות,ובני הנוער השומר יו'ש עוזר במגוון דרכים להצלחת שמירת אדמות המדינה על הקרקע.הנוער שם חווה טלטלות, הצלחות ולצידם המועצות וארגונים שונים. בניהם השומר יו"ש נותן מענה גם בדרכים חינוכיות בכדי שהדור הזה בחוות יזכה למענה הולם, דור הזה הוא דור גדול (גאולה) שלא מוכן לקבל רק ערכים תיאורטיים אלא רוצה גם ליישם אותם בשטח, ולכן הערך של ארץ ישראל החשוב מקבל משמעות נוספת מצד בני הנוער כשהם נמצאים בחוות בפועל ונוגעים באדמה.Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו עסקנו בהשפעה של האבולוציה, המדע המזויף וכלי התקשורת על היכולת שלנו לתפוס את המציאות החברתית והמדינית שסביבנו. בשיחה עסקנו גם בשאלות הבאות: מדוע אנחנו נמשכים לאכילת מתוקים ומטוגנים ואיך זה קשור לקבלת החלטות במדינה של מיליוני בני אדם? מה הן הבעיות של מחקרים שמסתמכים על ראיונות ושאלונים? מה גרם לד"ר לויאני לעזוב את הקריירה האקדמית שלה? מדוע כלי התקשורת מתקשים להעביר לצופים את התמונה המלאה, ואיך באמת מכינים כתבות בטלוויזיה? ועוד.  Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו אירחנו את שר התקשורת ד"ר שלמה קרעימה תוכניותיו לגבי שידורי הטלוויזיה?האם צריך לפתוח עוד ערוצים שיתחרו בערוץ 14?למה שוק הפרסום בישראל מנוון?האם תאגיד השידור יסגר?מה יקרה עם גל"צ?האם יהיו תחנות שידור ארציות ברדיו שאינן מולאמות על ידי ממשלת ישראל?מה יקרה עם הרפורמה המשפטית?מדוע שווה להילחם קודם כל על הרפורמה ואז על סגירת התאגיד?ומדוע הוא רוצה פחות כוח והשפעה, ולא יותר כח?https://www.buzzsprout.com/278171/12973533 Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כמה זמן לוקח להעביר חוק במדינת ישראל? האם חוקי הרפורמה המשפטית עוברים בקצב מהיר מדי? בפרק זה דנו בשאלות אלה וגם על השליטה הממשלתית בהליך החקיקה של הכנסת (יתרונותיה וחסרונותיה), ומספר הצעות לתיקונים נדרשים כדי לחזק את הכנסת.Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כמעט בכל דיון פוליטי-משפטי-צבאי בשנים האחרונות - מדיונים על הוראות הפתיחה באש של צה"ל, ועד דיונים על הרפורמה המשפטית - עולה הטיעון: חייבים לחזק את מערכת המשפט ולהגביל את הממשלה, כי אחרת יעמידו את חיילי צה"ל לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי.בפרק זה אירחנו (שוב) את עו"ד דוד ברלינר, מרצה מן החוץ למשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר-אילן, כדי להבין האם השד כל כך נורא או שמא מדובר בטיעון דמגוגי שנועד לצרכים פוליטים.מהשיחה עלה כי בית הדין הבינלאומי הוא גוף שצריך להתייחס אליו, אבל החשש מפניו אינו קשור לסוגיות איתם מתמודדים במדינה; וכי הטיעונים המושמעים בהקשר של בית הדין נסמכים על חוסר ההכרה של הציבור הישראלי את בית הדין הפלילי הבינלאומי.Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה, המשכנו את השיח עם תא"ל הירש, ושוחחנו על השאלות הבאות:האם בריק צודק בתחזיות האימים שלו ביחס לצה"למדוע מבטיחים לנו שלום, ואנחנו כל הזמן נלחמים?איך אפשר להמשיך לאהוב את המדינה אחרי כל מה שקרה להירש עם התיק הפלילי בו הוא מואשם?מדוע יש ירידה ברצון לשירות קרבי, או שירות משמעותי?נשים וגברים בצה"ל Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מהי חשיבותה של רוח צה"ל?והאם מזדכים עליה בזמן לחימה, או מלחמת קיום?מה יותר חשוב לקצין מקצועיות בלוחמה או רקע ערכי?איך דעה פוליטית משפיעה על התפקוד של הקצין בשטח, והאם יש קשר בינה לבין המקצועיות הנדרשת ממנו והיכולת לנצח מלחמות?האם ישראל ניצבת בפני צורך בחומת מגן שנייה?על כל זאת ועוד, עם גל הירש בשיחה מלב אל לב. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עסקנו במשפט הבינלאומי, השפעתו עלינו, השכפץ שבג"ץ נותן לנו כנגד בית המשפט הבינלאומי בהאג ומה תוקפו של המשפט הזה והאם ניתן לאוכפו.יפעה סגל היא מקימת הפורום המשפטי הבינלאומי נגד הטרור, האנטישמיות והדה - לגיטימציה של העם היהודי. רל"שית שגריר ישראל בארה"ב לשעבר. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה המסיים את הסדרה על חוקת החירות של האייק, אנו עוסקים בטרייד אוף או בניגוד שבין רווחה לבין חירות, ומדוע לדעת האייק מדינת הרווחה היא הסכנה הגדולה לחירות שלנו כאזרחים, אפילו שהיא מבטיחה לתת לא רק יותר שוויון אלא גם יותר חירות.על כל זאת ועוד, בפרק האחרון עם ד"ר שגיא ברמק, האזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מהו שלטון החוקכיצד שלטון החוק קשור לכלכלהומדוע לפי האייק הוא תנאי לחירות וכל ליברל אמור לתמוך בועל כל זאת ועוד בפרק ה3 של שגיא ברמק על חוקת החירות לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה צללנו לנבכי המשא ומתן בין ארגון המורים לממשלה בנוגע להסכם השכר של מורי החטיבות העליונות.למרות הכותרת הלכאורה משעממת, הוא עמוס בשלל פוליטיקה, ניגודי עניינים וסיפורים מעניינים.מה המטרות של רן ארז? האם לשר החינוך יואב קיש אכפת מאיכות המורים? מה האינטרס של משרד האוצר, להשקיע במורים או לשמור על התקציב? מה היה בפגישה הראשונה בעשורים האחרונים בין מורה שמתנגד לארגון המורים לבין רן ארז?מוזמנים להאזין. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

האייק מערער על החיבור האוטומטי שנעשה בין דמוקרטיה לחירות.דמוקרטיה יכולה ליטול חירויות רבות מהפרט, ולעומת זאת "דיקטטור נאור" לעיתים יכול לתת חירויות רבות לפרט גם בלי זכות הצבעה, כך שדמוקרטיה לא בהכרח שווה חירות.עבור האייק הדמוקרטיה אינה מטרה בפני עצמה אלא היא השיטה הכי פחות גרועה כאמצעי לסיפוק חירויות הפרט. אם הדמוקרטיה לא תעשה זאת, היא תאבד את ההצדקה שלה.האייק הוא דמוקרט מסויג שתומך בממשל מוגבל.האייק ראה את תפקידה של התבונה בהבנת המגבלות שלה, ובכך חלק על הגישה שגורסת שהתבונה יכולה לפתור הכל ועל כן עלינו לתת את השלטון לחכמים ביותר מביננו (אפלטון?).מידת החירות שווה למידת האחריות.כשאדם חופשי לבחור, הוא גם אחראי לתוצאות של בחירתו.כשהמדינה נוטלת מהאדם את החופש לבחור, האחריות גם ניטלת ממנו ועוברת אליה.בעקבות השפעתו העצומה של הספר לקחנו על עצמנו להפיק סדרה בת 4 פרקים עליו, בעזרת ד"ר שגיא ברמק. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

סיכום "חוקת החירות" (האייק) – עם שגיא ברמקניתן לראות את "חוקת החירות" של האייק כהשלמה לספרו "הדרך לשעבוד".בדרך לשעבוד האייק מגדיר מה אסור שהמדינה תעשה, ובחוקת החירות הוא מגדיר מה נכון שהמדינה תעשה ובאיזה אופן.הגדרת החירות של האייק – היעדר כפייה שרירותית, כלומר כינון מציאות בה יש יכולת לאדם להגשים את רצונותיו ללא הגבלה או כפייה מצד אחרים.האייק מערער על החיבור האוטומטי שנעשה בין דמוקרטיה לחירות.דמוקרטיה יכולה ליטול חירויות רבות מהפרט, ולעומת זאת "דיקטטור נאור" לעיתים יכול לתת חירויות רבות לפרט גם בלי זכות הצבעה, כך שדמוקרטיה לא בהכרח שווה חירות.עבור האייק הדמוקרטיה אינה מטרה בפני עצמה אלא היא השיטה הכי פחות גרועה כאמצעי לסיפוק חירויות הפרט. אם הדמוקרטיה לא תעשה זאת, היא תאבד את ההצדקה שלה.האייק הוא דמוקרט מסויג שתומך בממשל מוגבל.האייק ראה את תפקידה של התבונה בהבנת המגבלות שלה, ובכך חלק על הגישה שגורסת שהתבונה יכולה לפתור הכל ועל כן עלינו לתת את השלטון לחכמים ביותר מביננו (אפלטון?).מידת החירות שווה למידת האחריות.כשאדם חופשי לבחור, הוא גם אחראי לתוצאות של בחירתו.כשהמדינה נוטלת מהאדם את החופש לבחור, האחריות גם ניטלת ממנו ועוברת אליה.חוקת החירות פורש השקפה חברתית מקיפה שנודעה לה השפעה אדירה על סדרי הממשל ועל החיים הציבוריים בדורות האחרונים. במסגרת הדיון נבחנים המוסדות החברתיים המבטיחים את החירות האישית, נידונה מערכת של יזמה חופשית בהשוואה למערכת סוציאליסטית, ומבוררות לעומקן המטרות של מדינת הרווחה והשיטות שבהן היא פועלת.אחרי תקופה ארוכה שבה פעל האייק בהתנגדות עיקשת לזרם המרכזי בכלכלה, דרך כוכבו בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים עם קריסת הסטטוס קוו ביחסי המדינה, החברה והיחיד. האייק החזיר לדיון הציבורי את דמותו של האדם העצמאי והאחראי למעשיו שפועל בעולם הממשי ונהנה מחירות בת־הגשמה: לא עוד פנטזיה על אנשים מושלמים ורציונליים לחלוטין שתבונתם חובקת-כל, אלא אפשרות המעוגנת בתצפיות בבני אדם ממשיים ובניסיון שנרכש לאורך דורות.בעקבות השפעתו העצומה של הספר לקחנו על עצמנו להפיק סדרה בת 4 פרקים עליו, בעזרת ד"ר שגיא ברמק.האזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מה המשמעות של נורמליות? מהו המיינסטרים, כיצד הוא מסנן את הדורות הבאים והאם גנים משתנים עכב התנהגויות? הפרסומאי והקריקטוריסט אור רייכרט, לשיחה על מקורות הנורמליות, ביו-סוציולוגיה, אבולוציה ומיינסטרים. אור רייכרט, איש קריאייטיב, פרסומאי, מעצב ומבקר מסעדות. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מהו הקושי העיקרי הנובע מהרפורמה המשפטית העכשווית בישראל? מהו עיקר הדמוקרטיה? איזו גישה חוקתית צפויה להגן טוב יותר על זכויות האדם? מה מקומה של מגילת העצמאות במשפט הישראלי? מהם עקרונותיו של החינוך המוסרי והאזרחי הראוי לשמו? איך אפשר להפוך את מגילת העצמאות למסמך-מפתח בחינוך?על כל זאת ועוד בשיחה זו עם עו"ד אריה ברנע, מרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית ויושב ראש עמותת עמך. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שאלת גבולות סמכותן של רשויות השלטון אינן ייחודיות לישראל. ויכוחים עזים הנוגעים לטיב היחסים בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת הם מנת חלקן של רוב המדינות הדמוקרטיות, במיוחד לאחר עלייתו של שיח הזכויות במערב.כך למשל, לצד ישראל, השרויה בעיצומו של משבר חוקתי, דיון ער בשאלת גבולותיה של הביקורת השיפוטית מתרחש תדיר ובעוז בארצות הברית. פסיקת בית המשפט העליון השמרני בנושא ההפלות שלוותה באיום דמוקרטי להרחיב את מספר השופטים זו רק דוגמה אחרונה בהיסטוריה ארוכה של עימותים על גבולות כוחה של הרשות השופטת. ואולם למרות נטייתנו הטבעית ללמוד מהמתרחש מעבר לאוקיינוס האטלנטי, טוב נעשה לו נעיין בקפדנות דווקא בזירה הבריטית. אחרי הכול ולמרות ההבדלים השונים בין השיטות הפוליטיות בשתי הארצות, יסודות המשטר והמשפט החוקתי הישראלי נעוצים במשפט האנגלי. בהתאם לכך, טענתי במאמר קצר זה היא שטוב יעשו שמרנים משפטיים בישראל לו יביטו בדיון הציבורי הבריטי על היקף ומקור סמכותה של הביקורת השיפוטית ועל האופן שבו משפטנים שמרניים שונים מבקשים להגן על עקרון עליונות הפרלמנט. האתגר הניצב לפתחם של השמרנים דומה בשתי הזירות וכך גם המענה לו.הזמנו לראיון את ד"ר שגיא ברמק שכתב מאמר בנושא לשיח עקרוני בעניין עליונות הכנסת, היה מעניין לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ראיינו את גלעד אלפר ממפלגת החופש בכנס החירות בשנה שעברה, ועכשיו הפרק עולה לקהל הרחב.דיברנו על חופש כלכלי, על הסיבות לצמיחה ושגשוג, ומדוע הערים שלנו יקרות ומתות. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

"איך אנחנו יכולים להידבר אִתם," נאנח פעם ה"חזון איש". "הרי מה שהם קוראים אהבה, אנחנו קוראים כרת". לעתים יש אכן פער עמוק בין המחשבה והדימויים של המסורת היהודית לבין אלו של העולם החילוני המודרני. הפער הזה משפיע לא רק על יחסי דתיים וחילוניים, אלא מטריד כל אדם דתי הרואה עצמו חלק מהעולם המודרני. רבים מבני הציבור הדתי המודרני מרגישים שקשה להם לחיות לפי ההלכה. לעתים ההלכה נראית לנו נוקשה, חמורה, אפילו מוזרה. הגדר הטובה מנסה להתמודד עם השאלות הנוקבות הללו, להסביר את משמעותה של ההלכה בחיינו, ולבאר מדוע היא עומדת במוקד חיינו הרוחניים. ההלכה היא גדר, אך היא גדר טובה. בסגנון צעיר וקולח, שזור באנקדוטות ובסיפורים, מציג הספר את ההלכה באור חדש. הנצחי לא צריך להיות משעמם: עוצמתה הנצחית של ההלכה מתבטאת כאן בכלי הבעה עכשוויים ורעננים. הרב חיים נבון כתב חמישה ספרי עיון בנושאי יהדות, בהם נאחז בסבך וגשר בנות יעקב (שניהם בידיעות ספרים, 2011), ואת ספר הפרוזה 831 (ידיעות ספרים, 2010). כיום הוא מכהן כרב קהילה במודיעין ומלמד יהדות במוסדות רבים ברחבי הארץ. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפילוסופיה של המדע ישנם רעיונות רבים איך לענות על השאלה "כיצד מדענים יודעים דברים?", רעיונות של תצפית, ניסוי, הפרכה ואישוש וכדומה. אבל שאלה אחרת, חשובה לא פחות, היא "כיצד הציבור יודע דברים?". הבנת התשובה לשאלה הזו היא קריטית, מפני שלפחות בעולם המערבי, הציבור הוא זה שמממן, ודרך המימון מכוון, את מוסדות המחקר האוניברסיטאים - ואת המחקר שיוצא מהם.פרופ' דובי מעלה בשיחה זו את הרעיון של "מערכת הידע" , קבוצת המנגנונים והתהליכים שבאמצעותם ידע מחקרי עובר מן האקדמיה לציבור(הרעיון המקורי הוא של הפילוסוף אלכס אפשטיין). דובי מראה ש"מערכת הידע" מכילה פגמים רבים, אולם שניים מהם הם קריטיים - האחד הוא הצטברות של הטייות מובניות במערכת, והשני הוא מבנה ההיזון החוזר (פידבק) של המערכת. שני אלו מביאים לכך שהטיות מחקריות הופכות להיות מוגברות, ומוליכות לפגיעה ישירה גם באיכות המחקר, וגם בחופש המחקר. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הטייק של דניס פרגר לקראת ליל סדר משמעותי, בשיחה זו נדבר על ההגדה של פרגר המכילה את פרשנותו להגדה של פסח. החל מדיינו דרך ארבעת הבנים, מה אפשר ללמוד מחד גדיא.ואיך כל זה קשור לציטוט הבא של נשיא ארהב ג'ון אדמס - "לא קיימת ממשלה, גם תהיה חמושה ועוצמתית, המסוגלת להתמודד עם תשוקות אנושיות, ללא מוסר ודת שירסנו אותן. תאוות ממון, שאפתנות, נקמנות והפקרות מוסרית יקרעו גם את חבליה החזקים ביותר של החוקה שלנו, כלווייתן הקורע רשת. החוקה שלנו נוצרה אך ורק לעם מוסרי ודתי."  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

התיאוריה הפופולרית של אבישי בן חיים סובלת מכמה כשלים חמורים. ראשית, היא סובלת ממכלול הקשיים מהן סובלות פוליטיקת זהויות באופן כללי: ריבוי תופעות שאינן עולות בקנה אחד עם התיאוריה, שצריך להסבירן בכל מיני דרכים מפותלות; מעגליות, הבנויה על הנחת המבוקש, חוסר האפשרות להפרכתו וניסיון דליגיטמציה של ביקורת; ומונומאניה, הכופה עלינו להסביר הכל באמצעות פספקטיבה אחת ויחידה תוך התעלמות מהסברים אלטרנטיביים.אולם התיאוריה של אב"ח סובלת מכשל מיוחד משלה, בכך שהיא באופן בולט מחריגה קבוצה מסוימת מהחוקים והכללים של התיאוריה עצמה, ללא הסבר: ישראל השנייה של אב"ח, בניגוד לכל קבוצת זהות אחרת, אינה מונעת מאינטרסים ואינה חותרת להגמוניה, כמו כל קבוצות הזהות האחרות בעולם; אלא שרק היא מונעת מערכים וחותרת לשוויון ולפיוס. ישראל השנייה עצמה מתנהגת הפוך מהאופן בו "תיאוריית ישראל השנייה" טוענת שהעולם מתנהל!אולם הכשל החמור ביותר של התיאוריה הוא הפרדוקס המובנה השורר בין המשקפיים דרכן אב"ח מחנך אותנו לראות את המציאות לבין התמונה שהוא מצפה שנראה. תבנית החשיבה שהוא מחנך אליה מקדמת הרמנויטיקה של חשד, אמונה בחוסר יכולתו של האדם (ההגמון) להימנע מדיכוי, ואת המאבק לשחרור ככלי הרלוונטי היחיד לקידום אינטרסים וצדק. הניסיון שלו להפיק מהתבנית הזו מסקנות של פיוס, אחדות ושיתוף פעולה בין קבוצתי היא כניסיון להדביק משהו באמצעות מספריים.ד"ר שלו הינו פוסטדוקטורנט בחוג לפילוסופיה באוניבסיטת חיפה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו דיברנו עם הרב יגאל לוינשטיין, מראשי מכינת עלי, על המצב הלאומיעל הרפורמה במערכת המשפטעל חסימת כבישיםמדוע הוא שמח שהמצב הנוכחי מביא לעימות בין הימין לשמאל? על נמיכות הקומה של הציונות הדתיתמה הדרך הבטוחה לא להצליח לקרב, או להחזיר אנשים בתשובה?ומדוע אין שום טעם להגיע לדיון, כי ממילא אי אפשר לשכנע איש את רעהו - ועדיין כדאי לקיים דיונים? לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כיצד הפסיד הימין בקרב אליו הוא התכונן למעלה מעשור, ומה אפשר ללמוד מזה, על נתניהו הימין, הסברה, התקשורת, דמוקרטיה, ניידים ונייחים ודמוקרטיה (מהותית) לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

התקשורת הישראלית והשמאל הישראלי טוענים שאם ממשלת נתניהו השישית תעביר את הרפורמה המשפטית הרי שישראל תהפוך להונגריה. היא גם מתארת את הונגריה שמקום רע לחיות בו. עד עתה לא שמענו אף קול משמעותי שיתמודד עם הטענות הללו והוויכוח מתקיים במעמד צד אחד. אלי ורד חזן הגיע לעשות לכם סדר לאחר שנפגש בעצמו לפני שלושה שבועות עם ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ערב בחירות 2019 ישבנו עם יו"ר הציונות הדתית שבדיוק נפרד מבנט לראיון צפוף על כל הנושאים שעל הפרק.סמוטריץ עמד בראש תנועת רגבים, ובקיא במיוחד בנושאים המשפטיים, וכן האמוניים המשיקים להם.דיברנו על מהי מדינת ההלכה שהוא מייחל לה לפי תפיסתו.מה המשמעות של מינוי סנהדרין, ואיך אהרון ברק דווקא קידם את הגאולה בהפיכה המשפטית שלו?ההפיכה השיפוטית של ברק והשלכותיה על חקיקת הכנסת.חסינות חברי כנסת - בעקבות אירוע אהוביה סנדק.מינוי רבני קהילות - וחשיבותם לחברההפרדה בין דת ומדינה ועוד. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק זה הוא ראיון עם פרופ' יהונתן דובי המגיב לפרק עם עופר ינאי, בו הוא הציג את הצד החיובי של האנרגיות המתחדשות.בפרק עם פרופ' דובי הוא הציג את הטיעונים של ינאי והגיב להם.לדעת פרופ' דובי, אין שום היתכנות כיום לאנרגיות המתחדשות עם הטכנולוגיה בימינו.מדינת ישראל, כמו הרבה מדינות בעולם המערבי, דוחפת ומקדמת מעבר למקורות חשמל הקרויים "מתחדשים",  בעיקר אנרגיית רוח (באירופה) ושמש (בישראל שלנו), בעיקר מתוך דאגה לשלום האקלים העולמי. לאחרונה אנחנו מתבשרים (למשל בפרק של "על המשמעות עם עופר ינאי, מנכ"ל נופר אנרג'י המקדמת פתרונות אנרגיה סולארית) שגם בלי קשר לאקלים, אנרגיה סולארית למשל היא זולה יותר, ירוקה יותר, נקייה יותר, ולכן עדיפה בהרבה על, למשל, הפקת חשמל בעזרת גז.בפרק זה, פרופ' יונתן דובי, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון (וממקימי הפורום לרציונליות סביבתית) מראה כיצד, לטענתו, דווקא אנרגיה סולארית היא גרועה בהרבה מהמתחרה העיקרי (גז טבעי), בגלל תכונה בסיסית שלה - אי היציבות (כי שמש זורחת רק ביום, בממוצע כ-20% מהזמן). בשילוב עם העובדה שכיום אין פתרונות אגירה, תכונה זו גורמת לכך שחשמל ממקור סולארי הוא יותר יקר, מעמיס עלויות (ואי יציבות) על רשת החשמל ומעלה את המחיר - הכלכלי והסביבתי - של חשמל לצרכן. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

סקירת ספרו החשוב של ג'ונסון, המציג מה היהודים תרמו לעולם, מה טבעה של האנטישמיות, מה הוביל ליצירתה של מדינת ישראל ומה מיוחד באמונה היהודית לדורותיה.שמו של פול ג'ונסון הלך לפניו– כהיסטוריון מבריק, כהוגה דעות פורה וככותב בעל אומץ אינטלקטואלי. הוא השתייך בצעירותו לחוגי השמאל בבריטניה, אבל בחלוף השנים אימץ השקפות שמרניות ונתן להן ביטוי פומבי בבמות שונות.כמעט 4,000 שנים של קיום יהודי נסקרים בפרוטרוט, בשטף, בסגנון מאופק ועם זאת סוחף. ג'ונסון בחר לפתוח את ספרו, ולא בכדי, בחברון.התנ''ך מעיד שבעיר זו רכש אברהם אבינו, בכסף מלא, את מערת המכפלה וסביבתה מידיהם של בני חת. שם נקברו האבות והאימהות, שם נוסדה בתחילה מלכות בית דוד, ולשם הגיעו יהודים בכל הדורות – גם תחת שלטון זרים – לשאוב כוחות נוכח צרות הגלות. הקשר האמיץ שלנו לחברון, בדומה לירושלים, לא פסק ולא חדל. הוא התבטא בהתיישבות זמנית וקבועה, במסעות של עולי רגל ובכיסופי מתפללים. האבנים החסונות של המבנה שמתנוסס מעל המערה מאז ימי הבית השני מסמלות את כוח העמידה היהודי מדור לדור. ואכן ג'ונסון מדגיש שוב ושוב את העיקשות יוצאת הדופן של עמנו, שדבק באמונתו ובמורשתו בכל התהפוכות שעברו עליו; למן ההיאחזות הראשונית בארץ-ישראל, עבור לתקופות של חורבן ופזורה, וכלה בשיבת ציון המחודשת. כלל הפיסות של הסיפור היהודי המופלא מצטרפות למארג שלם – היצירה הרוחנית, היחסים עם הנצרות והאִסלאם, תור הזהב, פרעות ורדיפות, עלילות דם וגירושים, פריחת הישיבות, הקמת הגטו, תפקידי הקהילה, האמנציפציה, האנטישמיות המודרנית, עליית הציונות, השואה והתקומה. הקריאה בספרו של ג'ונסון חידדה אצלי ביתר שאת את משמעות דבריו של הוגה הדעות וההיסטוריון רבי נחמן קרוכמל (רנ''ק), בן המאה ה-19, בספרו 'מורה נבוכי הזמן', על ההבדל בין היהודים לכל עם אחר. בניגוד לטיעון השכיח שכל העמים, בלא יוצא מן הכלל, כפופים לחוק הברזל של ההיסטוריה – לידה, צמיחה, קמילה ומוות – רנ"ק טוען שיש יוצא מן הכלל; העם היהודי. בתולדות העמים שזורות דוגמאות למכביר של אומות שרצונן הלאומי אבד בעקבות הגלייתן מארצן. הן נטמעו בעמים אחרים ובתרבויות זרות, או השתלטו על ארץ אחרת והפכו אותה לביתן הלאומי החדש. אבל היהודים, כגוף קולקטיבי, גילו נאמנות עקבית לארץ-ישראל. למרות פיזורם בגולה במשך דורות ארוכים הם סירבו להיעלם. יתר על כן, אחר משברים חמורים נולד עמנו מחדש תוך  גיוס של כוחות פנימיים כבירים. בכל דור ציפו מאיתנו להתפוגג, בכל דור נאלצנו לעמוד במבחנים מרים ובהתקפות עזות, ובכל דור הצלחנו להפיח רוח בגחלים הלוחשות. אם לצטט את הסופר הרוסי הדגול, לב טולסטוי (ג'ונסון כותב עליו בספר אחר – 'אינטלקטואלים'), על היהודי: "שכל שליטי עולם וכל העמים העלימוהו ודיכאוהו וגירשוהו ורמסוהו, רדפוהו שרפו והטביעו, והוא על אפם וחמתם ממשיך לחיות ולהתקיים". היהודים, שהניפו את דגל המונותאיזם, קראו תיגר על מוסכמות. הם הפיקו מתוכם יצירתיות וגאונות, שהעשירו לא במעט את אוצרות הממלכות בהן חיו. רבי שמואל הנגיד שימש שר האוצר ושר הצבא בגרנדה בתקופת 'תור הזהב' בספרד המוסלמית, דון יוסף נשיא ודונה גרציה נשיא התבלטו כסוחרים בעלי השפעה בחצר האימפריה העות'מנית במאה ה-16, והבנקאי רב-הממון שמואל אופנהיימר זכה לקרבה מיוחדת לקיסר האימפריה הרומית הקדושה במאה ה-17. המחויבות של היהודים לעברם           לא באה על חשבון התמסרותם לעיצוב עתידם. ג'ונסון קובע: "העולם בלי יהודים היה לבטח מקום שונה במידה קיצונית". יותר מאשר כל תרבות אחרת, הצלחנו למצוא את האיזון בין דאגה לעצמנו ודאגה לזולתנו. מצד אחד קיום יהודי, ומצד שני ברכה לעולם. איני מסכים אוטומטית עם כל טיעון שמציג ג'ונסון. כך למשל הוא כותב: "השואה וציון החדשה נקשרו בקשר אורגני. הרצח של שישה מיליון יהודים היה גורם מניע עיקרי ליצירתה של מדינת ישראל. הדבר עלה בקנה אחד עם הדינמיקה העתיקה והעוצמתית של ההיסטוריה היהודית: גאולה באמצעות סבל". לתפיסתי, לא בגלל השואה קמה המדינה – אלא למרות השואה. הכוח שהניע את הקמת מדינתנו הוא צדקת הציונות. על בסיס הזיקה של כלל הדורות לציון, הרצל ועמיתיו בהנהגת התנועה הציונית הפכו את החלום העתיק לתכנית פעולה פוליטית. הרצל, משה רבנו המודרני, נחוש היה להוציא את עמנו משעבוד לחירות. הוא נפגש עם שליטי תבל, הציג להם את עמדותינו וגם את התועלת שתצמח לאינטרסים שלהם, וניס לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ישבנו לשיח עמוק וענייני עם משה פייגלין שחסם פה חצי מדינה כדי לדבר על הסוגיות הכי בוערות שעל הפרק לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

דוקטרינת השפיטות מנעה במשך עשרות שנים מאז קום המדינה מעורבות שיפוטית בנושאים ערכיים, שראוי להשאירם להכרעת הציבור באמצעות נבחריו. מאז שנות השמונים של המאה העשרים שחק בית-המשפט העליון את דוקטרינת השפיטות ולמעשה קבע ש"הכל שפיט"דוקטרינת השפיטות נקלטה בדין הישראלי כבר בשנותיה הראשונות של המדינה ושימשה מבחן סף שנועד לתחום את בית-המשפט לעיסוק בתחומים משפטיים באופיים. השפיטות מנעה מעורבות שיפוטית בנושאים ערכיים, שראוי להשאירם להכרעת הציבור באמצעות נבחריו. מאז שנות השמונים של המאה העשרים שחקבית-המשפט העליון את דוקטרינת השפיטות, וכך סלל את הדרך למעורבותו הגוברת בתחומים שונים של החיים הציבוריים: ביטחון, התנהלות הכנסת, מינויים, תקציב, הענקת פרסים, יחסי חוץ ועוד.השינוי הזה גולם בבשורה כי "הכל שפיט". שחיקה זו בדוקטרינת השפיטות מבטאת שינוי יסודי בתפיסת בית-המשפט את תפקידו במארג השלטוני: מגוף שאמון על יישוב סכסוכים לגוף בעל תפקיד בעיצוב דמותה של החברה הישראלית וערכיה. לאור תפיסה זו קבע בית-המשפט שאין נושא אשר חסין מביקורתו, אף אם הוא כרוך בהכרעה במחלוקת ציבורית וערכית. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הזמנתי את ד"ר רן ברץ כדי שנוכל לעשות סדר לגבי המושג הכי חשוב בפילוסופיה פוליטית - הדמוקרטיהצללנו לסקירה היסטורית מיוון העתיקה ועד לימינו וניסינו להבין את המהות של המושג והאם הרפורמה עתידה לפגוע בו. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זה הפרק השני בסדרה בת 3 פרקים על הרפורמה המשפטית.בפרק זה השתדלנו להביא רק אינפורמציה על הרפורמה, ולא לגעת יותר מדי בטיעונים לכאן או לכאן, כדי שיהיה לכם המאזינים הבנה יותר טובה, מה מוטל על הכף, ויכולת טובה יותר לגבש דעה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה שוחחתי עם עו"ד יונתן גרין על הרפורמה המשפטית בעין הסערה הציבורית בימים אלו. ניסינו לשרטט תחילה את מרכיבי הרפורמה בקווים כלליים, ולאחר מכן צללנו לתוך כמה מהרעיונות והביקורות בבסיס הרפורמה והתייחסנו לכמה מהביקורות והטיעונים נגדה. בחלק הבא נתמקד ברכיבים נוספים של הרפומה ונתעמק עוד יותר בטיעונים נגדה ובעניינה. האזמה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אמיר וייטמן הינו שותף מנהל של קרן ההון הסיכון שאמפל קפיטל, אשר משקיעה בחברות סטארטאפ ישראליות עם טכנולוגיות עמוקות פורצות דרך, בשלב Series A. אמיר וייטמן מסביר בפודקאסט על עולם ההשקעות באופן כללי, ועל עולם ההון סיכון בפרט: מה הם המאפיינים הייחודיים של חברות סטארטאפ, למה כדאי להשקיע בעולם הזה, למי הוא מיועד, ובעיקר למי לא, מה הם הסיכונים הכרוכים בהשקעות מן הסוג הזה, ועוד. מטרת ההשקעות בתחום הון סיכון היא לייצר תשואה גבוהה מאוד מתוך לקיחת סיכונים גבוהים תוך כדי ויתור על נזילות לתקופות ארוכות יחסית.   קרן שאמפל קפיטל עשתה סגירה ראשונה בינואר 2022 וממשיכה כעת לגייס הון. במהלך שנת 2022, הקרן השקיעה בשש חברות בתחומי החקלאות, הפינטק, ראיית מחשב, רובוטיקה וניהול תנועה. החברות בהן שאמפל קפיטל משקיעה הן חברות יוצאות דופן עם הנהגה מעולה, טכנולוגיות עמוקות, יתרון תחרותי ברור ובר קיימא, מתוך משמעת גבוהה לגבי שווי הכניסה בהשקעה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שעה קלה בעקבות הגיבורה הציונית חנה סנש.מה הוביל אותה לעזוב את ביתה החם בהונגריה ולעלות לארץ ישראל?ומה הוביל אותה לעזוב את ביתה הנוח בקיסריה ולצנוח בלב הונגריה הנאצית?על מאמציה להציל את משפחתה ועמה מהשואה.עם איזה קשיים התמודדה בדרך?מדוע הוא דמות ראויה להערצה? לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מה בין תכנון עירוני, תאונות דרכים, מערכת המיסוי ומשבר הדיור שלנו?התכנון תחבורה המודרניסטי מנסה בעיקר 'לשמח רכבים'. וזאת אומרת, כמה שיותר כבישים רחבים, ישירם, ללא הפרעות וחציות של אנשים (גשר הולכי רגל עושים בשביל הרכב לא בשביל הולכי הרגל) ולאפשר כמה שיותר מהירות. רק שרוחב וכמות הנתיבים מתרגמים למהירות וחוסר זהירות וזה מתרגם לתאונות והרוגים. אז אם זה לא מזל, אלא תכנון והחלטה, כמה הרוגים אנחנו מוכנים לשלם לכמה מרחק יוממות?במרקם אנושי, נהג זהיר הוא נהג שלא מרגיש בטוח, אלא חושש ומבולבל ובגלל זה נוסע לאט ומתסכל ומתנהג אחרת. במרקם אנושי יש לרסן את התוקף ולא את הקורבן ("הילד פרץ לכביש"). התכנון כיום מייצר מלכודת תאונות בין הולכי רגל (ואופניים) לרכבים, כי מייצר סביבה לרכב שמדבר 'כביש' ולהולך רגל אומרים לחצות רחוב.ותכנון מוטה הרכב שלנו אפילו עוד נשאר כאשר אנחנו רוצים לעשות 'מעשה טוב' ולתכן תחבורה חלופית: כי נקבל שבילי אופניים בין-עירוניים בשפת כביש עבור ספורטאים. נקבל תחנות רכבת שמתוכננים בשביל נהגי רכב, מחוץ לערים ועםמגרשי חניונים עצומים (וכמובן בניינים מכוערים). נקבל רכבת קלה שרבע ממנו קברו מתחת לאדמה, כדי לא להפריע לרכבים למעלה בצמתים - גם אם זה פוגע קשות במשתמשים ובתפקוד הרחוב למעלה. נקבל מטרו על סטרואידים ללא קשר לגודל או צפיפות האוכלוסייה, כדי ש'הם' ירדו למטה ויפנו 'לנו' את הפקק, ונוכל לנסוע ביתר נוחות.אבל אולי על כל זה עוד היה אפשר להתווכח אם המערכת הזו היה בר קיימא כלכלית. אבל הוא לא. וגם מערכת המיסוי שלנו בנוי בצורה שמעמיק עוד כשל תכנוני, גורם לבזבוזים גדולים ומכופלים וניתק את הקשר בין אחריות תקציבית של התכנון והצורך ותחזוקה שלו. משבר הדיור הוא תוצר החרכי של מערכת תכנון מודרניסטית וריכוזית. גם אם כל התוצרים באופן כללי לאורך זמן מתייעלים ביצור ומורידים מחירים, הדיור במערכת תכנון מודרניסטית רק בעליה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

תכנון עירוני מודרניסטי – הניסוי הכי גדול בחיי באדם, והוא נכשל וממשיך להיכשל...הגישה המודרניסטית בתכנון עירוני בא אחרי כריסה של העולם המסורתי (לאחר מלחמת העולם הראשונה) ובא ליצור את התכנון שיתאים ל'אדם החדש'. המחשבה היא על הנדסה ויעילות ואחידות וסדר וחיבה למכונות – ובמיוחד מכונה אחת, הרכב.ובזה הבניין המסורתי מאבד את ההגדרה המסורתית של 'קדימה' (חזית) ו'אחורה' והופך לאובייקט המודרניסטי שעומד מנותק מהסביבה לבד בתוך מגרש, והרחוב המסורתי מאבד את הקנה מידה לו ואת החזית הרצופה והופכת לשטחים פתוחים לא מוגדרים של אספלט וירוק בין קוביות מודרניסטיות. וגם השימוש המסורתי והמגוון והמעורב מטבל למען סידור 'טהור' ואדוק של אזורים גדולים אחידים של תחומי חיים (רק מגורים, רק קניות, רק עבודה, רק חינוך, וכו').התכנון המודרניסטי בזה הצליח להרוס את מרקם האנושי המסורתי שהיה קיים מאות ואלפי שנים ומחליף אותו בסביבה חדשה וקרה, מנותקת ומנוכרת, אחידה ואכזרית, ושולט עליה ביד בירוקרטי רמה ונגד הטבע האנושי אם היא תבצבץ. הוא יוצר קיצון ופקקים, רגולציה מחניקה ויוקר דיור. והתוצאות האנושיות של ה'ניסוי בבני אדם' הכי גדול הזה בהיסטוריה, לא איחרו לבוא, ובין שלל תוצאותיו פגיעה חברתית, בריאותית, נפשית, תחבורתית, קניינית, כלכלית ועוד.וכמה שיותר מעמיקים את הניסוי הכושל הזה נהיה ברור שהואלא בר קיימא...ואיך מזהים תכנון מסורתי אנושי? בהלכתיות. והיא לא בא פשוט עם מדרכה רחבה והצללה, אלא חייבים לתכנן בהתאם לטבע האנושי וליצור סביבה שההליכה בה היא נוחה, בטוחה, מעניינת ועם סיבה. שכחנו איך לעשות זאת, אבל חוזרים עכשיו לעתיד...  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בין תכנון עירוני מסורתי לתכנון עירוני מודרניסטי – ה-startup nation מייצר לעצמה כרגע סביבה מדכא, קשה, לא אנושית וגרעוניתייתכן שמאז קום המדינה אנחנו לא מצליחים יותר לתכנן ערים ושכונות שמתקרבות לאיכות וחיבה ואנושיות ותפקוד של הערים ושכונות שתכננו עד אז? ואם כן, למה שנעשה לנו דבר כזה?לפני כשמונים שנה שיטת התכנון העירוני בארץ – ובעקרון רוב מדינות העולם - השתנה עד היסוד:במקום תכנון מבוסס הליכה, קומפקטיות וגיוון עירוני ואנושי, עם הרבה חופש וגמישות, עם ביזור סמכויות וצמיחה עירונית הדרגתית מלמטה בחלקות פרטיות, עוברים לתכנון הבא 'לסדר את הבלגן' של העיר המסורתית, מפריד תחומי חיים יומ-יומיים במרחקים גדולים, דוגל בריכוזיות, מכניות, קנה מידה גדולה של התכנון ומריץ את הרכב הפרטי ככלי שיקשר על המרחקים הגדולים, מייצר ערים ושכונות יש מעין בהסתכלות צורנית ואידאולוגית, ומקדם את שיטת ה'בעלות המשותפת'.התוצאות לא יאחרו להגיע והיו צפויים מראש: הרכב הפרטי הופך מכלי לחופש לתלות ופרוטזה, ובו זמנית כל החלופות לרכב דוכאו ובאיכות ורלבנטיות ירודה, הערים התפרשים לשטחים גדולים אך משעממים, קרים ומנוכרים, דיכוי של יזמים קטנים, חיי רחוב תעסוקה ומסחר של רחוב ובכלל של ה'קונצפט של רחוב', ושכונות (במיוחד עם מבנים בבעלות משתופת) קפואות ולא מתפתחות מעצמן (אלא בעבירות בנייה) ודורשים התערבות מדינה נוספת, שגם לא היא לא פטרון, אלא רק תגדיל את הבעיה... לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה היה לי העונג לארח את עמנואל שילה, עורך העיתון בשבע.בשיחה דיברנו על סיפור הקמת העיתון בשבע לפני כ- 20 שנה – שהוא גם  החינמון הראשון בישראל בתפוצה ארצית, השלישי בגודלו בין עיתוני סופ"ש בישראל והנקרא ביותר בציבור הדתי.איך עמנואל הגיע מתפקיד ר"מ בישיבת הסדר לעיסוק בתקשורת ועריכת עיתונים.איך עושים עיתון שהוא מצד אחד אידיאולוגי ומצד שני מקצועי? האם יש התנגשות בין האידיאולוגיה לבין המקצועיות והאתיקה העיתונאית?מי קהל היעד של העיתון?מדוע העיתון לא מגוון יותר מבחינה אידיאולוגית? מה עם ייצוג לשמאל או לדתיים-לייט?התפקוד של בשבע כעיתון היחיד (מלבד החרדים) בישראל שנקט קו אופוזיציוני ברור לממשלת בנט-לפיד.האם בשבע משפיע רק בתוך המגזר הדתי או גם מעבר לכך?וגם - מה יותר חשוב, ליצור תקשורת אלטרנטיבית או להשתלב בתקשורת המיינסטרים? האם השתלבותם של עיתונאים דתיים בתקשורת הכללית הצליחה לחולל שינוי?האזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מה המשותף למייסדי גוגל, פייסבוק, גולדמן זקס, דנונה, חברת הקומיקס מארוול, רשת סטארבקס, אסתי לאודר וראלף לורן?התשובה היא שכולם מייסדי חברות מהמובילות בעולם – וכולם ממוצא יהודי. מתברר שההצלחה של היהודים היא פנומנלית: אף שהיהודים מהווים רק 0.2% מאוכלוסיית העולם, הם מהווים 30% מרשימת האנשים העשירים והמצליחים בעולם וכ-20% מזוכי פרס נובל.הספר מאסטרים מבקש לספק הסבר לתופעה יוצאת דופן זאת. הוא מראה כיצד ההצלחה של היהודים היא תוצאה של תרבות ייחודית שנוצרה על בסיס היסטוריה ודת של עם, תרבות שעקרונותיה מבוססים בין השאר על ערכי משפחה וקהילה, יזמות, זריזות והתמדה.בספר מגולל איש העסקים המצליח אוהד טופור את עשרת העקרונות החשובים ביותר להצלחה בעסקים ובחיים שניתן ללמוד מהתרבות היהודית, ואת מקורותיהם. הוא מראה כיצד כל אחד יכול ליישם עקרונות אלו בקריירה ובחיים, ומדוע חשוב כל כך לשמר אותם היום ובעתיד.אוהד טופור גדל בישראל ובארצות הברית, שירת בחיל המודיעין, למד כלכלה באוניברסיטת תל אביב ומִנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד. הוא מייסד ויושב ראש של חברת השקעות בינלאומית הממוקמת בדרום קוריאה ובאנגליה, ומנהלת השקעות במיליארדי שקלים. ניסיונו בשנים הרבות שבהן חי ועבד בארצות הברית, באירופה ובאסיה הביא אותו להיפגש ולעבוד עם אנשים מצליחים מתרבויות שונות, דבר שאִפשר לו להבחין בבהירות בהבדלים בין התרבויות ובהשפעתם על עולם העסקים. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו היתה לי הזכות להיפגש עם עופר ינאי, יזם שבנה את עצמו מ-0, והצליח להנפיק לאחרונה את חברתו נופר אנרגיה בבורסה.נופר עוסקת בתחום האנרגיה המתחדשת, ולדעת ינאי זו אנרגית העתיק, שיכולה להפוך את החיים של כולנו לטובים יותר וזולים יותר.ינאי ממשיך ואומר - "הצלחנו לרתום את הפחם, הנפט והגז הטבעי לתמיכה בקידמה, אך לא נוכל להמשיך להישען עליהם לנצח. אנחנו חיים בזמנים היסטוריים, ומחוללים מהפכה אנרגטית בקנה מידה עולמי: מהפכה האנרגיה המתחדשת". במאה האחרונה הגיעה האנושות להישגים חסרי תקדים: הפיתוחים הטכנולוגיים הטיסו בני אדם לחלל, העניקו למיליארדים גישה למזון וצמצמו למינימום את המרחקים הגאוגרפיים בין מדינות רחוקות. אבל כדי להמשיך במרוץ הקידמה צריך דבר אחד, והרבה ממנו: אנרגיה. הבשורות הרעות הן שמקורות האנרגיה כפי שהכרנו אותם עתידים להיגמר, ומחירי החשמל המזנקים שמפחידים את כלכלות העולם, הם עדות ישירה לכך. הבשורות הטובות הן שמקורות אנרגיה חדשים ומלהיבים פתוחים בפנינו, מחכים שנשתמש בהם.  הספר חדש תחת השמש הוא הזמנה למסע פוקח־עיניים אל מהפכת האנרגיה המתחדשת, ובראשה אנרגיית השמש, המציעה דרך אולטימטיבית להמשך הריצה האנושית קדימה: אנרגיה נצחית, זמינה וזולה, שמובילה לעתיד נקי ומשגשג. מדינת ישראל, "ארץ שכורת שמש", עומדת בפני הזדמנות נפלאה להפוך למובילה עולמית בתחום – אם רק לא הייתה שמה לעצמה רגליים. הספר מתאר גם את דרך החתחתים שעוברים היזמים מול הביורוקרטיה הישראלית, ומסביר מדוע ידם של היזמים תמיד חייבת להיות על העליונה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את יזם פרוייקט 315, גיא לויפעמים רבות דובר על משפט נתניהו, על איך הכל התחיל, כיצד הם הגיעו למצאים שלהם,ואיך ניסו  להפריך את כל הטענות בנספח א' לכתב אישום.הפעם הזאת בניגוד לפעמים הקודמות, בחרנו לסקר ולפרט עבורכם את מהלך המשפט אשר מתנהל כבר קרוב לשנתיים, ולעקוב אחרי העדויות השונות שהיו השנה.בפודקאסט הזה תוכלו לשמוע על העדים השונים אשר כבר הספיקו להעיד בבית המשפט, מה התביעה ציפתה להשיג מעדותם ומה התנהל בפועל בין כותלי בית המשפט המחוזי בירושלים.ננסה לעשות לכם סדר בתפקידיהם של העדים השונים בזמן אמת ובחשיבותם לתיק ולתזת התביעה של הפרקליטות וכיצד השתמשה בהם בחקירה הנגדית ההגנה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היתה לי הזכות לראיין את פרופ' יהונתן גבעתי, מומחה למשפט וכלכלה.המהפכה החוקתית התרחשה לפני כ-25 שנה. לפני המהפכה ובמהלכה הועלו שתי תאוריות שונות בדבר השפעתה על אמון הציבור בבית המשפט. משה לנדוי טען כי המהפכה תפגע באמון הציבור בבית המשפט. אהרן ברק טען כי המהפכה לא תפגע באמון הציבור בבית המשפט. עד היום לא נבחנו תאוריות אלה אמפירית.במסגרת מחקר חדש שהתפרסם בכת העת משפטים אנו משתמשים בבסיס נתונים ייחודי שלא היה ידוע לחוקרי המשפט עד היום. בסיס נתונים זה כולל נתונים על אמון הציבור בבית המשפט ובמוסדות אחרים, הן בישראל והן במדינות אחרות, בשנים 1991–2018. באמצעות בסיס נתונים זה אנו מראים לראשונה כי המהפכה החוקתית הייתה קשורה לירידה דרמטית באמון הציבור בבית המשפט. בנטרול מגמות כלליות באמון במוסדות בישראל ומגמות כלליות באמון בבתי משפט במדינות אחרות, שיעור התושבים בישראל בעלי אמון רב בבית המשפט ירד בכ-30 אחוזים בעקבות המהפכה החוקתית (כשתי סטיות תקן, בהשוואה עולמית). שום בית משפט בעולם ושום מוסד בישראל לא ראו ירידה כה דרמטית באמון בהם בתקופה זו. ממצאי המאמר מתאימים לתאוריית לנדוי וסותרים את תאוריית ברק. אנו משתמשים בנתונים כדי לשלול הסברים חלופיים לירידת האמון, כגון שינויים דמוגרפיים, פופוליזם, השפעת הרשתות החברתיות או תחילת שידורי הטלוויזיה המסחרית בישראל. לבסוף אנו עורכים דיון בהשלכות ירידת האמון על שיטת מינוי השופטים, אי-ציות ודוקטרינת השפיטות המוסדית לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שעה קלה בעקבות הרעיונות שהובילו את הרצל להקים את התנועה הציונית, מה דמות המדינה הרצויה בעיניו?עם איזה קשיים התמודד בדרך?מדוע הוא דמות ראויה להערצה?תודה לשר עמיחי שיקלי שכיבד אותנו בנוכחותו ולעו"ד זיו מאור שהגיש יחד איתי את התוכנית לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היה לי העונג לארח את פרופ' יניב רוזנאי, סגן דקאן בבית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן וממפתחי הדוקטרינה שלבג"ץ יש את הסמכות לפסול חוקי יסוד שאינם חוקתיים על סמך עקרונות יסוד של הדמוקרטיה.ניהלנו שיחה מכבדת - באמת - על הרפורמה המשפטית של לוין.דוקא בימים אלה של דיבורים חסרי אחריות על מלחמת אזרחים, זה מה שנדרש - שיח ענייני לגופו של עניין.דיברנו על הפגיעה בדמוקרטיה, על שלטון החוק, על פסילת חוקי יסוד על ידי בג"ץ, על ערך השוויון וזכויות האדם.ואף הבטחנו זה לזה להיפגש שוב לשיחת המשך.לקריאה נוספת - רוזנאי פרסם את הספר nconstitutional Constitutional Amendments - The Limits of Amendment Powers, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2017.https://lawforum.org.il/wp-content/uploads/2021/05/ILLF-Contest2021-MSierra.pdfהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היה לי העונג לארח את רן לוי, המגיש של הפודקאסט עושים היסטוריה, מהפוקדאסטרים הראשונים בארץ.דיברנו על האם ‏ישנו נושא אשר מבחינתו טאבו שעליו לא היה מוכן לעשות פודקאסט, האם ‏פודקאסטים, הוא טרנד חולף או שינוי סדרי עולם?על כך ש‏העולם שלנו הופך מעת לעת לטכנולוגי יותר. אינדיבידואלי יותר. מה שיוביל לשינוי כמות החברה והמשפחה המסורתית. ומה ההשלכות של זההאם רשת עושים הסיטוריה היא נייטרליות ? אם כן מה מניע, אם לא לאיזה צד אתם נוטים, מה תפיסת העולם?מה העצה שלו איך לייצר רוח מפודקאסטים?  למה לדעתו לימוד ההיסטוריה חשוב? מהי היסטוריה רק של מלכים ומלחמותיהם, או גם של האדם הפשוט – למה בדר"כ מתמקדים במנהיגים?חינוך – לידע או לערכים?!האם חינוך לידע רלוונטי כשיש את הסלולרי?  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

"התנועה למשילות ודמוקרטיה" פועלת לשמירת האיזונים בין המרכיבים השונים בשלטון במדינת ישראל ועל הערכים הדמוקרטיים. עו"ד שמחה רוטמן הוא ממייסדיה (יחד עם יהודה עמרני) והאורח שלנו בפרק זהעל פי התנועה, הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות הן הבסיס לחברה דמוקרטית. בשיחה מתאר עו"ד רוטמן את התפתחות המהפכה השיפוטית שיצר בית המשפט העליון. לדבריו: בית המשפט העליון נכנס לוואקום שלטוני. וזאת למרות שהכנסת לא חוקקה חוקה, והיה ברור שהיא הסמכות הבלעדית בכל הקשור להכרעות שלטוניות.עו"ד רוטמן מסביר את משנתו לגבי ההבדלים בין ה"חוקה" הלא רשמית שלנו לחוקה האמריקאית. "כל אזרח משכיל בארה"ב יודע מי הכותבים של החוקה האמריקאית. אצלינו, מעטים יודעים שה"חוקה" שלנו מבוססת על סמך שיטות של פילוסופים מחו"ל שלא עסקו מעולם במשפט הישראלי. פשוט השופטים ברק ושמגר אהבו את תפיסותיהם".לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו החלק השני של הראיון שפורסם לפני כמה חודשים.פרק זה עוסק במהפכה החוקתית משנת 1995-2020והחלק הקודם משנת 1980-1995לרכישת ספרו של רוטמן מפלגת בגץבפרק זה דיבר שמחה רוטמן "באיזו זכות וסמכות, כנסת אחת תקבל החלטה לגביי כנסת אחרת. זו שאלה של דמוקרטיה מול דמוקרטיה....כל מה שעושים היום בכנסת ישראל, כבול ומפורש בצורה בה בית המשפט מפרש את החוק של -92'. אנחנו עבדים פעמיים - לחוק עצמו, ולפרשנות שבית המשפט נתן לדבריהם... במאבקים פוליטיים אנחנו עדיין מתנהגים כמו יום אחרי רצח רבין...במשפט אחד, בשני משפטים, אתה יכול לפתור עוול אמיתי. אתה לא מתערב בהחלטות פוליטיות, אבל לא תעשה זאת בגלל עקרונות של "ריסון משפטי"...הדילמה המוסרית פשוטה, האם מוסרי להיות דיקטטור או לא, והתשובה היא לא" " בית המשפט החליט שעקרון השוויון עולה על עקרון ביטחון המדינה (משפט אליס מילר)...פשוט בנו מחיר ציבורי כל כך גבוהה, שבשלב זה בית המשפט לא מוכן לשלם אותו. זה המאבק בין הרשויות במדינת ישראל, הפך לפוליטי, ציני, כמעט. אם אתה רוצה שבית המשפט לא יתערב לך, תקים וועדה בראשות שופט בדימוס." "אמון הציבור בבית המשפט נע באזור ה90%, אמון הציבורי בפוליטיקאיים נע בין 20-60%, ביום שבו הגרף של אמון הציבור בבית משפט ירד מתחת לגרף של אמון הציבור בפוליטיקאיים. אין שום סיבה בעולם שפוליטיקאי יציית להחלטות של בג"צ. היום לאי ציות של מחיר ציבורי מאוד כבד, זה נשק יום הדין, אף אחד לא רוצה להשתמש בזה. ביום שבו תהיה חפיפה מלאה בין האמון בציבור לבין מפלגות האופוזיציה, בג"צ תהיה אופוזיציה. וכבר יש דיבור על זה....השופט ברק הוסיף פיקציה לפיה לכל חוק תכלית אובייקטיבית. והוא שכל חוק באשר הוא, נועד לממש את ערכי היסוד של השלטון. כל חוק באשר הוא, נועד לקדם את זכויות האדם.... הכל עובר, התכלית האובייקטיבית היא פיקציה עוד יותר גדולה מהתכלית הסובייקטיבית... פורמליזם זו הדרך היחידה לשמור על החירות שלנו כאזרחים. כך אומרים האנשים - כל מגבלה שתטיל עלינו הרשות השופטת, עושה זאת לטובתנו, לשמר עלינו מפני שרירות הלב." "פוליטיקאי המקבל החלטות לפי שיקולים פוליטיים, מבצע את תפקידו. ואילו כששופט מקבל החלטות מתוך שיקולים פולייטים, הוא מועל בתפקידו. חוסר ההבנה הזו, והניסיון למשפט את הפוליטיקה, פוגעת בבית המשפט... בית המשפט העליון בא ואמר, משנת 2000 נגמרה הציונות, התיישבות יהודית איננה עוד מטרה לגיטימית של מדינת ישראל. ואסור לפעול להתיישבות יהודית. כך ממשמשים את החלטת האו"ם עם הספר הלבן...ההתנתקות היא מהלך מדיני, המגובה בחוק של הכנסת. לבית המשפט לא אמור להיות שום say בשאלה האם היא עולה בקנה אחד בערכיה של מדינת ישראל, האם היא מידתית או לא מידתית." "עניין חופש הבחירה של מדינת ישראל. ההחלטה האם יש לה אפס סובלנות לטרור, גם במחיר של זכויות אדם, צריכה להיות החלטה שהציבור מקבל לגביו החלטה מושכלת, ולא החלטה שבג"צ מקבל... בתחום הכשרות יש שוק חופשי של רגולציות. גם כאשר יש הכשר של בד"ץ ורבנות, אנשים לא סומכים על הכשרות הזו בגלל התערבות בג"צ, ומחפשים כשרויות יותר עליונות...ההגדרה של מהי תפקידה של המדינה ומהו תפקידו של הפרט היא הגדרה ערכית, פוליטית וציבורית. ובית המשפט השתמש בכוח שניתן לו במטרה פלונית למטרה אחרת, וכדי לשלוט במדינה בהתאם לערכיו. פסק דין ללוחמים לשלום נגד שר הביטחון ייצר זכות עבור כל מי שרוצה לקיים טקס פוליטי, להחליט מי ייכנס לארץ. ומכאן ההשפעה שיש על הזכות שלי, על אדם שלישי. ...מה קרה שם בשנות ה80 שהביא למהפכה השיפוטית? ההסבר האהוב עליי הוא ההסבר של פרופסור מרטנר; יש כאן מאבק פוליטי בין השמאל לימין אל מול ההפסד. ניתוח קלאסי של יחסי כוח פוסט-מודרניים. אפשר לתת לזה ניתוח פרסונלי ועל אהרון ברק וההשפעות של זה....אותי מעניין יותר זיהוי פתרונות, ולא מניעים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עתר פורת ועו"ד תמיר דורטל אירחו את עו"ד שמחה רוטמן, ויחד שמו להם למטרה לעסוק במשפט חוקתי דרך פסקי הדין שעיצבו את שלטון המשפטנים.בשנת 1995 נפל דבר בישראל. בית המשפט העליון בראשות הנשיא אהרן ברק הודיע לאזרחי ישראל כי יש להם חוקה. ההודעה הסתתרה בין עמודי פסק דין המזרחי, שהיה לאבן הפינה של המהפכה השיפוטית בישראל. תחילה, איש לא שם לב לחדשות המרעישות. עם הזמן, וככל שגדל תאבונו של בג"ץ לכוח, החלה המערכת הפוליטית להבין את חומרת המצב: לישראל יש "חוקה" שהכנסת לא חוקקה, ואדונה של החוקה הזו הוא בית המשפט העליון. עורך הדין שמחה רוטמן, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה, חושף ומנתח במפלגת בג"ץ פסקי דין והכרעות, שקשה להאמין כי פורסמו על ידי בית משפט במדינה דמוקרטית - החל מפגיעה אנושה בהפרדת הרשויות, עבור בחיסול הממוקד שבוצע בחופש החוזים ובכלכלת השוק, וכלה בביטול מדיניות הקרקעות ההיסטורית של הציונות. מפלגת בג"ץ מבקש לפרוש בפני הקורא הישראלי את קורותיה של גניבת שלטון זוחלת, המאיימת להפוך את ישראל למדינה שבה העם אינו קובע, נבחרי הציבור אינם נחשבים והשלטון מסור בפועל בידי חבורת משפטנים שאיש לא בחר, חבורה הדוחה את חזון המדינה ואת ערכיה לטובת חזון, ערכים וסדר יום משלה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thhttp://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אירחנו בפעם הרביעית את שמחה רוטמן לשיחה על הועדה לבחירת שופטים, ליברליזם, ממשלת השינוי והריפוי והעשייה הפרלמנטרית שלו.את השיחה התחלנו בשיח על בוטנים. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מי הבוס, השר או היועץ המשפטי שלו?האם תפקיד היועמ"ש במשרד ממשלתי, צריך להיות תפקיד פוליטי? האם הוא כבר פוליטי?מי קובע מהו "האינטרס הציבורי"? היום בפודקאסט "על המשמעות" מתארח גיל ברינגר, יועצה המשפטי של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד. ברינגר הינו דוקטורנט לתואר שלישי באוניברסיטה העברית החוקר את תחום החקיקה הפרסונאלית בארצות הברית. והיום הוא שוחח איתנו על מעמד היועץ המשפטי לממשלה.התרחבות סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה אינן נשארו תחת ייעוץ גרידא, כנהוג בשאר מדינות העולם. במרוצת השנים, סמכויות היועץ המשפטי לממשלה הרקיעו שחקים, בכך שדעתו של היועץ המשפטי לממשלה הפכה למחייבת ולא מייעצת. היועץ כופה את עת העמדה אשר תוצג בפני בית המשפט, למרות שהיא שונה מעמדת המקור של הממשלה "הוא מחליט על איזה עמדה שהוא רוצה כעמדת הממשלה, למרות שראש הממשלה בפועל, בין אם רבין או נתניהו, לא משנה מה ראש הממשלה הפרסונלי חושב או מה החלטת הממשלה חושבת באופן מוסדי - חשוב מה היועץ המשפטי לממשלה חושב וזאת תוצג בפני בית המשפט".האם עמדת היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את השרים? גיל הבהיר כי כפיפות הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה הינה פגיעה חמורה בעקרונות הדמוקרטיה וביכולת הממשלה למשול. גיל הציג אירוע בו דעתו של היועץ המשפטי לממשלה גברה על הממשלה מכוח דין שאינו קיים:  " רבין ביקש להציג את עמדת ראש הממשלה כפי שהיא, לא לפטר סגן שר שהוגש נגדו כתב אישום, דבר סביר והגיוני, אבל חריש מציג עמדה הפוכה. אמנם ראש הממשלה לא חייב לפטר סגן שר כי החוק לא מחייב, אבל אני כיועץ משפטי אובייקטיבי חושב שהדבר סביר וראוי".קישורים לכלל הפרקים במספר פורמטים:האזנה ישירה:https://katzr.net/ef04f3הורדה ישירה:https://katzr.net/4edb6bקישור Itunes:https://katzr.net/4a1162קישור castbox:https://katzr.net/939a7fקישור Spotify: https://katzr.net/b94af2Telegram@alhamashmaut לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

במבט על, ישנן סיבות רבות מאד להתנגד לאידיאולוגית המגדר- הכיוון של הפגיעה בילדים (עליו פירטנו בחלק א׳), הכיוון של הפגיעה בנשים, הכיוון של ההומופוביה והפגיעה בהומוסקסואלים ולסביות שאידיאולוגית המגדר מקדמת, הכיוון של הפגיעה בחופש הביטוי, הכיוון של הפארמה (הסירוס הכימי והפיזי מייצר צעירים שיצטרכו תרופות לשארית חייהם, וזה סקטור כלכלי הצומח משנה לשנה), הכיוון של דינמיקת הכת (עם love bomb למצטרפים החדשים וחרמות חברתיים על המתחרטים), הכיוון של הדת למי שמאמין, כמות המתחרטים הגדלה, לא חסר. הראיון מיועד לתת הזדמנות למאזין שלא נחשף למידע זה באמצעי התקשורת הישראלים, לדעת יותר, להתעורר לעד כמה יש כאן לדעת שהוסתר מאיתנו כציבור, ולהתחיל לפעול לעצירת הנזקים.ד״ר טל קרויטורו הינה ד״ר לע״ס ומטפלת בטראומה. פעילותה הציבורית להגדלת המודעות לנזקי אידיאולוגית המגדר התחילה לאחר שלא יכלה עוד לשתוק אחרי קריאת כתבה ביולי 2021 על שאיבת זרע לבן 11 ושאיבת ביציות לבת 13, לפני סירוס כימי, כאן בישראל. היא התפכחה לנזקי אידיאולוגית המגדר ב2019 ומאז מתעמקת בנושא באינטנסיביות, לאחר 16 שנים של קשרי התנדבות וזיקה לקהילה הטרנסג׳נדרית הישראלית. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ד״ר טל קרויטורו הינה ד״ר לע״ס ומטפלת בטראומה. פעילותה הציבורית להגדלת המודעות לנזקי אידיאולוגית המגדר התחילה לאחר שלא יכלה עוד לשתוק אחרי קריאת כתבה ביולי 2021 על שאיבת זרע לבן 11 ושאיבת ביציות לבת 13, לפני סירוס כימי, כאן בישראל. היא התפכחה לנזקי אידיאולוגית המגדר ב2019 ומאז מתעמקת בנושא באינטנסיביות, לאחר 16 שנים של קשרי התנדבות וזיקה לקהילה הטרנסג׳נדרית הישראלית. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

עו״ד תמיר דורטל חוזר בפעם השלישית לפרק עם ראם. תמיר הוא המנחה של הפודקאסט הליברלי ״על המשמעות״ שהפך לאחת ממדורות השבט של הציבור הימני-אינלקטואלי בישראל.על מה דיברנו:יריב לוין, נעמה לזימי, אהרון ברק, תקיפות מיניות, טייסות בחיל האוויר, בית המשפט העליון, חוקי יסוד, החוקה האמריקאית, מחנות ריכוז ליפנים במלחמת העולם השניה, עבדות, מוסר, ליברליזם, שמרנות, מסים, חינוך ילדים, קשיחות, תיכון, הוראה, פסקי דין, בן גוריון, סמוטריץ׳, מתן כהנא, נפתלי בנט, ההתנתקות לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפודקאסט התארח עמית מאיר, מייסד ומנכ״ל רשת בתי הספר 'אדם ואדמה'. לאחר שנים של עשייה חברתית וציבורית, החליט עמית להקים את רשת התיכונים "אדם ואדמה" כתגובה למשבר החקלאים ולהיעדר ידיים עובדות לצד הידלדלות צעירים בחקלאות. עמית הבין כיצד אלו יובילו בעתיד לכך שלא יהיה מי שיוביל את דור העתיד של החקלאות הישראלית מה שיכול לגרום לאתגרים גדולים עבור מדינת ישראל.תיכון 'אדם ואדמה' הוקם במטרה לאפשר לתלמידים מכל הארץ ללמוד במקום שמשלב חינוך לערכים, מצוינות וחקלאות. שגרת יומם של התלמידים שונה מתיכונים אחרים; ב-5 בבוקר הם קמים לעבוד בחממה, בשדה או במטע, לאחר מכן מתיישבים בכיתה ולומדים לבגרות מלאה, בערב הם מתכנסים סביב המדורה ולומדים קטעי רוח והגות בנושאי יהדות, ציונות, פילוסופיה ועוד. כיום מונה הרשת ארבעה בתי ספר ברחבי הארץ: אורטל, ניצנים, חצבה וכפר תבור. דווקא בעידן בו בני הנוער מבלים שעות רבות מול המסכים, שגורמים לניתוק מהסביבה והחברה, בחר עמית לפעול למען החיבור של בני הנוער לעצמם, לסביבתם ולמשימה משותפת – דרך החיבור לאדמה. במהלך השיחה ראינו איך משימות משותפות הם כלי מדהים לתחושת המשמעות האישית של כל אחד מאיתנו ואיך החיבור לאדמה יכול להעביר כל אדם בכל גיל תהליכים עמוקים ומשמעותיים.האזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היתה לי הזכות להיפגש לשיחת עומק עם אריק כרמון שייסד את המכון הישראלי לדמוקרטיה .ובשיחה זו נסינו להבין איך כל אחד מהצדדים מבין את הרפורמות של ממשלת נתניהו הנוכחיתלדעת כרמון: "הדמוקרטיה הישראלית נמצאת עדיין על סדנת ההתהוות. מדינת ישראל היא המדינה הריבונית של העם היהודי המתנסה לראשונה אחרי 70 דורות בנשיאה באחריות לריבונות פוליטית, בשיטת משטר שהתגבשה על פי עקרונות הציונות שנוסחו במגילת העצמאות. שיטת המשטר שלנו, אשר בהעדר חוקה ומגילת זכויות, היא דמוקרטיה פורמלית ולא מהותית ניצבת בפני שורה של צעדי חקיקה מידי נבחרים שזכו בבחירות דמוקרטיות, שתכליתם הרס כל מה שנבנה כאן מאז החל המאמץ הציוני לכונן בית לאומי לעם היהודי. אם חלילה ימומשו כוונות הזדון של שר המשפטים, נמצא עצמינו במשטר הנשלט על ידי רשות מבצעת שתפעל ללא כל רסנים. זה הזמן להתעורר ולנקוט צעדי בלימה בטרם יהיה מאוחר מדי." לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

"איני מניח כי אפשר למסור לבית-המשפט שיקבע אם חוקים של הכנסת כשרים או אינם כשרים". מילים נפיצות אלו לא יצאו מפיו של פעיל ימין אנטי-ליברלי בימינו, אלא מפיו של ראש ממשלת ישראל הראשון, האב המייסד, שומר שלטון החוק, עורכה האחרון והקובע של מגילת העצמאות, ומקדמן של זכויות ליברליות לכול: דוד בן-גוריון. והוא אמר אותן לא בשיחת אגב עם עיתונאי אלא בדברים שהכין מראש להופעה בישיבת "ועדת החוקה, חוק ומשפט" של הכנסת הראשונה, שהייתה אמונה על הכנת טיוטת חוקה.ישיבת הוועדה התקיימה ב-13 ביולי 1949, בראשות יו"ר הוועדה ח"כ נחום ניר ובנוכחות שר המשפטים פליכס רוזנבליט, הוא פנחס רוזן. דבריו של בן-גוריון הם כנראה ההצהרה המעניינת והמתוחכמת ביותר שהושמעה בימי ראשית המדינה על הסוגיות הפוליטיות והתיאורטיות של כינון חוקה. השתייכותה לבן-גוריון מוסיפה לה כמובן משנה-עניין. לפניכם דברי מבוא קצרים על הנושאים העיקריים בנאומו של בן-גוריון ועל חשיבותם להבנת יסודותיה של מדינת ישראל ולהבנת הסוגיות החוקתיות המעסיקות אותה כעת.כינון חוקה היה ממשימותיה הראשונות של מועצת המדינה הזמנית. הדבר לא קרה עד עצם היום הזה. וכפי שאנו למדים מדברי בן-גוריון כאן, לו היה נוסח חוקה מגיע לידי גמר, ראש הממשלה היה ככל הנראה מתנגד לו. מדוע? האם מייסדי המדינה לא התכוונו שתהיה לה חוקה רשמית כתובה? בקריאה פשוטה בכתבים ובהיסטוריה של תקופת הקמתה, דומה שכן. אך כאשר מתבוננים בסיפור מקרוב, הוא נראה עמום יותר. המשפט על החוקה במגילת העצמאות איננו מוכיח כי חוקה כתובה עמדה בראש מעייניהם של דוד בן-גוריון ויתר חותמי מגילת העצמאות. משפט זה הוכנס לנוסח המגילה לא בגלל שום אמונה איתנה מצד החותמים כי חוקה כתובה רשמית היא עניין בעל עדיפות נורמטיבית למדינה. הוא הוכנס למגילה בגלל החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר (החלטה 181) שקבעה כי המדינות החדשות שיקומו בארץ ישראל עם תום המנדט הבריטי נדרשות להכין חוקות כתובות. "כאשר חשבתי על זה לא מתוך שגרה של מה שמקובל, לא יכולתי למצוא כל נימוק אשר מחייב כי נעשה מה שעשו באמריקה. אני בעד זה שיהיו חוקים בכנסת, חוקים על בחירות, על נשיא, על ממשלה, אבל אל נעסוק בדקלרציות. עשינו דקלרציה פעם אחת, הפעם הזאת מוצדקת ויש לזה ערך חינוכי. בדרך כלל הפרלמנט עוסק בעשיית חוקים לצורכי הזמן והשעה. חוק הוא פרי זמנו, אין כל נצח בחוק." לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לכולנו חשוב להגן על הביטחון האישי שלנו ושל יקירינו.תפקיד המשטרה קריטי על מנת לשמור על הביטחון ועל השקט הנפשי.משטרת ישראל בליווי הפרקליטות מרשיעות מעל 90% מהתיקים בהם מוגש כתב אישום, ופה נשאלת השאלה - אם זה תעודת כבוד או תעודת עניות למערכת?האם זה נובע מכך שרוב השופטים באו מהפרקליטות, או שבאמת הפרקליטות מגישה כתבי אישום רק בתיקים הכי מבוססים ראייתית?בפרק זה אירחנו את ששי גז, אחד מעורכי הדין הותיקים בארץ לתחום הפלילי כדי לענות על השאלות האלה.האזנה נעימהתודתי לאלנתן אמיתי, שהפיק את הפרק וארגן את המפגש בינינו. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

רוב אזרחי ישראל לא מכירים את יהדות ארה"ב מעבר לדימוי של הדוד העשיר מאמריקה, או של ברוני הקרן החדשה. במציאות מדובר בתפוצה עם היסטוריה חשובה ומפוארת, אתגרים ומורכבויות, והכי חשוב: השפעה העצומה, שימיה כימי הציונות, על גורל היהודים שחיים בארץ ישראל. בפרק משוחח תמיר דורטל עם זיו מאור על הדרך הארוכה שעשתה יהדות ארה"ב משודדי הים היהודים בקריביים ועד לעידוד התבוללות על ידי רבנים, תוך ניתוח היסטורי, אמוני ופוליטי של התפוצה היהודית הגדולה והעשירה בעולם. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כעיתונאי בראשית דרכו הזדמן לאריאל כהנא, כיום כתב ישראל היום, להתריע בפני אהרון ברק כי הרפורמות שלו יפגעו במערכת המשפט. באותה תקופה יצר אתו קשר עו״ד צעיר, שבלימת האקטיביזם המשפטי הייתה עבורו משימת חיים. קראו לו, יריב לוין. בשיחה עם תמיר דורטל, כהנא מסביר מדוע רפורמת לוין חיונית לדמוקרטיה ולציונות, נזכר בפוליטיקאים שתמכו בה עד שעברו צד פוליטי ומנסה לפענח את חידת נתניהו: מדוע הגן כל השנים על מערכת המשפט והאם הוא בכלל תומך בתכנית של נאמנו, יריב לוין? לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מה עובר על צה"ל? הצבא שהיה מותג בינלאומי לניצחון בכל מחיר, והכניע צבאות גדולים ממנו בזכות אמונה עיקשת בצדקת הדרך, חתירה למגע ומסירות נפש, נמצא בשני העשורים האחרונים במשבר: הבעיה אינה מחסור בציוד לחימה חדיש או במודיעין איכותי, אלא בכך ש הרוח הצה"לית הולכת ונהיית שפופה, מסופקת ואכולת רגשות אשמה.הספר הזה ייקח אתכם למסע שמתחיל ברגע שצה"ל הפך מטרה קדושה לזירת היאבקות פוליטית. הוא יראה לכם איך, בניסיון לתת מענה רציני לאתגרים האמיתיים העומדים לפניו, הכניס הצבא מהדלת הראשית גופים ששמו להם למטרה לפגוע ביכולתו לנצח, והטמיעו בו ערכים אנטי-ציוניים ואנטי צבאיים. זהו ספר חובה לכל מי שמאמין שתפקיד הצבא לשמור על ביטחון ישראל במקצועיות, בערכיות וללא פשרות.מתי הפך המושג "הכרעה" למילה גסה?מדוע התקשו מפקדי מלחמת לבנון השנייה להבין את הפקודות שניתנו להם?כיצד ולמה הופרט החינוך הצה"לי לידי מכונים אזרחים שנויים במחלוקת?ומה מסתתר מאחורי המאבק הפמיניסטי לשירות משותף?"אנחנו בעיצומו של מאבק קשה מאוד על נפשה של החברה הישראלית... הצבא הוא זירה ביותר במאבק הזה"(אל"מ במיל' יעקב קסטל, מנהל תוכניות לחיילי צה"ל במכון הרטמן)נוה דרומי היא מנהלת פורום המזרח התיכון ישראל, אשת תקשורת ופובליציסטית החוקרת את קשרי החברה-צבא, את יחסי ישראל-ארה"ב והרטוריקה האוטו-אנטישמית. דרומי גדלה קריית-טבעון, ואם לשתי בנות. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

עיון במניפסט החשוב ביותר על הסובלנות ('איגרת על הסובלנות' ) וניסיון להבין איך המרקסיסטים עיוותו את המושג הזה והיפכו את משמעותו האמיתית.ה'איגרת על הסובלנות' היא אחד מחיבוריו החשובים והמשפיעים ביותר של הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק (1632-1704). באיגרת זו שהתפרסמה בשנת 1689 מצדיק לוק את הסובלנות מתוך טיעון הנגד הכי קשה - שדת יש לכפות על אנשים כדי להציל אותם מטעות, ומדאגה לחיי העולם הבא שלהם - כלומר לטובתם האישית. בכך לוק מבסס את הטיעון בדבר ההפרדה בין דת ומדינה שהלכה והתפתחתה בעידן המודרני, הרבה בזכות חיבורו החשוב.כיום מושג הסובלנות עוות והפך להיות דומה יותר ויותר לפלורליזם - כלומר, תמיכה בדעה הנגדית וקבלתה/הכלתה, וזאת בעקבות כתביו של מרקוזה.ספרו של מרקוזה "סובלנות דכאנית" מחווט את המושג "סובלנות" רק לשמאל הכי רדיקלי. לדבריו "סובלנות ליברלית" היא "העדר סובלנות לתנועות ימין וסובלנות לתנועות שמאל" (למי שאולי לא הצליח להבין את הכשל הלוגי: סובלנות זה לקבל אותי, ולא אף אחד אחר…) ואת אי הסובלנות יש להרחיב למעשים, לתעמולה, וגם למאבקים אלימים (האלימות ממילא נובעת מוך תיאוריות מהפכניות) לדבריו "יש לגלות סובלנות לאלימות מהמשמאל – היא תמיד דבר טוב -ו"ריאקציונריות" כלומר – ההתגוננות מפני אלימות שמאלנית היא תמיד דבר רע" לדעתו כדאי שתהיה "סובלנות כלפי קיצוניות רדיקלית (משמאל) ומיעוטים, חתרנים” – בהם ראה מגיני החופש. הוא הסביר כי אמנם אלימות, באופן כללי, היא דבר רע ולא אנושי, אבל לתפישתו קיים הבדל בין אלימות מהפכנית-ריאקציונית המיוצגת בידי אותם רדיקלים ומיעוטים, לבין אלימות שמפעילים המדכאים. כדי “לשחרר את הסובלנות”, הוא כתב, צריך לקיים “אי סובלנות כלפי תנועות מהימין וסובלנות לתנועות מהשמאל. באשר להיקף הסובלנות ואי-הסובלנות האלו: זה ישתרע עד לשלב הפעולה כמו גם לדיון ולתעמולה, של מעשה כמו גם של מילה”. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אחד התחומים שמעוררים הכי הרבה אמוציות בשיח הציבורי בישראל הוא תחום דיני המשפחה, המשלב בתוכו שיח מקוטב על זכויות אדם, פמיניזם, שוויון, ליברליזם, שמרנות, ועוד - כאשר ההסדרים המשפטיים שנקבעו בו משליכים באופן ישיר על כלכלתם ורווחתם של משקי בית רבים בישראל.בפרק זה אירחנו (שוב) את עו"ד דוד ברלינר, והפעם התמקדנו במעמד בתי הדין הרבניים במדינת ישראל, נישואים אזרחיים, תופעות הגברים מסורבי-הגט, ניכור הורי, מזונות ילדים, ועוד. לצד הדיון בסוגיות הספציפיות ניסינו לנתח מהן את התפיסות החברתיות, הכלכליות, התרבותיות והמשפטיות שעיצבו את דיני המשפחה בישראל, וכן דיברנו על המקום שתופסים הערכים הליברליים והפמניסטים בהסדרים המשפטיים שהחלים כיום בתחום דיני המשפחה בישראל. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מדוע הסערות התקשורתיות האחרונות לגבי איסור אפליה בטיפול רפואי הן שקר מוחלט, וכמו בדרך כלל, כדאי ללמוד מהטיפול האמריקאי בנושא האפליה, שמאפשר חירות לנותני שירותים, ולא רק למטרילים מקצועיים.וגם - סיכום שנת המס 2022 והחזר מעמותות עם סעיף 46 לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

נפגשתי עם טל לוריא כדי לשוחח על שני נושאים חשובים – חוסר היכולת של מורים ושל מנהלים להתמודד עם תלמידים אלימים והסכם השכר החדש.טל תיאר איך בשם ניסיון לייצר סמכות חדשה ותוך הגחכה של הסמכות המסורתית הבסיסית, מעקרים את היכולת של עובדי הוראה להגיב בצורה יעילה לבעיות אלימות בפרט ובעיות משמעת בכלל של תלמידים. בניגוד להיגיון הפשוט שאומר שתלמיד שמפריע למהלך השיעור, פוגע בתלמידים ובמורים ולא מתנהל כפי שמצופה ממנו בבית הספר, איננו יכול להיות חלק מבית הספר ועל ההורים שלו לשאת באחריות, כיום למורים אין את הסמכות הבסיסית שמאשרת להם לייצר אווירה בטוחה בבתי הספר. משום מה, בשם סיסמאות של חמלה, דאגה והכלה נעשים ניסיונות להצדיק, או להבין את התוקפים במקום להגן באופן מוחלט על המותקפים. המצב עד כדי כך חמור, שבמערכת החינוך, תלמיד שהתקיף מינית חוזר לבית הספר כאשר המורה המותקפת נשארת בבית ומנהל שנדקר על ידי תלמיד מואשם בטיפול לקוי בבעיות של אותו התלמיד.מה צריך לעשות? האזינו לפרק.בנוסף, ניצלנו את ההזדמנות כדי לשוחח ולהגיב להסכם החדש שנחתם בין הסתדרות המורים למשרד האוצר. טל נגע בנקודות העיקריות שנכנסו להסכם - החוזים האישיים, תוספת שכר דיפרנציאלית, ימי חופשה גמישים, רצפה שקלית לתפקידים והגדלת האוטונומיה הניהולית וגם, טען שהיה צריך לנצל את ההזדמנות כדי לבטל את המנגנון האחוזי תלוי־הוותק בתוספת השכר ולהקל על הליך הפיטורין.לסיום, שוחחנו על הפעילות של מורים מובילים שינוי וההשפעה שלהם על הסכם השכר כמו גם על האינטרסים של הגורמים השונים שהיו מעורבים בהליך.האזנה נעימה.קישור לבלוג של טל: https://www.facebook.com/teacherforrealקישור לאתר של מורים מובילים שינוי: https://www.morimovilim.org/קישור לטוויטר של טל: https://twitter.com/tallouria לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

במקום להגדיר את המושג אד הוק לצורך איזו מטרה פוליטית רגעית, צללנו לכתביו של יחזקאל קויפמן והבאנו את הגדרתו הבהירה למושג החשוב הזה.המאמר, "חורבן הנפש", מתרכז בביקורת חריפה על יסודות אנטישמיים שקויפמן זיהה בציונות – יסודות הכרוכים במגמה של הזרם הרוחני לראות אותה כתיקון מוסרי של היהודים. מדבר בעד עצמו – וההאשמות הכלולות בו עוררו פולמוס עז בקרב הקוראים. בין השאר ביקשו לערער על טענתו של קויפמן ביחס ליסודות האנטישמיים בספרות העברית באמצעות הצבעה על ח"נ ביאליק כמי שהשתמש אף הוא במוטיבים דומים. קויפמן נענה לאתגר ופרסם מאמר קצר נוסף – שבו נחשפת גדולתו כאיש ספרות ופרשנות.יחזקאל קויפמן נולד באוקראינה ב-1889 ועלה לארץ בשנת 1929. את רוב שנותיו בארץ עשה בהוראה בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1949 מונה לפרופסור באוניברסיטה העברית, שם שימש ראש החוג למקרא. בשנת תשי"ח (1958) זכה בפרס ישראל למדעי היהדות, ושנה אחר כך נתמנה לאקדמיה הלאומית למדעים. קויפמן נפטר בחג הסוכות תשכ"ד (אוקטובר 1963), וארכיונו שמור בספרייה הלאומית."את המילה "אנטישמיות" רגילים אנו לתרגם "שנאת ישראל", אבל התרגום הזה אינו מדויק. האנטישמיות אינה שנאת ישראל בעצם, אלא היא שיטה של קטרוגים הבאה לבסס ולהצדיק את השנאה לישראל או את הרע הנעשה לישראל. האנטישמיות כרוכה ברגש השנאה, אבל כשהיא לעצמה אינה רגש אלא אידיאה, תורה, ולפרקים גם מין שיטה "מדעית". אולם האנטישמיות בתור שיטה אינה שואפת לבאר את שנאת ישראל אלא להצדיק אותה. היא נותנת לשנאה טעמים, שאינם טעמיה וגורמיה האמיתיים. אחותה ובתה היא העלילה. האנטישמיות משתמשת בקטרוגי-שקר, בסילופים. היא משתמשת בשיטה של האשמות המכוונות נגד הדת היהודית, המוסר היהודי, הגזע היהודי, אורח חייהם של היהודים ויחסם אל הסביבה הנוכרייה.ואלה הם ראשי דרכיה: הבדות – היא מאשימה את היהודים בחטאים שאינם בהם כלל; ההכללה – היא מגלגלת על הכלל כולו את אשמות היחידים; הייהוד – היא מייחדת ליהודים חטאים שאינם מיוחדים להם, ומבליטה אותם כחטאים "יהודיים"; ההחמרה – היא חושבת להם לחטאים מה שאינו נחשב לאחרים לחטאים. ומכיוון שהאנטישמיות היא אידיאה או תורה, יכולה היא להיפרד מעל השנאה ולהתקיים בפני עצמה. יש גויים, שהם אנטישמיים לפי השקפותיהם, מבלי שיהיה בליבם רגש של שנאה כלפי היהודים, שאיתם הם נושאים ונותנים. ולא עוד אלא שהאנטישמיות יכולה אפילו להזדווג אל אהבת ישראל, ואף – להיקבע עיקר ב"אני מאמין" של יהודים טובים ונאמנים." לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

רועי עידן, מהיוצרים המובילים בתרבות ובטלוויזיה בישראל התארח אצלנו כדי לדבר על הקשר המיוחד בין פוליטיקה לאמנות.האם אמנות ללא פוליטיקה היא טובה יותר מאמנות מגויסת?מה ההבדל בין תעמולה להחדרת מסרים פוליטיים בתוך האמנות והתרבות שלנוהאם העבודה של רועי בתור קמפיינר פוליטי למפלגת כחול לבן של בני גנץ גילתה לו משהו שהוא לא ידע על הפוליטיקהמדוע התרבות החילונית מביסה את עצמה ויוצרת משבר זהות אצל הציבור החילוניוכן - אם היה לרועי 20 מיליון שקל, איזה סדרה הוא חולם לכתוב ולהפיק כדי להילחם בבורות של החברה הישרליתהראיון בוצע לבקשת - כתב עת חדש: שמשון, כתב עת לאומנות, תרבות וגאולה. כתב העת יוצא לאור בשיתוף פורום כיוון, בית המדרש טוב ויפה, פורום קפה שפירא ובית אורי צבי.אנחנו מחפשים חזון ובשורה, למדינה, לעם ולעולם כולו. כוחות גדולים פועלים לפורר את אבני היסוד המשמעותיות ביותר בחברה המערבית, כוחות שמצויים בראש הפרמידות המשפיעות ביותר - אקדמיה, תקשורת ותרבות.אנחנו כאן, כי לסמלים יש משמעות, כי אומנות היא חשובה והכרחית וכי יש לפעול לתיקון המצב כיום, שבו אומנים באוריינטציה ציונית ואפילו חיובית לא זוכים לקבל במה.מה תקראו שם? על שמונה יצירות אומנות שהיוו השראה לרבנים, ריאיון של תמיר דורטל מהפודקאסט "על המשמעות" עם רועי עידן יוצר הסדרה "מנאייכ", כתבה של גלי בת-חורין על הסופר דוד גרוסמן אותו היא מכנה "דתי בהדחקה", וניתוחים של מאמר על תאגיד השידור הציבורי והאג'נדות המנהלות אותו.ובתקווה, תחזו בצעד הראשון של כתב עת שיהפוך להיות משפיע, מנכיח, מייצר מקום ראוי לאומנות ותרבות, נדבך נוסף וחזק בדרך לאור.הרבנים המשתתפים: הרב יהושע וידר, הרב אורי שרקי, הרב ראובן פיירמן, הרב חגי לונדין, הרב ליאור אנגלמן, הרב אייל ורד, הרב רוני פרינץ והרב זיו רוה. האמנים המשתתפים:איליה גלפרין, הרב גדעון הולנד, דוד גולדשטיין, חני כהן זדה, חנן מזל, יונה לוי-גרוסמן, מאיה לוין, מיכאל מורגנשטיין, נחמיה בועז, סילביה ברעם, פיודור נתנאל בוזורוב. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

חלק שני  - בפרק שעבר הצגנו את מערכת החינוך המפוארת של צרפת שנהרסה לפני 70 שנה ובפרק זה מה אפשר לקחת ממנה לימינו אנו, למערכת החינוך הישראלית ולאתגרים החינוכיים של המאה ה-21.הרב בארי פיתח שיטת לימוד בשם שיטת ברקאי בה הילדים של היום עוסקים בשינון באופן אינטנסיבי, ובכך ניסה להחזיר עטרה ליושנה ולתת לילדים של ימינו בסיס ידע משמעותי שילווה אותם לשאר החיים.בשיחה זו תיארנו את רשת החינוך שהוא מוביל.האזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

חלק 1 - איך פעלה מערכת החינוך לפני שהושחתה על ידי חסידי התלמיד במרכז?כיצד הרגיש בית הספר, בזמנים בהם התלמיד היה במעמדו, והמורה במעמדו?מדוע סבא של תמיר, שהיה אף הוא מורה, לא אכל מעולם פלאפל ברחוב, וכיצד הדברים קשורים?ואיך עיצבו את המוסדות שהצעידו את המערב קדימה ונתנו לדורות שלמים אוריינות ומתמטיקה ברמה גבוהה, יחד עם יציאה מהעוני ותרבות לכלל?על כל השאלות האלה ענינו בפרק זה המתאר את מערכת החינוך בצרפת עד שהושחתה על ידי מרד הסטודנטים של שנות ה60.האזנה נעימה  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

סיפורי האישי בו אני משתף מהחוויה האישית שלי ומסביר מדוע בחרתי לחזור בתשובה בגיל 24 ומה הוביל אותי לכך.לאורך השנים האחרונות התבקשתי על ידיכם לספר קצת על עצמי ועל החוויות האישיות שלי, והיה לי חשוב לשבת עם חבר קרוב, רועי יוזביץ, בעל פודקאסט מוערך בפני עצמו, שכבר התארח פה מספר פעמים כדי שישאל את השאלות הנכונות.בפרק זה גוללתי את סיפור חיי מילדותי בנווה מונוסון - יהוד, דרך המכינה בעין פרת, השירות הצבאי ועד ההדרכה במכינת מעיין ברוך, קיבוץ חילוני באצבע הגליל בו החלטתי ביום בהיר אחד להתחיל לשמור שבת, כשרות ותפילה ביום אחד. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

המכינות הקדם צבאיות בישראל מציגות מודל חינוכי ייחודי שטרם זכה להתייחסות מחקרית. מודל של חינוך לא פורמלי שמצליח לשלב בין אוטונומיה לשייכות, בין זהות אישית להיכרות חברתית, בין תרומה לקהילה לחיי חברה תוססים. מודל שעונה על מגוון צרכים פסיכולוגיים שהחינוך הפורמלי לא נותן להם מענה. בפרק זה ד"ר נהיר מבקש לעמוד על סוד 'הקסם' של המכינות שמצליחות למשוך ולאתגר את בני הנוער במקום שבו בתי הספר הפורמליים נכשלים. מסתבר שמערכת החינוך הפורמלית שמתרכזת בתמה המדעית ופועלת על פי קריטריונים אקדמיים אינה נותנת מענה למכלול הצרכים הנפשיים של המתבגר או המתבגרת. מדבריו של ד"ר נהיר עולה כי פעילות המכינות הקדם צבאיות היא לא רק בבחינת תוספת ברוכה על שנות החינוך הארוכות, אלא היא צורך הכרחי להתפתחות מיטבית של בני הנוער. לטענתו, ראוי שתוכניות אלו יתאפשרו לכלל המעוניינים בהן, והוא צופה כי הם ילכו ויתרחבו גם מחוץ לגבולות ישראל. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את חה"כ אבי מעוז על מפלגת נעם המונהגת על ידי הרב טאו, נשיא ישיבת הר המור.ניסינו לברר מהי תפיסת העולם כלפי המדינה?מהי מדינת הלכה לפי תפיסתו, ומה הוא יעשה בתפקידו בממשלה?מהי דעת תורה על הרפורמה בכשרות ובחקלאות, על שטחי מקרקעי ישראל ועל רפורמות היבוא השונות.והופתענו לקבל המלצת קריאה לא ממש פוליטיקלי קורקט בעולמה של תורה דווקא לקרוא וללמוד את הכופר מקיאוולי.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ישבנו לשיחה עם אורי מלמד, רב, קומיקאי ויזם סדרתי.בשנים האחרונות הוא משקיע את מירב זמנו ומרצו בעסק שפתח ומוכר ודאי לחלק מכם - המבורגר ממפיס.השיחה עסקה בקשיי היזמות בישראל ואת הצורך לשחרר את המשק מרגולציה מיותרת.לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

המרכז למדיניות הגירה ישראלית נוסד לפני עשור לאור אוזלת יד הרשויות בטיפול בתופעת ההסתננות המאסיבית מאפריקה לישראל דרך גבול מצרים. המרכז פועל בתחום המחקר, המשפט, התקשורת וקשרי הממשל. בראש המרכז עומד היום עוה"ד ד"ר יונה שרקי.סוגיית הזהות המיוחד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עומד על סדר היום הציבורי מזה מספר עשורים, כדי שלא לומר מיום הכרזת עצמאותה של המדינה. סוגית הזהות של המדינה מושפעת באופן ישיר מהמרכיבים הדמוגרפיים של החיים בה ובעלי מעמד של אזרחים. כחלק מהמאבק המתקיים באופן גלוי על זהותה של המדינה, ובין הסוגיות הדתיות, הטריטוריאלית והמוסריות השונות, ניצבת סוגיית ההגירה לישראל כמרכיב עיקרי של המאזן הדמוגרפי של האוכלוסייה היהודית החיה בה.מדיניות ההגירה לישראל נקבעה עוד בתקופת קום המדינה וקיבלה ביטוי מוחשי וברור במסגרת חוק השבות. אלא שמה שהיה ברור למחוקק היה פחות ברור לביהמ"ש העליון שבשנת 1970 העניק משמעות מרחיבה למונח "יהודי" וכלל בו אף את ילדיו ונכדיו של אותו יהודי על אף והם עצמם לא יהודים. במסגרת פשרה מפאיניקית הוחלט מחד להרחיב את הזכאות לעלות לישראל גם למי שאינו יהודי אך הוא בן או נכד של יהודי (הרציונאל היה לחזק את הייצוג הדמוגרפי הלא ערבי בישראל ומניעת פירוק משפחות כתוצאה מעלייה לישראל של הזכאים בלבד), ומנגד לתת הגדרה מצמצמת למונח "יהודי" כך שיכלול רק מי שנולד לאם יהודיה או התגייר. בג"ץ החליט בשנת 1990 להרחיב פעם נוספת את פרשנות הגדרות החוק ולכלול במונח "התגייר" גם גיורים לא אורטודוקסיים. כתוצאה מכך. היום מסך כל העולים לישראל כמחצית אינם יהודים, כשבפלח ה"יהודי" כלולים גם מה שהתגיירו בגיור שאינו אורטודוקסי. אם נתמקד בעולי מדינות ברית המועצות לשעבר נמצא כי בממוצע ה 30 שנים האחרונות רק 36% מזכאי השבות היו יהודים (כולל מי שעבר גיור לא אורטודוקסי) ובשנים 2020-2021 הייצוג היהודי מסך העולים ממדינות אלו צנח ל 28%. נתוני שנת 2022 אינם סופיים אך מדובר בעשרות אלפי זכאים שאינם יהודיים שהתאזרחו בישראל בשנה זו בלבד. אם תימשך מגמת הצניחה של הרוב היהודי בישראל שהצטמצם בשלושים וחמש השנים האחרונות מ 84% מסך האוכלוסייה ל 73.8%, לא תהיה למדינת ישראל לגיטימיות דמוגרפית להמשיך להיות יהודית ודמוקרטית. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אחת מהבעיות הקשות של התחבורה והתחבורה הציבורית בישראל היא היעדרן של רשויות תחבורה מטרופוליניות.לכאורה, מדובר בסך הכול על יצירה של עוד גוף בירוקרטי, אבל כפי שראינו גם בדוח מבקר המדינה בשבוע שעבר, להיעדרן של רשויות כאלו יש השפעה גם על העיכובים ברכבת הקלה, ועל הקשיים בהקמת רשת נת"צים.חזרנו לשוחח עם עמרי מטר מהנדס תחבורה וחוקר בעמותת תחבורה בדרך שלנו, על המחקר האחרון שפרסמו, מה היא אותה רשות מטרופולינית ומדוע היא הפתרון לבעיות השורש של התחבורה בישראל.קישור למחקר:https://www.tachbura.org/policy/local-transportation/ לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כולנו מוטרדים ממצב הפקקים, ומאיכות התחבורה הציבורית, אבל איך ניתן להתמודד עם הבעיות? ומה גורם להן?בפרק זה שוחחנו עם עמרי מטר, מתכנן תחבורה וחוקר בעמותת "תחבורה בדרך שלנו" על מנת להבין מדוע כך נראית התחבורה בישראל.בחלק זה של שיחתנו דיברנו על ייחודיות התחבורה, על אגרת גודש ועל חניה.האזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מה יכול להגן על האזרח הקטן? מגילת זכויות ובה כתוב מה הזכויות של האזרח, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועיגונם בחוקה או בחוק יסוד - או דווקא מבנה מוסדי של הפרדת רשויות ושיטת בחירות חכמה?לשופט בית המשפט העליון אנטונין סקאליה יש דרך יחודית של פרשנות חוקה - הוא מאמין שצריך לקרוא חוקה בצורה לא יצירתית, ולא להתאים אותה למאה ה21 אלא דווקא לזמן כתיבתה, כמו היסטוריון ולא כמו אקטיביסט חברתי.בפרק זה דיברנו על תרגומו החדש של מאמריו המבריקים של אנטונין סקאליה "בשם החוק" תוך ניסיון להבין את גישתו המשפטית ולאמץ חלק ממנה לישראל. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אז מה נכון?כולנו עומדים למות ברעב בגלל כיליון המשאבים הטבעיים שלנו, או שהאנושות תצליח להתגבר כמו שעשתה עד כה, ולמצוא שיטות חדשות לספק את התצרוכת שעוד מליארדי אנשים צריכים?האם בגלל שינוי האקלים אנו צריכים להביא פחות ילדים, או יותר?בפרק זה שוחחנו עם עידן לוי מערוץ מושג ירוק בטלגרם על נושא זה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

למצוא קצת סדר והגיון בעזרת אלוהים, נביאים, פילוסופים, אידאולוגים, אסטרולוגים, יועצים אסטרטגיים ועתידנים. לנסות להיעזר בגדולי המדע המכתיבים לעולם חוקים שאמורים למצוא סדר ביקום.הנסיונות המחרידים של המאה העשרים לייצר עבורנו סוף סוף עולם צודק, מאורגן וצפוי. ישבנו לשיחה צפופה עם יהודה הראל על הספר החדש שלו, המתיימר לשנות השקפת עולם, אך עושה לפשוטים ומובנים נושאים מורכבים של היסטוריה, פילוסופיה ופיזיקה בצירוף קוריוזים מפתיעים. כל אלה עם שפע עצום של מידע מרתק, מוגש באופן ידידותי בליווי נופך של הומור.יהודה הראל הוא ממייסדי ההתיישבות בגולן, חתן פרס ישראל ומחבר הספר פרפר בחושך לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כשמפצלים סמכויות של משרד ממשלתי על מנת לתת ג'ובים לפוליטיקאים, זה לא יקר כ"כ בהשוואה לתקציב המדינה המנופח ממילא - הנזק המרכזי הוא בחוסר היעילות שבניהול פרויקטים כשכמה סמכויות מפוזרות במשרדי ממשלה שונים. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מבחינה בינלאומית שונה מדינת ישראל כיום תכלית השינוי ממה שהייתה לפני עד לפני עשור. כך למשל, בהצבעה האחרונה באו"ם אמנם ישראל הפסידה אלא שהפעם, בניגוד מוחלט לשנים קודמות, לא רק ארה"ב ומדינות קטנות הצביע בעדנו אלא גם מדינות כמו גרמניה ואוסטרליה. לא זו אף זו, באותה הצבעה בלטו מעל 50 מדינות שנמנעו – מדינות שבעבר היו מצביעות באופן אוטומטי נגדנו ובהן הודו ושבדיה. הנה כי כן, ישראל חווה רנסנס מדיני.אלי ורד חזן יסביר לנו מה גרם לו, מי יצר אותו ומה עשוי לקרות בעתיד. כמו כן, הוא יסביר לנו איזה שינויים אירופה עוברת, במה כושל האיחוד האירופי ולמה בעת האחרונה הימין העמוק מתחזק משמעותית ואיך לנצל זאת לטובת ישראל.אלי ורד חזן – שגריר בינלאומי של מפלגת הליכוד, לשעבר יועץ שר החינוך ובעל טור בישראל היום. מרצה לפוליטיקה ומומחה ליחסים בינלאומיים.  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הלקח המרכזי של נתניהו מועידת מינכן 1938 ומדיניות הפייסנות של צ'מברליין - הוא שישראל לא יכולה להסתמך על הסכמים, וצריכה לפעול, גם אם המערב משאיר אותה מחוץ לדיונים על עתידה כמו בהסכם הגרעין. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הכנסתי אגרוף באוטובוס, או: על שגשוג ונימוס.כחברה עירונית, צפופה ועשירה, האתיקה שלנו מחייבת איפוק, ציות לכללים ו"חתימה נמוכה". אבל בפני המערערים על האתיקה הזאת נדרש לפעמים להפעיל את שריר הזרוע.האם ניתן לחנך אנשים לאזרחות טובה, שכנות נעימה והתחשבות במרחב הציבורי, ובו בזמן להעניק להם את היכולת והנכונות להפוך לאלימים כאשר המרחב הציבורי עצמו מאוים? האם האדם הממוצע יכול להיות אלים "רק כשצריך", ועוד לשפוט נכון באילו מצבים יש צורך ציבורי אמיתי בכך? ואם אנשים יגלו שהם מוצלחים בהפעלת אלימות הכרחית כזאת, האם שימוש תדיר בה לא עלול להקהות את חושיהם, כך שיתפתו להשתמש בה בצורה שאינה מיטיבה עם החברה בכללותה, בדיוק כמו אותם האנשים שהם ניסו לעצור? לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בעקבות הפרק שעשינו על עולם המכינות, צפו המון תגובות, ובפרק זה ערכנו ראיון עם עמיר מנחם, מי שייסד את תנועת חמש אצבעות לשיח על הנוער של היום וההתאמה הנדרשת של מכינה לנוער זה.עמיר טוען שהמכינות אולי התאימו לאתגרי הנוער של לפני 20-30 שנים אבל כיום כבר לא מתאימות, ויש לדרוש מהנוער מסגרת שונה ממה שדרשו בעבר וכן להציב להם מדדים שוב ושוב על מנת שיצליחו. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו דיברנו על ספרו החדש "עץ החיים הטובים". הספר שמיועד להעניק לכם גם תובנות וגם כלים לחיים טובים לאורך מעגל קריאת פרשת השבוע. הספר עוסק בכל פרשה בתובנות עמוקות בשפה פשוטה ומתרגם תובנות אלו לתרגילים מעשיים - לאיזון כוחות הנפש. הכלים המוגשים נלקטו מתוך הפסיכולוגיה והפסיכולוגיה החיובית, ה-CBT, ה-NLP, הדמיון המודרך והנובע, המיינדפונלס, הפוקוסינג, האימון האישי ועוד.אהרן דרמון | מנהל בית ספר לאימון וטיפול ברוח היהדות, סופר, מרצה, מאמן ומטפל אישי וזוגי לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפוליטיקה הישראלית שמו של הרב כהנא הפך מזמן למילה נרדפת לגזענות, ולכן - לא דנים באידיאולוגיה שלו כדי להבין מה היא אומרת.בפודקאסט זה ניסינו להבין מה האידיאולוגיה של הרב כהנא, לפני שאנו שופטים אותה לשבט או לחסד.מה היה יחסו לממשלת ישראל?דעתו על טרנספר בכפייה / בהסכמה של ערביי המדינהמה מעמדם של אזרחי ישראל הערבים שרוצים להיות חלק מהמדינה?מה יחסו לרבנים אחרים הן מהציבור החרדי והן מהציבור הדתי לאומי?אנחנו מאמינים לפני ששופטים אותו כדמות מגונה או אהובה, חשוב להבין לעומק את משנתו.הראיון בוצע עם תלמידו ד"ר מיכאל בן ארי, שכיהן בכנסת כח"כ מטעם סיעת עוצמה יהודית שייסד, ומאז שנפסל לריצה בכנסת חזר להתמקד בתחום המחקר. כיום ד"ר בן ארי עובד על ספרו החדש בנושא האחים המוסלמים והאיסלאם הרדיקלי.על כל זאת ועוד בפודקאסט על המשמעות.  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

נפגשנו לשיחה עם הרב נתנאל אלישיב בעקבות ספרו "ההחמצה – רצח רבין והשלכותיו מזווית ימנית-ממלכתית". בספר מתוארים הקונפליקט בחברה הישראלית בתקופת הקדנציה השנייה של יצחק רבין כראש ממשלה, רצח יצחק רבין והשלכותיו. הספר הוא תיאור רחב-יריעה של פרשת רצח רבין, המעמיד אותו בתוך ההקשרים ההיסטוריים, הפוליטיים והתרבותיים המתבקשים. התיאור הנכתב כרפורטז'ה מעמיקה, משהו בתפר שבין כתיבה עיתונאית, כתיבה היסטורית וכתיבה אישית, מציג את המציאות הפוליטית והחברתית בישראל מראשית שנות התשעים ועד להתנקשות בכיכר; את התרקמות הסכמי אוסלו, את תוצאותיהם המדממות, את המחאה ואת השיח הציבורי. הוא אף מפליג חזרה בהיסטוריה כדי לתת תיאור עגול יותר של יצחק רבין ולהבהיר את הציונות השורשית שלו ולהתמודד עם טענות שרווחו נגדו בימין (על אלטלנה ועל ששת הימים), מנתח בהרחבה את סיפורו של יגאל עמיר, בוחן את הטענות על 'הסתה' ועל 'רודף', ומתאר גם את ההשלכות של הרצח, את השיח הציבורי בשנים שלאחר מכן, את התפשטות תיאוריות הקונספירציה (שהוא מקדיש פרק ארוך להפרכתן) ועוד.המחבר רואה ברצח רבין טרגדיה לאומית מכוננת, שנולדה מ"מערכת יחסים רעילה" בין חלקים בציבור הישראלי, ושניתן היה למנוע אלמלא עשו שני הצדדים "טעויות" רבות; הוא אף סבור שלאחר הרצח "הוחמצה" השעה, כאשר הצדדים לא ניצלו את האירוע הטראומטי כדי לחשב מסלול מחדש. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הודו אז ועכשיו - מה מחבר את הודו וישראל?שתי המדינות נוסדו באותה שנה, שתיהן קולוניות בריטיות לשעבר, ושתיהן מוקפות אויבים אבל נחשבות למעצמה איזורית.ישבנו לשיחה עם המומחה להודו לב ארן, המחזיק בקשרים עם מפלגתו של מודי, ראש ממשלת הודו.לב ארן הוא חבר הוועדה המייעצת של כתב העת ההודי MargASIA - Journal of Centre for Asian Studiesלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה שוחחנו עם ח"כ אביר קארה, המכהן כסגן השר במשרד ראש הממשלה הממונה על תחום הרגולציה ורשות הרגולציה וניסינו להבין מה הצליח ובמה נכשל בקדנציה האחרונה.דברנו על מוסד הקביעות שלא מאפשר להעסיק עובדים בסביבת עבודה דינאמית, על השביתות והלחצים של הוועדים הגדולים, ועל איסור השביתות בשירותים חיוניים, איך ניתן לדעת אם עובד מרוויח מספיק, מדוע הממשלה נותנת שירות גרוע גם לממשלה ולא רק לאזרח ומה מפלגתו של אביר יכולה לעשות בעניין.לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

האנרגיות המתחדשות לא נועדו לפתור את משבר האקלים, אלא מונעות על ידי בעלי אינטרסים, ובמקרה הכי גרוע מי שמקדם את האנרגיות הללו הן אויבות המערב - סין ורוסיה.סין ורוסיה כל אחת בגלל אינטרסים שלה, רוצה לגרום למערב שלא להיות עצמאי אנרגטית, וכך גם לנצח אותם במלחמה על אינטרסים בינלאומיים.עידן לוי הוא מיוזמי ערוץ הטלגרם ערוץ ירוק.לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו שוחחתי עם מי שהחליף את הרב מאיר כהנא הי"ד בתפקיד המוביל של הליגה להגנה יהודית בארה"ב.שוחחנו על נוער הגבעות, תורתו של הרב כהנא ועוד.לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הן הוקמו לאחר רצח רבין כדי לייצר את האליטה המשרתת הישראלית.כיום - כ30 שנים לאחר מכן - ועם המוני בוגרים הפועלים בחברה הישראלית ואני בכללם - אנו מביאים לכם סיכום ביניים ומסקנה - המפעל נכשל במטרתו.הביקורת שלי עוסקת בכמה תחומים:מניעי המועמדים להגיע למכינה - אין כנות ביניהם ובין המוסד החינוכי.המכינות לא מודדות את התפוקות שלהם לא לאורך זמן ולא לטווח קצר - וההישגים לא מוגדרים בכלל בצורה מספרית שניתן למדוד אלא בצורה של "הקמת חברת מופת" "שינוי בכל רובדי החברה".המכינות לא משיגות את מטרתן לחיים מעורבים של דתיים וחילוניםהמכינות מוטות שמאלה באופן ברור, וכן יש בהן מרצים אנטי ציוניים שחושבים "שהציונות היא גזענות לכל הרוחב."המכינות ממומנות על ידי המדינה, בסכומים גבוהים במיוחד (פי 2 ממה שההורים מממנים) ולכן עליהן להצדיק את קיומן ותפוקתן בפני הציבור הישראלי. כמו כן מגיעות אליטות כלכליות שהיו יכולות לממן את שנת הכיף הזו בלי סבסוד - וזה לא מוסרי שמדינת ישראל תסבסד פינוק לעשירון העליון (שנוכח במכינות הרבה יותר מיחסו באוכלוסיה). גילוי נאות - גם אני הייתי בעשירון העליון כשהלכתי למכינה.הלימודים במכינות- וגם אלה הרציניות ביותר אינם רציניים ולא מתקרבים לרמה של ישיבות אותן הן ניסו לחקות מראש (קל וחומר אוקספורד שזה המודל של ארז אשל).פרק זה יוצא מדם ליבי כמי שמפעל זה חשוב לו. מפעל זה בעל פוטנציאל אדיר, והוא כרגע מבוזבז הן בגלל חוסר רצינות והן בגלל אג'נדה של חינוך פרוגרסיבי שלא כולל תמריצים.לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

נפגשנו לראיון על ספרו המצוין של נתנאל אלינסון, קיצור תולדות הישראליות בשיחה דיברנו על כך שארץ ישראל איננה מולדתו של העם היהודי. הארץ שתוארה כ"זבת חלב ודבש" היא למעשה אחת הארצות הגרועות בעולם להתיישבות, וכאילו לא די בכך, השבטיות הישראלית גרמה לפילוג פעם אחר פעם. אז איך בכל זאת דווקא לידת העם בגלות, מיקומה של הארץ והשבטיות יכולים להפוך דווקא לסיכוי הגדול של העם הזה?התשובה טמונה בסודה של הישראליות.קיצור תולדות הישראליות עורך מסע היסטורי חדשני ומפתיע, שבאמצעותו הוא מנסה להבין את המושג הרחב שנקרא "ישראליות". במהלך המסע נקבל תשובות לשאלות רבות שמשפיעות על החברה הישראלית כיום: מה הן ארבע המהפכות ששינו בצורה דרמטית את פני העם היהודי בעת החדשה? מהו שורש הוויכוח בין השמאל לימין בישראל? כיצד אזורי הארץ השונים עיצבו את אופי האנשים שחיו בהם? מדוע פחדה כל כך הציונות מאזורי ההר של ארץ ישראל? למה היו מי שחיפשו את השורשים הכנעניים שלנו ולאיזו מטרה? והשאלה המטרידה מכול: מדוע מדינות היהודים שהיו כאן בעבר תמיד קרסו בשנות ה-70 להקמתן?נתנאל אלינסון, ראש מדרשת הערבה, סייר, יזם ואיש חינוך. חוקר ועוסק בחיבורים שבין החברה הישראלית, הגיאוגרפיה הארצישראלית והמסורת הישראלית. פרסם ארבעה ספרים בנושאי ארץ ישראל, תנ"ך והיסטוריה. תושב הערבה.לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!לרכישת הספר - https://www.ybook.co.il/book/7901/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מתן פלג (אם תרצו) הזמין את תמיר דורטל לשוחח על הפודקאסט 'על המשמעות'.מדוע הוקם ומה השפעתו על הציבור הישראלי.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה!לתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוי לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ישבנו לשיחה נוספת עם עו"ד דוד פטר על מנת לדון באמנה מסוכנת שעמדה להחתם על ידי ממשלת ישראל.מדובר באמנת איסטנבול העוסקת במניעת אלימות במשפחה, אך עושה זאת בצורה מאוד עקומה שעלולה לגרום נזקים משמעותיים לציבור בישראל, הן בתחומי החינוך הן האכיפה והן על עבודתם של משרדי הממשלה.אמנה זו היא מקרה בוחן נהדר בשביל להדגים את חשיבותן של אמנות וכיצד הן יכולות להזיק אפילו אם הן נראות מאוד תמימות.וניסינו להסביר מדוע שמרנים חושדים באמנות גם אם כל מה שכתוב בהן נשמע ממש טוב!עו"ד דוד פטר הינו בעל תואר ראשון במשפטים, תואר שני במימון וכעת דוקטורנט בתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן.דוד התמחה בליטיגציה מסחרית במשרד עו"ד זאב שרף ושות' ולאחר מכן עבד במשרד עו"ד בלושטיין, בר-קהן, ציגנלאוב ושות'.בהמשך דוד עבד בייעוץ המשפטי של הרשות הממשלתית למים ולביוב, שימש כיועץ המשפטי של ועדת המכרזים של הרשות, ניהל תיקי ליטיגציה, ייעץ למחלקות ברשות וליווה תיקוני חקיקה שונים מול ועדת הכלכלה בכנסת.נשוי לציפי ואב לאלה ונגב.לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בחנו יחד עם עו"ד דוד פטר מפורום קהלת את הזירה הבינלאומית של המפגש בין מדינות באמצעות אמנות, ניסינו להבין מהן אמנות ולמה אמור להיות אכפת לנו מהן?האם המדינות מחויבות לקיים אותן?ואיך אוכפים אמנות אם אין שוטר בינלאומי שיכול לאכוף על הצדדים את מה שהם חתמו עליו.עו"ד דוד פטר הינו בעל תואר ראשון במשפטים, תואר שני במימון וכעת דוקטורנט בתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן.דוד התמחה בליטיגציה מסחרית במשרד עו"ד זאב שרף ושות' ולאחר מכן עבד במשרד עו"ד בלושטיין, בר-קהן, ציגנלאוב ושות'.בהמשך דוד עבד בייעוץ המשפטי של הרשות הממשלתית למים ולביוב, שימש כיועץ המשפטי של ועדת המכרזים של הרשות, ניהל תיקי ליטיגציה, ייעץ למחלקות ברשות וליווה תיקוני חקיקה שונים מול ועדת הכלכלה בכנסת.נשוי לציפי ואב לאלה ונגב.לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ראיינתי את עו"ד בתיה כהנא דרור שהתמודדה בפריימריז של הבית היהודי ועמדה בראש הארגון "מבוי סתום" וכיום מתמודדת לכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו.בשיחה זו עסקנו בבתי הדין, בהדתה וכן בסוגיות נוספות העוסקות בתחום הדת והמדינה וההתנגשות עם המודרנה ופמיניזם. וכיום מתמודדת מטעם ליברמן (ישראל ביתנו) לכנסת הקרובה.לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את עו"ד דוד ברלינר לשיעור השבועי.ברלינר הינו עו"ד מומחה לדיני משפחה, ובפרק זה הוא העביר לנו מורה נבוכים לתחום הנפיץ.עו"ד דוד ברלינר, מרצה (מן החוץ) בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר-אילן.שותף במשרד עו"ד ברלינר, רוזנברג, דוד.לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הרמבם הוא אחד הפוסקים שעסקו ואף פסקו הלכה למעשה בכל תחום מתחומי החיים, כולל בדינים הקשורים במחשבה- מה האדם צריך לחשוב, ולא רק מה הוא צריך לעשות בפועל.ישבנו לשיחה עם אחד מאוהבי הרמב"ם והמוציא לאור של פרויקט התרגום החדש של מורה הנבוכים, הרב ד"ר יוחאי מקבילי, שניסה להסביר מדוע הרבם הוא דווקא הוגה שעוסק בחירות ומוקיר את החירות.על כל זאת ועוד, האזנה נעימהלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אחרי מבצע עופרת יצוקה, וביתר שאת אחרי דו"ח גולדסטון התעורר הצורך לנסות להבין את ההשפעה המכרעת של הארגונים הזרים הבוחשים בישראל באמצעות כסף זר.אותם ארגונים ממומנים בכבדות על ידי ממשלות זרות, ומצליחות לזכות בהגנה החוקית שעמותות זוכות בה.שטיינברג הוא המייסד והנשיא של מכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים המפעיל את מיזם NGO Monitor העוקב אחרי ארגונים לא-ממשלתיים שונים - בהם ארגוני זכויות אדם וארגוני שמאל בישראל - ומנתח את פעילותם, ובפרט את יחסם לישראל. לטענתו, ארגונים רבים מסווים פעילות אנטי-ישראלית תחת רטוריקה של זכויות אדם.קהילת הארגונים הלא ממשלתיים (NGOs) הפכה לעצמתית ומשפיעה ביותר, במיוחד במצבי סכסוכים מורכבים. לדו"חותיהם, למחאותיהם ולפעילויות הלוביינג (שדלנות) שלהם השפעה רבה באומות המאוחדות ועל המדיניות שמאמצות ממשלות רבות.אף על פי כן, עד לאחרונה, ארגונים אלה, שמקבלים תמיכה כספית משמעותית מתורמים נדיבים, מוסדות פילנתרופיים ותקציבי ממשלות, לא עמדו בעצמם בפני ניתוח ביקורתי ועמצאי.  לפיכך, NGO Monitor נוסד בכדי לקדם אחריותיות, ולקיים דיון נמרץ על הדו"חות והפעילויות של ארגונים לא ממשלתיים הטוענים שהם מקדמים סדר יום מוסרי, דוגמת סיוע הומניטארי וזכויות אדם.יש מגוון רב ושונה של ארגונים לא ממשלתיים, לא רק באופיים ובאיכותם, אלא גם במניעיהם הגלויים. כוחם לפעול למטרות טובות שווה לכוחם לייצג עניינים שלא כהלכה. שלא כמו ממשלות שנבחרות באופן דמוקרטי או חברות שנסחרות באופן ציבורי, אין מסגרת שיטתית בעלת סטנדרטים קפדניים לאחריותיות של ארגונים לא ממשלתיים שניתן לבחון באמצעותה את הדו"חות וההצהרות שהם מפיקים. במקרים מסוימים, ארגונים לא ממשלתיים בעלי שם שטוענים שהם חותרים למטרות הומניטאריות אוניברסאליות נהנים מאפקט הילה שמקנה להם חסינות מביקורת מפורטת. במקרים אחרים ההנחה שמניעי הארגון הם טהורים וניטרליים מבחינה פוליטית כמו גם אידיאולוגית, מרסנות סקירה ביקורתית.המשאבים העצומים שנתונים בידי ארגונים המכריזים על עצמם כארגונים הומניטאריים, מאפשרים להם להחזיק צוות גדול שמפיק מספר אדיר של דו"חות, הודעות לעיתונות וראיונות, הופכים אותם למקור מידע עיקרי לעיתונאים, חוקרים וקובעי מדיניות. האפקט המגביר של הודעות פומביות אלה ממסגר לעיתים קרובות את המינוח של הדיון הציבורי ומשפיע בעוצמה על עיצוב מדיניות. ארגונים לא ממשלתיים הם בעמדה דומיננטית לספק את ההיצע שממלא את הביקוש למידע ממוקד ומהיר בעניינים שפרופ' ארווין קוטלר כינה כהדת החילונית החדשה של זכויות אדם.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו פרק חמישי בסדרת הפרקים על רפובליקנזם עם ד"ר גדעון חזן5. למה הרפובליקניזם רלוונטי וחשוב? ארגז הכלים הפוליטי שלנו מכיל מרכיבים לאומיים ואוניברסליים שיש ביניהם פער הולך ומעמיק. לאומיות וזכויות אדם, מוסדות מקומיים-דמוקרטיים מול מוסדות בין-לאומיים שאינם נבחרים, שאלות של הגירה, טיפול בטרור, בעיות סביבה ועוד נמצאות על סדר היום, וכל צד מרגיש שהיריב שורף את הבית. על הרקע הזה יש מקום להיעזר במגוון הכלים והרעיונות שפיתחה המורשת הרפובליקנית, בגלל היסודות המאוזנים והמורכבים שלה, שיכולים לתווך בין לאומיות וליברליות ולשמר גרסאות מתונות של שתיהן.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו פרק רביעי בסדרת הפרקים על רפובליקנזם עם ד"ר גדעון חזןהמילה רפובליקה, שמה במרכז את ענייניו של הפאבליק, ציבור האזרחים. למושג טובת הציבור, או הטוב המשותף, יש כמה פנים במורשת הזו: שימת האינטרס הכללי מעל אלו האישיים והסקטוריאליים, עליונות המוסדות והחוק שמונעת שחיתות, מבנה מוסדי מאוזן שמייצר מדיניות אופטימלית והטייה לא מתנצלת של ההחלטות לכיוון העילית. בפרק נעסוק בהבדל שבין טובת הציבור הרפובליקנית לבין הדגש הליברלי על זכויות היחיד והעדפותיו מחד והכרעת הרוב הדמוקרטית-שוויונית מאידך. פן אחר של תשומת הלב לציבור בכללותו ניתן לראות בדאגה הרפובליקנית מפני אי-שקט חברתי ובעיות פנים שונות שעשויות לאיים על יציבות המשטר, ובשימוש בטכניקות מגוונות כדי למתן אותן. סדרת רפובליקניזם פרק 4. טוב ציבורי. יש דבר כזה!לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לא על החוק ותכנון המוסדות לבדם תעמוד המדינה החופשית הטובה, אלא גם על איכות אנשיה. בפרק זה נדון ברעיון הסגולה האזרחית, הווירטו, שרחוק מאוד מהחשיבה הליברלית המודרנית. בעיני רפובליקנים, מדינה היא מסע שבהסכמה אל טוב משותף, ולכן היא צריכה לחנך את האזרחים כדי לעלות את רמתם האנושית-חברתית ובעיקר כדי להבטיח חומר אנושי איכותי ומגוייס שיחזיק את המדינה ויביא לחיזוקה ושגשוגה. הצלחת המדינה החופשית תלוייה בצבא אזרחים בפרט ובטיפוח תודעת אכפתיות והתנדבות לעסוק בענייני ציבור בכלל. לא פחות מכך, ללא קידום ערכים אין סיבה לכל המפעל המשותף.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה נעסוק במקורותיהם הקלאסיים ובגלגוליהם של עקרון שלטון החוק והטכניקות של ביזור כוח שלטוני לצרכי ייעול המדינה ומניעת העריצות. קו רעיוני אחיד נמשך מן המבנה המוסדי של הרפובליקה הרומית ותיאור הממשל הממוזג אצל אריסטו, דרך וונציה ברנסנס, ועד מונטסקיה והפדרליסטים בעת החדשה. הנחת העבודה של המורשת הרפובליקנית ריאליסטית ביחס לטבע האדם ולצורך שלו בריסון ככל שגדל הכוח שנתון בידיו, היא זו שפיתחה במערב את רעיון ביצור החירות האזרחית באמצעים מוסדיים.זהו פרק שני בסדרת הפרקים על רפובליקניזם עם ד"ר גדעון חזןלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

רפובליקניזם פרק 1. רפובליקה ורעיון החירות האזרחית זהו פרק ראשון בסדרת הפרקים על רפובליקנזם עם ד"ר גדעון חזןהפרק יעסוק בתפישה החיובית של הפוליטיקה במורשת החשיבה הרפובליקנית, שרואה את הפוליטיקה כמרחב שמוציא לפועל איכות אנושית ייחודית: היכולת להתארגן ולהעמיד מוסדות וחוקים מתוך הסכמה על צרכים וערכים שהציבור רוצה לקדם והבנת החשיבות שבריסון בני האדם באמצעות קבלת עול חוקים ומוסדות מרצון, ללא כפייה.מכאן נגזר אידיאל החירות האזרחית: רק ברפובליקה יכולים לחיות בני חורין, חופשיים מעריצות חיצונית ופנימית (חירות שלילית), המסוגלים להפעיל ממשל עצמי (חירות חיובית). נעמוד על הדומה והשונה בין רפובליקניות לליברליות.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מדוע כשאנחנו תופסים טרוריסט אנו שופטים אותו?מה עושים במדינות אחרות?האם טרוריסט זכאי לזכויות אדם לפי אמנת ג'נבה?ואיך כל זה משפיע לרעה על המשפט הפלילי הרגיל בארץ המטפל באנשים משולי החברה?על כל זאת ועוד בפרק הבא, עם ח"כ שמחה רוטמןלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

Tamir Dortal is joined by Dr. Victor Davis Hanson a prolific military historian, renowned classicist and  Senior Fellow at the Hoover Institution to discuss what happens when the West sacrifices its tenets on the altar of progressivism. Hanson, who authored the Carnage and Culture: Landmark Battles in the Rise to Western Power examines the consequences of abandoning the principles that guided the West to victory for thousands of years.To view the list of recommendations לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מדינות העולם – ובמיוחד גרמניה – מעבירות בכל שנה עשרות מיליוני שקלים לארגונים ישראליים כדי שיתקעו מקלות בגלגלי המדינה בנושאים החשובים ביותר שעומדים על סדר יומה, ובהם המלחמה בטרור, ההגירה, ההתיישבות, שילוב מיעוטים, פעילות צה"ל והריבונות בירושלים. הכסף הממשלתי הזר מצליח שוב ושוב להטות את הכף, להגביל את מרחב הפעולה של ישראל ולהותיר את רשויות המדינה חסרות אונים.העוינות ההולכת וגוברת בשנים האחרונות של הממשל הגרמני כלפי מדינת היהודים מתבטאת בסכומים בלתי נתפסים שזורמים לגורמים אויבים בחברה הישראלית ומחוצה בחסות משלם המיסים הגרמני. ארגוני השמאל הרדיקלי-והאנטי ציוני בפנים החברה הישראלית והרשות הפלסטינית וUNRWA כלפי חוץ - כל החולמים לסיים את הפרויקט הציוני נהנים מפירות הכלכלה הגרמנית כמעט 80 שנה לאחר השואה. זאת בזמן שיהודי גרמניה מרגשים פחות ופחות בטוחים ברחובות הערים הגדולות וסובלים מאנטישמיות שוברת שיאים לה אין שום מענה מהממשל הגרמני בעוד בארץ כולם מתכננים את הנסיעה הבאה ליער השחור או לברלין להנות מ"גרמניה האחרת" ולהודות לה על צוללת שהיא לכאורה "נותנת לנו". שבירת המיתוס "ידידיתה הגדולה של ישראל באירופה" ואנטישמיות גרמניץ שלעולם לא נעלמה ורק מקבלת צורות אחרות. בראיון זה עם תמיר דורטל, יונתן שי מתנועת אם תרצו מספר את סיפורו האישי של והתובנות שלו לאחר כמעט 5 שנים בגרמניה לא תשאיר אף אחד מכם אדישים. האזנה נעימה!לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אנחנו חיים בתקופה מוזרה. שונה בתכלית ממה שהיינו רגילים אליו עד לפני קצת יותר מעשר שנים. הדורות נהיים רגישים יותר וזה מביא איתו דברים טובים, אך גם דברים רעים. למשל, תרבות המדליות, נובעת מתוך רצון עז שאף ילד לא ירגיש רע. שאף ילד לא ירגיש שהוא שווה פחות ובעיקר שמישהו שווה יותר. הניסיון לטשטש את ההבדלים בינינו, למשל בתחום הספורט, שמה לעשות, יש אנשים שהם עובדים קשה יותר או שהם פשוט בנויים אחרת או שני הדברים יחדיו, יוצרים פער בין תוצאה של ילד אחד לחברו. במקום לקדש את המצויינים, אנחנו מנסים לתת פרס למי שדווקא הכי פחות מגיע לו. גם אם זה אומר שאנחנו מתגמלים בינוניות.על תרבות זו, בין היתר, נדסקס בשיחה זו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לנוכח השימוש הציני במערכת הבחירות הנוכחית במושג ממלכתיות ועיוות מהותו - ישבנו לשוחח עם המומחה מס' 1 בארץ לנושא הממלכתיות ההיסטורי - פרופ' אבי בראליבשיחה זו הסברנו את מצבה של הממלכתיות הישראלית כיום ואת כיווני התפתחותה האפשריים והרצויים, על רקע השיח הפוליטי-אידאולוגי שהתנהל בישראל בעשור הראשון למדינה סביב המושג "ממלכתיות". האידאולוגיה הפוליטית-אזרחית הרפובליקנית, המכונה בעברית "ממלכתיות", היא מוקד חשוב להבנת דפוסיה של ישראל כמדינת לאום מהקמתה ועד ימינו. אידאולוגיה זו עוסקת במוסדות המדינה, באזרחוּת, בדמוקרטיה ובמשפט וכן ביחסים שבין הקהילה הפוליטית ובין הפרט.היא מתווה תנאים לייסודה ולהתפתחותה של המדינה הריבונית ומנתחת את "תודעת המדינה" הנדרשת מאזרחיה, כלומר את מכלול התפיסות, האחריות והיחסים הכרוכים בחיים בקהילה פוליטית. ההבנה של אידאולוגיה זו ושל מקומה המרכזי בתרבות הפוליטית הישראלית חשובה גם להבנת החברה הישראלית היום ולסרטוט קווי התפתחות אזרחיים ופוליטיים ראויים לה.שתי טענות יסוד מועלות בפרק זה. ראשית, הממלכתיות הייתה מוסכמת על כל הקבוצות היהודיות בארץ. "מאבקי הממלכתיות" שיקפו למעשה שתי מתיחויות פנימיות בתוך הממלכתיות הישראלית עצמה: מתיחות חברתית-כלכלית בין גרסאות שמאליות לגרסאות ימניות שלה, ומתיחות פוליטית בין גרסאות הסדריות לגרסאות רובניות. שנית, שני צירי מתח אלו של הממלכתיות הישראלית - בין שמאל לימין חברתיים ובין פוליטיקה הסדרית לפוליטיקה של הכרעה - הם צירים מתאימים להערכת כיווני התפתחותה של הממלכתיות הישראלית בעתיד.פרופ' אבי בראלי הוא חבר בצוות המחקרי של תכנית המחקר ישראל כמדינת לאום, וחוקר את הנושא: הממלכתיות כביטוי של תפיסה רפובליקנית של מדינת הלאום. לתואר ראשון למד בראלי באוניברסיטת תל אביב (פילוסופיה) ולתואר שני - באוניברסיטה העברית בירושלים. באוניברסיטה העברית הוא גם כתב את עבודת הגמר שלו - "השורשים האונטולוגיים לאנטי-אוטופיזם של שפינוזה" - בהנחייתו של פרופ' אלחנן יקירה. את עבודת הדוקטורט שלו הוא כתב בנושא "בין מרות לשיתוף: המאבק על דרך המיסוד הפוליטי במפא"י 1953-1948" בהדרכת פרופ' יוסף גרוני.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

השקעות ESG הן השקעות מאוד צעירות שנועדו לייצר גם "רווח" חברתי וגם רווח בתשואה.אביב וקרן מציעים לנו בימין ללמוד מהשמאל שעושה שימוש בשוק ההון על מנת לקדם את מטרותיו - ולא להישאר מאחור.קרן בלומנטל היא אנליסטית בכירה לניתוח ביצועי ESG ב-Greeneye ויועצת עצמאית לאסטרטגיות ESG ואימפקט עבור קרנות הון סיכוןאביב רוזנמן, לשעבר פעיל חברה אזרחית ויועץ פוליטי בכנסת, הוא יועץ אסטרטגי לתחום ה-ESG בחברת הייעוץ Deloitte.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הקלטה מס' 7 של הקורס על מחשבה שמרנית בפורום קפה שפירא הייתה לא מוצלחת בגלל איכות הסאונד - אז הקלטתי אותה מחדש, והיא מחולקת לשני חלקים, זה החלק השנילצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הקלטה מס' 6 של הקורס על מחשבה שמרנית בפורום קפה שפירא הייתה לא מוצלחת בגלל איכות הסאונד - אז הקלטתי אותה מחדש, והיא מחולקת לשני חלקים.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה!דף המקורות לשיעור זה מצוי בטלגרם. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לאורך הדורות שאלו בני האדם את עצמם האמנם יש להם בחירה חופשית, כפי שהאינסטינקט הפשוט מורה, או שמא הם נתונים לחסדם של גורמים שונים – יהיו אלו הגורל, חוקי הטבע או החברה, גחמת האלים, או ההשגחה האלוהית המוחלטת. לשאלה פילוסופית ותיאולוגית זו ביטוי יומיומי שכל אחד נתקל בו: האם אירועים שמלווים אותנו – אפילו מקרה שבו פספסנו את האוטובוס ואחרנו – הם פרי האחריות האישית הקלוקלת שלנו, או שמא גורל אכזרי שמנתקל לנו.בפרק זה מציג ד"ר אביחי צור את עמדתו הפרדוקסלית של ההוגה החסידי הרדיקלי, ר' צדוק הכהן מלובלין, לפיה שני הצדדים הסותרים הללו מתקיימים יחד במלוא עוצמתם ויוצרים ביניהם מתח קשה, אך פורה. אף שהמסורת היהודית מדגישה את הבחירה האנושית, את השכר והעונש ואחריותו של אדם למעשיו – ר' צדוק מדגיש גם את הצד השני, זה של ההשגחה האלוהית המוחלטת הקובעת הכול. האחיזה הבו-זמנית בשני הצדדים הסותרים מולידה יחס חדש אל הרוע שבחטא ובייסורים.מעבר לשאלה הקיומית והדתית, לעמדתו של ר' צדוק השלכות משמעותיות גם לאתיקה ולמרחב הפוליטי. בשיחה מודגמת השלכה ביחס לשאלות שונות שהעלתה השואה וזכו לתשובות מנוגדות, כגון שאלת ייחודיותה של השואה מול היותה אירוע על רצף היסטורי, שאלת ההתנגדות האקטיבית של היהודים מול היותם קרבנות פסיביים ושאלת האמונה והכפירה אל מול האימה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירח תמיר דורטל את אלון מליק בעקבות מסעו הפרטי, שהפך ציבורי, לחיזוק מעמד המסורת היהודית בקרב הציבור החילוני. "רגע לפני גיל 33 הנחתי תפילין בבית, לראשונה בחיי. עשיתי זאת בתפילין שאבא שלי קיבל מסבא שלו וכבר שנים לא היו בשימוש. זו תשובתי הפרטית לגל העכור של שנאת יהדות שיש מי שמנסים להפוך לנורמה בחברה החילונית", הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו לפני כחודשיים וזכה לאלפים רבים של שיתופים, תגובות ולייקים, וגם כמות לא מבוטלת של תגובות שליליות שלדבריו הוכיחו דווקא את צדקת טיעוניו. בשיחה סיפר על הקמפיין הבלתי מתוכנן שכבר זכה למאות אלפי חשיפות ברשתות, על האשמותיו כלפי "ארגונים קיצוניים שמזדהים כחילוניים ודוחפים לשנאת יהדות" ועל הדרך, על כמה נושאים חברתיים קשורים בהם עסק בשנים האחרונות כפעיל חברתי ומומחה דיגיטל.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

עיון בתמריצים המשפיעים על ארגוני המורים והפוליטיקאים מלמד ששביתה היא בלתי נמנעת.אין דרך אחרת לבדוק את מאמצם של הארגונים מלבד השביתה וגרימת הנזק לעם ישראל, ולכן הם ישביתו את המערכת בוודאי.ההסכמים תמיד נחתמים לפנות בוקר, והפעם בגלל שצריך לקיים גם משא ומתן עם ארגון המורים, היה צורך לסגור את המשא ומתן עם ההסתדרות מבעוד מועד (רביעי בבוקר).פרק זה הוקלט לפני החלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא להעניק צווי מניעה!לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מדינה יהודית ודמוקרטית. המונח הזה הפך עם השנים להיות לא רק נוכח בחיינו אלא גם חלק מהזהות הקולקטיבית שלו כישראלים. רק שזה לא נכון. מדינת ישראל אינה עונה להגדרות השונות של המונח. בישראל הריבונות - זאת אומרת המילה האחרונה בכל דבר ועניין - לא נמצאת אצל העם. בישראל השולטים אינם נבחרים על ידו וגם אם נלך להגדרה של קרל פופר, כדברי אהרון ברק עצמו, הוא לא יכול להחליף אותם ללא שימוש בכוח.מדינת ישראל גם לא מקיימת את המסגרת החיים הפוליטית של מדינה דמוקרטית: אין בה בחירות דמוקרטיות שאפשר לסמוך על תוצאותם ב-100%, התקשורת אינה חופשית, אין שוויון מול החוק שהפך לא רק לפיקציה אלא לכלי שימור של עריצות המערכת.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מקובל לחשוב שהבנקאים החמדנים של וול סטריט גרמו למשבר בשנת 2008.פרופ' תומס סואל טוען שעוד רגולציה על השווקים הפיננסים לא תעזור, אלא דווקא פחות רגולציה, שדווקא הרגולציה וההתערבות של ממשל קלינטון ובוש גרמה לשוק הדיור להיכנס לסחרור.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשנת 2017 הומצא המושג 'הדתה' ומאז התגבר זרם התלונות הבלתי-פוסקות של האקטיביסטים של הקרן החדשה ועיתון הארץ, כנגד מורשת ישראל והתכנים היהודיים במשרד החינוך.עו"ד רוני ססובר מספרת על השינויים שנעשו במערכת החינוך שגורמים לה להרים גבה, וקובלת על הזלזול המופגן כלפי סממנים יהודיים - שיותר ויותר נעלמים מהשטח. "אם אתה תשאל היום ילד 'למה דווקא מדינת ישראל' מה הוא יענה לך? אין להם תשובה לשאלה הזאת. אנחנו חייבים לראות שלפחות את הבסיס והיסודות יקבלו וילמדו", אומרת ססובר, מנכ"לית פורום הורים בשיחה עם תמיר דורטל.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את הרב חיים נבון בעקבות ספרו החדש "לא תקין"תקינות פוליטית אינה נימוס. היא ביטוי של השקפת עולם כוחנית ועצובה, הרואה את כל מעגלי חיינו כמאבק לחיים ולמוות בין חזקים למוחלשים. בתפיסה הזאת הדיבור אינו ביטוי בריא של קשר בין אנשים, אלא טכניקה מרושעת של דיכוי נכלולי, ולפיכך יש לעקוב אחריו ללא הרף בחשדנות ובכוחנות, לסתום פיות ולצנזר דעות. לא תקין מערער על הגישה הזאת. הוא מנתח את מקורותיה של התקינות הפוליטית ושל התיאוריות התומכות בה, מצביע על השלכותיהן ההרסניות בעולם של המאה ה-21, ובעיקר- מציע להן חלופה. באמצעות ניתוח של מקורות יהודיים קלאסיים הוא מפתח השקפה עמוקה, מתוחכמת ושונה בתכלית על האדם, החברה והשפה. לפי ההשקפה היהודית הזאת, יחסים אנושיים אינם רק יחסי כוח; החברה אינה רק מערך דיכוי; ודיבור אנושי אינו שדה מוקשים, אלא מחווה של שותפות ואהבה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו תמיר דורטל אירח את ד"ר חננאל רוזנברג מומחה לניו מדיה ולתקשורת סלולרית והשפעותיה הפסיכולוגיות והחברתיות.חננאל ערך ניסוי שכלל מאה בני נוער בגיל תיכון – בנים ובנות, דתיים וחילוניים, "מכורי סלולר" כבדים ומשתמשים רגילים – ובו הם מתנתקים ממכשיר הסמארטפון שלהם למשך שבוע. במהלך שבוע ארוך ומאתגר תיעדו הצעירים את חוויותיהם ביומנים אישיים ובראיונות פרטניים וקבוצתיים. הם שיתפו בתחושות הפיזיות והפסיכולוגיות של העדר המכשיר ובהשפעת הניתוק ממנו על חייהם החברתיים והמשפחתיים, על ניהול הזמן ומטלות היומיום. המשתתפים תיארו את ההתרחשויות ללא הסמארטפון בבית הספר ובשעות הפנאי, את תחושת חסרונו ברגעי ההשכמה בבוקר ובדקות שלפני השינה, ואף את חלומותיהם הרוויים בגעגועים לחבר הדיגיטלי שנלקח מהם.ספר זה מביא את קולותיהם האותנטיים של בני הנוער שהשתתפו בניסוי ואת התובנות של החוקרים על מקומו של הסמארטפון בחיי היומיום של "ילידים סלולריים", בני דור ה-Z. החוויות המנוגדות המלוות את שבוע הניסוי – הקושי והגעגוע מצד אחד, ותחושות הסיפוק והשחרור מהצד האחר, מספקות זוויות מבט חדשות לשאלות המעסיקות הורים, מחנכים, חוקרים ואנשי מקצוע: כיצד ומדוע נהפך הטלפון הסלולרי לגורם מרכזי המעצב את חיינו, והאם אכן יחסינו אתו מתאפיינים בתלות ואולי אף בהתמכרות, או שמא מדובר ביחסים מסוג אחר לגמרי.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עסקנו בספרו החשוב 'פאשיזם ליברלי' של יונה גולדברג (בעברית: למי קראת פשיסט), הטוען כי הפרוגרסיבים העריצו את היטלר ומוסליני, ותומכים גם כיום במדיניות פאשיסטית הדומה מאוד לזו של גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו הזמנו את רועי יוזביץ, שכתב את הספר הצלחה בלימודים, ויחד דיברנו על הטעויות שאנו עושים בלמידה.ניסינו להבין איך להספיק יותר, ולא לסבול בדרך.לנצח את הסחות הדעת ולהפסיק לדחות משימות חשובות. ד״ר יוזביץ׳ מלמד את השיטות הטובות ביותר שלו, ומדריך אתכם איך לגלות אילו מהן הכי מתאימות לאופי שלכם.איך לסכם שיעור​? יש את אלה שכותבים כל מילה ואת אלה שמצלמים מהם לקראת המבחן. בואו ללמוד את השיטה שתעזור לכם להבין ולזכור את החומר. וכמובן - בפחות מאמץ.איך לפתור בחינה​?  ממוצע הציונים שלנו הוא פרמטר חשוב להמשך החיים. זה לא הכל, אבל זה הרבה. תלמדו איך להתנהג נכון במהלך הבחינה כדי לוודא שאף נקודה לא תלך לאיבוד.איך ללמוד למבחן​אף אחד לא לימד אותנו איך לומדים. והכי חשוב - לא לימדו אותנו איך ללמוד למבחן. איך להשקיע נכון את הזמן שלנו בספריה ולקבל ציון שמשקף את מידת ההשקעה שלנו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו תמיר דורטל אירח את יוסי לונדין בעקבות הרפורמה המתוכננת במקצועות אזרחות ספרות היסטוריה ותנך בבתי הספר החל מהשנה הבאה.על הדרך גם דיברנו על חשיבותו של ידע ועל שינון.ד"ר יוסי לונדין, מרכז החוג להיסטוריה מכללת אורות ישראל וחבר ועדת המקצוע באזרחות והיסטוריהלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בעקבות הפסיקה התקדימית של רוו- וויד בנושא ההפלות  אירחנו את גדעון ישראל, מומחה לארה"ב, לשיחה על בית המשפט העליון האמריקאי ודרך פעולתו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשנת 1934 ה-מחנך של תנועת העבודה, ברל כצנלסון כתב מאמר מופתי, שרלוונטי היום יותר מתמיד על שכחת המקורות ואי ידיעת ההיסטוריה וחוסר החיבור הרגשי להיסטוריה היהודית."אין להעלות על הדעת כי הם עשו זאת מתוך ידיעה מה הם עושים. אולם אי-ידיעה זו כשהיא לעצמה היא המעוררת מחשבות נוגות על רמתם התרבותית ועל ערך פעולתם החינוכית של כמה ממדריכי הנוער.""מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עימה שורשיות ויש עימה שיכחה, אשר תחת לטפח ולהעמיק בקרב נושאיה את הרגשת המקור ואת ידיעת המקורות, היא מטשטשת את זכרון נקודת המוצא ומקצצת בנימין, אשר דרכן יונקת התנועה את לשדה?"לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את דן אילוז, מי שהיה חבר מועצת עיריית ירושלים וכיום הנציג בארץ של ארגון ציוני אמריקה.אילוז מסביר מה הביא את ביידן לבקר בארץ ומה מטרות הביקור שלו.ומדוע עלינו להבין שיחסים בינלאומיים הם לא חיוכים וצילומים, אלא דווקא אינטרסים קשיחים, ושמאחורי כל צילום ומחווה יש ויתור על אינטרסים ישראלים.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את ללי דרעי, ושוחחנו על פוליטיקת הזהויות, על הציבור הספרדי - מסורתי, שלפי אבישי בן חיים ותיאורית ישראל השניה שלו - נזנח מאחור בכוונה והודר ממעגלי הכח.כמו כן דיברנו על מדוע בחרה לרוץ בליכוד לכנסת הקרובה, והאם פוליטיקת הזהויות שמקודמת על ידי השמאל הישראלי יכולה להיות תיאוריה מועילה הן לקידום מטרות פוליטיות והן לתיאור המציאות באופן שעוזר לנו להבין אותה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל נפגש עם זאב שביידל.זאב ביקש לדבר איתי בעקבות המאמר הזכור של גלי בת חורין "להט״ביסטאן: כך מתארגנת המהפכה שמנצלת את להט"ביה ואוכלת את בניה | המגזין"במאמר זה טענה גלי "כך מתארגנת המהפכה שמנצלת את להט"ביה ואוכלת את בניה , אידאולוגיות מהפכניות השתלטו על ארגוני הלהט"ב בארץ ובעולם, והן מפעילות את ראשי הארגונים ואת הפעילים הפועלים לגייס חיילים למהפכה שלא שמעו עליה מימיהם , הארגונים מנצלים את המצוקות ומנציחים את הסבל של מי שהם אמונים על רווחתם כדי להצדיק את המאבק ולהמשיך אותו עד המהפכה "בפרק זה זאב ניסה לענות לטענות שעלו במאמר, לדבר על הגישה הליברלית קלאסית בה הוא מחזיק, וכן לספר מבפנים על טיפולי המרה, ועל האם אפשר להיות גם הומו וגם דתי.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה התארח מייקל אייזנברג מייקל, גם הוא איש עסקים, משקיע הון סיכון בתעשיית ההיי-טק הישראלית והאמריקאית, אייזנברג הוא מראשוני המשקיעים ב-WeWork, ובמגוון חברות אחרות ביניהם Wix ו-Gigya. הוא הישראלי היחיד שנכלל ברשימת 25 אנשי הון הסיכון המצליחים ביותר של מגזין פורבס מידאס אירופה.בראיון זה דיברנו על ספרו האחרון 'חלב דבש ואי וודאות' בהוצאת סלע מאירמדוע נתן לספר את הכותרת אי וודאות? מה הקשר בין זה לבין ספר במדבר דווקא?מדוע לדעתו למידה במאה ה21 היא לא העברת ידע?מדוע הוא ביקש מאיתנו לדמיין עצמנו כמשקיעים, ולראות מה אני יודע שאף אחד אחר לא יודע. מה הקשר בין זה לבין ספר במדבר והמרגלים?מה בין הגירה לבין ספר במדבר? שאלה שכל משקיע שואל את עצמו היא מתי לממש ולהנזיל את ההשקעה. מה הקשר בין זה לבין בני גד וחצי המנשה מה שעשו שבט גד וחצי המנשה עם הצאן שלהם? מה המחיר של הצעד הזה?מה בין לוויים לבין פקידים בשירות הציבורי (גיל תפקיד וכו')מה עדיף רבנים במימון ציבורי או פרטי?מדוע בארץ אין חברה אזרחית?לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו הרב יגאל לוינשטיין מראשי מוסדות בני דוד בעלי שוחח עם תמיר דורטל מפודקאסט על המשמעות.דיברנו על נושאים ציבוריים, על חזרתו בתשובה ומה הוביל אותו לשנות את מהלך חייו, תופעת ההדתה, הדתל"שים שמצויים בכל בית בציונות הדתית, ממלכיות כערך שסותר לפעמים את התורה ומה האיזון הראוי, הגישה הציבורית של הציונות הדתית, הלהט"ב וטיפולי המרה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

1. משביתים לכם את נמל התﬠופה?זה דווקא סימן טוב.2. מבטיחים לכם פיצויים ﬠל נזקי הסופה?לא תראו אגורה.3. אומרים לכם שהסכמים צריך לכבד?אז זהו, שלא.4. מספרים לכם שהחרדים הם ﬠניים מרודים?תחשבו שנית.5. אתם חושבים ש"מפרנס" הוא זה שﬠובד במשרה מלאה?ממש לא.6. נתניהו היה יכול לחסל את המנהרות שנה לפני "צוק איתן"?לא. הוא לא היה יכול.זו המציאות ההפוכה של ישראל. כל מה שאתם רואים אינו אלא מסכה, שמאחוריה מסתתרת המציאות האמיתית שמוצגת בספר "ושלא יעבדו עליכם" בﬠזרת 48 "חוקי שטרסלר".אלה חוקים שמספרים ﬠל מדינת ׳׳ישראבלוף׳׳ שבה רבים כל כך ﬠובדים ﬠלינו: פוליטיקאים, בﬠלי הון, וﬠדים גדולים, יצרנים, סוחרים, חקלאים, פקידים, ירוקים, חברתיים, כלכלנים - וגם התקשורת."חוקי שטרסלר" הם הדרך המהירה לתפוס איך באמת פוﬠל הﬠולם ההפוך הזה של ישראל.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

דור הY לא מצליח למצוא זוגיות בטינדר.מרוב אופציות לזוגיות, ורצון לחיות את החיים הטובים, בני דור הY לא מצליחים להתחייב לזוגיות יציבה ולהתחתן ומאוכזבים מההיצע.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אחד הדברים החשובים בכל דמוקרטיה, הוא שהמפסיד יקבל את תוצאות הבחירות ואת המנצח, ואף ירים טלפון לאחל לו בהצלחה.כי בסופו של דבר דמוקרטיה היא שיטה לא אלימה להכריע במחלוקות מאוד גורליות וכואבות.לצערנו בשנים האחרונות אנו רואים בארץ ובעולם קיטוב פוליטי חריף.ולחגיגה הלא נעימה הזאת מצטרפת בעיה נוספת - אמינות הבחירות, שבישראל הולכת למקומות מדאיגים.הלוואי שמערכת הזו תיראה אחרת, שתהיה בה שקיפות של ספירת המעטפות הכפולות, ושלא יוציאו משקיפים מהתהליכים הכי חשובים שיש.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

Dave Rubin Doesn't Hold Back: His Real Thoughts on Surrogacy, Liberalism and IsraelOn this episode of "On Meaning" Tamir Dortal speaks with host of The Rubin Report Dave Rubin for a Q&A session like you've never heard before. Dave opens up about surrogacy, Israel, moving from the Left to the Right and what Judaism means to him. In this candid  sit-down, Dave openly tackles tough questions others tend to shy away from.To view the list of recommendations לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה שוחחנו עם ניסים סלמה על הבחירות בצרפת. דיברנו על לה פן, אריק זמור מלנשוןובאופן כללי על הדינמיקה המעניינת בארץ הזאת שלא מפסיקה להפתיע בפוליטיקה שלה ובאתגרים המיוחדים לאירופה. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק זה הוקלט לפני שנתיים, אך נועד להשלים את התמונה למונולוג שלי בעקבות הסדרה על דור ה Yבפודקאסט 'על המשמעות' התארחו  ד"ר תמר אלמוג ופרופ' עוז אלמוג דיברנו על ספרם החדש כל שקרי האקדמיה, שעוסק במשבר הגדול אליו נכנסו האוניברסיטאות בישראל ובעולם. בעבר היה מי שהלך ללמוד תואר כי צריך, או כי זה תורם לרזומה, אבל כיום עם האינפלציה של התארים – שוויו של תואר הולך ויורד, וכך גם הקיימות של קרירה אקדמית, עם התקציבים והתחרות ההולכת וגוברת.על כל זאת ועוד דיברנו בשיחתנו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

דור ה-Y מנסה לרצות את הוריו, ללכת ללמוד באוניברסיטה, רק שכח שתואר מאוניברסיטה נחשבת כבר לא מבטיח עבודה, וקורס בסיסי ביוטיוב - כן.התואר האקדמי לרוב אינו מעניק הכשרה מתאימה אלא משמש כסנן אינטליגנציה ראשוני עבור מעסיקים עתידיים.  הצבתו כדרישת סף בכלל המקצועות יוצרת עיוות בעייתי, המזיק למשק הישראלי וליוקרת האקדמיה כאחד. ישראל חריגה למדי בעולם בכך שיש בה מערכת שבה כל התלמידים מסיימים בכיתה י"ב, וגם זו התפתחות של העשורים האחרונים. בעבר סיימו תלמידים רבים בית ספר עממי ויצאו לשוק העבודה, ואחרים המשיכו ללמוד עוד כמה שנים בבית ספר מקצועי. רק פלח מסוים באוכלוסייה המשיך לתיכונים, ומשם להשכלה גבוהה. דיפרנציאציה בחינוך, עם מסלולים שונים ושנות לימוד שונות, נהוגה עד היום במדינות רבות. מבחני פיז"ה של ה־OECD  נבנו לפי הסטנדרט הרווח בעולם, שבו בגיל 15 רוב התלמידים כבר סיימו את עיקר לימודיהם ומתכוננים לצאת לחיים. המבחן בודק עד כמה רכשו בבית הספר כלים שישרתו אותם כבוגרים.כל זה אינו קיים במערכת החינוך הישראלית, שבה הפחד מ"הסללה" ומבתי ספר מקצועיים ("שהבן שלך יהיה פחח", זעם סילבן שלום על נתניהו כשזה העלה את הנושא), דחף את המערכת לשנות חינוך ארוכות לכולם, במתכונת אחידה ובעייתית.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

טל לוריא הקים לפני זמן מה התארגנות מורים המציעה שיח חדש בכל הנוגע להסכמי שכר ולהתנהלות משרד החינוך.ישבנו לשיחה ערה עם טל לוריא ועם דני בולר כדי לנסות לתאר את חדר המורים והכיתה מבפנים בשיח מורים פתוח.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

על החלטת ביהמ"ש העליון בארה"ב לבטל את הפסיקה הפרוגרסיבית בעניין ההפלות. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק זה הוא הרביעי בסדרת מקיאווליבפרק זה בחנו כיצד עדיף להניע אנשים לפעולה, על ידי תמריצים חיוביים או שליליים, או במילים אחרות האם בתור מנהיג עדיף שיאהבו אותך או יפחדו ממך.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק זה הוא השלישי בסדרת מקיאווליבפרק זה בחנו מהו טבע האדם, מדוע הוא לא מיטיב לכל ודואג לכולם כמו שהוא דואג לעצמו.מדוע בפוליטיקה השמאל והימין לא מתאחדים סביב הטוב המשותף.ואיך ניתן בכל זאת לצאת מהפלונטר הזה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק זה הוא השני בסדרת מקיאוולי, ובו המשכנו את הדיון, אבל לא מול אויבים חיצוניים ומדינות אחרות, אלא מול אויבים פוליטים מבית.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק ראשון בסדרת מקיאוולימרבית כתבי מקיאוולי זמינים בעברית כבר תקופה ארוכה, ואולם סקירה מקיפה ומעמיקה כמו זו המונחת לפנינו כעת לא הייתה עד כה. זוהי קריאת חובה לכל המתעניינים בהגות פוליטית בראי זמנה, ואף חשוב מכך – בהשלכותיה על עולמנו היום."בבני האדם צריך או לנהוג בנועם או לחסלם", יעץ ניקולו מקיאוולי לקוראיו. אין פלא שזכה לקוראים רבים והיה להוגה הפוליטי המוכר ביותר והנודע ביותר לשמצה. בסגנון כתיבה מושחז קעקע מקיאוולי את היסודות שעליהם נבנתה התרבות המערבית מאז העת העתיקה. אבל מקיאוולי היה יותר מאשר מורה לרֶשע שקידש את המטרה והיה אדיש לאמצעים. על חורבות ההגות העתיקה הוא הניח את היסודות למחשבה הפוליטית המודרנית, ורעיונותיו היו מקור השראה לדיקטטורים ולמנהיגים דמוקרטיים כאחד.גם האזרח מן השורה משתאה אל מול הריאליזם הציני של מקיאוולי, שקרע מעל פני האנושות את המסכות של המוסר, האידיאלים והערכים, והציג את האדם כיצור אנוכי ושאפתני. לכן התרבות המערבית המודרנית היא במידה רבה תוצר של ניסיון מתמשך של הוגים ושל קוראים להתמודד עם התורה החתרנית של מקיאוולי ועם אמיתותיו המצמררות.עולמו של מקיאוולי ממקם את הגותו המהפכנית בתקופתו ומתחקה אחר התפתחות מחשבתו מנעוריו ועד ימיו האחרונים, דרך תהפוכות הזמן, הקריירה הציבורית הסוערת שלו וסופה הטרגי. לצד ההקשר ההיסטורי והביוגרפי, הספר מדגיש את הממדים האוניברסליים של הגותו, שאינה נחלת העבר אלא חלק בלתי נפרד מהדיון המתמשך על היכולות והמגבלות שלנו כבני אדם לארגן את חיינו המשותפים ולעצב את גורלנו. הוא מזמין את הקוראים לבחון סוגיות מרכזיות של זמננו מנקודת מבט לא שגרתית: לחשוב עליהן בעזרת מקיאוולי.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בכנס החירות האחרון (14.6.22) ערכתי ראיון מול קהל עם ח"כ אמיר אוחנה שכיהן כשר לביטחון פנים וכשר המשפטים בממשלות הקודמות.היה מעניין!לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בזמן האינתיפאדה השניה עו"ד ניצנה דרשן לייטנר הקימה את ארגון 'שורת הדין' הפועל בדרך מקורית להילחם בטרור - דרך תביעות נזיקין משפטיות.שורת הדין הוא ארגון לוחמה משפטית שמטרתו מאבק משפטי-כלכלי בגופי טרור ובמדינות המתנגדות לקיומה של מדינת ישראל. הארגון מגיש בבתי משפט בעולם, בהם בתי דין בין לאומיים, תביעות נגד ישויות טרור וגופים המממנים טרור או כאלה צינור לכספי טרור, וכן נגד גופים הקוראים לדה-לגיטימציה של הלאום היהודי והמדינה היהודית ולחרם אקדמי וכלכלי נגדה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כולנו כואבים את המשברים הפוליטיים האחרונים, את חוסר המשילות, האחריותיות הנמוכה מצד נבחרי הציבור המשמשים כחיילים של ראשי המפלגות במקום כפוליטיקאים המייצגים את הציבור.פרופ' אבנר בן זקן החליט לעשות מעשה ולקדם יוזמה ורעיון חשוב של בחירות אזוריות.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

האם זה הוגן ומוסרי שהציבור הרחב יממן את מחייתו של האסיר בכלא?מה האלטרנטיבה העתיקה למערכת הכליאה של היום?מדוע הפגיעה בחירות של האדם נראית לנו מוצדקת, ולא הפגיעה בקניינו?האם מדינה מודרנית יכולה להרשות לעצמה את מערכת הכליאה מול ציבור מתמרד?לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל מארח את ד"ר  אורי כ"ץ. אורי  הוא דוקטור לכלכלה, המתמחה בצמיחה כלכלית ובהיסטוריה כלכלית. בעשור האחרון פרסם מחקרים אחדים על כלכלת ישראל ושלל מאמרים וכתבות בעיתונות, וניהל את אחד הבלוגים הכלכליים הפופולריים בישראל- דעת מיעוט. רבים מגדירים את סיפורה של כלכלת ישראל במילה נס.אבל המציאות הכלכלית של ישראל רחוקה מלהיות ניסית. זה עשרות שנים שישראל שומרת על מיקום יחסי קבוע בין אומות העולם: מעל המדינות המתפתחות באסיה, אפריקה ואמריקה הדרומית, אבל מתחת למדינות המפותחות של מערב אירופה ואמריקה הצפונית. בספרו 'כסף כחול לבן' מסביר הכלכלן ד״ר אורי כץ מדוע ישראל נמצאת היכן שהיא נמצאת ואינה מצליחה להצטרף למועדון המדינות העשירות. בתיאור רחב היקף, שמתחיל במרד הגדול ברומאים ומסתיים במחאה החברתית של 2011, עוקב כץ אחר סיפורה ההיסטורי של כלכלת ישראל, ועומד על הגורמים היסודיים שמשפיעים עליה לטוב ולרע ועל כמה מהמקלות ששליפתם מגלגלי המשק תוכל להזניק את רמת החיים של כולנו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

צפיתי בסדרה  וואי וואי וואי, והקלטתי לכם ביקורת גם על הסדרה וגם על דור המילניאלס (דור ה Y). מדוע צעירים רבים כל כך נוטשים את העבודות שלהם לעיתים כל כך תכופות בהשוואה לדורות אחרים? התשובה כפולה -  מחד, הצעירים הללו רודפים אחרי סיפוק ומשמעות, ומאידך, שוק התעסוקה בישראל שינה את פניו והפך עבור מאות אלפי צעירים לשוק נצלני ולא מתגמל.  מדוע אותם אנשים שמתלוננים שאין להם כסף מכלים את כספם במסעדות יוקרה ובחופשות מפנקות? גם כאן התשובה כפולה. מצד אחד זה אכן דור שמרגיש 'מיוחד' ומפחד 'לבזבז' את חייו בחוויות 'סתמיות' ו'אפורות'. ומצד שני – מתחת לאורח החיים הזה מסתתר ייאוש גדול מפני עתיד לוט בערפל. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הדמוקרטיות בכל העולם במשבר: קיטוב שמחריף, פוסט-אמת, משברים פוליטיים ממושכים ובעיקר התחזקות הפופוליזם, שמתאפיין בדה-לגיטימציה לכל מוסדות המדינה, ונישא על גבי מהפכה טכנולוגית שמאפשרת הפצת פייק-ניוז בקנה מידה מבהיל. לנגד עינינו משתנה העולם במהירות, ועידן התאוצות מוביל למשברים בריאותיים, סביבתיים וביטחוניים שרק ילכו ויתעצמו. על מנת להתמודד עם העתיד, דרושה מערכת ציבורית וחברתית מתפקדת. כדי לייצר כזו, דרוש לנו עדכון גרסה.כשפרש מהפוליטיקה כתב פולקמן את ספרו הראשון, עדכון גרסה המתאר את הגורמים למשבר הפוקד את רוב הדמוקרטיות בעולם, מתוך הבנה שהוא אינו תלוי פרסונלית במנהיג כזה או אחר. הכותב, שהיה ציר מרכזי בתהליכים ציבוריים שהשפיעו על חיינו, מביא את אחורי הקלעים של סיפורים שהסעירו את המדינה ובונה מורה נבוכים למתנהל מאחורי הקלעים. ככזה, הוא ספר חובה לכל מי שישראל יקרה לו ומחפש לקחת חלק בעיצובה מחדש של המערכת.****רועי פולקמן, יזם חברתי ופוליטי, ח"כ לשעבר ויו"ר סיעת ״כולנו״ בכנסת ה-20, יועץ מדיניות לראש עיריית ירושלים, חבר לשעבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה ומומחה במדיניות ציבורית. בוגר בית הספר לממשל של אוניברסיטת הארוורד. ליווה את תהליך אישורם של שלושה תקציבי מדינה והיה שותף לרפורמות רבות בתחומי הדיור, העסקים הקטנים, המערכת הפיננסית ועוד. נשוי ואב לשלושה, מתגורר בנס הרים.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לפניכם המפגש השישי מבין סדרת מפגשים שהועברו ע"י תמיר בסמסטר חורף 2022 של פורום קפה שפירא.ישנם ששה מפגשים שיעלו בזה אחר זה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לפניכם המפגש החמישי מבין סדרת מפגשים שהועברו ע"י תמיר בסמסטר חורף 2022 של פורום קפה שפירא.ישנם ששה מפגשים שיעלו בזה אחר זה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לפניכם המפגש הרביעי מבין סדרת מפגשים שהועברו ע"י תמיר בסמסטר חורף 2022 של פורום קפה שפירא.ישנם ששה מפגשים שיעלו בזה אחר זה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לפניכם המפגש השלישי מבין סדרת מפגשים שהועברו ע"י תמיר בסמסטר חורף 2022 של פורום קפה שפירא.ישנם ששה מפגשים שיעלו בזה אחר זה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לפניכם המפגש השני מבין סדרת מפגשים שהועברו ע"י תמיר בסמסטר חורף 2022 של פורום קפה שפירא.ישנם ששה מפגשים שיעלו בזה אחר זה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לפניכם המפגש הראשון מבין סדרת מפגשים שהועברו ע"י תמיר בסמסטר חורף 2022 של פורום קפה שפירא.ישנם ששה מפגשים שיעלו בזה אחר זה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

 לקנות כחול־לבן זה פטריוטי / חוק שכר המינימום עוזר לחלשים / המדינה צריכה לתמוך בחקלאות / קפיטליזם אולי עובד אבל לא מוסרי / את הפנסיה והבריאות שלנו רק הממשלה יודעת לנהל/ הרובוטים ייקחו לנו את מקומות העבודה / בלי ועדי עובדים נרוויח שכר רעב / נשים מרוויחות 30% פחות מגברים על אותה עבודה / מיחזור עוזר לסביבה / משבר האקלים עומד להרוס את  העולם.בספר "כסף של אחרים", בוחן הלל גרשוני את הטענות השגורות בשיח הציבורי בישראל בנושאי כלכלה, חברה וסביבה, ועומד על התקלות וההטעיות מאחוריהן. מגובה בידע עדכני ובהמחשות חיות, מראה גרשוני שהעלאת שכר המינימום דווקא פוגעת בחלשים, שוועדי עובדים החזקים חיים על חשבונו, שהמדינה גרועה בניהול הדברים החשובים לנו ושמיחזור הוא פעמים רבות דווקא מזיק.לרכישת הספר 'כסף של אחרים' לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עתר פורת ראיין את עו"ד ותמיר דורטל על שיטת הבחירות בישראל. בשיחתם הם הזכירו קטעים משמעותיים מ"הפדרליסט" ועל האימפליקציות שלו על שיטות משטר כיום בעולם. יחד הם סקרו בעזרת מאמרו של ד"ר עמנואל נבון, שפורסם בכתב העת השילוח, את שיטת הבחירות בישראל, כיצד היא שונה משאר העולם ומה יתרונותיה וחסרונותיה ביחס לשיטות אחרות. הם ניתחו את צורת הבחירות בפריימריז והסבירו כיצד הפריימיריז מעודד את הועדים להשתלט על המפלגות הגדולות, ואלו שיטות בחירה נהוגות במדינות אחרות בעולם.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה שוחחנו עם ד"ר עמנואל נבון על שיטת הבחירות של ישראל.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ד"ר רועי יוזביץ' הזמין אותי לשיחה על הבגרויות בעקבות הרפורמה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון.ניסיתי להסביר מהם הכשלים של המצב הנוכחי וכיצד הרפורמה החדשה תחריף אותם.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ישבנו לשוחח עם אלון תובל על ההחלטה לבטל את ירי הזיקוקים המסורתי ביום העצמאות בגלל הלומי הקרב.גילינו שהדיון בחגיגות העצמאות מבטא מחלוקת יסודית הנוגעת לשאלת מקומו הציבורי של הסיפור הלאומי. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

העיתונאי הותיק נחמיה שטרסלר החליט שהציבור הישראלי לא מבין כלכלה בגלל החינוך בגיל הרך, אז הוא  הלך וכתב ספר ילדים.בראיון גם דיברנו על הרפורמה של שרת החינוך החדשה, ועל עקרונות כלכליים בסיסיים אחרים.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו הפרק השלישי בסדרה בת שלושה פרקים בהם שוחחנו עם ד"ר משה ברנט.בפרק זה אנו מתארים את אחת העוולות הציוניות הגרועות ביותר, איך אפילו בזמן השואה, הנהגת התנועה הציונית ששלטה במוסדות בארץ, לא הצילה את יהדות אירופה בזמן השואה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו הפרק השני בסדרה בת שלושה פרקים בהם שוחחנו עם ד"ר משה ברנט.בפרק זה עסקנו בכך שהרצל הצליח במאמציו ובכשרונתיו המיוחדים להשיג את מטרת הציונות - צ'רטר מבריטניה - המעצמה הגדולה של אותה תקופה.הצ'רטר יכל להציל הרבה מיהדות אירופה שנרדפה על ידי האנטישמיות, ובמיוחד לאחר ששערי ארה"ב נסגרו.מתנגדי התוכנית, וביניהם אחד העם, ז'בוטינסקי ותנועות הפועלים השונות, חשבו אחרת.אם רק היו דבקים בציונות כפתרון לבעיה היהודית באירופה, ולא כציונות על מנת לייצר חברת מופת - היו ניצלים מיליוני יהודים בשואה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו הפרק הראשון בסדרה בת שלושה פרקים בהם שוחחנו עם ד"ר משה ברנט.בפרק זה עסקנו במחלוקת הגדולה מראשית ימיה של הציונות המלווה אותנו גם כעת.האם מדינת ישראל צריכה להיות מדינת מופת כסברתו של 'אחד העם'?או שמא עליה להיות מדינה המשרתת את עם ישראל, ומטרתה הראשית והראשונה במעלה היא לדאוג ליהודים כסברת הרצל?לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

יום הזיכרון לשואה ולגבורה הפך ליום המלחמה בגזענות. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כולל היום גם את השוטרים ואנשי כיבוי האש ואף קורבנות שלא עלו מעולם על מדים.יום ירושלים הינו יום של הציונות הדתית הנחגג בירושלים לבדה.ישבנו עם משה פייגלין לדבר על השינויים האלו בימי הזיכרון. היה מרתק.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בחלקה השני של שיחתנו – "השמיטה מכאן ולאן - השראה עתיקה לחשיבה מחודשת" – נזקק את עקרונות השמיטה והיובל ונשתמש בהם כמקור השראה להתמודדות עם סוגיות בחזית השיח הכלכלי: החוב הלאומי, שוק העבודה, הקורונה, משבר הפנסיה ועוד. בשיחה הזו נציע לקהל הרחב הזדמנות ייחודית להתבונן על האופן בו חכמה עתיקת יומין יכולה לסייע לנו בהתמודדות עם אתגרי השעה.בניגוד לדעה הרווחת, לפיה השמיטה הייתה (ויכולה לשוב להיות) מעין שנת שבתון אוטופית, לביא טוען שהשמיטה הייתה למעשה שנת משבר מתוכנן. השמיטה היא מנגנון חינוכי נגד אופטימיות היתר של האדם והיא באה להזכיר לנו שמשברים אינם רק חלק מהחיים, אלא אחד המנגנונים המאפשרים את התקדמותם, התקדמות מדודה מתוך ניסוי וטעייה. זאת במקום לדמיין עולם חופשי ממשברים, ולהתאכזב מחדש כשהם מגיעים, עדיף לנסות להטמיע מחזורים דמויי-משבר, ידועים מראש ותחומים בזמן.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היזם החברתי, אהרן אריאל לביא, יוצא לאור עם ספרו החדש: "שבע - רעיונות כלכליים וחברתיים בהשראת שנת השמיטה". הספר החדש הוא נסיון מקיף, מהראשונים מסוגו, לפרש את מסורת השמיטה העתיקה באופן הנוגע בסוגיות יסוד בנות זמננו: קיימות, קהילתיות, שוק העבודה, משבר החוב ועוד. הספר מביא מקורות עתיקים ופרשנות מסורתית, לצד ידע ותובנות מחזית המחקר המדעי. את השיחה עם ליבא חילקנו לשני חלקים:החלק הראשון – "השמיטה מאז ועד היום" – בו נסביר בצורה פשוטה וקולחת כיצד התפתחו השמיטה והיובל לאורך הדורות, כיצד השתנתה פרשנותם ואיפה הם נמצאים היום, בארץ ובעולם.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אנחנו רגילים לשמוע ביקורת כשבג"ץ מתערב בפעילות של גופים ציבוריים, אבל האם יכול להיות שמעורבות בג"ץ רצויה במקרים מסוימים? האם יש הבדל בין ביקורת שיפוטית על גופים שונים? היום בשיחה התמקדנו בהחלטות בג"ץ בנוגע לכוח האדם הצבאי, ותהינו האם הקשר הזה בריא לצבא (והאם זו הדרך לשמור על זכויות החיילים) או שגם כאן, המעורבות של בג"ץ פוגעת בתהליכים שעוברים על הצבא בפרט ועל החברה הישראלית בכלל.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מתחילת כהונתה של שרת החינוך היא מקדמת רפורמה, ללא המשאבים הנדרשים, בלי פיילוט וללא בדיקה רצינית של ההשלכות.ישבנו לשיח מורים על מנת לבחון את ההיתכנות, וכן מה אנחנו היינו עושים לו היינו שר חינוך נאור ליום אחד.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מדינת ישראל היא בין הריכוזיות ביותר בין המדינות המפותחות בכל הקשור לשלטון המקומי. בשיחה דיברנו על הסיבות שבגללן השלטון המרכזי ריכוזי, מדוע צריך להגדיל את הסמכויות של השלטון המקומי, מה האתגרים שאיתם צריך להתמודד בכדי לחזק את השלטון המקומי.יוגב הוא יועץ כלכלי לרשויות מקומיות בחברת בילד אסטרטגיה אורבנית בע"מ ומומחה לכלכלה מוניציפלית.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

החזון של הרב ד"ר יוחאי מקבילי הוא להנגיש לציבור הרחב את משנתו של גדול חכמי ישראל בהגות ובהלכה: הרמב"ם. לשם כך הוא ערך מתוך כתבי יד מדויקים וביאר בשפה השווה לכל נפש את שני ספריו הגדולים של הרמב"ם:  "משנה תורה" ההלכתי (14 כרכים) ו"מורה הנבוכים" ההגותי (3 כרכים). בשיחה איתו ננסה לברר את החזון, את המתודה וכמה נקודות מאתגרות ממשנתו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר מארח את לאה אהרוני, מנהלת הפעילות בישראל של "עם אחד" הפועלת לחיזוק הזהות היהודית והקשר בין ישראל ליהדות התפוצות.על אף הרקע המקצועי בתחומי פיתוח אישי וארגוני, כולל תפקיד סמנכ״ל משאבי אנוש בערוץ 20, בשנים האחרונות לאה פועלת רבות התחום חיזוק הזהות היהודית דרך הרצאות, סיורים ותוכניות בנושאי דת ומדינה. בעבר הקימה את הארגון ״נשים למען הכותל״ שייצג את קולן של הנשים המסורתיות, דתיות וחרדיות, המעוניינות בשימור הסטטוס קוו בסוגית התפילה בכותל. בשיחה זו לאה מנפצת כמה מיתוסים על מצבם האמיתי של יהודי התפוצות ועל השימוש בשמם לקידום אג'נדות פוליטיות שלא בידיעתם.האם כל יהודי העולם הם באמת רפורמים?מה טיבו של המשבר עם יהדות התפוצות?עד כמה חשוב מתווה הכותל לריפוי המשבר הזה?מה באמת חושבים יהודי התפוצות על הנעשה בישראל?מה מקומם של ערכים בבניית החזון המשותף לעם היהודי?במרכז סוגיות אלו נמצא נושא אחד מרכזי והוא מקומה וחשיבותה של הזהות היהודית לעתידם של מדינת ישראל ועם ישראל מוזמנים להאזין לפרק ולקבל את הפרספקטיבה המעניינת של לאה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק זה אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני, ומלמד אותנו רק את היסודות ההגותיים להגנה עצמית, מחזיקי נשק צריכים להתייעץ עם עורך דין מדי פעם לפעם ולהבין מתי מותר לשלוף נשק ולירות בו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה נתתי מדריך מעשי להוצאת רישיון נשק. דיברתי על התהליך, איך הוא מתחיל, מהם הקריטריונים להוצאת רישיון וכיצד מתחילים ומתקדמים.ביססתי את העניין על האמנה החברתית, ג'ון לוק והובס. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בראיון זה, שהוא חלק מדיבייט בן שני חלקים, עם דוברים משני הצדדים, נתנו את הבמה ליוכי רפופורט, מנכ"לית 'נשות הכותל'.יוכי סיפרה על העשייה של נשות הכותל, על האידיאולוגיה מאחורי התנועה שפועלת מזה מספר עשורים ועל פמיניזם ויהדות התפוצות.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כתגובת נגד לפמיניזם הרדיקלי שהשחית כל חלקה טובה בתנועה הפמיניסטית והסיט אותה ממסלולה, הוקמה תנועת 'שוברות שוויון' והרימה על נס את הפמיניזם האמיתי. זאת, מתוך שאיפה לקידום מציאות בה תכונות נשיות נתפסות כתכונות לגיטימיות ולא נחותות, ללא היררכיה מוטעית בין קריירה לבית ומשפחה. החזון של התנועה הוא לחיות בעולם בו שוויון בין המינים אינו כולל ויתור על המהות הנשית מתוך תודעה כוזבת, אלא מייקר אותה .בפודקאסט לפניכם תוכלו לשמוע ולזהות היכן התפיסות הרדיקליות פוגשות את כולנו, עד כמה הן מנמיכות נשים ולא מקדמות אותן, עד כמה התפיסות של הפמיניזם הרדיקלי מכוונות להרס הזהות של כולנו – מחיקת זהות האיש האישה ומתוך כך המשפחה ובהמשך גם הלאום. הגיע הזמן להסיר את המסכה ולהבין שמאחורי המילים היפות לכאורה כמו: "שווויון מגדרי", "קידום נשים", "הפרדה מגדרית", מסתתרות תפיסות עולם הרסניות שפוגעות בכולנו. אנו מזמינים אתכם לדיון מרתק על פמיניזם רדיקלי מפרק לעומת פמיניזם משפחתי ומחבר.נעמה הינה פעילה חברתית שנים רבות. בעלת תואר שני במינהל עסקים, ניסיון ניהולי רב ומגוון כגון: ניהול היישוב קטיף בתקופת הגירוש, ניהול הגרעין התורני ברמלה וניהול עמותה חרדית של בעלי תשובה. בשנת 2018 ייסדה את תנועת הנשים החדשה 'שוברות שוויון'. כיום מנכ"לית העמותה ומובילה את השיח לחיזוק ערכי הנשיות האימהות והמשפחה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

רונן איציק הוא חבר בתנועת 'הביטחוניסטים'. רונן ערך מחקר על בוגרי מערכת החינוך שממצאיו מבהילים.ממצאי סקר של תנועת "הביטחוניסטים" בהשתתפות יותר מ-600 תלמידי י"א-י"ב חושפים מצב תמונת מצב מטלטלת • בזמן שהפלשתינים מחזקים את האתוס הלאומי שלהם בקרב הדור הצעיר, 75% מבני הנוער הישראלים מודים שהבנתם בסכסוך ברמה בינונית ומטה • רק 50% שמעו על מבצע חומת מגן ו-83% לא ידעו מהן שיחות טאבה • הממצאים העגומים מוכיחים: רבים בארץ איבדו את צדקת הדרךלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הרב מאור קיים הוא שותף משמעותי לרב אליעזר מלמד בעיון ובלימוד לקראת כתיבת כרכי 'פניני הלכה', ומחבר בעצמו את ההרחבות לסדרה.ישבנו איתו לשיחה סביב הסדרה החשובה וכן על המחלוקות שהיא מעוררת.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו תמיר דורטל ואריה הוכמן נפגשו עם פרופ' אפרים פודוקסיק מהאניברסיטה העברית לדבר על תיאוריה פוליטית וגיאופוליטיקה בהקשר של מלחמת רוסיה-אוקראינה.מדוע הרוסים פתחו במתקפה על אוקראינה. כיצד המלחמ  משפיעה על ישראל. מה התיאוריה החלופית של פרופ' פודוקסיק לפוליטיקה בת זמננו.מדוע ד"ר גדי טאוב לא מנתח נכון בספרו 'ניידים ונייחים'.ומדוע, לדעת פרופ' פודוקסיק, הימין מפסיד במלחמת הרעיונות.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

החלוקה המוכרת לחרדים וחילונים אינה עתיקה. בגירסתה המשוכללת היא נולדה בהונגריה של סוף המאה ה-19, כחלק מתהליך האמנציפציה שדחק גם את היהדות להגדיר את עצמה כ'דת' ולא כעם. איך זה קרה? ולמה דווקא בהונגריה? איזו 'עיסקת אמנציפציה' ייחודית הוצעה ליהודי הונגריה, ולמה היו יהודי הונגריה פטריוטים כל כך? על כל אלה - וגם על היחסים הסבוכים של יהדות הונגריה עם הציונות, ועל המפנה הגדול של מלחמת העולם הראשונה - בשיחה עם ד"ר יואב שורק, שחקר את הצומת של אורתודוקסיה וציונות דרך דמותו של אחד המיוחדים שברבני הונגריה, הרב משה שמואל גלאזנר (1856 - 1924) - רב העיר קלויזנבורג (קלוז') שאחרי כהונה סוערת עלה לירושלים.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

המתח לכאורה בין יהודית ודמוקרטית מתקיים בשני תחומים עיקריים: התחום הדתי-חילוני, והשדה האתני היהודי-ערבי.רק במקרה הישראלי שואלים האם המדינה יותר יהודית או דמוקרטית. לא שואלים את ספרד אם היא יותר ספרדית או דמוקרטית.המחשבה שיהודית משמעותה רק "דתית", ולא לאומית, תרבותית, מסורתית וכן הלאה, שגויה. יתרה מכך, גם אם היה מדובר על יהדות במובן הדתי, זה לא סותר את הדמוקרטיוּת. דמוקרטיה היא שיטת משטר. הפירוש המילולי הוא שלטון העם. חייבים עם כלשהו כדי לקיים את הדמוקרטיה. אם העם בוחר בדרך דתית כלשהי, זו אינה סתירה לדמוקרטיה, כל עוד המנגנון לקבלת החוקים הוא דמוקרטי. ברית המועצות לשעבר, סין – אלו דוגמאות למדינות בהן אין דת ואין דמוקרטיה. שבדיה, ספרד, אנגליה, דנמרק – לכולן דת רשמית, אך לא חושדים בהן שאינן דמוקרטיות.מדינה יכולה להיות בעלת זהות חזקה ולשמור על היותה דמוקרטית. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרופ' יואב גלבר שלחם בסיני ועבד בוועדת אגרנט טוען שהדגש על הכשל המודיעיני מכסה על ריקבון רחב יותרלדעתו - זרעי הפורענות של מחדל יום כיפור נטמנו כבר במלחמת ההתשהפרופ' יואב גלבר סבור אין טעם להמשיך לדוש במחדל המודיעיני, ולהפוך אותו לבעיה העיקרית סביב פרוץ המלחמה באוקטובר 1973. לאחר שהשתתף בקרבות כצנחן ושימש חוקר בוועדת אגרנט, מוציא גלבר ספר ההופך על פיו את הדיון הרווח במחקר, בעיתונות ובזכרונות: "חיפשו נקודה ארכימדית, אמרתי שהריקבון בכל מקום".לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

עדי ארבל, מנהל הפורום לחברה האזרחית, מבקש להחזיר את רעיונות החברה האזרחית למקומן הטבעי והראוי בחברה הישראלית. לא ככלי שרת לקידום מדיניות שמאל, כי אם כמסגרת המאפשרת לכלל אזרחי ישראל לעצב את אורחות חייהם כרצונם ולממש את ריבונותם באופן מלא.לאחרונה, פרסם עדי מאמר נרחב תחת הכותרת 'הדרך לחירות עוברת בחברה האזרחית'. המאמר, אשר פורסם בגיליון האחרון של השילוח, זכה במקום השלישי בתחרות הכתיבה של כתב העת. בנימוקי הזכייה, כתבו השופטים כי "המאמר מקדם את השיח הימני-שמרני בישראל שלב אחד קדימה. הוא יוצר מסגרת חשיבה ופעולה עבור הפרט המתלבט בעיצוב המציאות בה הוא חי, לצד האחריות המוטלת על המסגרות החברתיות להן הוא שותף: המשפחה, הקהילה והמדינה. אחרי תקופה ארוכה שהקול הדומיננטי בימין הישראלי עסק ב"מה לא", המאמר מבשר את תקופת ה"מה כן": המחבר מעלה על נס את חשיבותן של ההתארגנויות הספונטניות במסגרת החברה האזרחית, המתאפיינות ביעילות ובגיוון ביחס למנגנון הממשלתי. לצד תיאור המציאות מאיר העיניים של החברה האזרחית בישראל, שפעמים רבות פעילותה נסתרת מהעין, מציע המחבר מפת דרכים פרקטית ואפקטיבית ליישום רעיונותיו - ובכך הם הופכים ללימוד שעתיד לבוא לידי מעשה.נפגשנו עם עדי ארבל לשיחת עומק על המאמר ועל הניסיון שצבר ב-15 שנותיו בחברה האזרחית הלאומית.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו עם עו"ד זיו מאור, דובר הרבנות לשעבר, ניסינו לענות על השאלה - אילו היתה במדינת ישראל חוקה, כיצד היה נראה הפרק העוסק ביחסי דת ומדינה? יש לשים לב: אין מדובר בשאלה כיצד ראוי שיראה הפרק הזה. אלא, מתוך ניתוח המצב החוקי הקיים כיום ביחסי דת ומדינה, אנסה לגזור איך היתה נראית החוקה שהיתה מאפשרת ומחייבת את חקיקת החוקים הקיימים בנושא. אציג מערכת יחסים דומה לזו המתקיימת בין חוק בתי המשפט לחוק יסוד: השפיטה; או לזו המתקיימת בין חוק יסוד: משק המדינה לבין חוק יסודות התקציב וחוק התקציב לדעת זיו  - היחס הקיים במישור החוקי בין הדת היהודית לבין חוקי מדינת ישראל, הוא מאוזן וראוי . יש לשמרו. באקלים הפוליטי הסוער שלנו, הוא נתון למתקפות תקופתיות. אם מהותה של חוקה הוא לבטא את הערכים המרכזיים של חברה, אלה שאין מקום לעדכנם לעתים תכופות, הרי שבחוקתה של מדינת ישראל צריך להיות מקום למעמדה המיוחד של הדת היהודית, לזכותם של האזרחים לשמור הלכה, לצביון היהודי של הציבוריות וחשוב מכל – להבטחת הישרדותו של העם היהודי. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה!  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשנים האחרונות קמות להם יותר ויותר קבוצות שקוראות לעצמן "שמרנים". מה זה אומר? לכל אחד פירוש משל עצמו. אבל יש הרבה מן המשותף – היחס למדינה שלא מתערבת בתכנון השוק, חיבור למוסדות התרבות וכבוד למסורת ולחכמה שירשנו מאבותינו. היכן הגבול בין שמרנות וליברליזם נמצא והאם זה נראה אחרת בישראל? ליברליזם ושמרנות שותפים בעיקרון צמצום התערבות המשטר בחיי האדם; הם נבדלים ביניהם בכך שהראשון מתנגד להעדפה על בסיס קרבה זהותית, ואילו השני תומך בכך. הישראלים שמרנים במשהו, אך לא בכל. ערכי משפחה, כבוד למסורת ולהיסטוריה המשותפת, תפיסה לאומית או דתית ועממיות יהודית – אלו מרכיבים משמעותיים בשמרנות הישראלית. הגבלות על המשטר וחירויות הפרט שייכים לשיח של קבוצה קטנה בחברה. האתגר הוא שלעיתים יהודי-ישראלי שמרן המוצא עצמו קשור יותר לנוצרי-אוונגליסט-שמרן בארצות-הברית מאשר לרבה-יהודייה-לסבית-רפורמית-שמאלנית ולכן הוא נמצא במלכוד. מבחן ליברלי המתעלם מהרקע העממי או השייכות הדתית ומתייחס לדעותיהם בלבד גורם לכך שהשמרנים והפרוגרסיביים מצאו מכנה משותף. הפרוגרסיביים לא רוצים שהיהודי-הישראלי יעדיף יהודייה-אמריקנית מכיוון שהם דוחים את הזהות הלאומית-דתית היהודית.מאבק פרוגרסיבי-גלובלי לשבירת קבוצות ובנייתן מחדש, מאתגר גם את השמרנים בישראל ומפרק את זהותם הבסיסית ביותר, ומציב בפניהם אתגרים חדשים. יהיה מאתגר לשמר זהות של קבוצה כזו ללא הגדרה מוסכמת על מהי אותה שמרנות.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה סיימנו את הסדרה של שלושת הפרקים עם בריק בדיון על הרפורמה הנדרשת בחיל האוויר לאור שדה המערכה של המאה ה-21.בריק מציע להסתמך פחות ופחות על מטוסים מאויישים, שניתן בקלות למנוע את המראתם על ידי הפצצה של בסיסי חיל האוויר ומסלולי ההמראה, ולתת יותר דגש על מערך טילים מתקדם אותו לא ניתן לשבש, ושמיוצר כחול לבן ולא נתון לסנקציות אמריקאיות, או לחצים אחרים.לדעת בריק, הרפורמות השונות נמנעות בגלל העובדה שרק טייסים מגיעים לדרגות הבכירות בחיל, כך שדעות מסוימות כלל אינן נשמעות, והמצב נשאר כמות שהוא בלי יכולת לתקן ולבצע רפורמות.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו בשנית את האלוף במיל' יצחק בריק, והפעם שוחחנו על הכשלים בצבא היבשה באופן ממוקד, באופן הקידום בצה"ל, על הפנסיות התקציביות, על המרוץ מתפקיד לתפקיד ועודלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את אור רייכרט, פרסומאי, איש קריאייטיב וקריקטוריסט. אור לוקח אותנו לעולמות הכאוס והסדר, והופך אותם לפריזמה להסתכלות על העולם, על תהליכים ומקרים . איך הסדר מתפתח באמצעות הכאוס? איך הכאוס מנסה להחדיר חוקיות משל עצמו לתוך הסדר. ה"ין והיאנג", אך בהתבוננות אל תוך הנקודה השחורה בחלק הלבן ולהיפך.ההשפעות ההיסטוריות, על עולם ההלכה, המדע והחברה. מהי יצירה שמרנית והאם ניתן כלל ליצור בתוך מסגרת נוקשה. אור מנסה לעשות קצת סדר, בשיחה כאוטית בקפיצות מנושאים לנושאים. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בעקבות פיטורי יעקב ברדוגו, ערכנו ראיון בזק על מחקרו של ד"ר אייל צור על גל"צ שנערך כבר ב 2014!על הבעיות עם שידור ציבורי, הכשלים שברדיו מולאם ועל אי היכולת לערוך שידור ציבורי מאוזן. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ניסינו להסביר מדוע השידור הציבורי הוא לא סתם בזבוז תקציבי, אלא ממש מנוגד לדמוקרטיה ליברלית ולחופש הביטוי.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשנת 2012 פרסמו פרופ' דרון אסמוגלו -MIT וג'יימס רובינזון מאוניברסיטת שיקגו את הספר "מדוע אומות כושלות". הספר מעניק הסבר מרתק למקורות העושר והעוני של מדינות, או במילים אחרות מדוע מדינות מסוימות עשירות ומשגשגות בעוד שאחרות עניות וכושלות.הפרידגמה של אסמוגלו ורובינזון סותרת את התובנות הפופולריות הקושרות עוני ועושר של מדינות בהתאם למיקום הגאוגרפי, הקשר התרבותי או דתי, אקלים, משאבים טבעיים או אפילו רמת הידע או הבורות של מנהיגיהם.אסמוגלו ורובינזון מייחסים את שגשוגה של מדינה בראש ובראשונה לאופי המוסדות השלטוניים והכלכליים שלה. ומציינים מושג חדש של מוסדות בעלי אופי מכליל (inclusive) ומוסדות בעלי אופי מדיר (extractive). תוך כדי סקירה היסטורית ענפה ומרתקת החל מהאימפריה הרומית ותרבות המאיה, דרך התפתחות הקולוניאליזם והתפתחותה של אנגליה ועד דוגמאות בנות ימינו כמו בריה"מ, קוריאה, סין ועוד – הספר "מדוע אומות כושלות" מעניק מרשם חשוב לאיך ניתן להפוך מדינה כושלת וענייה למדינה מתקדמת משגשגת ועשירה. מדינה שבה כל האזרחים שותפים לעשייה הכלכלית והיצרנית בה.הספר טרם פורסם בהוצאה לאור, והפרטים ליצירת קשר של יוני הם: [email protected]לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עשינו קרוסאובר עם הפודקאסט 'משחק מילים' והתיישבנו לדבר עם שחר וזוהר ארנון על ההתנגשות בין חירויות אזרחיות לבין מגיפת הקורונה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ז'בוטינסקי לא סמך על אף אחד וראה את החשד התמידי באחר כמעלה טובה. הוא גם דרש וחתר לשלושה דברים: דמוקרטיה ליברלית, רוב יהודי ומקסימליזם טריטוריאלי.בשמאל ובמרכז הישראלי טוענים שאם רוב יהודי ודמוקרטיה תלויים אחד בשני אין הדבר דומה עם דרישת המקסימליזם הטריטוריאלי. יתרה מזאת, הם טוענים שהתנאי להשגת שני הדברים הראשונים הוא ויתור על השלישי. כך מיכה גודמן מסביר את עזיבת אנשי ימין את מחנה הימין לטובת השמאל-מרכז: העדיפו את הליברליות על הטרירטוריה בניגוד לימין שבחר הפוך.ניסים סלמה טוען נגד מיכה גודמן שלושה דברים. ראשית, על אי הבנתו של גודמן את  ז'בוטינסקי בנושא התלות ההדדית של שלושת הדרישות. שנית, אי הבנתו של מחנה הימין של היום שאינו מוותר על טריטוריה דווקא כי אינו מוותר על הדמוקרטיה הליברלית ובוודאי של בחר ביניהם אלא דוגל בשניהם. ושלישית, בניתוח בחירת העוזבים שלא עזבו מסיבות אידאולוגיות אלא קודם כל מסיבות סוציולוגיות.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ד"ר משה פוקסמן שעל – מהפך 77, האם ישראל באמת שינתה את פניה?בפרק זה תמיר דורטל מארח את ד"ר משה פוקסמן-שע"ל על ספרו "גבירותי ורבותי מהפך- ארבע השנים בהן ישראל שינתה את פניה". ניסינו להבין מה היו ההשלכות של המהפך הפוליטי שבו לראשונה הגיע הימין לשלטון. כיצד התמודד ראש הממשלה החדש מנחם בגין עם הלחצים מצד הליברלים בליכוד להוביל את ישראל למדינת שוק חופשי עם מינימום התערבות בכלכלה ומינימום מסים אל מול הלחצים שהפעילו מצביעיו הנאמנים מעיירות הפיתוח ושכונות המצוקה למדיניות סוציאלית שתשפר את מצבם הכלכלי. מה היה תפקידו של חתן פרס נובל לכלכלה מילטון פרידמן במהפך הכלכלי וכיצד השפיע על המדיניות הכלכלית החדשה. דיברנו גם על איך הוקם המחנה הלאומי שחיבר בין מזרחיים, דתיים לאומיים, המשפחה הלוחמת והחרדים, קואליציה שהמשיכה לעצב את מדינת ישראל עשורים רבים אח"כ. בנוסף תמצאו בפרק תיאור של היחסים בין מנחם בגין ליועץ המשפטי לממשלה דאז אהרון ברק, לתרומתו של אהרון ברק למהפך 77 באמצעות החלטתו להעמיד לדין את יצחק ולאה רבין בגין חשבון הדולרים שהחזיקו, בניגוד לחוק, בארצות הברית. נסיונו של בגין לעצב מחדש את הזהות היהודית של מדינת ישראל וליצור ממלכתיות יהודית שתחליף את החילוניות מבית מפלגות הפועלים.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לבג"ץ כבר היו כמה שיאי חוצפה, ועלינו להכירם.רבים לא מכירים בכך, אבל פסק הדין החשוב ביותר של בג"ץ שהגביל רבות את הממשלה הוא לא פס"ד בנק המזרחי, שהכריז על המהפכה החוקתית, אלא דווקא פס"ד בעניין דרעי ופנחסי - שחייב את ממשלת השמאל בראשות רבין לפטר את השרים שנגדם הוגש כתב אישום.מאז, בג"ץ פסק במספר מקרים שאנשים מסויימים אינם יכולים להתמודד בבחירות לראשות עיר מכיוון שהוגש כנגדם כתב אישום (אף על פי שהם חפים מפשע עד שלא תוכח אשמתם), שחוות דעתו המפוקפקת של היועמ"ש מחייבת כמו פסיקה של בג"ץ, שלממשלה אין זכות לשכור עורך דין פרטי שייצג אותה ועוד פסיקות הזויות.בעקבות עסקת הטיעון שנדונה בשבועות האחרונים חשבתי שנכון ליישר קו ולהביא את הפסיקות השונות לידיעת הציבור.בג"ץ ממצב את עצמו כמי שתמיד אומר את המילה האחרונה וזו הסיבה שנתניהו לא סומך על בתי המשפט בעסקת הטיעון, גם אם היא תהיה חתומה ונעולה על פי רצונו, וללא קלון.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ביום ראשון שעבר התקבלה החלטת ממשלה בנושא "מתווה מהיר לשיפור איכות הרגולציה והקלה על המשק - ניקיון אביב".החלטה זו קבעה לוחות זמנים להשלמת תיקוני חקיקה כדי להעביר 30 רפורמות לשיפור הרגולציה, עליהן הוחלט בעבר.הרפורמות צפויות לחסוך לציבור מעל מיליארד שקלים והן מגיעות מכל משרדי הממשלה ונוגעות כמעט בכל תחום - החל מרגולציה על תחבורה, תכנון ובניה, בטיחות, ספורט, חקלאות, תרופות ומזון.הצעדים שאושרו בהחלטת הממשלה הם תוצר של החלטת ממשלה קודמת, עוד משנת 2014, שבה הממשלה החליטה לבצע בחינה של רגולציה קיימת ושיפור שלה. מאז 2014 משרדי הממשלה גיבשו רפורמות בשלל תחומים כדי לחתוך רגולציה מיותרת.כדי להבין מדוע הממשלה העבירה את ההחלטה הזו, הזמנתי את עו"ד גיא מור, מומחה למדיניות רגולציה, שיספר לנו על הרקע להחלטת הממשלה וגם על הרפורמות עצמן.בפרק תוכלו לשמוע על הרפורמות השונות, למה צריך החלטת ממשלה כדי להעביר אותן ואיך משרדי הממשלה פותרים בעיות בחקיקה ההיסטורית.לינק לפודקאסט "הרגולטור"https://pod.link/1471131544לינק לאתר ולבלוג "הרגולטור"https://regulator.online/לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את ד"ר עידית רז קלישר - חוקרת ומרצה לכלכלה, מנחת הורים להקניית כלי חשיבה כלכלית לילדים, ואמא של נטע, גיא ונירעידית כתבה את הספר ביער המספר על  צ'יפ הסנאי החי ביער בשכנות לדובי הדוב, לאריק וג'ס החתולים וחברים נוספים. יחד הם מתמודדים עם מכשולים, מתגברים עליהם וצומחים."ביער" הוא הכלי האולטימטיבי לתיווך מידע כל כך חשוב לילדינו, מידע אשר לא ילמדו באף מקום אחר על אף החיוניות שלו להמשך חייהם - זהו ספר ילדים מאויר אשר בבהירות וביצירתיות נותן לילדים כלים לחשיבה כלכלית נבונה.בכל פרק מוצג מקרה בחייהן של חיות היער, הטומן בחובו מוסר השכל שהוא למעשה עיקרון או מושג בסיסי בתיאוריה הכלכלית - יתרון יחסי, עלות אלטרנטיבית, חיסכון, השקעה וצמיחה כלכלית, בנקים, הלוואות ועוד.הבנת העקרונות הכלכליים המופיעים בספר תסייע בפיתוח מיומנויות חשובות כגון קבלת החלטות ולקיחת האחריות על הבחירה, דחיית סיפוקים ותכנון לטווח הארוך, שיתוף פעולה והדדיות.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה!  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

תמיר דורטל מארח את אריה קינג, סגן ראש עיריית ירושלים, ומי שמסכל באופן עקבי את הרצון של רבים לחלק את ירושלים על ידי בניה בשכונות בהן יש כרגע רוב ערבי.קינג מתפקד כנבחר ציבור זו הפעם השניה בעירייה ומשתף אותנו בסיבות לכשלים בין הממשל העירוני לממשל המרכזי, ולבעיות שנגרמות בגללו.בעקבות פרויקט המסיכה של הצינור אנחנו מעלים פרק זה שוב, כי אריה קינג ניסח את הבעיות של המשטרה בדיוק לפי חשיפת הצינור, רק שעשה זאת שנה וחצי לפניהם! הריאיון עם אריה התקיים באוקטובר 2020.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה התכבדנו לארח את ענבר פינקלשטיין, יוצר עמוד הפייסבוק הפופולרי, "דעות בחרוזים על כלכלה ואחוזים". ענבר בעל תואר בכלכלה ושימש כקצין תקציבים בשירותו הצבאי. עו"ד תמיר דורטל ראיין את ענבר ודיבר איתו על העמוד ועל מטרותיו, תובנות מהשירות הצבאי והמחאה שיזם בעקבות התפקוד של רכבת ישראל. בין היתר שוחחנו על מושגים שונים מעולם הכלכלה ועל דרכים שונות להנגשת ידע כלכלי לקהל הרחב.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בעקבות "בגידת האליטות" הרב שיח המפורסם שעלה לאחרונה לכותרות ודבריו הנוקבים של משה ברנט, אנו מביאים לכם את הדיבייט בין פרופ' דני אורבך, לד"ר שגיא ברמק.ערכנו שתי שיחות נפרדות שהן המשך למאמרים שכתבו על הנושא זה כנגד עמדתו של זה.אז מי הגורם היותר חשוב בדמוקרטיות - האליטה או העם?לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את יזם פרוייקט 315 גיא לויפעמים רבות דובר על פרויקט 315, על איך הכל התחיל, כיצד הם הגיעו למצאים שלהם, ואיך ניסו  להפריך את כל הטענות בנספח א' לכתב אישום.הפעם הזאת בניגוד לפעמים הקודמות, בחרנו לסקר ולפרט עבורכם את מהלך המשפט אשר מתנהל כבר קרוב לשנה.בפודקאסט הזה תוכלו לשמוע על העדים השונים אשר כבר הספיקו להעיד בבית המשפט, מה התביעה ציפתה להשיג מעדותם ומה התנהל בפועל בין כותלי בית המשפט המחוזי בירושלים.ננסה לעשות לכם סדר בתפקידהם של העדים השונים בזמן אמת ובחשיבותם לתיק ולתזת התביעה של הפרקליטות וכיצד השתמשה בהם בחקירה הנגדית ההגנה. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את עו"ד ג'וני גרין, מנכ"ל הפורום הישראלי למשפט וחירות.ניסינו להבין מהי דמוקרטיה מהותית, מדוע היא לא קיימת אפילו כמושג מעורפל בשאר מדינות העולם, ואיך המציאו אותה שופטי העליון ובראשם אהרן ברק, על מנת להתנגד לדמוקרטיה הישראלית, ולקבל את הכח במקום נבחרי הציבור שלנו.https://publius.co.il/author/johnnymg1/לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ח"כ עמיחי שיקלי כתב מאמר בעקבות התבטאויותיו של ראש אט"ל הפורש האלוף במיל תורג'מן.לפי תורג'מן צה"ל צריך להודיע מראש לפורעים כי צה"ל לא מתכוון לעבור במקרי חירום בצירים המאויימים על ידי ערביי ישראל, וכי הוא הכין מראש צירים חלופיים.נראה כי כל בעיה שצצה לה במערכות הציבוריות מוצאת פתרון בדרך של מעקף במקום בדרך של טיפול שורש.שיקלי יצא בחריפות נגד דעתו של תורג'מן ופסל את דבריו במספר מובנים.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את ד"ר יגיל הנקין על שאלת המעבר לצבא המקצועי.יגיל טוען:"תומכי המעבר לצבא מקצועי אינם מספקים תשובה משכנעת לשאלה החשובה: לכמה חיילים צה”ל זקוק, והאם הוא יוכל לגייס אותם גם ללא שירות חובה? הניסיון העולמי מלמד כי מדובר בפריבילגיה שישראל לא יכולה להרשות לעצמההדיון הציבורי סביב גיוס החובה לצה”ל נוטה להתנהל בעיקר במונחים אידאולוגיים: כפייה מול חופש, בחירה מול הכרח, “שוויון בנטל”, “עם בונה צבא בונה עם” וכן הלאה, כמו גם במונחים מקצועיים פה ושם, המניחים – שלא בצדק – את עליונות הצבא המקצועי על צבא העם.אולם, שאלה אחת חסרה בדרך-כלל מן הספר, והיא הופכת את שאר הדיון לשעשוע אינטלקטואלי גרידא: האם במצב הנוכחי במדינת ישראל, יש אפשרות טכנית לקיים צבא מקצועי?התשובה, כמדומה, היא לגמרי לא.ארבעים ומשהו השנים מאז בוטל גיוס החובה האמריקני צריכות ללמד אותנו לא רק על ההזדמנויות הגלומות במהלך, אלא גם על הבעיות הכלולות בו. הנקודה איננה קצב השינוי, אלא השאלה לאן הולכים. אפשר לקצר או להאריך את משך השירות; אפשר גם לבצע גיוס חובה סלקטיבי – מבלי שהדבר יהפוך להיות צבא מתנדבים. אבל אם מציבים כמטרה את ביטול גיוס החובה, יהיה קשה יותר לעצור את הרכבת לאחר שיצאה מהתחנה (כמובן, בזמן מלחמה כוללת זה יהיה אפשרי, כפי שכבר קרה, אבל כנראה לא כל־כך מומלץ לישראל. גם הסכם אוסלו וההתנתקות יכולים ללמד דבר או שניים על מגבלות טיעון ה’מקסימום נחזיר את המצב לקדמותו’; הקטנת פוטנציאל המילואים גם היא עניין שקשה להפוך במהירות).השאלה שנותרת בעינה היא האם צבא מתנדבים יוכל למלא את צרכיה של ישראל. טענתי היא שהתשובה לכך שלילית. ההיסטוריה של ביטול גיוס החובה בצבאות בעולם, והציפיות מצבא המתנדבים שלא כולן התגשמו, רומזות שיש כאן לכל הפחות סימן שאלה גדול.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל מראיין את דרור לביא מייסד תנועת "חזית לוחמים למען צבא התנדבותי מקצועי".דרור הוא אקטיביסט ליברלי אשר כתב בעיתונות והשתתף בפאנלים בתקשורת בנושא צבא התנדבותי מקצועי. ולאחרונה הוציא לאור את הספר "כיצד לסיים את גיוס החובה".בשעה שבשיחה דרור עונה על השאלות הנפוצות לגבי ביטול גיוס החובה.האם זה יפגע בביטחון המדינה? מה לגבי אתוס צבא העם? האם זה אפשרי כלכלית? האם יהיו מספיק חיילים? האם צבא בשכר הוא הוגן כלפי העניים? ואם גיוס החובה עובד טוב עד עכשיו למה לשנות?מתחת לכל השאלות הללו יש שאלה אחת גדולה. האם אפשר בכלל לשמור על מודל גיוס החובה כאשר רק חמישים אחוז מהאוכלוסייה מתגייסת? וכאשר רוב הציבור הישראלי (ע"פ סקר עדכני של המכון הישראלי לדמוקרטיה) תומך במעבר למודל התנדבותי מקצועי.מוזמנים להאזין לפרק ולקבל את הפרספקטיבה המעניינת של דרור.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

תפיסת הקידמה של החברה המערבית המעוגנת ברעיונות ״פרוגרסיבים״ נוטה להסתכל על ההיסטוריה שלנו באופן לינארי, אך ייתכן ומדובר באשלייה אופטית של התפיסה האנושית השגורה בשפה שמנסה למצוא תכלית לכל דבר, וכיוצא בזאת, תכלית גם להיסטוריה. ההנחה הרווחת היא שישנה התקדמות לאורך ההיסטוריה אל עבר אותם ערכים המזוההים כ״פרוגרסיבים״.ייתכן ואותה אשלייה אינה מודעת למעגליות היסטורית טבעית שבה אותם ערכים מתגלמים בכל תקופה בתרבות, בדיוק רגע לפני שקיעה. וכך, מה שמזוהה כערכים מתקדמים, פתאום הופך לתסמינים של חברה שוקעת, תסמינים שניתן גם לאבחן. התרבויות השונות הם כמו אורגניזמים מובחנים, וכמו כן בכל זמן, התסמינים מקבלים הסמלה, והגדרה, בהתאם למקום, הזמן, והתרבות שבה הם מתגלמים. מה שפעם היה מנוסח בצורה דתית על ידי אלילים וסמלים פנטסטים, מתואר בימינו בשפה חילונית, מערבית ומדעית יותר. כך הסריסים המקודשים לאלה הנקבית הופכים לטראנסג׳נדרים שמקבלים את ההגדרה שלהם באיגודים פסיכולוגים פרוגרסיביים במקום ממסורת כהנית דתית אלילית קדומה. כך למשל הערגה לאמא אדמה המייצגת את פוריות הטבע הופכת לאקטיביזם וקריאה לצדק סביבתי של ארגוני הירוקים והסביבתניים. וכך גם האלים האוניברסליים התופסים את מקומם של אלים לאומיים, הופכים לניידים הלעומתיים לנייחים בימינו. איבחון התסמינים לרוב נעשה על ידי היסטוריוניים קלאסיים שניסו למצוא סיבות פועלות המביאות לשקיעתן של תרבויות כאלה ואחרות. אך ייתכן והסתכלות אורגנית יותר על מהלך ההיסטוריה תוכל לתאר את הדברים בצורה טובה יותר. הסתכלות אורגנית הרואה במעגליות תוצר של תהליך טבעי כמו צמיחתו ונבילתו של פרח, שלאחר נבילתו, בדיעבד, ניתן לבוא ולספר או להלביש כל מיני סיבות פועלות ש״גרמו״ לנבילתו הטבעית. בדרך זו ניתן לשאת עיניים אל עבר האומנות כסוג של ראי לשלב בו נמצאת החברה והתרבות, ולאבחן את התסמינים.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עשינו שיתוף פעולה עם הפודקאסט 'מה שלא סיפרה לי הגננת'.יחד ניסינו להבין מדוע התנ"ך כבר לא מעניין כמעט אף אחד, ומשתמשים בו רק כסיסמה לערכים.וכן דיברנו על סיפורי ספר שופטים, והראנו כיצד הספר מנסה להדגיש את המסר הגדול שלו – אין תוחלת בפירוד. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הפוסטמודרניזם טוען שאין אמת אובייקטיבית וערכים מוחלטים; הכל תוצר של הבניה חברתית. זה רעיון שניתן להוכיח בקלות: אם בגיל שבוע היו מעבירים כל אחד ואחת מאיתנו לגדול בארץ זרה, היינו הופכים לאנשים אחרים לחלוטין ממה שאנחנו היום. היינו בעלי ערכים אחרים ומנטאליות אחרת, וההעדפות שלנו לאופנה, מוזיקה, אוכל וכד' היו שונות לגמרי. האדם הוא לא יותר מאשר פלסטלינה שהחברה מעצבת; כל תרבות וערך הם פרטיקולריים כלומר תלויי מקום, זמן והקשר. כשתפיסה כזו פוגשת את המסורת היהודית (ולא רק אותה) נוצרת התנגשות חזיתית. היהדות גורסת שאלוהים קיים באופן אובייקטיבי; ושהמצוות והאמונות שניתנו בסיני הן אמת מוחלטת. האם יש דרך לצאת מהסבך הזה?הרב ד"ר יוסי שטמלר טוען בספרו "פלטינה ופלסטלינה" – עליו אנחנו משוחחים בפודקסט זה – שהיהדות הינה פנומן ייחודי בהיסטוריה האנושית. אין עוד עם ששרד גלות כה ארוכה; כשהוא מפוזר על פני הגלובוס "זעיר פה זעיר שם"; עם דת כל כך מסועפת ותובענית. אכן, יהודים "נילושו כפלסטלינה" בדומה לשאר האוכלוסיה, ולכן כל קהילה דמתה לסביבתה בלבוש, במוזיקה, במאכלים, בשפה, בארכיטקטורה ועוד. אולם, בכל העולם היהודי נמצא את אותם תפילין, שופר, מקווה, ספר תורה, מצה, לולב, חנוכיה, סידור תפילה ועוד ועוד. הפנומן היהודי לא יכול להיות מוסבר ע"י הבניה חברתית שכן זו תלויה תמיד במקום ובזמן ספציפיים. לכן, טוען שטמלר, ניתן לקבל את הפוסטמודרניזם אולם עליו לעצור למרגלות הר סיני.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

תמיר דורטל הוא עורן דין, פעיל חברתי ירושלמי, מרצה במכינות קדם צבאיות בנושא כלכלה, מורה לאזרחות וגמרא. עקב התעיינות בפילוסופיה פוליטית, משפט חוקתי, ציונות ותורה, הקים את הפודקאסט ״על המשמעות״, שהוא היום המקום המוצלח ביותר להאזין לרעיונות שמרניים בעברית.על מה דיברנו:בנימין נתניהו, אקסל שפרינר, ידיעות אחרונות, נוני מוזס, גז, נפט, כלכלה, הוראה, חינוך, פילוסופיה, הפדרליסט, ארצות הברית, ניו-יורק, חוקה, פילוסופיה, מקסום הכנסות למדינה, אלימותלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל מראיין את חברת הכנסת והסופרת גלית דיסטל אטבריאן.גלית לרוב מצטטת את הפובליציסטים ד"ר אבישי בן חיים וד"ר גדי טאוב, ויצאנו לדרך בשיחה כנה בשביל להבין האם היא אוהבת יותר את פוליטיקת הזהויות, או דווקא את הליברליזם הקלאסי שהוא בעד חופש, ונגד אפליה מתקנת.התוצאות מורכבות ומפתיעות. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל משוחח עם ד"ר רונן שובל, דיקן קרן תקווה וראש מכון 'ארגמן' על רעיון האמנה החברתית.אמנה חברתית היא תאוריה במדעי המדינה המתארת את התהליך בו בני-אדם התקבצו לחברות מטעמים אינטרסנטיים, דבר שהוביל אותם להגביל את חירותם לפי החלטת רצון הרוב או השליט. רעיון האמנה החברתית מזוהה עם התגבשות הנאורות והליברליזם באירופה, ופותח על ידי הוגים שונים כגון תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ואחרים. על ההשפעה הישירה של רעיון האמנה החברתית בחיינו, על השיבוש שבתפיסה הזו שמוביל לעיוותים בחשיבה של חלק מראשי ההנהגה במדינה, ועל מדוע הרצל דחה רעיון זה בשתי ידיים כי הבין שהוא סותר את הציונות .לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל משוחח עם עמיחי שיקלי, ח"כ מטעם סיעת 'ימינה' ומייסד מדרשת (מכינת) תבור.ניסינו להבין כיצד אפשר לסמוך על פוליטיקאים שלא יבגדו בבוחריהם, אם הם הצליחו לשטות גם בפוליטיקאים מקצועיים.מה פגום בשיטה הישראלית, וכיצד ניתן לשנות אותה.ומדוע בציבור הימני אין חברה אזרחית מתפקדת.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בניגוד לכותרת, בפרק זה לא יתארח מיכה גודמן, אלא פרק זה יהיה ביקורת על ספרו האחרון של מיכה גודמן, 'מהפכת הקשב' העוסק בנזק שהרשתות החברתיות, הסלולרי ובאופן כללי כניסת הסמארטפון לחיינו גרמו.אני מדבר בו על הנזק הפסיכולוגי, הפילוג הפוליטי, והנזק לבני הנוער.וגם על האיזון הקדוש בין הימין לשמאל.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו תמיר דורטל אירח את ח"כ שטייניץ על ספרו המומלץ הקרב על הגזבספרו הקרב על הגז מעניק לנו ד”ר יובל שטייניץ, מי שכיהן כשר האוצר וכשר האנרגיה, הצצה נדירה אל הצד האפל, ההומוריסטי, האבסורדי, וההזוי לפרקים, של דרך קבלת ההחלטות הכלכליות המרכזיות במדינה.שטייניץ חושף עשור של מאבק אימתני בטייקונים הגדולים במשק הישראלי בכלל, ובתחום האנרגיה בפרט. עשור שבו נאלץ להיאבק על עמדותיו מול הפופוליסטים מימין ומשמאל, מול חבריו בממשלה ובכנסת, מול עיתונאים בעלי אג’נדה, מול פקידוּת נוקשה ומקובעת בעמדותיה, מול שופטי בית המשפט העליון – ואפילו מול לחצים מכיוונם של נשיאי ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון וברק אובמה.במהלך המאבקים האכזריים הללו זכה שטייניץ גם לכמה רגעים משעשעים, שאף הם מתוארים בספר, כמו לגלות איך הטייקון האדיר הופך לילד קטן הזועק “זה שלי, זה שלי - תפסתי ראשון!”, ולראות איך ראש הממשלה וכמה משריו מככבים בסדרה הבריטית ההומוריסטית “כן, אדוני ראש הממשלה”.הקרב על הגז מותח קו ישר בין מלחמת הכול בכול, שהחלה עם ההחלטה להכפיל ולשלש את המסים המוטלים על חברות האנרגיה, לבין חקיקת חוק הריכוזיות שפירק את הפירמידות הכלכליות וסימן את קץ שלטונם של הטייקונים הגדולים בכלכלה ובפוליטיקה הישראלית – ועד לגיבושו של מתווה הגז ופיתוחם של אוצרות הטבע של המדינה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

״בשדה הקרב, אתה לומד מהר שמנהיגות מתחילה ונגמרת בלקיחת אחריות טוטאלית״אין סוף לספרים, מחקרים, מאמרים וגישות למושג מנהיגות.הספר ״אחריות וניצחון״ שנכתב ע״י ג׳וקו ווילינק ולייף באבין הוא ללא ספק אחד הספרים הבולטים והמצליחים בעולם בשנים האחרונות.ג׳וקו ובאבין, שניהם קצינים יוצאי יחידת העילית ״אריות הים״ אספו תובנות ולקחים על פיקוד ומנהיגות במשך שנים רבות דרך החוויות הקשות מהלחימה באפגניסטן ועיראק בשנות ה-2000.דרך הקבלה בין העולם הצבאי לעולם האזרחי, הספר פורש בפני הקוראים מספר עקרונות שמובילות לניצחון בכל תחומי החיים.לרגל הפרק המיוחד הזמנתי את עמיר מנחם.עמיר שירת כקצין בשייטת 13 ובשנת 2014 הקים את תנועת חמש אצבעות.תנועה המחנכת לתרבות מהסוג שלומדים בספר.כן דיברנו בפרק על ספרו של מארק אוון "לא גיבור וגם ממנו הפקנו לקחיםלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בלבה של כל עיר גדולה בעולם יש שליח חב"ד המנסה להקים קהילה, בית כנסת ורואה את עצמו כשליח של הרבי.זכיתי להתארח בעיר המדהימה סן דייגו בקליפורניה, ולפגוש את הרב יוסי טיפנברון, שליח חב"ד, שמאוד שונה מחסידי חב"ד שפוגשים בארץ או במזרח אסיה.הזמנתי את הרב יוסי לשיחה במוצאי שבת, ויחד דיברנו על שליחות, עבודה קהילתית, גיוס כספים ומה מטרת השליחים ברחבי העולם.היה מעניין.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אנו ממשיכים את המחלוקת ארוכת השנים ביחס לקסטנר.האם הוא מכר את נשמתו לשטן הנאצי?ושיתף פעולה עם הנאצים על מנת להציל את יקיריו, או שדווקא היה פעיל ציוני ראוי להערכה?אז אחרי הפרק עם שפטל הטוען שקסטנר הוא רוצח נאצי, והספר כחש של בן הכט, אנו מביאים את צידו השני של המטבע, ומפגישים את תמיר דורטל עם אריה ברנע.צאו איתנו למסע היסטורי להונגריה של שנת 1944.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט תמיר דורטל מראיין את מיכאל פואה, יו"ר ארגון 'בוחרים במשפחה'.דיברנו על ההפיכה המשפטית בתחום המשפחה.כיצד בג"ץ ובתי המשפט למשפחה נוגסים עוד ועוד סמכויות מבתי הדין הרבניים, וכן מרחיבים את מושג המשפחה, מאפשרים אימוץ בניגוד לחוק, שינוי מין וכו'.מיכאל נלחם נגד מגמה זו ומנסה להביא למרכז השיח את הסכנות לילדים של כולנו!לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את פרופ' דני אורבך, ושוחחנו על ההתפתחויות האחרונות של הפוליטיקלי קורקט, שהפך משיח נימוסי, של מילים שמנומס ולא מנומס לומר, לכלי טרף כנגד כל מי שחורג מהשורה.פרופ' אורבך מתאר כיצד השיח הדורסני של תרבות הביטול יצאה מגבולות האקדמיה לעובדי הצווארון הכחול, ומאיימת על כולנו ברובד הבסיסי ביותר, לא רק להתבטא, אלא כדי לחיות בחברה חופשית.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

במדינת ישראל ישנן כיום קרוב למאה חברות ממשלתיות הפועלות במגוון תחומים: ביטחון, תחבורה, אנרגיה, תעשייה, תיירות, ביטוח ופיננסים, חקלאות, שיכון,  ואפילו חינוך ותרבות. הן נוגעות בחיים של כולנו בהזדמנויות שונות ובמקומות שונים.ד"ר אייל צור הוא עמית מחקר בפורום קהלת ומחבר שני מחקרי מדיניות על חברות ממשלתיות בישראל. בפרק זה שוחחנו איתו על ההצדקות להקמתן של חברות ממשלתיות, על היתרונות והחסרונות בפעילותן של החברות הממשלתיות, על האתגרים הכרוכים בפירוק חברות ממשלתיות, על הממשק של החברות הממשלתיות עם המגזר הפרטי, על הקשר בין ייצור יין לבין יכולת המשילות של ממשלת ישראל ועוד.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את שחר פלד, סופר ומתרגם, על ספרו אמונה בעידן הספקשוחחנו על תיאוריה מעניינת של שחר בנושא האמונה והמדע המופיעה בספרו.שחר היה תלמידו של הרב יוסף קלנר, אך בהמשך דרכו הפך למבקר קולני של "אסכולת" הקו.עיקר תכונתו של עידן הספק – שהוא מחולל מצב מערכתי שבו היחיד נתון בפני נרטיבים חלופיים רבים, מעצם התפוצצות הידע, ומעצם ההנגשה של הידע הזה לכל מי שיש פלאפון בכיסו. כל אחד יודע שיש אמונות רבות בעולם וכל אחד נקרא לבחור את אמונתו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

חמש שנים לכתב העת השילוח | ד"ר יואב שורק ועו"ד תמיר דורטל | על המשמעותבפרק זה של פודקאסט על המשמעות, עם תמיר דורטל, חגגנו יחד עם כתב העת השילוח, האהוב עלי מאוד, 5 שנות עשייה ומאות מאמרים שראו אור.בשיחה ניסינו להבין למה בכלל להוציא כתב עת מודפס בעידן הזה של בלוגים ופייסבוק?האם הוא מצליח? ואיך זה לערוך פוליטיקאים שמנסים לכתוב מאמר דעה ארוך?וגם דיברנו על מאמרו מעורר המחלוקת של יואב, על הנזק שקהילת הלהט"ב גורמת הן לעצמה והן לשיח הציבורי בכך שהיא מסלילה את הגברים והנשים לבחור לעצמם זהות, במקום להבין שהזהות המינית של כולנו היא מאוד גמישה, ולאו דווקא מגדירה את כל קיומנו כבני אדם.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו תמיר דורטל נפגש עם ח"כ יובל שטייניץ שלימד את הספר החברה הפתוחה ואויביה בימיו כמרצה לפילוסופיה. החברה הפתוחה ואויביה (באנגלית: The Open Society And Its Enemies) הוא שם ספרו של הפילוסוף קרל פופר שיצא לאור ב-1945 ומקורו בשני כרכים. בספר זה מבקר פופר הן את ההיסטוריציזם של אפלטון, הגל, מרקס ואחרים והן את השאיפה ליצירת חברה סגורה אוטופית. לטענתו, היסטוריציזם אינו יכול להיות בעל תוקף מדעי, מאחר שכמות הנתונים שישנם בעולם רבה מדי, ולא ניתן להכליל את כולם במסגרת תאוריה היסטוריוסופית אחת.במבוא לספר כתב קרל פופר כי אם חפצים אנו בקיום הציוויליזציה שלנו, עלינו להיגמל מן ההרגל לבטל עצמנו מפני אנשים גדולים. אנשים גדולים עלולים לשגות שגיאות גדולות. המרקסיזם, למשל, עושה רדוקציה של החברה האנושית לשורת תהליכים כלכליים ותוצאותיהם. אי אפשר לבחון אם תאוריה זו נכונה, שכן כל מה שלא מתאים לתאוריה מוסבר על ידי גורם נוסף שלא התחשבו בו דיו.השאיפה לחברה אוטופית, טוען פופר, היא שאיפה לחברה שאינה משתנה. אם החברה אוטופית אזי כל שינוי הוא הרעה בהכרח של המצב הקיים. מכאן שיצירת אוטופיה דורשת גם יצירתם של חוקים המונעים שינוי. מכיוון שאף תאוריה חברתית לא יכולה לקבל תוקף מדעי, אזי גם לא ניתן לדעת אם החברה האוטופית המוצעת היא אכן אוטופית. הבחירה באוטופיה, על פי פופר, היא הימור שמחירו כבד, שכן מרגע שנבחרה ה"אוטופיה" שוב לא ניתן לשנותה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו ראיון בעקבות סרטו של הרב מרדכי ורדי "אור חוזר"הסרט עוסק בתנועת "התשובה", שפרצה בסוף שנות השישים של המאה הקודמת ונקלעה למשבר. החברה החרדית שבה ניסו להיטמע לא הצליחה להכיל אותם, ורבים מבני הדור השני חוו משבר זהות ועזבו את הדת. הסרט עוקב אחרי תהליך ההתפכחות של חלק מבעלי התשובה: אלה הבוחנים מחדש את דרכם מחוץ לחברה החרדית ומחפשים זהות חדשה.צעירים חילונים בחרו להגר לחברה הסגורה החרדית הפונדמנטליסטית וניסו להיטמע בה ללא הצלחה. החברה החרדית לא הכילה את החוזרים בתשובה ובני הדור השני שילמו את המחיר הכבד, הם נקלעו למשבר זהות חריף, שכעת מעורר אותם להתעמת עם ההורים. רבים מהם עזבו את הדת ורבים הפכו לנוער בסיכון. הסרט "אור חוזר" מלווה את הקונפליקט ואת תהליך ההתפקחות.לצפיה בסרט אור חוזר, או בשאר סרטיו של הרב  מרדכי ורדי יש לשלוח הודעה לאליצור בסלולרי  054-830-4483 מחיר קישור 20 ש"ח ל 48 שעותלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה של פודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל שוחח עם הרב שמואל אליהו, חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של העיר צפת.בשיחה זו דיברנו על מספר שינויים המתרחשים בחברה הישראלית בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז כינונה של הממשלה החדשה בראשות בנט ולפיד.שוחחנו על דעתו של הרב על הרפורמה בכשרות, המפריטה את מונופול הרבנות הראשית על המילה "כשר".על התהליכים ההרסניים שמתרחשים בצה"ל הן במובן של אי החתירה לניצחון והן ביחס לאי היכולת להגדיר מי האויב.על התנועה הרפורמית, ומה היא רוצה מהכותל המערבי, אותו נטשה לפני מעל 100 שנים בועידת פיטסבורג.על הלהט"ב וכיצד יש לקבל את אותם זוגות לקהילות שלנו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

Economics vs. Intuition with Professor Robert Russ Why are human intuitions often incorrect when it comes to grasping economic phenomena? What do economists understand that the average person misses? We are joined once again by Prof. Robert Russ, economist, author, and host of the EconTalk podcast, for a riveting discussion about understanding our world through economics. We examine the magic of the markets and how, through its complexities, it provides us with invaluable insight and connection. Prof. Russ Roberts, producer and host of the EconTalk podcast. EconTalk has over 750 episodes, millions of listeners, and welcomed high-profile guests including Milton Friedman, Yuval Harari and Christopher Hitchens. Roberts authored several books on economics, produced two viral rap videos, and created animated video poems. He taught at Stanford University and many other well-known colleges in the USA. We are glad to have him join us in Jerusalem in his newly appointed position as President of Shalem College.To view the list of recommendations לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל משוחח עם גלעד אלפר על הסדרה הפופולרית  ביותר בכל הזמנים ששודרה בנטפליקס - 'משחק הדיונון'.בסדרה מתוארת החברה הדרום קוריאנית כחברה חולה, רודפת בצע ואומללה באופן מיוחד עד כדי שאזרחיה נדחפים לשחק ולהמר על חייהם כדי להרוויח כסף.בפרק זה גלעד מסביר מדוע הביקורת על הקפיטליזם אינה מבוססת וראוי לדייק אותה היטב.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

נתקלתם פעם בכותרות בסגנון הזה? משהו היה נראה לכם חסר? לא מדויק? בפרק זה טל לוריא ותמיר דורטל צוללים לנבכי האינטרסים, הנתונים והמשמעויות העולות מהם. חדשות לבקרים אנחנו נתקלים בכתבות שטוענות שחסרים מורים במערכת החינוך, האם באמת חסרים מורים במערכת החינוך, ועל מה הצהרות אלו מתבססות? בכלל, מי עומד מאחורי ההצהרות האלו ומדוע? למה לא מדברים על המורים שבאמת חסרים במערכת - המורים האיכותיים - ומדוע הם פורשים? יותר חשוב, למה הם כל כך נדירים במערכת החינוך? למה איכות המורים במערכת החינוך ירודה ואיך זה משפיע על התלמידים? איכות המורים והמחסור במורים נפגשים יחדיו כאשר בוחנים את האינטרסים וההתנהלות של ארגוני המורים. האם מורים יכולים להשפיע על האג'נדה של הארגונים? איך מתנהלות הבחירות בארגונים? מה הם מסתירים ולמה? כל זאת ועוד, בפרק שלפניכם..קישור לבלוג של טל לוריא - יומנו של מורהלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בבסיס ספרו החדש של פרופ’ משה קופל “לחיות כמו יהודי” , ישנו טיעון פרובוקטיבי מאד: המסורת והשמרנות -לפני הכל- הן מתכון שיש בו כדי להבטיח את הישרדותה של החברה המקיימת אותן. בפרק זה משוחח עו"ד תמיר דורטל  עם פרופ' קופל על ההנחות והרעיונות שנארגו בספר לכדי טיעון זה. השיחה נסובה גם אל נושאים נוספים בהם עוסק הספר, כמו הפער בין הציונות הדתית לחרדים והגישות השונות למסורת, ועוד.הפרק הוסרט והוקלט במהלך ערב מיוחד לקהילת מאזיני הפודקאסט שהתקיים במשרדי קרן תקווה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אנו שבים לארח את טוביה טננבום, הסופר המחזאי והעיתונאי הגרמני, היהודי ואפילו האמריקאי .בפרק זה של מסעותיו בעולם הוא עבר להתגורר בשכונת מאה שערים, וזאת לאחר שעזב את העולם החרדי בגיל 16 אחר שקפץ כמה כיתות ומצא עצמו כלא שייך.להפתעתו גילה שלא גירשו אותו מהשכונה ושהנשים החרדיות לא מדוכאות, אלא להפך, כולם מאושרים וחיים בטוב.מוזמנים להאזין לפרק ולהכיר את הציבור החרדי, דרך עיניו המיוחדות של טוביה.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בראיון זה תמיר דורטל נפגש עם מי שהיה ראש לשכתו של הרמטכ"ל בוגי יעלון, ומי שהמציא את נוהל ההחזרה החמה של המסתננים חזרה למצרים, תא"ל במיל' אמיר אביבי שייסד את תנועת הבטחוניסטים.הביטחוניסטים הינה תנועה של מעל אלפיים קצינים בכירים, מפקדים ולוחמים מכלל זרועות הביטחון שקמה על מנת להגן על צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל באופן שיאפשר את קיומה ושגשוגה לדורי דורות.​הביטחוניסטים פועלים בזירות השונות - בתקשורת, במחקר, בחינוך, מול מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם.אלפי חברי תנועת הביטחוניסטים משתתפים באופן פעיל במאמץ להבטיח את ביטחון ישראל והעם היהודי בהסתכלות ארוכת טווח ורב דורית במטרה לוודא שאש הציונות תמשיך לבעור.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כן לשבור,השביתה במעונות והצהרונים היא תקדים מסוכן.לראשונה בישראל קורה מקרה בו לא העובד שובת. אין סכסוך עבודה, המטפלות לא שובתות מול המעסיקים שלהן: אמונה, ויצו ונעמת. מי שנוקט בצעדים אלו גופים פרטיים לחלוטין, רשתות ויצו נעמת ואמונה, בהן כ- 30,000 ילדיםלרשתות יש הסכם מול ההורים, אין בו סעיף שמאפשר להן לסגור את המעון אלא בימי החופשים. לכן, הרשתות כרגע מפרות חוזה מול ההורים, לכן המטפלות כביכול עובדות כרגיל כעת.מה עוד אני יודע? שחמשת הבכירים ברשת אמונה משתכרים יחד כ- 2.5 מיליון ש''ח בשנה, בויצו - כ- 2 מיליון ש''ח בשנה ובנעמת כ- 2.2 מיליון ש''ח בשנה. לפני שמבקשים עוד כסף מהמדינה, נכון לעשות קצת דיאטה בתוך הבית.טיימינג - היום טוענות הרשתות שהמשבר ידוע כבר חודשים. מוזר, אף אחד לא סיפר עליו להורים שרשמו את הילדים, אף אחד לא ביקש מההורים סיוע, שיתוף פעולה ואולי גם פניה משותפת של ההורים והרשתות יחד למדינה. במקום זה, חיכו לאחרי החופש הגדול והחגים, רגע לפני הבידודים הבאים ולקחו את ההורים כבני ערובה בזמן הקשה הזה.איך לא מתביישים עובדים לשבות ולמרר את חייהם של הלקוחות השבויים, ועוד בתקופת קורונה שלכולנו קצת יותר קשה, בפרק זה הסברתי את הטיעון נגד עבודה מאורגנת ושביתותשיהיה לכולנו רק טוב(קרדיט על חלק מהמידע- אלעד מלכא)לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה רוצים לפרסם בפודקאסט - מקום זה בשבילכם רוצים לפרסם בפודקאסט - מקום זה בשבילכםרוצים לפרסם בפודקאסט - מקום זה בשבילכםרוצים לפרסם בפודקאסט - לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אנו מפרסמים פרק זה בשנית, לקראת השקת ספרו מחרתיים בקרן תקווהמה בין חבישת שטריימל ביום קיץ חם לגישות הפרוגרסיביות בקמפוסים בארצות הברית? ומה יש לפסיכולוגים ללמד אותנו על שרידותן של דתות?"...ומה שמדהים זה שלא כאילו גדלנו בפער של אלף שנה או אלף קילומטר, זאת אומרת היא גדלה בחוף המזרחי של ארה"ב במשפחה מסורתית, אני במשפחה דתית, ושנינו התגלגלנו לפרינסטון, והיה אפשר לחשוב שאנחנו מדברים פחות או יותר באותה שפה. אבל מה שהתברר לי באותו רגע זה (מה שלא היה לי ברור לפני כן) שאנחנו ממש לא מדברים באותה שפה!"בפרק זה שוחחנו עם משה קופל, יו"ר פורום קהלת למדיניות ציבורית, לגבי מאמרו בשילוח," על שטריימל, שפת הזכויות ועתיד החברה". דרך התייחסות למאמרו ניסינו יחד להבין מהם הערכים השונים שמבדילים בין ראיית עולם שמרנית לראיית עולם ליברלית וכיצד חברות שורדות ומתאימות את עצמן לזמן. בין היתר דיברנו על ההיגיון ההישרדותי של קיום מסורות שונות בקרב תרבויות שונות, סולידריות תרבותית, ואיך יוצרים אמון בתוך חברה. בשביל להבין איך חברות מתפקדות ושורדות השתמשנו בכלים כלכליים מתורת המשחקים כמו תופעת "איתות", "נוסע חופשי ועוד".לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שי רוזנגרטן רכז הפעילים בתנועת 'אם-תרצו' בשיחה עם עו"ד תמיר דורטל, על תופעת האנטי-ציונות באקדמיה הישראלית. השיחה עוסקת בתופעות השונות הנגזרות מהפוסט-מודרניזם והאנטי-ציונות ועל תחושת הפחד וחוסר האונים בקרב חלקים נרחבים בציבור הסטודנטים והסגל הזוטר. נוסף על כך מתרכזת השיחה גם בשאלה האם ראוי לתת פרסים ממשלתיים לאישים באקדמיה אשר מדברים בחריפות נגד מדינת ישראל וממשלת ישראל. החלק האחרון בדיון עוסק בדרכי הפתרון וההתנגדות לתופעה, ובכמה ספרונים שממש מומלץ לקרוא על מנת לשמור על היגיון בריא וציוני גם באקדמיה של 2021. לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אחת הבעיות המרכזיות במערכת החינוך היא ההתייחסות לכל המורים כמקשה אחת, כקבוצת התייחסות אחידה. השיח המעוות גורם להצגה לא נכונה ולעיתים לא מדויקת באשר לתנאי המורים ולאופי עבודתם.   בפרק זה, תמיר דורטל וטל לוריא  מפרקים את הטענות באשר לעבודה ובאשר לתנאי המורים ומשוחחים על כך באופן חופשי.בשיח הציבורי שכר המורים נתפס כשכר נמוך ולא מתגמל. האם זה נכון?מה ההשלכות של היות הותק מרכיב משמעותי בשכר המורים? האם יש קשר בין ותק, ניסיון, שחיקה וקביעות?כיצד עלינו להתייחס לקשר הזה ומה ההשלכות שלו? נקודה משמעותית נוספת היא החופשות. מהו פער החופשות בין שאר העובדים במשק לבין מערכת החינוך?מהו הקושי המהותי עבור ההורים שלא מספיק מקבל הד בשיח בקרב המורים?האם ראוי שלמורים יהיה כל כך הרבה חופש? ושוב, האם אכן ההתייחסות צריכה להיות אחידה?  זאת ועוד בפרק שלפניכם.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

On today’s episode of the On Meaning podcast, we are joined by the legendary Prof. Russ Roberts, producer and host of the EconTalk podcast. EconTalk has over 750 episodes, millions of listeners and welcomed high profile guests including Milton Friedman, Yuval Harari and Christopher Hitchens. Roberts authored several books on economics, produced two viral rap videos, and created animated video poems. He taught at Stanford University and many other well-known colleges in the USA. We are glad to have him join us in Jerusalem in his newly appointed position as President of Shalem College. In this episode we discuss the importance of a liberal arts education in today’s world and why to consider it instead of a STEM field. We talk about Shalem college, its goals and curriculum and how its unique educational environment will not only fill their students’ “vessels with water” but aims to “turn them into springs of knowledge”.  To view the list of recommendations לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את רמי רחמיאל מערוץ לאומנות.רמי סקר בפרק את ההתעצמות האדירה של צבא מצרים באיזור סיני, החל מבניית בסיסים צבאיים, דרך תרגילי ענק המדמים את חציית תעלת סואץ, ועבור בהשקעה אדירה בצבא היבשה ובחיל הים המצרי.כמו כן סקרנו את העניין הגובר של הסינים באיזור המזרח התיכון, ואיך האינטרסים של כל הצדדים פוגשים את אלה שלנו.מומלץ להאזין לערוץ של רמי, אחרי ראיון זה וללמוד עודלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל ראיין את ריקי ממן, על שיטת הוואוצ'רים בחינוך וסקרנו את מערכת החינוך הישראלית, באמצעות ספרו של תומס סואל, מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים.כשעמית גיש, מנהל בית ספר יסודי, טס לניו-יורק הוא נתקל במחזה פלאי. גיש, שהיה אז בתכנית לימודים של משרד החינוך, הגיע לבית ספר יסודי אמריקאי, וגילה שהתלמידים מתעלמים מקיומו. כאילו הוא לא נמצא שם. "באחת הכיתות", כך סיפר בביקורת שפורסמה ב'הארץ' (לחצו כאן) "התנגן חרישית קונצ'רטו לכינור ולתזמורת של מוצרט בשעה שהמורה רשם משוואות על הלוח. שקועים כל כך בעבודתם, אף לא אחד מהילדים הפנה אליי את מבטו, כאילו לא הבחינו כלל בקיומי". בקיצור, התלמידים פשוט היו שקועים מדי בשיעור מתמטיקה מלווה במוזיקה קלאסית... ולכן המנהל גיש הרגיש שמתעלמים מקיומו. מי שכותב בהרחבה על רשת בתי הספר KIPP, שבה ביקר גיש, הוא תומס סואל. בספרו המאלף מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים?, סואל מסביר כי בניגוד לטרנד הרווח של למידה מכילה, ללא מבחנים וללא גבולות, עבור תלמידים בני מיעוטים המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (כמו סואל עצמו), יש כרטיס יציאה מובהק אחד ליציאה ממסלול העוני: שליטה במתמטיקה ובאנגלית. ללא כישורים אלה, פוסק סואל, רק בני מזל מועטים מקרב הילדים יצליחו למצוא, כשיתבגרו, משרות הגונות ומספקות.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בחלק השני של הראיון של תמיר דורטל ועתר פורת עם אלון תובל עסקנו בארגוני העובדים בישראל ודיברנו על בתי הדין לעבודה ועל האופן שבו הם סיכלו רפורמות במשך עשרים השנים האחרונות. מהי מערכת בתי הדין לעבודה? כיצד היא בנויה? במה היא חריגה? כיצד האקטיביזם של בית הדין סיכל רפורמות להורדת יוקר המחיה? על זאת ועל הפעילות של תחרות בתחום דיברנו עם אלון תובל בפרק הזה שמהווה המשך לשיחה הקודמת שלנו בעל המשמעות על ארגוני עובדים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק הזה של 'על המשמעות' עתר פורת ותמיר דורטל ראיינו את אלון תובל, מנכ"ל תנועת תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה על שאלות היסוד אשר מולידות את הויכוח סביב ארגוני עובדים בישראל. שוחחנו על התמונות שמצטיירות בראש שלנו כשאנחנו מדברים על היחס שבין עובדים למעסיקים ולארגוני עובדים – תמונה שנובעות מהשקפות שונות על החברה ועל ההיסטוריה ולא בהכרח משקפת את המציאות. דיברנו על המעבר לעידן התעשייתי והמצוקות שהוא יצר לעובדים ועל אילו מסקנות ניתן לגזור מכך לגבי היום. האמנם העובד חסר ישע מול המעסיק? מהם פערי הכוחות? האם צריך לתקן את פערי הכוחות? האם נכון להתייחס לעבודה כאל סחורה הכפופה לחוקי הכלכלה? החלק הראשון של השיחה עם אלון תובל נותן לנו הרבה חומר למחשבה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

"צדק חברתי" זה לא הנושא של  השבת, השמיטה והריביתבכל דיון על כלכלה ויהדות צצים השבת, השמיטה ואיסור הריבית כראייה לשיוויון ולסוציאליזם מקראי. עיון בפרטים מציג תמונה שונה לגמרי.בפרק זה שוחחנו עם הלל גרשוני על השמיטה, השבת, היובל והריבית בעקבות מאמרו.בכל דיון על כלכלה ויהדות צצים השבת, השמיטה ואיסור הריבית כראייה ברורה למגמות של שיוויון וסוציאליזם מקראי • אך עיון מעמיק בפרטי המצוות הללו מציג תמונה שונה לגמרי • עם תחילתה של שנת השמיטה, הלל גרשוני בא לעשות קצת סדר.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th• להצטרפות לקבוצת הטלגרם של 'על המשמעות':  https://t.me/alhamashmaut  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מדי פעם אני מקבל מכם בקשות להתייחסות לנושאים שעל הפרק, וכו'.אנסה לשחרר יותר פרקים מסוג זה, שכוללים התייחסות שלי לנושאים כאלה ואחרים או טקסטים מכוננים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כמעט לאף אחד אין יותר ביטחון מקצועי ותעסוקתי העולם סביבנו משתנה בקצב שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית, והשינוי משפיע ישירות על הקריירה שלנו, על הכיס שלנו ועל תחומים רבים נוספים. הבשורה הטובה היא שיש לכם אפשרות להצליח בענק, לא משנה מה צופן העתיד. הבשורה הרעה היא שסביר שהאפשרות להצלחה תחמוק מכם. למה? כי רוב האנשים חסרים את התכונות הדרושות לניווט בג'ונגל החדש הזה. הספר מהפכת ההשכלה יעזור לכם להתכונן לעתיד לא בטוח ולא ידועבספר מרתק ומעורר השראה, פורש לפנינו רועי יוזביץ' סקירה מאלפת של אפשרויות למידה חדשניות, מנפץ מיתוסים המעכבים אותנו ומסביר איך להגיע ללמידה טבעית ועצמאית יעילה פי כמה וכמה. אלה הכלים שאנחנו חייבים לרכוש כדי להתאים את עצמנו לעולם מקצועי חסר ודאות.רועי יוזביץ' הוא דוקטור להנדסת אלקטרוניקה, מרצה לחברות בנושא מצוינות והישגיות, אמן במה ואשליות, מנחה בקורס בינלאומי לתכנות מכוניות אוטונומיות ומרצה באוניברסיטת אריאל. בהמשך להצלחת ספרו הראשון, "ראש גדול", הוא התמקצע בחקר תחום מהפכת ההשכלה באינטרנט ולמד כיצד להפיק ממנה את המרב.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

"זה שלוש שנים אני מחכה לרגע זה כדי להביא לדין ולשפוך את ביזיון הציבור על רודף קריירה זה, הנהנה ממעשי השוד והרצח של היטלר. על יסוד תחבולותיו הפליליות ובגלל שיתוף פעולה עם הנאצים, אני רואה אותו כרוצח בעקיפין של אחיי היקרים."האשמה זו, אשר פורסמה ע"י יהודי זקן ואלמוני בעלון מס' 51, הציתו את המשפט הדרמטי בתולדות מדינת ישראל. זהו סיפור שהחל בתביעת דיבה של מדינת ישראל נגד מלכיאל גרינוולד - קשיש שאיבד את משפחתו בשואה - והפכה, בזכות סניגור אמיץ אחד, לכתב אישום כואב וחותך נגד ההנהגה הציונית בארץ ובעולם, שהעדיפה לשמור על מעמדה ועל קשריה הטובים עם הבריטים על פני הצלת היהודים המובלים למשרפות.זהו סיפורו המדהים של ישראל רודולף קסטנר, מנהיג ציוני שנשבה בקסמו של אייכמן והפך לחוליה מרכזית בהשמדת שמונה מאות אלף יהודי הונגריה ולסניגורם של מנהיגי הנאצים. ביצירה קלאסית זו, מחזיר אותנו הכט בזמן לעלילה הנשכחת שהסעירה את המדינה הצעירה, הפילה את ממשלתו של בן גוריון וחוללה מחלוקת שלא נפתרה עד עצם היום הזה על אחריותנו לגורל העם היהודי. בלהט מוסרי ובכשרון סיפורי נדיר מחזיר אותנו בן הכט למשפט דרך קטעים מתוך הפרוטוקול, נאומים ועדויות מטלטלות וקשות מנשוא, עדויות אשר משרטטות דיוקן מזוויע של דמותם של קסטנר - ושולחיו.מה עשה קסטנר במלון הנאצי בוינה בשנת 1944, בשעה שיהודי בודפשט נשלחו לאושוויץ?מי הסגיר את השליח יואל ברנד לבריטים, כאשר ניסה לנהל משא ומתן על הצלת יהדות הונגריה?מה כתב אדולף אייכמן על קסטנר באוטוביוגרפיה שלו?מדוע העיד קסטנר במשפטי נירנברג לטובת הבכיר הנאצי קורט בכר ש"הציל את יהודי בודפשט", למרות שהיה אחראי להשמדתם?מדוע לא השתתף קסטנר במאמצי הצלתה של חנה סנש מהשבי ההונגרי?לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כיצד יוצרי התרבות מהנדסים את ההתנהגות שלנו? מהם גבולות המוסר של האומנות המודרנית? פרק חדש ומפתיע בו תמיר דורטל ראיין את הרב ד"ר ראובן פיירמן, מרצה 'בבצלאל', לרגל צאת ספרו הפרובוקטיבי 'קרבנות התרבות'.הספר שכבר הצליח להוציא מהכלים לא מעט אנשי אקדמיה ותרבות. הרב פיירמן טוען כי למחזות ולסרטים יש השפעה עלינו. "כשהציגו בנורבגיה את "נורה", מחזה שתיאר גירושין, אחוז הגירושין במקום עלה. כשהציגו בגרמניה סרט שהגיבור התאבד, אחוז ההתאבדויות עלה".תמצית הטענות של ראובן היא כי סופרים מוכשרים באמת יכולים להשפיע על מיליוני אנשים במשך מאות שנים. "כל התרבות היום מבוססת על השפעה של כמה אנשים שלא ברור כמה הם ראויים ללמד ולהשפיע מבחינה מוסרית". "במחקר שהבאתי בספרי עולה ספק גדול לגבי שפיות דעתם של הרבה מהאומנים המוכרים. צריך לדעת מי משפיע עלינו וזה אנשים מוכשרים שיודעים לשיר ולצייר אבל הם אנשים חולים, רעים, לא מוסריים וסוטים".בכלל, פירוש המושג קלאסיקה בלטינית :"ראוי לחיקוי". המשמעות הנגזרת מכל המידע הנ"ל היא שחיקוי הקלאסיקות של תרבות המערב הוביל לאינספור בגידות ופירוק התא המשפחתי.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בראיון זה, הראשון של דניס פרגר בעברית, תמיר דורטל ודניס פרגר מדברים על ספרו החדש של פרגר 'התנ"ך הרציונלי', שיצא בארה"ב והגיע הישר לראש טבלת רבי המכר.עבור רבים התנ"ך אינו רציונלי, רחוק מכך, לעתים קרובות הוא נתפס כאוסף של אגדות דתיות. ביצירה החדשה שלו, התנ"ך הרציונאלי: יציאת מצרים, הספר השני של התנ"ך, מוסבר על ידי דניס פרגר, לא באמצעות אמונה אלא תבונה. סיפורים וחוקים אשר עבור הלא-מאמינים נראו חסרי משמעות ואף הרסניים, מוסברים במונחים עכשוויים המעידים על רלוונטיות מפתיעה לחיי הדתיים, הלא-דתיים ואפילו האתאיסט והאגנוסטי. מה אם הספר שהיווה את יסוד הציוויליזציה המערבית מעביר שיעורים מעשיים לכל אחד מאיתנו? ומה אם ניתן להסביר את הספר בצורה כה ברורה ורציונלית עד שנוכל לשפר את חיינו כתוצאה מכך? זו ההבטחה שנמסרה על ידי התנ"ך הרציונאלי: יציאת מצרים. פרשנות והסבר זה מתקיימות כבר 35 שנה. פרגר הוא תיאולוג, מוזיקאי קלאסי (הוא מנצח מדי פעם סימפוניות), תייר עולמי (130 מדינות ו -50 המדינות), מחברם של שבעה ספרים רבי מכר ומנחה תכניות אירוח ברדיו ארצי שדיבר עם מיליוני אנשים ב- כמעט כל נושא במשך למעלה מ 30 שנה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

Q&A with Ben Shapiro | Israel, American Jewry, U.S. Politics, and more!#benshapiro #thedailywire #Israel You asked, Ben answered!In this episode, Tamir Dortal asks the conservative commentator questions submitted by fans in Israel. Ben Shapiro, the most popular conservative podcaster in the U.S today, is a modern Orthodox Jew and supporter of Israel. Ben discusses whether his values influence his policy preferences, how Israel can improve its public relations efforts, and whether he will ever consider making aliyah. He gives his opinion on a range of hot-button issues including abortion, BDS, combatting biased media, and more. This is the episode Jewish Ben Shapiro fans will want to hear!To view the list of recommendations: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שלום היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל, מארח את עמיחי שיקליעמיחי הקים לפני כעשור את מכינת תבור, והתמודד ברשימת הימין החדש לכנסת.בשיחה זו ננסה להבין כיצד קרה ש-20 שנים לאחר שמפעל המכינות קם, צהל מתמודד עם בעיה קשה של קצינים שלא רוצים לחתום קבע שני, מה לומדים במכינות הקדם צבאיות, והאם ראוי לסבסד את השהות של החניכים במכינות מכספי המיסים של כולנו.וגם – מה מיוחד במכינת תבור, ומה המטרה שלהלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה.   לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל אירח את יניב מזומן.יניב הינו המייסד של רשת המכינות מיתרים לכיש, ועומד בראש מועצת המכינות הקדם צבאיות.ראיון זה נערך בעקבות מאמר שכתב יניב לכתב העת השילוח.במסגרת הראיון ניסינו להבין האם הפרויקט מצדיק תמיכה ממשלתית.האם בוגריו בולטים לטובה בתוך המערכת הצבאית,מה ההשפעות ארוכות הטווח של המכינות על הציבור הישראלי.ומה בכל זאת יש לשפר ולתקןלקריאה נוספת - מוזמנים לקרוא את המאמרים הבאים:https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001234391https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/s-wcivilsociety/files/noam-thesis.pdfhttp://maarachot.idf.il/PDF/FILES/8/113538.pdfלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הפעם בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל מארח את ארז אשל, מי שיזם את מפעל המכינות הקדם צבאיות אחרי רצח ראש הממשלה.כולנו מכירים לפחות אדם אחד שעבר בהן, ובשנים האחרונות הן צוברות פופולאריות עצומה.בפרק זה ננסה לברר מה היה הרעיון מאחורי המכינות הקדם צבאיות מלכתחילה?למה ארז מתעקש לקרוא להן מדרשות למנהיגות?ארז פרש את משנתו החינוכית ודיבר על הקשיים שאיתם הוא מתמודד בתור מחנך של המאה ה-21. איך אפשר לגרום לאנשים צעירים לאהוב ספרים?כיצד אפשר ליצור חברת מופת?מהי האווירה הייחודית במכינות שמאפשרת לעבור תהליך מיוחד?וכן על אסון נחל צפית, שגבה את חייהם של 10 מועמדים למכינת בני ציון בתל אביבארז מספר שהמטרה במכינות היתה: "שרצינו לבנות קומות של אישיות של כל אדם שירגיש שהוא עם ושהוא נושא את עתיד האומה על כתפיו."- אריסטו מלמד אותנו שאיש המעלה הוא זה שיש לו ידידי נפש. אנחנו כל ערב שבת מתפללים ידיד נפש אב הרחמן. ההישג הגול ביותר שיש במדרשות למנהיגות בשנה הזאתי, שנבנים לך חברים לחיים. חברים שזר לא יבין זאת. חברים שאפילו היום בסיירת מטכ"ל אין. ידידי נפש נעשים במקום שאדם יכול להיות אותנטי. במקום שהאדם לא מתחרה. ובאותו מקום שהאדם בונה את זהותו ומכילים אותו על המורכב ועל הטוב ועל, לפעמים, מכעיס שיש באותו בנאדם אבל מזהים את יסוד הגדולה  מזהים את יסוד צלם האלוקים שבו."בכל מקום שיש רוע בעולם היהודי מתוך הזיכרון ההיסטורי שלו, מתוך הזיכרון של הציווי של חג סוכות למען תדעו. אנחנו אמורים להיות לוחמי חירות, אנחנו אמורים להיות תלמידי חכמים שבאמת מבינים את הדרך "להיות לוחמי חירות הכל התצורות בעדינות בכבוד גדול לעמים אחרים וללא התנשאות.האתגרים בדור שלנו:  "עולם הנטפליקס, עולם האינסטגרם והפייסבוק באמת דלדלו את רוחו של האדם. כותרות הגדולות בעיתונים הצועקות, הספרים עם הרווחים הגדולים, הספרים הפופלאריים. איך תחזיר את אהבת הלימוד?"כשאתה מדבר על העידר זהות פוליטית יש מספר מאוד מצומצם של מכינות שמקושרות מפלגתית. ממכינות כאלה אני מתרחק. אוי לא למישהו שיהיה מחובר מפלגתית כשהוא מחנך את התלמיד שלו לגדולה ואז הוא גם ירצה לחנך אותו. מה אתה משאיר בקלפי תשאיר בחינוך אתה צריך לתבוע גדולה מהתלמיד.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אברהם ("אברום") בורג כיהן כח"כ מטעם מפלגת 'העבודה' וכיו"ר הכנסת ה-15 וכן כיהן כיו"ר הסוכנות היהודית. הוא מרבה לכתוב מאמרים בנושאים שונים ואף חיבר שבעה ספרים. בפרק זה שוחחנו על ספרו 'הנה ימים באים' והתפיסה שעומדת מאחוריו.בשיחה, בורג מנפק רעיונות ואימרות, כמי שאינו שם לב שהוא זורק "פצצות מתקתקות" בשיח הציבורי בישראל. מצד אחד, הוא כיהן בתפקידים ציבוריים של מוסדות המדינה, מצד שני הוא כופר ברעיונות שבקונצנזוס (בנושאים כמו זהותה היהודית של מדינת ישראל) ומתנגח אידיאולגית בכל מסגרת מחשבתית של המיינסטרים הישראלי בחתירתו המוצהרת לכינון 'מדינת כל אזרחיה' וכל קהילותיה. מצד אחד, אברום בורג הוא בנה המובחר של האליטה של הציונות הדתית. מצד שני, הוא חותר כמעט נגד כל מוסכמה של החברה בה גדל וצמח ואינו חושש להציג חיילים ואזרחים ישראלים כחיילים קולינאליים ואת ישראל ככובשת אכזרית, העושה עוולות מתמשכות לחמישה מיליון "פלסטינים". מה עומד מאחורי הסתירות הללו? ואיך הוא מזהה את עצמו לאורן?האזינו לפרק, וכתבו לנו מה דעתכם על הנאמר בו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני הוא פוסק הלכה ורב דתי לאומי. ראש ישיבת "אור וישועה" בחיפה. בעבר שימש כרב הטכניון וכמרצה בכיר בפקולטה למתמטיקה ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. בפרק זה הוא משוחח עם עו"ד תמיר דורטל על ספרו הייחודי של הרב אליהו בן אמוזג 'מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי'. בשיחה הוא מבאר את התפתחותה ההיסטורית של הנצרות, מהם שורשי התפיסה הנוצרית, אלו רעיונות חיוביים היא שאבה מן היהדות, כיצד היא עיוותה אותם - ובכך הפכה אותם לכלי מלחמה ביהדות עצמה, כיצד הפכה להיות הגורם המרכזי לאנטישמיות העולמית, איך חדרו רעיונות מעוותים ממנה לתוך העולם היהודי-תורני, מהן הסתירות הפנימיות הבולטות בתפיסה הנוצרית, ועודבחלק האחרון של השיחה מבאר הרב זייני גם את הביקורת של הרב בן אמוזג על האיסלם והתיאולוגיה של מוחמד, אלו חלקים מן היהדות ייבא מוחמד אל האיסלאם, אלו השפעות היו לאיסלאם על היהדות בארצות המזרח ועודלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ראיינו את אלחנן גרונר תחקירן בקול היהודי.תחקיר הקול היהודי מגלה כי חברי החוליה שגנבו את רכבו של אריה שיף היו ככל הנראה חמושים בנשק. באחד מאירועי הגניבה הרבים איימו חברי החוליה בנשק על מטיילים. באירוע אחר נעצר חייל שירה באוויר כאשר שדדה החוליה את רכבו, ובתיעוד מצלמות השוטרים הם נראים מזהירים מחשש שהפורץ חמוש - "הכתובת היתה על הקיר – המשטרה כשלה ואריה משלם את המחיר" - צפו.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

Dennis Prager, the founder of The Dennis Prager Show and Prager University,  joined Adv. Tamir Dortal for engaging conversation about Israel, American Jews, Judao-Christian values, assimilation, antisemitism, and more. They examine how today’s left influences American Jewry, especially when it comes to its relationship with Israel. Dennis discusses the notion that fighting the growing anti-Israel sentiment requires challenging the left, and how PragerU’s platform does just that.  To view the list of recommendations: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

תמיר דורטל משוחח עם מתרגמת ספריו של פיטרסון על ספרו "להיות אדם - 12 כללים נוספים לחיים" מה אפשר ללמוד מעכברים על משחק הוגן?בכלל הראשון בספר 'להיות אדם: 12 כללים נוספים לחיים' קורא ג'ורדן פיטרסון "אל תיחפזו לזלזל בערכם של המבנים החברתיים הקיימים וגם לא בהישגי היצירתיות", דן פיטרסון בעקרונות הכלל אנושיים למשטר את הרגשות והדחפים שלהם בחתירה למטרה תוך שיתוף פעולה הדדי ומול תחרות. מתוך הדמיון בין כל סוגי המשחקים, קובע פיטרסון, משתמעים כללי מוסר ."כללים שמתהווים מלמטה למעלה ועוברים כחוט השני דרך כל סדרות המשחקים. עולה מהם שהשחקן הטוב ביותר אינו מי שניצח במשחק מסוים, אלא מי שהוזמן לשחק מספר הפעמים הגדול ביותר, בטווח סוגי המשחקים הרחב ביותר, על ידי מספר האנשים הגדול ביותר". לפי פיטרסון, זו הסיבה ששמעתם בילדותכם שוב ושוב את המשפט: "לא חשוב לנצח, חשוב איך שיחקתם". מי שהדגים זאת היטב הוא הפסיכולוג יאק פנקספ, ממייסדי תחום מדע המוח האפקטיבי, שבחן מקרוב את משחקי ההאבקות ההדדית בקרב עכברים צעירים. במחקריו גילה כי כששני עכברים צעירים פוגשים זה בזה לראשונה, הם אומדים את כוחו של היריב וקובעים ביניהם היררכיית שליטה. מרגע שביססו ביניהם מיהו השליט בעל היתרון – הם יכולים להתחיל לשחק יחד. "העכבר הבכיר יכול למסמר את הנחות ממנו בכל אחד מסבבי ההיאבקות, אלא שאם ינהג כך הוא יפר את הכללים (למעשה, את המטא-כללים; כללים שאפשר להבחין בהם רק לאחר סבבים חוזרים ונשנים. משחקים חוזרים לא נועדו לבסס שליטה – המטרה היא המשכיות המשחק.העובדה המפתיעה היא שעל אף כוחו הגובר, הגדול לא יהיה זה שתמיד ינצח. אדרבה, אם במהלך משחקים חוזרים הגדול לא מוותר לקטן ולא נותן לו לנצח במספר ניכר של משחקי היאבקות (פנקספ העריך שמדובר בכ-30%–40% מכלל הזמן) – העכבר הקטן יחדל להפגין התנהגות מזמינה למשחק. זה פשוט לא כיף לו. כלומר, אם הגדול מתנהג כמו בריון ומפעיל את הדומיננטיות הכוחנית שלו כדי לנצח תמיד רק כי הוא יכול, הוא יפסיד ברמה הגבוהה יותר של כללי המשחק - הרמה שבה הכיף ממשיך לאורך זמן מרבי.עוד לא קניתם את רב המכר החדש של פיטרסון? ההזדמנות שלכם כאן >> https://bit.ly/3hOspJ5צפו בקטע מתוך הפרק האחרון בפודקאסט על המשמעות עם מגזין פורום קפה שפירא. את הפרק המלא ניתן למצוא כאן >> https://youtu.be/qHjt-7vKPFIלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו בשנית את פרופ' יונתן דובי ודיברנו על האידיאולוגיות העומדות מאחורי דת האקלים והאמונה בהתחממות הגלובלית.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה העלנו שיחה שהעביר ניצן דוד פוקס, אסטרטג ומפיק הפודקאסט המשחק הגדול.למה אנחנו מדברים על ״הרתעה״ ומקבלים טילים על ת״א? פשוט - למערכת הביטחון יש בעיה תפיסתית עם המושגים ״הרתעה״ ו״הכרעה״. שרשור.>תפיסת הביטחון של ישראל עומדת על שלושה מרכיבים:1. הרתעת היריב ממלחמה.2. התרעה במקרה והיריב מתכונן למלחמה.3. הכרעה מהירה של היריב במלחמה.הרתעה-התרעה-הכרעה.בעקבות ועידת מרידור הוצעה להוסיף עוד מרכיב, ״התגוננות״, אך נשים אותו בצד לדיון שלנו.משום שישראל היסטורית נאלצה להתמודד עם יריבים חזקים יותר ממנה, היא נאלצה להכיר בכך ש:א׳ היא לא מסוגלת להכריע לחלוטין את היריב, כלומר לכבוש את ריכוזי האוכלוסייה שלו ולהכתיב תנאי כניעה>> ב׳ היא גם לא יכולה להרתיע אותו במובן הקלאסי של הרתעה גרעינית - אנחנו לא יכולים להרתיע את היריב לחלוטין מלנהל נגדנו מלחמה, משום שאיננו יכולים להכריע אותו לחלוטין.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

Interview with Dennis Prager: Pushing Back on a Progressive Agenda Dennis Prager is a Republican conservative talk show and radio host in the United States. He hosts The Dennis Prager Show, a nationally syndicated talk show, with listeners around the globe. He co-founded Prager University (PragerU), the most popular conservative video website in the world. Its library contains over 500 videos with accompanying materials for further study. He is a bestselling author of nine books on a variety of topics affecting Jews and conservatives. Prager is an observant Jew with a keen interest in theology and authored a five-volume commentary on the Bible.  In the episode, we discuss the role of religion in society, why liberalism is struggling, immigration, combatting the progressive agenda, problems with American education, Conservatism in Israel, and the American response to totalitarianism.  Abandoning Religion Prager warns against societies turning their backs on religion, “I warn Jews and Christians and secular people that the results can only be terrible. When Christianity died in Europe (and I say this as a committed Jew), we got Fascism, Nazism, and Communism.” He claims that people want religion, and if they don’t embrace a Judao-Christian faith, they will turn to a secular church of feminism, marxism, environmentalism, etc.   Liberalism Can’t Replace Religion Liberalism, he explains, is not surviving. All we have left is conservatism and leftism. Leftism undermined liberalism. The reason it made it this long is that it was rooted Judao-Christian values, but with the abandonment of religion, liberalism has nothing to subsist on. Prager says, "When you take plants from the soil that nurtured them, they don't die immediately, but they will die. We are living on the soil that religion created, in a world that believed that rights came from the creator but not from man. If rights come from man, and not from God, man can remove them. And that is what is happening. " Teaching Conservatism in an Unfocused World  Prager is well aware that people nowadays have short attention spans. PragerU, therefore, aims to educate in easy-to-digest five-minute video clips. The videos have over 5 billion views, mostly from viewers under 35 in over 100 countries.  When it comes to teaching our family, and especially our children, Prager quotes age-old Jewish prayer, "When you lie down, when you rise up, when you walk by the way." Teach your children the way. He claims that the problem in America and the West is that the WWII generation, which was religious, didn’t pass down their values. If you do not teach your values, they will not survive. “Even if we are all brilliant and wise, if we don't teach it in every generation, goodbye.” To view the list of recommendations: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thAudio editing by Audiosmart.io לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

"מאן דהוא הפך את המציאות. הבוגדים, התבוסתנים, סייעני האויב הפכו לגיבורים. ובאותה העת, גיבורי ישראל ומחרפי נפשם על הקיום היהודי, הפכו לשודדים בריונים ורצחנים. לתובנה זאת מגייסים גם את דברי חז“ל, תוך עיוות מכוון בהבנת דבריהם והתעלמות ממכלול המקורות שעוסקים בנושא. ההיתלות במהלך של ריב“ז, מתעלמת מהביקורת שיש עליו בחז“ל, מתוך בחירה לראות במעשה זה דגם לפשרנות, לויתור על עקרונות, למחיקת ערך הלאומיות".מילים אלו מתוך ההקדמה לספרו של ד"ר מיכאל בן ארי 'המרד הגדול' יכולות להסביר לנו מה בער בו לכתוב על כך. בפרק זה, השני בסדרה, הוא משוחח עם עו"ד תמיר דורטל על הסיבות לפרוץ המרד. על הגבורה היהודית, על המאבק העיקש, ועל שכתוב ההיסטוריה המקומם שביצע יוספוס פלאביוס, הלא הוא יוסף בן מתתיהו, עבור הרומאים. ועל אימוץ הנרטיב אותו הכתיב פלביוס לדורות הבאים, דבר שהוביל להחלשת היהודים בגלות הרבה מעבר לכל דימיון. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ד"ר בן ארי מלמד מזה עשרות שנים את תקופת הבית השני, ובמהלך מחקרו, ניסה לאבחן את הספרות ההיסטורית הרלוונטית, תוך קריאת המקורות כהוויתם.יוספיוס פלאביוס עבר מלהיות מפקד המרד בגליל, למי שכותב כמעט באופן בלעדי על ההיסטוריה של אותה תקופה, וכך גם צריך לקרוא אותו.פרק זה הוא הראשון מבין שניים העוסקים במרד הגדול של היהודים ברומאים.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

צבי צמרת היה מנכ"ל יד בן צבי, ובמהלך כהונתו גילה על עצומת אינטלקטואלים שביקשה מהנשיא בן צבי לחון את אייכמן.במהלך הפרק גם דיברנו על הסליחה לגרמנים של היום, על זכרון השואה, לימודי השואה בבית הספר וההתמודדות של הדור השני עם ההדחקה של ההורים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק זה הוא שיעור למנויים שמפורסם בזאת בשל חשיבות הנושא.תהנו, ומוזמנים להצטרף אלינו לתוכנית המנויים החל מ 10 ש"ח לחודש, או בתשלום חד פעמי. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את אלעד מלכא, מי שכיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים, וייסד את מיזם הלובי הציבורי, האינטרס שלנו.לכל קבוצת לחץ יש את המייצגים שלה – אלו שדואגים להיות בוועדות, במסדרונות הכנסת, בפגישות עם שרים, חברי כנסת ופקידים במשרדי הממשלה.אלו שדואגים לשים את הנושאים שחשובים להם על סדר היום הציבורי.כל אחד דואג לאינטרס שלו : פנסיות תקציביות, תנאי שכר במגזר הציבורי, מניעת תחרות בענף התחבורה או חסימת ייבוא מוצרים לארץ. בסוף החודש כולם מציגים לכם חשבונית, ואתם – הציבור הרחב, זה שלא נמצא בכל הדיונים הללו – משלמים את המחיר.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו בפעם ה3 את ד"ר אלעד ליסון בפרק שחותם את הסדרה שלו על קדושה פוליטית ודת אזרחית.ובפרק זה הוא יישם את התיאוריה שלו על דת אזרחית על בית המשפט העליון, והסיק כי לבית המשפט העליון יש באופן מובנה מאפיינים של קדושה ושל דת אזרחית, ושאם נמתח מדי את גבולות סמכותו ונכניסו למחלוקת פוליטית, בגלל פסיקות השופטים והשיח הציבורי הנלווה אליהן, אנו עלולים לאבד את הקדושה הזאת באופן שלא ניתן יהיה לתקן אותו.קישור לשיחה הראושנה העוסקת ברעיונות אלה - https://www.buzzsprout.com/278171/8412336 לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

יונתן דובי הוא פרופ' לכימיה באונ' בן גוריון וחוקר של הטכנולוגיה מאחורי הלוחות הסולריים לייצור חשמל.בפרק זה עסקנו בנושא האנרגיה, וכיצד מבוצעת ההונאה כנגד דלקים פוסיליים ואנרגיה גרעינית.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ראיינו את  יונתן יעקובוביץ'. שהקים את המרכז למדיניות הגירה ישראלית.בפרק זה עסקנו בחוק השבות, ובסוגיית הגיור.יונתן הוא קול בודד של אמת, קול בודד של מסירות.תקראו, זה חשוב. ואז תמכו והפיצו.*בכל ים השקרים והססמאות שמופצים בשבועות האחרונים בקמפיין המסתננים, יונתן מדבר עם עובדות. נתונים. פרספקטיבה. הוא רץ מאולפן לאולפן, מוועדה לוועדה, ישיבות בכנסת, ממשלה, שטח - הכל. רק היום יונתן דילג בין שירות מילואים לבין עוד ראיון ועוד הסבר בתקשורת.*כבר שנים יונתן מחזיק בשיניים את "המרכז למדיניות הגירה ישראלית", ובלי שקל מהמדינה, ממדינות זרות או קרנות זרות, עם מעט מאד תמיכה ומשאבים - הוא מחזיק מעמד. כי הוא מאמין שזה מה שנכון, הוא מכיר את העובדות, הוא לא מוכן לוותר.יונתן מנהל מחקרים, עותר לבג"ץ, עומד יום וליל לצד תושבי דרום תל אביב, אוסף נתונים, מתראיין, מפיץ חומרים.הוא קול קריטי בימים אלו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את ד"ר צבי צמרת לדבר על מאמרו בעיתון 'מקור ראשון' על הסכנה שברפורמה במערכת החינוך.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ארחנו את אברום תומר. אברום הוא חוקר בפורום קהלת בתחום מדיניות החינוך, ממייסדי "הדור הבא – הורים למען בחירה בחינוך" וכותב בכתב העת "השילוח". השיחה נסובה סביב מאמרו "יצירתיות בחלל החינוכי" שפורסם בגיליון ה-14 של השילוח. במאמרו מבקר אברום את הגישה הפרוגרסיבית בחינוך שהפכה לדומיננטית ומחלחלת אט אט גם לחינוך הציבורי בישראל. לשיטתו, עיקרי השיטה ששמה את "הילד במרכז" לא הביאה לתוצאות מרשימות. החינוך ליצירתיות שהתיימר לשחרר את החניך מהמוסכמות החברתיות ולאפשר לו לבטא את פנימיותו באופן טבעי, משמש בשנים האחרונות בעיקר כמנגנון הכשרה לקריירת הייטק מכניסה. "את מקום הידע והמסורת התרבותית החליפו תועלתנות כלכלית וריקנות ערכית" כדבריו.לאברום יש עמדה ברורה על הכיוון שאליה צריכה לשאוף מערכת החינוך בישראל. "על החינוך להעניק לתלמידים עוגן רוחני ותרבותי שיספק להם יציבות, המשכיות ותחושה של משמעות". בהמשך לחששות מהטרנד של טיפוח הרצונות המידיים אצל התלמיד אומר אברום: "אם הייתי מקים בית ספר, הייתי קודם כל מנתק אותם מהמכשירים ומהסחרור שקורה מסביב. חינוך נבנה ונקנה לאט תוך כדי מאמץ והפנמה. אנחנו מפתחים דור עם בעיית קשב במובן העמוק של המושג".גם על מערכת החינוך בישראל לא חוסך אברום את שבטו. "החינוך החילוני ברובו המכריע מונע מהצעירים יכולת אוריינית ביהדות, בעוד שהחינוך הדתי כמעט לא חושף את חניכיו לאוצרות תרבות שאינם נכללים בארון הספרים היהודי".על כך ועוד בפודקאסט המלא.מאמרו המלא בשילוח - https://katzr.net/8c5efa לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט 'על המשמעות' תמיר דורטל מראיין את ההיסטוריון יגאל ליברנט.אחת המלחמות הגדולות של העולם המודרני, שכמעט ולא לומדים עליה בארץ, וכמעט שלא מדברים עליה, היא מלחמת האזרחים האמריקאית.מדובר במלחמה מודרנית, של האומה הגדולה בימינו, ששינתה את אופי האומה, אופי החברה, ועיצבה את ארצות הברית כפי שאנו מכירים היום.שורשי המלחמה נעוצים כבר בראשית ימי המושבות.·        מה היתה רוח התקופה בזמן כינון החוקה – ג'פרסון מדיסון ווושינגטון. מה הם חשבו על היותם בעלי עבדים?·        הטענה של הפדרליסטים היתה שאמנם מקימים סמכות פדראלית, אבל רוב הסמכויות נשארות אצל המדינות עצמן – והפדרציה טענה במלחמת האזרחים שזה לא בסמכות האיחוד לקבוע להן את הדברים האלה, ולכן הם פורשים מהאיחוד, ורוצים לכונן מחדש את הקונפדרציה של האבות המייסדים המקוריים.·        למה לינקולן נחשב כאחד מהאבות המיידים למרות שהוא חי 80 שנה לאחר מכן?לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היסטוריה זה משעמם!". כך תמיד לימדו אותי משום מה. חברים, זה לא נכון.היסטוריה היא הסיפור שלנו והוא הכי מעניין בעולם. הספר שלי יציג את כל הסיפור של העת החדשה בצורה סופר-כיפית ומהנה.הספר הזה מיועד לכל מי שמוכן לתת צ'אנס. לכל מי שרוצה להיווכח שאפשר אחרת. "עשרה פרקים על" הוא ספר היסטוריה שמכיל את רוב מה שכל אדם צריך לדעת מגילוי אמריקה והלאה. מה הסיפור של המהפכה האמריקאית, של המהפכה הצרפתית, מלחמות העולם והציונות, ומה בדיוק הקשר בין הסיפורים? מה בדיוק תפקידן של הדמויות המשפיעות והחשובות שעיצבו את עולמנו? רובנו יותר מדי מבולבלים, הספר עוזר לעשות סדר בבלאגן.לרכישת הספר פנו לרועי גרבר בטלפון או ווטסאפ- 0526383966או באינסטגרם asara_prakim_al  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשלהי מבצע "שומרי החומות" הגיע לפודקאסט, לשיחה בלייב, ד"ר פיני יחזקאלי.אם דאגנו לפני המבצע, ואף יותר במהלכו, אז לאחר השיחה נותרנו פעורי פה.המסקנה ברורה - משהו מאד לא טוב קרה וקורה למשטרת ישראל. גוף מאובן, דינוזאורי, שחייב רפורמה ויפה שעה אחת קודם.יחזקאלי הסביר איך משטרות עובדות במקומות אחרים בעולם, ומצליחות למלא את תפקידן. האם הלכה המדינה? מה אפשר לעשות, אם בכלל, כדי להציל אותה ואותנו האזרחים?פרק מטלטל, אך פוקח עיניים. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את ארנון סגל, בעל טור שבועי מזה 10 שנים על הר הבית במקור ראשון ומחבר הספר הבית העוסק בהר הבית.עסקנו בשאלות הבאות:מה הדרכים בהם היהדות התמודדה עם העדר המקדש וא"י בגלות, ואיך זה שעדיין נשארנו עם אותם הלכי חשיבה למרות שהר הבית בידינו?מדוע לדעתך הממשלה רצתה ב 67 למהר ולמסור את הר הבית כמה שיותר מהר? מה הפחיד את ממשלת אשכול דיין?מה השטח המקודש ליהדות בהר הבית, ומה השטח המקודש לאיסלאם, או המהווה בעצם מסגד בפועל?כבשנו את הר הבית מהירדנים אבל בפועל זו טריטוריה בה מלך ירדן שולט, או הוואקף? מה מערכת היחסים ביניהם?מה המגמה בהר הבית, יותר התעוררות יהודית למקום, או דחיקת ידי היהודים לאחור – מהם תהליכי הנסיגה שמתבצעים שם? שער הרחמים, הרחבת אל אקסה?למה אסור לנו להיכנס על פי ההלכה לאיזורים הקרובים לכיפת הזהב? (הרמה להנחתה פרה אדומה)מפעל המים לירושלים – והמלצות טיוליםציינת בספר שמקדש שלמה דומה למקדשים בני אותה תקופה, למה היה חשוב לך להדגיש את חוסר המיוחדות שלו?המקדש שכולנו מדמיינים הוא מקדש הורדוס, איך הוא נבנה אם המקדש אמור לתפקד בכל רגע ורגע?אתה מביא בספר ראיות לכך שכבר היה בית מקדש שלישי, וספק אם היה גם רביעי, ששניהם נחרבו, האמנם? מה בין זה לל"ג בעומר? יוליאנוס?מה הנראטיב האיסלאמי על אל אקסה? ומדוע הם לא מאמינים לכך שהיה מקדש, אפילו שהם כן מאמינים שכתבי הקודש שלנו נכונים?תתאר לנו את הר הבית תחת שלטון האיסלאם – מי לדעתך בנה את כיפת הזהב?מה ההיסטוריה של עליה להר הבית, ומאיפה לדעתך הגיע המנהג לא לעלות להר?עמ' 198 רמבם – עליה להרמה היה יחס הציונות להר הבית מראשיתה?איך זה שבהר הבית אין נהלים כתובים אלא סוג של תורה שבעל פה – ואיך זה פוגש את שלטון החוק? לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אז אמר השטן / נתן אלתרמןאז אמר השטן: הַנָּצוּר הזהאיך אוּכַל לוֹ? איתו הַאומץ וְכּישרון הַמָעֲשֵה וּכְּלֵי מִלְחמָה וְתושיָה עֵצָה לו וְאַמָר: לא אֶטֹּל כּוחוֹ וְלא רֶסֶן אָשִׂים ובמֶתֶג וְלא מוֹרַך אָביא בְּתוכו וְלא ידיו אֲרַפֶּה כְּמִּקֶּדֶם רק זֹאת אֶעֱשֵה: אַכְּהֵה מוֹחוֹ וְשכח שאיתו הצדק. כָּך דִּבֵּר השטן וּכְמו חַוְרוּ השמים מאימה בִּרְאוֹתַם אותו בְּקוּמו לְבַצֵע הַמְזימה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

השבוע בפודקאסט "על המשמעות" תמיר דורטל מארח פרופ' אבי בל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן,  אחד המומחים הגדולים ביותר בתחום המשפט הבינלאומי.בשיחה של עו"ד תמיר דורטל עם פרופ' בל נלמד על המקורות של "המשפט הבינלאומי" ונקבל תשובות על כמה שאלות שמטרידות את כולנו בנוגע ל "משפט הבינלאומי".האם ישראל מחויבת לספק חשמל לעזה כשמעזה יורים טילים על אזרחי ישראל?האם זה נכון שלפי המשפט הבינלאומי אסור לירות על צנחנים?מהו בעצם ה"משפט בינלאומי"? האם כל המדינות חתומות על מסמך כלשהו?האם ה"משפט הבינלאומי" כתוב במקום כלשהו?האם כל המדינות בעולם מחוייבות לעמוד ב"משפט הבינלאומי"?האם כל המדינות מקיימות את ה"משפט הבינלאומי" כמו ישראל?הצטרפו אלינו בשיחה המרתקת הזו כדי לדעת יותר על המשפט הבינלאומי ולשמוע את התשובות לשאלות שתמיד שאלתם בנושא. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עו"ד תמיר דורטל ועתר פורת ראיינו את עו"ד רן בר יושפט. רן הוא סמנכ"ל מכון המחקר "פורום קהלת", מועמד לשעבר לכנסת ה-21 (מטעם סיעת "הימין החדש") ואקטיביסט שפועל בתחום ההסברה הישראלית בחו"ל. בפרק זה שוחחנו איתו על הסברה בניסיון להבין את המושג ואת חשיבותו. רן סיפר לנו אנקדוטות מעניינות מניסיון בן ה-15 שנים שלו של הרצאות בקמפוסים בחו"ל בהן הוא שוחח עם יותר מ-100,000 איש. בין היתר שוחחנו על תפיסת עולמו הלאומית ועל המשמעויות החוקיות של חוק הלאום. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה שוחחנו עם ד"ר שגיא ברמק על אסכולת הכלכלה האוסטרית. מהי הכלכלה האוסטרית ומתי התפתחה?דיברנו על ההוגים המרכזיים באסכולה זו ועל החידושים של כל אחד מהם בפיתוח השיטה. בין ההוגים נוכל למצוא את קרל מאנגר, לודוויג פון מיזס ופרידריך האייק. לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו תמיר דורטל ראיין את ד"ר רועי יוזביץ שחוקר את תחום האינטילגנציה, ובחר לכתוב ספר שמספר הרבה אמיתות לא נעימותכן איי קיו באמת מודד עד כמה אתה חכם.לא. אין דבר כזה “ריבוי אינטליגנציות”.האינטליגנציה שלך משפיעה על תחומים רבים בחייך.קיימים הבדלים בין גברים ונשים מבחינה שכלית.אינטליגנציה היא ברובה גנטית.​איך הוא הגיע למסקנות הללו?הצטרפו אליו למסע ותגלו. ד”ר יוזביץ’ מתמודד באומץ ובאחריות עם אחד הנושאים הנפיצים ביותר במדעי החברה.  מטרת השיחה לצייד את הקוראים במידע העדכני והמרתק ביותר לגבי אינטליגנציה אנושית. תחום המחקר הרשמי שלו הוא בינה מלאכותית, אבל מרגע שנחשף לאינטליגנציה אנושית, הוא נשאב פנימה. גם אתם תישאבו לתוך הספר ותיחשפו למסע מרתק בעקבות האמת שאף אחד לא מעז להגיד היום. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ראיינו את אוריה מבורך, וניסינו להבין מה זה בעצם פמיניזם?האם כשימישהו אומר שהוא פמיניסט הוא מתכוון לדבר אחד בהכרח, או שיש כמה זרמים בפמיניזם החלוקים ביניהם על השקפת העולם שלהם?בפרק זה ראיינה בשיתוף עם תמיר, אורחת - תפארת סלומון סדן,  תפארת סולומון-סדן, מנכ"לית הבלנדר, מרכז היזמות והחדשנות של המכללה האקדמית הדסה. כמו כן, תפארת מכהנת בדירקטוריון העמותה "אל הלב" מזה 3 שנים, וכבר 4 שנים מקדמת באופן עצמאי חקיקה ושינויי מדיניות בכל הנוגע לטיפול בנפגעות ונפגעי סם אונס. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את רועי שוורץ תיכון ועידן דה ארץ, ושוחחנו על השיח הליברלי בשנה האחרונה, האם יש מקום לכפיית חיסונים על האוכלוסיה, על סגרים, ובכלל מה השיח כרגע ואיך השפיע עליו המחאה החברתית של 2010.האזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

יהודה הראל, חתן פרס ישראל, ומי שמחזיק בזכויות רבות על ההתיישבות בגולן, וכן על הלחץ מהעם שהוביל לכך שהמשא ומתן על הגולן נפסק, בא להתארח אצלנו ולספר לנו על המעבר האידיאולוגי שלו מסוציאליזם קיצוני לליברטריאניות.למה ומדוע, הכל בראיון - האזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את ד"ר אלעד ליסון, השניים שוחחו על תיאולוגיה פוליטית ודת אזרחית, שהם שני מושגי יסוד המלמדים אותנו, שהמדינה מנכסת לעצמה כל מיני פרקטיקות דתיות בשביל לקדש את הממלכתיות שלה, וכן מנהיגי המדינה מובלים על ידי תיאולוגיה נוצרית/יהודית בביצוע המדיניות שלהם (דוגמה טובה היא צדק חברתי, מס מותרות, דיני המלחמה וכו').האזנה נעימה.  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בימים האחרונים הציבור בישראל תומך בספין המטופש לערוך בחירות חוזרות לראש הממשלה.אבל שוכחים לומר לנו שאלה לא בחירות לראש הממשלה, אלא בחירות שרק יעניקו את המנדט לנסות להרכיב קואליציה לאחד מחברי הכנסת, וגם אם יבחר נתניהו ב-80% תמיכה, לפיד וסער לא צפויים לשתף פעולה עימו.בפרק זה, עו"ד תמיר דורטל מסביר את הספין, ואת מטרתו האמיתית.האזנה נעימה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ניסינו להבין את ההשפעה של פמיניזם על זוגיות, וכיצד המרחב הרומנטי הפך לזירת מאבק.פרק זה עסק בהבדלי הגישות בין 3 המתדיינים - אוריה תפארת ותמיר, והציג 3 תפיסות שונות של פמיניזם זוגיות ודייטים, והציע הצעות שונות לגבי האם יש מהות גברית ומהות נשית, וכיצד אמורה להראות מערכת היחסים שבין המינים?בפרק זה ראיינה בשיתוף עם תמיר, אורחת - תפארת סלומון סדן,  תפארת סולומון-סדן, מנכ"לית הבלנדר, מרכז היזמות והחדשנות של המכללה האקדמית הדסה. כמו כן, תפארת מכהנת בדירקטוריון העמותה "אל הלב" מזה 3 שנים, וכבר 4 שנים מקדמת באופן עצמאי חקיקה ושינויי מדיניות בכל הנוגע לטיפול בנפגעות ונפגעי סם אונס. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

"שירת הברבור לתפארת האישה כיצור אנושי סוכן מוסר אין בעולם אדם שמגיע לו להירצח . ישנה כמות  קטנה מאד של אנשים שמגיע להם להדליק משואה ולשמש כך אות ומופת לציבור. בפער שבין שתי הטענות הללו נמצא כל השיח הציבורי סביב הטרגדיה האישית של שירה איסקוב.איסקוב חוותה אלימות מחרידה מידי בעלה, לעיני בנם, וכמעט איבדה את חייה אך שרדה. על כך ראוי להעניק לה אמפטיה, חיזוק ותמיכה אישיים מחוץ לשיח ציבורי. למרבה הצער, המציאות האנושית היא ,שבכל בית חולים, בכל יום, אנשים אמיצים בכל גיל ומכל שכבת אוכלוסייה מתמודדים  באומץ רב מול קשיים בלתי נתפסים:  ילדים חולי סרטן, אנשים שנפגעו קשות בתאונות, אנשי ביטחון שהגנו בגופם מפני אויב רצחני ,ונפגעי טרור שהיוו קורבן שרירותי של אלימות לאומנית.  מכל אלו  – רק במקרה האחרון יש לטרגדיה ממד ציבורי- חברתי-לאומי. משום שהקורבן הזה נבחר משום היותו יהודי ישראלי והאלימות כוונה אל כל אחד ואחת מאיתנו.אלימות של בעל כלפי אשתו, עד כמה שהיא פסולה, היא  טרגדיה אישית בלבד. שירה לא הותקפה מטעם אידאולוגיה גברית מעצם היותה אישה. ולמרבה הצער, בשיח שבו מנסים להבנות את תודעתנו כאילו פיגועים מטעם אידאולוגיה לאומנית  איסלמית אינם אלא מקרים פרטיים לגופו של מחבל ("מפגע בודד" "רב עם אשתו והיה שבור לב "  כתירוץ לפיגוע) – את הטרגדיות הפרטיות באמת מנסים פה להפוך לסמל של מאבק קולקטיבי בין ה"עם הגברי "ל"עם הנשי" (זו המשמעות האמיתית של המילה "פטריארכיה":  גבר אלים אינו ,"מפגע בודד" אלא פועל, כביכול, בשירות "אידאולוגיה" גברית המכוונת כנגד כלל הנשים). "גלי בת חורין, יו"ר פורום קפה שפירא לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה, תמיר דורטל מארח את ריקי ממן - עמיתת מחקר בפורום קהלת, וממייסדי תנועת "תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה", בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית, ומורה לשעבר. בשיחה עם ריקי עלו סוגיות רבות בקשר למערכת החינוך הישראלית.ריקי מספרת על קונצנזוס שיש בקרב חוקרי חינוך סביב העולם, על חשיבות איכותם של המורים: 'איכות מערכת החינוך לא יכולה לעלות על איכות מוריה'.ומכאן, איך ייתכן שחרף עלייה משמעותית בשכר של המורים, איכות המורים בישראל ירדה (ומכאן גם איכות החינוך של ילדינו)?מה ניתן לעשות בעניין?לטענת ריקי, הפרטה של מערכת החינוך היא לאו דווקא הפתרון, כיוון שסוגיית מימון החינוך אינה הסוגייה הקריטית כמו סוגיית התחרות והחירות שיש למנהלים ולמורים.לטענתה, יש אינטרס לאומי בכך שהמדינה עצמה תממן את החינוך, אך עליה להבטיח תחרות וחופש למנהלים ללמד בבית ספרם כפי שהם חושבים שנכון, על בסיס התפיסה החינוכית שלהם.סוגייה מעניינת שעלתה בשיחה: מדוע אורכו של שיעור הוא דווקא 45 דקות? אם מדובר במורה מצוין שהתלמידים נהנים ממנו, למה לא לתת את האפשרות להעביר שיעור של שלוש שעות ואחריו הפסקה של שעה?למה משרד החינוך קובע כללים קפדניים על איך בדיוק צריכה להתנהל הפסקה, ואיך בדיוק צריך להראות שיעור?השליטה ההרמטית של משרד החינוך בבתי הספר מביאה למצב שבו, לטענת ריקי, "בערך 40% מהעבודה של מנהלים זה למלא דוחות, אקסלים למשרד החינוך. הם חייבים לדווח על כל צעד שהם עושים, ויושבים להם על הראש."אבל זה לא רק עצם הגשת המסמכים, זה מה המסמכים האלה אומרים. הם אומרים: 'אתה, כמנהל, אין לך חופש לעצב את העשייה החינוכית בבית ספרך. אתה פקיד שלנו! ואתה תבצע את ההוראות שלנו!' יש אלפי חוזרי מנכ"ל עם עשרות אלפי הנחיות קטנטנות על כל פרט ופרט ביום."על השינויים הקריטיים שמערכת החינוך בישראל צריכה לעבור,על הרפורמה של שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין,על ההשפעה שיש למערכת החינוך על מערכת ההשכלה הגבוהה,על בתי ספר פרטיים בישראל,ועל עוד סוגיות מעניינות וחשובות, ניתן להאזין בפרק הבא.קישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwקישור RSS:https://feeds.buzzsprout.com/278171.rssהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הקדשתי פרק קצר זה לנאומו המונומנטלי של משה דיין לרועי רוטברג:אתמול עם בוקר נרצח רועי. השקט של בוקר האביב סִנוורוֹ, ולא ראה את האורבים לנפשו על קו התלם. אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם.לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את ייעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאיתנו כי קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים – השכחנו זאת? הן אנו יודעים, כי על מנת שתגווע התקווה להשמידנו חייבים אנו להיות, בוקר וערב, מזוינים וערוכים.דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. לילדינו לא יהיו חיים אם לא נחפור מקלטים, ובלי גדר תיל ומקלע לא נוכל לסלול דרך ולקדוח מים. מיליוני היהודים, אשר הושמדו באין להם ארץ, צופים אלינו מאפר ההיסטוריה הישראלית ומצווים עלינו להתנחל ולקומם ארץ לעמנו. אך מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם, המצפה ליום בו תקהה השלווה את דריכותנו, ליום בו נאזין לשגרירי הצביעות המתנכלת, הקוראים לנו להניח את נשקנו. אלינו זועקים דמי רועי מגופו השסוע. על אף שאֶלֶף נָדַרנו כי דמנו לא יוגר לשווא – אתמול שוב נתפתינו, האזנו והאמנו. את חשבוננו עם עצמנו נעשה היום. אל נירתע מלראות את המשטמה המלבה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים, היושבים סביבנו ומצפים לָרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיינו.רועי רוטברג, הנער הבלונדיני הצנום, אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לנו. רועי – האור בלבו עיוור את עיניו, ולא ראה את בְּרק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אוזניו, ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתפיו ויכלו לו.לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את ד"ר אלעד ליסון, בעקבות מאמר שפרסם בכתב העת השילוח.במאמרו מתאר ליסון כיצד מוסר הלחימה של המערב, שהוא לכאורה ניטרלי וחילוני, מושפע עמוקות מתיאולוגיה נוצרית, ועונה על קריטריונים של הגותו של פאולוס.האזנה נעימה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את ג'וני גרין, על מאמרו, המנסה לאפיין את התהליכים שהובילו לעליית הנאצים לשלטון ולהריסתה של רפובליקת וימאר.מה באמת קרה בגרמניה בראשית שנות ה-30?כיצד ניתן להרוס דמוקרטיה, ואיזה צעדים באמת אמורים לעורר אותנו לזהות תהליכים?ומדוע לא כל רפורמה כזו או אחרת בבתי המשפט, או בפקידות הממשלתית אמורה להדהד לנו את גרמניה?המאמר עליו דנו האיום הדמוקרטי: "זיהוי תהליכים" ולקחים מהיטלר לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עשינו שיתוף פעולה עם הפודקאסט החדש והמצויין, שנקל, של רועי שוורץ תיכון ועידן דה ארץ.שוחחנו על החקיקה המוזרה של חוק ההסדרים המכילה מאות עמודים, וכוללת בתוכה המון רפורמותלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אלקסיס דה-טוקוויל, בן האצילים הצרפתי, הסתכל על המסורת האמריקנית בהשתאות ובביקורת, והציע לה גרסה חלופית ומשוכללת המאמצת את הדמוקרטיה, מתגעגעת לאצוּלה, מוקירה את הדת ומזהה מאה שנה מראש את שורשי הטוטליטריותבפרק זה אירחנו את - ד"ר עמנואל נבון הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל-אביב, במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללה לביטחון לאומי. הוא עמית בפורום קהלת ובמכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS), ופרשן בערוץ i24news. ספרו החדש The Star and the Scepter: A Diplomatic History of Israel ראה אור לאחרונה בהוצאות The Jewish Publication Society ו-University of Nebraska Press. גרסה עברית של הספר עתידה להתפרסם במהלך שנת 2021 בהוצאת מערכות/מודן. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את טום קרגנבילד, מייסד האתר "כלכלה קלה", במטרה להנגיש ידע כלכלי בצורה פשוטה ואקטואלית. בשיחה דיברנו על החקלאות הישראלית, הדרך שבה הממשלה תומכת בה וההשפעה של תעשיית החקלאות על מחירי המזון בישראל. טום מציג את עיקרי מדיניות החקלאות הישראלית: "הדבר הכי בולט במדיניות זה שאנחנו מנסים לגדל הכל. אנחנו מנסים לעשות כמה שיותר, עם המעט שיש לה בתחום החקלאות. יש לנו מעט שטח, ויש לנו מעט אנשים שעוסקים בחקלאות, ויש לנו מעט מים. הקרקע במדינה אינה בדיוק הקרקע המושלמת לניהול חקלאות. ועם זאת, מדינת ישראל בצורה מאוד אקטיבית, מנסה שתהיה פה חקלאות ושמה את זה מעל תעשיות אחרות".טום דן בסיבות להטלת המכסים העצומים שיש על מגוון גידולים חקלאיים בישראל. "יש הרבה מאוד מכסים מאוד גבוהים על מוצרים, שלא נועדו להוסיף כסף לתקציב המדינה, אלא פשוט לחסום ייבוא. זה המטרה שלהם. זה מס כל כך גבוה שאף עסק שפוי לא ירצה להיכנס לזה.''נוסף על כך, טום עונה מדוע למעשה יושבו חקלאים רבים בשטחים שליד הגבול, כיצד הפכה חברת פפסי לבעלת צי המלחמה השישי בגודלו בעולם, מדוע הפסידה בתחרות לקוקה קולה, ועוד! האזנה נעימה.קישור להורדה ישירהhttps://www.buzzsprout.com/278171/1513402-13.mp3?blob_id=4151296&download=trueקישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTwקישור RSS:https://feeds.buzzsprout.com/278171.rssסאונד קלאודhttps://soundcloud.com/alhamashmautפודביןhttps://atarporat.podbean.com לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מהי כלכלה יהודית והאם בכלל יש דבר כזה?ד"ר אמציה סמקאי הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי "סמקאי אסטרטגיה" המייעצת לעסקים, עיריות ומשרדי ממשלה בארץ ובעולם, פרשן כלכלי בישראל היום, מייסד עמותת בצדק למדיניות יהודית ואיש סגל בבר אילן, שם הוא מעביר קורס בשם "כלכלה יהודית".בעולם של מדע כלכלה המורכב ממודלים מתמטיים וסטטיסטים, הקשר ליהדות נראה קצת מוזר, אבל אמציה מזכיר שהכלכלן הראשון – אדם סמית – היה במקצועו פילוסוף של המוסר והמודלים המתמטיים מבוססים על הנחות יסוד שחלקן קשורות לנורמות התנהגות וחלקן למטרות חברתיות – שני תחומים שבהם היהדות מבינה היטב.בקורס אמציה בוחן את ההשפעות של גישות מוסריות שונות על הכלכלה – למשל, כיצד הנצרות הקתולית גרמה לקיפאון כלכלי בימי הביניים?מה הקשר בין מניעת הכניסת של אובר לישראל לבין כלכלת ימי הביניים? האם היהדות הייתה בעד קביעות בשירות הציבורי? האם הגמרא למעשה הקדימה במאות שנים את הכלכלן הנודע אדם סמית׳? איזה הצדקה מוסרית יש לסייע דווקא לעניי עירך? ומה בכלל נמצא בין מצוות הצדקה לביטוח לאומי? הצטרפו לשיחה מרתקת ומעשירה לגבי הפילוסופיה היהודית ומה שמייחד אותה בנוגע למונחים כלכליים וסיטואציות שנוגעות ליום יום ולטווח הארוך של החיים של כולנו, הקשר בין מצוות היהדות לבין עקרונות כלכליים בשילוב של מקורות רבים מהכתובים וסיפורים מהמסורת היהודית קישור Itunes:קישור castbox:קישור Spotify:  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ניצן דוד פוקס הוא חוקר עצמאי בתחום הגיאופוליטיקה, מייסד ומנהל אתר 'המשחק הגדול'. משמש אנליסט גיאופוליטי בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי.במימיו החמימים של הים התיכון מתנהלים מאבקים אסטרטגיים בין מעצמות אזוריות. ישראל יכולה וצריכה לבנות ציר משלה, עם יוון וקפריסיןאם ישראל תעזור בשיפור, היא תוכל לעזור גם לשדך בין עסקים ישראלים למדינות השונות: איננו חייבים רק למכור טילים למדינות אגן הים התיכון, אלא גם חלקים מדויקים לספינות ומטוסים, מערכות מידע וטכנולוגיה, מיזמים משותפים בתחום הפיננסי ועוד.עם חזון מתאים וביצוע חכם, ישראל יכולה למנף את היתרונות שלה ולהפוך לציר אסטרטגי בים התיכון – גם כאשר אינה מחזיקה באוכלוסייה גדולה כמו טורקיה או בצי חזק כמו צרפת. התועלות, כפי שאמרנו, עשויות להיות מרחיקות לכת. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

איך שתי בעלות הברית הותיקות הסתכסכו, ומה עתיד הברית בינינו?היום בפודקאסט תמיר דורטל ומשה גרין מראיינים את ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק ממרכז משה דיין באונ' ת"א ומכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.בפרק זה ננסה להבין איך טורקיה הפכה משותפה אסטרטגית מרכזית של מדינת ישראל, כחלק מברית הפריפריות של בן גוריון, ומה גרם לה בדומה לאיראן להחליף צד ולהתחיל לפתח עוינות לישראל.האם המהפך נגרם כתוצאה מעלייתו של ארדואן, או שמדובר בתהליך רגרסיבי איסלאמי שאותו טורקיה חווה כתנועת נגד לחילון שבוצע על ידי  אטאטורק בתחילת המאה ה20.ומה צופן לנו העתיד במזרח הים התיכון? לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק זה הוא הפרק השני בו עסקו תמיר דורטל וד"ר עשהאל אבלמן בספרו של עשהאל המסכם את ההיסטוריה היהודית מאברהם אבינו ועד דוד בן גוריון.בפרק זה הם עסקו בתקופה המודרנית - מהאמנסיפציה ועד הקמת המדינה, ובדרך ניסו להבין את המודרנה, הקמת המדינה, התנועה הציונית  והאסטרטגיה הבטחונית של ישראל.האזנה נעימה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מי אנחנו עם ישראל? מה מיוחד בנו? מה הסיפור שלנו?עשהאל אבלמן הוציא ספר בשם תולדות היהודים המנסה לספר לנו את הסיפור שלנו ומה כדאי ללמוד מהעבר שלנו. ועל כך ועוד נראיין אותו בפודקאסט.מהם ששת המאפיינים המיוחדים של האומה הישראלית?מדוע לא לקחת מנהיגים ליד ושם?כיצה המשיחיות היהודית התמתנה?האם הנוצרים העתיקו מאיתנו את הרעיון של העם הנבחר?והאם הלאומיות היא תולדה של המודרניות או הייתה קיימת קודם.לא בכל יום עם חוזר לארצו אחרי נתק ולא בכל מקום אומות צריכות להיאבק על קיומן גם אחרי שיש להם מדינה. לכן חשוב לדעת מי אנחנו ולדעת למה אנו פה.קישור ישיר לרכישת הספר -  http://bit.ly/2ZqrJhR קישורים לכלל הפרקים במספר פורמטים:קישור Itunes:קישור Spotify: http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

 איך אפשר לשלול תפיסה מהותנית אם ידוע לנו בבירור על הבדלים בין המוח הגברי למוח הנשי?  איך אפשר להאמין בתפיסה מהותנית מבלי להגביל אף אחד מהמינים? ולמה הפמיניסטיות כל הזמן סותרות את עצמן?על כל זאת ועוד בפרק השני בסדרת "הפמיניסטית והשמרן" שבה תמיר דורטל משוחח עם אוריה מבורך.בפרק הזה נתנו לעוקבים של אוריה ותמיר להתקיל אותם בשאלות בנושא פמיניזם ומהותנות. היה מסעיר! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הרב חיים נבון הוא הוגה דעות, סופר ופובליציסט. פרסם אחד-עשר ספרים בענייני יהדות ושלושה ספרי פרוזה.לדעת הרב נבון  מדינה יהודית לא צריכה להיות מדינת הלכה. בספר פורץ דרך מצהיר הרב חיים נבון שהוא משעה את חלומו על מדינת התורה; אך זה לא אומר שאין ליהדות מה להגיד על דמותה של מדינת ישראל.המדינה אינה זהה לעם, טוען הרב נבון; היא כלי בשירות העם. אך המדינה גם אינה רק "אמנה חברתית" בין יחידים מבודדים. מתוך ניתוח מעמיק של מקורות תורניים ועיון בהגות מערבית עכשווית הוא מנסח את מושג הברית כתשתית למדינה יהודית. מדינת הברית צריכה להיות מדינה רזה על מנת להותיר מקום לשגשוגן של יחידות הזהוּת הטבעיות: משפחה, קהילה, עיר ועם. המתכונת הזו היא חלופה לחשיבה הליברטריאנית, המקדשת רק את זכויות היחידים, וגם לחשיבה הפרוגרסיבית, השואפת להשתמש ברשויות ממשלתיות כדי לכפות את ערכיה על החברה כולה.מדינה קטנה לעם גדול מציע גישה מקורית בשיח הישראלי והיהודי. הוא מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות אלא בעיקר למען הדת.הרב חיים נבון הוא הוגה דעות, סופר ופובליציסט. פרסם אחד-עשר ספרים בענייני יהדות ושלושה ספרי פרוזה, בהם רב-המכר "חוה לא אכלה תפוח", ספרי ההגות "שיעורי בית" ו"מכים שורשים" והרומן הדיסטופי "חופשי זה", כולם בהוצאת ידיעות ספרים. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה התחקנו אחרי התפתחות התנועה הרפורמית וסוגית הגיור של התנועה, ודרכה ניסינו להבין את התנועה הרפורמית במאה ה19, והיום, וגם מה טיב הגיור שלהם, ומדוע אין לזלזל בו כלל וכלל. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את עמיחי שיקלי, מייסד מכינת תבור, ומועמד מטעם ימינה לכנסת.עסקנו בסוגית הזהות היהודית והנתק האסוציאטיבי בין הציבור הכללי בארץ לזהותם.דיברנו על הנתק התרבותי הקיים בין בין דורות העבר, ואפילו המשוררים שעל השטרות, לבין הצעירים היום שלומדים במערכת הממלכתית.איך אפשר לאחות את הנתק הזה, ולגרום לציבור הישראלי להיות יותר מחובר למקורותיו ולמורשתו התרבותית לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק חדש בפודקאסט "על המשמעות" והפעם עם הרב חיים אמסלם‏הרב אמסלם כיהן כחבר כנסת מטעם ש"ס וכיום הוא האויב הכי מר של התנועה.בעקבות בג"ץ הגיור דיברנו על גישתו המקלה לגיורים ברוח הפסיקה הספרדית, המאפשרת לגייר אנשים מזרע ישראל שמקבלים את כל המצוות אך מקיימים רק את חלקן כשומרי מסורת.‏בשנת 2011 הקים הרב אמסלם את תנועת עם שלם איתה רץ לכנסת מבלי שהצליח לחצות את אחוז החסימה.עוד דיברנו על המרכזיות של ענייני דת ומדינה במשנתו ועל הסיבות להתנגדות החריפה של החרדים לתנועתו. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ניסינו לסכם את הסדרה "הקיסר האדום" שפורסמה במשחק הגדול על סין, ומנסה להבין את הגיאו אסטרטגיה של סין ואת המהלכים שלה בעולם ומול ישראל לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה של הפודקאסט הלל גרשוני, דוקטורנט ללימודי תלמוד באוניברסיטה העברית התראיין אצל עו"ד תמיר דורטל על מערכת הבריאות הישראלית בעקבות מאמר שפורסם בכתב העת השילוח.למאמר לחצו כאןבמאמר הוא טוען  ש"כדי להבריא את מערכת הבריאות הממלכתית יש לשחרר אותה משליטת המדינה. זה אפשרי, חיוני ומציל חיים""אני הזקן הזרוק במסדרון, אל תבואו לבקר אותי", כתב ד"ר איתן חי־עם בטור ב'הארץ' בדצמבר 2018 "אני שוכב במסדרון במחלקה הפנימית", כתב חי־עם, "לא מגולח, מדיף ריח רע, עייף ורעב. שבוע ימים אני שוכב במסדרון שמעולם לא כיבו בו את האור. אני מבין, באמת מבין, אי אפשר לכבות את האור, כי האחיות צריכות לרוץ בלילה מחולה לחולה. שבוע ימים אינני מצליח להירדם". "ימיי ספורים", מסיים חי-עם, וחותם: "הזקן במסדרון, ליד 'החדר המוגבר'".💰💰💰 http://bit.ly/mashma נשמח לעזרתכם בכיסוי העלויות הרבות שבהפקת הפודקאסטהפודקאסט זמין בכל הפלטפורמות - ספוטיפיי, אייטיונס, פודקאסט אדיקט וכו' לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

פרק חדש של הפודקאסט בו תמיר דורטל מארח את מייקל אייזנברג, אחד המשקיעים הבולטים בהיי-טק הישראלי - מהמשקיעים הראשונים ב-WeWork Lemonade על חברות מצליחות רבות נוספות ושותף בקרן ההון-סיכון Aleph . בנוסף לפועלו בתחום ההיי-טק, אייזנברג מכהן כחבר בדירקטוריון של ישיבת ההסדר הר עציון וכן כחבר הנהלה ודירקטור של ארגון השומר החדש. אייזנברג הוא סופר ובעל בלוג (לינק למטה) שהספיק לפרסם כבר שני ספרים - ״בן ברוך, עיונים בסוגיות בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות״ (2016) ו-״ככה יעשה ליהודי: קריאת השכמה בראי מגילת אסתר״ (2017) לקראת צאתו הקרוב של ספרו השלישי - ״עץ החיים והכסף״, אשר יושק השבוע בתל אביב אייזנברג ממחיש את הדרך מלאת התבונה בה הוא בוחן את הסיפורים העולים מתוך הטקסט המקראי דרך עיניים ריאליסטיות פקוחות לרווחה באופן השוזר את אותם סיפורים אשר אנו מכירים מהפולקלור היהודי במה שידוע לנו על טבע האדם והכלכלה וגורם לנו להבין שיש עקרונות על-זמניים שכנראה נכונים גם לגבי ימינו אנו. אייזנברג לוקח אותנו למסע אל פרס של ימי אחשוורוש וגורם לנו לראות את מגילת אסתר כפי שמעולם לא ראינו אותה; מה הקשר בין התבוללות, אנטישמיות והמצב הכלכלי בעולם ואיך כל זה מתגלה בסיפור המגילה? אילו הקבלות אפשר להעלות גם למצב בו אנו נמצאים היום? האם מרדכי עשה כל אשר ביכולתו למנוע הרג של יהודים והאם מפרס של אחשוורוש ועד מרד גטו ורשה למדנו את הלקח? אייזנברג גם מספר על ספרו החדש (״עץ החיים והכסף״) בו הוא מנתח את פרשות השבוע מנקודת מבט כלכלית; מה הקשר לדוגמא בין רכישת מערת המכפלה על ידי אברהם לתורת המשחקים? הצטרפו לשיחה על הערך שיש לחברה ולאנושות בכללותן בחיזוק הזהות של כל דת או תרבות (והיהודית בפרט), לדיון בנושא חינוך ילדינו והדרכים בהן נוכל להגיע לשגשוג כלכלי, חברתי ולאומי. ----הבלוג של אייזנברג: ״שישה ילדים ועבודה במשרה מלאה״ - https://aleph.vc/@mikeeisenbergהורדה ישירה:https://www.buzzsprout.com/278171/1735207-16.mp3?blob_id=5042587&download=trueקישור Itunes:https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/id1459051711קישור castbox:https://castbox.fm/channel/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-id2079515?country=usקישור Spotify: https://open.spotify.com/show/2DLdjEjpNp3rH9cDQuYLuh?si=I7ulOb4uRu6yQOHgfPeSTw לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הסיפור הראשון כמעט בתנ"ך, מציג לנו זה כנגד זה את עובדי האדמה מול רועי הצאן. אלו שני צדדים ושתי השקפות מוסריות, שילוו אותנו עמוק לתוך התנ"ך. יורם חזוני במאמרו הנפלא "המוסר של רועי הצאן", טוען שהיהדות בבסיסה בחרה בצדם של הרועים, ולא בכדי רבים מאוד מאבות וממנהיגי האומה היו רועי צאן.בפרק משותף של 'מה שלא סיפרה לי הגננת' ו'על המשמעות', סקרנו את התזות המרכזיות של המאמר, החל מקין והבל, המשך באברהם וביוסף וכלה במשה (ובסוקרטס..). הצגנו את שיטתו של יורם חזוני, הסכמנו איתה לפרקים וחלקנו עליה גם, ובעיקר ניסינו להבין לעומק מהו המוסר של רועי הצאן / האאוטסיידרים / הנביאים והמתבוננים מבחוץ – ובאיזה קונטקסט צריך לתפוס את המוסר הזה בתהליך של חזון בניית הממלכה העברית שמציג התנ"ך.פרק מרתק ומעשיר ששילב תנ"ך פילוסופיה ומוסר. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כבר קרוב לשנה שעו"ד מאיר רובין קורא לקבוע יעד לאומי: ישראל עם אפס הדבקה בקהילה.בפרק מסביר מאיר את הסכנות, ניהול הסיכונים הלאומי, איך נלחמים בנגיף וכמובן איך מגיעים לאפס הדבקה בקהילה.את החשש מהנגיף מדגים רובין באמצעות האנלוגיה הבאה:"תארו לכם נגיף חדש ומדבק, שאצל חלק מהנשאים גורם לחום, כאבי גרון וכאבי ראש, החולפים מאליהם בתוך מספר שבועות. אתם כבר מכירים כמה אנשים שנדבקו, ובסך הכל הם בסדר גמור. למעשה, הדרך היחידה לזהות בוודאות נשאים או מחלימים היא בדיקת מעבדה מורכבת. איזה מאמץ הייתם עושים כדי לא להידבק?התסמינים שתיארתי הם אלו של נשאי HIV חדשים.  אם נגיף הקורונה ונגיף HIV הגורם לאיידס היו מופיעים יחד בסוף 2019, היינו רואים עד היום אפס אשפוזים ומקרי מוות מ־HIV. נכון, אפס עגול, שכן HIV גורם לחלק מהנשאים מחלה קלה שחולפת במהירות ללא טיפול, והפגיעה החמורה במערכת החיסון המכונה "איידס" מופיעה בדרך כלל רק 5 עד 15 שנה מאוחר יותר. נגיף הקורונה החדש, לעומת זאת, כבר המית יותר מחצי מיליון אנשים בתוך חצי שנה. כך שאנחנו יודעים שנגיף הקורונה החדש הורג קשישים וחולי סוכרת מהר, אבל אנחנו לא יודעים עדיין את מי הוא הורג לאט ואיך."עו"ד מאיר רובין מכהן כמנכ"ל פורום קהלת, בשנה האחרונה עוסק רבות במשבר הקורונה ובדרכי ההתמודדות עם הנגיף. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו פרק יחודי.התבקשתי על ידי מאזינים לחוות דעה על אירועים אקטואלים מזווית אידיאולוגית ועמוקה.ניסיתי, והתייחסתי לשני פרקים של הפודקאסט המעולה, עושים חשבון של אטילה שומפלבי ופרופ' עומר מואב, לנאום של ראש הממשלה נתניהו אצל יונית לוי ואי אפשר בלי טוקוויל,האזנה נעימה,תמיר דורטל לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ממה מתפרנסים הפלסטינים?למה עדיף לקחת רו"ח משכם, ולא מירושלים?כיצד מחיר הנפט התנודתי משפיע על מדינת הרווחה הסעודית?ד"ר יוסי מן הינו עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבין תחומי הרצליה. מתמחה בשוק הנפט במזרח התיכון ובחברה וכלכלה במדינות המפרץ הפרסי. סיים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת בר אילן והמשיך ללימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אם יש מי שלוקחת חלק פעיל במשחק הפוליטי בצורה כזו שמאיימת על יציבות המשטר כולו, הרי שזו התקשורת הישראלית. את העובדות המגבות את הטענה הזו אפשר למצוא למכביר בספר המטלטל ורב-העניין מאת חנן עמיאור - "הסדנה להנדסת תודעה", שראה אור בהוצאת סלע מאיר.  אמנם ידענו שהתקשורת לא בדיוק מדווחת אמת גם לפני ספרו המשובח של עמיאור, הרבה בזכות עבודתו כעורך ראשי של אתר ביקורת התקשרות פרספקטיבה. אבל פרסום הספר, הפרטים הרבים וניתוחי המקרה שבו ובמיוחד עיתוי צאתו לאור עם תחילתה של שנת בחירות נוספת ואיתה שלל מניפולציות תקשורתיות חדשות - חשפו עד כמה משחקת התקשורת תפקיד משמעותי. מי שבטוח שהתפקיד הזה שהתקשורת משחקת במאבק בין הקבוצות בישראל הוא הרסני ומסוכן לדמוקרטיה שלנו הוא הסופר, הפובלציסט, יועץ התקשורת ואיש הימין המוערך ארז תדמור, מי שגם התייחס בספרו שלו לסוגיה ועוסק בה רבות.  לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עו"ד תמיר דורטל אירח את פרופ' רות וייס בעקבות ספרה פרדוקס הפוליטיקה היהודית."אני מרגישה לפעמים שתחום המחקר האמתי שלי הוא תולדות הטעויות היהודיות. הידיעה מה השתבש בעבר היא ההכשרה החשובה ביותר שלי לכתיבה ספר על היהודים והכוח"רות היא פרופסור אמריטה לספרות יידיש וספרות משווה באוניברסיטת הרווארד וזוכת מדליית מדעי הרוח האמריקאית מטעם הנשיא גו'רג בוש, רות היא הוגת דעות, סופרת, חוקרת ובלשנית יהודייה אמריקאית. לאחרונה יצא בתרגום לעברית ספרה "פרדוקס הפוליטיקה היהודית", ספר העוסק בשאלת האנטישמיות- מושג שאנו מרבים להשתמש בו, אך האם אנו מבינים אותו כראוי? ובכן, נדמה שלרב לא. בתשובה לשאלה מתי כתבה את הספר אומרת רות: "זהו ספר שכתבתי כל חיי". ואכן הממצאים קשורים בהיסטוריה כמו שהם קשורים בימינו היום. החידוש המאלף והמקורי של פרופ' וייס, הינו הבחנת האנטישמיות כדבר פוליטי מיסודו. התארגנות פוליטית-אידאולוגית שלדברי רות "היא המצליחה ביותר מכל האידאולוגיות וה-'יזמים' שצמחו המאה ה-20" , למה זה כך? מה האנטישמיות 'פותרת' למי שחובר אליה? האם יש לכך פתרון? ואיך ראוי שהיהודים יתמודדו עם האנטשימיות? על כל אלו ביקשנו לשאול את רות בפודקאסט 'על המשמעות'. בליל הסדר נאמר ש״בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם", נדמה שאף פעם לא התנדב איש להסביר מדוע בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו? את פרופסור רות וייס השאלה הזאת העסיקה כל חייה, לדבריה: "העובדה שלא תמיד הציל אותנו הקדוש ברוך הוא מידם של העומדים עלינו לכלותינו לא הייתה הבעיה האמתית שלי, מפני שלא לי לדעת את דרכי האל. אך מדוע קמים בכל דור בני אדם המתאווים להשמידנו – את זאת, ידעתי, אני נדרשת להבין, כי לכל עניין אנושי יש הסבר. ויום אחד החלטתי שאיני רוצה לשוב ולדקלם את המילים הללו בלי לדעת איך זה קרה ולמה"." 'השאלה היהודית' היא בעצם שאלה על האנשים ששנאתם ליהודים היא העיקרון הפוליטי המארגן שלהם, ושתוקפנות זו... מאיימת עתה לא על היהודים לבדם אלא על העולם כולו. גם בפוליטיקה יש איזה זן של אפקט הפרפר, המקנה לתופעה מקומית, זניחה לכאורה, השפעה במעגלים מתרחבים כאדוות. האנטישמיות היא הפרפר שמשק כנפיו מחולל סופת הרס המוני. בעיניי, אין זה קשה כל כך להבין את הא-סימטריה הפוליטית שבין היהודים לבין העומדים עליהם לכלותם; אך (יש) אלה היראים מפני משא המציאות ומתקשים להישיר אליה מבט. לא אליהם מכוון ספרי, אלא אל אופטימיסטים כמוני המעדיפים את המציאות, מדכדכת ככל שתהיה, על פני הבורות ועל פני ההונאה העצמית"."לפני כמה שנים צלצל אליי ידיד ועמית ישראלי, שהיה לי ויכוח ארוך יומין איתו על הסכמי אוסלו. ״את צדקת ואני טעיתי״, הוא אמר. ומיד תהה: איך קרה שהיטבתי ממנו, החי בישראל ועוסק בחקר הפוליטיקה שלה, להבין את מצבה הפוליטי של ישראל? ״זה מפני שאני מכירה את ספרות היידיש״, שלפתי מיניה וביה, ורק אחר כך הבנתי את תשובתי זו. ההתמחות הרלוונטית ביותר שלי לכתיבה על הנושא היא מחקריי על ספרות יידיש במאתיים השנים האחרונות, בהקשרה האירופי ועל רקע המודרניזציה של העם היהודי. תהליך זה האחרון חולל שיח שהוא מן התוססים והחכמים שהתרבות היהודית הניבה אי פעם – שיח שבו מוחות שחודדו בישיבה והוספגו בסוגיות תלמוד מתפזרים לאלף כיוונים, מהקומוניזם המהפכני עד לתנועת המוסר או לפרישות הדתית נוסח ברסלב. הרעיונות החדשים שבעבעה היידיש רבים אפילו מחברות ההזנק בישראל של ימינו. לדעתי, דורנו הוא הדור בר המזל ביותר בתולדות עם ישראל. בתנ״ך מופיעים כמה וכמה נסים המיוחסים לכוח עליון מפני שאי אפשר להסבירם על פי חוקי הטבע וידיעות המדע. גדול מכל הנסים הללו הוא בעיניי חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל, באותו עשור שמיליוני יהודים הובלו למוות באירופה. יסודותיה של מדינת ישראל הונחו בידי אותו עם שנפל קרבן לנאציזם, ואף כי יד הנאציזם גברה הציונות נותרה אחריו וקוממה רבים מניצוליו. בעידן המודרני מצליחים היהודים לחולל נסים אנושיים"פרופ' וייס זכתה בשנת 2007 זכתה במדלית מדעי הרוח האמריקאית, בה זכו תומס סואל, ג'ון רולס, אלי ויזל, גרטהוד הימלפרב, הבמאי סטיבן ספילברג, ברנרד לואיס ואלן בלום. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מי תורם יותר גברים נשים?דתיים חילונים?שמאלנים ימנים?מה מוביל אדם לתרום?מה החשיבות של חברה אזרחית?לצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה משה גרין ועו"ד תמיר דורטל נפגשו עם פרופ' יורי פינס.פרופ' פינס עומד בראש מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית, המקדם את סין ברחבי העולם.בפרק זה דיברנו על יחסי החוץ של סיןהאם ישראל צריכה להחליף את ארה"ב בעלת בריתה האסטרטגית בסין, או שעליה לדבוק בארצות הבריתמה מטרותיה של סין בזירה הבינלאומיתאיך מבינים בסין את מושג זכויות האדםוהאם עלינו לפחד ממנה בבואנו לקנות טלפון חכם ובבניית נמל חדש לחיפההאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל אירח את הלל גרשוני חוקר בפורום קהלת על ההתחממות הגלובלית והעתיד של כדור הארץבשנה האחרונה ירדו פליטות הפחמן, אך את כדור הארץ זה לא מדגדג.לפני פרוץ הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית, אומנם החיים היו קצרים, עלובים וחייתים, אך בסופו של דבר לא פלטנו כל כך הרבה פחמן. אבל כן שרפנו עצים, המון עצים! נדיר למצוא עצים עתיקים מהסיבה הזו..לכדור הארץ מחזורים של התחממות והתקררות שאינם קשורים לבני אדם. אך האם מעבר לזה יש מגמה נוספת שבני אדם תורמים לה ללא קשר למחזורים אלו? יש הרבה מאוד אנשים שמתפרנסים מהסוד שהוא חוסר היעילות של אנרגיה סולרית.  הרבה מאוד מהתחום של אנרגיה מתחדשת הוא תחום של כרוני-קפיטליזם מובהק - עושים הון על גבם של אחרים.עבור תחנת אשלים התחייבה מדינת ישראל שלם 84 אגורות לקילווט שער שבפאנלים סולריים בדרכך כלל מדובר בכ20 אגורות, זה תעריף מאוד יקר, והטכנולוגיה עצמה מיושנת מאוד. איך זה מבטיח את העתיד שלנו?אם אתה משלם הרבה ולא מקבל כלום - אתה בבעיה. והתחום של אנרגיה חלופית הוא כזה.אומרים שכדור הארץ בדרך לשינוי אקלים דרסטי, האם מדובר בדבר טוב או רע? מי אמר שהתחממות זה רע? אולי זה לא נוח, אבל אנחנו חיים עם זה.אם נסתכל על המצב כיום לעומת לפני 100 שנה, פני המים עלו בכמה עשרות סנטימטרים - ובאופן כללי אנו חיים במצב לא רע בכלל, מה שהורג אותנו דווקא זה לדוגמא ווירוסים.בתחילת המאה 20 מתו המונים בבצורות(ברוסיה והודו לדוגמא) כיום כמעט ואין מתים כלל. בעצם הקידמה היא שאיפשרה לנו הגנה מפני האקלים.אנשים צריכים משהו להאמין בו, אם אין דת בסיסית תהיה דת אחרת. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה של הפודקאסט תמיר דורטל ראיין את עקיבא ביגמן, עיתונאי בישראל היום.הם שוחחו על אובדן המשילות בכל רחבי הארץ - בנגב, בגליל, בירושלים המזרחית, ביהודה ושומרון, וניסינו להבין מדוע המדינה לא מצליחה לאכוף את החוק במקומות שקשה לה, ונטפלת תמיד לאלה שממילא מצייתים לו.האזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

משמעותו המקורית של המשפט "מי ישמור על השומרים" הוא - שכל אחד צריך פיקוח, גם השומרים עצמם. אצלנו קיימים פוליטיקאים שמצאו פרשנות חדשה למשפט - יש לשמור על השומרים מכל משמר, או חלילה איזשהי ביקורת או איזון על כוחם.בשיחה עם אהרן גרבר אנחנו מנסים להתחקות אחר הכח שקיבל לידיו בית המשפט העליון, האם הוא מבוסס חוק או האם הוא מבוסס על כלים כמו "מנהג חוקתי" הנתון לפרשנות? לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שלום וברוכים הבאים לפודקאסט על המשמעות, בפרק תמיר דורטל אירח את אחד הרפורמטורים האסרטיביים שקמו למדינת ישראל, חיים רמון.רמון כיהן כיושב ראש ההסתדרות וכמשנה לראש הממשלה ובתפקידים בכירים נוספים, ובשיחה זו עסקנו בשאלות הבאות:האם חוק השליש הוא מוסרימה הרפורמות הבאות שצריכות לקרות בהסתדרותמה הדרך הכי טובה להשפיע על הפוליטיקה, מבפנים או מבחוץהאם המודל הראוי של מדינת ישראל הוא אמריקה או שוודיהומדוע שיטת הוואוצ'רים מתאימה לדעתו לא רק בבריאות אלא גם בחינוך מחיר מיוחד למאזיני על המשמעות על ספרו החדש של רמון:קוד קופון - הקופון מקנה הנחה של 40%.קוד הקופון הוא 5330 https://www.ybook.co.il/book/7824/דעות פוליטיותמה הופך אותך למרכז שמאל אם בדברים המשמעותיים אתה בדעות של הימין  (מערכת המשפט, הסתדרות וכו').איך מתנהל בית משפט לחוקה ראוי  (כמו בגרמניה)מה מניע אותך היום? מה גורם למישהו שניהל תקציבים של מליארדים לקום בבוקר?האם הציע קופות החולים אמור לגדול מתי שהוא או שמא מסיבות כלשהם השוק קפוא?איך קרה שאיש שבא מהשמאל העמוק (הרי הוא אחד מאדריכלי אוסלו) פתאום מוצא את עצמו בלב הקונצנזוס של הימין?האם זה הימין ששינה כיוון או שזה השמאל שאיבד כל כיוון?איזו עמדה ייחודית בשמאל עדיין משאירה אותו (לפי הצהרותיו) כתומך באחת ממפלגות השמאל בריאותאם הוא לא היה כובש את ההסתדרות, האם הוא חושב שהיה נחקק חוק בריאות ממלכתי?מה הרפורמה שהייתה בקופח כללית, ומה היה ההבדל המוסדי בינה לבין מכבי, למה היא כמעט פשטה רגל? (בלינסון סיפור על יולדת, ניתוח)מה סל הבריאות בישראל, מה ככ טוב בו? הסתדרותאם הוא היה ממשיך עוד שנים בהסתדרות, איך היא הייתה נראית? איזה רפורמות עוד צריכות לקרות בהסתדרות?למה מאז אותה רפורמה, התקשינו לראות רפורמות כל כך משמעותיות, שכוללות חקיקה ראשית?למה היה צריך להשתלט על ההסתדרות בשביל לקדם רפורמות, חשבתי שהכנסת היא המקום לשינוי מוסדי בישראל (השמאל מאמין בשינוי בעלי התפקידים על מנת לקדם רפורמות והימין בשינוי התמריצים – הלכת והכל נשאר כמו שהיה)האם צריך לחקות את שיטת הבריאות בישראל גם בתחום החינוך?למה צריך התערבות של מעבידים בתחום הבריאות?בקשר להסתדרות - מה לדעתו צריכים להיות המהלכים הבאים ואיך להשיג אותם?אפשר לשאול אותו האם לדעתו השחיתות לא מובנית בתאגידים כאלה, ואם לא, אז איך הוא מסביר את העובדה שמרבית (אם לא כל) ארגוני העובדים מלאים בשחיתות ופוגעים בציבור הרחב שאינו משתייך אליהם?  (חופש מידע)למה למרות השחיתות המובנית הזו עדיין יש בעיניו חשיבות להחזיק את הארגונים האלה?אחרי שפירקת את ההסתדרות מהכוח המרכזי שלה קופח כללית אמרת שבזה הצלת את ההסתדרות, אז נשמע שזה טוב בעיניך להציל את ההסתדרות. זו עדיין דעתך שההסתדרות היא ארגון חיובי?האם לדעתך יש הצדקה לחוק שמספיק שליש מהעובדים כדי לחייב את כולם להתאגד , אם לא איזו צורת כניסה של מקום עבודה התאגדות היא סבירה. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

 אלעד מלכא הוא חבר מועצת עיריית ירושלים, חבר תנועת "הליכוד", מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, מרצה לכלכלה במכינות קדם צבאיות וכותב קבוע באתר "מידה".עו"ד תמיר דורטל ראיין את אלעד ודיבר אתו על סוגיית הרשויות המקומיות בישראל. אלעד מגדיר את תפקיד השלטון המקומי כגורם המבצע של הממשלה:"הממשלה לא יודעת לבצע דברים בעצמה. את הפרויקטים שהממשלה מחליטה עליהם מבצע השלטון המקומי"לאלעד ישנה ביקורת רבה על תפקוד מרבית הרשויות המקומיות בישראל. טענתו המרכזית היא: "מרבית העיריות והרשויות המקומיות לא מסוגלות לעמוד לבד על הרגליים מבחינה כלכלית. הרשויות מוציאות על כל אזרח יותר ממה שהם מקבלות מהארנונה. למעט פורום 15 הערים הגדולות, שאר 255 הרשויות המקומיות בישראל מקבלים תקציבים מהמדינה. או שרק הממשלה יודעת לנהל פה או שהשיטה דפוקה ".חלק מהביקורת של אלעד מופנית גם למועצת העיר בה הוא מכהן:"בניגוד לתל אביב, תושבי ירושלים לא מקבלים אותו מענה על הארנונה שלהם. בתל אביב ברור שהתושבים מקבלים שירותים ותשתיות שוטפות. בירושלים, ע"פ התקציב השנתי, כל כביש צפוי להיות מרובד מחדש כל 100 שנים".אלעד חושב שבניגוד לשלטון הארצי בו קיימת יותר פוליטיקת זהויות, בשלטון המקומי הציבור מצביע יותר לפי אידאולוגיות וצרכים. טענתו היא: "אני לא נבהל ממציאות של ראשי רשויות ערבים. אנו מבזרים סמכויות לשלטון המקומי כדי שיהי יותר קשר בין השלטון לשולחיו. העיקר שהם נותנים שירות טוב לתושבים. צריך פשוט לעודד מצב בו הציבור יעניש ראש עיר שלא מתנהל נכון כלכלית.לינק להורדת הקובץ למחשב   לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בצרפת אין מקום ליהודים, ולא בגלל האנטישמיות | נסים סלמה ועו"ד תמיר דורטל | על המשמעותבפרק זה אנו דנים שוב על צרפת והמצב החוקתי והסוציולוגי בה. צרפת נראה מוכרת לנו, אבל הרבה מהתפיסות שמהוות את הבסיס למבנה החוקתי והחברתי שלה, לא מוכרות כלל לישראלים.היהודים בצרפת מוכרים לנו מאוד, לפעמים אפילו ברמה האישית, זה לא בהכרח אומר שאנחנו מבינים איך הם רואים את עצמם, ואיך הצרפתים רואים אותם.ובכלל מה זה צרפתיות? לאום? אזרחות? דת?מה גורם לכך שבזמן שבארה"ב הוחלף המשטר פעם אחת מעט שנים אחרי עצמאותה, צרפת החליפה את משטרה עשרות פעמים?בפרק זה משוחח עו"ד תמיר דורטל עם ניסים סלמה, פריזאי במקור, פעיל פוליטי וחברתי, מומחה לצרפת ויהדות צרפת, שלמד בין היתר משפטים בלה סורבון. לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפודקאסט של תמיר הוא נוהג לנהל את הדיונים סביב ספר מסויים, אז אני הצעתי את "חזרה בלי תשובה" של מיכה גודמן. בספר הזה, שיצא בשנה שעברה, גודמן יורד לשורש הרעיונות שעומדים בעומקן של התפיסות של חילונים מצד אחד ושל דתיים מצד שני, ודן באפשרות לגשר ביניהן. חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לדיון, כיוון שתמיר הוא דתי לאומי ואני בכלל אתאיסט, ומסתמן שצדקתי - היתה שיחה מרתקת ביותר, ובקושי התחלנו לגרד את הפוטנציאל של הדברים שיש לשנינו להגיד על הנושא הזה, וכן הנושאים שצצים סביבו באופן טבעי.הפניות:הספר של מיכה גודמן - "חזרה בלי תשובה" (פרק ראשון לקריאה חינם)הפודקאסט "על המשמעות", של תמיר דורטלפרק עם יגאל ליברנט - למה פרצה מלחמת האזרחים האמריקאית? ולמה זה היה צפוימקור - אחוז השחורים בארה"ב שגדלים במשפחה חד הוריתהאם דתיים תורמים יותר? מקור 1, מקור 2, מקור 3דיוני שכל, פרק 25 - האתאיסט המצוי והיהודי החצוי - שיחה עם אילן ספקטור על אתאיזם ויהדותסם האריס - על אלטרואיזם אפקטיבי ותרומה אוטומטיתבנין שלם - המרכז ללימודי משפחהספר - דלות ההיסטוריציזם / קרל פופרכתבה - גירושים גאים: עלייה בגירושי זוגות הומואים ולסביות לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אנו מתחילים את הסדרה על תפוח האדמה החם במפגש בין פמיניזם ושמרנות.ושוב אירחנו את אוריה מבורך, דוקטורניטית למגדר באוניברסיטת בר אילן ומחברת הספר מה את מבקשת.דנו ב האם כדאי  לבעל עסק להעסיק נשיםהריון ולידה וקריירה מתח מיני במקום העבודה,  והטרדות מיניותהארכת חופשת לידהפערי השכר בין גברים לנשיםוהאם יש מהות גברית ומהות נשית?לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את גדעון ישראל מומחה ליחסי ארצות הברית בשביל לדבר על הדמוקרטיה באמריקה.מה גרם לפריצה לקפיטול?מהו הפילבסטר וכיצד הוא מהווה גורם חשוב בהפרדת הרשויות?איזה עוד מסורות חוקתיות נמצאות בסכנה?מה התוכניות של הדמוקרטים?מה החשיבות של הבחירות לסנאט בג'ורג'יהגדעון ישראל הוא מחברו של הספר החדש Broken Values: How The Democratic Party Platform Betrays Its Followers And Americaלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה אירחנו את ד"ר יוסי מן.ד"ר יוסי מן הינו עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבין תחומי הרצליה. מתמחה בשוק הנפט במזרח התיכון ובחברה וכלכלה במדינות המפרץ הפרסי. סיים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת בר אילן והמשיך ללימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת אוקספורדבפרק עסקנו בכלכלה שמניעה את המזרח התיכון, ולא כמו בדרך כלל מתייחסים למזרח התיכון באמצעות ערכים, או תרבות.התוצאה מסבירה היטב את הדינמיקה הקיימת.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

עמיעד כהן, מנכ"ל קרן תקווה התארח בפרק זה בו עסקנו בהשפעתה של מדינת הרווחה על החברה ועל העניים.עסקנו בפרק זה בספרו של צ'ארס מאריי שהצליח להראות כי עליית מערכת הרווחה האמריקאית הרסה את חייהם ומשפחותיהם של העניים ושכנע אפילו את ביל קלינטון שהוביל לרפורמה אדירה במערכת הרווחה.האזנה נעימהלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט על המשמעות תמיר דורטל מארח את ארז תדמור.ארז היה כותב הנאומים של נתניהו, ועבד איתו ב4 מערכות הבחירות האחרונות לכנסת.בשיחה זו עסקנו בגורמים לחוסר המשילות, לאיך בונים מחנה, נארטיב, תרבות וחינוך - וכל זאת לא רק באמצעות ההליכה לקלפי.ספרו של ארז נמכר כבר ביותר מ4 מהדורות, והוא מעצבן כמו שרק עובדות יכולות לעצבן.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לאור עלייתה של סין, וחולשתה של ארצות הברית תחת שלטון דמוקרטי, הזמנתי את ד"ר דן שיפטן לשיחה על הנושא, ועל מנת לבחון את החלפתה של בעלת הברית המרכזית שלנו בענק העולה ממזרח.המלצת התרבות של ד"ר שיפטן שביקש שאעביר לכםhttps://strategicassessment.inss.org.il/articles/dan/לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

תיאור הפרק כפי שמופיע ב'משחק מילים':פרק זה הינו שיתוף פעולה בין "על המשמעות" ו"משחק מילים", וייצא במשותף תחת שני הפודקאסטים.שחר מדבר עם עו"ד תמיר דורטל, היוצר ומפיק של הפודקאסט הנהדר "על המשמעות" – פודקאסט פילוסופי פוליטי שבו מדברים על רעיונות גדולים בשיחות עמוקות, עם מגוון אורחים רחב ומעניין. רוצו להירשם, כולל הירשמות לתכנית המנויים של הפודקאסט!בפרק הזה דיברנו שוב על הנושא החשוב ביותר לכל מי שמבין מהי חירות – חופש הביטוי. זהו נושא שעסקנו בו מספר פעמים, והפעם עסקנו עסקנו בעקרונותיו ובפילוסופיה שלו. דיברנו על:מדוע חופש הביטוי כל-כך חשוב?מהן המגבלות של חופש הביטוי?מהי הסתה?מהן התוצאות הבלתי רצויות של השתקה?חופש הביטוי בעולם הדיגיטליועוד…תמיר הוא איש שיחה נעים ומרתק, ידען ועקבי. אנא עקבו אחריו ואחר הפודקאסט המשובח שלו.עקבו אחרינו ופנו אלינו ב:אימייל – [email protected]טוויטר – https://twitter.com/mischakmilim/תגובות באתר – http://mischakmilim.com/יוטיוב – https://www.youtube.com/channel/UCFKjGzmbVAu9h1pvSfNMftwלינקים:על החירות/ג'ון סטיוארט מילאיך לאלף יהודי?/טוביה טננבאוםיגאל כרמון הביא הקלטות של ערפאת לנחום ברנע וסורב לפרסומן"כשאמרתי לנחום ברנע, למשל, שאני בסך הכול אומר את האמת ומביא דיווח על מה שקורה במציאות, הוא השיב לי ש'אין אמת. כל דבר צריך להיבחן לפי השאלה את מי זה משרת, ואתה משרת את אויבי השלום'. זה המסר שראיתי אצל רוב התקשורת הישראלית. הם לא רצו להראות או להשמיע את הדברים."לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את רועי גרון היזם מאחורי הפודקאסט המעולה והמושקע כשבגרוש היה חור שהצטרף לאחרונה לרשת עושים היסטוריה.רועי הבין תובנה עמוקה, הדרך הכי טובה ללמד אנשים ולמשוך את תשומת ליבם היא באמצעות סיפורים.אך, בעוד רוב האנשים מספרים רק צד אחד של הסיפור, רועי מעמיק לחקור ולהציג את העקרונות הכלכליים באמצעות סיפורים פשוטים וההיסטוריה הכלכלית, ונותן למאזינים תמונה מאוזנת.זוהי הזדמנות פז למאזיניו הותיקים להכיר קצת מפועלו של האיש, הן ברמה האישית, והן ברמה המקצועית.האזנה נעימה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ניסינו להבין את המניעים והתמריצים העומדים מאחורי הטרור המוסלמי, הן בעולם הזה והן בעולם הבא.מדוע הכפרים ברחבי יו"ש מתרוקנים מיושביהם?מה תפקיד ביהמ"ש ברכרוכיות שאנו מגלים כלפי הטרור?איך משיגים הרתעה?לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה, ראיינו את פרופ' עופר רבן, מומחה למשפט חוקתי אמריקאי המלמד מזה עשרות שנים באוניברסיטת אורגון.פרק זה הוא המשך, וביקורת על התזה שהציג עו"ד זיו מאור בפרק שערכנו עימו, ואנו ממליצים למי שלא האזין לפרק עם עו"ד מאור להאזין לו, טרם האזנה לפרק זה.פרופ' רבן טוען שהממשלה או הנשיא לא רשאים לסרב לאכוף פסקי דין של ביהמ"ש העליון האמריקאי, וכי תזה זו אינה נכונה.הזמנו את פרופ' רבן להציג את ההתנגדות שלו בפרק באורך מלא בעקבות מייל ששלח לאחר פרסום הפרק עם עו"ד מאור.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

דיברנו על יהדות והלניזם, וכיצד מלחמת התרבות הראשונה בעולם התחוללה דווקא בין שתי התרבויות שבהמשך השפיעו יותר מכל על העולם המערבי. התייחסנו גם לשתי הירושות המזיקות שהשאירו לנו היוונים, אותן אני מכנה "קללת סוקרטס" ו"המצאת החומר", וכמובן שלא התעלמנו מהשאלה מיהם המתייוונים של ימינו, ומה גורם לאנשים לעזוב את הדת - השכל וההיגיון, או הלחצים התרבותיים. בין לבין הכנסנו קצת פנטזיה, מדע בדיוני והמלצות קריאה. לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ראיינתי את צור ארליך, המשנה לעורך כתב העת השילוח על שירתו של רודיארד קיפלינג המשורר האנגלי האהוב בכל הזמניםצור כתב:"גם שירים יפהפיים של קיפלינג בלשון שהוא היה רוצה לדעת, גם צוואתי הרוחנית-פוליטית כפי שאף פעם לא יצא לבטא כך בעל-פה: צריך יותר מזה? התחלנו בשיחה על רודיארד קיפלינג, מתורגמי הדגול, כמשורר פוליטי, בתיבול נאה של קריאה בשירים עצמם – ומצאנו את עצמנו בשיחת עומק על שירה פוליטית בכלל ועל מה שיש לי לומר עליה גם מניסיוני ככותב שבועי שלה. מה יתרון השיר הפוליטי על המאמר, ומה חסרונו וסכנתו? מדוע משוררים מבטאים בדרך כלל מוסר אסתטי מתפנק? למה רוב המשוררים שמאלנים? האם שירה יכולה לדבר מהרגש אל הרגש אך בו בזמן לשאוף לשיקול דעת, ולהישמר מאוטופיזם רדיקלי מימין ומשמאל? ומיהם מורי הדרך הגדולים כאן, בשירה העברית ובשירה העולמית? הפרק שלי ב'על המשמעות' עם תמיר דורטל עלה לאוויר, כהסכת קולי בסופטיפיי ושכמותו וגם כמשדר מצולם ביוטיוב (קישורים בתגובות). אני ממש מפציר בכם לצפות או לשמוע. החלק העקרוני מתחיל בערך באמצע."לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מוגש לכם החלק בשיעור השבועי שעסק בסוגיה זו  - מוזמנים להצטרף כמנויים ולקבל את כל השיעורים שהוקלטו עד היום, וחומרים נוספים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שלום היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל מארח את ד"ר רפאל בן לוירפאל הינו עמית בתר דוקטורט בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. המחקר של רפאל עוסק בהשפעתם של תפיסות עולם, ערכים וזהות על חשיבה ביטחונית אסטרטגית, ובפרט על המדיניות הישראלית והאמריקאית כלפי תוכנית הגרעין האיראנית. רפאל היה חוקר אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון די. סי., חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ה-INSS, עמית בפורום קהלת ושירת במשך 7 שנים כקצין באגף המודיעין ובמטה חייל האוויר.בפרק זה שוחחנו על אמונות היסוד של ימין ושמאל כנגד איראן וכיצד כל ראש ממשלה ישראלי מאז 96 תפס את האיום האיראני והפעולה בזירה הבינלאומית.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק שלפניכם עו"ד תמיר דורטל הוזמן להתארח אצל ראם שרמן ב'גיקונומי' לדבר על 'על המשמעות'.על מה דיברנו?הפודקאסט "על המשמעות", שמרנות, אלכסיס דה טוקוויל, הלל גרשוני, בנימין נתניהו, צבא מקצועי, ארצות הברית במאה ה-19, נפוליאון, קנאביס, טיפולים לשינוי מין, ג'ו רוגן, ג'ורדן פטרסון, ההיסטוריה העממית של ארצות הברית, סוציאליזם.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה" לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

על מיניות אהבה וגוף - שיח חדש במבט יהודי | אוריה מבורך ועו"ד תמיר דורטל | על המשמעות אוריה מבורך היא דוקטורנטית בתכנית למגדר באונ' בר אילן ומקימת מכון אפרכסת להתמודדות החברה הדתית עם התרבות הפוסטמודרנית. היא יועצת הלכה מטעם המכון להכשרת מנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום. בפרק זה היא משוחחת עם עו"ד תמיר דורטל על הספר שהוציאה 'מה את מבקשת - סיפור על אהבה וגוף' שבו היא מנסה להביא שיח חדש ושונה על צניעות, מיניות אהבה והמסתעף. האזנה נעימההנחה מיוחדת למאזיני על המשמעות - לרכישת הספר באתר מכון אפרכסת.הקלידו את קוד הקופון "משמעות64" ותקבלו את הספר במחיר מיוחד.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

'פרויקט הניצחון הישראלי' הינו מיזם מיסודו של 'פורום המזרח התיכון'. הפרויקט מקדם גישה השואפת להחזיר לשיח הישראלי את תפיסת הניצחון וההרתעה ככלי לסיום הסכסוך הישראלי- פלסטיני.בפרק זה משוחח עו"ד תמיר דורטל עם נוה דרומי מנכלי"ת השלוחה הישראלית של הפורום והעומדת בראש פרויקט הניצחון הישראלי, על מטרת הפרויקט, מדוע התפיסה של ניצחון והרתעה חשובה כל כך, מדוע המאבק על גיוס בנות לקרבי לרוב אינו מאבק פמיניסטי אלא פוסט ציוני, ועודלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שלום היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל מארח את ד"ר רפאל בן לוירפאל הינו עמית בתר דוקטורט בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. המחקר של רפאל עוסק בהשפעתם של תפיסות עולם, ערכים וזהות על חשיבה ביטחונית אסטרטגית, ובפרט על המדיניות הישראלית והאמריקאית כלפי תוכנית הגרעין האיראנית. רפאל היה חוקר אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון DC, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ה-INSS, עמית בפורום קהלת ושירת במשך 7 שנים כקצין באגף המודיעין ובמטה חייל האוויר.בפרק זה שוחחנו על אמונות היסוד של ימין ושמאל במובן של תפיסות עולם של אסטרטגיה מדינית-ביטחונית, כיצד כל צד מפרש את מלחמות העולם באופן שונה, כיצד העוצמה הלאומית מביאה דווקא ליציבות, למה ה-'קהילה הבינלאומית' אינה אלא הבניה חברתית, הבלוף שבזהות קוסמופוליטית, ומדוע אם תקום מדינה עולמית היא תהיה בהכרח כושלת ועריצה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מורה נבוכים לשיטת הבחירות האמריקאית.רוצים להבין מה ההיגיון העומד מאחוריה?מה גרוע בשיטה הישראלית?בואו ללמוד מהאבות המייסדים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה של פודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל אירח את ד"ר גדי טאוב.ד"ר טאוב הינו מומחה לארצות הברית, ולתופעה הפוסטמודרנית.בפרק זה הם שוחחו על הספר "12 כללים לחיים" -של פרופ' ג'ורדן פיטרסון,פיטרסון הוא מבקר תרבות ופרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת טורונטו. בספטמבר 2016 העלה פיטרסון סרטון הכולל ביקורת רהוטה ומנומקת על חוק שהכפיף את חופש הדיבור לתיאוריות מגדר פרוגרסיביות. העניין שעורר הפך אותו למבקר חריף ורהוט של הפוסט-מודרניזם, ולאחד מהוגי הדעות הידועים והמדוברים ביותר בעולם. ספרו 12 כללים לחיים, שתורגם עד כה ליותר מ-30 שפות יצא לאחרונה בישראל והרים המון גבות.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שלום היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל מארח את ד"ר יגיל הנקין.יגיל הינו חוקר בקתדרה ללימודי צבא של המכללות הצבאיות ועמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ובטחון.בפרק זה שוחחנו על תרגומו החדש של ספרו הקלאסי של פרופ' ויקטור דייויד הנסון ניצחון המערב.בספר הוא מסביר מה הסוד של המערב, שגורם לו לנצח בקרבות במשך ה 2000 שנים האחרונות, ומדוע גם מי שניסה להעתיק מהמערב טכנולוגיות ואנשי מקצוע, לא יכל לנצח אותו לאורך זמן בשדה הקרב.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שלום, היום בפודקאסט על המשמעות, אני תמיר דורטל מארח בשנית את  ד"ר אפרים פודוקסיקד"ר פודקסיק הינו מרצה בכיר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ובדומה לרב שך הוא סובר שהתרבות החילונית היא עגלה ריקה, ושהחילוניות הישראלית נכשלה בהקמת תרבות עברית בגלל אי הבנה של מהי תרבות ומהו חינוך.אבל לא לדאוג, גם מהדתיים לא חוסך ד"ר פודוקסיק את שבטו, וחושב שדיקנס נעלה יותר מתהילים, ושאם רק יחשפו הדתיים לתרבות העולמית "הם יזנחו את ישיבת המטה שלהם ויעברו לישיבת המעלה של התרבות האנושית"  כלשונו.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט ראיינתי את מייסד ארגון 5 אצבעות עמיר מנחםעמיר הינו מפק"ץ בשייטת 13 במיל' שהקים תנועת נוער ספורטיבית ראשונה בארץ.הארגון מחנך לכך שחובות באים לפני שיח הזכויותמדליות השתתפות פוגעות בבטחון העצמיעמיר מנחם - מנהיגות וחינוך נמדדים במעשיםעמיר מנחם - הטובים לטייס? האם בשנת 2020 הגיע השתנה האתוס?עמיר מנחם - הבסיס לשינוי הוא חינוךלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שלום היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל מארח את שרה העצני.שרה היא ראש ארגון ישראל שלי, ובעלת טור בישראל היום.ובשיחה זו סיכמנו 25 שנים להסכם אוסלו, ודיברנו על ההבדל המהותי בין אוסלו לבין הסכם השלום עם האמירויות ובחריין.וגם מה הבעיה החמורה ביותר ביהודה ושומרון כרגע, ואיך זה קשור לפרקים שעשינו עם עקיבא ביגמן ואריה קינג לגבי הנגב ומזרח ירושלים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

איך שתי בעלות הברית הותיקות הסתכסכו, ומה עתיד הברית בינינו?היום בפודקאסט תמיר דורטל ומשה גרין מראיינים את ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק ממרכז משה דיין באונ' ת"א ומכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.בפרק זה ננסה להבין איך טורקיה הפכה משותפה אסטרטגית מרכזית של מדינת ישראל, כחלק מברית הפריפריות של בן גוריון, ומה גרם לה בדומה לאיראן להחליף צד ולהתחיל לפתח עוינות לישראל.האם המהפך נגרם כתוצאה מעלייתו של ארדואן, או שמדובר בתהליך רגרסיבי איסלאמי שאותו טורקיה חווה כתנועת נגד לחילון שבוצע על ידי  אטאטורק בתחילת המאה ה20.ומה צופן לנו העתיד במזרח הים התיכון?לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט על המשמעות, אני תמיר דורטל,  מארח את עו"ד זיו מאור.זיו הוא היו"ר של האגודה לזכות הציבור לדעת, העורך לשעבר של אתר מידה, וחבר הנהלת פורום הלל בליכוד.בפרק זה דיברנו על הדוקטרינה החוקתית של אי ציות לבית המשפט כשזה פורץ את גבולותיו החוקיים ומנפיק פסיקות לא חוקתיות ודורסניותלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהתבקשתי להוסיף שני קישוריםקישור לאתר הלל halelikud.com להתפקדות לפורום הללtinyurl.com/halell לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

אני מתחיל להעביר סדרות שיעורים על הנושאים של הפודקאסט - פילוסופיה פוליטית, משפטים, כלכלה, אמריקה, אסטרטגיה וכו' - שיהיו פתוחות רק למנויים. 🎓🧳🖥️📔📔📔הסדרה הראשונה תהיה על הדמוקרטיה באמריקה - של אלכסיס דה טוקוויל- הספר הכי חשוב שנכתב על הדמוקרטיה, ועל אמריקה.שיעורים יהיו ביום חמישי בשעה 21:00מי שרוצה להצטרף שיעשה מנוי ב 10 ש"ח לחודש לפודקאסט שלי - בקישור הזה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה של פודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל אירח את סא"ל במיל גדעון שרב, המדריך הראשי של המכללה לפיקוד טקטי.בפרק זה דיברנו על הכלי האסטרטגי של מלחמה יזומה, ומדוע לדעת שרב היה על ישראל לתקוף את חיזבאללה כשהיה שקוע בבוץ הסורי, ולא לחכות שיתקוף אותנו עם עשרות אלפי הרקטות שלו במועד המתאים לאיראן, בעקבות מאמר שכתב לכתב העת מערכות.האזנה נעימה*הדברים האמורים בפרק זה מפי גדעון שרב, מייצגים את דעתו הפרטית, ולא מחייבים את צה"ל או משקפים את המדיניות שלו כלפי חיזבאללהלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ד"ר אפרים פודקסיק התארח אצל תמיר דורטל בפודקאסט על המשמעות.בפרק זה הם דיברו על חשיבותה של לימוד ההיסטוריה, על התרומה שלה לחיים האישיים שלנו, ולחיי האומה, וכן על כיצד נכון ללמוד היסטוריה - האם באמצעות שינון תאריכים או כישורים אנליטיים?מה מקולקל במערכת החינוך שלנו, ומהם ספרי המופת ההיסטורים והרומנים הגדולים שיכולים לעזור לנו להשכיל ולהיות בורים פחות.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את ד"ר דוד שפירא מומחה לצרפת ומועמד לפרלמנט הצרפתי.בפרק זה ניסינו להבין מדוע צרפת לא מצליחה להגיע לאיזון כדמוקרטיה בריאה, וללכת בעקבות אחותה הבכורה ארצות הברית, ואיך הוקמה הרפובליקה ה-5 בעקבות משבר חוקתי שצרפת נקלעה אליו לפני כ-50 שנים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

טוביה טננבאום הוא מחזאי וסופר ישראלי אמריקאי, בעל טור ועיתונאי ב"די צייט". מחבר הספרים "אני ישן בחדרו של היטלר", "תפוס ת'יהודי", "שקרים שכולם מספרים" ו"שלום פליטים", ומייסד התיאטרון היהודי של ניו-יורק.מהרפתקאותיו של טוביה מצטיירת תמונה מדאיגה של עליה באנטישמיות והחרפתה.  לדבריו, 80% מתושבי גרמניה מחזיקים בעמדות אנטישמיות והמצב בבריטניה בכי רע: "רוב המרואיינים שלי השונאים את ישראל כלל לא יודעים איפה פלסטין נמצאת".  בארה"ב."אפילו האוונגליסטים הצעירים, בניגוד להוריהם, אינם מסמפטים אותנו. האירופאים למדו מהאמריקאים לאכול מקדונלדס והאמריקאים למדו מהאירופאים לאכול את ישראל".  בספריו, שוזר טוביה טננבאום את האנטישמיות העולמית עם חוויות אישיות והרפתקאות משונות, ומצליח בסגנונו הייחודי להוציא ממרואינו את מה שהם מנסים להסתיר. בריאיון, בין היתר הוא מספר לנו מי ניסו לצנזר בספרו את החלקים על האנטישמיות בגרמניה, ומי בארץ לא רצתה שספרו של טוביה "יזהם" את המייל שלה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

 בפרק זה תמיר דורטל ראיין את ד"ר אופיר העברי הטוען שערכי השמרנות וערכי הליברליזם מנוגדים זה.ממשל מוגבל אינו תלוי באימוץ עקרונות תבוניים ליברליים, המנותקים מלאום, ממסורת ומייחודיות תרבותית. יש לו רגליים ותיקות ויציבות בהרבה. הגיעה העת לשוב ולהבחין את השמרנות מהליברליזם, הגולש למחוזות שלא שערום אבותיועם זאת, לנו השמרנים ישנה חלוקה מועדפת משלנו של העולם הפוליטי: חלוקה שבה המסורת השמרנית האנגלו-אמריקנית מופיעה כקבוצה מדינית נבדלת, שבאופן מובהק אינה סמכותנית או ליברלית. יחד עם שאר המסורת השמרנית האנגלו-אמריקנית, אנו תומכים בעיקרי הממשל המוגבל ובחירויות הפרט, אולם אנו גם רואים בבהירות (שוב, בהתאם למסורת השמרנית שלנו) כי הכוחות היחידים המעניקים למדינה את עקביותה הפנימית ואת יציבותה, ומחזיקים את הממשל המוגבל במקומו (בעודם חוסמים את הדרך בפני הסמכותנות), הם המסורות הלאומיות והדתיות שלנו. עקרונות לאומיים ודתיים אלה אינם ליברליים: הם קודמים לליברליזם; הם מצויים בעימות עימו; ובעת הזאת הם נהרסים בידי הליברליזם.אופיר העברי הוא משנה לנשיא מכון הרצל בירושלים. ספרו "ג'ון סלדן והמסורת המדינית המערבית" יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ב-2017.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה בפודקאסט תמיר דורטל מארח את עידן (דה) ארץ על מאמר שהוא כתב במשותף עם ד"ר שגיא ברמק על הגרעון של ישראל שהולך ותופח.בתקופת הקורונה האוברדראפט הלאומי של ישראל (החוב) גדל ב 50% והכל על חשבון נכדינו ונינינו.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט על המשמעות תמיר דורטל אירח את תום ניסני.תום הוא יו"ר סטודנטים למען הר הבית וראש אגף פעילים בתנועת אם תרצו.והיום נדבר על נושא הר הבית, הסטטוס קוו, מעצרי המשטרה, ההשתלטות על שער הרחמים, המגנומטרים ומדוע לא קיים בהר שלטון החוק במובן המקובל של המילה.האזנה נעימהלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thלתרומה לקמפיין של סטודנטים למען הר הבית - לחץ כאן https://tic.li/0g36jRy לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את ד"ר שגיא ברמק, מנהל תוכנית אדם סמית' במכון ארגמן של קרן תקווה.יחד הם דנו בשני החיבורים הגדולים של ראשון הכלכלנים בעולם - עושר העמים ותיאורית הרגשות המוסריים.בראיון הם ניסו להבין מה החשיבות ללמוד דווקא אותו?מה ההשפעה שלו?מהן המידות הטובותמהם הגורמים לעושרהאם קפיטליזם מנוגד למוסרמהי הפילוסופיה של המוסר לטעמולצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה ראיין עו"ד תמיר דורטל את הסופר ואיש הרוח הרב חיים נבון. יחד דיברו על ערכי המשפחה, על הגותו המרכזית של הרב יוסף סולבייצ'יק, על חיי נישואים, זוגיות, בדידות ויחסים אנושיים. כמו כן, דנו בשורשים ההגותיים מאחורי רעיונות שמרניים שמציבים במרכז החברה את יחידת החברה הקטנה ביותר והיא המשפחה. לבסוף, שוחחו על רעיונותיו של הרב סולובייצ'יק אודות הצבת גבולות ואיך הדבר מתקשר להתבגרות בפן האישי ופן הרוחני.  בשיחה העמקנו בספר שיעורי בית העוסק בעולם המשפחה המודרני, שמהווה גם הקדמה לספרו החדש שיצא באוגוסט 2019 "חופשי זה" המתאר באופן עלילתי מה יקרה אם וכאשר השאיפות הפוסט-מודרניות על פירוק המשפחה יצליחו.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל מארח את יונתן סורוצקין, חוקר בפורום קהלת ומנהל המטה של הליברלים בליכוד.יוני חקר במסגרת עבודתו בפורום קהלת את תחום החניה והפקקים, ובפרק זה ניסה להסביר את הבעיה, ולהציע לה פתרונות פשוטים שיכולים לשפר לכולנו את החיים, ואפילו לעזור לאיכות הסביבה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל ראיין את הרב עו"ד יהושע פפר שעומד בראש המחלקה החרדית של קרן תקווה בישראל, והתמחה בבית המשפט העליון אצל השופט ניל הנדל.בפרק ניסינו להבין מה התפיסה המדינית של ההלכה לדעת הציבור החרדי לגווניו השוניםהאזנה נעימהלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

שלום,התחלנו מבצע מנויים של הפודקאסט המזכה אתכם המנויים העתידיים, בספר מתנה, הזמנה לאירועי הפודקאסט, קבלת הפרקים שבועיים לפני כולם, והפתעות נוספות.למדתי מבן שפירו שהדרך לעצמאות כלכלית, ולהתעסק באופן רציני בעולם הרעיונות - הוא במנויים הנהנים ותורמים לפודקאסטליחצו על הקישור  והצטרפו אלינו.http://www.zavitaheret.com/תרומות-לפודקאסט-על-המשמעותלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט על המשמעות תמיר דורטל ראיין את ד"ר גדי טאוב על ספרו המרד השפוף, שמנסה לאתגר את הפוסטמודרניזם ולתת לו מכה ניצחת.ערכנו את הראיון לאור יציאתו המחודשת של הספר, ובו עסקנולמה הפי סי תופס ככ חזק? רק כי חושבים בטעות שהוא נימוס? מה כח המשיכה שלו בעצם?  הוא משפיע אפילו על אנשים עם עמדות מוצקות שלא מפחדים, ומצליח להשפיע על האנשים ולגרום להם להרגיש שמה שהם אומרים הוא לא "בסדר", או עלול לפגוע.למה בשמאל של הפיסי יש כזה דגש על עיצוב השיח  למה הפיסי כ"כ מתעב את המערב וכ"כ מעריץ כל תרבות אחרת אפילו אם זורקים שם נואפים מחללי קודש והומואים מהגג? אתה כותב "המסכנות הופכת להצדקה המוסרית היחידה שניתן להישען עליה" למה לא להישען על התבונה, על המסורת? אם נתמוך כל כך במסכנות מבלי לחשוב על כך נראה שאנחנו הולכים בעקבות כשלונות, ואולי יש סיבה שהמסכנים הגיעו למקום שלהם, ואם נעתיק מהם נהיה מסכנים ואומללים כמוהם – נראה שזה גם נגד היצר האנושי שהוא לנסות לחקות את מי שמצליח ולא את מי שנכשל, אני טועה?לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה משה גרין ותמיר דורטל אירחו את ד"ר מרדכי קידר.שוחחנו על השינויים הדרמטיים בחברה הערבית.על הדמוגרפיה המרוסקת.על שבירת מבנה החמולה ההיררכית.על הפיכת השייח, לחטייאר לא מוערךועל מעמד האישה העולה מעלה מעלה, ועל התגובות האלימות של הגברים כנגדןלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thhttps://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ההתפתחות בשנים האחרונות של מערכות היחסים בין המדינות במזרח הים התיכון דורשת מאיתנו להבין את ההתפתחות של התרבויות המקומיות, ההיסטוריה המשותפת והדומה לעומת השונה בינינו לבין השכנים באזור.על ההתפתחות של התרבות היוונית, האיטלקית ונוספות והקשר שלנו אליהן מבחינה זהותית ותרבותית.על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thhttps://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

הסכם השלום הישראלי-מצרי נשמר כהסכם קר מאד כשבמצרים עדיין רווחת אוירה אנטי ישראלית ואפילו אנטישמית, ובכל זאת ההסכם פתח דלתות למצרים בארה"ב ובכלכלה העולמית. איך מערכת היחסים הזאת משפיעה על מצב האזור כיום? איך נראית הברית בין ישראל לאיראן בעבר והסכסוך שפרץ בעקבות המהפיכה ומה משמעותו?לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מיהי 'משפחת המלוכה ההאשמית', מה מקורה ההיסטורי, כמה השפעה יש לה בעולם המוסלמי, מהי ההשפעה של המשפחה על מערכות היחסים האזוריות, האם היחסים בין ישראל לירדן חשובים ואם כן עד כמה?על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכםהרצאה שנייה בקורס "ישראל - בריתות ושיתופי פעולה אסטרטגיים" במסגרת תכנית "ברוח השעה" בקרן תקווה בירושלים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

עם לבדד ישכון? הבריתות האסטרטגיות של ישראל | ד"ר ערן לרמן | יחסי ישראל והעולם 1# האם ישנה אסטרטגיה ביטחונית מסודרת למדינת ישראל? האם מערכות היחסים הביטחוניות וקשרי הידידות של ישראל עם מדינות העולם היתה תמיד עקבית ואחידה? מה הקשר בין סטאלין וברית המועצות להקמת מדינת ישראל? מה הקשר בין הפלישה הצפון קוריאנית לדרום קוריאה ומערכת היחסים של ישראל וארה"ב?על כך ועוד בהרצאה המרתקת שלפניכם.הרצאה ראשונה בסדרה "ישראל - בריתות ושיתופי פעולה אסטרטגיים" עם ד"ר ערן לרמן לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thלטורו של ד"ר ערן לרמן באתר השילוח:  http://bit.ly/39LLxk3 לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו הפרק השלישי בסדרת ההרצאות שהעבירה ריקי ממן על מרגרט ת'אצ'ר ראש ממשלת בריטניה.💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לחצו כאן - https://www.myofficeguy.com/p/9xdgu/y90vg/מרגרט הִילדה תאצ'ר נולדה בשנת 1925 בעיירה קטנה באנגליה, לאב חנווני ואיש דת בכנסיה המתודיסטית, שבהמשך כיהן כראש העירייה. בזכרונותיה הדגישה תאצ'ר את תרומת חינוכה הנוצרי האדוק כילדה להצלחותיה הציבוריות לעתיד.לאחר סיום לימודיה התיכוניים התקבלה מרגרט ללימודי כימיה באוניברסיטת אוקספורד, דבר שהיה נדיר באותו זמן, כשנשים לא התקבלו למקצועות הללו באוניברסיטה, ובכך ניפצה את תקרת הזכוכית הראשונה מבין תקרות זכוכית רבות שהיא עתידה לנפץ במהלך חייה.לאחר מכן הצטרפה לאגודת הסטודנטים של מפלגת השמרנים והודות ליכולות המנהיגות הבולטות שלה נבחרה בהמשך לנשיאת האגודה.תאצ'ר הושפעה מעבודתו הפוליטית שלפרידריק האייק, שדגל בכלכלה ליברלית ובשוק החופשי. זאת וגם חוויותיה של תאצ'ר בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה, שהתאפיינו בכלכלה סוצילאליסטית והרסנית, הובילו את תאצ'ר להתנגדותה לעקרונות הסוציאליזם, אשר אפיינה את שלטונה בעתיד.בגיל 24, פנתה לראשונה לקריירה פוליטית, כשהתמודדה על מושב בפרלמנט המחוזי, והפסידה. למרות הפסדיה החוזרים ונשנים, לא התייאשה והמשיכה לתמודד על תפקידים פוליטיים,ולאחר שנישאה לאיש עסקים אמיד,תמיכתו הכלכלית איפשרה לה לפנות יותר מזמנה לזירה הפוליטית הבריטית, ובזכות דבקותה העיקשת במטרה הצליחה בגיל 32 להיכנס לבית הנבחרים הבריטי כחברה במפלגה השמרנית.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו הפרק השני בסדרת ההרצאות שהעבירה ריקי ממן על מרגרט ת'אצ'ר ראש ממשלת בריטניה.💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לחצו כאן - https://www.myofficeguy.com/p/9xdgu/y90vg/מרגרט הִילדה תאצ'ר נולדה בשנת 1925 בעיירה קטנה באנגליה, לאב חנווני ואיש דת בכנסיה המתודיסטית, שבהמשך כיהן כראש העירייה. בזכרונותיה הדגישה תאצ'ר את תרומת חינוכה הנוצרי האדוק כילדה להצלחותיה הציבוריות לעתיד.לאחר סיום לימודיה התיכוניים התקבלה מרגרט ללימודי כימיה באוניברסיטת אוקספורד, דבר שהיה נדיר באותו זמן, כשנשים לא התקבלו למקצועות הללו באוניברסיטה, ובכך ניפצה את תקרת הזכוכית הראשונה מבין תקרות זכוכית רבות שהיא עתידה לנפץ במהלך חייה.לאחר מכן הצטרפה לאגודת הסטודנטים של מפלגת השמרנים והודות ליכולות המנהיגות הבולטות שלה נבחרה בהמשך לנשיאת האגודה.תאצ'ר הושפעה מעבודתו הפוליטית שלפרידריק האייק, שדגל בכלכלה ליברלית ובשוק החופשי. זאת וגם חוויותיה של תאצ'ר בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה, שהתאפיינו בכלכלה סוצילאליסטית והרסנית, הובילו את תאצ'ר להתנגדותה לעקרונות הסוציאליזם, אשר אפיינה את שלטונה בעתיד.בגיל 24, פנתה לראשונה לקריירה פוליטית, כשהתמודדה על מושב בפרלמנט המחוזי, והפסידה. למרות הפסדיה החוזרים ונשנים, לא התייאשה והמשיכה לתמודד על תפקידים פוליטיים,ולאחר שנישאה לאיש עסקים אמיד, תמיכתו הכלכלית איפשרה לה לפנות יותר מזמנה לזירה הפוליטית הבריטית, ובזכות דבקותה העיקשת במטרה הצליחה בגיל 32 להיכנס לבית הנבחרים הבריטי כחברה במפלגה השמרנית.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

זהו הפרק הראשון בסדרת ההרצאות שהעבירה ריקי ממן על מרגרט ת'אצ'ר ראש ממשלת בריטניה.💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לחצו כאן - https://www.myofficeguy.com/p/9xdgu/y90vg/מרגרט הִילדה תאצ'ר נולדה בשנת 1925 בעיירה קטנה באנגליה, לאב חנווני ואיש דת בכנסיה המתודיסטית, שבהמשך כיהן כראש העירייה. בזכרונותיה הדגישה תאצ'ר את תרומת חינוכה הנוצרי האדוק כילדה להצלחותיה הציבוריות לעתיד.לאחר סיום לימודיה התיכוניים התקבלה מרגרט ללימודי כימיה באוניברסיטת אוקספורד, דבר שהיה נדיר באותו זמן, כשנשים לא התקבלו למקצועות הללו באוניברסיטה, ובכך ניפצה את תקרת הזכוכית הראשונה מבין תקרות זכוכית רבות שהיא עתידה לנפץ במהלך חייה.לאחר מכן הצטרפה לאגודת הסטודנטים של מפלגת השמרנים והודות ליכולות המנהיגות הבולטות שלה נבחרה בהמשך לנשיאת האגודה.תאצ'ר הושפעה מעבודתו הפוליטית שלפרידריק האייק, שדגל בכלכלה ליברלית ובשוק החופשי. זאת וגם חוויותיה של תאצ'ר בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה, שהתאפיינו בכלכלה סוצילאליסטית והרסנית, הובילו את תאצ'ר להתנגדותה לעקרונות הסוציאליזם, אשר אפיינה את שלטונה בעתיד.בגיל 24, פנתה לראשונה לקריירה פוליטית, כשהתמודדה על מושב בפרלמנט המחוזי, והפסידה. למרות הפסדיה החוזרים ונשנים, לא התייאשה והמשיכה לתמודד על תפקידים פוליטיים,ולאחר שנישאה לאיש עסקים אמיד,תמיכתו הכלכלית איפשרה לה לפנות יותר מזמנה לזירה הפוליטית הבריטית, ובזכות דבקותה העיקשת במטרה הצליחה בגיל 32 להיכנס לבית הנבחרים הבריטי כחברה במפלגה השמרנית.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסטשלום היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל מארח את דלית סאוטר, או בשם העט שלה, גלי בת חורין.גלי הקימה את פורום קפה שפירא, והיום נשוחח על הספר המונומנטלי שהיתה לה את הזכות לכתוב את ההקדמה שלו, המרדף אחרי צדק קוסמי של תומס סואל, מאוניברסיטת סטנפורד שתורגם לאחרונה בהוצאת שיבולת.בפרק נעסוק ב:מהו צדק קוסמי, ומדוע לסואל קשה כל כך עם צדק? זה לא משהו שכולנו רוצים לקדם – צדק? כבר בתורה נאמר צדק צדק תרדוף, סואל היה מתנגד לרדיפת צדק?מה פערים חברתיים – איך מתקנים אותם?קשיי המדידה של עוני – עמ'83 גיל כפקטור המרכזי!יש הנחה שבהעדר אפליה ישרור שוויון – למה?הגיל החציוני של היהודים גבוהה מזה של ההיספנים, מזה נובע גם מעמד כלכלי שונה, ולאו דווקא אפליה.גאוגרפיה אינה מתחשבת ברצונות שלנו – בכל העולם העניים גרים בפריפריה- או יכול להיות שנכון לומר שפריפריה מייצרת עוני, כי יש קושי להגיע למקורות פרנסה.לבכורים יש סיכוי מעל כפול להגיע למעמד כלכלי גבוה, וזאת בהשוואה לאחים שלו שגדלו במעמד כלכלי זהה לחלוטין – לא זו אף זו בדר"כ בכורים מדווחים על כך שלא קיבלו דברים בקלות, שלא כמו האחים הקטנים.לשלם שכר שונה למי שמועסק באותה עבודה מהווה עבירה פלילית כיום. מה סואל היה חושב על זה?מה הנזקים של מערכת חינוך גרועה?שילוב תלמידי חינוך מיוחד – מה המחיר של זה – האם זה מועיל להם – האם זה מועיל לכיתה?מה בדבר הקפצת כיתות?מה בין צדק קוסמי למלחמה ושלום?לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה של הפודקאסט התחלנו סדרת פרקים על מדינת הלכה.ובפרק זה - תמיר דורטל מארח את הרב אורי שרקי על מדינת הלכה, מה נעשה כשלמפד"ל יהיו 61 מנדטים, איזה חוקים ישתנו במדינה, מה יהיה מעמד בית המשפט, ובכלל מה החזון שהיהדות רוצה לראות במדינה המודרנית.כמו כן עסקנו במפגש המרתק בין המודרנה לבין היהדות, ומה מקומם של ספרי כלכלה, פילוסופיה ומדיניות בבית המדרש התורני - האם בפח הזבל, בחדר בהחבא בשעה שאף אחד לא רואה, או בשיעורים שמעביר ראש הישיבה - האזנה נעימהלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thhttps://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מדוע תרבויות מסוימות מאז ומעולם היו עניות, בעוד אחרות שגשגו, האם רק לדרכי מסחר, גאוגרפיה ולפוליטיקה יש השפעה, או גם למסד הציביליזציה - הדת והתרבות?בפרק זה של פודקאסט על המשמעות, עו"ד תמיר דורטל, מארח את ד"ר רונן שובל.ד"ר שובל הינו המייסד של תנועת אם תרצו, ויחד עם חבריו הוביל את הקמפיין לחשיפת פעילותה של הקרן החדשה בישראל.בהמשך שובל המשיך לדוקטורט בסורבון, וכיהן כיו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.לאחרונה מונה שובל לדיקן קרן תקווה והוא ממונה על התוכניות האקדמיות של הקרן.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th https://mashmaut.wixsite.com/podcast/donate-page 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ישבנו לשיחה טעונה אך מרתקת עם עו"ד דוד ברלינר על המיתוסים, הנתונים והשקרים בסוגיית סרבנות הגט. 💰💰💰 http://bit.ly/mashma נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויותהשיחה נערכה בעקבות מחקר שערך עו"ד ברלינר עמית מחקר "במכון המחקר למשפחה שוויון ומשפט" על נושא סרבנות הגט, בו הוא מפרק כמה אקסיומות הקיימות בנוגע לסרבנות גט ובהם: שיש תופעה רחבה מאוד של מסורבות גט (ואין כמעט מסורבי גט); שלא נותנים מענה למסורבות הגט; ושתופעת סרבנות הגט לא רלוונטית לגברים כיוון שיש להם אפשרות לשאת אשה שניה.בשיחה עו"ד ברלינר חושף נתונים סטטיסטיים שמראים כי כיום היקף התופעה נמוך בהרבה ממה שנהוג לחשוב, ושלמעשה ישנם יותר מסורבי-גט גברים ממסורבות-נשים. בחלק השני שוחחנו על ההתמודדות של מערכת המשפט עם תופעת סרבנות הגט, אמצעי הלחץ הרבים שמופעלים כיום נגד הסרבנים. במסגרת זו גם דנו באי הסימטריה שקיימת בחוק ובפסיקה בנוגע לסנקציות המוטלות כנגד גברים סרבנים, לעומת הסנקציות המוטלות כנגד נשים סרבניות – כך שכיום מערכת המשפט נותנת מענה רחב מאוד למסורבות הגט, להבדיל מהמענה המצומצם הניתן למסורבי הגט. לקראת סוף השיחה שאלנו למי יש אינטרס להפיץ נתונים לא נכונים בנוגע לתופעה, ודיברנו על האג'נדות של אותם גורמים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עו"ד תמיר דורטל אירח את עו"ד גיא מור לשיחה על רגולציה - איפה אנחנו פוגשים אותה, איך היא בנויה ומדוע ההמשלה החליטה לצמצם אותה."אם המערכת נותנת אחוז ריג'קטים גבוהה, זה לכשעצמו ציון עניות למערכת. אם אחוז גבוהה של האנשים מגישים מסמכים לא תקינים, זה בעיה של הרגולטור"גיא מכהן כמנהל תחום מדיניות רגולציה במשרד ראש ממשלה. במשרד תפקידו הוא ממונה מטעם משרד ראש הממשלה על שיפור הרגולציה בתחומי המזון והחקלאות. בשנים האחרונות הוא הוביל רפורמות רוחביות וחיבר את המדריך הממשלתי לניהול סיכונים ברגולציה. בזמנו החופשי גיא מפרסם את הבלוג והפודקאסט "הרגולטור".רגולציה היא החוקים שעל פיהם אנו חיים - חוקי נהיגה, חוקי עבודה, חוקי איכות הסביבה, חוקים שחלים על המערכת הפיננסית וכו'.החוקים האלו סביבנו כל הזמן, ואנחנו בדרך כלל מדברים עליהם בנפרד. פעם מדברים על אובר, פעם על רישוי עסקים ופעם על חוקי פרטיות באינטרנט.זווית הראיה של גיא היא יחודית - הוא לא מומחה לתחום ספציפי, אלא מסתכל על כל הרגולציה כמערכת אחת עם חוקיות שמארגנת אותה. בין אם מדובר על איכות הסביבה, הגנת הצרכן או מכון התקנים - התובנות של גיא נכונות לכל המרכת הממשלתית.בפרק גיא מסביר שרגולציה היא מקצוע של ניהול סיכונים. המטרה של רגולציה היא לנהל סיכונים כדי להגן על הציבור. יש סיכונים לחיים, לגוף, לרכוש, לסביבה ועוד. "אבל אין מצב עולם של אפס סיכונים" גיא מסביר, ואם ננסה להגיע לבטיחות מקסימלית העלות לציבור תהיה מאוד יקרה.ולכן רגולציה היא לא משחק של מקסימום בטיחות אלא שיכלול של כל התוצאות של רגולציה: "אנחנו לא צריכים לבחון האם הביאה לתוצאה הכי בטוחה, אלא איזה עוד תוצאות היא הביאה כתוצאה של חוק התוצאות הבלתי תלויות".משפחה שני של כלים רגולטוריים נקראת "נורמות מחייבות". אלו חוקים שקובים מה מותר, אסור ומה חייבים לבצע. יש אכיפה וענישה על חוקים כאלו, אבל לא צריך לקבל אישור מראש. דיברנו על דרכים שונות לבנות רגולציה כזו, למשל באמצעות תקני תהליך (שמגדירים לציבור בדיוק איך לעבוד) ועל תקני ביצוע (שמגדירים תוצאה סופית אבל לא מתערבים בתהליך).משפחה שלישית היא רגולציה מתקדמת. אלו למעשה כלים שלא מפעילים כפיה על הציבור, ומנסים לכוון אותו להחלטה הנכונה תוך שמירה על החירות שלו. כלים כאלו כוללים כלכלה התנהגותית, מיסים, סובסידיות ועוד. בנוסף לכך שהם לא פוגעים בחירות של האזרח ולא יוצרים חיכוך בינו לבין המדינה, הם גם לא מצריכים משאבי פיקוח ואכיפה.בהקשר הזה שוחחנו גם על תחום הפיקוח והאכיפה.נהוג לומר שאם יש רמה נמוכה של ציות להוראות - זה סימן שהממשלה צריכה להטיל עונשים יותר כבדים. אבל גיא מציע הסתכלות אחרת - אם יש רמת ציות נמוכה, זה בעצם ציון עניות למערכת הממשלתית. אם אחוז גבוה של האנשים מגישים מסמכים לא תקינים או מתנהגים בצורה מסוכנת, אולי זה בגלל הביצועים של הרגולטור. למשל, אולי הרגולטור מציב דרישות לא עקביות, לא ברורים או אפילו דרישות שאי אפשר לעמוד בהן. בסוף המטרה של הרגולטור הוא להשפיע על ההתנהגות של הציבור - ואם הוא לא מצליח, כדאי שהוא ישאל את עצמו למה.דיברנו על העלויות של הרגולציה - כיצד היא תורמת ליוקר המחייה ולהקטנת התחרות. גיא הסביר שהרגולטורים לא רשעים או טיפשים, אלא שמדיניות ציבורית היא עולם מאוד מורכב וכל רגולציה גורמת לתוצאות בלתי צפויות. לכן צריך לנהוג בצניעות כשמתכננים מדיניות וגם לבדוק בדיעבד מה היו התוצאות ולתקן. לעיתים קרובות התוצאות הבלתי צפויות היו מזיקות ואפילו יצרו בעיות חדשות.אז למה בכל זאת הציבור והפוליטיקאים דורשים עוד ועוד רגולציה פופוליסטית? "אנחנו רוצים להרגיש בטוחים, העולם מקום מפחיד והרגולציה הינה כלי שאמור לצמצם את הסיכון, לשמור ולהגן עלינו. הרגולציה נוסכת בנו תחושת ביטחון, ולכן הדבר הטבעי הוא לבקש יותר רגולציה."להרחבה על מדיניות רגולציה מומלץ לקרוא את הבלוג "הרגולטור" (https://regulator.online) ולהאזין לפודקאסט (https://regulator.online/podcast/).לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wr לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

ישבנו לשיחה מרתקת עם יו"ר ועדת ההסדרה של המשפט ביו"ש של לשכת עורכי הדין, עו"ד דוד ברלינר דיברנו על עסקת המאה, על המצב המשפטי ביהודה ושומרון, על היסטורית ההסכמים האמנות הכיבושים והחוקים שחלו באזור במאה השנים האחרונות, על כמה זה קל להחיל את החוק הישראלי ומי יכול לעשות זאת. http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסטדיברנו גם על חוסר סמכותו של בג"ץ לדון ביו"ש ולמה הוא עושה זאת ללא סמכות, על המסמר ללא ראש - ניהול השטח עפ"י דיני הכיבוש - שתקוע כבר חמישים שנה ואף אחד לא מצליח לחלץ ומי אשם בכך. אז אם אתם מעוניינים להבין, מה בעצם ישתנה עבור אזרחי ישראל ותושבי יו"ש בבוקר שאחרי החלת החוק הישראלי ומה בכלל היה המצב עד היום, אתם מוזמנים להאזין!(יובהר שהראיון לא נערך במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת ההסדרה של לשכת עורכי הדין, והדברים משקפים את השקפתו המשפטית הפרטית כמומחה לעניין)לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה של פודקאסט על המשמעות תמיר דורטל ומשה גרין אירחו שוב את ד"ר מרדכי קידר.בפרק דיברנו על אי ההבנה שלנו את התרבות הערבית, ואת הבעיות שהדבר יוצר ביחסי החוץ שלנו מול הפלסטינים, הירדנים והמצרים.http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסטקידר אומר ש - "כל הסיפור של ירושלים התחיל במאה ה-7 כחלק ממאבק בין שני בתי אב שרצו להשתלט על הנהגת העולם המוסלמי, ירושלים היא פייק ניוז שהמציאו בית אומיה ששלטו בדמשק, כדי להילחם בשליטה של זרם אחר ששלט במכה, הם זייפו את התורה שבעל פה האיסלאמית והכניסו למוחמד דברים לפה שהוא מעולם לא אמר."קידר מבכה על השליטה הטורקית בירושלים, שמתבטאת בדגלי טורקיה ומרכזי תרבות, הוא מגלה לנו שהסעודים מכנים את הפלסטינאים "אסופים" כי הם לא עם אלא נאספו מכל ארצות ערב, וזה כינוי הגנאי החמור ביותר בתרבות המוסלמית מישהו שאנו לא יודעים מי אבא שלו".קידר ממשיך לצנן את הציפיות שלנו "לשלום אמת עם הערבים, אלא רק הפסקת אש עם מסמך, כמו השלום שיש עם מצרים, שממשיכה לפעול כנגד ישראל לאורך כל השנים, ומגנה את ישראל מדי שבוע במועצת זכויות האדם של האו"ם. זה שיש הסכם שלום עם ירדן ומצרים לא סותר את הפעולה כנגד ישראל" זה נובע מאי הבנה עצומה בתרבות האיסלאם.לדעתו: "אנחנו היינו צריכים מזמן לומר לירדן שאם תמשיכו להתייחס אלינו כאל פילגש ולגנות אותנו במועצת זכויות האדם של האו"ם, אז לא צריך אתכם, לא נעביר לכם מים, ולא כלום, ומי בכלל צריך את השלום איתכם...עצם העובדה שנתנו לירדנים מעמד בהר הבית בתקופת רבין, זו טעות נוראית, זה סוס טרויאני בלב הארץ, והיינו צריכים לומר להם במשא ומתן לשלום, שאם הם רוצים בכלל שלום איתנו, אז יהיה עליהם להעביר את השגרירות שלהם לירושלים, כולל הכרה שלהם בריבונות שלנו בהר הבית."לדעת קידר את הטעות האסטרטגית הגדולה ביותר שלנו עשינו במשא ומתן עם מצרים: "פרופ' משה שרון היה יועץ של בגין בהסכם השלום עם מצרים, ובגין נכנע לדרישה של סאדאת להוציא את פרופ' שרון מהחדר כי הוא מבין את התרבות המוסלמית יותר מדי, ואת כל הדיבורים בערבית שסאדאת דיבר מתחת לשפם""בגין לא הבין שסאדאת עשה איתנו שלום כשהוא עם הגב לקיר, הכלכלה המצרית היתה על סף פשיטת רגל בשנת 75, והוא היה חייב את הכסף האירופי שהותנה בשלום...אם בגין היה מקשיב לפרופ' משה שרון הגבול יכל לעבור לא בין טאבה לעזה אלא בין רפיח לראס מוחמד (ליד שארם א שייח – ככה שבשטח ישראל תהיה טאבה, דהב, נואבה ושארם) אבל בגלל שהוא הוציא את פרופ' שרון שידע ערבית מהחדר, המשא ומתן נוהל בחוסר אחריות"קידר מלמד אותנו שבמזרח התיכון מנהלים משא ומתן כמו בבזאר: "ככל שאתה מביע יותר התעניינות בסחורה המחיר עולה, אנחנו היינו צריכים לומר לעולם הערבי שאנחנו לא רוצים איתכם שלום, בשביל מה? בשביל העוני שלכם, בשביל הסחורות שלנו? אין לנו כל עניין להתקרב אליכם, אתם עולם נגוע בכל ההיבטים האפשריים!...מה אתם נותנים לנו עבור שלום איתכם?"לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט על המשמעות, עו"ד תמיר דורטל ראיין את הרב אורי שרקי.בפרק זה דיברנו על מה המסר של היהדות לאומות העולם, האם היהדות מתעניינת רק במעשיהם של היהודים, וששאר האנושות תניח לנו לנפשנו, ומה המסר הזה? לדעת הרב שרקי: "תורת בני נח היא תורה אוניברסלית של יהדות פרטיקולריסטית, כלומר, אנחנו כעם ישראל מכירים בערכנו כעם סגולה וכדומה, ויש לנו גם תפקיד כלפי האומות שבא לידי ביטוי מעשי במה שנקרא תורת בני נח."http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסטהרב שרקי מספר שהוא עסוק בכתיבת "שולחן ערוך לגויים", וכחלק מהתהליך הוא מספר ש: "אני רוצה לספר לך סיפור, לפני שנים רבות הגיע אלי גוי מצרפת, מלומד מאוד, שאמר לי תראה, אני הגעתי למסקנה שיש אלוהים והוא בחר בעמו ישראל ואני מבקש שתגיד לי מה עלי לעשות כדי להידבק באלוהים. אבל הוא הוסיף עוד תנאי, אני מבקש שלא תדבר איתי על שבע מצוות בני נח כי את זה אני כבר עושה. אז בהתחלה בתמימותי הרבה אמרתי לו - תיקח מהמדפים של היהדות מה שנראה לך שמתאים לך. ואז הוא ענה משפט שעד היום מהדהד בלבי, (הוא) אמר, כיוון שזה דבר ה' אז אני צריך שזה יבוא ממך, שאתה תודיע לי מה אלוהים רוצה ממני."התפיסה של הרב שרקי כלפי הציבור החילוני היא: "החילונים הם אורתודוקסים בישראל, אין חילונים רפורמים בארץ כמעט, כלומר, החילוני הוא מי שלא מקיים את היהדות לכל פרטיה כשבשבילו היהדות היא האורתודוקסיה. זה הנורמה בישראל ולכן המחשבה שהאורתודוקסיה אינה מקובלת על רוב האוכלוסייה בישראל, מה שמנסים להפיץ,  זה פשוט לא נכון. האורתודוקסיה היא היהדות הלגיטימית בעייני כמעט כל האוכלוסייה היהודית בישראל."לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק הזה בפודקאסט על המשמעות, עו"ד תמיר דורטל, מארח את שגיא ברמק על מסמכי הפדרליסט.הצהרת העצמאות האמריקנית, חוקת ארצות-הברית והפדרליסט הנם המסמכים שהניחו את היסוד לדמוקרטיה הראשונה והחזקה בעולם. http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסטמשנת 1787 עד שנת 1788 חברו יחד שלושה מן המוחות החריפים מבין מנהיגי המרד נגד בריטניה – אלכסנדר המילטון, ג'יימס מדיסון וג'ון ג'יי – כדי להכין סדרת מאמרים שמטרתם להסביר לאזרחי ארצות-הברית את הנימוקים בעד אשרור עממי של החוקה החדשה המוצעתבשיחה שגיא מסביר את חשיבות ההיכרות עם הפדרליסט לכל מי שמתעניין בפוליטיקה ומעוניין להבין את מקור עוצמתה של ארצות הברית, שגיא ממשיך ומבאר "בתקופה ההיא סוף המאה ה18 למושג דמוקרטיה יש קונוטציה שלילית ... לא סתם כל הפילוסופיה העתיקים מאפלטון וכולל אריסטו התנגדו לה כיוון שדמוקטיה מדרדרת מהר מאד לשלטון ההמון ושההמון בסוף שם על עצמו דמגוג והדמגוגיה הזו בסוף מדרדרת לידי רודנות". האמריקאים הבינו את הבעיה בדמוקרטיה ישירה, ורצו להחליף אותה בדמוקרטיה רפובליקנית: "התפקיד של הנציגים התפקיד של האצלת הכח מההמונים לנציגים זה מצד אחד ביטוי לדמוקרטיה כי הרצון של הנבחרים הוא זה שמביא את הנבחר הציבור לשם אבל מצד שני זה גם בלימה מסויימת כי מה שמוטל, אם אנחנו חושבים כמו מדיסון, מה שמוטל על כתפיו של אותו נציג זה להיות מסוגל להבחין בין מה שיכול להיות רצון רגעי של הציבור שיתברר כהרסני לטווח הארוך ואז עליו לעמוד בפיתוי ולא לקדם אותו וגם לפעמים להגיד לציבור זה לא באינטרס שלכם ולכן אני לא הולך לקדם אותו"האזנה נעימהלצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את הרב יהושע פפר, יחד הם עסקו בשילוב בין החברה החרדית בישראל לבין תפיסה ליברלית.החברה החרדית, לתפיסתו של הרב יהושע פפר, היא החברה ה"ליברלית ביותר" בישראל מבחינה פוליטית. ליברליזם, במובן הזה, הוא כמובן לא זה שידוע מהצד השמאלי של המפה, אלא ליברליזם פוליטיקי קלאסי - כפי שתשמעו בפרק.הרב פפר הוא איש רב-פעלים. הוא דיין ומשפטן, מלמד בישיבת "חדוות התורה", מנהל המחלקה החרדית ב"קרן תקווה", ומקים ועורך ראשי של "צריך עיון", כתב העת האינטלקטואלי הראשון לציבור החרדי.בין המאמרים שפרסם במגזין זה תוכלו לקרוא על מעמד הביניים החרדי ההולך ומתהווה, על מטרת העשייה הפוליטית של הנציגים החרדים בכנסת לפי תפיסתו, על הפיכת לימודי התורה למקצוע ("תורתו אינה אומנותו: מעלות התורה הן מעלות אישיות שניתן לקנות ע"י יגיעה בלימוד התורה וקיום מצוותיה"), על רב-תרבותיות והחברה החרדית, ועוד.הרב פפר טוען, ובצדק, שהמאמרים שמפורסמים ב"צריך עיון" פונים אמנם בעיקר לציבור החרדי, אך הם מאפשרים לכלל הציבור הרחב גישה ותובנות  רבות לדיון פנים-חרדים מרתק. נחשפים אליו מידי חודש אלפי קוראים מכל הסוגים."הכוונה [מאחורי "צריך עיון"] היא באמת לפתוח את האפיקים של המחשבה החרדית. מעולם לא היה, למיטב הבנתי וידיעתי, כתב עת אינטלטקטואלי חרדי שהוא אגב BY חרדים ו-FOR חרדים - כל הכותבים שלנו חרדים! - ובו אנחנו פשוט מעלים סוגיות בליבה של העולם החרדי. מהיחס לפסיכולוגיה, ועד ספרות חרדית, ואפילו עד הגישה הכלכלית של האדם החרדי או הציבור החרדי."אנחנו מפרסמים בו כל פעם כמה מאמרי עומק, ואחריהם יש מאמרי תגובה לאותו מאמר ראשי, וככה נוצר דיון פנים-חרדי מרתק. יש לנו גם המון קוראים לא חרדים."על השאלה "מדוע צריך בכלל כתב עיון כזה, אם אפשר למצוא את כל התובנות והשיעורים בתוך התורה?" עונה הרב פפר: "האימרה הזו היא נכונה אבל היא שטחית מעט, במובן הזה שיכול להיות שהכל נמצא בתורה, ושאכן אפשר למצוא חוכמה אלוקית, נצחית ועמוקה מאוד בתורה ביחס לכל סוגיה, אבל אם אתה לא מכיר את השפה של אותה סוגיה, אם אתה בכלל לא מבין את השדה הרעיוני שלה, אז אתה גם לא תוכל למצוא את התובנות האלו והידע הזה מתוך התורה.למשל, אתה צריך קודם כל להכיר את עולם המושגים של מדעי המדינה, להכיר אישים בולטים וגישות שונות, להיות מודע לסוגיות במדעי המדינה, כדי למצוא תובנות ורעיונות בתורה שעוסקים בזה."תמיר: "בוא נדבר על מדינת הלכה. הנושא הזה תפס הרבה מאוד כותרות מאז שסמוטריץ' התראיין כשר חינוך ואמר שמדינת הלכה זאת השאיפה שלנו, של הציבור הדתי. ואז הציבור הישראלי בכללותו בטח מסיק שאם הדתיים רוצים מדינת הלכה אז בטח גם החרדים רוצים מדינת הלכה! אז האם זה מה שאתם בעצם רוצים, שישראל תהיה מדינת הלכה?"הרב פפר: "וואו. בוא נתחיל בהנחת היסוד הראשונה – שאם סמוטריץ' מהציבור הדתי-לאומי מעוניין במדינת הלכה, אז גם החרדים מעוניינים. זאת הנחה שגויה מאוד. הציבור החרדי לא חי בתוך תפיסת עולם או אווירה ציבורית, מהסוג הזה שבא ואומר 'הלוואי שנקים מחר מדינת הלכה. איך אנחנו מקדמים את ישראל שתלך לכיוון של מדינת הלכה?'. בציבור הדתי לאומי יש חלקים מתוכו שבהחלט נמצאים במקום הזה, מתוך תפיסה אידיאולוגית, אם זו התפיסה של הרב קוק, או תפיסות של כל מיני תלמידים של הרב קוק, וכו'. והציבור החרדי לא שם! כבר בקום המדינה אם תרצה, עוד לפני שהתפיסות של הרב קוק בכלל חדרו לתוך העולם של הציונות הדתית, הייתה מחלוקת מרתקת בין הרב הרצוג [הרב הראשי הראשון לישראל] לבין רב חיים עוזר גרודזנסקי שהיה באמת מגדולי הטור החרדי מליטא"ולכן כל הרעיון הזה של הרבנות הראשית והדברים שאנחנו סובלים מהם – הציבור הדתי לאומי היה שותף עמוק לתפיסה הזאת. לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

מה הקשר בין הסכמי ורסאי, שהביאו לסיומה את מלחמת העולם הראשונה, לבין הסכמי אוסלו? איך השמאל מתייחס להסכמים מדיניים, ואיך הימין?  איך זה שארה"ב ושוויץ, שתיים מהמדינות המוצלחות בעולם, הן בכלל לא מדינות לאום? התשובות שנותן הנרי קיסינג'ר לשאלות האלה הן גם מרתקות, וגם נותנות שיעורים מאלפים לימינו. בחלק השני של השיחה שלי עם זיו מאור אנחנו מגלים איך המריץ וודרו וילסון את רעיון המדינה הפלסטינית, ולמה זה רע ש"דיפלומטיה" הפכה למילה נרדפת לנימוסים.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה של על המשמעות תמיר דורטל מארח את זיו מאור על ספרו המונומנטלי של הנרי קיסינג'ר "דיפלומטיה"הדיפלומטיה היא אחד מתחומי הפעילות החשובים ביותר שבהן עוסקות ממשלות. כאן בישראל עינם של האזרחים פקוחה על הצבא, על המשטרה, על מערכת המשפט ועל התחבורה - בעוד משרד החוץ פועל כמעט ללא כל ביקורת ציבורית. זה מצב מעט מוזר משום שהנושא שבאופן מסורתי משסע את החברה הישראלית באופן העמוק ביותר - הסכסוך הישראלי ערבי - הוא בעצם דיפלומטיה. הסכמי אוסלו וההתנתקות היו שניהם פעולה דיפלומטית, וגם ההסבר לכך שחאן אל-אחמר עדיין עומד - חשש מהליכים בבית הדין הבינלאומי בהאג - הוא דיפלומטי.אחד המורים הגדולים ביותר לדיפלומטיה בכל הזמנים הוא הנרי קיסינג'ר. ספרו בעל השם היומרני "דיפלומטיה" מספר את ההיסטוריה של הדיפלומטיה בערך מאז היווסדה במאה ה-17, עידן שבו יחסים בינלאומיים חדלו להיות בין חצרות מלכים וכנסיות והחלו להיות בין מדינות. לפי קיסינג'ר, מאז תחילת המאה ה-20 שולטות בכיפה הדיפלומטית שתי גישות מתנגשות, ובשיחה עם תמיר דורטל אני מנסה להסביר כל אחת מהן ולגזור מהן לקחים חשובים לימינו.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

"אני לא יודע כמה ישפיע כל ספר וכמה יקראו כל ספר, אבל ההשפעה המצטברת שלהם על ישראל היא מעבר לכל דמיון"רותם סלע, האיש שהפך את המונח "הוצאת ספרים" מאפור לצבעוני וגרם לאלפי ישראלים לקרוא הגות ימנית ושמרנית, בראיון מיוחד לרגל הוצאת סדרת הספרים הכפולה של הוצאת שיבולת - מדוע יש צורך בהוצאת ספרים ייעודית לספרות שמרנית\ימנית? - איך בכל זאת יודעים שהספרים ישפיעו על השיח הישראלי? - מה היתרון של ספרי עיון שכתובים לקהל הרחב? לתשובות לשאלות אלו ועוד, מוזמנים להאזין לראיון המלאלצפיה ברשימת ההמלצותהאזנה נעימה! לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

היום בפודקאסט על המשמעות, תמיר דורטל אירח את הלל גרשוני, ויחד הם ניסו לפרק את הטיעון בעד, או יותר נכון נגד המיחזור, והתערבות המדינה המזיקה בתחום זה.כמו כן, דיברנו על חוק השקיות שמונע מאיתנו לארוז את המצרכים בשקיות "חד פעמיות" ואת נזקיו הגדולים, וכן עסקנו במאמר שכתב גרשוני לאתר מידה לצפיה במאמר ובשאר רשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את עקיבא ביגמן. עקיבא ביגמן הוא עיתונאי בעיתון "ישראל היום", עורך אתר "מידה" לשעבר וכותב הספר הפרובוקטיבי "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה". בשיחה דיברנו עם ביגמן על ספרו אשר מעורר סערה על פועלו של נתניהו בתחום מדיניות החוץ - היחסים עם ארה"ב בהקשר הפלסטינים והגרעין האיראני,היחסים עם מדינות מזרח אירופה, מתווה הגז והיחסים עם המדינות השכנות, הברית האנטי איראנית עם מדינות ערב והיחסים המחודשים עם מדינות אירופה, אסיה ואפריקה. הוכרה או הוקעה מדיניותו של נתניהו - זאת השאלה, אותה נבחן במהלך הפרק. ביגמן מציג את נתניהו כפוליקטי ומדינאי אשר מוביל את תחום מדיניות החוץ לקצה גבול היכולת  תוך הכלת ההריסות אותם השאירו קודמיו; מדגיש את התהום הפעורה בין נתניהו לבין השאר בכל הנוגע בחסימת "המלצות" חיצוניות ומציג את חזונו האלטרנטיבי להשגת שלום - שגשוג כלכלי כאמצעי רב עוצמה.נשאלת השאלה כיצד? - כיצד נתניהו מצליח להמיר את דעת הקהל ברחבי העולם? ביגמן מציין אירוע בו נתניהו הצליח להפוך את הקערה על פיה בכך ששיקף את רעיונותיו של הנישא אובמה דאז כסיכון בטחון מדינת ישראל. כך נוצר הד עמוק בדעת הקהל העולמית בכל הנוגע לסכסוך הפלסטיני. ובנוסף לכך, חושף את קלפיו של נתניהו במשחקים המורכבים והמשמעותיים אשר קובעים את עתידה של מדינת ישראל.נתניהו משנה את התמונה העולמית על-ידי ביסוס חוזקת מדינת ישראלי בתחום המודיעין, הכלכלה, הטכנולוגיה ועוד. נתניהו קושר מערכות יחסים באמצעות אינטרסים משותפים עם מדינות העולם - תשתית האהבה, האמנם? ניתן להניח כי מתנגנת הרמוניה בין יכולותיו הרטוריות לבין בקיאותו בתורת המשחקים אצל נתניהו . כיצד נתניהו ערער את ראש המעצמה המובילה בעולם?האם מדיניות החוץ של מדינת ישראל איתנה כפי שנתניהו מצייר לאומה?מה הסיבה שנתניהו מעדיף את הקהל האמריקאי על פני הקהל הישראלי?לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

רוב השיח בישראל, סובב סביב סוגיות מדינתיות-ביטחוניות. עם זאת, נראה שהציבור ברובו איננו מכיר את תרבות והיסטוריית העולם הערבי על מנת לגבש עמדה מבוססת בנושאים הללו. בסדרת הפרקים הבאים עם ד"ר מרדכי קידר, נציג את שורשי האיסלאם, התרבות הערבית, והסוציולוגיה של החברה הערבית. הפרק הראשון הוא פרק מבוא למזרח תיכון ואיסלאם והפרקים הבאים יתמודדו עם שאלות אקטואליות עכשוויות. ד"ר מרדכי קידר הוא מזחן ומרצה באוניברסיטת בר אילן, ועמית מחקר במרכז "בגין סדאדת למחקרים אסטרטגיים" באוניברסיטת בר אילן ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. ד"ר קידר מתמחה בתקשורת ההמונים של העולם הערבי ומתראיין לערוצים ערבים כמו אל ג'אזירה. חלק מעימותיו בערוצים אלה עם אנשי דת ותרבות עוררו סנסציה תקשורתית שיצרו הד שהגיע לעשרות מיליוני צופים.בשיחה נגלה למה עפ"י האיסלאם גם כמעט כל הישראלים הם מוסלמים, "איסלאם פירושו להיות נאמן לאללה... לכן מבחינת האיסלאם גם יהודי הוא מוסלמי, גם נוצרי הוא מוסלמי. כולם עושים את אותו הדבר-מוסרים את עצמם לאללה. לכן בעיקרון, גם היהדות יכולה להיחשב כחלק מהאיסלאם. כל מי שמאמין באללה האחד והיחיד בשמיים...הוא מוסלמי גם אם הוא טוען שהוא יהודי.... כל באי עולם עפ"י האיסלאם הם מוסלמים. ההורים שלהם מקלקלים אותם והופכים אותם ליהודים או נוצרים."בפרק נלמד על האבחנה בין התרבות הערבית שהיא תרבות השבט לתרבות האיסלאם ועל המתח המתמשך שהחברות ערביות מוסלמיות נמצאות תחתיו, "תרבות השבט חזקה יותר מתרבות האיסלאם. זה הטרגדיה של האיסלאם. אני אתן לך דוגמא... הנושא של נקמת דם...אם הם הרגו לנו מישהו, את מי אנחנו נהרוג? במקרה הטוב נתפוס את הרוצח ונהרוג אותו. אבל אם לא נתפוס את הרוצח? אנחנו נהרוג מישהו מה'חמס' שלו. מה זה 'חמס'? 'חמס זה 5'. לוקחים 5 דורות אחורה, סבא של סבא של אבא של הרוצח וכל צאצאיו הזכרים שלו מועמדים לרצח. גם אם זה תינוק בן שנתיים...אחד מהם ירצח, למה? כי הם רצחו מישהו משלנו. זה אסור על פי האיסלאם. על פי האיסלאם רק את הרוצח אתה יכול לתפוס, תביא עדים שראו אותו רוצח שעברו חקירה, תביא שופט...רק אם תוכח אשמתו מעל לכל ספק סביר עם שופט והכל, אתה יכול להרגו אותו. אתה לא יכול להוציא שערה מהראש של אח שלו, של הבן שלו, שלא לדבר על הבן דוד החמישי שלו."בהקשר של גאופוליטיקה עכשווית, ננסה להבין מדוע מדינות ערביות בדר"כ ממש לא יציבות ומדוע יש מתח בין תרבות השבט למדינה המודרנית. "המדינה, מבחינה תרבותית, בוואדי אחד והשבט בוואדי אחר. לא רואים אחד את השני לא שומעים אחד את השני...המדינה המודרנית במזרח התיכון נתפסת כאויב ולכן גם מתנהגת כאויב. תראה איך מתנהגת עיראק לאזרחים שלה, איך סוריה מתנהגת לאזרחים שלה, איך לוב, סודן, תימן כל המדינות המלאכותיות הללו שיצרו הקולניאליסטים מתנהגות לאוכלוסייה שלהן. המדינה גם יודעת שכולם אויבים שלה ולא רוצים אותה כי המדינה נשלטת ע"י מיעוט אחד, אם זה עלוואים בסוריה שבכלל לא מוסלמים או זה עדוליימים בעיראק, השבט של סדאדם חוסיין או קאדפיים בלוב שזה השבט של מועמאר קדאפי. זאת אומרת ברגע ששבט אחד משתלט על מדינה, המדינה לא לגיטימית, הגבולות גם לא לגיטימיים כי את הגבולות סימנו הקולניאליסטים והמדינה יש לה תרבות של מדינה ואני (השבט) יש לי תרבות שונה לחלוטין או שאני איסלאמיסט אם אני מאמין יותר באיסלאם מאשר בשבט או שאני איש שבט שמאמין בשבט יותר ממה שאני מאמי באיסלאם ולכן המדינה היא לא אליי ולא אל השכן שלי ולכן המדינה היא אויבת של כולם וכך היא מתנהגת... יש כמה מדינות במזרח התיכון שהן בסדר. אמירויות המפרץ... זאת אומרת אלה הן מדינות לגיטימיות בעיני האזרחים...כווית למשל זאת מדינה של שבט אל-סבח... אף אחד לא רב עם אף אחד כי חוקי השבט הם גם חוקי המדינה, ומנהיגות השבט היא גם מנהיגות המדינה."לבסוף ד"ר קידר רצה להעביר את המסר שהחברה הערבית מוסלמית כיום נמצאת במתח מתמיד מול שלושה גורמים שמפוררים אותה מבפנים: המודרנה, תרבות השבט והאיסלאם. " החברות הערביות היום נמשכות כיום ע"י שלושה וקטורים, שלושה סוסים. האחד זה האיסלאם, השני זה המסורת השבטית שהם לא אותו דבר, והשלישי זה המודרנה. הם קרועים בין שלושת הקטבים הללו"לצפיה ברשימת ההמלצות: לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה עתר פורת ראיין את עו"ד תמיר דורטל בנושא הפילוסוף הפוליטי ניקולו מקיאוולי והתורה הריאליסטית שלו. השאלה שהנחתה את הפודקאסט היא "מדוע שליטים אינם מתנהגים בצורה שהייתה גורמת לנו לרצות להיות חברים שלהם?". שוחחנו על השאלות - כיצד שליט יכול לתחזק את שליטתו בצורה המיטבית ביותר על פי מקיאווילי, ומה החידוש הגדול שהיה למקיאווילי בספריו, "הנסיך" ו-"דיונים" . בשיחה הם דיברו על תאוריית הבחירה הציבורית ועל התמריצים השונים שיש לנבחרי ציבור, וכיצד כל זה מתקשר לבחירות.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thhttp://bit.ly/mashma 💰💰💰נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

---הסאונד קצת בעייתי - משתפר משמעותית בפרקים הבאים---אי פעם תהיתם מדוע פוליטיקאים מימין ומשמאל בדרך כלל בעלי דעה הפוכה על כמעט כל נושא? בפרק זה נדון בשאלה של ההבדלים הקיימים בין אידאולוגיות שונות אשר מתויגות בדר"כ כימין או שמאל ונחקור את הרעיונות השורשיים העומדים לרגליה של כל אידאולוגיה ומביאים לשוני זה. סקרנו את ספרו של הכלכלן האמריקאי תומאס סואל, "עימות בין השקפות", אשר מסביר את ההבדלים שסואל מייחס בין "ההשקפה הגדורה" ו"ההשקפה הלא גדורה", כלשונו. שוחחנו על ההבדלים בין שתי הגישות אודות ההנחות על טבע האדם, זהירות פשרה, מוסר חברתי, היחס לתבונה היסטורית, ויחס לתכנון חברתי. בפרק נדבר על ההוגים המרכזיים שהשפיעו על כל השקפה ונסביר את רעיונותיהם ודעותיהם על הסדר האידיאלי ביותר של החברה.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thhttp://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

העם דורש צדק חברתי?שלום וברוכים הבאים לפודקאסט על ספר ששינה את העולם ב 45 דקות.בפרק זה תמיר דורטל מארח את הרב חיים נבון, על תומס סואל וספרו החשוב – המרדף אחר צדק קוסמי ועימות בין השקפות שמסבירים את ההבדלים בין הימין והשמאל, ומהו צדק חברתי.בספרו של תומס סואל  המרדף אחר צדק קוסמי הוא מסביר שהדרישה ל"צדק חברתי" היא הרבה יותר מדרישה לתיקון עוולה. זו תביעה לצדק קוסמי — צדק שבו העולם, הטבע, ההיסטוריה, החברה ואפילו הרצון והנטיות האישיות של הפרט יתיישרו לפי משאלות ליבו של מתכנן יודע כל, בדרך שתספק לכל בני האדם שוויון מוחלט בתנאים ובתוצאות. אבל, כל ניסיון להשיג "צדק חברתי" חובק כול כזה יוביל תמיד לאי-צדק חמור מזה שניסה לתקן. לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4th לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בפרק זה תמיר דורטל אירח את ד"ר רן ברץ, מייסד אתר מידה, וראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה לשעבר.הפרק עוסק בראשית הציונות - בהתנגדויות מטעם הרפורמים והחרדים אליה, ובמשותף בין תנועת ה בי.די.אס של היום המובלת על ידי הרפורמים, לבין ההתנגדות המקורית של התנועה הרפורמית לציונות.ומה קרה לאתר מידה לאורך השנים האחרונות, מה ההשפעה שלו, וכיצד הכל קשור לקידום מדיניות של ימין שמרני.לצפיה ברשימת ההמלצות: https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit#heading=h.n9wrx9qht4thהאזנה נעימה לצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!