האם אתם מצליחים לזהות ברחוב את ההבדלים בין אדם מהזרם החסידי לבין אדם מהזרם הליטאי? השוני בתוך החברה הדתית מורגש היטב, אך האדם הפשוט ברחוב לא תמיד יבחין בהבדלים. הפרק הזה הוא פרק ראשון במיני סדרה על הזרמים השונים ביהדות, בו נתמקד בתנועת המוסר- הזרם הליטאי. מה מאפיין את הזרם? מה האידיאולוגיה והחזון שלו? ולמה קוראים לזרם תנועת המוסר? ובעיקר: מהם הכלים שיש לו למיקוד עצמי ופנימי ולמה היא נחשבת לתנועה שהקדימה את זמנה.לינק לרישום למלגה https://nefeshyehudi.co.il/לינק לקורס הדיגיטלי (ללא תשלום) https://nefeshyehudi.ravpage.co.il/goals

שיחה על הבחירה המכובדת בסוף החיים עם ד"ר ענת מאור, יו"ר עמותת לילך.

The CIS Top 18 is widely used in IT, and Jack Bliss of 1898 & Co. has adapted that list for OT/industrial, adding a lot of industrial context and lists of related OT-centric tools and technology.

בשני הפרקים הקודמים הצגתי שתי בעיות שמהן סובלות מערכות בינה מלאכותית. האחת היא בעיית ה"אני לא יודע" והשניה היא בעיית ה"אני יודע הכל". כעת, בפרק האחרון בטרילוגיה, נעסוק בבעיה השלישית, בעיית ההטיה שגורמת לכך שיש מערכות בינה מלאכותית שמעדיפות כיוון פוליטי או תרבותי מסוים כאשר הן נשאלות שאלה ואפילו כאשר הן מתבקשות לצייר תמונה. האם מערכות הבינה המלאכותית הן Woke? האם הן היו מצביעות למפלגות ליברליות?כמו כל דבר אחר בתקופה שבה אנחנו חיים, גם ההטיה הזו הפכה לסוגיה במחלוקת, סוגיה נפיצה, סוגיה שהובילה לפיתוח מערכות בינה מלאכותית שמוטות לכיוון השני, לכיוון השמרני, הימני, ואפילו הניאו-נאצי, והתוצאה של כל זה היא מהומה.קישורים:התגובה של גוגל לבעיות של ג'מיני ביצירת תמונותhttps://blog.google/products/gemini/gemini-image-generation-issueמחקר: הנטיות הפוליטיות של מודלי השפה הגדוליםhttps://arxiv.org/pdf/2402.01789ניאו-נאציים משתמשים בבינה מלאכותיתhttps://www.wired.com/story/neo-nazis-are-all-in-on-aiהמחקר של ארגון MEMRIhttps://www.memri.org/dttm/neo-nazis-and-white-supremacists-globally-look-artificial-intelligence-promote-their-message-0

בפברואר 2015 הרשת געשה בניסיון למצוא תשובה חד משמעית- האם שמלה בתמונה מסוימת היא בצבעי זהב ולבן, או כחול ושחור? התופעה הוויראלית הזו הדגימה כיצד אנשים שונים יכולים לראות את אותו הדבר בדיוק- בצורה שונה לחלוטין.בפרק זה מתארח פרופ' צבי גנאל מאוניברסיטת בן גוריון, מומחה בתחום התפיסה החזותית. יחד נבחן את הגורמים המשפיעים על האופן בו אנו תופסים את המציאות, נשווה בין תפיסת המציאות של מבוגרים וילדים, ונחקור את הפסיכולוגיה מאחורי אשליות ויזואליות מתעתעות. אז האם המציאות היא אובייקטיבית או שהיא תלויה בעיני המתבונן?

פרק לייב בגריי מודיעין!דומינוס פיצה - ביקורת חוזרת

אנחנו רגילים לחשוב על מחלות בצורה סכמטית: יש מחלות ויראליות, יש מחלות שנגרמות על ידי חיידקים, יש מחלות אונקולוגיות וכן הלאה. אבל מחלת סרטן צוואר הרחם מערערת את החלוקה הזאת - זו מחלה אונקולוגית שנגרמת דווקא על ידי וירוס ממשפחת הפפילומה.בפרק מיוחד בהשתתפות ד"ר נדב משען, ננסה להבין איך וירוס מסוגל לגרום להופעת גידולים סרטניים - וכיצד עובד החיסון שמסוגל למנוע את הופעת המחלה בשיעורי יעילות מדהימים.

אני בטוח שלא אפתיע אתכם אם אספר על הסכנה שמציבה בפנינו ההתחממות הגלובלית: מומחי אקלים מזהירים מזה שנים מפני ההשלכות ההרסניות שתהיה להתחממות הזו בעשורים הקרובים.אבל הנה משהו שאולי כן יפתיע אתכם. גם אם היינו מצליחים, בדרך נס, לעצור לחלוטין את כל פליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם כבר מחר בבוקר - עדיין לא היה בכך די בכדי לבלום את ההתחממות הגלובלית. מדוע? זו השאלה שתעמוד במרכז הפרק. האזנה נעימה,רן

גיבוי הוא מסוג הדברים שאף פעם לא עומדים בראש סדר העדיפויות. אבל כמו בסרטי אימה, מה שהתעלמנו ממנו עלול לצוץ ולרדוף אותנו, בדיוק ברגע הכי לא מתאים. איך מונעים מראש את הקטסטרופה שכולנו חוששים ממנה? איך מוודאים שכל מה ששמרנו דיגיטלית, לא יעלם?לרן בר-זיק יש הרבה מה לומר על גיבויים, גם ברמה המקצועית, כמפתח וארכיטקט, וגם ברמה האישית, כעיתונאי, כאדם פרטי וכאיש משפחה. שוחחנו על סיפורי אסונות בז'אנר הגיבויים, על האחריות של בוני אתרים ביחס לגיבוי, על מה זה Disaster Recovery, על גיבוי קר ועל גיבוי חם, על פרוטוקול הגיבוי האישי אצל בר-זיק בבית, על מה לא לגבות ואפילו לבער ולהשמיד, ועל למה כדאי לכתוב דוקומנטציה רק אחרי שאוכלים ארוחת צהריים.האזנה נעימה,בועז לביאלספר The Phoenix Project:https://www.amazon.com/Phoenix-Project-DevOps-Helping-Business/dp/0988262592פוסט של ערן שפירא על חיסכון בגיבוי:https://medium.com/@lxeran/how-we-decreased-our-monthly-aws-costs-from-10-000-to-1-500-f926f1fd4eef

הפודקסט "עושים פוליטיקה, חוזר עם שלמה רז. הפרק הזה שבו מתארחת עו"ד דפנה הולץ-לכנר, אשר מרבה להופיע בבג"צ, עוסק ביחסי הגומלין שבין הרשות השופטת לבין הפוליטיקה. נפגשנו לקראת הכרעת בג"צ בנושא גיוס בני ישיבה.אחת הסוגיות שבהן עסקנו היא הסדר ניגוד העניינים של רה"מ בנימין נתניהו. סמוך לאחר מכן הוגשה עתירה בטענה שנתניהו נמצא בניגוד עניינים לגבי ניהול המלחמה 

זעקו כותרות העיתונים" – כך כתוב בשיר הנודע. אבל אצלנו ב"עושים תנ"ך" אנחנו בד"כ לא מתעסקים בחדשות. טוב, אולי בחדשות- אבל של העולם העתיק. חדשות שיהיו נכונות כנראה גם עוד שנה, שנתיים ואולי אף יותר. אבל הפעם, בפרק זה, נחרוג ממנהגינו. לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שתפסו כותרות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות המובילים: "חומת העיר שבעיר דוד בירושלים, לא נבנתה בימי חזקיהו, אלא מוקדם יותר, אולי כבר בימי המלך עוזיהו". הכתבות הציעו כי מחקר חדש ופורץ דרך טוען כי בניגוד להנחה שחומת העיר מהצד המזרחי נבנתה ע"י חזקיהו מלך יהודה, יש להקדים את זמן בנייתה." הכותרת מהווה כמובן רעידת אדמה ארכיאולוגית. אבל...האם כצעקתה? אז כאמור כדי לנסות ולהכריע בסוגייה זימנו לאולפן שניים- פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, וכן את אחד מצוות כותבי המחקר פורץ הדרך – פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א. שני האורחים המכובדים משתתפים בפרק זה בדיון דחוף שזימנו אודות הממצאים של המחקר הרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת המכובד PNAS, מחקר שהתרחש "מתחת לרדאר" מעל 6 שנים וכאמור לאחרונה, עם פרסומו, עלה לכותרות.ובצדק.מה חשיבות המדעים המדויקים בחזית המחקר הארכיאולוגית של אזורנו? מה פריצת הדרך המתודולוגית בנושא בדיקות פחמן 14 שהוביל המחקר? מה משמעות הממצאים שעלו במחקר? מהי הכרונולוגיה שמציע פרופ' גדות להתפתחותה של ירושלים, כרונולוגיה השונה מתפיסתו של פרופ' פינקלשטיין? מה הממצאים שהתגלו לגבי זמן בניית החומה ומה משמעותם, שייתכן שהם באמת דרמטיים, בראייה רחבה? מה תגובתו של פרופ' פינקלשטיין לנקודות אשר עלו במאמר ואיך הוא תופס את הממצאים? ומה תגובתו של פרופ' גדות לתגובה של פינקלשטיין. האם ניתן לקבוע נחרצות מי בנה את החומה המזרחית בימי הבית הראשון?האם אחרי הכל הפרופסורים יגיעו להסכמה אודות משמעות הממצאים? האם מדובר ברעידת אדמה שמקריסה תפיסות עבר או בתחילתה של דרך חדשה בחקר ישראל הקדום, שמי יידע לאן היא תוביל בהמשך? האזנה נעימה,יותם

בשנים האחרונות שיזוף הפך להיות יותר מסתם אופנה חולפת.האם יש סיכוי שהפעולה הזו מסוכנת הרבה יותר ממה שחשבנו? הפעם מירה בטרפלד מסבירה- מה זה בכלל שיזוף? כיצד הוא משפיע על העור שלנו לאורך השנים? באיזה קרם הגנה כדאי להשתמש ומה הפרמטרים שלפיהם כדאי לבחור אותו?

אם גם אתם סובלים ממנת יתר של חדשות ורוצים להשתעמם קצת לשם שינוי, מהו המקום בעולם שבו יש הכי מעט חדשות? פרק לייב שהוקלט באירוע מאזיני "התשובה" בגריי ת"א.

כבר היום הטכנולוגיה מאפשרת לרופאים שלנו לתת מענה טיפולי התפור למידותינו.פרופ' שי בן שחר, רופא ילדים ומנהל המחלקה לרפואית מותאמת אישית גנומית, מספר על פריצות דרך מדעיות בכל הנוגע לרפואה המותאמת ל-DNA שלנו, ועל תרגום עולם הגנטיקה התיאורטי לתוך הפרקטיקה היומיומית, על מנת לשנות את השגרה הרפואית ולנצל באופן מיטבי את התובנות החדשות שאפשר להפיק מתוך המידע הגנומי והגנטי.

האם פופאי הוא בעצם פרסומת להמבורגרים? או שהוא פרסומת למשהו אחר? האם הוא היה איש אמיתי? ומה הקשר לצ׳ייסר איתי הרמן?

איך שוחים בנהרות, אגמים, מפרצים ובים הפתוח? מה המשמעויות של שחייה במרחבים פתוחים משתנים? ואיך כל האתגרים האלו הפכו לענף אולימפי? בפרק הזה אורי סלע מארח את אמיר עופר, מאמן נבחרת ישראל למים הפתוחים.

מה קורה כשבית המשפט פוליטי? עושים חשבון מארחים את פרופסור אלמה כהן שמספרת על מבנה מערכת המשפט בארה״ב ועל המחקר שלה על ההטיות הפוליטיות של השופטים

הפרק הקודם, "אני לא יודע", עסק בשאלה למה אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך מערכות הבינה המלאכותית ומדוע הן מתקשות לומר שהן לא יודעות משהו כאשר הן לא יודעות משהו. בחלק השני של הטרילוגיה אקח אתכם לצד השני של הספקטרום: "אני יודע הכל". כדי להבין מה קורה בצד הזה אספר את סיפורו של Recall, מוצר שמיקרוסופט רצתה להשיק ושתפקידו היה לדעת הכל ומשום כך הוא יכול לתת תשובה בנוגע לכל שאלה שקשורה לכל פעולה שעשיתם במחשב שלכם.נשמע טוב אבל לא חלף חודש מאז שמיקרוסופט התגאתה במוצר יודע-הכל שלה עד שהיא גילתה שלידיעה מוחלטת, לזיכרון מוחלט, מתלוות לא מעט בעיות, בלשון המעטה.קישורים:תחקיר פרופבליקהhttps://www.propublica.org/article/microsoft-solarwinds-golden-saml-data-breach-russian-hackersמנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נדלה, בראיון מצולם ל"וול-סטריט ג'ורנל"https://www.youtube.com/watch?v=uHEPBzYick0הסקירה של קווין בימונטhttps://doublepulsar.com/recall-stealing-everything-youve-ever-typed-or-viewed-on-your-own-windows-pc-is-now-possible-da3e12e9465eᐧ

ביוני 2024 דיווח משרד הבריאות על התפרצות של קדחת הנילוס המערבי. נכון לרגע כתיבת שורות אלו קיימים מספר מקרי מוות מהמחלה ומאות נדבקים בישראל. בעקבות אירועים אלה, החלטנו לעשות קצת סדר:מה קורה בגוף מרגע עקיצת היתושה? מדוע לוירוס אין אינטרס להדביק דווקא בני אדם? איך מדינת ישראל הצעירה קשורה להיסטוריה של הנגיף?וגם, כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים?

Airports really are small cities. Eric Vautier, CISO of all 3 Paris airports looks at what is an airport and how are thousands of airports changing because of NIS2 and the regulatory environment more generally.

היא היתה תקועה על אי בודד במשך כמעט 20 שנה, איבדה את היכולת לתקשר עם הסביבה, איש לא ידע את שמה והיא שבה אל חיק הסיוויליזציה במקרה. אה, כן, וזה פשוט לא נכון. סיפורה המוזר של איך־שלא־קראו־לה.

הפודקאסט "פורצים דרך" בפרק מיוחד שהוקלט בלייב באירוע השנתי של סיילספורס ישראל. ברוך גסול, מנהל אגף המוצרים בחטיבה הקמעונאית של בנק הפועלים, מסביר לנו על השינוי הגדול שעושה הבנק, על מנת לעמוד בסטנדרט החדש שנוצר עקב השינוי בציפיות הלקוח, תוך התחשבות ברגולציה, והתמודדות עם התחרות הגוברת בשוק.האם ארגון בנקאי גדול כבר לא הכרחי בימינו? איך בנק הפועלים, שמהווה גוף גדול, ותיק ומבוסס, מבצע טרנספורמציה מהותית בתחומי הדיגיטל, השירות, והארגון? איך רותמים את הארגון כולו לשינויים הנדרשים, כולל רתימת הפוליטיקה הארגונית ליצירת הצלחה? וממה צריך להימנע מהימנעות כאשר ניגשים לכזה אתגר?

אם אין לגברים שום דבר לעשות עם הפטמות שלהם, למה הן שם?!התשובה כוללת צבעים בעיניים, שרירים באזניים, אצבעות רגליים של פילים ואת צבטן הפטמות הסיבירי. שידור מעודכן לאחד הפרקים הראשונים של התשובה

לנורדים יש את ת'ור, האמריקאים המציאו את סופרמן, והפנתר השחור מגיע מאפריקה. ומה איתנו? אז ניחשתם נכון - גם לנו, ואפילו הרבה לפני כולם, היה גיבור על: שמשון הגיבור!רובנו מכירים את הסיפור על הגבר הכל יכול, ארוך השיער, עם השרירים, אשר הייתה לו חולשה לנשים בכלל ולדלילה אחת בפרט. אבל, כשבוחנים את הסיפור לעומק, בכלים ביקורתיים, מגלים שלא מדובר רק בתסריט של סרט אקשן-גיבורי על בלבד. יש בסיפורו של שמשון רבדים נוספים, רבדים אשר נסתרים מן העין בקריאה ראשונה.מה אנו יודעים על לידתו הפלאית של שמשון ולאיזו סצנת דפוס היא מתאימה? מה ניתן ללמוד מכך? מדוע לאימו של שמשון אין בכלל שם? מה האם חסרת השם מסתירה מבעלה (שלו דוקא יש שם...) ומדוע? האם ייתכן שמדובר בגיבור מיתי תרתי משמע - גם בן ילוד האלים, וגם גיבור שסיפורו מתכתב עם סיפורי מיתולוגיות קדומות אחרות מהמזרח הקדום? מה אנו באמת יודעים על גיבור העל שלנו שנולד וגדל בין צרעה ובין אשתאול?על כך ועוד בפרק זה בו מתארח ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.האזנה נעימה,יותם

שוב הילד לא מוכן להיכנס לשחות, שוב הילדה "מבזבזת" זמן מהשיעור ובוחרת לשחק מחוץ למים- למה חשוב שהילדים שלנו ילמדו לשחות? איך נכון ללמד שחייה? מה אתם בתור הורים יכולים לעשות כדי לעזור להם ללמוד ומה כדאי לא לעשות? הפעם בן סלע מארח את אורי סלע על כל מה שצריך לדעת על שחייה לפני הקיץ הקרוב.

משימת החילוץ שאיתה היה צריך להתמודד נדב בהט ב -8 בינואר 2024 במסדרון נצרים, הייתה קשה מנשוא. לחלץ במהירות שיא את אחיו יונתי -פצוע קשה מאד עד כדי סכנה אמיתית לחייו.הביקורת הנוקבת שמשמיעים בני המשפחה האבא דן ושני האחים יונתי ונדב , לא תמנע מהם ומשאר בני המשפחה להתייצב מיד למשימה כל פעם שיידרש. ככה הם גדלו. ככה הם חונכו.

עושים חשבון מארחים את ד"ר צחי רז לפרק נוסף על תרבות. בין היתר: על שיטות חקלאיות היסטוריות והשפעתן עד היום על תפיסות מגדריות, על צמיחה כלכלית ומדיניות רווחה והשפעתם על נורמות הילודה ועל השקעת ההורים בחינוך, איך חקיקה משפיעה על נישואי קרובים, איך רכבות וגישה לשווקים יוצרים ערכים אינדיווידואליסטים,  ואפילו על הגורמים הכלכליים שמשפיעים על בחירת שמות לילדים.

פרק לקט!אספנו את הביקורות שאנחנו הכי אהבנו לאורך העונה.  מקווים שיש לכם נסיעה ארוכה באוטו

מוזיקה תמיד הצליחה לדייק רגשות, לתת פרשנות לתחושות, להעביר מסרים ולתווך מציאות. מתי בפעם האחרונה התעמקתם במוזיקה שאליה אתם מאזינים? מה יש לה, למוזיקה, ללמד אותנו? איך היא מצאה את דרכה לעמקי נשמתנו? ובאיזו צורה נכון להשתמש בה? הפעם רוני קרביץ מאחר את הזמר ויוצר, יהונתן ניצן, לשיח על האיכויות של המוזיקה והצורה בה הוא משתמש בה.

תמיד אמרו לכם שאתם ביישנים אבל תחושת הבטן אומרת לכם שזה קצת מעבר לביישנות. אתם נכנסים לחדר מלא באנשים והבטן מתהפכת. יש תחושה שכל העיניים אליכם ומהפחד שתענו משהו מביך אתם נתקעים בשולחן. יש לכם המון מה לתרום לשיחה אבל הפחד משתלט ואתם נשארים בשקט. אלו רק חלק מהסימנים לחרדה חברתית. הפעם ד"ר מרים לבין גורן, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בשיטת הCBT, מסבירה איך חרדה חברתית באה ליידי ביטוי וכיצד ניתן להתמודד איתה.

לקראת מפגש המאזינים הקרב ובא בעוד קצת פחות מחודש, בחרתי להשמיע לכם פרק שהוקלט במפגש מאזינים קודם שנערך בתאטרון צוותא. בנובמבר 1957 הדהימה ברית המועצות את העולם כאשר שיגרה, בפעם השנייה בתוך כחודש, לווין לחלל. על ספוטניק 2 הייתה נוסעת: כלבה קטנה (וחמודה) בשם 'לייקה' ('נבחנית', ברוסית). אבל התגובה לשיגורה המוצלח של לייקה לא הייתה התגובה לה ציפתה ברית המועצות הסערה התקשורתית שעוררה לייקה לא דעכה מאז ועד ימינו, והייתה לה השפעה קריטית על האתיקה של ניסויים מדעיים בכמעט כל תחום, ולא רק בחלל. תודה לנתן פוזיאק שערך את התחקיר לפרק, ולניר סייג שהקליט אותו.מפגש המאזינים הקרוב יערך ב-18.7.24, בשעה 2130, במועדון הגריי שבתל-אביב. קישור לרכישת כרטיסים - בעמוד של עושים היסטוריה באתר הבית שלנו, osimhistoria.comהאזנה נעימה, רן

אחת הבעיות הגדולות עם מערכות הבינה המלאכותית החדשות היא שקשה לסמוך עליהן ויש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שאנחנו לא יודעים למה הן פועלות בדרך שבה הן פועלות, למה הן נתנו לנו תשובה א' ולא תשובה ב' והשנייה היא שלא רק שאנחנו לא יודעים מה קורה בתוכן, לפעמים הן מנפיצות תשובות, ממציאות תשובות שאין בינן ובין המציאות שום קשר. אבל למה זה קורה? למה אנחנו לא מבינים מה קורה בתוך המערכות האלו ולמה הבוטים מתקשים לומר "אני לא יודע"? ובכן אפילו על השאלות האלו קשה לענות ובכל זאת זה מה שאני אנסה לעשות: אנסה גם להסביר את בעיית "אני לא יודע" וגם אספר על התקדמות מעניינת באחת הגזרות, התקדמות ששופכת אור על האופן שבו המערכות האלו פועלות מה שאולי יאפשר לנו קצת יותר לסמוך עליהן. אולי. קישורים:אנת'רופיק מסבירה מה קורה בתוך המודל שלהhttps://www.anthropic.com/research/mapping-mind-language-modelבעיית ההזיות: הסברhttps://masterofcode.com/blog/hallucinations-in-llms-what-you-need-to-know-before-integrationהבלוג של קובוס גריילינגhttps://cobusgreyling.medium.comᐧ

פרק לקט!אספנו את הביקורות שאנחנו הכי אהבנו לאורך העונה.  מקווים שיש לכם נסיעה ארוכה באוטו

 בעשור האחרון המודעות לטיפולים אצל גברים גברה ובהתאם לכך התפתח ענף הקוסמטיקה לגברים. האם גברים צריכים ללכת לקומסטיקאית? האם יש צורך לבצע התאמות במכון? ובמה בדיוק שונה טיפול בגברים בטיפול בנשים? האזנה נעימה

המשך החיפוש אחרי מי שחילק לראשונה את השעה ל-60 דקות, ואחרי שמה הנכון של החיה המוזרה הזאת שלא קוראים לה חסילון גמל שלמה

בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו. האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות לכתיבה משמעותית בעברית בפרק הזמן בו מדובר? ואם כבר בעברית עסקינן- מתי התרחש המעבר בין העברית הקדומה לעברית היותר מאוחרת? מה משמעות העובדה כי קיימת תקופה של מאות שנים בה אין עדות ממשית לכתיבה משמעותית בירושלים וביהודה?עוד נשאל בפרק - מדוע בספר נחמיה קיים פרק בו מסופר אודות בניית חומת ירושלים ומאידך אין שום סימנים לביצורים מהתקופה הפרסית?עד כמה ספר דברי הימים מאוחר להיסטוריה הדויטרונומיסטית? למה יש תיאורים מעניינים ביותר על ממלכת יהודה בהקשרי בנייה, מלחמות, והתפשטות טריטוריאלית אשר מופיעים רק בספר דברי הימים ולא מוזכרים למשל בספרי מלכים ושמואל? האם וכיצד כל זאת יכול להצביע אודות זמן חיבור הספר?על כך ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' חיפה ומאונ' ת"א.האזנה נעימה,יותם

איך משפיעה הבחירה בשפת תכנות על העולם שלנו? מתי קוד מתומצת מדי הופך לבלתי מובן? ומהו הקשר העמוק בין כתיבת שירה לכתיבת תוכנה?לרגל שבוע הספר, התארח ב"עושים תוכנה" ערן הדס –  תוכניתן, משורר ואמן מדיה. ערן עבר בתעשייה דרך של תוכניתן, ראש צוות, מנהל פיתוח ולתקופה קצרה גם היה מנכ"ל. הוא מלמד במסלול מדיה דיגיטלית באוניברסיטת תל-אביב ובביה"ס למדעי המילה בירושלים, וחוקר יצירתיות בתחום החינוך. הוא פרסם תשעה ספרי שירה, השתתף בפרויקטים כמו מערכת שכותבת שירה על סמך גלי המוח, רובוטית שמראיינת אנשים לסרט תיעודי, ואוצר דיגיטלי של יצירות אמנות. שוחחנו על שפות תכנות ועל שפות טבעיות, על קרבות היסטוריים בין פרדיגמות בכתיבת קוד, על תכנות בתור כישוף ועל ריבונותן של המכונות, ועל למה הוספה של הערות בתוך הקוד, היא לאו דווקא עניין מומלץ.האזנה נעימה,בועז לביא 

לחברות ולקוחות המשתמשים בשירותי CRM, יש אתגר גדול במיוחד - הם "עובדים בשביל המערכת". החל מיצירת תהליכים ועד תיעוד -  מדוע זה קורה והאם המערכת תוכל בעתיד "לעבוד אצלנו"? הפעם שוחחנו עם אמיר חונגה, סגן נשיא בכיר בחברת AllCloud המתמחה בשירותי ענן, שינסה להסביר על החזון בהתאם להתפתחות הבינה המלאכותית והאוטומציה.אמיר ממליץ: לקרוא את הספרים "גלגל התנופה – מטוב למצוין" מאת ג'יימס קולינס ואת הספר "כוחו של הרגע הזה" מאת אקהרט טול, שמדבר על להנות מהרגע. בנוסף, הוא ממליץ לעקוב אחר אסתר פרל, פסיכולוגית, מומחית ליחסים. 

האם ייתכן שפיזיותרפיסט שעשה 5 פעמים איירון מן נפצע? בפרק זה אורי סלע מארח את ערן מנגל, פיזיותרפיסט מומחה והבעלים של מדיקס, על כל מה שאתם צריכים לדעת על פציעות ספורט. החל מהפציעות הנפוצות ביותר עבור שחיינים ועד דרך הטיפול בהן- מה הטיפ ל"נפצעים סדרתיים"? כיצד ניתן לסייע לספורטאי פצוע לחזור להתאמן? ולמה לומר למטופל פצוע "אתה צריך לנוח" מכווץ לערן ולאורי את הבטן?

מתחת לכל ביקורת- פרק סיום העונהלכבוד הפרק ה(כמעט) אחרון שלנו, מצאנו את הביקורות הכי צבעוניות על הפודקאסט עצמו

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר צחי רז, לשיחה על חזית המחקר הכלכלי על השפעות התרבות על הכלכלה, ועל החשיבות הרבה של הבדלים תרבותיים. בחלק הראשון מתוך שניים נדון על אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם, אמון מול חשדנות, דחיית סיפוקים, שמרנות, ועוד, להבנת הפערים הגדולים בהתפתחות הכלכלית בין מדינות

הוא למד לשחות בנהר, אבל אסור היה לו להיכנס לאף בריכה. הוא התגייס לצבא, אבל אסור היה לו להיות לוחם. הוא הציל את חבריו, אבל לא זכה בחייו להוקרה. אז איך זה שצ׳רלס פרנץ׳ לא הפך לגיבור לאומי?

חשבתם שפסיכולוגים טובים רק בלהקשיב? תחשבו שוב. כשזה מגיע לניסוי מעבדה, יש פסיכולוגים שידעו גם לבצע. סיפורם של כמה מהניסויים הדרמטיים והמשפיעים ביותר בפסיכולוגיה: על הכלבים של איוון פאבלוב, על ניסוי אלברט הקטן של ג'ון ווטסון, האירוע האכזרי במקדולנד'ס - וכמובן, הניסוי המפורסם והמטריד של סטנלי מילגרם.האזנה נעימה,רן

תפוח או תפוצ'יפס? שוקולד או גזר? שעות שינה או לילה לבן? כביכול הבחירה הבריאה ברורה, אבל היא אף פעם לא פשוטה.ד"ר עדי ברלינר סנדריי, מנהלת היחידה להיענות מטופלים מבוססת נתונים בכללית, מספרת לנו על איך רותמים את עולם הכלכלה ההתנהגותית ואת הדחיפה הקלה בכיוון הנכון (nudge) לסייע בקבלת ההחלטות שייטיבו איתנו בריאותית (ו…כן, התשובה היא - לצערנו - תפוח).

בעוד האנושות חוגגת את המהפכה חסרת התקדים של המצאת האנטיביוטיקה, החלו החיידקים ההמומים לעבוד על התגובה וזאת לא איחרה לבוא. בתוך שנים בודדות מתחילת השימוש בתרופות אנטיביוטיות החלו לצוץ במעבדות שונות בעולם זנים חדשים של חיידקים שהראו עמידות לאנטיביוטיקה. כך נולד לו מירוץ חימוש שבו בני אדם מחפשים אנטיביוטיקות חדשות ויעילות, ואילו החיידקים מצידם מפתחים עוד ועוד עמידות גם לתרופות החזקות ביותר.אבל איך זה בעצם קורה? כיצד החיידקים נלחמים באנטיביוטיקה? האם בעתיד עדיין נוכל להסתמך על אנטיביוטיקה, או שאנו חוזרים אחורה בזמן? ומה האנושות עושה בכדי למנוע את האסון הזה?קישורים:סרטון המדגים הווצרות של חיידקים עמידים במעבדה:https://youtu.be/V96-RSADunM?si=PrsX3zpLFgz_w9nbהסיפור המדהים של החוקרת שהצילה את בעלה מזיהום בחיידק שעמיד לכל האנטיביוטיקות: https://www.cnn.com/videos/health/2023/12/05/phages-antibiotic-resistance-research-vital-signs-intl-spc.cnn

קובלט היא המתכת שנמצאת בכמעט כל מכשיר אלקטרוני שבו אנחנו משתמשים – בין אם זה טלפון סלולרי, מחשב נייד או מכונית חשמלית. היא נמצאת במכשירים שלנו כיוון שברובם יש סוללות ליתיום, שבאופן פרדוקסלי יש בהן יותר קובלט מליתיום.מתכת הקובלט, ובייחוד האופן שבו כורים אותה, עמדה במרכזה של תביעה ייצוגית שהוגשה בסוף שנת 2019 בארה"ב, נגד אפל, גוגל, מיקרוסופט, דל וטסלה. התביעה סיפרה סיפור שאנחנו, בישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל, שומעים עליו רק לעתים רחוקות למרות שהוא מאוד שכיח, סיפור על אלימות, ניצול ועבדות.הפרק שודר לראשונה בשנת 2020 אבל לפני כמה שבועות פורסם פסק הדין בתביעה הייצוגית הזו שהוגשה נגד כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, ולכן החלטתי להקליט אותו מחדש, לעדכן אותו בנתונים חדשים ולספר מה עלה בגורלה של התביעה.קישורים: הדוח של אמנסטי אינטרנשיונל משנת 2016https://www.amnesty.org/en/latest/news/2016/01/Child-labour-behind-smart-phone-and-electric-car-batteries/החלטת בית המשפט לערעוריםhttps://www.reuters.com/legal/us-appeals-court-dismisses-child-labor-case-against-tech-companies-2024-03-05/התחקיר של SkyNewshttps://www.youtube.com/watch?v=JcJ8me22NVsהתחקיר של הגארדיאןhttps://www.theguardian.com/global-development/2018/oct/12/phone-misery-children-congo-cobalt-mines-drcהספר Cobalt Redhttps://www.amazon.com/Cobalt-Red-Blood-Congo-Powers-ebook/dp/B09Y462D6Zᐧ

מתי בפעם האחרונה בהיתם בתקרה ולא עשיתם כלום? אם זה כן קרה, כנראה שנתקעתם במקום שאתם לא רוצים להיות בו או נגמרה לכם הסוללה בטלפון. אבל למה תחושת השיעמום כן חשובה? ומהו בכלל שיעמום? הפעם ד"ר גדי און, פסיכולוג, חבר סגל באונ' הפתוחה, חוקר ומרצה על שיעמום, סקרנות ועל טעם ותוכן בחיים, מגיע לנפץ את כל מה שאי פעם חשבנו על שיעמום- האם מותר לנו פשוט להשתעמם? ואם כן, איך יוצאים משיעמום ולא נתקעים בו? מה התפקיד של השיעמום ואיך הוא משפיע עלינו?

?מי שוטף את הכלים בהוסטל? איזה סאונד שומעים דרך הקירות? ואיך שומשום יכול להביא שלום?

לקראת סוף ספר דברים, שני פרקים לפני שמשה מת ומסתיימת התורה, נקטע הרצף הסיפורי לטובת "שירת האזינו" : שירה קדומה מאוד, מסתורית, חריגה, מסובכת ויפה, אשר מתארת את תולדות העולם ותולדות עם ישראל בצורה סלקטיבית וחידתית. לצורך פיצוח השירה וחידותיה מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר, שלוקח אותנו למסע בעקבות האמונות הקדומות והחריגות המשתקפות מהשירה ומלמדות אותנו לא מעט על האמונה שייתכן ורווחה בקרב ישראל הקדום:מיהו אל האמיתי? מיהו עליון? מי הם בני האלים ועל מה הם שולטים? מיהו קטב-מרירי? (כן, כן זה שעל שמו נקרא השר הרשע מטרילוגיית הפנטזיה "רומח הדרקון") מתי התרחשה הפגישה הראשונה של ישראל ואלוהיו? מה הייתה התפיסה לגבי מיקומו של אלוהי ישראל בהיררכיה השמיימית? האם התנ״ך מכיר בקיומם של שדים ומזיקים? היכן ניתן למצוא בשירה דוגמאות לצנזורה בנוסח המסורה? והאם ייתכן שהטקסט הזה כל כך קדום, עד שניתן להגדיר אותו בכלל שירה כנענית?האזנה נעימה,יותם

האם נולדים עם עור רגיש, מה ההבדל בין אלרגיות למחלות עור ומה הקוסמטיקאיות חייבות לדעת על טיפול בעור רגיש בקליניקה?כל התשובות מחכות לכן בפרק, האזנה נעימה 

שירה והפרופסור עושים כבוד לחתן פרס נובל רוברט סולו שהלך לעולמו לאחרונה בגיל 99. בפרק אנחנו מסבירים את מודל סולו, את הרלוונטיות שלו להבנה של צמיחה בת קיימה ולמרוץ הכלכלי בין השיטה הכלכלית הסוציאליסטית לקפיטליסטית. וגם קצת על המודל של תומס מלתוס.

שי ברייטנר, שוחה במי קרח ומנהל סכסוכים למחייתו. למה הוא מציב את עצמו כל פעם מחדש במצבי קיצון? הפעם הוא יסביר לנו למה חשוב להגיע לקיצון, איך חוזרים לאיזון, למה חשוב לטפח לוח זמנים שנוח לנו, איך שומרים על הגוף במצבי לחץ ומה הקשר בין ניהול סכסוכים לשחייה. 

ילד אנגלי כפרי הפך לאחד מהאנשים הקרובים ביותר למלכת אנגליה, הוביל את ההתיישבות הבריטית הראשונה באמריקה, ויש מצב שהוא האיש שבזכותו אנחנו יודעים מה זה תפוח אדמה. אז איך זה שהוא ניצב במרכז קונספירציה רצחנית שלא היתה?

מה הגרסה הצרפתית ל"ורדיה"? מה אסור לפספס ממש ליד? ומה הקשר שלנו לאנה פרנק?

Ransomware is the most common cyber attack causing OT outages - all Windows machines encrypted. What if we could "press a button" and have everything working again in seconds or minutes? Alex Yevtushenko of Salvador Technologies joins us to look at new technology for rapid recovery.

Dr. Nicolaos Papadantonakis from Emory Atlanta and Dr. Moshe Mittelman from Tel-Aviv, describe several updated abstracts from 2023 ASH with a special focus on Higher-risk MDs, and providing their take home messages.

איך בונים מודלי שפה בעברית? למה זה כל כך מורכב, יקר, ודורש כל כך הרבה מתנדבים? והאם מודלים מקומיים בקוד פתוח יכולים באמת להתחרות במפלצות הבינה המלאכותית של OpenAI וגוגל?בפרק הזה של "עושים תוכנה" מתארח, שוב, ים פלג. לים יש רקורד עשיר מאוד בפיתוח ומחקר סביב AI. הוא מדורג בין המובילים בעולם במדע נתונים תחרותי והחזיק לאורך השנים בכמה שיאי עולם בקטגוריות השונות בתחום. הוא אחד ממפתחיה הראשונים של ספריית הבינה המלאכותית הפופולרית: Keras, ומשמש כמנכ"ל חברת סטארט-אפ שאותה הקים, Deep Trading Ltd, חברת מסחר פיננסי גלובלית, שנשענת על ניסיונו במדעי הנתונים, תכנות ואלגוריתמים. אבל ל-"עושים תוכנה" הוא הגיע הפעם בעיקר כדי לדבר על פרויקט מיוחד, מקומי, שבו הוא מעורב: Ivrit.AI. מיזם ללא מטרות רווח שמטרתו לאפשר תמיכה איכותית בעברית בכלי בינה מלאכותית. אלפי מתנדבים בפרויקט אוספים ומתייגים מאגרי מידע בעברית שלבסוף משוחררים לקהל הרחב ברישיון נוח לשימוש המאפשר לפתח מודלים ושירותי בינה מלאכותית בעברית. המיזם הושק לפני כשנה ואחד היישומים הראשונים שלו הוא מודל תמלול ראשון בעברית, שלפי הדיווחים מתעלה על ביצועי כל המודלים האחרים הקיימים כיום.תפקידו של ים הוא אימון המודל, ויש לו המון דברים מרתקים לספר עליו, על עתיד מודלי השפה, ועל הדרך קדימה עבור הבינה המלאכותית בכלל.האזנה נעימה,בועז לביאלפרק הקודם עם ים:https://www.osimhistoria.com/software/ep123-machine-languageלאתר הפרויקט של Ivrit.AIhttps://www.ivrit.ai/en/ivrit-ai-2/

תודעה מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, אך האם ייתכן שאי פעם נמצא תשובה להיכן היא נמצאת? האם היא נמצאת במוח או מהות רוחנית בלי התגלמות פיזית כפי שטענו הדואליסטים? האם לבעלי חיים יש מודעות? והאם למחשבים תהיה מודעות? הפעם פרופ' למדעי המוח בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ליד מודריק, עונה על כל השאלות הקשות בנושא תודעה ומודעות.

השבועות האחרונים בעולם הבינה המלאכותית היו די משוגעים ולרגע יש תחושה שהדברים מתקדמים במהירות כל כך גדולה עד שקשה לתפוס אותם. קייסי ניוטון, העורך של הניוזלטר Platformer ואחד המגישים של הפודקסט Hard Fork של "הניו-יורק טיימס", קורא לזה בשם "AI Vertigo". זה שם לא רע בגלל ש"וטריגו" מתאר מצב שבו למרות שאנחנו עומדים במקום ולמרות שהסביבה שלנו לא זזה, אנחנו מרגישים שכל מה שסביבנו נמצא בתנועה, שהכל מסתחרר במהירות.אני בדרך כלל נמנע מלדווח על "החידושים האחרונים" אבל לפעמים יש הצטברות של כל כך הרבה חדשות שאין ברירה אלא לעצור לרגע על מנת לנסות ולעשות סדר.החזיקו חזק, זה פרק שעושה סחרחורת.קישורים:הרובוטית סופיה נושאת את הנאום המרכזי בטקס הסיוםhttps://www.nytimes.com/2024/05/15/nyregion/dyouville-university-commencement-robot-speaker.htmlלמה הצוות שאחראי על הבטיחות ב-OpenAI התפרקhttps://www.vox.com/future-perfect/2024/5/17/24158403/openai-resignations-ai-safety-ilya-sutskever-jan-leike-artificial-intelligenceסקרלט ג'והנסן כועסת על OpenAIhttps://www.theverge.com/2024/5/20/24161253/scarlett-johansson-openai-altman-legal-action

איך נשמעת פרסומת כנה עם קריצה? כמה סוגים של רוסים יש? ומה עמרי מצא בשאלות ותשובות שהשאיר אותנו בלי אוויר?

אחת המטרות החשובות של מותגים בעולם היא לגרום ללקוחות לבצע רכישה נוספת של המוצר שלהם, אבל איך עושים את זה? ולמה זה לא כל כך פשוט כמו שאנחנו חושבים? בפרק הזה צביקה וישנייבסקי, SPV marketing בחברת Yotpo מספר לנו כיצד החברה עוזרת למותגים להפוך את הלקוחות שלהם ל-lifetime shoppers, איך הם מתאימים את המוצר ללקוח על בסיס דאטה, והאם data driven company היא סיסמא או מהות?  צביקה ממליץ: לקרוא את הספר "Amp It Up" מאת פרנק סלוטמן, ספר טוב לאופרטורים ולעקוב אחר הבלוג של תומאס טונגוז שמדבר על טרנדים עכשוויים גם בעולמות הדאטה.

רפואה אינה מורכבת רק מרופאים ורופאות, אלא גם מכל הצוות המטפל, שדואג למטופלים בין אם בבתי החולים ובין אם בקהילה.אתי רוזנברג, מנהלת המחלקה לפיתוח ולחדשנות באֲחָיוּת בשירותי בריאות כללית, מספרת על חשיבות הקשב במקצוע, שזה עתה שינה את שמו מ"סיעוד" ל"אֲחָיוּת", על היכולת להמציא, לאלתר ולתת מענה ועל הובלת חידושים בעולם שנדמה עד כה כשמרני.

יום לאחר הכרזת העצמאות החלה פלישת הצבאות הסדירים של מדינות ערב. מקלעי הסטן והמרגמות של 'ההגנה' לא יספיקו מול המטוסים והטנקים של צבאות מצרים וסוריה, אבל אמברגו נשק מונע ממדינת ישראל הצטיידות שתגשר על הפער. אז איך משיגים נשק בכמות, באיכות ובמהירות? ומי בדיוק ישלם עליו?בסדרה החדשה של 'כשבגרוש היה חור' נדבר על מלחמת העצמאות ועסקת הנשק שתעזור לנצח אותה.

למרות שכבר לפני ארבעת אלפים וחמש מאות שנה נחשבה ירושלים לעיר חשובה ורבת השפעה במרחב - היא הייתה קטנה יחסית וכנראה שגם לא מרשימה במיוחד. אבל אלף וארבע מאות שנה מאוחר יותר, בשלהי בית שני שני, ירושלים כבר שונה לגמרי: ההיסטוריון הרומאי פליניוס הזקן - אחד מחשובי הסופרים וחוקרי הטבע של תקופתו - מתאר אותה כאחת הערים היפות במזרח כולו. כיצד, אם כן, הפכה ירושלים מהעיר הצנועה של תקופת בית ראשון, לעיר הנפלאה ועוצרת הנשימה שתיארו פליניוס הזקן ואחרים, בשלהי בית שני?

למה בשעה יש דווקא 60 דקות, ובדקה - 60 שניות? למה לא 100, או 42? זאת שאלה שקל מאוד למצוא לה תשובות - אבל אלה לא תשובות טובות מספיק. אין ברירה, צריך לברר עניינים בנוגע לבבלים, ליוונים ולדרכים שונות לחלק מעגלים.

בעשרה ביולי, 1943, אחרי חמישה ימי לחימה - כבר היה ברור לפיקוד הגרמני הבכיר שמבצע "מצודה" לכיבושה של בליטת קורסק לא מתנהל כמתוכנן. בצפון ובדרום הבליטה נתקלו הכוחות בהתנגדות עיקשת של המגנים הרוסים וספגו אבידות כבדות. גורלו של מבצע מצודה, אם כן, היה מונח כעת על כתפיה של הארמיה הגרמנית הרביעית, שכוחותיה הצליחו לחדור לעומק השטח הרוסי ולהבקיע את שתי רצועות ההגנה הראשונות. הרוסים לא עמדו מנגד, כמובן. העיר קורסק הייתה אחד המרכזים התעשייתיים החשובים בדרומה של רוסיה: אריך פון מאנשטיין, הוגה תוכנית מצודה ומפקד החזית הדרומית, העריך כי כיבושה של קורסק יאלץ את ברית המועצות לחתום על הפסקת אש, ויאפשר לגרמניה הנאצית להתמקד בהדיפת כוחותיהן של בעלות הברית במערב אירופה ובים התיכון. אם כן, שתי ארמיות סובייטיות שעד כה הוחזקו בעתודה, דהרו כעת מערבה כדי לפגוש את הכוח הפולש ליד העיירה פרוחורובקה.האזנה נעימה,רן

מיכאל דביר נדרש לכוחות נפש וגוף יוצאי דופן, כדי להינצל, אחרי שמטוס הפנטום שלו, הופל ביום ב 9 באוקטובר 1973- בעיצומה של מלחמת יוה"כ. המסע בדיונות בסיני יחד עם הנווט שבתאי בן שוע עד שחולצו כנגד כל הסיכויים, לא מרפה מאז ואפילו ניכר בעקבות הקטסטרופה של 7 באוקטובר 2023.

בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן?  מדוע מקובל כיום במחקר שזו התקופה שהובילה לצמיחת היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום, היהדות המונותאיסטית? מה מתרחש במה שמכונה "התקופה הבבלית", מיד לאחר חורבן יהודה? מה מאפיין את התקופה הפרסית שמתרחשת 50 שנה לאחר חורבן יהודה? למה אנו לא מוצאים ביצורים בפרק הזמן הארוך של התקופה הפרסית בירושלים? כיצד הארכיאולוגיה שופכת אור על הכתובים ומלמדת אותנו כיצד ומתי עוצב הטקסט המקראי? איזו בעיה עקרונית יש לארכיאולוגיה עם מקורות כתובים ומדוע קשה מאוד לתארך את הטקסטים של ספרי עזרא נחמיה ודברי הימים?מירושלים נעבור אל השטח של חבל ההר שבעבר היה ממלכת יהודה - ועכשיו הינו הפחווה הפרסית יהד.האם וכיצד ניתן לשחזר את היקף פחוות יהד של התקופה הפרסית בהיסטוריה של ארץ ישראל? מהו השינוי הדרמטי והמהיר שהתחולל במאה השנייה גם בירושלים וגם באותם אזורים שהיו בעבר ליבת ממלכת יהודה?על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. האזנה נעימה,יותם

לאן נעלמים הכפכפים? איזה עונש מחלקים למתפרעים? והאם מדובר בחזית של המאפיה?

האם חלמתם לשחות, לצלול או אפילו רק להיכנס למים ולא הצלחתם להשתחרר מהפחד? הפעם אורי סלע מארח את קרן סלע, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות לגוף ונפש, בשיח על פחד מים וההתמודדות עימו. מסתבר שלא מעט אנשים שמנסים לעשות את הצעד, רוכשים קורס על התמודדות עם פחד מים ולא מגיעים. אז אילו כלים יש להתמודדות מפחד המים? איך ניתן להימנע מהעברת הטראומות לילדים שלנו? מה זה "טאפינג" ואיך בליעת רוק יכולה לעזור לנו?

איך אירוע אחד בהיסטוריה שינה את המציאות ואת העולם לעד, למה זה קרה וקורה כל הזמן, ומה הקשר בין דינוזאור וכנפיים של פרפר?

בשני הפרקים הבאים נדבר על אחת ההמצאות ששינו את פני הרפואה והשפיעו על האנושות בכלל - המצאת האנטיביוטיקה. נדבר על אנשים וחיידקים ועל ההבדלים ביניהם, נסביר כיצד עובדת האנטיביוטיקה, נספר את ההיסטוריה הידועה יותר והידועה פחות של גילוי התרופות האנטיביוטיות, וגם נענה על שאלה בת 2000 שנה: האם יכול להיות שתושבי פומפיי טיפלו בעצמם באנטיביוטיקה כבר בשנת 79 לספירה?

שירה והפרופסור מארחים את פרופסור איתי אטר שמספר על המחקר שלו לסיבות ליוקר המחייה בישראל

בשנים האחרונות מתנהלת בין ארצות הברית לסין מלחמה קרה וב"עושים טכנולוגיה" סיקרנו כמה פנים שלה: הצבענו על החשש של ארה"ב מטיקטוק, סיפרנו על המאבק בין המעצמות סביב פיתוח שבבים וגם סביב הנחת כבלים תת-ימיים. בפרק הזה, הרביעי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", אנחנו עוסקים בטכנולוגיה שצפויה לפרוץ את כל ההצפנות שבהן כולנו משתמשים: מחשוב קוואנטי.הדבר הזה, שרק מעטים מסוגלים להסביר אותו, ועוד יותר מעטים מסוגלים להבין אותו, מתקרב אלינו בצעדי ענק  והוא מוביל למרוץ אדיר וחסר רחמים בין המעצמות, שמנסות להגיע ראשונות לקו היעד. האם אכן כל ההצפנות יפרצו ועד כמה אנחנו קרובים לשם?ספוילר: כמעט כל ההצפנות יפרצו ואנחנו ממש ממש קרובים.קישורים:סרטון: פרויקט וינונהסרטון: איך מחשב קוואנטי יפרוץ הצפנותהמרוץ הקוואנטי בין ארה"ב לסיןארה"ב וסין ממהרות להגן על הסודות שלהן

הפלטפורמה הסינית כבר מזמן הפכה להיות חלק בלתי נפרד מקבלת ההחלטות של הלקוחות שלכן. איך מתמודדים עם הטרנדים בתור קוסמטיקאית? מה חשוב לדעת על ריר חלזונות ואבן הגוואשה? ולמה כל הטרנדים הם בסוף תחילת מערכת היחסים עם הקוסמטיקאית? עונה חדשה בפודקאסט שלנו, מירה ברטפלד & אפרת וכטל האזנה נעימה

כשדור שפיר ז״ל עדיין עבד איתנו, הוא ביקש שנקליט פרק על הפגיעה המוסרית איתה הוא התמודד בעקבות אירוע במבצע צוק איתן. לא יכולנו לדמיין לעצמנו שבשבעה באוקטובר, הוא יירצח יחד עם בת זוגו סביון קיפר ז״ל והפרק יהפוך מפרק בהשתתפותו לפרק לזכרו.הפעם מתארחים הוריו של דור, איציק ומרים, פרופ׳ יוסי לוי בלז, מומחה בטראומה ומניעת התאבדות וענת אוחיון, הפסיכולוגית של דור לשיחה על פגיעה מוסרית- פגיעה בה האיום הוא לא על גופנו הפיזי אלא על המוסר שלנו. מהי פגיעה מוסרית? האם ניתן למנוע אותה? האם היא תלויה בדפוסי אישיות מסוימים ומי נמצא בסיכוי גבוה יותר להתמודד עימה?

הכוח של הזיכרון הוא לקחת את העבר ולהנכיח אותו בהווה. בכך, במובן מסויים, אנחנו משככחים במעט את הכאב על מה שכבר איננו. וזה, אולי, מה שאנחנו מבקשים לעשות לאחר אובדן. לזכור, כלומר להמשיך לחיות איתו ובכך "להחיות" אותו בליבנו. הפעם בפרק מיוחד ליום הזיכרון, נדבר על יצא הלמידה והסקרנות של ניב רביב ז״ל שנרצחה במתקפה האכזרית בשבעה באוקטובר יחד עם בן זוגה ניראל. בעזרת סיפורי המשפחה והחברים נבין מה ניתן ללמוד מהם ואיך אפשר ליישם זאת בפועל בחיינו.האירוע התקיים במסגרת פרויקט "אחים לנצח", שהוקם לאחר ה 7.10 כדי לזכור באופן עמוק ומשמעותי יותר את הסטודנטיות והסטודנטים של נפש יהודי אשר נרצחו במתקפת הטרור האכזרית. תוכלו גם אתם לקחת חלק כאן https://achimlanefesh.org.il/al/

The Mitre CWE - Common Weakness - database talks about kinds of problems that can show up in the future - future zero days - rather than CVE that talks about what vulnerabilities were discovered in the past. Susan Farrell walks us through the CWE and how both vendors and owners & operators use it.

מה גרם ליונתן קופלב, שחיין שקבע קריטריון אולימפי, לא להשתתף באולימפיאדה ואיך זה יכול היה להימנע?בפרק זה נשוחח עם יונתן קופלב, מאמן, שיאן ישראל ואלוף אירופה, על אימון יתר. הוא יסביר איך מאזנים בין האימונים לשגרת החיים, איך זה קשור לאופי של המתאמן, מה ההבדל בין גברים ונשים ומה עושים עם שחיינים שמבקשים להעמיס על עצמם יותר?

חלק שני בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.

אם אתם מספרים לדורון מה האקדמיה ללשון העברית אומרת, הוא יגיד לכם שהוא לא מקשיב לאקדמיה ללשון העברית, כי הם נודניקים. אבל למה הם נודניקים, מי הם בכלל, ולמה הפסקנו להקשיב להם? מתברר שאם מקשיבים, יש להם כמה טיעונים טובים - מה שלא הופך את דורון לפחות עצבני

ההייפ סביב מילת הקסם AI לא נגמר, אבל באופן מפתיע – חברות בתחום ההייטק לא תמיד יודעות מה לעשות עם המילה הזאת ולאן לקחת אותה, ולפעמים היא אפילו מעוררת פחד. איך מעמידים את ה-AI בקדמת הבמה? איך בונים אמון והבנה עם עולם מושגים טכנולוגי חדש?עמית בן דור, שהיה עד לאחרונה ראש מחלקת AI ב-Artlist והיום הוא ה-CTO והמוביל הטכנולוגי ב-Fintastic, חברה שמפתחת פלטפורמה לניהול תקציב וחיזוי לחברות גדולות, הגיע כדי לדבר בדיוק על זה. שוחחנו על הרוד-שואו המתמיד שחייבים לעשות בתוך הארגון סביב נושא ה-AI, על החששות ועל הדימוי הבעייתי של מילת הבאזז, על צורת הפיתוח החדשה סביב AI, שמזכירה יותר מחקר מדעי מאשר בנייה הנדסית סטנדרטית, על הפרויקט הנכון להתחיל איתו, ועל החשיבות הקריטית של מיקום מחלקת ה-AI בתוך החברה: למי היא כפופה ואיך מביאים אותה לעמדת השפעה נכונה.האזנה נעימה,בועז לביא

בשנים האחרונות יש מחשבה אחת, שאלה אחת שאליה אני חוזר פעם אחר פעם: מה קורה כאשר תרבות הופכת אובססיבית לרעיון, ובאופן יותר ספציפי, מה קרה לנו מהרגע שהפכנו אובססיביים למספרים? אנחנו מודדים הכל, מדרגים הכל, רואים את העולם דרך העיניים של המספרים, אבל למה? למה החלטנו שזו הדרך הכי מוצלחת להבין את המציאות ומה קרה לאופן שבו אנחנו רואים את העולם ואפילו את עצמנו, מהרגע שהתחלנו להצמיד מספר לכמעט כל דבר?בניסיון לענות על השאלות האלו ועל רבות נוספות, התייעצתי עם מומחים, קראתי מחקרים, ראיינתי אנשים והלכתי לאיבוד בעולמות תוכן שונים ומשונים: כלכלה, אסטרונומיה, צבא, פילנתרופיה, רפואה, פסיכולוגיה ואפילו שוק העבודה. זה היה מסע משוגע. את תוצאות המסע קיבצתי לסדרה אינטימית ואישית בת 11 פרקים שתעלה בפודקסט חדש ששמו "סערה מושלמת". הפודקסט "סערה מושלמת" יושק בימים הקרובים ובפרק בונוס מיוחד אני מספק למאזיני "עושים טכנולוגיה" הצצה ראשונה.חפשו את "סערה מושלמת" באפליקציית הפודקסטים שלכם ותקבלו עדכון ברגע שיועלו פרקי הסדרה."סערה מושלמת" ב-Apple Podcastshttps://podcasts.apple.com/podcast/id1742404005"סערה מושלמת" בספוטיפייhttps://open.spotify.com/show/2IIVEx404ubtOF0CsQCjAd"סערה מושלמת" - עמוד מתעדכןhttps://www.popup.co.il/ps

אחד המאפיינים שהשפיעו במידה הרבה ביותר על ירושלים של שלהי בית שני - ואולי אפילו קודם לכן - הייתה העליית לרגל לבית המקדש. מאות אלפי היהודים שנהרו לעיר בשלושת הרגלים הציבו בפני פרנסי העיר אתגרים משמעותיים של מזון, שתיה, לינה וטהרה, ולאופן שבו התמודדו אנשי ירושלים עם האתגרים האלה היו השלכות לוגיסטיות וכלכליות אדירות שהשפיעו על הפעילות הכלכלית של העיר כולה. 

האם אימוץ AI הוא פרויקט טכנולוגי או עסקי? ד"ר יובל דרור מקבל משלומי כהן, מוביל פרקטיקת ה-AI ב- Deloitteישראל, אינספור תובנות מרתקות על האופן שבו ארגונים מיישמים – או למעשה צריכים ליישם – כלי בינה מלאכותית.התובנות הללו בהחלט יפתיעו אתכם. וגם: מדוע ניצחונות קטנים לאורך הדרך עדיפים בהרבה מניצחון אחד גדול - ולמה לא כדאי לכם להתאהב ב-AI...שלומי ממליץ: לראות את הסדרה הדוקומנטרית "נקודת מפנה - הפצצה והמלחמה הקרה" ולעקוב אחר חברת Dataiku, שמתפתחת ללא הפסק. 

בערבו של הארבעה ביולי, 1943, שקט מתוח שרר במבלט קורסק. משני צידי החזית ערכו שלושה מיליון לוחמים הכנות אחרונות לקראת יציאה לקרב. למעלה משמונת אלפים צוותי טנקים תדלקו את כלי הרכב המשוריינים שלהם וטענו אותם בפגזים. עשרות אלפי קציני ארטילריה בדקו את טבלאות הירי שלהם. סביר להניח שהפיקוד הסובייטי לא הופתע יתר על המידה: הרוסים ידעו כבר מאז חודש מאי על כוונתם של הגרמנים לתקוף את בליטת קורסק. הדחיות החוזרות ונשנות של מבצע "מצודה" - נתנה בידיהם די זמן להכין במבלט שלושה מערכי הגנה מבוצרים באורך כולל של אלפי קילומטרים. אבל לגרמנים היו שני קלפים משמעותיים בידם. הראשון היו שני דגמי טנקים חדשים, והשני היה גנרל-פילדמרשל אריך פון מאנשטָיין, מי שנחשב למפקד ולאסטרטג הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמת העולם השניה.

במה מאכילים את האריות? איזה חיות מטפסות על עצים? והאם גן חיות יכול להיות שמאלני?

הקונסול הראשון של ארה״ב בארץ כיהן במשך שמונה ימים, הודח לאחר שהתברר שהוא משיחי ועמד למשפט בחשד שהיה… משוגע.

באחד הפרקים הקודמים דיברנו על מה שכינינו "המאה האשורית", מאה בה אשור מפגינה את כוחה העצום מול כל המזרח הקדום, מאה שבסופה ביהודה עולה לשלטון המלך יאשיהו. בפרק זה נסקור את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופתו, שינויים אשר במידה לא מבוטלת אפילו מכתיבים את חיינו עד היום הזה.אבל מדוע? ובכן - בתקופת הזמן עליה נשוחח בפרק זה, ייתכן ומתרחשת דרמה תיאולוגית (לפחות תחילתה...) של הכתיבה המכונה "ההיסטוריה הדויטרונומיסטית", ההיסטוריה על פי ספר דברים.מהי ההיסטוריה הדויטרונומיסטית? מהי הטעות הנפוצה בדיבור הפופולארי אודות החלקים במקרא בהם מספר לנו המקרא אודות מונותאיזם בימי יאשיהו? האם מדובר בסופר-היסטוריון אחד? עורכים מרובים? או אולי באסכולה שלמה שאנשיה "תפרו" את המקורות השונים של המסורות העתיקות לכדי סיפור אחד? כמה רבדים יש בהיסטוריה הדויטרונומיסטית והאם אפשר לתארם, ע"י היעזרות בארכיאולוגיה? מה לגבי ההצעה כי הכתיבה הדויטרונומיסטית מתחילה בימי המלך יאשיהו ושהמקור של כתיבה ותפיסות אלו הינה ישראל של המאה השמינית לפנה"ס? האם ניתן למצוא לכך סימוכין בשטח?על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. האזנה נעימה,יותם

האם לשים נודניק בבוקר? מה לאכול הפעם? האם לסדר קודם כל את פינת האוכל ואז את הסלון או ההפך?  האדם הממוצע מקבל 35,000 החלטות ביממה. איך זה משפיע עלינו או במילים אחרות איך לעזאזל מקבלים החלטות? בפרק הזה מתארח אלעד מיכאלוביץ', פסיכולוג חברתי, מאמן אישי ודוקטורנט לפסיכולוגיה לשיחה על קבלת החלטות. למה זה כל כך קשה לקבל החלטות? האם יש דבר כזה החלטה טובה? ואיך אפשר לשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלנו?

In this episode, Dr. Papadantonakis from Winship Cancer Institute of Emory University, Atlanta, US, and Dr. Mittelman, chairman of the MDS Foundation scientific board, discuss the range of treatment options for patients with MDS. 

שנה וחצי לאחר הופעת ChatGPT, נדמה שלכולם כבר ברור שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית נרחבת. כעת נחשפת העובדה שכמו כל מהפכה, בין אם היא מהפכה תעשייתית ובין אם היא מהפכה של בינה מלאכותית, בין אם היא מבוססת על מכונות טקסטיל או על שרתים ומחשבים, גם למהפכה הזו יש השפעה נרחבת, ולעתים הרסנית, על הסביבה.כשהתחלתי להתעניין בכיוון הזה חשבתי שעיקר הבעיה היא העובדה שחוות השרתים העצומות צורכות הרבה מאוד חשמל – והן אכן צורכות הרבה מאוד חשמל - אבל הן בעיקר צורכות משאב נוסף, שעליו ממש לא חשבתי: מים.אז בכל פעם שאתם מבקשים מ-ChatGPT לעשות משהו, כמה מים הוא שותה?קישורים:מחקר: להפוך את הבינה המלאכותית לפחות צמאהכמה מים צורכת בינה מלאכותיתהבינה המלאכותית לוקחת מים מהמדברמשבר האנרגיה והמים באמריקה הלטיניתאירלנד וחוות שרתים

מי זה סופרסטאר? למה צריך עוד עצים? ואיפה הפלאפל הכי טוב באזור?

ד"ר לאוניד קאופמן גדל בברית המועצות, עלה לישראל וגידל את דור השחיינים האולימפיים בארץ. הוא מספר למה עלה ארצה למרות שלא סבל בברית המועצות, על המורכבות בהסתגלות בארץ ועל הדרך בה פילס את דרכו המקצועית כאחד המאמנים המשפיעים ביותר בישראל בתחום השחייה. בנוסף, הוא מסביר באיזה גיל צריך להתחיל לשחות ומה הוא צריך לעשות כדי לגדול להיות שחיין מקצועי.

האם ידעתם שניתן למצוא זכוכית בתחבושות, בתרופות לאקנה, ואפילו במשחות שיניים? ידעתם שזכוכית מהווה כלי לקידום הטיפול בסרטן? מה כ"כ מיוחד בזכוכית שאנו מכירים? כיצד הזכוכית אפשרה למין האנושי להתפתח? איפה נמצאת הזכוכית בתוך הסקאלה שבין מוצק לנוזל? והאם פלסטיק הוא סוג של זכוכית?הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם ד"ר רחלי וקשלק, כימאית מומחית לתחום החומרים ומרצה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, בה אנו "ננפץ לרסיסים" את כל השימושים השונים והמפתיעים של זכוכית בגוף האדם. האזנה נעימה! 

כן, בדיוק ככה: לפני אלף שנה הוויקינגים עשו את כל הדרך מנורווגיה אל ארץ הקודש.

איך נרגעים בים? מה הכי טוב לאכול? ומה לומדים בהרצאה על מדוזות?

כולנו מחכים לרגע הזה בליל הסדר שבו הקטנטנים עומדים על הכיסא ומתחילים לשיר. הרגע הזה הוא אולי החמוד ביותר בחג, אבל הוא גם רגע חשוב ביותר בבניית שרשרת בת אלפי שנים של מסורת יהודית. רוני קרביץ מארח את הרב צבי אזרחי, איש חינוך ומרצה בנפש יהודי, שמסביר מדוע דווקא ליל הסדר מכל החגים הוא החוליה המקשרת בין סב, בנו ונכדו? מה התפקיד שלנו בליל הסדר? ואיך כל זה קשור לסלט?

ביולי 1943, גורלה של החזית המזרחית - ולמעשה גורלה של מלחמת העולם השניה כולה - היו על כף המאזניים, כששניים מהצבאות הגדולים ביותר שידעה האנושות מאז ומעולם התייצבו זה מול זה בקורסק: גרמניה הנאצית, שהטנקים שלה היו הטובים ביותר בעולם, וברית המועצות עם כמעט שני מיליון חיילים ושלושים אלף קני ארטילריה. ולגרמנים היה אס נוסף בשרוול: הגנרל שהיה מופקד על שדה הקרב היה אריך פון מאנשטיין, שהיסטוריונים רבים רואים בו את המפקד הצבאי הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמה כולה. תודה רבה מיוחדת לאלי גולוסובסקי, שלא רק הציע את הנושא לפרק אלא גם סיפק לי כמה סיפורים מעניין בשבילו כחלק מפרויקט מדהים שהוא לקח על עצמו לראיין וטרנים רוסים שלקחו חלק במלחמת העולם השניה ועלו לישראל. בקרו בעמוד הפייסבוק של הפרויקט: https://www.facebook.com/veteransww2האזנה נעימה,רן

הוא מאחר לי לדייט אז אני חושבת שהוא לא בעניין או רגוע מכך, נפגש עם מישהי אחרת. אני אמא גרועה כי הילדה פספסה את החוג שהיא אוהבת בגלל שאיחרתי. ההצלחה שלי היא מקרית אבל הכישלון הוא לגמרי בגללי. אלו רק חלק מעיוותי החשיבה בהם אנחנו מזינים את עצמנו. עיוותים שיכולים להתפתח לדפוסים של ממש עד כדי תחושות דיכאון וחרדה. אז איך אנחנו יכולים להיות קצת יותר סלחנים כלפי עצמינו וכלפי אחרים? שיטת הCBT צברה תאוצה בשנים האחרונות, בדיוק משום שהיא גורמת לנו לבחון את נקודת המבט שלנו על עצמינו ועל אחרים. בפרק הזה נארח את אשחר שורק, פסיכולוגית חינוכית מתמחה, מרצה באונ' הפתוחה ומרצה להורים, שתסביר לנו מאיפה הגישה הגישה, תספר לנו על הרכיב הקוגנטיבי שלה ותציג לנו עיוותי חשיבה שונים לסיטואציות שכולנו מכירות ומכירים.

אחד הסיפורים האהובים והמוכרים בתורה, הוא סיפור יעקב שחולם את חלום הסולם. לסיפור קצר זה ניתנו לאורך הדורות פרשנויות רבות. אם מבינים אותו בהקשרו ההיסטורי המתאים, נוכחים לדעת כי הוא מתכתב עם הקונטקסט התרבותי שבתוכו חובר והוא מכיל זיקות חוץ מקראיות רבות. בפרק נעמוד על חלק מהן, בין השאר:מה משמעות המילה "סולם" בסיפור, וכיצד הוא מתקשר למקדשים מסופוטמיים בימי קדם? מדוע  נכתב שמלאכי אלוהים עולים ויורדים בסולם? מה הקשר בין הסיפור לסיפור מגדל בבל מחד ולמיתוס הבריאה הבבלי מאידך?מהם שלושת סוגי החלומות בז'אנר הספרותי של חלומות בעולם העתיק, וכיצד, באופן חריג, שלושתם באים לידי ביטוי בחלומו של יעקב?מדוע לאחר יקיצתו יעקב מציב לאלוהים תנאים? מה פשר ההבטחה של אלוהים ליעקב ומה פשר תגובתו של יעקב? וכיצד הסיפור עומד בצומת מרכזית בהקבלה בין יעקב, אברהם ובני ישראל השבים מהגלות?על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם

כמה מכם חשבתם לנסות לשחות במי קרח? שי ברייטנר, מנכ"ל BICI, חברה לניהול סכסוכים עסקיים, גילה את השחייה במי קרח בטעות ומאז לא יכול להפסיק. למה בכלל לשחות במי קרח? למי זה מתאים? וממה צריך להיזהר?

Once every year, Check Point releases an annual report reviewing the biggest events and trends in cybersecurity. In this episode we'll break down the latest iteration, focusing on its most important parts, to catch you up on what you need to know most in 2024.

תדהר היא קבוצת נדל"ן בינלאומית דינמית היוזמת, מקימה ומשווקת פרויקטים למגורים, למסחר ותעשייה בארץ ובעולם, ובנוסף נחשבת לחברת עבודות גמר ומעטפת. איך חברה כזו, שאחראית על תחומים רבים כל כך מהרעיון, דרך הביצוע ועד ניהול הלקוחות, יכולה להתנהל בצורה יעילה יותר? הפעם, פאני דוד, מנהלת מערכות מידע של קבוצת תדהר מסבירה על אתגר האינטגרציה: איך גורמים למערכות של שתי ספקיות לתקשר בניהן? איך יוצרים מערכת אחת הוליסטית שמייצרת קשר בין המערכות העסקיות השונות? ואיך רותמים את ההנהלה, העובדים והארגון בעבודה על מערכת חדשה? 

קוד ריוויו הוא עניין רגיש. הוא מפגיש את הקוד שכתבת עם עיניים של אדם אחר, שיש לו (או לה) ציפיות, תפיסות ודרישות משל עצמם. איך נכון לנהל את התהליך הזה? איך להיכנס אליו ברוגע, ולצאת שלמים?רינה ארטשטיין היא Tech Lead בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה, מרצה ומנטורית, ועוסקת בקידום נשים בהייטק. היא שבה ל-"עושים תוכנה" כדי לתת את הזווית המיוחדת שלה על קוד ריוויו, דרך הפרספקטיבה של המושג "כנות רדיקלית". שוחחנו על מטרותיו של הקוד ריוויו (לאו דווקא לתפוס באגים), על "חוק הגבות", על מדוע כדאי להבחין בין העדפות אישיות לבין מה שחשוב באמת בקוד, על המשמעות של readability בגוגל, על הקשר בין קוד ריוויו לבין הקונספט של "אדם סביר והגיוני", על איך עושים ריוויו לקוד שיצר AI, ועל למה הכלי התכנותי הכי חזק שיש לה, הוא דווקא מילון למילים נרדפות.האזנה נעימה,בועז לביאהספרים שעליהם המליצה רינה:https://www.amazon.com/Radical-Candor-Revised-Kick-Ass-Humanity/dp/1250235375https://www.amazon.com/Crucial-Conversations-Talking-Stakes-Second/dp/1469266822

אנחנו מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על הדמוגרפיה, הגאוגרפיה,  והכלכלה של יהדות אשכנז. במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו,  ומדוע הם זכו להגנת השלטון

בחיי היומיום אנחנו משתמשים במטאפורות רבות שקשורות לעולם הטכנולוגיה אבל למה מכל המטאפורות רעיונות מיוצגים בצורה של נורה, נורה שנדלקת.למה דווקא המטאפורה הזו תפסה ומה היא אומרת על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות או חדשנות? האם הנורה, הדרך שבו היא עובדת והאופן שבו היא באה לעולם, מתארת בצורה מדויקת או מוצלחת את האופן שבו רעיונות באים לעולם ומה היה קורה אם היינו משתמשים בטכנולוגיה אחרת כדי לתאר את התהליך הזה?כדי לענות על השאלה הזו הייתי צריך לצלול לעולם האלקטרוניקה, הפילוסופיה, העסקים ואפילו לעולמם של הסרטים המצוירים ואז גיליתי שזה לא רק תרגיל מעניין, שמערב היסטוריה, טכנולוגיה ודמיון, זה גם תרגיל שיכול ללמד אותנו לקח חשוב על האירועים האלו שכל כך מעניינים אותנו, שאנחנו כל כך חושקים בהם, כמו הופעתו של רעיון מוצלח, כמו אותה יצירתיות מתפרצת שהנורה אמורה לייצג.קישורים:התמונה של אדיסוןhttps://bit.ly/3TDSkWgסרטון: פליקס החתול והנורה החשמליתhttps://www.youtube.com/watch?v=1HuKX7r1vpg

אם, כמו שתמיד סיפרו לנו, אסטרואיד ענק הרג את כל הדינוזאורים - איך זה שהוא לא הרג את היונקים? ומה בעצם הפריע לדינוזאורים בצד השני של כדור הארץ? הסיפור המרגיע והשלו על היום האחרון של הדינוזאורים בכדור הארץ.

אין מקום שיש בו יותר אתגרים וקושי לתת רפואה באיכות טובה ובזמינות גבוהה, מאשר בספר, תוצאה של מרחקים גיאוגרפיים מנקודות יישוב גדולות, וזמינות נמוכה של כוח אדם מיומן. ד"ר אסי סיקורל, רופא כפר ומנהל יחידת החדשנות במחוז דרום בשירותי בריאות כללית מספר על הנגשת מערכת הבריאות לפריפריות, ואיך מקיימים בתוך המדבר חדשנות (בעיקר תפישתית) הנטועה בחיבור למקום ולקהילה. 

פרק הלייב השני שלנו מול קהל חי בצוותא! והפעם- מקס ברנר

איך קרה שאיש עם מוגבלות שכלית נכלא, נשפט, הורשע והוצא להורג בגין פשע שלא ביצע?

AI is coming and industrial security is an issue. Join us as Leo Simonovich VP at Siemens Energy joins us to look at both in the context of the energy transition - burning fewer fuels to achieve the same industrial process goals.

מחוללי סרטונים הם התחום הלוהט בחזית הבינה המלאכותית. OpenAI הציגה לאחרונה את Sora, אבל גם בירושלים לא שוקטים על השמרים. חברת Lightricks הישראלית, שידועה באפליקציות עיבוד התמונה הפופולריות שלה, חשפה לא מזמן מוצר חדש, LTX studio, שמאפשר יצירה של וידאו ערוך, שלם, מפרומפט טקסטואלי. מה קורה שם מאחורי הקלעים? איך נראית המהפכה הזו מבפנים?הראל קין הוא חוקר ראייה חישובית בחברת Lightricks וגם מתרגם ספרותי מגרמנית. שוחחנו על תפקידו כחוקר, על השילוב שעושים ב-Lightricks בין גישות קלאסיות למודלים חדישים, על הדמוקרטיזציה שעובר התחום ועל האתגר שבמעקב אחר שטף החידושים הבלתי פוסק; אבל גם על הדמיון בין תרגום ספרותי לבין פיתוח תוכנה, על איך נראה באג בתרגום, ועל המשמעות של עליית ה-AI עבורו כמתרגם.האזנה נעימה,בועז לביאLTX Studiohttps://ltx.studio/מנדל של הספרים / שטפן צוויג (תרגום: הראל קין)https://9livespress.com/product/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/

זה לא סוד שלכולנו יש סודות- מהמתכון הסודי של סבתא ועד הפנטזיות המיניות. מגיל קטן אנחנו לומדים שיש מותר ואסור שבמרחב שבניהם מסתתרים הסודות. חלקם סודות שבמרוצת השנים מתבררים לנו כקטנים וחלקם סודות כמוסים ביותר, כאלו שקשה לנו להודות אפילו בפני עצמינו שקרו. הבעיה עם סודות היא שמגיל קטן משדרים לנו מסרים כפולים- ספרו הכל לאמא ואבא, אבל יש דברים שלא כדאי לספר לאף אחד. בפרק מיוחד לקראת האחד באפריל, יום השקרים והשוטים, נארח את נעמה מוזס, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת CBT, סופרת ומשוררת, שתסביר לנו מה ההבדל בין סוד לשקר, למה אנחנו צריכים כל אחד מהם, איך הם באים ליידי ביטוי בחיינו ואילו מחיר הם גובים מאיתנו? 

עיתונאי בולגרי מגיע לבית החולים בלונדון עם עקיצה מסתורית ברגל. הרופאים לא בטוחים איך לטפל בעקיצה המשונה - ובמהרה מצבו מחמיר. מאחורי העקיצה, כך מסתבר, מסתתר סיפור יוצא דופן שמתחיל בצמח תמים למראה ומסתיים בארכיוני המשטר הסובייטי.אז מה בדיוק קרה לגיאורגי מרקוב - והאם מישהו ניסה להרוג אותו במכוון?

הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל.קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממלכת ישראל נמצאת בשיאה. כיצד ייתכן ובתקופה כה קצרה הורע מצבה של הממלכה העברית הצפונית עד כדי חורבן? מהי הסיבה הישירה לחורבן? מדוע הכותב של ספר מלכים "מרחם" על המלך הושע, מלכה האחרון של ישראל ומקטין את "אשמתו" ביחס למלכי ישראל שקדמו לו? מה גרם להושע, שהיה "וסל אשורי טוב" להחליט למרוד?מה אנו יודעים על המלך האשורי שלמנאסר החמישי? מדוע יורשו, סרגון השני, טוען שהוא הוא היה זה שכבש את שומרון ולא שלמנאסר? מה באמת קרה שם? מדוע לאחר כליאתו של הושע ע"י האשורים, הם נאלצו לצור עוד שלוש שנים תמימות על הבירה שומרון לפני שהצליחו לכבוש אותה? מהו ההסבר הריאלי וההיסטוריוסופי לחורבן? מדוע כותבי ספר מלכים כמעט ובכלל לא מוטרדים מחטאים מוסריים? מי הם השומרונים? מבחינה ארכיאולוגית - מה הטקסטים האשוריים מספרים לנו? האם אפשר למצוא עדויות לעמים הזרים שיושבו בארץ ולגולים שהועברו אחר כבוד לאשור? והאם ייתכן שבעצם הלעג והבוז של העורך המקראי המאוחר לשומרונים הוא הנושא האמיתי של הפרק המתעסק בחורבן ישראל?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.האזנה נעימה,יותם

עד לפני מאות שנים ספורות, עוני היה נחשב פגם מוסרי ואפילו עבירה פלילית: על קצבאות לשם חיים בכבוד לאחר הפרישה מהעבודה - לא היה אפילו על מה לדבר. סדרה של מחקרים פורצי דרך על תוחלת החיים הממוצעת של בני האדם, ועלייתו של הסוציאליזם באירופה בראשית המאה העשרים חוללו מהפכה דרמטית ואפשרו את הקמתן של קרנות הפנסיה המודרנית. אבל שינויים דמוגרפיים בקנה מידה גלובלי מאיימים על העתיד של הפנסיה שלנו ומחייבים אותנו לחשוב קדימה. האזנה נעימה, רן

הפרופסור טוען שההפיכה המשטרית שמובילה ממשלת נתניהו, כוללת היבטים רבים שחורגים מהרפורמה המשפטית עליה הכריזו בינואר 2023. הפעם עושים חשבון מארחים את פרופסור איתי אטר, ראש פורום הכלכלנים, לשיחה על ההשלכות החמורות של המלחמה וההפיכה על הכלכלה.

מה לא כדאי לרכוש במחסני חשמל? מהי 'שיטת המחשבון'? ומי מנגן בפרסומת המיתולוגית של הרשת?

כיצד ניתן למנוע אובדנות באמצעות אפליקציה? מהו המהפך החשיבתי שעובר על תחום בריאות הנפש וכיצד המטופלים בתחום באים לידי ביטוי? והאם ה-7.10 התחיל את המהפך בתחום או שאולי רק האיץ אותו?אנו מזמינים אתכם להאזין לפרק הראשון בסדרת הפודקאסטים החדשה ״עושים חדשנות בבריאות״ בו ד״ר גלעד אגר סגן מנהל המחלקה הפתוחה ומנהל מרכז החדשנות של בית החולים ״גהה״, משתף איך מייצרים חדשנות במקום של סטיגמה והשתקה חברתית ובשינוי שעובר התחום עוד לפני ה-7.10 ומאז.החדשנות בעולמות רפואת הנפש היא כנראה מהמסעירות שיש.

בעקבות מתקפת הפתע בשבעה באוקטובר, כולנו נחשפנו לדיווחים אודות ההכנות שעשה החמאס בעקבות התקיפה הזו- התרגילים, ההונאה המודיעינית, החלפת סימים וכו'.אך יש סוג מסוים של הכנה שרובנו פחות מכירים, התשתית הכלכלית שהקימה חמאס כדי לממן את פעילות הטרור שלהם. לצד מזוודות הכסף שקיבל החמאס מהקטארים, יצר ארגון הטרור תשתית מקוונת ענפה ורבת שנים של מקורות מימון נוספים, ובראש ובראשונה גיוס תרומות באמצעות מטבעות קריפטוגרפים באמצעות חשבונות ברשתות החברתיות ואפליקציות תקשורת.בפרק הזה אנו נצלול לעומקו של המאמץ הזה ונקבל הצצה מרתקת לעולם המסתורי של מימון הטרור. כדי להדריך אותנו במסע זה, אנו מארחים את טום אלכסנדרוביץ, ראש אגף בכיר, הגנה טכנולוגית במערך הסייבר הלאומי.

Drs Nikolaos Papadantonakis of Emory, Atlanta, US, and Moshe Mittelman, Tel-Aviv, Israel, discuss trials presented in American Society of Hematology (ASH) 2023 meeting. They provide some data on luspatercept, imetelstat, roxodustat and Ker-050.  

MDS experts Drs Nikolaos Papadantonakis of Emory, Atlanta, US, and Moshe Mittelman, Tel-Aviv, Israel, discuss new trials presented in the last meeting of the American Society of Hematology (ASH) 2023. They focus on luspatercept, imetelstat and roxodustat.  

ממש עם הקמת המדינה נוסד מיזם ענק, מגלומני, אדיר, שאפתני ודי מטורף: הניסיון לכתוב את האנציקלופדיה הגדולה והטובה בעולם. זה כמעט הצליח. כמו כן: מה זה אאוזואיקון קנדי, ואיך קוראים בעברית לחסילון גמל שלמה.

ההצלחה הגדולה של אלון מאסק, היא לא טוויטר ואפילו לא טסלה. מה שהופך את מאסק לדמות חשובה ומשפיעה היא SpaceX.החל משנת 2006 מאסק וחברת החלל שלו זכו בשורה של מכרזים של נאס"א ושל הממשל האמריקאי, מכרזים שמטרתם לפתח חלליות מסוגים שונים וטילים מסוגים שונים. במסגרת הפעילות של החברה, SpaceX משגרת אינספור דברים לחלל, חלקם מתפוצצים על כן השיגור וחלקם מתפוצצים כאשר הם מנסים לחזור ולכן מאסק החל לחפש אתר ניסויים שיהיה בבעלותו. הפתרון שלו היה להשתלט על כפר קטן בטקסס ואז לנסות ולקנות אותו ואת תושביו.המהלך האגרסיבי הזה הוא רק אחד בשורה של מהלכים שחלקם, כך נדמה, מבקשים להחיות קונספט שזכה לפופולריות במאה ה-19, קונספט של "עיירת חברה" שבו התאגיד לא רק מעסיק אותך, הוא גם בעל הבית שלך. אז מה אתם אומרים, הייתם רוצים שהאדם העשיר בעולם יהיה בעל הבית שלכם?קישורים:שיר: Sixteen Tonsהתחקיר של "מאד'ר ג'ונס"כתבה מצולמת: מאסק מנסה להשתלט על עיירהוול-סטריט ג'ורנל: מאסק בונה עיירה בטקססהסרטון של צ'אפ אמברוז

היום כולם יודעים ש"דאטה זה מאוד חשוב". אבל למה בעצם? הרי עודף דאטה זו מפלצת שלא יודעת שובע, וגם טומנת בחובה לא מעט סיכונים. "לפעמים אנחנו שוכחים שהדאטה הוא הסוסים של עגלת ה-AI" אומר אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס. אז איך הכל קשור לניהול דאטה ולהיפר-פרסונליזציה ברמה הגבוהה ביותר? למה חשוב לצמצם את הפער האדיר ולקרב בין הביזנס ל-IT? איך כל זה קשור לאומץ הלב של ה-CTO? ולמה אסטרטגיית הדאטה שלכם צריכה להיות קודם כל פילוסופית ורק אחר כך – טכנולוגית? אודי ממליץ: לקרוא את הספר Principals של המשקיע האמריקאי ריי דאליו (Ray Dalio) וגם את המחקר המעולה שלו Why Nations Succeed or Fail, ולהכיר לעומק את חברת Yamaha – שמסוגלת לייצר חלילית מושלמת לצד מנוע לאופנוע בנפח 1500 סמ"ק. "ובהכל הם פיינשמקרים".

למה לקומיקאים אסור להיות חטובים? מה קרה בבריכה? ומה הקשר לצדי צרפתי?

החל משריקה מפורסמת, דרך כל ההיסטוריה של המוזיקה ועד… הטרדה מינית - איך ההיסטוריונים חוקרים מוזיקה?

השפעתה של שפת התכנות Go הולכת וגדלה. בסקר TIOBE האחרון, שמדרג את הפופולריות של שפות תכנות, תפסה Go את המקום הגבוה ביותר שלה אי-פעם: מקום שמיני. קצת מתחת לג'אווה-סקריפט ו-#C. ולא נראה שהיא עומדת לעצור.נטלי פיסטונוביץ' ביקרה כבר ב"עושים תוכנה" בתפקידה כשגרירת OpenAI, אבל הפעם היא באה לדבר על Go – שפה שקרובה לליבה במיוחד. נטלי למדה הנדסת חשמל בטכניון, ואחר-כך עבדה בסטארטאפים באירופה, אפריקה וארה״ב בתחום הבקאנד וה-DevOps (עם פוקוס על Go), והרצתה על כל זה בכנסי הייטק ברחבי העולם. היא גרה בברלין, מייעצת בתחום ה-AI לחברות, וגם מארגנת כנסי Go, סקיוריטי ו-AI באירופה. שוחחנו על סיפור הלידה של Go, על הבעיות שהיא באה לפתור, על הפופולריות המיוחדת של Go בעולם הפינטק, על הקשר המיוחד של Go לברלין, ועל הסיבות שבגללן Go היא השפה המתאימה ביותר, לדעתה של נטלי, לפיתוח תוכנה בעידן ה-AI.האזנה נעימה,בועז לביאהספר שעליו המליצה נטלי: https://www.manning.com/books/go-in-actionלהרצאה של נטלי על Go ו-DevOps:https://www.youtube.com/watch?v=PZkx4Ai55s0להרצאה של נטלי על Go ו-AI:https://www.youtube.com/watch?v=TBKQkjt_Q_4

בשנת 1848 פיניאס גייג', מנהל עבודה חרוץ וטוב לב, פיקח על הזזת סלעים כבדים ממסלול הרכבת שעתידה להיבנות. הזזת הסלעים התבצעה על ידי דחיפת אבק שריפה אל החריצים בסלע עזרת מוט ברזל. באחת הפעמים בהן עזר גייג' לעובדיו, אירע פיצוץ עז ופתאומי. אבק השריפה שבתוך הסלע התלקח ומוט הברזל חדר את פניו היישר למוחו. נדמה היה לפועלים כי הם צופים במותו אך למרבה ההפתעה הוא נותר בהכרה ואף פטפט עם עוברי אורח כשהמתין לטיפולו. כשהחלים וחזר לעבוד הוא הפך גס רוח, עצבני ואיבד את עבודתו. מה קרה לפיניאס גייג'? וכיצד זה קשור לנוירופסיכולוגיה? אורחת בפרק: ד"ר נעמה קיביליס מאירי, פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית קלינית מגישת הפודקאסט "פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים"

חוקים הם לכאורה נושא משעמם וטכני...האמנם? בפרק זה של עושים תנ"ך ננסה לשכנע אתכם שלא כך הדבר.חוק, נוצר פעמים רבות כתגובה למציאות בשטח, להתנהגות אנושית, למצב חברתי קיים - ולכן בדיוק החוק יכול לתת לנו הצצה מרתקת על העבר.נפתח במקום בו לא היינו מצפים למצוא "חוק" כלל: בספר תהילים. מה ניתן ללמוד מחוקים שנכתבו במזמור תהילים? מה המשורר המקראי מאחל למלך האידיאלי? מדוע המזמור הזה היה יכול להיכתב על כל מלך מהעולם העתיק? אילו חוקים מופיעים בשאר התנ"ך? נמשיך בדיון על חוק בכלל וחוק מקראי בפרט: מהו "ספר הברית" ועל איזה רקע נכתבו החוקים שבו? בספר הברית עדיין מוסד המלוכה אינו קיים ולכן עולה גם השאלה מי כתב ומי אכף את אותם חוקים? למה ספר הברית שעוסק הרבה בענייני כלכלה ונזיקין, אינו מציין אף מילה על גורם האכיפה של החוקים הכתובים בו? ולבסוף מה דעתו של פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, על שימוש לרעה בכוח ומדוע בתחום הצדק החברתי והכלכלה, התנ"ך מהווה מסמך מופת היסטורי? על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה,יותם

בפרק הזה אנחנו עוסקים בשיטת הפרש ההפרשים לזיהוי קשרים סיבתיים. הפרופסור מסביר את עקרונות השיטה ומספק דוגמאות רבות, ובכללן קרדיט לראשון שהשתמש בשיטה והבין, כבר במחצית המאה ה-19 , שכולרה מועברת במים ולא באוויר.

פרק הלייב הראשון שלנו מול קהל חי בצוותא!

How hard is it for an attacker to dig around in my network? Robin Berthier of Network Perception joins us to look at new network segmentation evaluation and visualization technology that lets us see at a glance how much trouble, or not, we're in.

מה זה פסוריאזיס ואיך נראה המנגנון הביולוגי שגורם למחלה? איך הטיפול במחלת הפסוריאזיס משתנה ומתפתח בשנים האחרונות, והאם יכול להיות שבעוד מספר שנים עולם הטיפול במחלה ייראה אחרת לגמרי?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר פליקס פבלוצקי, מנהל מכון הפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה בבית החולים שיבא, ויו"רהחוג לפסוריאזיס בישראל.למידע נוסף על מחלת הפסוריאזיס ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.

לסיכום הסדרה על פנחס ספיר, ראיון עם רועי גרון. איך ההתערבות של ספיר בכלכלה הפכה למדרון חלקלק?האם היתה דרך חכמה יותר להשקיע את כספי השילומים? והאם יש פתרון לבעיות של עיירות הפיתוח?

כולם אומרים שאסור לסמוך על ויקיפדיה, וכולם גם משתמשים בה, כל הזמן. עד כמה אפשר לסמוך על האנציקלופדיה הגדולה ביותר בהיסטוריה, שכל אחד יכול לערוך? דורון בודק עובדות בויקיפדיה בתחום היחיד שהוא מוסמך בו ומתרגז על יצורי ים עם שם טיפשי.

אני מגיש את "עושים טכנולוגיה" ממארס 2019 ועד היום, חמש שנים רצופות; כמעט מאתיים פרקים שמכילים יותר מחצי מיליון מילים. לאורך השנים נשאלתי כל מיני שאלות (חלקן מוזרות) ולמדתי כמה דברים על האופן שבו אפשר לספר סיפורים על טכנולוגיה, על מרואיינים, על מאזינים ועל התגובות שלהם. לרגל המאורע החגיגי החלטתי לעצור לרגע ולהעלות פרק אחר, שונה ואישי שבו אני מספר סיפורים שבדרך כלל לא שומעים, נותן כמה טיפים ליוצרים מתחילים וגם בוחר את הפרק האהוב עליי בכל אחת מחמש השנים האחרונות.

שני אחים מיוון החליטו ללמד את העמים הסלאביים קרוא וכתוב - ושינו את העולם

מה הבעיה עם תפוח אדמה מוקרם? מה זה לונה פאק? ואיך הצלחנו שוב לשלב את אלאדין בפרק?

נדמה כי האו"ם, שקם על חורבות מלחמת העולם השנייה,מרבה לבקר ולנגח את מדינת ישראל. האם האו"ם, אשר חרט על דגלו את שיתוף הפעולה וקידום נושאי ביטחון, צדק, זכויות אדם ושלום עולמי, באמת נגדנו? איך הכל התחיל? מדוע היחסים בין ישראל והאו"ם לא זוכים כיום לעדנה? מה מקומה של אמירתו של בן גוריון "או"ם שמום" בנושא? מה היו העליות והמורדות ביחסי ישראל והאו"ם במהלך השנים ואיפה אנחנו ישראל הקטנה עומדת במשחק הפוליטי הבינלאומי?על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר ירון סלמן, מרצה באוניסרסיטת בן גוריון ובמכללת עמק יזרעאל.

איך יוצרים עולם שבו יהיה לנו קל יותר לסגל הרגלים? במה בכלל תלויים הקשיים שלנו לייצר הרגלים בריאים וטובים יותר? ואיך מתמידים ביצירת הרגל חדש? חלק שני בשיחה עם יהודית כץ, מנחת הפודקאסט "חושבים טוב", יזמית, יועצת, מרצה וכותבת שמסבירה את מעגל ההרגל דרך התבוננות על דרכי החשיבה שלנו והשפעת הסביבה המקיפה אותנו.

אחרי שבפרק הראשון עסקנו בקושי לזהות קשרים סיבתיים בין משתנים, בפרק הזה נפנה לפתרונות. בעזרת דוגמאות רבות, הכוללות את הקרדיט ההיסטורי למפתחי השיטות השונות, הפרופסור מסביר איך בכל זאת אפשר לזהות קשרים סיבתיים ללא ניסוי מבוקר.

קפה הוא לא רק משקה פופולרי - הוא גם חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית: אנחנו עושים הפסקת קפה בעבודה, נפגשים עם לקוח בבית קפה, יושבים על קפה עם החברה הכי טובה ואורזים פק"ל קפה למילואים. קפה הוא לא המשקה היחיד, כמובן, שתופס מקום משמעותי כל כך בתרבות שלנו: בירה ויין, למשל, הם משמעותיים לא פחות ואולי אפילו יותר. אבל הבירה והיין מלווים את בני האדם מזה אלפי שנים, בעוד ששתיית קפה היא עניין חדש יחסית: כמשקה, הקפה נכנס לחיינו לפני כארבע מאות שנה בסך הכל. אז, איך בכל זאת הצליח הקפה להפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית בכל כך הרבה מדינות ותרבויות ברחבי העולם, בפרק זמן קצר כל כך?האזנה נעימה :-)רן

כשיובל שוסטר יוצא להילחם במחבלי החמאס שתוקפים את הקיבוץ שלו מפלסים, אבא שלו אלון מרגיש כמו אברהם אבינו ששלח את בנו לעקידה. אלון שנמצא באותן שעות בחמ"ל של הקיבוץ, לא יודע מה קורה בחוץ עם הבן שלו. יובל נלחם במחבלים במפלסים, הצטרף לכוחות בכפר עזה ובמסגרת תפקידו הצבאי כקצין לוחם נכנס להילחם בתוך עזה.

בפרק זה של עושים תנ"ך אנו חוזרים למחזור סיפורי יוסף ונדבר על סיפור עסיסי ומעניין - יוסף ואשת פוטיפר.בפרק, נדון בטקסט המופיע בספר בראשית בפרק ל"ח, אך ננצל את סיפור המעשה המרתק, בכדי לנתח ולבחון את הטקסט המקראי בכלים בהם לא השתמשנו עד היום - בחינת הפרק תוך התייחסות לתולדת הפרשנות של הטקסט במהלך הדורות. לאחר שיוסף גיבורנו יפה התואר הפך לעבד והגיע לביתו של פוטיפר, סריס פרעה ושר הטבחים, הוא עושה חיל בביתו של המצרי. יוסף בולט ומצטיין במעשיו והוא אף מושך את תשומת ליבה של אשתו של פוטיפר המנסה לפתות את יוסף. מה קרה לאחר מכן? האם יוסף אכן מתלבט מה עליו לעשות ואיך עליו לנהוג? מה בין פירושם של בעלי המסורה לטקסט עצמו? איזו מסורת מצרית עתיקה מזכירה באופן חשוד למדי את סיפורו של יוסף? מה לגבי השוואה בין הסיפור שלנו לסיפורים מקראיים אחרים? האם יש מוטיבים דומים וחוזרים בסיפורים הללו? מה עשתה אשת פוטיפר בכדי "להגן" על עצמה? למה פוטיפר לא שפט את יוסף לחומרה ולא הענישו באופן חמור על מעשיו שכביכול אין להם כפרה? איך מופיע הסיפור אודות יוסף ואשת פוטיפר בספר "צוואת השבטים"? ומה בין הטקסט המקראי לקוראן המוסלמי? על כל זאת ועוד בפרק שלפניכם בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם

מסע של שבעים שנים שהתחיל בשדות חקלאיים צנועים בקצה הגליל – ומסתכם במועצה מקומית מתפתחת בה חיים ישראלים שפורצים את כל תקרות הזכוכית והמגבלות.

אנו חיים בזמנים מדהימים: זוהי הפעם ראשונה בהיסטוריה שבה במקום שבני אדם ידברו עם מחשב בשפת מחשב, המחשב מדבר עם בני אדם בשפה אנושית. התוצאה: מגוון עצום של אפשרויות שלא היו לנו בעבר.הפעם, בפורמט חדש, ד"ר יובל דרור בשיחה עם רמי סגל, מנהל קבוצת מוצר בסיילספורס - על האתגרים והיתרונות של הבינה המלאכותית.האם שילוב בינה מלאכותית הוא תהליך אבולוציוני שהולך ומתקדם או הייפ חולף? כיצד כניסת הבינה המלאכותית משפיעה על שלושת היסודות של החברה שלכם - שיווק, מכירות ושירות? וגם: כיצד הכל מתכנס אל תוך מילה אחת קטנה-גדולה: דאטה.רמי ממליץ: לקרוא את "חוק החמש שניות" מאת מל רובינס, לעקוב אחר Andrew NG והאתר שלו deeplearning.ai ואחר חברת הרובוטים Boston Dynamics.

למה כדאי להצטייד בבולים? מה לעשות אם ננעלים בסניף? ומה זה פרפרמוריה?

עופרה נבו, ביתו של אשכול ומחברת הספר אשכול של הומור, מספרת בפתיחות לב על האב והמנהיג שהיה. מרגעים הזכורים לה מילדותה, דרך שיחות על המפלגה בארוחות השישי ועד פתרון החתונה היצירתי שהגה אביה על מנת לשמור על ערכי המשפחה בזמן מיתון. יוחאי נכדו של אשכול מספר על הגעגוע לערכים בהם האמין סבו, אשכול נבו מספר מדוע למרות שלא הכיר את סבו הוא עדיין מהווה דמות משמעותית עבורו ושיזף רפאלי מספר כיצד בישרו על לכתו של סבו אל מול כל בית הספר.

בלונדון של המאה ה-19, עיר של ערפל ופיח, עולה תעלומה רפואית משונה: מה הקשר בין נטייה לשברים מרובים, עייפות כרונית ושתן עם תכונות מוזרות? התעלומה הזאת מובילה לגילויה של מחלה בשם מיאלומה נפוצה, מחלה אונקולוגית שבה חולים עשרות אלפים גם היום. מהי מיאלומה נפוצה ומה משתבש במנגנון הביולוגי הגורם לה? מה אפשר לעשות כשתאי מערכת החיסון יוצאים מכלל שליטה? והאם יש מקום לאופטימיות? כדי לענות על שאלות אלו ואחרות, ולספר את סיפורה המרתק של המיאלומה הנפוצה, אירחנו את פרופ' מירב לייבה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית בביה"ח אסותא אשדוד.האזנה נעימה!

Precision farming is heavily automated, as are the "food factories" essential to feeding the world's population. Marcus Sachs at the McCrary Institute at Auburn University joins us to look at the threats, the challenges and opportunities to secure our food supplies from cyber risk.

אחרי אסון גדול ממדים הציבור נאחז בסיפורים חסרי בסיס. מדוע זה קורה לאורך ההיסטוריה? ד״ר תום ביאליק על קונספירציות פוליטיות ובטחוניות.

מה בדיוק עושה ארכיטקט תוכנה? כל ארכיטקט או ארכיטקטית שתשאלו, יגידו לכם, כנראה, משהו אחר. לאו דווקא כי יש המון הגדרות לתפקיד, אלא כי הוא מאוד אינדיבידואלי, וכל ארכיטקט לוקח אותו לעולם שלו. איך נכנס ארכיטקט לתוך פרויקט? מהן הדרישות שמעניינות אותו? באיזה אופן הוא מעדיף להציג את הארכיטקטורה של המערכת? מהם הכישורים הדרושים לתפקיד? האם צריך לדעת לתכנת? האם כדאי להתמקצע בהופעה מול קהל?ממי לביא הוא ארכיטקט תוכנה וענן עם שנות ניסיון רבות, כיזם כשכיר וכיועץ. יש לו גם 20 קורסים דיגיטליים, פופולריים מאוד, על ארכיטקטורה וענן, שנרכשו על-ידי למעלה מ-250,000 סטודנטים. דיברנו על מקצוע ארכיטקט התוכנה, על הייחוד ועל האתגרים שבו, וממי חלק סודות ועצות, וגם פתח כמה נושאים כאובים: למשל, למה פייתון היא שפה בעייתית כל-כך בעיניו, ואיך הוא שרף את עצמו פעם כארכיטקט, כשהיה בתחילת דרכו.האזנה נעימה!פרק מומלץ של "עושים תוכנה" שהזכרנו, בנושא "הובלה ללא סמכות", עם רינה ארטשטיין:https://www.osimhistoria.com/software/ep135-being_ic

באמצע פברואר 2024, חברת OpenAI חשפה פיתוח חדש, Sora או "שמיים" ביפנית, מודל בינה מלאכותית שמאפשר ליצור סרטוני וידאו באורך של עד כדקה. כל שצריך לעשות הוא לתאר סצנה, נניח, "איש מבוגר לבוש חליפה מדבר עם הנכדה שלו בבית קפה", לשלוח את הפרומפט, ו-Sora תייצר סרטון.הטכנולוגיה היכתה את העולם בתדהמה והיא כל כך מרשימה שכבר אפשר לראות לאן זה הולך. זה עניין של שנה, שנתיים אולי שלוש, עד שיופיעו סרטונים שכולנו נשאל את עצמנו "האם אדם צילם אותם או שמא זו יצירה של מכונה, האם האדם שמופיע בהם הוא אמיתי או שגם הוא המצאה של המכונה?". זו אותה השאלה שאנחנו שואלים את כיום כאשר אנחנו נתקלים בטקסט או בתמונה.זה יהיה הרגע שבו הטכנולוגיה תגיע לתחנתה האחרונה, הרגע שידחוף אותנו לשאול: "הלו? אפשר לקבל את המציאות, בבקשה?". האם אנחנו צריכים לייחל לרגע הזה או לחשוש מבואו ואיך כל זה קשור לשאלה שנהגתי לשאול את הסטודנטים שלי?קישורים:OpenAI חושפת את Soraתיאוריית השיגור לעולמות נרטיבייםמי צפה בפרסומות הסופרבול באקס?כמה יפנים מתמודדים עם היקיקומורי?ז'רון לנייר: לאן המציאות המדומה תיקח אותנו

מלחמת ששת הימים נחשבה למלחמה מורכבת ביותר שהובילה לניצחון הירואי. תחושת אופוריה אפפה את הציבור הישראלית ותחושת האחדות הלאומית יוחסה למשה דיין, שירד את תפקיד שר הביטחון מלוי אשכול, כארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה. איך התקבלו החלטות באותה המלחמה? מי באמת הניח את התשתית להתנהלות צבאית נכונה? מדוע בחר אשכול לוותר על התהילה? ואיך נראו ימיו החארונים?

איך זה שאחד האמנים הגדולים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה המודרנית זכה לגורל מקולל וכמעט נמחק מדברי הימים?

מה זה אפקט הריחות? מה קורה ב VIP? ומי הפוליטיקאי הישראלי שמככב בסרט הוליוודי מוכר?

"אחרי אירועי השבעה באוקטובר המצב היה קשה מאוד ועצוב מאוד אבל לא קטסטרופלי" מספר ד"ר ליאור אלפרוביץ', היסטוריון, ומרצה בנפש יהודי לרוני קרביץ. מה הסוד המנהיגותי שהפך את היהדות לאחת התרבויות השורדות ובעתיקות בעולם? מדוע המצב לא גרוע כמו שחשבנו? כמה אנשים עלו ארצה מתחילת המלחמה, ומה ההנהגה שלנו צריכה לעשות כדי לשקם אמון שנפגע?

Mrs. Iris Yahal, founder and director of MDS Israel Support Group (Israel MDS Foundation), discusses with Dr. Moshe Mittelman of Tel-Aviv, an MDS expert, several issues that are within the interest of MDS patients and families, including issues related to quality of life and the participation in clinical trials.

שיטת ספיר, פרק חמישי ואחרון. פרק אחרון בסיפור על האיש והשיטה. פרשות שחיתות, משברים כלכליים, מלחמת יום כיפור וטרגדיות בחיים האישיים- אלו הארועים שלרוע המזל מהווים את אקורד הסיום בסיפורו של פנחס ספיר. השיטה בה בחר לקדם את הכלכלה הישראלית הביאה אמנם לצמיחה ופיתוח, אבל גם יצרה בעיות קשות שהוא מבין שעליו להתמודד איתן בזמן הקצר שנותר לו בתפקידו כשר אוצר. כיצד ספיר יתמודד עם המצב? והאם מורשתו תשרוד את גל פרשות השחיתות שישטוף את המדינה בשנות השבעים?

בזמן המלחמה אנו עדים למעורבות הולכת וגוברת של ארה"ב בנושאים פנים ישראליים - אבל האם המצב היה כך תמיד? מה ההיסטוריה המשותפת בין המדינות יכולה לספר לנו? האם הקשר היה תמיד כה טוב? איך הוא התפתח לאורך השנים? מה היו נקודות השפל ונקודות המפנה ביחסים המורכבים הללו? על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר נתן ארידן, חוקר במכון בן גוריון לחקר ישראל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו. מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי.אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה,יותם

אשכול תמיד רצה להיות חקלאי, אך כשנקרא לתפקיד שר הביטחון, נענה מיד בחיוב והסביר כי צרכי המדינה תמיד לפני צרכיו שלו. בפרק הזה נעסוק בדרכו של אשכול משר ביטחון לראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

אני רוצה להתחיל לקום מוקדם, כדאי שאתחיל לרוץ בבוקר, ממחר דיאטה והפעם באמת. מי מאיתנו לא ניסה לסגל הרגל חדש והפסיד במירוץ מול עצמו? בחלק הראשון מתוך שניים מתארחת יהודית כץ, מנחת הפודקאסט 'חושבים טוב', יזמית, יועצת, מרצה וכותבת, לשיחה על מהו הרגל, מה ההבדל בין מטרה, הרגל והתמכרות ואיך מסגלים הרגלים בריאים ונפטרים מהרגלים מזיקים.

כיצד הופך יישוב חקלאי קטן, ללא פרנסה ומשאבים, למועצה מקומית מבוססת? התשובה לשאלה הזאת בתולדותיה של חצור הגלילית עוברת דרך סיפורה של המנהיגות המקומית בחצור.

פרק ראשון בסדרה. הפרופסור מסביר את האובססיה של כלכלנים לסיבתיות, על העבודה של כלכלנים אמפיריים והשינויים שחלו בעולם המחקר בשנים האחרונות. ולמה להסתכל על נתונים ולהבחין בקורלציות זה לא מספיק.

מה אומרים כשחייבים לפרגן? מה כתוב בדף המסרים של ממלכת החלבה? ומה הקשר של לב אמיץ לשוק?

נחנו נמצאים בתקופה מאוד לחוצה וחריגה,רמת הסטרס של כולנו גבוהה. חולים במחלות אוטואימוניות עלולים לחוות החמרה במחלה.בפרק זה יותם שטיינמן מארח את ד״ר הדר קולב לשיחה על טרשת נפוצה וההתמודדות איתה בעיתות חירום.

בשנות השלושים של המאה העשרים האמינו הפיזיקאים כי יש בידיהם תמונה ברורה ומושלמת למדי של מבנה האטום ושל אבני הבניין היסודיות של הטבע: הפרוטון, הניוטרון והאלקטרון הסבירו היטב תופעות פיזיקליות וכימיות רבות. אך כשפיתח ארנסט לורנס את מאיץ החלקיקים פורץ-הדרך שלו, הופתעו המדענים לגלות שטף של מאות חלקיקים חדשים ובלתי צפויים שהתעופפו לכל עבר בכל ניסוי: 'גן חיות של חלקיקים'. מורי גל-מן, יובל נאמן ואחרים נאלצו לחשוב 'מחוץ לקופסא' כדי לפענח את צפונותיהם של אבני-הבניין היסודיות של הטבע, ולהבין מה מתרחש בעולם המוזר והצבעוני של הקוורקים.בסוף הפרק, שיחה עם חן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו לעזה ושוחררו בעסקת השבויים הראשונה, על הלחץ הציבורי שמפעילות משפחות החטופים על הממשלה. האזנה נעימה,רן

אחד הביטויים השגורים ביותר כשמדברים על הדרוזים הוא שהם קשרו את גורלם במדינת ישראל - אבל מה זה אומר? מי אלו הדרוזים? מה שורשיהם? ומתי התחילה מערכת היחסים של העדה הדרוזית עם היהודים ומדינת ישראל?מזה עשרות שנים הדרוזים לוחמים כתף אל כתף למען ביטחון מדינת ישראל, ומה לגבי מעורבותם במוסדות האזרחיים של מדינת ישראל אז והיום?על כל השאלות המעניינות והתשובות אודות ההיסטוריה של הדרוזים וגלגולי היחסים בין הדרוזים ומדינת ישראל, נשוחח עם ד"ר יוסרי חיזראן, המרכז האקדמי שלם, חוקר והיסטוריון.

From supply chain to Active Directory to segmentation designing security into ICS products is hard. Jake Hawkes walks us through how security gets built into AVEVA Enterprise SCADA.

האם אוכל להגיש את הפודקאסט שלי באנגלית? באמצעות שיבוט הקול שלי זה אפשרי. למרות שיש שימושים לגיטימיים לטכנולוגיית ה-Voice Cloning, היא מטרידה פוליטיקאים, חוקרים ואנשים מרחבי העולם, כולם מזהירים מההשלכות שלה: אם ניתן לחקות בצורה מושלמת קולות של אנשים, הרי שלא יהיה ניתן לסמוך על אף הקלטה. אבל הפעם אני מבקש להציג תזה שתוקפת את הסוגיה מזווית אחרת לגמרי: אם שיבוט קול היא טכנולוגיה לגיטימית, הרי שבאופן תיאורטי, אנחנו יכולים ללכת עד הסוף ולשבט בני האדם.קישורים: הריאיון של ברוס ריד לאתר פוליטיקוכיצד זיוף ניצח את הבחירות בסלובקיההדיבידנד של השקרןהפרסומת של פורדהחלטת האו"ם על איסור שיבוט אנושי

מימון ישיר מציעה פתרונות מימון לרכב, אבל לא רק. בשנתיים האחרונות נכנסה החברה לעולם המשכנתאות. למעשה, היא הקימה תשתיות, ייצרה מוצר מאפס - וכל זאת עם המון אומץ וללא ידע קודם. עינת טל, מנהלת פיתוח סיילספורס במימון ישיר, מספרת על האתגרים שכרוכים בהקמת תשתית טכנולוגית, CRMית, של מוצר חדש, ומדוע מוצר "שקוף" הוא מוצר מנצח. וגם: איך ייתכן שלקח להם שמונה חודשים בלבד?

מה זה דקטלון בעברית?מי לעזאזל קונה ציוד דייג?ולמה דובי לא הצליח לקנות אופניים?

האיש הראשון שהתריע מפני הקרחון שהטביע את ה״טיטאניק״ ניצל ושרד את שתי מלחמות העולם, רק כדי לטבוע בתוך עצמו.

העידן הטכנולוגי כבר כאן ואיתו גם טכנולוגיות ומכשירים שונים שיוצאים לשוק הקוסמטי. הפעם מירה ומירב סוקרות את כלל הטכנולוגיות שכל קוסמטיקאית בישראל חייבת להכיר. איך לבחור מכשור למכון? על איזו שכבה ובעיה עובדת כל טכנולוגיה? וממה צריך להיזהר? האזנה נעימה

בפרק הזה נעסוק בחברותם רבת השנים של אשכול ומי שהיה מורו ורבו, דוד בן גוריון- חברות שהתדרדרה לקרע שמעולם לא אוחה.

השבעה באוקטובר העלה מחדש את שאלת המנהיגות- מהי מנהיגות במאה ה21? איזו יכולת מרכזית דרושה עבור מנהיגות ראויה ואיך כל זה קשור לאמון? הפעם רוני קרביץ מארח את ד"ר ליאור אלפרוביץ', היסטוריון ומרצה בנפש יהודי, לשיחה על ההגדרה שלו למנהיגות ועל השפעת המנהיגים על הציבור.

כשד"ר רוני פוסטן קורן ענתה בחיוב לטלפון ,אם היא תהיה מוכנה להתנדב למילואים כרופאה, היא לא העלתה על הדעת שתמצא עצמה תחת אש עם הכוחות הלוחמים בלב המלחמה בתוך עזה. רוני הייתה בעזה כחודשיים, רוב הזמן עם גד' 17, כשבבית מחכות לה התאומות הקטנות בנות הארבע.

נגישות היא לא רק נושא חשוב. נגישות היא נקודת פתיחה להתייחסות יסודית וטובה יותר לפיתוח תוכנה בכלל. מפתחים ומפתחות שיבינו את שאלת הנגישות לעומק, יורידו מעצמם לחץ, ויוציאו תחת ידיהם קוד איכותי, שיתקבל בהערכה ויחסוך בעיות.לרן בר-זיק יש תשוקה מיוחדת לענייני נגישות, והמון מה לומר בנושא. נגענו בשאלות רבות: למה כדאי להשתמש בספריית קומפוננטות נגישה? מדוע תוסף נגישות הוא בעייתי ולא בהכרח רלבנטי? איך כלי בדיקות אוטומטיים עשויים לעזור ומתי הם מזהים בעיות לא אמיתיות? למה חשוב לתעד את הטיפול בבעיות הנגישות? מהי בעיית השווארמה? מהי מלכודת טאבים? מה קורה, תמיד, אך ורק בכריסטמס? ובעיקר – כמה עמודים בשעה יכול בר זיק לקרוא?לפרק הקודם שלנו בנושא נגישות (מומלץ מאוד!)https://www.osimhistoria.com/software/ep103-accessibilityלתקן של WCAG:https://www.w3.org/WAI/standards-guidelines/wcag/לאתר של WebAIM:https://webaim.org/

מערכות יחסים משמעותיות הן מרכיב הכרחי לחיים משמעותיים, כך מגלים מחקרים רבים בתחום האושר. המפורסם שבהם החל בשנת 1938 ובחן במשך 75 שנים מה מוביל לאושר אצל בני אדם, מחקר שהוכיח שיחסים חברתיים תורמים לנו בכל תחומי החיים. אבל איך מזהים בעיות ביצירת מערכות יחסים משמעותיות בגיל צעיר? מה ההבדל בין גברים ונשים בכל הנוגע ליצירת מערכות יחסים? ואיך יוצרים יחסים כל כך משמעותיים בגיל מבוגר? אורח בפרק: ד"ר אלון וסרמן, המייסד והמנהל המקצועי של "חברים" ומרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי- ווינגייט.

שוחחנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות משה, ונגענו בשתי אפיזודות המגדירות את דמותו המרתקת של גדול הנביאים - לידתו ומותו. הפעם נעסוק באחד האירועים המפורסמים בחייו של משה, ואולי בתורה בכלל- סיפור הסנה הבוער.היכן קורה האירוע המדובר? מה בין הר האלוהים בחורב והר סיני? מהי המשמעות של התגלות האל באש? מדוע מתחלף שוב ושוב שמו של כהן מדין? האם ניתן למצוא הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור מתן תורה? איך משה מנסה להימנע מהשליחות ומתי נמאס לאל מנסיונות ההתחמקות האלה? ואיך, בסופו של דבר ואחרי הכל, הכל חוזר להשערת התעודות?על כל אלה ועוד בפרק שבסופו נס גדול עם מטה שהופך לנחש (ובחזרה) בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם

אנחנו רגילים לחשוב על סרטן כעל מחלה של אנשים מבוגרים - אבל כ-13% מחולי הסרטן הם צעירים. באופן טבעי, הם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים וזקוקים לפתרונות מותאמים לצרכיהם - אבל עד לאחרונה נושא הסרטן בצעירים בישראל הוזנח. למה בכלל יש אתגר בטיפול ובאבחנה של סרטן באנשים צעירים - ואיך אפשר לשנות את התמונה המצערת הזאת?בפרק מתארחת מיכל בר דורון, סמנכ״לית מחקר ומדיניות בעמותת ״חלאסרטן״.

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר אנליה שלוסר, שמספרת על המחקר הכלכלי על ההשפעות של גורמים שונים בחינוך, על הישגים, פרנסה ואפילו על פשיעה. למשל, מהן ההשלכות של חינוך ציבורי מגיל צעיר, ומה ההשפעה של אחוז הבנות בכיתה. וגם על ההשפעות של תכניות הכשרה למבוגרים, על הכנסה והשתלבות בעבודה והאם משרדי הממשלה מוכנים לקחת בחשבון את ממצאי המחקר כאשר מעצבים מדיניות.

בישראל חיים בין 6,000 ל-10,000 חולי טרשת נפוצה. עד שני שליש מהםמתמודדים, או עשויים להתמודד עם בעיות קוגניטיביות. בפרק זה מארח יותם שטיינמן את ד"ר מרוואן אלקרינאווי לשיחה על הפן הקוגניטיבי של מחלת הטרשת הנפוצה.

כמה עולה בלון? איך נשמע לחטוף שקלים בראש? ומה אדוארדו עושה בסניף?

לוי אשכול כיהן כשר האוצר במשך 11 שנים, הכהונה הארוכה ביותר של שר אוצר בישראל עד היום ולא בכדי. בפרק הזה נספר כיצד הצליח אשכול, שנכנס לתפקיד כשמצבה הכלכלי של ישראל היה רעוע, לשקם את הכלכלה ולהביא לשגשוג.

בלב הגליל העליון, באחד האזורים היפים ביותר במדינת ישראל, שוכנת חצור הגלילית. חצור הגלילית היא עיירה ירוקה ונעימה – שמאחוריה מסתתר סיפור שלם. במובנים רבים, סיפורה של חצור הוא סיפורה של מדינת ישראל כולה.

We have a security program, we have a risk assessment, we see gaps and we have a limited budget. How do we use that budget most effectively? Jørgen Hartig, CEO at SecuriOT joins us to look at a decision support tool to help answer the question.https://securiot.dk/securiot-irt

בפרק זה נלווה את גיבורי הפרק שלנו - ליאור, מורן ונורוז - כשהם פוגשים בפעם הראשונה את התורמת האלטרואיסטית שלהם: נעה, מהר ברכה שבשומרון. לאחר מכן, ניכנס לחדר הניתוח ונצטרף לניתוח הסרת הכליה מהתורמת והשתלתה בליאור, וגם נשמע על סיפורו של ד"ר ג'וזף מורי, הפלסטיקאי שעסק בהשתלות איברים כתחביב - וזכה בפרס נובל. תודה רבה לצוות מחלקת ההשתלות ולמחלקת הדוברות של בית החולים בילינסון, לפרופ' רותי רחמימוב, וכמובן לארבעת גיבורי הסדרה שלנו. האזנה נעימה,רן

כולנו יודעים מהי תחושת כישלון, אך כמה מאיתנו באמת קמים לאחר כישלון וממשיכים לנסות עד להצלחה? בפרק הזה רוני קרביץ מארח את זיו יוסף, רכז סניף האוניברסיטה העברית הר הצופים של נפש יהודי בשיחה על מושג הכישלון, מה הוא אומר עלינו? באיזה אופן ניתן להתמודד איתו? ואם כבר נופלים, איך נופלים נכון כדי לצמוח אחרי הנפילה?

לפני יותר מ-50 שנה, נערכה ועידה בה השתתפו עשרות אסטרונומים ואסטרופיזיקאים מארה"ב ורוסיה. נושא הוועידה היה "תקשורת עם חייזרים". מדען אמריקאי צעיר, קרל סייגן, אמר אז "יש קשר בין לוויתנים לדיון שלנו. היונקים הימיים האלו הם ללא ספק יצורים אינטליגנטיים והם חיים בכוכב הלכת שלנו. לא פעם נטען שאם שאנחנו לא מסוגלים לתקשר איתם לא נוכל לתקשר עם ישויות אינטליגנטיות חוצניות".על פני כדור הארץ יש כ-90 מינים שונים של לוויתנים ואין ספק שאחד המוזרים, הגדולים והמעניינים שבהם הוא הראשתן גדול-ראש או לוויתן זרע. מחקר חדש טוען שלא רק שהלווייתנים האלו מדברים, טכנולוגיה חדשה/ישנה עשויה לספק תשובה לשאלה "מה הם אומרים?", וכן, ברור שהיא נשענת על בינה מלאכותית, אלא מה.קישורים:מחקר: פריצת דרך בהבנת שפת לוויתני הזרעפריצת דרך בהבנת שפת הלווייתניםמחקר: האם הלווייתנים למדו להתגונן מציידים?האם נוכל לדבר עם לוויתנים?

בתקופת הקורונה, כארבעים אחוזים (!) מהעובדים שקלו להחליף את מקום עבודתם. שוק העבודה ספג, אם כן, זעזוע משמעותי - ועושה רושם שהזעזועים האלה רק בראשיתם.כיצד השפיעה העבודה מהבית על ארגונים, מנהלים ועובדים?איזו השפעה יש לכלי בינה מלאכותית על הפרודוקטיביות של עובדים?כיצד משתנה עולם המחקר המדעי בעקבות חדירתם של כלי בינה מלאכותית,ולבסוף, האם ואיך אפשר לשלב כלי בינה מלאכותית במערכת החינוך הישראלית, ומה צריך לעשות כדי לעזור למורים לנצל את הכלים החדשים האלה?אחרי הפרק הזה, עושים עתיד יוצאת לפגרה לתקופה לא ידועה ובשאיפה לא ארוכה מדי. זה לא שנגמרו לי אנשים מעניינים לשוחח איתם - להיפך, יש לי רשימה של עשרות אורחים פוטנציאליים, כולל כאלה שאתם המאזינים המלצתם עליהם - אבל התקופה הנוכחית היא תקופה מאתגרת בכל מיני מובנים, ואני מרגיש שאני צריך להתמקד על כמה תחומים חשובים לחברה ולרשת הפודקאסטים. אז בינתיים אפסיק להוציא פרקים חדשים של הפודקאסט (אגב, למקרה וחששתם - עושים היסטוריה ממשיכה כרגיל), ואחזור להעלות פרקים ברגע שהתנאים יאפשרו זאת. האזנה נעימה,רן

הכירו את האישה שעמדה נגד המסורת וסירבה להתחתן עם האנס שלה. ולא, זה לא קרה בעבר הרחוק, אלא בשנת 1966.

טרם הקמת המדינה, מטרות רבות ניצבו בפני היישוב היהודי: הקמת מפעל המים, אותו יזם אשכול, התרחבות ההתיישבות היהודית ופיתוח החלקאות והמסחר. למעט התנאים שהיוו אתגר מרכזי למימוש החזון, אויבינו איימו על המאשבים והשטחים ואף ניסו לפגוע ולמנוע מיהודים להמשיך בפועלם. היה זה אשכול שהיה מבין הראשונים לזהות את הפוטנציאל של משאבי המים, החקלאות וההתישבות והצליח להניע רבים לפתח ולהשיג מטרות אלו.

מה ארץ המוצא של סמבוסק?מה זה חלביצה?ולמה התכתבנו עם אבשלום קור תוך כדי הפרק?

In this part I of the frequently asked questions episode, Mrs. Iris Yahal, the founder and director of the MDS Israel Support Group (Israel MDS foundation), asks and discusses with Dr. Mittelman, of Tel-Aviv, several topics that are within the interest of patients and families. The questions of MDS as an inherited disease or as a cancer, as well as issues related to patient-physician relationship, are discussed.

איך לייצר תוכן בולט ברשת כקוסמטיקאית? מאיפה כדאי לקחת השראה ומה צריך לעשות כדי להתחיל כבר עכשיו? בפרק השמיני בסדרה-שלומי מזרחי סמנכ"ל השיווק של HL יארח את נאור נרקיס, מומחה לכתיבת תוכן ויצירת שיח ברשת כדי להבין מהו תוכן ואיך לגרום לו להיות וראליהאזנה נעימה

ח״כ לשעבר מיכל רוזין (מרצ) וח״כ לשעבר רם שפע (העבודה), מתיישבים לדבר על ההתיישבות, על הגבולות, התמיכה הפוחתת ואיחוד בין המפלגות.

סיכום קטן של מה שקרה בשנה האחרונה ב"התשובה", והפרקים שהכי אהבתם.

מאז השבעה באוקטובר, 2023, מדינת ישראל נמצאת במלחמה. אבל במקביל למלחמה הרועשת הזו - מתנהלת גם מלחמה נוספת, שלא תמיד ניתן לראות אותה: מלחמת סייבר. מה מתרחש בזירת הסייבר של מלחמת השבעה באוקטובר נגד החמאס, החיזבאללה ואיראן, אבל לא רק.בפרק זה נשוחח עם ניצן עמר, ראש חטיבת ההגנה והמשנה לראש מערך הסייבר הלאומי.

מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה, ובמהלכו בין היתר, הקלטנו את הפרק שלפניכם, אודות סיפור משפט שלמה. פרק מיוחד בהשתתפותכם- קהל המאזינים. במרכז הסיפור נמצאת החידה הבלשית המפורסמת ביותר בתנ"ך, בה שתי נשים, שזה עתה ילדו, עומדות לפני שלמה המלך. כל אחת מהנשים טוענת שהיא האמא של התינוק החי ושהאישה השניה- היא האם של התינוק המת! עד כאן הסיפור המוכר. רק מה? בשום מקום בטקסט לא נאמר במפורש מי מבין שתיהן היא האמא האמיתית, אף על פי שניכר כי הטקסט עושה הכל כדי לרמוז לנו שהאמא האמיתית היא התובעת. מדוע למרות שנראה כי מדובר בסיפור פשוט, מדובר באחד הטקסטים הכי מורכבים ויוצאי דופן בכל התנ"ך? מה הם הראיות לכך שהתובעת היא האמא האמיתית? האם ניתן לסתור טענות אלה? מה הראיות לכך שדווקא הנתבעת היא האמא האמיתית? איך פתרו פרשני ימי הביניים את החידה? איך פותרים אותה חוקרים מודרניים?על כל זאת ועוד, נשוחח עם חוקר המקרא שחר ענבר, שישמיע באוזנינו פתרון חדש ומפתיע לחידה הבלשית שלפנינו. וכן, יש פתרון לתעלומה…האזנה נעימה,יותם

מתי נפתח ברז השוקו? מה עושים למי שיש זבוב בגלידה? ומי שותה שוקו בדרך לאילת?

פרק שני בסדרה - אנו בוחנים את מקור הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, בדגש על בני האדם והגירה. מהם גורמים היסטוריים נוספים שעיצבו את בני האדם ומסבירים חלק גדול מהפערים בין מדינות. מה ההשפעה של תפיסות העולם השונות של בני האדם מאזורים שונים, כמו למשל לגבי זכויות נשים, אמון בבני אדם, הקשר בין מאמץ והצלחה, דת ועוד. ואיך הגירה יוצרת מגוון אנושי וההשפעה של המגוון על השגשוג והרווחה.

כבר מתקופת התנ"ך נחרדו האנשים ממחלת הצרעת. הצרעת נתפסה כגזרה משמיים וכעונש אלוהי, ועל מי שסבל ממנה נכפו, בנוסף לסבל מהמחלה עצמה, גם נידוי חברתי ולעיתים אף עונשים כבדים יותר. בתקופות מסוימות בהיסטוריה, הוכרזו חולי צרעת כמתים, וכל רכושם הועבר ליורשיהם עוד בחייהם. הם עצמם הוגלו למושבות מצורעים מרוחקות וחיו בבידוד עד למותם.מהי אותה מחלה נוראית ומפחידה, איך היא מועברת מאדם לאדם, ומה אנחנו יודעים היום על הגורמים למחלה וכיצד ניתן להתמודד איתה. האם עדיין יש מושבות מצורעים גם בימינו? האם יש עדיין סיבה לחשוש ממגע עם חולי צרעת?כל זאת ועוד בפרק שלפניכם.

על פניו, הכל בסדר. אתם גרים בדירה יפה, עובדים בהייטק, חברים שאתם אוהבים, אתם אפילו מוצאים זמן לתחביבים שלכם. אבל כל יום דומה לקודמו ולאט לאט הופכת נוכחת יותר שאלת הלמה. למה אני פה? למה לקום בבוקר? זוהי שאלת המשמעות. איך חיים בעידן שבו אין אמת אחת, זהות אחת ולכל אחד יש את הזכות לבחור את דרכו וערכיו? היכן נמצאת אותה משמעות ומה התפקיד שלה בזמני משבר? אורחת בפרק: ד"ר פנינית רוסוב נצר, מרצה וחוקרת, ראש החוג לחינוך במכללת אווחה מנהלת תוכנית הלוגורתפיה באונ' ת"א, מחברת ועורכת שותפה בספרים בנושאים של משמעות, פסיכולוגיה חיובית וחוסן במעגל החיים.

טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. מדובר במחלה אוטואימונית, שבה הגוף תוקף את עצמו. מחלת הטרשת הנפוצה שינתה את פניה, והפכה להיות מחלה שניתן לחיות חיים מלאים לצידה. בפרק זה מארח יותם שטיינמן את ד"ר עדי ירקוני לשיחה על אבחון המחלה, והחיים לצידה.

אשכול האמין שעל מנת לממש את חלום העבודה העצמאית, עליו מושתת האידיאולוגיה המפלגתית של הפועל הצעיר, נדרשת הגנה עצמית. בפרק זה נספר על הרגעים בהם גיבש אשכול את משנתו- החל מעבודת הכפיים כפועל פשוט, דרך השירות כחייל בגדודים העבריים ועד הקמת דגניה ב' שהפכה לבית ומקום משמעותי ביותר עבור אשכול.

כשהפסיקו כליותיהם של ליאור ונורוז לתפקד, חייהם התהפכו במאה ושמונים מעלות. בפרק זה נעקוב אחר המסע המורכב והכואב שעוברים חולי הכליות הנזקקים להשתלה - החל מטיפולי הדיאליזה הקשים וכלה בקושי למצוא תורם מתאים - ונכיר גם את פניה היפות של החברה הישראלית, בדמותם של תורמי הכליה האלטרואיסטים והעמותות שמסייעות לתורמים ולמושתלים. תודה למרואיינים שלי בפרק: ליאור ומורן הרציאנו, נורוז חלבי, פז מוסקוביץ גן-זך ופרופ' רותי רחמימוב. תודה גם לכל צוות מחלקת ההשתלות של בית החולים בילינסון על שאיפשרו לי את ההצצה הנדירה הזו להליך השתלת הכליה, רבה לדוברות בית החולים בילינסון על הסיוע בתיאום ההקלטה ועל הליווי הצמוד לאורך היום הארוך הזה, ולבסוף תודה רבה ללימור רייך, מנהלת מחלקת השירות וחווית הלקוח של בית החולים, שעשתה את החיבור הראשוני בינינו. האזנה נעימה,רן

דן אריאלי הוא פרופ' לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית בבית הספר למנהל עסקים של אוניב' דיוק בארה"ב. השיחה שלנו תופסת את אריאלי בתקופה לא קלה בחייו: הוא ספג התקפות ואיומים מצד מתנגדי החיסונים בתקופת הקורונה, ולאחרונה אף הואשם בזיוף מחקרים מדעיים. בראיון שוחחנו על ההאשמות האלה, ועד האופן שבו שימשו ההתקפות נגדו כהשראה לספרו החדש - Misbelief. על הסכנה שנשקפת לחברה משיח הזהויות ברשתות החברתיות, שבא לידי ביטוי בתופעה שמכונה 'אפקט שיבולת',מהי הסיבה האבולוציונית שבגללה בני אדם מניחים, כברירת מחדל, שמה שהם שומעים מאחרים הוא אמת ואיך זה יכול להסביר את גל האנטישמיות שאנחנו רואים באוניברסיטאות בארצות הברית,איך כדאי לדבר עם תומכי קונספירציות ואוהדי חמאס ברשתות החברתיות,מה זו 'דולת מוות' - 'דולה', כמו דולה של הריון - מדוע רופאים וטרינרים מבינים טוב יותר מה זה 'מוות' מרופאים של בני אדם, ומה מביא את אריאלי לעסוק בנושא סוף החיים,ולבסוף, על הפעילות של דן בסיוע למפונים ולמורים בעקבות אירועי השבת השחורה.האזנה נעימה,רן

You plug in a USB drive and your laptop starts smoking - nasty. Mario Prieto Sanlés of AuthUSB joins us to look at the nastiest of USB attacks, and what we can do about them.

עצים הם טכנולוגיה מדהימה. לא רק שאפשר להפיק אינסוף מוצרים מעצים, הם מצוידים בטכנולוגיה שמסוגלת לקחת מהאטמוספירה דו-תחמוצת הפחמן ולהחזיר אליה חמצן שזה בדיוק ההפך מאיתנו: אנחנו לוקחים, כלומר נושמים, חמצן ופולטים דו-תחמוצת הפחמן. הם אפילו מסוגלים לאחסן בתוכם דו-תחמוצת הפחמן.הייטק, שמייטק, עצים! עצים יכולים לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית. זו הטענה של יוזמה שקוראת לטעת טריליון עצים עד לסוף העשור, עצים שיוכלו להוציא מהאטמוספירה כשני-שליש מכלל הפחמן הדו-חמצני ובכך יאטו את השינוי האקלימי המהיר שמכה בנו. הבעיה נפתרה: עצים!אז זהו, שזה לא כל כך פשוט.התכנית שודרה לראשונה בפברואר 2020. היא הוקלטה מחדש ועודכנה עם מידע שהצטבר בשנים האחרונות.קישורים:המחקר בכתב העת סיינסאתר יוזמת טריליון עציםהאם טריליון עצים יכולים לפתור את בעיית התחממות כדור הארץ?טריליון עצים – מה עומד מאחורי המספרים?

מה זה מילט שייק?מה זה טעם ברבי?ומי זה לעזאזל עופר?

פרק רביעי בסדרה בו פנחס ספיר מגיע לשיא כוחו הפוליטי, אבל אז גם מתחילות הבעיות. הוא בוחר בשותף לדרך שיסבך אותו בארועים שיפרקו את כוחו הפוליטי, נכנס לתפקיד שר האוצר בתקופה שהכסף אוזל מקופת המדינה, מה שמאלץ אותו ליזום מיתון שמסבך אותו ומערער את סמכותו של מי שנתפס עד אז כראש הממשלה של הכלכלה.

ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, לוי אשכול, נולד בשם לוי יצחק שקולניק. בפרק הזה, הראשון בסדרה, נספר על ראשית דרכו של שקולניק הצעיר, מילד כפר באוקראינה, לחלוץ ופועל שעולה ארצה על מנת להגשים את החלום הציוני.

כשהחיים היכו את מרי אן מכה אחרי מכה, היא לא איבדה את העשתונות ועשתה את מה שכל אמא היתה עושה: היא יצאה לפרנס את ילדיה והצטרפה לקרקס.

אנחנו, חבריו לעבודה של דור חנן שפיר ז"ל, מקדישים פרק לזכרו. דור נרצח בשבעה באוקטובר יחד עם בת הזוגשלו, סביון קיפר ז"ל. בפרק זה נספר על יוצר תוכן, האדם והחבר שהיה עבורנו. בנוסף, נדבר על פועלו של דור להעלאת המודעות לאתגרים של הלומי קרב ומתמודדים עם פציעת מוסר, איתה התמודד בעצמו לאחר הלחימה במבצע 'צוק איתן'.

המשך החקירה בנושא חדי קרן, והפעם: האם נצפו חדי קרן בארץ הקודש? האם יש עוד חדי קרן בתנ"ך - כלומר, מלבד הראמים, ועל מה בעצם אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על תחש?

לכל צוות פיתוח יש יעדים, לוחות זמנים, ונהלי עבודה. אבל לפעמים - כל אלו לא אומרים הרבה. יכול להיות שזזים מהר מאוד, אך בלי ליצור ערך אמיתי, והיעילות היא רק למראית עין. איך משפרים באופן מהותי את עבודת הצוות? איך מודדים את מה שחשוב באמת?רם מרזין הוא מנהל פיתוח במרכז הפיתוח של AT&T בישראל. לאחרונה הוא הפך גם ליזם, בתוך הארגון, והוביל את בנייתו של מוצר פנימי חדש, TeamUp, שמסייע מהותית לעבודת הצוות. TeamUp עוזר לשפר את האופן שבו קוד ריוויו עובד, להבין מתי ואיך חשוב להכניס טסטים לקוד, ובכלל - למדוד בצורה מדויקת את מה שקריטי לדעת, ולפעמים קשה לאתר.דיברנו לעומק על TeamUp וגם, קצת, על שגרת העבודה תוך כדי מלחמה, ועל דרך ההתמודדות של הארגון עם המצב הנוכחי.פרק בשיתוף מרכז הפיתוח של AT&T בישראל.האזנה נעימה.

הפעם נדבר על מה שמכונה "המאה האשורית". האשורים הם שתפסו את מקומם של המצרים ששלטו בחלקים נרחבים מכנען בתקופת הברונזה המאוחרת עולים על במת האזור. כן- אותה ממלכה אדירה שהחריבה כזכור את ישראל וגם שלטה באזור במשך כמאה שנים היא נקודת המבט שלנו על ממלכת יהודה בפרק זה. מתי החלו להתגבש היסודות של התפיסה הדויטרונומיסטית ביהודה? מהי "המאה האשורית"? האם המקרא מכיר את מלכי אשור, מכיבוש שומרון ועד השליטה ביהודה? מה בין תגלת פלאסר סרגון השני וסנחריב? מה בין אחז, חזקיהו ומנשה ובין השלושה הללו - לארכיאולוגיה בשטח? איך ייתכן שרק שלושה מלכים שלטו ביהודה בתקופה המדוברת? ומצד שני- מה התנ"ך יודע לספר לנו על מלכי אשור? האם הטקסט המקראי מתאר ריאליה נכונה של התקופה, כפי שמשתקף מהארכיאולוגיה? מה הבעייה התיאולוגית העולה מהפער בין הארכיאולוגיה לתיאור המקראי של מלכי יהודה? מדוע אשור מחליטה לא להסיר את ממלכת יהודה מן המפה והאם ייתכן שחוזקתה של יהודה היה דווקא בחולשתה? מה משמעותן של תביעות החותמות שנמצאו ביהודה? מה משמעות התפשטות האוריינות ביהודה? ומה בדבר הרפורמה הדתית של חזקיהו? על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה.האזנה נעימה,יותם

מחקר שפורסם בינואר 2023 מנסה לבאר סוגיה חשובה- מה בדיוק הקשר בין קצב הלב לרגשות שלנו? במילים אחרות, האם ייתכן שהאטה מלאכותית של קצב הלב יכולה להשפיע על תחושת הלחץ והחרדה שלנו? עד כמה שינויים אלו מאפשרים הקלה רגשית? שאולי הרציק פז, מנכ״ל עמותת אמפא המנהלת את בית החולים השיקומי-אינטגרטיבי מדיקל קר, מנסה לענות על השאלות הללו ולתת כלים פרקטיים להקלה בתחושת הלחץ והחרדה.

הפרק חוזר לשאלת הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, והפעם על המחקר על הגורם האנושי. בפרט, בפרק אנחנו מציגים את המחקר על הקשר בין אלפי שנות היסטוריה שעצבו את בני האדם באופן שונה באזורים שונים של העולם, ואיך כל זה קשור להשפעה של מאות שנות הגירה על מוסדות השלטון והשגשוג הכלכלי.

מה הג'ינגל החדש של הרשת? איך נשמעת הפרסומת החדשה של הפיס? ומה הקשר לאורגד אחזקות?

שיחה עם ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל רגולציה ומדיניות ציבורית באיגוד האינטרנט הישראלי, מרצה לדיני תקשורת ואינטרנט באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון.בעידן בו מרבית השימוש שלנו באינטרנט הוא בתוך רשתות חברתיות מסחריות נושאים כמו צנזורה, חופש ביטוי ופרטיות ברשת הם כבר לא בידי המדינה ורשויות החוק בלבד. המתח המתמיד בין שמירה על בטיחות ומוגנות של אזרחים ומשתמשי רשת להבטחת החופש וזכויות הפרט שלהם נתון כעת גם לחסדים ולאינטרסים של תאגידים וחברות מסחריות שפועלות בעיקר כדי לייצר לעצמן רווחים באמצעות שימוש במידע הפרטי שלנו לצורכי פרסום. האם אזרחים מודעים לכוח שיש לתאגידים הללו על החופש והזכויות שלהם ברשת? והאם הם מוכנים לתת בהם אמון כפי שהם נותנים בגופי המדינה, אם בכלל?בפרק מיוחד זה לסיכום עונת "משבשים את הרשת" נשוחח על חופש וצנזורה ברשת. על היכולת של תאגידים לפקח ולהגביל את הזכויות, ההתבטאויות והפעילות שלנו ועל המחיר שאנחנו עשויים לשלם על כך.

Smart meters, smart cities and the IIoT - when thousands of systems of millions of low-power devices need to talk to each other, and talk between systems, managing trust is hard. Dr. Chris Gorog of BlockFrame walks us through the problem and the work BlockFrame and the University of Colorado have been doing to solve the problem.

בעשור האחרון מתחוללת מהפכה דרמטית מעל ראשינו: המזעור הטכנולוגי והוזלת עלות השיגור חברו יחד להגדיל את מספר הלווינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ מכמה אלפים - לעשרות אלפי לווינים מכל סוג, שחלקם לא גדולים יותר מכרטיס אשראי. המהפכה זו מביאה עימה אתגרים מורכבים, כדוגמת פיקוח ובקרה למניעת התנגשויות, שהאופן שבו נתמודד עימם יקבע כיצד תוכל לנצל האנושות את המשאב הזה, החלל, במאה השנים הבאות. עוד בפרק: סיפורו של 'דוכיפת-1', הלווין הישראלי הראשון ששוגר על ידי תלמידי בית ספר - וקבע שיא עולמי מרגש. אורחת בפרק: שנהב לייזרוביץ'.בסוף הפרק: פינת חסות של אורביט מערכות תקשורת, על החוליה הקריטית אך פחות מוכרת של מהפכת הלווינות הזעירה: זו של תחנות הקרקע, שמנהלות את התקשורת עם כל אותם עשרות אלפי לווינים. האזנה נעימה!רן

בכל שנה מתים בעולם כחצי מיליון אנשים מ "זה-רק-שפעת". הפנדמיה של השפעת הספרדית קטלה עשרות מיליונים של אנשים בשנת 1918. מה גורם למחלת השפעת? למה אנחנו לא מצליחים לפתח חסינות עדר למחלה שמופיעה מדי שנה בחורף? ומה מבטיח לנו שבחורף הבא לא תופיע שוב מגפת שפעת קטלנית?

מחקר מסקרן שפורסם בנובמבר 2023 ניסה לבחון האם כאשר מוסיפים "גירויים פסיכולוגיים רגשיים" להנחיות ולבקשות שאנחנו מפנים למודלי השפה באופן שהופך את ה-Prompt ל-EmotionPrompt, לבקשה רגשית, האם התוספת הזו משפיעה על איכות התשובה של המודלים? במלים אחרות, החוקרים ניסו להבין האם פנייה לרגש של מודלי השפה הגדולים הופכת את התשובות שלהם למוצלחות יותר? הם פיתחו פניות מסוגים שונים, חלקן מצחיקות וחלקן הזויות וגילו ש... כן, זה עוזר!המחקר, והתוצאות המורכבות שהוא מספק, מהווים עדות נוספת לכך שניתן לחלץ מהאינטליגנציה המלאכותית שאנחנו מפתחים תשובות מוצלחות יותר אם רק יודעים לפנות אל האינטליגנציה הרגשית שלהם.רגע, מה?!קישורים:מחקר: על הקשר בין שיח רגשי למודלי שפה גדוליםhttps://arxiv.org/abs/2307.11760מחקר: אופטימיזציה של מודלים בהתבסס על שפהhttps://arxiv.org/abs/2309.03409שרשור: הצעתי ל-ChatGPT טיפ וזה מה שקרהhttps://twitter.com/voooooogel/status/1730726744314069190

בשנת 2017 נתגלה עצם שמיימי חריג ומיוחד במינו: גוף שטוח ומוארך שמסלולו ומהירות תנועתו העידו עליו שמדובר, למעשה, במבקר שמגיע אלינו מחוץ למערכת השמש. בעקבות אותו הגילוי פרסם פרופ' אבי לייב, אחד האסטרופיזיקאים הבכירים בעולם, מאמר מפתיע ובו הציע את האפשרות שהעצם המדובר - 'אמוהמוה', שמו - הוא למעשה גוף מלאכותי, ואולי עדות ראשונה לקיומה של תרבות תבונית מחוץ לכדור הארץ. כפי שאתם ודאי יכולים לשער, הצעתו של פרופ' לייב עשתה המון גלים בקהילה המדעית, ועוררה ויכוח סוער - ויכוח שיעמוד במרכז השיחה שלי עם אבי. מהי הטעות המחקרית שהביאה את פרופ' לייב להתעניין באומוהמוה ופשרו?מה דעתו על הסכנה הפוטנציאלית שנשקפת לנו ממפגש עם תרבות חוצנית מתקדמת בהרבה מזו שלנו?על פרויקט "גלילאו" שבראשו עומד פרופ' לייב, שמטרתו למצוא עדויות לקיומן של תרבויות חוצניות אחרות - גם על קרקעית האוקיינוס השקט,ולבסוף, על ביקור מפתיע ממיליונר שהוביל להקמתו של פרוייקט Starshot, שאבי מקווה שיאפשר לנו להגיע לכוכב המרוחק מאיתנו ארבע שנות אור - בתוך עשרים שנה בלבד.האזנה נעימה,רן

מה מצא דובי בחבילת התמרים?כמה עולה עוגת דבש?ובאיזו שעה נסגר הספא?

איך קרה שמבין 10,000 הדתות בעולם, האלים של משהו כמו 30 מהן הם חייזרים?

התלמוד נשמע לנו כמו טקסט ישן ומבולגן בעל תפיסות ארכאיות אך למעשה הוא מעודד גמישות מחשבתית, חשיבה אסוציאטיבית, מהותנות וכלים נוספים שעומדים בבסיס לחשיבה היהודית. רוני קרביץ מארח את דודי וינברג, מרצה בנפש יהודי, לשיחה על המטרה של התלמוד ואיך הוא יכול לאמן אותנו אותנו לעיבוד והעמקה של ידע.

תקינה, הסמכה, חתימה – מלים שנראות אפרוריות, ושלא נמצאות בראש מעייניהם של אף מפתח או מפתחת, בטח לא בישראל. אבל את הרשויות האמריקאיות הן דווקא מעניינות מאוד. ולמעשה, הן חייבות לעניין גם את כל מי שעוסק בתחום. כי מוצר תוכנה שלא יעמוד בדרישות התקינה של ארצות הברית, המיוצגות למשל על ידי ראשי תיבות מסתוריים כמו FIPS או FEDRAMP, ימצא את עצמו מחוץ לשוק החשוב בעולם.על הנושא המרתק (והבלתי-זוהר) הזה, דיברתי לעומק עם שניים: גיל עדה, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, שמתמחה בתחומי התקשורת, מערכות ניהול ובקרת גישה, והנדסת מערכות. ולצדו – מי אם לא - רן בר זיק! אורח סדרתי בפודקאסט, שגם הוא ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, ואף עיתונאי בדה-מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה.פרק סוער על האותיות הקטנות, שמעטים טורחים לקרוא ולקודד.האזנה נעימה,בועז לביאלינקים:מאמר של גיל על FIPS:https://medium.com/cyberark-engineering/navigating-fips-compliance-for-go-applications-libraries-integration-and-security-42ac87eec40bהאתר של FEDRAMP:https://www.fedramp.gov/ פרק קודם עם רן בר זיק וארז ויסברד, על הכנה להתמודדות עם סיכוני המחשוב קוונטי:https://www.osimhistoria.com/software/ep138-quantum

בפרק סוער במיוחד, שירה והפרופסור מארחים את פרופסור דני בן דוד, שמקדיש את זמנו כבר כחצי יובל לחקר כלכלת ישראל, בדגש על תהליכים ארוכי טווח, ובפרט: דמוגרפיה וחינוך. הנתונים של בן דוד מציגים תמונה ברורה ומדאיגה: מדינת ישראל אינה במסלול בר קיימא. אם לא נצליח להוביל כאן שינוי המדינה לא תשרוד.

Moshe Mittelman, Professor of Medicine and Hematology from Tel-Aviv and chairman, the scientific board of MDS Foundation, interviews Mrs. Noa Goldschmidt, Chief Study Coordinator in Tel-Aviv Sourasky Medical Center, about clinical trials from the perspective of patients and families. They discuss several issues, include the three phases of trial, why the patients benefit from trials and other important points.

מה כל כך מיוחד בסוס עם קרן אחת במצח, כשלכל עז מצויה יש יותר? ואיך קרה שחדי קרן השתלטו על העולם, ובתוך זה - החליפו צבע?

בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה. הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה.נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מערפלת יחסית מבחינה ארכיאולוגית, שהיא תקופת ייסודה וצמיחתה של הממלכה ונמשיך עד חורבן ממלכת ישראל, הפעם מנקודת המבט של יהודה, לאורך כ-200 שנה.איך תפיסת "המשך הארוך" ותקופת אל-עמארנה יכולות לתרום להבנתנו את צמיחתה של ממלכת יהודה? האם בראשיתה "יהודה" היא בכלל עיר מדינה ותו לא? מה אנחנו יודעים על ירושלים ממכתבי אל עמארנה מבחינה טריטוריאלית? מה מבחינת חשיבותה של העיר במרחב? מה מעמדה מול שכם? מה השאיפות הטריטוריאליות של ירושלים בראשית דרכה כעיר מדינה עברית? מה כמות האוכלוסיה בעיר ובסביבותיה בתקופה זאת? האם המצב הזה נמשך עד ראשית מיסדי שושלת בית דוד? מה משמעות ההנחה הזאת? איך קרה ששתי ממלכות עבריות צמחו פחות או יותר באותה תקופה? האם דוד ושלמה הן דמויות היסטוריות ובהנחה שכן- מה משמעות העובדה שבימיהם, במאה העשירית לפנה"ס הממלכה אינה שולטת ככה"נ בחבלי שפלת יהודה? מה בין התיאור המקראי המפאר את ירושלים בימי ראשית הממלכה, לבין הממצא הארכיאולוגי הדל יחסית, מהתקופה המדוברת? אילו ממצאים ישנם מתקופה מאוחרת יותר? ומה בדבר תיאור ביצורי רחבעם בספר דה"י ואיך הוא מתכתב עם הממצא בשטח? איך מסע שישק המופיע בתנ"ך לאחר מות שלמה ומגובה גם בטקסט חוץ מקראי, קשור לכל זה? מה עוד ניתן לומר על אותן שנים ראשונות של ממלכת יהודה, עד ימי שושלת בית עמרי בממלכת ישראל? מתי מתפתחת הכתיבה ביהודה? אילו ממלכות ומעצמות זרות שלטו ביהודה? ולבסוף- מה עמדתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין המתארח בפרק זה בשאלת חרבת קייאפה?האזנה נעימה,יותם

שוב הכל תקוע. אתם מרגישים במקום למרות שבכל יום מחדש אתם אומרים לעצמכם שהיום זה יקרה. היום תתפטרי מהעבודה, היום תפסיק לעשן, היום תצא לדייט שיהפוך למערכת יחסים רצינית. לפני השינה, ברגע של שקט, אתם מבינים שגם היום זה לא קרה. דולי חוטם, פסיכולוגית ויועצת ארגונית, מגיעה להסביר מה גורם לנו להיתקע איפה שרע לנו ואיך עושים שינוי?

כמה כסף מרוויח קיבוץ צובה? מה קורה בג'ימבורי המקורה?וכמה זמן לוקחת הנסיעה מפתח תקווה?

עובד דפנה היה קצין בגולני במלחמת יום הכיפורים, והשתתף בקרבות הקשים ברמת הגולן ובמובלעת הסורית. 50 שנה בדיוק מאז -הוא מצא את עצמו כתושב נתיב העשרה בסיטואציות קשות יותר מאשר בשדות הקרב מול הצבא הסורי. ולמרות מחיר הדמים הכבד ששילם נתיב העשרה -20 הרוגים, ולמרות הנזק הכבד למשק החקלאי שלו, עובד דפנה נחוש לחזור לביתו.

ד"ר ליהיא פלד-אברון חוקרת סמים פסיכדליים: פעם נחלתם של היפים ובליינים במסיבות טבע, והיום נושא מחקר מרתק בהקשר של טיפול במחלות נפש מאתגרות. מהו מגע חברתי, ומה תפקידו במסגרת התקשורת האנושית - ובמיוחד בתקשורת של רגשות.מה קורה כשתינוקות לא זוכים למספיק מגע בינקותם.מהו אותו רצפטור מסתורי במוח שלנו, שאליו נקשרים כמעט כל הסמים הפסיכדליים שמוכרים לנו?מה זה אומר 'לעשן קרפדה', והאם 'טריפ טוב' הוא תמיד דבר רצוי?מה הקשר בין סמים פסיכדליים לבין מערכת החיסון שלנו, ומה הפוטנציאל של החומרים האלה בטיפול במחלות אוטו-אימוניות?האזנה נעימה,רן

כשגילה לואיגי' גלווני שלחשמל סטטי יש השפעה דרמטית על רגלי צפרדעים מתות, הוא עשה את הצעד הראשון במהפכה שאת תוצאותיה אנו חשים עד ימינו. אלסנדרו וולטה לקח את תגליותיו של גלווני צעד אחד קדימה, והצליח לאחסן את אותה אנרגיה חשמלית ובלתי נראית בסוללה. בדרך, שני המדענים הדגולים הללו מצאו את עצמם משני צידיו של ויכוח שפילג את אירופההאזנה נעימה,רן

אמנם ChatGPT הושקה בסוף 2022, ודאלי הושקה חצי שנה קודם אבל זו היתה 2023 שהמחישה שמהפכת הבינה המלאכותית היא כאן כדי להישאר. בבת אחת קמו חברות סטארט-אפ שפיתחו ושעדיין מפתחות אינספור מוצרים שמבוססים על פתרונות בינה מלאכותית. חלק מהחברות וחלק מהפתרונות הם לא יותר מהייפ שיווקי, אבל אחרות מפתחות מוצרים אמיתיים שמספקים מענה אמיתי ללקוחות אמיתיים. לצד פריצות הדרך החלו לצוץ גם האתגרים ובעיות שמטרידות את כל מי שפועל בתחום.בתכנית האחרונה לשנת 2023 ננסה לכנס חלק מהאתגרים והשאלות שמעלה הטכנולוגיה החדשה סביב תמה משותפת שמבהירה למה המהפכה הזו כל כך מרשימה וגם למה היא כל כך מטרידה.קישורים:הריאיון של ג'פרי הינטון לניו-יורקר מגזיןhttps://www.newyorker.com/magazine/2023/11/20/geoffrey-hinton-profile-aiהריאיון של ג'פרי הניטון לניו-יורק טיימסhttps://www.nytimes.com/2023/05/01/technology/ai-google-chatbot-engineer-quits-hinton.htmlהטעות של איליה סוצקברhttps://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/11/openai-ilya-sutskever-sam-altman-fired/676072סין משקיעה בוואוויhttps://www.bloomberg.com/graphics/2023-china-huawei-semiconductorג'פרי הינטון בסרטון של אוניברסיטת טורונטוhttps://www.youtube.com/watch?v=-9cW4Gcn5WY

האם ישראל מבצעת יותר מבצעי תודעה במהלך מלחמות מבעבר? איך נראה מבצע תודעה? מדוע דווקא כאשר יש כאוס גדול בישראל ובעזה, ישראל מגבירה את גיוס הסוכנים? אורית פרלוב, חוקרת רשתות חברתיות בעולם הערבי, הגיעה לאולפן לענות על שאלות אלו.

אישה אחת מצאה צמח בגינה שלה. היא טיפחה אותו וגידלה אותו - ואחרי שהוא נתן פירות, היא הפכה לסבתא המפורסמת בהיסטוריה. חבל שהיא לא היתה בחיים כדי לראות את זה.

האם יש נוטרילון ללא גלוטן? מה עושים למי שמנסה לגנוב טסטרים? ועל איזה בושם מרינה המליצה לסרגיי??

מדוע באמת קיימת אנטישמיות ומה השיעור שלנו בעקבותיה? האם יש לעם היהודי תפקיד והאם הוא הצליח במשימה הזאת? בפרק זה רוני קרביץ מארח בשנית את הרב נתן רוזן בכדי לנסות ולענות על הסוגיה הזו.

Moving from IT or engineering roles into OT security is harder than it should be. Mike Holcomb of Fluor has written eBooks & provides a newsletter to help people with that transition. In this episode, Mike reflects on his own evolution into OT security and gives advice to others looking at making the move.

הרשתות החברתיות שינו את הדרך בה אנו תופסים את המציאות, על כך אין ספק. מהרגע בו החלטנו שאנחנו יוצרים פרופיל חדש אנו יוצרים זהות נוספת- זהות דיגיטלית. לעתים נדמה שהזהות הזו שונה לגמרי ממי שאנחנו ולפעמים הזהות הזו היא בדיוק מי שאנחנו רוצים להיות, אך עד כמה היא נאמנה לזהות שלנו בחיים האמיתיים? זו כבר שאלה אחרת. הפעם מתארח, ליעד ראובן, החוקר משתנים פסיכולוגים על התנהגות מידע ברשתות החברתיות, שיסביר על הדרכים השונות בהם המידע שאנו משתפים מאפיין אותנו, על ניהול רושם, על דימוי עצמי והערכה עצמית ועל אפקט הצופה מהצד.

אנו מניחים כי התנ"ך העברי כפי שהוא לפנינו היום הוא העתק זהה של התנ"ך המקורי הקדום, ושהנוסח שלו נשמר בצורה מדויקת מהזמן שבו חובר לראשונה ועד ימינו. יחד עם זאת, ניכרים הבדלים רבים בין התנ"ך שלנו, לבין טקסטים עבריים מזמנים קדומים, כמו למשל מגילות מדבר יהודה. בנוסף, אנו מכירים בכך כי גם מבחינה צורנית התנ"ך עבר שינויים רבים מימי קדם ועד היום: הוא חולק לספרים, לפרשות ולפרקים ונוספו לו ניקוד, טעמים והערות שונות.אז איך ומתי נעשו השינויים אלו? מה זה "נוסח המסורה" ולמה הוא נקרא ככה? עד כמה הטקסט של התנ"ך כצורתו לפנינו כיום, זהה לטקסט העברי הקדום? באילו טקסטים מפורסמים נפלו טעויות ואיך אפשר לדעת זאת? ומה זה הומויוטלאוטון? באיזה שלב הוחלט שהנוסח המקראי סופי, ושאין לגעת בו ולשנות אותו יותר? ולסיום ממתק: מהו הסיפור הבלשי הסבוך סביב כתב היד המקראי החשוב בהיסטוריה- כתר ארם צובא, ולמה יש אנשים שמקדישים את חייהם לפתרון תעלומת הכתר? על כל זאת ועוד, בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה, יותם

מי שבר את שיא ה"מה אכפת לי?", מה הדבר המגעיל שחיכה במקרר הסניף? ומה עושים אם גנבו לך את העגלה?

הפרק מציג את המודל של ג'ון מיינרד קיינס, שמרחיב את המודל הקלאסי לקביעת התוצר (מודל שמוסבר בפרק הקודם) למצבי מיתון ואבטלה. ההרחבה שפיתח קיינס, מגדולי הכלכלנים של המאה העשרים ואולי החשוב שבהם, מציע הסבר פשוט למצבי מיתון ולקביעת היקף התוצר כאשר המשק לא מתכנס לשיווי משקל של תעסוקה מלאה. המודל הקיינסיאני מאפשר גם דיון במדיניות ממשלה להרחבת התעסוקה.

For years now, Iran’s state-sponsored hackers have been some of the most prolific in the world. But prolific does not necessarily mean sophisticated -- its attacks haven’t quite impressed in the way that the U.S., Russia, and China’s do. But in a campaign recently uncovered by CheckPoint, one Iranian APT unleashed tools and tactics unlike anything we’ve seen from the country before. If before they were at the kids’ table, this latest campaign suggests that they might have just moved up.

מאז שבני אדם החלו להשתמש ברשת, הם גם ניסו לנצל אותה לרעה כדי לפגוע באחרים ולעקוץ אותם. כך, הגנה על אנשים, ארגונים והנכסים שלהם הפכה לסוגיה שמעסיקה אותנו. עם חדירת טכנולוגיות חדשות כמו AI ואינטרנט של חפצים (IOT), היכולת שלנו להתגונן נתקלת באתגרים חדשים. התחזות בעזרת מדיה סינטטית וחשש מפגיעה בפרטיות עקב גניבת מידע ביומטרי כמו תווי פנים וקול, מעלה צורך בפיתוח ושימוש בכלים וטכנולוגיות המיועדות להגנה ולמניעת פגיעות. עד כמה אנחנו יכולים לעשות משהו כצרכנים בעניין? האזינו לפרק בהשתתפות מיי ברוקס קמפלר, יועצת ומומחית להגנת סייבר ומייסדת קהילת "בטוחים אונליין".

אז השבעה באוקטובר ישראל במלחמה, בפרק זה נבדוק מה השתנה בכנסת בימי המלחמה, ולמשך כמה זמן יחזיקו חברי הכנסת בפעילות פרלמנטרית ללא יריבות.

האיש הכי רגיל בעולם - האם הוא איש או אישה? איפה הוא גר? במה הוא מאמין? כמה תרנגולות יש לו? והכי חשוב, האם הוא קיים בכלל?

דלקת וושט אאוזינופילית, או בשמה הלועזי "Eosinophilic Esophagitis" (בראשי תיבות - EoE), היא מחלה דלקתית כרונית הגורמת לעלייה במספר תאי האאוזינופילים בוושט ולפגיעה בתפקודו. המחלה מתאפיינת בהחמרות שבאות לידי ביטוי בקשיים בבליעה, כאב ותחושת חנק, ובהפוגות לסירוגין.בשני העשורים האחרונים חלה עלייה במספר הילדים והמבוגרים המאובחנים בה, למרות שעדיין המסע שמטופל עובר עד האיבחון יכול להיות ארוך ומייגע...מה ניתן ללמוד על המחלה, מהן הסכנות ואיך מתמודדים איתה? בפענוח התעלומה יעזור לנו ד"ר נעם זביט, מנהל השירות למחלות אאוזינופיליות של מערכת העיכול, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

אם הייתם צריכים להתחרות באכילה מול יען - מי היה מנצח? אם הייתם שואלים את שחקן הבייסבול פינג בודי, התשובה היתה מפתיעה

מה משותף למזג אוויר, אלצהיימר, ממותות, ספינות אוויר ועכברושים? הדבר היחיד שמשותף להם הוא שהם כולם חלק מידיעות שמספרות על פיתוחים חדשים שעשויים לשפר קצת את העולם כי בתקופה הזו, כך נדמה לי, כולנו צמאים לקצת חדשות טובות לשם שינוי. זו תוכנית מעט משונה, תוכנית שמוקדשות לקצת חדשות טובות (לשם שינוי) וגם לעדכון קצר על השבוע המשוגע שעבר על סם אלטמן וחברת OpenAI.קישורים:מודל החיזוי של גוגלhttps://www.wired.com/story/google-deepmind-ai-weather-forecastבינה מלאכותית תעזור באיתור אלצהיימרhttps://www.nature.com/articles/d41586-023-03482-9ספינת אוויר חדשהhttps://techcrunch.com/2023/11/08/the-worlds-largest-aircraft-breaks-cover-in-silicon-valleyכדורגל הייטקhttps://www.uefa.com/euro2024/news/0287-1976884bce43-5afb2e73f7af-1000--official-euro-2024-match-ball-unveiled/עכברושים נגד מוקשיםhttps://www.thenation.com/article/world/cambodia-land-mine-clearanceלהחזיר את הממותה הצמרית לחייםhttps://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-12759177/Colossal-Biosciences-woolly-mammoth-brought-extinction.htmlᐧ

הדרמה האחרונה סביב פיטוריו וחזרתו לתפקיד של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מגמדת כל סדרת טלוויזיה. נטלי פיסטונוביץ', שגרירה של OpenAI, שהתארחה כבר אצלנו בפרק מרתק (ראו לינק למטה) חוזרת כדי לדבר על האירועים האחרונים.דיברנו לעומק על הסיפור שכיכב בכותרות, ובהמשך על GPTs ועל איך הם יהפכו לחלק מן האפסטור העתידי של OpenAI, מהי הדרך שעושה החברה לשיפור שליטת המודלים בשפות קטנות, כמו עברית או איסלנדית, ומהן סכנות האבטחה החדשות, והמפתיעות, שמביאים מודלי השפה לעולם. וכמובן - אי אפשר בלי האלגוריתם המסתורי *Q, שמעורר שמועות, וייתכן שיאיץ את הדרך ל-AGI - בינה מלאכותית כללית. האזנה נעימה,בועז לביאהפרק הקודם עם נטלי:https://www.osimhistoria.com/software/ep129-open_ai

מה זו כיפה גאודזית?באיזה איבר חשוף אסור להיכנס לקניון?ומי זו מכשפת הקרח?

למה שונאים יהודים? אלפי שנים שהעם היהודי הוא עם רדוף- אבל למה? הפעם רוני קרביץ מארח את נתן רוזן, מרצה לפילוסופיה יהודית, על כל הסיבות לאנשטישמיות. יחד הם מנסים לפרק את הנימוקים השונים לגורמים כשלבסוף נתן טוען שהסיבות הן בעצם תירוצים לתכלית אחת גדולה יותר.

Our enemies cooperate, and so must we. Aurelio Blanquet walks us through the activities of the European Energy ISAC, with a focus on building the trust that is essential to enabling the cooperation that we need to work together. Aurelio Blanquet - EE-ISAC Nov 21

נפגשנו עם ד"ר נעמי באום, פסיכולוגית מומחית בטראומה וחוסן, לדבר על הימים הקשים שכולנו עוברים, ואיך מתמודדים.

מהם הגורמים הביולוגים השונים שמשפיעים על קצב ההזדקנות? כיצד צריך להתייחס לעור שלנו בגילאים השונים ומהם הכלים שכל קוסמטיקאית צריכה להכיר? בפרק השישי בסדרה – מירב בן יקר ומירה ברטפלד משוחחות על מעגל ההורמונים בגוף האישה ואיך אפשר להגיע לגיל השלישי עם עור בריא? האזנה נעימה

באחד הפרקים הקודמים של "עושים תנ"ך" נגענו בסיפורו של יוסף במבט כולל והבטחנו שבהמשך "נפרק" את הנובלה ששמה במחקר הוא מחזור סיפורי יוסף ונדון בהם אחד-אחד. בפרק זה נתמקד בסיפור שפותח את מחזור הסיפורים הזה: סיפור חלומותיו, ירידתו לבור ומכירתו למצרים.כיצד מוטיב החלומות של יוסף דומיננטי במחזור סיפוריו? מדוע החלומות מפתיעים? למה האחים שונאים כל-כך את יוסף? מדוע הם מתכננים להרוג אותו? ולמה הם זורקים אותו לבור? אם יעקב יודע שאחיו של יוסף שונאים אותו, למה הוא בכלל שלח אותו אליהם וחשף אותו לסכנה?הסיפור במבט ראשון נראה זורם ואחיד, ממש הרמוני. אבל, במבט נוסף ובקריאה ביקורתית וצמודה, הסיפור משמש דוגמא מצויינת לקריאה סלקטיבית ודילוג על פערים. בעיון מעמיק מסתבר שהסיפור מלא חורים, מתחים, כפילויות, סתירות, וכל שאר הדברים שהופכים את העיון בתנ"ך לכל כך מעניין. כל השאלות והתשובות שבסופו של פרק מביאות להבנה מלאה ואמיתית של סיפור מכירת יוסף, בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה, יותם

הפרק מציג את התאוריה הקלאסית (והמקובלת עד היום) לקביעת התוצר וחלוקתו לשימושים השונים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעה ויצוא. הפרופסור מסביר את המנגנון שגורם למשק להתכנס לייצור בתעסוקה מלאה (אין אבטלה שאינה מרצון), וכיצד השימושים השונים בתוצר - הביקושים - מתאימים את עצמם להיקף הייצור - ההיצע. וגם: על טעויות נפוצות בהבנת שאלות התוצר והשימושים בתוצר. (על כלכלה בזמן מיתון והתאוריה הקיינסיאנית בפרק המשך).

כמו כל טכנולוגיה חדשנית בהיסטוריה, גם מודלי שפה גדולים (הבינות המלאכותיות שמאחורי ChatGPT) עתידים לחולל זעזועים משמעותיים בעולמנו. אבל חוקרים רבים בתחום הבינה המלאכותית משוכנעים שהאיום שמציבה הטכנולוגיה הזו הוא חמור יותר - עד כדי סכנת הכחדה ממשית למין האנושי. הסיבה? "בינה מלאכותית כללית" (AGI). מהי בינה מלאכותית כללית, מהן התכונות שהופכות אותה למסוכנת כל כך - אולי - עבורנו, והאם מודלי השפה הגדולים באמת מפגינים את היכולות שמהן אנחנו חוששים כל כך? האזנה נעימה, רן

מה קורה במשרדים של שפיים?למה סוגרים את הפארק ב 15:30?ולמה הפארק מוצף בעובדי בנקים?

האחרונה שהתכתבה עם סגן אדר בן סימון ז"ל, הייתה אחותה שחף. אדר מ"מ טירונים בבא"ח פיקוד העורף בזיקים, נפלה בעת שהיא וחבריה נלחמו במחבלי החמאס שתקפו את הבסיס. בכך הצילו מאות טירונים ואף לקחו חלק במניעת כניסת המחבלים לקיבוצים באזור ולעיר אשקלון. בשיחה רווית כאב, נפרדת שחף מאחותה אדר.

Social media bot armies, nation-state cyberattacks, election manipulation, fake news plants, military deceptions. It might all seem very novel, but every Russian disinformation strategy has an historical precedent we can trace decades, even centuries back. Can understanding the past help us fight it today?

מנכ"ל חברת OpenAI, סם אלטמן פוטר במפתיע ודוח בו נטען שפרסומות של חברות ענק הופיעו לצד ציוצים אנטישמיים, גרם לחברות רבות להודיע שיפסיקו לפרסם בטוויטר או באקס או באיך-שלא-קוראים לרשת של מאסק שמיהר להצהיר: אתבע את מפרסמי הדוח!האיום של מאסק לפנות לבית המשפט מגיע במקביל לתביעות משפטיות אחרות שעשויות להשפיע על הנוף הטכנולוגי של העולם. חלק מהתביעות רק הוגשו, חלק אחר מתברר בימים אלו ולפחות בתביעה אחת, תביעה גדולה, יש כבר הכרעה.סיפור על סערות ותביעות בארבע מערכות.קישורים:מטא נתבעת על ידי 42 מדינותhttps://www.nytimes.com/2023/10/24/technology/states-lawsuit-children-instagram-facebook.htmlתשע שאלות סביב התביעה נגד אמזוןhttps://www.vox.com/technology/2023/9/29/23894832/amazon-antitrust-lawsuit-questions-answered-ftc-lina-khanאפיק נגד גוגל – על מה המהומה?https://www.theverge.com/23944251/epic-google-antitrust-trial-explainer-monopolyעלייתו ונפילתו של סם בנקמן-פרידhttps://www.nytimes.com/2023/11/02/technology/sam-bankman-fried-rise-crash.html

האם הגוף שלנו יכול להתמודד עם טראומות קשות וטלטלות רגשיות? האם יש דרך למנוע תגובת דחק ו- PTSD? באילו פעולות אנחנו יכולים לנקוט ע"מ לסייע לאחרים לשמר את החוסן הנפשי שלהם אחרי אירוע טראומתי?הפעם שוחחנו עם רס"ן עדי דגן, עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות, חוקרת באקדמיה וקב"נית במילואים, שלימדה אותנו מודל פשוט ושימושי שנקרא מודל יהלו"ם:י – יצירת קשרה – הדגשת מחויבותל – לברר עובדותו – וידוא סדר התרחשות מ – מתן הנחיות

In this episode of the MDS-Foundation Podcast Projects – The Patient and FamiliesProgram, Dr. Moshe Mittelman, Chief MDS Center of Excellence, Tel Aviv Sourasky(Ichilov) Medical Center, Tel-Aviv, and Mrs. Noa Goldshmidt, Chief Study Coordinatorat TASMC, discussing various issues related to clinical trials. The episode is directedto MDS patients, their families, and all interested parties, with a special focus onclinical trials for MDS patients. Among other topics, they explain what clinical trialsare, why they are so important, they describe the stages and process of clinicaltrials, and explain why patients can benefit from participation in trials. Finally, theyemphasize that patient safety is the prior interest and is highly maintained, andprovide some interesting real-world examples.

אנחנו רגילים לשמוע ללא הרף על השפעותיו המזיקות של פיצוץ האוכלוסין האנושי: שלא נוכל להאכיל כל כך הרבה בני אדם, להתמודד עם כמות הזיהום וכדומה. אבל לחוקר העתידים פרופ' דוד פסיג יש חדשות עבורנו: לא רק שהאיום של פיצוץ אוכלוסין לא עומד להתממש - אנחנו למעשה צועדים לקראת תופעה הפוכה: חורף דמוגרפי גלובלי - קריסה של אוכלוסיית העולם בחזרה לשישה או שבעה מיליארד בני אדם בלבד. מהם הגורמים לחורף הדמוגרפי הגלובלי, וכיצד ישפיע על החברה שלנו?מדוע תתרחש בישראל התופעה ההפוכה - גדילה של האוכלוסיה, עד כדי 24 מיליון איש בעוד מספר עשוריםמדוע החברה החרדית עומדת להצמטמם במידה משמעותית (ולא, זה לא קשור לטלפונים סלולריים או לאינטרנט)מהי תודעה, ומה הקשר שלה לטכנולוגיה שלנו?מוזמנים להציע לי אורחים מעניינים נוספים לפרקים עתידיים של 'עושים עתיד' - כאן, ובמייל: [email protected]האזנה נעימה,רן

האם כל מה שאנחנו חווים בימים אלו הוא לא יותר מאשליה - סימולציית מחשב מתוחכמת?

הבטחנו לעצמנו שלא נהיה כמו ההורים שלנו ואפילו הבטחנו שנהיה ההפך הגמור מהם. רק שבפועל זה לא כל כך עובד לנו ואנחנו מוצאים את עצמנו משחזרים בדיוק את אותם הדפוסים של הורינו. הנטייה הזו נקראת העברה בין דורית ועלייה נדבר בפרק עם ד"ר אורטל בוחניק אציל שתסביר לנו עד כמה מוטמעים בנו הדפוסים הללו? האם נגזר עלינו להיות בדיוק כמו ההורים שלנו? אם לא, עד כמה זה ניתן לשינוי, איך אפשר לשנות את דפוסים אלו ואיך כל זה קשור למצב הבטחוני?

למה רע לנו? מהי משמעות הסבל בחווית חיינו? וכיצד המענה לתהייה זו מעניקה איזשהו ריפוי? כיצד אדם יכול לומר שהסבל הנוכחי בחייו יהיה הדבר המשמעותי ביותר שקרה לו? רוני קרביץ מארח שוב את יוני אליצור שמנתח את הגותו הקבלית-פילוסופית של הרמח"ל מול גישתו הפסיכולוגית של ויקטור פרנקל

מה הם הבגדים המומלצים לרחצה? איך נקרא המלון עם השם הגנרי בעולם? ומה מקבלים אם מזמינים VIP?

כיצד מנהיגים מנסים לאחד את העם ולגרום לאנשים לסמוך עליהם? מי הם המנהיגים שנסוגו לציור ציורים כדרך להתמודד עם מלחמות קשות? היועצת נילי רייכמן בשיחה על מנהיגות ומנהיגים בעיתות מלחמה.

The industrial security initiative was triggered by the 9/11 attack on the World Trade Center. Aaron Turner, on the faculty at IANS Research, helped investigate laptop computers used by 9/11 attackers and joined up with Michael Assante to persuade government authorities to launch what has become today's industrial cybersecurity industry. Aaron takes us through the formative years - from 9/11 to the Aurora generator demonstration.

האם ניתן לפתח שפת תכנות שאת כל הפקודות בה יבין גם כלב? מתי הפסיקה לעבוד שפת התכנות 2014? מי המציא את השפה הבלתי קיימת Parrot? ומה הקשר בין ההרכב הקומי ״מונטי פייתון״ לבין שפת תכנות פופולרית שבסמל שלה מופיע נחש?כל זאת ועוד, בפרק סיפורי-היסטורי של ״עושים תוכנה״.

השאלה היא איך מנצחים במונופול, אבל אולי השאלה היותר טובה היא איך הגענו למצב שבו אנחנו בכלל מעוניינים לנצח במונופול, והאם יש דברים טובים יותר לעשות..נ.ב: כיאה למצב, הפרק סובל מאיכות סאונד לא יציבה. אנחנו מודעים ומתנצלים על זה

Russia was gripped with fear. Anybody could have been the next victims of the shadowy terrorist conspiracy against the nation and its people. Who was doing this, and why? And why did those in power refuse to stop them?

והפעם – פרק שעוד לא היה כמותו! בפרק זה נשוחח על…הפרק הכי חשוב בתנ"ך, או אם נדייק: הפרק עם האפקט הכי גדול מכל פרקי התנ"ך - דניאל פרק ז'. פרק שההשפעה שלו אדירה, כזאת שחצתה גבולות, דתות ועידנים.קודם שנתייחס לפרק הספציפי, נחזור לרגע ונזכר בספר דניאל (שזכה לפרק נפרד בעבר) מיהו דניאל ומה פשר ספרו? מתי נכתב הטקסט? איך הספר מחולק? מה הרעיון הכללי של הספר ואילו רעיונות אפוקליפטיים מיוצגים בו?לאחר מכן נכנס לעובי הקורה של הפרק רב ההשפעה שלפנינו: מהו החלום שדניאל רואה בפרק ז'? מי הן ארבע החיות/מפלצות המיתיות שמופיעות בחלומו? למי קישרו החוזים האפוקליפטיים את אותן מפלצות אימתניות? כיצד הטקסט של ספר דניאל מחיה דגמים מיתולוגיים מהמזרח הקדום, שאינם שכיחים, עד כדי בבחינת כמעט ולא קיימים בשאר התנ"ך? מיהו בן האדם בחלומו של דניאל שחוצה את הגבול בין הקיום האנושי לבין הממד האלוהי? האם ייתכן כי גם יהודים החזיקו ברעיונות שאדם יכול "לחצות את הגבול" לעולם האלוהי? והכי חשוב – איך הפרק הזה, על הטקסט הפנטסטי שבו, השפיע על העולם בו אנו חיים – עד היום.על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א.האזנה נעימה,יותם

פרק מיוחד: על השפעות המלחמה על הכלכלה הישראלית ואיך המערכה תשפיע על הארנק שלנו. הפרופסור מסביר על הגדלת נטל המס ומה הממשלה צריכה לעשות כבר היום והיועצת הפיננסים כרמי אור מתארחת שוב בפודקאסט עם עצות להתנהלות כלכלית של משקי בית. על היוצאים לחל"ת, המפונים והפוליטיקאים.

איזה תיאטרון יש בסחנה?מה אמר עליו מגזין הטיים?ומה זה הרעשטג"ל?

מה קרה לאינטרנט בעזה ומי מחבר אותה לרשת העולמית? כיצד אזרחים במצבי מלחמה מתחברים לאינטרנט כשהרשת המקומית מנוטרלת, ואיך זה נראה במלחמת אוקראינה-רוסיה? האם גישה לרשת היא זכות אדם בסיסית גם במצב חירום? ואיך איילון מאסק קשור לכל זה?פרק מיוחד של הפודקאסט על האינטרנט במצבי מלחמה - בהשתתפות ד"ר דימה אפשטיין מהמחלקה לתקשורת ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

במשך קרוב לשבעים שנה, מאז הופעתם של המחשבים האלקטרוניים, לא חלה שום התקדמות דרמטית בתחום העיבוד הממוחשב של שפה אנושית טבעית. קריאה וכתיבה של טקסטים ברמה כמו-אנושית הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית עבור המחשב. ואז, בנובמבר 2022, הופיע ChatGPT - וטרף את כל הקלפים.מה הביא לכך שאחרי אינספור כשלונות ומאמצים עקרים, הצליחו לפתע מדעני המחשב להפיק מבין ידיהם מכונה שמסוגלת לתקשר איתנו - בשפה שלנו? כמו כן, האזינו בסוף הפרק לפינה בחסות ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, אודות הסרטים הביתיים שצילמו חיילי מילואים במלחמת יום הכיפורים - ומה הם מלמדים אותנו אודות חיי היום יום במובלעת הסורית שברמת הגולן, ובארץ גושן שמעברה השני של תעלת סואץ. האזנה נעימה,רן

קל לנו לדבר על כך שרע. קל יותר לראות שעצוב, שמורכב, שכואב. בפרק הזה ובאמצעות שירים שמספרים סיפור, ד״ר גלעד הורוביץ, פסיכולוג קליני, מטפל פרטני זוגי וקבוצתי, מרצה, סופר וחבר מחתונה ממבט ראשון, מגיע להזכיר לנו להתעקש גם על הטוב, לזכור להיות כאן עבור האהובים שלנו ועבור עצמנו ולהתחיל תנועה של החלמה מהכאוס אליו כולנו צללנו באותה שבת השחורה.

Decades ago, Vladimir Putin was an almost unknown figure. But then, at a crucial inflection point in history, the Kremlin devised an evil disinformation campaign. Arguably one of the most evil acts ever conceived. Nobody has ever proven exactly who was behind it, but one thing is for sure: it undoubtedly helped launch Putin to the power he still enjoys today.

רשת העצבים האמיתית של העולם הדיגיטלי, זו שמעבירה במהירות מידע מנקודה לנקודה, מבוססת על כבלים תת-ימיים. אנחנו לא מקדישים לכך הרבה מחשבה אבל באוקיינוסים מותקנים כבלי תקשורת שבלעדיהם אין אינטרנט, אין מסחר אלקטרוני, אין עולם דיגיטלי.כבלי התקשורת האלו הם תשתית אסטרטגית שיש לה מטרות אזרחיות אבל גם מטרות צבאיות, מה שהופך אותם למטרה נחשקת בזמן קונפליקט: ניתן לשתק את התשתית הזו וניתן גם לחדור אליה, להתחבר אליה, לצותת למידע שעובר דרכה ולכן היא נמצאת במרכזם של עימותים בין מעצמות.זה החלק השלישי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", זו שמתנהלת בין ארה"ב לסין והוא עוסק בזירה חשאית ואסטרטגית, כזו שמבוססת על הנדסה אבל גם על יצרים, על כסף גדול אבל גם על טכנולוגיה מתקדמת, תקשורת סופר-מהירה ומאבקים שמתרחשים מאחורי הקלעים ומתחת לגלים.קישורים:מפה אינטראקטיבית – כבלי תקשורת תת-ימייםhttps://www.submarinecablemap.comאיך מתקנים כבלים תת-ימיים?https://www.youtube.com/watch?v=l1knCR6xAzoמלחמת ארה"ב-סין מתחת למיםhttps://ig.ft.com/subsea-cablesהתחקיר של רויטרס על מלחמת הכבלים בין ארה"ב וסיןhttps://www.reuters.com/investigates/special-report/us-china-tech-subcom

למה שמות היישובים בנגב המערבי נקראים כפי שהם נקראים?

איך אפשר ללבוש חלוק ולהישאר ערום? איפה הסליקו את ערכת הקפה? ומתי אסור לצאת מהמקלחת?

תחושות קשות מלוות את כולנו מיום שבת ה7.10. הפעם הקלטנו פרק שונה שיעסוק בדילמות היומיומיות של כל קוסמטיקאית: איך לגשת לאתגרים שמלווים אותנו ברמה האישית והמקצועית? איך נכון לפנות ללקוחות, וכיצד ניתן להיות רגישות לסיטואציות בזמן טיפול? מירב בן יקר בשיחה אינטימית עם ד"ר לירז מרגלית- מומחית לפסיכולוגיה חברתית העוסקת בהתנהגות בעידן הדיגיטלי, מסבירות לנו מדוע זה בסדר לחזור לשגרה ואיך צריך לעשות זאת. האזנה נעימה

כיצד דיאלוג בין הנשמה לשכל הופך לפילוסופיה טיפולית שיכולה לעזור לנו בזמן משבר? היכן הנשמה והשכל נפגשים? ואיך כל זה קשור לסבל? רוני קרביץ מארח את יוני אליצור שמנתח את הגותו הקבלית-פילוסופית של הרמח"ל מול גישתו הפסיכולוגית של ויקטור פרנקל

נפגשנו עם עדי נאה בלוך, מטפלת באמניות ואמנית, כדי לשמוע ולנסות להבין איך חיים חיים של יצירה מתוך כאב החלל הריק

רמי שני הכתב הוותיק של גלי צה"ל בדרום, האמין שהשנים הרבות שבהן הוא נמצא בעוטף עזה עזרו לו לבנות מעין חוסן אישי. מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס העמידה במבחן את החוסן הזה. כאשר במקביל הוא גם מתפקד כעיתונאי וגם נכנס שוב ושוב אל תוך הקטל כדי לפנות פצועים ואחרים. נפגשנו באיזור אשקלון, כשברקע נשמעים קולות הנפץ.

Cybersecurity and IEC 62443 are increasingly relevant to building automation. Parking garages contain safety-critical CO2 sensors that control fans, the MGM breach is in the news and standards bodies are debating minimum security levels for different kinds of systems. Kyle Peters of Intelligent Buildings joins us to look at IEC 62443-2-1 style security assessments of modern buildings and what we can learn from those assessments.

Maybe you assumed that disinformation is formulated in strange, faroff corners of the internet. But go down the rabbit hole and you’ll find that, in fact, some of the crazy ideas your uncle talks about at Thanksgiving were, in fact, deliberately invented, cultivated, and spread by powerful nation-state actors dedicating huge money, manpower, and time for the goal of leading millions of people astray and, potentially, inciting consequences far worse than that.But Russia’s fake news didn’t begin with the guy you’re thinking of -- that one, you know who. No, in a meaningful sense, the history of Russian disinformation began over a century ago.

במשך למעלה ממאה שנה התרכזה הרפואה בניסיון להשמיד את תאי הסרטן באמצעות תרופות רעילות, כימותרפיה - אבל בעשור האחרון מתחוללת רעידת אדמה של ממש בתחום הזה. חוקרים כדוגמת האונקולוג פרופ' מרקל חושפים את הדינמיקה המרתקת של מאבק האיתנים שמתחולל בתוך גופו של כל אחד ואחד מאיתנו, גם ברגע זה ממש, בין מערכת החיסון שלנו לבין תאים סרטניים שצצים בגופנו בכל רגע. טיפולים חדשניים המכונים טיפולים אימונולוגיים מאפשרים לרופאים, בפעם הראשונה בהיסטוריה, לעזור למערכת החיסון שלנו לנצח במאבק הזה - והתוצאות המסתמנות הן לא פחות ממדהימות.מה הופך את הסרטן למחלה מרתקת וייחודית כל כך?מהו טיפול אימונולוגי ובמה הוא שונה מכימותרפיה מסורתיתמהם הסיכונים שעלולים להיווצר כשמשחררים את הברקסים של מע' החיסון ונותנים לה להתפרע על הגידול הסרטני בכל הכוח,כיצד עשויות דיאטה קיטוגנית והשתלת צואה להגביר את האפקטיביות של טיפולים אימונולגים בעשרות אחוזיםהאזנה נעימה,רן

מהו קוד ספגטי? מדוע הפקודה GoTo מסוכנת כל כך? ואיך כל זה קשור לבאג 2000?פרק היסטורי-סיפורי, שהולך אחורה אל ראשית המילניום (ואפילו קודם), אל המצאתה של שפת התכנות CLU, ואל התובנה שהובילה להתפתחותו של התכנות מונחה העצמים (Object Oriented Programming).

שירה והפרופסור מארחים את כרמי אור, יועצת כלכלית למשקי בית, לשיחה על השאלות הכלכליות, ולא רק כלכליות, הגדולות של החיים. מה באמת חשוב לנו, איפה כדאי לחסוך או לחפש מקור הכנסה, ואיפה מוטב לא להתחשבן יותר מידי. וגם, על עבודה מופרזת, בזבזנות, והתחרות על רמת החיים, ועל אחריות אישית מול אחריות ממשלתית.

באחד הפרקים הקודמים שוחחנו על ירבעם ה- II, המלך הגדול ששלט למעלה מ-40 שנה ועמד בראשה של מיני אימפריה ישראלית אשר ייתכן ושלטה גם ביהודה. שוחחנו על הרקע ההיסטורי, העדות המקראית והממצא הארכיאולוגי מימיו.הפעם נדון באפשרות המרתקת שמסורות חשובות בטקסט המקראי הובאו לראשונה אל הכתב בממלכת ישראל בימיו של ירבעם השני. מסורות אלו, ייתכן ונכנסו רק בהמשך לקודקס המקראי היהודאי ומהווים יסוד חשוב בסיפור היסטורי של ישראל הקדום. מדוע ניתן להניח הנחה זאת? מה ניתן לדעת על חיבורים ספרותיים בימי ירבעם השני? האם העדות החוץ מקראית תומכת בכך שהיינו הסיפורים מתאימים לארכיאולוגיה של המאה ה- 8? האם טקסטים שמביעים זהות מתחברים בתקופת משבר או דווקא בתקופת שגשוג של ממלכה? מה הם "החומרים הצפוניים" בהם מדובר? כיצד להבין את הטקסטים האלה ומה הייתה מטרת כתיבתם?בפרק זה אשר מסכם את דברי ימי ממלכת ישראל (רגע לפני שנעבור לשכנה הדרומית יהודה) בו אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה נשוחח על זאת ועל עוד שאלות מעניינות כגון האם היה סיפור רצוף צפוני? היכן נשמרו הטקסטים האלה? וכיצד הם הגיעו בסופו של דבר לירושלים, ליידי מחבר ההיסטוריה הדויטרונומיסטית של ספר דברים?האזנה נעימה,יותם

איפה המיקום האמיתי של סניף נאפיס חולון?מה קרה ליומולדת של ניתאי?ומה זה צ'יצ'ולינה?

באופן בלתי אקטואלי בעליל, התשובה לאחת השאלות הגדולות שמעסיקות את האנושות: לאן נעלמות הגרביים בכביסה?

שיטת ספיר, חלק ג׳. פנחס ספיר מקבל על עצמו את המשימה לדאוג לפרנסתן של עיירות הפיתוח, אבל הדרך ליעד הזה עוברת בעימותים עם נגיד בנק ישראל, הפסדים כבדים של המפעלים, ופרשות שחיתות שמאיימות לשבור את השיטה שסוף סוף הוא הצליח לפתח

ראש אמ״ן לשעבר: כל האזהרות הונחו בפני נתניהו. בפרק החדש של עושים פוליטיקה אנחנו מנסים להתחיל לברר איך הופתעה ישראל במתקפה הרצחנית והקטלנית ביותר בתולדות המדינה. ראש אמ״ן לשעבר האלוף במיל׳ עמוס מלכא על זירת הלוחמה מול החמאס, הכשל המודיעיני והעדר ההנהגה בישראל לפני ותוך כדי המלחמה.

בעבר העולם היה פשוט: קנית משהו ואז היית הבעלים שלו. קנית ספר והוא היה שלך, קנית תקליט והוא היה שלך, קנית תקליטור שיש עליו סרט ועכשיו התקליטור הזה שלך.אבל בשנים האחרונות פחות ופחות אנשים קונים מוצרים פיזיים. נכון, אנשים עדיין קונים ספרים מנייר אבל המכירות של ספרים דיגיטליים לא מפגרות הרבה מאחור. אבל ההבדל בין ספר מנייר לספר דיגיטלי הוא לא רק בפורמט. כאשר אתם קונים ספר דיגיטלי אתם בעצם קונים רישיון שמאפשר לכם לקרוא אותו ואם יש משהו שאנחנו יודעים הוא שאם יש "רישיון" יש גם "תנאי רישיון", ואם יש תנאי רישיון יש אותיות קטנות בתוך תנאי הרישיון שבהן לפעמים כתוב שלבעלים האמיתיים של התכנים יש כל מיני אפשרויות מעניינות כמו למשל, לעדכן את הטקסט שמופיע בספר הדיגיטלי שקניתם ואפילו למחוק את כולו מהמכשיר שלכם. נשמע תיאורטי? זה כבר קרה - זה קורה ממש עכשיו.לכאורה זה אירוע נקודתי ומוגבל אבל הסיפור הזה מצביע על משהו גדול יותר, על מגמה שהולכת ומתפשטת לשדות נוספים.קישורים:רשימת השינויים בספרי דאל:https://en.wikipedia.org/wiki/Roald_Dahl_revision_controversyהביקורת על השינויים:https://www.theguardian.com/books/2023/feb/20/roald-dahl-books-rewrites-criticism-language-alteredספר: The End of Ownership:https://www.amazon.com/End-Ownership-Personal-Property-Information/dp/0262035014

למה שמות היישובים בנגב המערבי נקראים כפי שהם נקראים?

מי כיכב בסרט שעשו על הקניון?מה קורה בחדר החקירות של המנהל?וממי ניפרד בסוף הפרק?

Adversaries who can physically touch a target have a huge advantage when it comes to compromising that target. Mike Almeyda of Force5 joins us to look at tools for physical security that support cybersecurity, especially for the North American NERC CIP standards.

הפסיכולוגית ד"ר שני נוה שיתפה איתי תופעה מעניינת: מסתבר שהמון אנשים שפונים אליה בעקבות האירועים בשבוע האחרון, מתארים מצוקות נפשיות שקשורות ברגשות אשם. החלטתי להרים את הכפפה - והזמנתי את ד"ר נוה ואת ד"ר מעיין בוימן משיטה מ'עושים פסיכולוגיה' לשיחה על הרגש המעיק הזה: תחושת אשם. מדוע אנשים שלא היו קורבנות ישירים של מתקפת החמאס סובלים ממצוקה נפשית?מה המנגנון האבולוציוני והפסיכולוגי של אשמה?מדוע פסיכופתים מסוגלים לשקר בפוליגרף מבלי להתגלות?מתי תחושות אשם הן דבר חיובי שמסייע לנו לגבור על טראומות - ומתי הן מפריעות לנו, ומה תפקידה של החמלה בהתמודדות מול רגשות אשם.על כל אלה ועוד תשמעו בפרק שלפניכם.האזנה נעימה.רן

Once a year, Check Point Research releases a “mid-year report”: a summary of the first half of the calendar year in cybersecurity, including all of the major changes, trends, and events that defined January through June. Obviously a lot happens in that time, and so the reports end up rather long. Which is why, sometimes, we’ll do one of these episodes to summarize. Not every detail, but the biggest, most important things you should know.

בוקר יום שבת, ה7.10.2023, לא פסח על אף בית בישראל וייזכר לדורות קדימה. נחשפנו לסיפורי זוועות קשים ואיתם ללחץ וחרדה איומים שמשפיעים על כולנו כמעט בכל רגע ביום. הפעם מתארחת הפסיכולוגית ד"ר יעל דורון, שותפתה של מעיין לתוכנית חתונה ממבט ראשון, לשיחה על ההבדל בין לחץ וחרדה, על תחושת האשמה, על צריכת תוכן אובססיבית, על התפקיד שלנו כמתווכי מציאות לילדים, על הומור ועל חוסן, גבורה ותקומה.

התנ"ך הוא על זמני, ולכן הפודקאסט "עושים תנ"ך", מטבעו, הוא על זמני. הוא תמיד אקטואלי, כמו סיפורי המקרא עצמם. מסיבה זו אנחנו גם משתדלים למעט באזכורים של אירועים עכשוויים. אבל, בזמנים יוצאי דופן עושים דברים יוצאי דופן. בתקופה הזו, המאוד מטלטלת וכואבת, החלטנו לתרום את המעט שביכולתנו על מנת לנסות ולהעלות את המורל, לשמח את הלוחמים והלוחמות, האזרחים והאזרחיות, בחזית ובעורף, ויחד עם חוקר המקרא שחר ענבר הכנו פרק מיוחד, אקטואלי, שמרכז את הנושאים שאתם המאזינים אוהבים לשמוע. בפרק זה אנו משוחחים על המוטיבים המקראיים שמעניינים את כל חוקרי, חובבי, ואוהבי התנ"ך, פרק שמסתיים, איך לא, במלחמה, ניצחון, ואחדות העם. נאחל לעם ישראל שיתן ה' את אויבנו ניגפים לפנינו ותשקוט הארץ ארבעים שנה...לכל הפחות. הפרק מוקדש בכאב עז לחברנו האהוב דור חנן שפיר ז"ל, שערך והפיק את עושים תנ"ך בעבר. דור נרצח ע"י מחבלים בני מוות, במתקפת הטרור באוקטובר 2023.

מהי יהדות אתיופיה? במה היא שונה מהיהדויות האחרות שאנחנו מכירים?איך נראית חברה יהודית שאנשי הדת שלה אינם רבנים, כי אם נביאים או כהנים דווקא? מה זה קס? איך נראית יהדות בהובלה של קסים, מה המקום שלהם בחברה ובדת? איך נראית ההנהגה שלהם ומה הם עושים ביום יום? על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר בר קריבוס ארכיאולוג מומחה לארכיאולוגיה אתיופית, חוקר יהדות אתיופיה מאונ' תל אביב.תודה לד"ר עדי שרצר - דרוקמן, היועץ האקדמי של הפודקאסט.האזנה נעימה!

[פרק זה הוקלט לפני תחילת המלחמה]האם ניתן למדל את הנפש האנושית? לבנות תוכנה שתפענח אותנו באופן מלא, ותדע עלינו הכול?שחר קמיניץ הוא מהנדס תוכנה, שהקים וניהל שתי חברות בתחום הכלים למפתחים: Worklight ו-Insert, שנרכשו שתיהן. כיום הוא חוקר מודלים של שפה ולומד ספרות באוניברסיטה. לאחרונה ראה אור ספרו הראשון, "משאבי אנוש" (בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר) - ספר שבמרכזו חברת סטרט-אפ, המפתחת תוכנה המציגה תמונה מלאה של הנפש הפרטית, באמצעות הצלבה של אינפוט מהיוזר, עם מאגר ספרותי עצום. שוחחנו על הקשרים העמוקים, והמפתיעים, בין כתיבת קוד לכתיבה ספרותית, על למה קשה כל-כך לכתוב ספרות שעוסקת בטכנולוגיה עכשווית, על פונקציית המטרה של רומן, על הביקורת שיש לו על עולם הטכנולוגיה הקפיטליסטי, ועל עתיד הכתיבה האנושית בעידן הבינה המלאכותית.

בשנת 1872 מפרסם ד"ר גורג' הנטינגטון, רופא בן 22, מאמר שנקרא "על הכוריאה" אשר מקבל תשבוחות ממובילי הדעה של אותה התקופה, כאחד מהתיאורים המדויקים והממצים ביותר של מחלה שאי פעם נכתב. איך אפשר בגיל כה צעיר, וכמעט ללא נסיון, לפרסם מאמר כ"כ חשוב, מהותי והיסטורי? ואיך הוא הצליח להביא לפריצת דרך בצורה שבה אנו מכירים את המחלה?

איך אומרים פנקייק בעברית? ואיך אומרים סירופ? והויכוח הגדול מכל- איפה נמצא בית הפנקייק המקורי?

הפרופסור מארח את פרופסור אורלי שדה, חוקרת אוריינות פיננסית וקבלת החלטות של משקי בית, לשיחה על הבנה לקויה וטעויות נפוצות בניהול פיננסי, על הטיות פסיכולוגיות שונות ומשונות, על היכולת לדחות סיפוקים, ועל ההשלכות של כל זה על הרווחה. וגם: מה תפקיד הממשלה - לעזור או אולי להזיק פחות?

איך מונעים חשיפה של ילדים לתוכן קשה ברשת, איך נלחמים בפייק ניוז וקונספירציות, ואיך לשים לב למבצעי איסוף מידע של האויב. נקודה IL בפרק מיוחד לימי המלחמה ומצב החירום, עם אחיה שץ מנכ"ל פייק ריפורטר ועידן רינג סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי.

איך ניתן להתמודד מול מצב חירום כמו מלחמה, מראות, ותחושות קשות שמשפיעות על הנפש שלנו? בפרק מיוחד במהלך מבצע "חרבות ברזל" רוני קרביץ מארח את אבישג משה, פסיכולוגית קלינית המתמחה בהתמודדות עם מצבי משבר וחרדה, עושה סדר בתחושות ובהתנהגויות שלנו, ומציעה התנהגות שתעזור לנו להתמודד עם המצב.

שהציע לינוס פאולינג לחוקר הצעיר אמיל צוקרקנדל להתמקד בחקר ההמוגלובין - אמיל התבאס. למה לחקור חלבון שכבר נחקר לעומק במשך עשרות שנים? אבל כשראש המעבדה שלך, שהוא במקרה גם זוכה פרס נובל מפורסם, מציע לך משהו כזה - אתה לא ממש יכול לסרב... למזלו של אמיל, עצתו של פאולינג התבררה כחכמה מאין כמותה: היא אפשר למדען האוסטרי לחשוף מנגנון בשם 'השעון המולקולרי', שחולל מהפכה בחקר שושלות גנטיות. בפרט, הוא אפשר לתת, סוף סוף, תשובה לשאלה שסיקרנה את החוקרים במשך שנים רבות: מאין הגיע ההומו סאפינס, ומה קרה למיני האדם האחרים שחיו לצידו? האזנה נעימה,רן

לגנטיקה, בניגוד לארכיאולוגיה, יש את היכולת לגלות לנו פרטים אודות עברנו האישי: מוצא משפחתי, השתייכות שבטית ועוד. לגילויים כאלה יש פוטנציאל לענות על שאלות בנות אלפי שנים: למשל, האם משפחת הכוהנים היא אכן נצר לאהרון הכהן שחי בתקופת התנ"ך, וגם להיכן נפוצו עשרת השבטים האבודים? אבל מצד שני, הגילויים האלה עלולים גם לזרוע פילוג, שנאה ופירוד - אם לא מעניקים להם את הפרשנות הנכונה. האזנה נעימה,רן

בימים מורכבים אלו, חשוב לנו להזכיר את הפעולות ההירואיות של אנשינו בשטח. לא תמיד זכתה הימ"מ למעמד והכבוד לה היא זוכה היום. הפעולות והמבצעים החשובים הועברו ליחידות אחרות, לעיתים אף לגופים לא משטרתיים. במידה רבה, נקודת המפנה היתה אירוע הזכור בשם "אוטובוס האמהות", אירוע חטיפה מורכב אותו תפעלה הימ"מ בהצלחה שהציבה אותה בשורה הראשונה של יחידות העילית בארץ. על היחידה בכלל ועל האירוע המרתק בפרט, מספרים בפרק דויד צור, מפקד הימ"מ ומפקד משמר הגבול לשעבר, ואלי אמסלם – לוחם ומפקד צוות לשעבר בימ"מ.האזנה נעימה!

50 שנה שמעון שבס זוכר את הרגע שבו עזב אחרון את הקיבוץ אפיק ברמת הגולן, כשהשריון הסורי מתקרב אל שער הקיבוץ. 50 שנה הוא לא שוכח את כל החברים שנפלו במלחמה. הפרק הכואב הזה הוקלט קודם למתקפה הרצחנית של החמאס שנפתחה ב-7 באוקטובר 2023.

רוב היישומים הרפואיים של בינה מלאכותית שאנחנו שומעים עליהם נולדים מלמעלה למטה - מהאקדמיה או התעשיה. בבילינסון מתרחשת התופעה ההפוכה: יוזמות יצירתיות שמגיעות מהשטח ומנסות לבחון כבר עכשיו כיצד ניתן להשתמש במודלי שפה גדולים כדי לסייע למטופלים. מי שאחראי במסגרת בית החולים על בחינת הרעיונות האלה ויישומם הוא האורח שלנו היום: נדב לבל, מנהל המרכז לבינה מלאכותית של בילינסון. .איזו סוג של בקרה צריך הרגולטור להשית על מודלי השפה בעולם הרפואה,האם השליטה של חברות הבינה המלאכותית על הטכנולוגיה הזו נותנת בידיהן כוח גדול מדי על חיינו,מהי פסיכיאטריה חישובית, וכיצד יכולים מודלי שפה לעזור לנו לאבחן בזמן אמת מצבים כמו אובדנות, חרדה או התדרדרות מנטלית של החולה,האם ייתכן שנצטרך לפתח בינות מלאכותיות קצת "משוגעות" כדי לשמר את היצירתיות שלהן,ולבסוף, איזו השפעה עשויה להיות לטכנולוגיה המרתקת הזו על המוח האנושי בעוד אלפי שנים?האזנה נעימה.רן

הי, זה רן.זו הודעה מיוחדת למאזיני הרשת שלנו. מפיק לשעבר וחבר יקר, דור שפיר, נעדר מאז אירועי השבעה באוקטובר באזור נירים שבעוטף עזה - ואנחנו זקוקים לעזרתכם כדי למצוא אותו. על פי הידוע לנו, דור וחברתו השתתפו במסיבה קטנה ליד קיבוץ נירים - מסיבה בשם פסיידאק - ועם תחילת האירוע הצליחו להימלט מהמקום ברכבם: יונדאי, שמספרו 5891466. הם נסעו מספר קילומטרים, אבל אז נאלצו לצאת מהרכב ולהסתתר במיגונית. החברה, לצערנו, נמצאה הרוגה בשטח - אבל דור עדיין חסר, ולפי מידע שקיבלנו ייתכן והוא מסתתר בשטח מכיוון שהוא סובל מהלם קרב. נכון לשעת ההקלטה, יום שלישי העשרה באוקטובר 2023, אני לא יודע לומר אם מותר להכנס לשטח ולסייע בחיפושים - אבל אם מישהו מכם, המאזינים, יודע משהו על מה שהתרחש באותו הלילה במסיבת פסיידאק בנירים, או שחושב שהוא יוכל לסייע בכל דרך למאמצי החיפוש - אשמח להעזר בכם. אנא צרו עימנו קשר בווטאסאפ במספר: 0547650808. אני חוזר שוב - 0547650808.תודה.

מה הקשר בין כבשה, שיר ילדים, טברנה עם שם יפני, צליינים, פמיניזם ואדיסון? אישה אחת: הכירו את האמא של חג ההודיה

בימים אלו מתנהל בארה"ב משפט הגבלים עסקיים בו הממשל האמריקאי תובע את גוגל. המשפט מושך הרבה מאוד תשומת לב כי במובנים רבים זה כמעט לא משנה מה תהיה התוצאה שלו: להחלטה עצמה צפויה להיות השפעה לא מבוטלת על האופן שבו ענקיות הטכנולוגיה ימשיכו לפעול ואולי אפילו על האופן שבו האינטרנט עצמה תתפתח.במרכז המשפט, גם אם לא באופן ישיר, מתנהל דיון סביב שאלה די משונה: מהו הכוח של ברירות מחדל. גוגל טוענת שברירת מחדל של דפדפן לשלוח את השאילתות של הגולשים למנוע החיפוש של גוגל היא בדיוק זו, בסך הכל ברירת מחדל. העובדה שהמשתמשים לא משנים אותה היא עדות לכך שהם מרוצים ממנה, ואם יש מישהו שלא מרוצה ממנה הוא יכול לשנות אותה בקלות.מול הטיעון הזה מעמיד משרד המשפטים האמריקאי טיעון לא רע: בגלל שגוגל יודעת שהכוח של ברירת המחדל הוא לא טריוויאלי אלא דווקא עצום, היא מוכנה לשלם סכומי עתק כדי לשמר אותו. על פי ההערכות בשנת 2022 היא שילמה לאפל לבדה סכום של 15 עד 20 מיליארד דולר כדי לשמור על ברירת המחדל הזו.אם זו "רק ברירת מחדל", כפי שגוגל טוענת היא לא היתה מוציאה סכום עתק שכזה. היא מוציאה אותו, טוענים התובעים, בגלל שהיא מבינה שרוב המשתמשים לא משנים אותה לעולם. אבל למה? מה כל כך יוצא דופן בברירות מחדל?כדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים להיכנס לבר שבו יושבים עיצוב, טכנולוגיה ופסיכולוגיה התנהגותית.קישורים:גוגל משלמת 20 מיליארד דולר לאפל כדי לשמור על ברירת המחדלhttps://macdailynews.com/2023/02/21/google-pays-apple-20-billion-annually-to-be-safaris-default-search-engine/נפתח משפט ההגבלים העסקיים נגד גוגלhttps://www.nytimes.com/2023/09/06/technology/modern-internet-first-monopoly-trial-us-google-dominance.htmlהספר Nudge – הגרסה האחרונהhttps://www.amazon.com/Nudge-Improving-Decisions-Health-Environment/dp/B097NJJ4PY/הספר Code and other laws of cyberspace – גרסה 2.0https://lessig.org/product/codev2

פרק לא-אקטואלי, שנכתב והוקלט לפני תחילת האירועים הבטחוניים האחרונים.האם הכלב הישראלי מוקי, שעבר לגור בארה"ב, יבין את הכלבים האמריקאים? איך זה שבני אדם במקומות שונים מדברים בשפות שונות, אבל חיות - מבינות זו את זה בכל מקום? והאם יש עיזים עם מבטא סקוטי?

מה קורה כשהצרכים שלנו מתנגשים עם צרכים של אחרים? אילו דינמיקות שונות קיימות כשאנו ניגשים לויכוח? ואיך יוזמים שיחות קשות במערכות יחסים משמעותיות? בפרק הזה רוני קרביץ מארח את הגב' חנה לומברד, מנטורית לזוגיות בתוכנית בוגרי נפש יהודי, מדריכת כלות, יועצת זוגית ונשואה 43 שנה, מסבירה לנו מדוע חשוב לריב ובעיקר, איך נכון לריב.

From aging equipment to regulators who must approve every patch, securing safety-critical rail systems is hard, but has to be done. Miki Shifman, CTO and Co-Founder at Cylus, joins us to talk about the problem and what many owners and operators are doing solution-wise.

כולנו מקנאים, בין אם אנחנו רוצים להודות בזה ובין אם לא. אך קנאה היא רגש מבייש שקשה להודות בו ויותר מכך, הקנאה גם כואבת. מהי קנאה? למה היא כל כך כואבת? ובמי אנחנו מקנאים ולמה? בפרק הזה נעמה קמינר-מבורך, יועצת ומרצה לפסיכולוגיה חיובית, מסבירה למה קנאה היא דבר נורמלי, מה ההבדל בין קנאה לצרות עין ואיך ניתן להתמודד עם הרגש הזה?

מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה המלך על רקע המציאות ההיסטורית. במהלך המפגש, הקלטנו את הפרק שלפניכם הדן בסיפור של שלמה המלך ונסיכת מצרים. מדובר בסיפור דל בפסוקים ומלא מסתורין. ד"ר בעז סתוי לוקח אותנו לטיול בתקופות שונות ברחבי המזרח הקדום על מנת לנסות ולהבין את ההיתכנות ההיסטורית של הנישואים בין שלמה לבת פרעה. האם ייתכן ששלמה שיכן נסיכה מצרית בירושלים וכנדוניה קיבל מפרעה את העיר גזר? מדוע האירוע המשמעותי הזה מתואר רק בשני פסוקים? איך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של מצרים קשורות לזה? מהי האידיאולוגיה המלכותית המצרית והאם היא יכולה לשפוך אור על הפסוקים? ומדוע כשמבינים את נקודת המבט האגיפטולוגית חייבת להידלק נורה אדומה בוהקת סביב הסיפור?על זאת ועוד - כולל דברי פתיחה ופיספוסים מיוחדים למפגש המאזינים - בפרק שלפניכם.האזנה נעימה,יותם

בפרק זה נדבר על מחלה נדירה שגורמת לגדילה לא תקינה של אברי הגוף - מצח בולט, לסת דומיננטית, ידיים ורגליים לא פרופורציונליות, ואפילו להגדלת שריר הלב.איך המחלה הזו נוצרת? האם ניתן לטפל בה? מהן ההשפעות החברתיות שלה? ולמה כל כך קשה לאבחן את המחלה הזו בזמן.האזנה נעימה!

אחרי שסקרנו את ביידנומיקס, בפרק זה נסקור את ההצעות הכלכליות בצד האמריקאי-ימני. כיצד טראמפ יתגבר על החוב הלאומי הגדול, שהוא עצמו העצים? יפתח דיין, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ינתח את ההצעות של הצד השמרני.

פנחס ספיר מנסה להעלות את כלכלת המדינה הצעירה על פסים של פיתוח וצמיחה, אבל הלאמה כושלת, משבר כלכלי ומאבקים מול ההסתדרות הופכים את המשימה לקשה במיוחד. כספי השילומים מצילים את הכלכלה, אבל גם מעלים בפני ספיר דילמה: איך מסיימים את התלות של אזרחי המדינה הצעירה בקצבאות וסובסידיות ממשלתיות?

והפעם - המצפה התת ימי באילת! מה זו עוניה? מה הטריף את הבעלים? וכמה עולה להתחתן עם לוויתן בקפריסין?

מה ניתן ללמוד מהמחקר הכלכלי על אושר? איך מודדים אושר? והאם אי שוויון פוגע באושר? בפרק הזה שירה והפרופסור מארחים את ד״ר אריק שרמן, כלכלן חוקר אושר, ועוסקים בקשר שבין אושר לעושר, לבילוי עם הילדים, ספורט, חופשות, לסקס וליוממות, והאם זכייה בלוטו תורמת לאושר.

ההצלחה האדירה והסוחפת של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שינתה את האופן שבו הביטו יהודי התפוצות על בנימין זאב תיאודור הרצל. אם בתחילה נתפס העיתונאי הוינאי המגונדר, שהקשר האישי שלו ליהדות היה רופף ביותר, כפנטזיונר חולמני ותו לא - כעת היו מאחוריו אלפי יהודים שראו בו משיח חדש: משה של העת המודרנית. אבל כעת נכנסה התנועה הציונית לשלב הבא והקריטי בחייה: השלב שבו הצהרות וכוונות כבר אינן מספיקות, וצריך להתחיל להביא תוצאות בשטח. להרצל לא היו אשליות: הוא ידע שבכל צעד ושעל שיקח מעכשיו הוא יתקל בהתנגדות מצד גורם כלשהו בזירה היהודית או הבינלאומית, ושכדי להצליח יהיה עליו לנהל משחק מתיש של איזונים בין הדרישות השונות והיריבויות הרבות בתנועה הציונית ומחוצה לה.בסוף הפרק - חלקה השני של השיחה עם אפרת סיני, מנהלת הארכיון של קק"ל, על הפרויקטים המרתקים של הארגון במרוצת השנים. הפעם נדבר על הצפתן מחדש של ביצות החולה, ועל יער קדושים - יער מיוחד במינו להנצחת נספי השואה. תודה לרודיה קוזלובסקי, שגילם את דמותו של הרצל בפרק.האזנה נעימה,רן

כולנו מבצעים עשרות החלטות ביום בנוגע לפרטיות ברשת מבלי לשים לב. איך העומס שמוטל עלינו פוגע בפרטיות שלנו ואילו כלים יכולים לעזור לנו לשלוט במידע שנחשף עלינו ברשת?פרופ' ערן טוך חוקר כיצד ברירות מחדל משפיעות על ההחלטות שלנו: האם לאנשים בכלל אכפת מהפרטיות שלהם? האם זו המלחמה של ה"משתמש הקטן" או של המדינות מול ענקיות האינטרנט? ואיך סוכני AI יוכלו לעזור לנו בהתמודדות עם מעקב ברשת?על כל זאת ועוד, נשוחח עם פרופ' ערן טוך, המנהל המשותף של מעבדת IWiT בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב.

גיטהאב הוא שירות לניהול גרסאות, אבל הוא גם הרבה יותר מזה. כאשר נולד הוא היווה מהפכה, פלטפורמה שהגדירה את עולם הפיתוח, כמעט דת. זה קרה ב-2007, ומאז זרמו אינסוף Pull Requests בשרתים שלו. ב-2018 נרכש השירות על-ידי מיקרוסופט, בכ-7.5 מיליארד דולר. איך כל זה התחיל? ולאן זה הולך מכאן?סקוט צ'אקון הוא אחד המייסדים של גיטהאב. הוא אוונגליסט של גיט, מרצה ומפתח, והיום הוא כבר מרים בעצמו סטרטאפ חדש, GitButler, גם הוא בתחום ניהול הגרסאות. הוא הגיע לתל-אביב לכנס המפתחים של WIX, וזאת היתה הזדמנות נהדרת בשביל עמית בן דור ובשבילי לפגוש אותו לשיחה, שניים על אחד, על רקע קולות רחוקים, של משתתפי הכנס: שיחה מרתקת על העבר, ההווה והעתיד של תחום הפיתוח ועליית הבינה המלאכותית. האזנה נעימה, בועז לביא לינק לאתר הסטארט-אפ החדש של סקוט :https://gitbutler.com/

מלחמת יום הכיפורים תפסה את מנחם ברקאי במוצב החרמון, שהוא אפילו לא הספיק להכיר. הוא הגיע אליו כאיש ל"א בחיל האויר, רק שלשה ימים לפני פרוץ המלחמה. הפרק הקודם עסק בעיקר באימה במחילות ובתעלות של המוצב, עד הנפילה בשבי. בפרק הנוכחי מנחם מרחיב על התקופה הקשה מנשוא שכללה עינויים בשמונת החודשים בכלא הסורי, שעיצבה במידה רבה את מסלול חייו.

ג׳יין רצתה להילחם. היא רצתה להיות לוחמת. ואם אין ברירה - אז לוחם. והסיבה שלה היתה אהבה. הפעם אנחנו יוצאים לפרס, אל שושן הבירה, כדי להכיר את אחת הנשים האמיצות, המרתקות ופורצות הדרך בהיסטוריה, שכנראה לא שמעתם עליה מעולם.לצפייה בתמונה לחצו כאן

‎מאיה לאוב, מטפלת בפסיכודהרמה ואקומי, חושפת בפנינו את העולם המרתק של פסיכודרמה כתרגול באבל ובהסכמה למות.

האם נתגלתה סוף סוף ההוכחה ליהדותו של גרגמל? ולמה מתעקשים שנפתח את התריס בחלון המטוס לקראת הנחיתה? תוספות והשלמות לכמה מפרקי "התשובה" האחרונים.

והפעם - ג'פניקה! מה הקשר בין ניקיון השירותים למטבח? למה לא נותנים להוסיף למנה בצה? ומה קורה כשמזמינים בירה מנערות?

האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם?בפרק מיוחד זה נארח את ד״ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.פרק בשיתוף איגוד האינטרנט.

איתי בן חורין, יועץ התקשורת ומנהל המשברים מגיע לפודקאסט עושים פוליטיקה לדבר על ניהול משברים פוליטיים ומעורבות בייעוץ לארגוני המחאה של 2023

אורח חיינו מורכב מפיסות הרגלים. חלק מההרגלים האלו בריאים ומבורכים, למשל שתיית מים מרובה, ספורט או ארוחה משפחתית, וחלקם פחות. אין מעשן שלא שקל להפסיק ורוב האנשים היו רוצים לאכול יותר בריא ממה שהם מצליחים לאכול היום. בשביל לדון בעומק העניין בפרק הזה רוני קרביץ מארח את הרב הרב אליהו אילני, יו"ר ומייסד ארגון נפש יהודי שינסה להסביר לנו מהם בעצם הרגלים, איך ניתן להיפטר מהרגלים רעים איך אפשר לאמץ הרגלים טובים ואיך כל זה קשור למושג ה"אני"?

Job seekers say there are no OT security job postings. Hiring managers say nobody is applying to their posts. Amanda Theel and Eddy Mullins of Argonne National Labs walk us through recruiting issues, especially for fresh grads.

רגש הוא עניין חמקמק. לעתים אנחנו לא שולטים עליו במידה שהיינו רוצים. לפעמים אנחנו כועסים מידי, עצובים מידי ואפילו שמחים בצורה שאינה מותאמת לסביבה ונדמה שאנו יוצאים מכלל שליטה. בפרק הזה תתארח ד"ר מורן אינפלוס אדלר, פסיכולוגית קלינית, חוקרת ומרצה, שתעזור לנו להבין מהו ויסות רגשי, למה אנחנו שונים זה מזה ביכולת הויסות שלנו וכיצד אנחנו יכולים לשפר את ההתמודדותנו עם הרגעים שבהם אנחנו לא מצליחים לווסת את עצמנו.

בפרק זה נדבר על צפדינה, מחלה קשה מאוד ואפילו מסוכנת שיש לה פתרון קל וטעים - מיץ תפוזים?!למה בעבר היה כל כך קשה לאבחן אותה ומדוע היא הייתה נפוצה דווקא בקרב ימאים? הצטרפו אלינו לסיפור המופלא שעובר דרך הצי הבריטי, המרוץ לקוטב הדרומי, שרקנים ואפילו המאפיה הסיציליאנית.האזנה נעימה!

המלחמה הסורו - אפריימית…מה??? הפעם נדבר ב"עושים תנ"ך על מלחמה חשובה ומשמעותית, גדולה, "מתוקשרת" (לפחות בתנ"ך…) אבל גם נשכחת. מדובר על מלחמה שהיא משמעותית עד מאוד, מופיעה גם בטקסט התנ"כי וגם בארכיאולוגיה של האזור, אך כמעט אף אחד אינו מכיר אותה.למה מכנים את המלחמה הזו "המלחמה הסורו אפריימית"? מיהם הצדדים הלוחמים? מה קרה במפגש הלא נעים שהיה לתגלת פלאסר השלישי עם פקח בן רמליהו ועם רצין מלך דמשק? למה רצין ופקח תקפו את אחז מלך יהודה ואיך הוא התמודד עם המתקפות הללו? מה האינטרסים של אשור באזורנו ואיזו קואליציה ניסתה להתגבש מולם? מדוע דווקא אחז הוא הגיבור המפתיע של הסיפור שלנו? מהם השינויים שנעשו במקרא ע"י בעלי המסורה והאם הם עומדים במבחן ההיגיון ההיסטורי? בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים, כדי לספר את סיפורה של המלחמה הנשכחת ששינתה את פני האזור שלנו לשנים רבות.האזנה נעימה,יותם

והפעם - הכנסת! איזה גיבור על מסתתר בכנסת? מי זאת אורית? ולמה אור מאיים לעזוב את הפודקאסט?

בימים האלה אנחנו שבים לדבר על החשיבות של ההידברות, על היכולת שלה למנוע פילוגים ופיצולים, ולהתרכז במה שמחבר ולא במה שמפריד.אבל מה בעצם מחבר? מה המצע המשותף שלנו, וכיצד הוא יכול לעזור לנו להידבר ולמצוא פשרה שתהיה גדולה מסכום הויתורים שלה.אבל זו לא הפעם הראשונה – אפילו בהיסטוריה של מדינת ישראל – שאנחנו נקרעים על ידי מחלוקת, עז כדי להבין איך הישראליות המשותפת שלנו יכולה לסייע לנו בזה, שאלתי את עצמי האם וכיצד היא עזרה לנו בזה בשנים הראשונות למדינה.על הסוגיה הזו נשוחח עם ד"ר עדי שרצר, מרצה בכיר במרכז מלטון לחינוך יהודי בביה"ס לחינוך על שם שלמה פוקס באונ' העברית בירושלים, וגם היועץ האקדמי של הפודקאסט.האזנה נעימה!

אתם שאלתם וצוות עושים חשבון משיב. השכלה גבוהה, יוקר המחיה, מדיניות מיסים, תחבורה, ריבית ואינפלציה, פופוליזם ואוריינות כלכלית, ושלל נושאים נוספים עליהם ידון הצוות בפרק.

ד"ר רועי צזנה הוא חוקר עתידים במרכז למחקר סייבר בינתחומי באוני' תל-אביב, יועץ מדעי בכיר באגודה לעתיד העולם וחוקר בכיר בארגון X-Prize שמארגן תחרויות נושאות פרסים בנושאים קריטיים לעתיד האנושות. הבאתי את רועי לתכנית כדי לשוחח על העתיד הרחוק באמת: מה יקרה - אולי - בעוד מאות ואף אלפי שנים בעתיד.על מחזור ההייפ של חברת המחקר גרטנר,כיצד נעזרים (כבר היום!) משטרים שונים ב"תאומים דיגיטליים" של אזרחיהם כדי לדכא מחאות ציבוריות,האם יהיה בעתיד מדינות?מדוע מאמין רועי שבינה מלאכותית יכולה לנהל מדינה טוב יותר מפוליטיקאים אנושיים,מה יקרה לדת בעתיד,וכיצד תראה החברה האנושית כשהנדסה גנטית תאפשר לכל אחד לשנות את גופו כרצונו.האזנה נעימה :-)רן

מלחמת יום הכיפורים תפסה את מנחם ברקאי במוצב החרמון, שהוא אפילו לא הספיק להכיר. הוא הגיע אליו כאיש ל"א בחיל האויר, רק שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה. האימה במחילות ובתעלות של המוצב, עד הנפילה בשבי והתקופה הקשה מנשוא שכללה עינויים בשמונת החודשים בכלא הסורי, עיצבו למעשה את מסלול החיים של מנחם.

כשפרסם הרצל את ספרו 'מדינת היהודים', חלק מחבריו חשבו שמדובר בבדיחה - ואחרים חשבו שאולי איבד את שפיותו. הרי הרצל היה יהודי מתבולל, שאך שנים ספורות קודם לכן טען שעל כל היהודים להתנצר בהמוניהם...מאין הגיע הרעיון ההזוי של 'מדינה ליהודים'? ובכל זאת, בתוך שבע שנים בלבד עשה בנימין זאב הרצל את הבלתי יאמן: הוא איגד את העם היהודי לכדי לאום אחד, וייסד תנועה ציונית בינלאומית. מה פשר ההצלחה המפתיעה הזו, ומה היה סוד קסמו של הרצל? עוד בפרק: פינה בשיתוף קק"ל ובה אארח את אפרת סיני, מנהלת הארכיון של קק"ל, לשיחה מרתקת על כמה מהפרוייקטים הגדולים של הארגון הותיק כדוגמת הקופסא הכחולה, ייבוש ביצות החולה ועוד.האזנה נעימה,רן

יום אחד, אדם אחד מצא פתקאות פוסט-איט מוזרות על שולחן העבודה שלו. 103 שנים קודם לכן, אישה שמעה קולות מוזרים מגיעים מהקומה העליונה. יש קשר בין שני הסיפורים האלה.

לפני קצת יותר מעשור האינטרנט היתה מלאה באנשים שקבעו שהדבר הכי חשוב זה ללמוד "איך צריך להשתמש ברשתות חברתיות". היום מסתובבים אנשים – לפעמים אלו אותם אנשים ממש – שקובעים שהדבר הכי חשוב הוא ללמוד איך צריך להשתמש במערכות בינה מלאכותית.על אף שחשוב להתנסות בכלים האלו כדי להבין מה הם היתרונות שלהם, איך הם יכולים לעזור לנו וגם מה המגבלות שלהם, השאלה הזו – "איך צריך להשתמש" – מסתירה שאלה הרבה יותר מעניינת וגם הרבה יותר חשובה: איך מערכות הבינה המלאכותית ישתמשו בנו ומה יקרה מהרגע שזה יקרה.קישורים:שקופית הפאוורפוינט ומעבורת החלל קולומביהhttps://medium.com/@JoachimLasoen/the-powerpoint-slide-that-crashed-a-space-shuttle-c820c907d0aeספר: "כסף: סיפור על המצאה"https://www.amazon.com/Money-True-Story-Made-Up-Thing/dp/031641719Xספר: "בידור עד מוות"https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AAפייסבוק פיטרה את עובדי צוות מחלקת הטרנדינגhttps://slate.com/technology/2016/08/how-facebooks-trending-news-feature-went-from-messy-to-disastrous.html

תנובה, יצרנית המזון המובילה והגדולה בישראל, מספקת לנו רבים מהמותגים המוכרים והאהובים בכל בית וצלחת.שי מיקהל, סמנכ"ל מערכות מידע בתנובה, בשיחה מרתקת עם ד"ר יובל דרור, מספר על האתגרים בניהול והחלפת מאות ממשקים טכנולוגיים תוך כדי תנועה ונותן טיפים למנהלים –כיצד מייצרים חדשנות בחברה בת כמעט 100 שנה, מה המרכיב הסודי בניהול שעושה את ההבדל וכיצד מובילים שינוי בתרבות הארגונית שתאפשר להטמיע שינויים ולהצליח בהם.

אנחנו בחיים בחברה של שפע לא נורמלי, אך בכל זאת התופעות הנפוצות ביותר כיום הן בדידות, דיכאון וחרדה. איך ייתכן שדווקא אנחנו, שחיים במדינה מפותחת חווים כל כך הרבה קושי? בפרק הזה ננסה לצלול אל עוד מרכיב סודי שיעזור לנו להיות מעט מאושרים יותר- הכרת הטוב. הפעם רוני קרביץ מארח את ענבל ריבן, חוקרת כימית וביולוגית ומנחה בנפש יהודי, שתסביר לנו למה חשוב להגיד תודה ואיך כל זה משפיע עלינו ועל הסביבה שלנו.

האם הייתם מסוגלים לסלוח למי שרצה וניסה להרוג אתכם? ואם כן - למה שתרצו לצלם את זה? אולי כדי שנוכל לדבר על זה עכשיו.לצפייה בתמונה לחצו כאן

דלקת וושט אאוזינופילית, או בשמה הלועזי "Eosinophilic Esophagitis" (בראשי תיבות - EoE), היא מחלה דלקתית כרונית הגורמת לעלייה במספר תאי האאוזינופילים בוושט ולפגיעה בתפקודו. המחלה מתאפיינת בהחמרות שבאות לידי ביטוי בקשיים בבליעה, כאב ותחושת חנק, ובהפוגות לסירוגין.בשני העשורים האחרונים חלה עלייה במספר הילדים והמבוגרים המאובחנים בה, למרות שעדיין המסע שמטופל עובר עד האיבחון יכול להיות ארוך ומייגע...מה ניתן ללמוד על המחלה, מהן הסכנות ואיך מתמודדים איתה? בפענוח התעלומה יעזור לנו ד"ר נעם זביט, מנהל השירות למחלות אאוזינופיליות של מערכת העיכול, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

למה תופעת ההיפר פיגמנטציה הפכה בשנים האחרונות להיות האתגר של קוסמטיקאיות במכון? ומה כדאי לדעת על הטרנדים שרצים ברשתות החברתיות?בפרק הרביעי בסדרה מירב בן יקר מארחת את מירה ברטפלד לשיחה על סודות נוספים מחדר הטיפולים. האזנה נעימה

והפעם - טוסו לשמוע את הפרק על נתב"ג! למה הנוסעים בטרמינל בקריז? מתי עמרי טס לחו"ל עם מוני מושונוב? ובעיקר - מה זה פונץ?!

מי הם צוותי הטיפול באירועי סייבר של מערך הסייבר הלאומי, כיצד מבצעים חקירת סייבר ומתחקים אחר מה שקרה בתקיפה ואיך מחסנים את שאר המשק מתקיפות דומות. אורח - רפי מזרחי, ראש מרכז טיפול וחקירת אירועי סייבר במערך הסייבר הלאומי.

Data centers are critical information infrastructures, with a lot of associated physical infrastructure. Vlad-Gabriel Anghel of Data Center Dynamics Academy walks us through these very recent additions to critical infrastructures, and digs into industrial / OT security needs and solutions for the space.

אחת המחלוקות הקבועות שצצה לא מעט, היא שאלת הנשים בצבא- מצד אחד הנשים משתלבות ביותר ויותר תפקידים בצבא ומצד שני יש מי שחוזר ומערער על עצם החיבור הזה. צה"ל הראה חלוציות מסקרנת בתחום הזה של שילוב הנשים, ובפרט הנשים הלוחמות. מדוע? על כל זאת ועוד בפרק זה בו מתארחת ד"ר ענת שטרן, חברת סגל הוראה במחלקה להיסטוריה באונ' הפתוחה והיסטוריונית צבאית.תודה לד"ר עדי שרצר- דרוקמן, היועץ האקדמי של הפודקאסט.האזנה נעימה!

סיפור יוסף הוא אחד המוכרים והאהובים בתנ"ך. מדובר בסיפור מאוד יוצא דופן על רקע שאר הסיפורים בספר בראשית, שכולם קצרים או בינוניים באורכם. לעומתם עלילות יוסף משתרעות על פני שלושה עשר פרקים תמימים. למרות זאת, סיפור חייו של יוסף מעוצב בצורה ספרותית משוכללת מאוד, ורק מעטים שמים לב לכל הזיקות הפנימיות, הקריצות והמוטיבים החוזרים השזורים לאורכו (וגם לרוחבו...).הסיפור מחביא בתוכו רמזים נסתרים להיכרות מרשימה עם תרבות מצרים מכאן, ולמאבקים הפנימיים בין ממלכת ישראל ויהודה משם. הסיפור הינו בעל ניחוח של סיפור עתיק, אך מצד שני התנ"ך מתעלם לחלוטין כמעט מכל הנובלה הארוכה הזו ולא מכיר, או לא מזכיר אותה בכלל. למה?הפעם אירחנו את חוקר המקרא שחר ענבר בשביל לעשות סדר: מה היה הבסיס לסיפור? למה הוא חובר? מתי? האם מחזור סיפורי יוסף משקף אירועים שקרו במציאות? אפשר בכלל לדעת זאת? ולמה, עד היום, יוסף הצדיק ממשיך לרתק אותנו?האזנה נעימה,יותם

האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם?בפרק מיוחד זה נארח את ד״ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.

מה ההבדל בין מנועי חיפוש לקסיקליים למנועים סמנטיים? כיצד מצליחים מנועי החיפוש הסמנטיים להבין מה באמת אנחנו מחפשים? איך הם פותרים בעיות של שגיאות כתיב ומשמעויות מרובות? ולמי בדיוק ייבנו מנועי החיפוש של העתיד - לאדם או למכונה?זהו הפרק השני (מתוך שניים) על מנועי חיפוש, עם עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת AI בארטליסט. בפרק הזה התמקדנו במנועים סמנטיים. דיברנו על אמבדינגס, על ההבדל בין אימון לבין Inference, על כיצד עובד אלגוריתם Learning to Rank, על מנוע החיפוש Vespa, על איך מתבצע חיפוש בדאטה ארגוני, על למה לפעמים עדיף חיפוש בלי אף תוצאה, על האם כדאי לנו לשנות את הדרך שבה אנחנו מחפשים בגוגל, ועל האופן שבו מודלי שפה גדולים משתמשים היום במנועי חיפוש בעצמם, ועושים זאת במקומנו.האזנה נעימה,בועז לביא

עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו לפרק נוסף, הפעם על ההשפעה של מסחר במניות על עמדות פוליטיות וכלכליות. האם עיסוק במניות גורם לאנשים לנוע לכיוון של ימין או שמאל כלכלי? ימין או שמאל מדיני? ומה המנגנון שגורם לשינוי העמדות? וגם, איך עיסוק במסחר משפיע על הבטחון העצמי בהבנת הכלכלה על נשים ועל גברים.

והפעם, פרק על רשת הסופרים רמי לוי שיווק השקמה! איך הגיעו חלקי חילוף למחלקת העופות? למה המלפפונים נראים כאילו אין להם כוח לחיות? ולאיזו רכבת הרים רגשית נקלעו אור ועמרי הפעם?

האם המהלכים הכלכליים של הנשיא ביידן עובדים עבור הציבור האמריקאי? ולמה צריך היה להכניס קצת "כייף" לתוך התוכניות שלו ולא להסתפק בהמרצת המשק והעובדים? איחוד של אורי פסובסקי וטל שניידר (לשעבר ׳המדריך לטראמפיסט) בפודקאסט ׳עושים פוליטיקה׳.

האם האופן שבו אנחנו מבינים את הטכנולוגיה, את האופן שבו היא פועלת ואת האופן שבו היא משפיעה עלינו, קשור לדרכים השונות שבהן טכנולוגיה מוצגת בסרטי המדע הבדיוני? את ההשראה לשאלה המשונה הזו קיבלתי מפרק ששודר בפודקסט של מלקולם גלדוול שבו הוא הראה כיצד ז'אנר הספרים שעוסקים בשוטרים משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים את עבודת המשטרה. האם אותו הדבר קורה עם טכנולוגיה? יצאתי למשימה לקטלג ולסווג את הז'אנרים המרכזיים של סרטי וספרי המדע הבדיוני שבמרכזם עומדת טכנולוגיה ומצאתי שז'אנר אחד הפך לפופולארי במיוחד - וכן, יכול להיות שהוא משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים - ובעיקר לא מבינים - טכנולוגיה.קישורים:הפרק של מלקולם גלדוולhttps://www.pushkin.fm/podcasts/revisionist-history/taxonomy-of-the-modern-mystery-storyקווין רוס כותב על חברת אנת'רופיקhttps://www.nytimes.com/2023/07/11/technology/anthropic-ai-claude-chatbot.html

הילד שכל ילד מכיר, זה שטיפס על העץ - מה הסיפור שלו? מאיפה הוא הגיע? האם הוא מבוסס על סיפור אמיתי, ולמה הטמבל הזה חשב שימצא על העץ אפרוחים? תולדותיו הבינלאומיות במידה מפתיעה של יונתן, כולל ביצועים מקוריים של גירסאות שעוד לא שמעתם.

אולי תופתעו לשמוע, אבל מכוניות אוטונומיות קיימות בצורה כזו או אחרת כבר למעלה משלושים שנה - ואם כך הדבר, מדוע אנחנו לא נוסעים ברכבים אוטונומיים כבר היום? אחת הסיבות לכך היא שאלה של אמון. אבל אם אתם מניחים שהבעיה עליה אני מדבר היא חוסר-אמון - דהיינו, שהציבור עדיין לא סומך על רכבים אוטונומיים מכיוון שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה או בטיחותית מספיק - תרשו לי להפתיע אתכם. הבעיה שבה נתמקד בפרק הנוכחי היא לא בעיה של חוסר-אמון, אלא דווקא בעיה של עודף אמון. בסוף הפרק: פינה מיוחדת שבה יצאתי לאתר ניסויים סודי של אלביט מערכות כדי לראות כלי רכב רובוטי אוטונומי שמפתחת החברה, כמו גם להקות של רחפים אוטונומיים - שיחד יחוללו מהפכה בשדה הקרב העתידי. האזנה נעימה! רן

כמו כמעט כל תחום של חיינו בשנים האחרונות, עושם רושם שגם עולם הבנקאות עובר שינוים וזעזועים עמוקים, שנובעים במידה לא מבוטלת מהופעתו של "מטבע" חדש בזירה: דאטא, מידע. כפי שיסביר לנו האורח שלי בפרק זה, היזם ואיש הפיננסים טל עקרוני, עד היום המידע אודות נכסיו והתחייבויותיו של הלקוח היה שייך לבנק - אבל מודל חדש בשם 'בנקאות פתוחה' שתופס אחיזה בכל מדינות העולם משנה את הפרדיגמה הזו, ומעביר את השליטה על הדאטא אל הלקוח עצמו. ולמהלך הזה, מסתבר - בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית המואצת של העשורים האחרונים - יש השפעה עמוקה על עצם התשובה לשאלה 'מה זה בנק', אילו שירותים הוא מספק - ומי הם בכלל הלקוחות שלו.מהי "בנקאות כשירות" ואילו הזדמנויות היא נותנת בידיהם של סטארטאפים שרוצים לשנות את עולם הפיננסים?כיצד תשפיע וכבר משפיעה יוזמת הבנקאות הפתוחה על ההשקעות שלנו, ההלוואות, הפנסיה, הביטוח והמיסים,ומה יהיה תפקידו של הבנקאי האנושי בעולם של בנקאות מבוססת בינה מלאכותית?[הפרק בחסות בטר, שירות טכנולוגי שחותך לכם את העמלות בפנסיה, במשכנתא, בבנק, בפקדונות ובהלוואות, ודואג שתמיד תשלמו את התעריפים הכי טובים בשוק.]

ביקשתם הרבה ואנחנו מקשיבים, והפעם: איקאה! אז מה הסוד של מחלקת הארונות? איך תתחמקו מקונספירציית החניה? ומדוע סניף באר שבע שרוף אצל הצרפתים?

עשרות שנים אורי שגיא לבש מדים ונלחם על ביטחונה, צביונה וערכיה של מדינת ישראל. כך גם הוא עשה ועושה אחרי שפשט את המדים. כל המסלול הארוך הזה לא היקהה את הכאב נוכח מחיר הדמים הכבד ואבדן חברים ופקודים בשדות הקרב. אלוף במיל. שגיא נושא איתו קבוע את זכר הנופלים מאז שמצא עצמו תחת אש במלחמת ששת הימים ביוני 1967.

את זה אתם חייבים לשמוע: סיפורה הבלתי ייאמן של לידיה ליטביאק, האישה-הטייסת הראשונה שהפילה אי פעם מטוס אויב בקרב אוויר, ניפצה שיאים ותקרות הזכוכית והפכה לשליטה הבלתי מעורערת של שמי רוסיה.לצפייה בתמונתה של לידיה לחצו כאן

מלאני קליין הייתה יהודייה ומהגרת פורצת דרך שצללה לעומקי הפסיכואנליזה ועיצבה אותה מחדש. היא הטילה ספק בבסיס גישתו של פרויד לטיפול בילדים, הגתה תאוריות חדשות שמסבירות כיצד אנו מסווגים את האובייקטים בחיינו לטוב ורע, ועסקה בלהסביר רעיונות כגון קנאה, צרות עין והכרת תודה. מיהי אותה פורצת דרך? באילו תחנות היא עברה? ומדוע היא נחשבה לאחת הנשים החשובות בתולדות הפסיכואנליזה?

מנועי החיפוש נמצאים איתנו כבר לא מעט שנים. הם לא מייצרים כותרות כמו מודלי הבינה המלאכותית החדשים, אבל להיכרות עמוקה איתם יש משמעות רבה, כי הם התשתית המאפשרת חלק גדול מן הפעולות שלנו באינטרנט. איך הם עובדים? מתי הם טועים? ולאיזה כיוון הם מתפתחים?זהו פרק ראשון מתוך שני פרקים על מנועי חיפוש עם עמית בן דור - ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת AI בארטליסט. בפרק הזה התמקדנו במנועים לקסיקליים. עמית סיפר על לידתם של מנועי החיפוש מתוך הספריות הפיזיות, תיאר את סוגי המנועים השונים, והסביר כיצד מתבצעים תהליכי האינדוקס וה-Query. שוחחנו על ההבדלים בין דאטה פנימי לדאטה חיצוני, על כיצד עובד אלגוריתם הרנקינג, על משמעות ה-Diversity בתוצאות החיפוש, על מנועי חיפוש בולטים ועל למה כל כך קשה למנוע הלקסיקלי להבין אותנו באמת.האזנה נעימה,בועז לביא

פנחס ספיר היה האיש שעיצב את כלכלת ישראל בין שנות החמישים עד תחילת שנות השבעים כשר המסחר והתעשייה ושר האוצר אבל התחיל כפועל בפרדס בכפר סבא. בפרק הראשון בסדרה נעקוב אחרי הדרך שעשה כילד בעל זיכרון יוצא דופן בעיירה בפולין, דרך עסקאות נשק סודיות באירופה בזמן מלחמת העצמאות, עד לעימותים על דולרים מול משרד האוצר כשהיה מנכ"ל משרד הביטחון.

לפי התיארוך המסורתי בשנת 928 לפנה"ס התפצלה, נפרדה, נקרעה והתפלגה הממלכה. לא עוד ממלכה מאוחדת אלא שתי ממלכות אחיות-נפרדות ישראל ויהודה. בהמשך רעיוני לפרקים הקודמים בהם דנו ב"חוק המלך" וב"משפט המלך" הפעם נעסוק באירוע הדרמטי שהתרחש ככה"נ במאה העשירית לפנה"ס - פיצול הממלכות העבריות. האירועים בפרק זה מתחילים בימי מלכותו של שלמה, אשר לפי הטקסט התנ"כי נראה שכאילו הוא בונה קריירה המתבססת על הפרות חוזרות ונשנות של האיסורים עליהם דיברנו בפרק אודות "חוק המלך". בערוב ימיו מתבשר שלמה כי ממלכתו תקרע ותתפלג, אך הדבר יקרה רק בימי בנו. במקביל, אנו שומעים על מרידות וחוסר יציבות אשר מתחילים כבר בימיו. האם המספר המקראי כותב באופן מגמתי, במרחק זמנים מהאירועים (האמיתיים או לא...), תוך רמיזה והיכרות עם חוק המלך? האם סיפורו של שלמה נבנה כהיפוך של חוק המלך? ואולי הפוך- חוק המלך נכתב בדיעבד, לאחר ימיו של שלמה ה"חוטא"? אולי כדי להצדיק את העונש שכביכול מקבל? מדוע המרידות אשר מערערות את שלטונו של שלמה, לא באמת התרחשו בסוף ימיו, אך כן מופיעות בכתובים לאחר סיכום קורות חייו?בפרק בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נדון גם בסיבות לפיצול- האם היו אלה החטאים? או שמא רחבעם בנו של שלמה, לא השכיל לקרוא את המפה הפוליטית החדשה, אשר נוצרה עם הסתלקותו של אביו? האם מדובר במרד מיסים שארע בשל מנהיג זחוח, מתנשא שאינו קשוב לעם או שהפיצול היה בלתי נמנע, בשל שאיפותיהם הפוליטיות של אנשי ישראל? האם אי אמון בלגיטימיות של השלטון ומלך שמפסיק לשרת את העם הם טריגר עד כדי כך חזק? על זאת ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה,יותם

והפעם - סינמה סיטי!מה קרה כשביקשו מילדה בת 12 להגיד את תעודת הזהות שלה בע"פ? האם מקרר הגלידות ב VIP תמיד מלא? והאם ייתכן שבראד פיט שיחק בסרט של עמוס גיתאי?

שירות לציבור של חברת סאנופי.וירוס RSV, הוא וירוס נשימתי נפוץ הנחשב לגורם שכיח למחלות וזיהומים שונים בדרכי הנשימה והריאות בכל הגילאים, בעיקר בחודשי החורף בהם הנגיף פעיל. הוירוס הינו הגורם העיקרי להתפתחות ברונכוליטיס ודלקת ריאות בקרב תינוקות בעיקר בחודשי החורף. למעשה, מרבית התינוקות ידבקו בוירוס ה-RSV במהלך השנתיים הראשונות לחייהם, כאשר הוירוס מהווה את אחת הסיבות המובילות לאשפוזים בביה"ח, בעיקר בתקופת החורף. מהו אותו וירוס ומדוע כל התינוקות צריכים הגנה בפניו? בפענוח התעלומה תסייע לנו דוקטור עדי קליין, מנהלת מחלקת ילדים בהלל יפה.

שירה והפרופסור מארחים את חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, לשיחה על תמחור ותמריצים במערכת הבריאות ואיך זה קשור לעודף התייעצות עם רופאים מומחים, מחסור המיטות בבתי החולים, ניתוחים מיותרים ואפילו על קשירת מטופלים במחלקות פסיכיאטריות.

יזהר אשדות נמצא על התפר שבין טכנולוגיה ומוזיקה כבר מאז ימי תיסלם העליזים בשנות השמונים, ומאז ומתיד היה חלוץ בשימוש בסינתיסייזרים, מכונות תופים ותוכנות מתקדמות. כשהופיע ChatGPT על בימת הטכנולוגיה, אשדות מיהר לנסות גם את יכולותיו - בעיקר בשילוב עם בקרי ארדואינו זעירים שאותם הוא מחבר לשאר הציוד האולפני שלו. בין הנושאים שעלו בשיחה שלנו:הקשר עתיק היומן בין טכנולוגיה ומוזיקה,עד כמה באמת יצירתיים כלי הבינה המלאכותית הנוכחיים,וכיצד יכולים המוזיקאים להעזר בכלים החדשים האלה בתהליך היצירה שלהם,איך יגיב יזהר אם מישהו יאמן את הבינה המלאכותית על הקול והסגנון המוזיקלי שלו ויפיק בעזרתם מוזיקה חדשה,והאם ייתכן שביום מן הימים בנו של אשדות, שהוא מוזיקאי בעצמו, יתגעגע יום אחד ל ChatGPT הישן והטוב?...האזנה נעימה,רן

למה להגביה את המושב, האם באמת חשוב לכבות טלפונים, ובשביל מה לכל הרוחות צריך חגורת הצלה כשאתם בגובה של אלפי מטרים באוויר?

"שלוש קבוצות של קנאים מאיימות להחריב את ישראל של ימינו." טוען הפובליציסט ארי שביט, שחושב שאירוע ההפיכה המשטרית עשויים לשנות את פניה של ישראל לעד. בפרק החדש של ׳עושים פוליטיקה׳ אנחנו מדברים על ׳להציל את ישראל׳, הספרון שחיבר שביט. איך מצילים את המדינה מקריסה חברתית?

בשבועות האחרונים הוליווד נעצרה לאחר שאל התסריטאים ששובתים הצטרפו גם השחקנים. חלפו 60 שנה מאז שהתרחשה בהוליווד שביתה משותפת שכזו. בהתחלה חשבתי, "מה אכפת לי, צרות של אמריקאים", אבל בהדרגה אני מבין שמה שקורה שם צריך לעניין אותנו, צריך לעניין את כולנו. התסריטים והשחקנים נאבקים בשתי טכנולוגיות ובשינויים שהן הביאו לתעשייה שלהם. הראשונה היא טכנולוגיית הסטרימינג שהובילה לשינוי קיצוני במודל העסקי של התעשייה וכיום היא מעמידה בסכנה את היכולת של אלפי אנשים להתפרנס מעבודתם ככותבים. השניה היא הבינה המלאכותית, שלמרות שהיא נמצאת רק בחיתוליה, ברור שההשלכות שלה עשויות להיות רחבות, משמעותיות ודרמטיות אפילו יותר מהטכנולוגיה הראשונה.בהוליווד טוענים שמה שקורה שם הוא רק הפרומו לסרט שמחכה לרבים מאיתנו: לעורכי דין ולרואי חשבון, למתכנתים ולאנשי השיווק, למעצבים גרפיים, למנהלים ולאנשי הפיננסים. גם אלו עשויים יום אחד לעלות על במה ולקרוא לחבריהם: "אנחנו חייבים לשבות עכשיו אחרת מכונות יחליפו אותנו!". האם הם צודקים? קישורים:הפרק הראשון בעונה השישית של "מראה שחורה"https://www.dexerto.com/tv-movies/black-mirror-season-6-joan-is-awful-episode-1-explained-2177609המודל של הסטרימינג שבורhttps://www.vulture.com/2023/06/streaming-industry-netflix-max-disney-hulu-apple-tv-prime-video-peacock-paramount.htmlElevenlabshttps://elevenlabs.io"מלחמת הזרמים", פרק ב"עושים היסטוריה"https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_300

מתי מדיה סינתטית מאיימת על הגולשים ברשתות החברתיות ומתי הם דווקא מעוניינים בה? איך אפשר לזהות תוכן מזויף שנועד לפגוע ומה אפשר לעשות כדי למנוע את הפצתו?שיחה עם נועם שוורץ, מייסד ומנכ"ל חברת ActiveFence על המאבק בתוכן מזויף, פוגעני או מטעה ברשת ועל השינויים שהוא מביא איתו לתפיסת המציאות שלנו. האם המענה לבעיות ולמשבר התודעתי שטכנולוגיה אחת מאיצה - הוא הוספת טכנולוגיה אחרת, או שנדרש כאן משהו אחר?

והפעם, ביקורות של ישראלים על הסופרלנד! על איזו רכבת הרים התרחש מרחץ דמים? מה מפחיד יותר - הקומבה או מפלי האימה? והאם לילך אכן התעלפה לפני שהספיקה לכתוב ביקורת?

בשנת 2002 צצה באיביי תמונה שהוצגה כ״עב״ם העתיק ביותר הידוע שצולם״. תמונה זו, שמתבררת כאחת התמונות המוקדמות ביותר בהיסטוריה של הצילום, לכדה בעדשת המצלמה חפץ מלבני מעופף מעל הר וושינגטון - 33 שנים לפני הטיסה הממונעת הראשונה בהיסטוריה. האם העצם המסתורי המעופף הוא באמת תיעוד היסטורי ראשון של העב"ם?לצפייה בתמונה לחצו כאן

מכון התקנים נוסד לפני כמעט 100 שנה, עוד לפני הקמת המדינה. במשך שנים הוא היה מונופול יחיד מסוגו בתחומים שונים כמו בטון, בדיקות ייבוא, מעליות, מתקני משחקים וכו', אך החל מתחילת שנות האלפיים המעבר לשוק תחרותי אילץ אותו לשנות את התנהלותו מקצה לקצה.רונן קנובליך, סמנכ"ל מערכות המידע במכון התקנים באחת עשרה השנים האחרונות, נדרש לנהל ולהתמודד עם השינויים הרבים הללו. הפעם הוא ינסה להסביר לנו כיצד יוצרים דפוסי עבודה חדשים עבור מחלקות רבות כל כך? באיזה אופן נכון לייעל את תהליכי העבודה בעזרת טכנולוגיה חדשה? וכיצד משכנעים עובדים שהטכנולוגיה החדשה אינה נועדה לבחון את עבודתם אלא להיטיב עימם?

במוקד הפרק הזה, יעמוד "חוק הגנת הסייבר": יוזמת חקיקה שהשיק מערך הסייבר הלאומי ב-2018. דרכו של החוק הסייבר, הייתה זרועה במהמורות ובמכשולים - והביקורת הציבורית שספג הייתה עוצמתית. נשמע על גלגוליו המוקדמים של חוק הגנת הסייבר, הסוגיות המשפטיות והציבוריות המאתגרות שעלו ממנו - ועל הגרסה החדשה והמתוקנת של החוק שמשיק מערך הסייבר הלאומי השנה. אורחת: ליאת כוהנים גורפינקל, היועצת המשפטית של מערך הסייבר הלאומי.

ברוך לבנון מצטמרר - גם בחלוף כל השנים מאז מלחמת יום הכיפורים, כשהוא נזכר במשה דיין מדבר על חורבן הבית השלישי. הוא שמע את דיין אומר את הדברים בבונקר של פיקוד צפון. כטייס בטייסת 125 - טייסת המסוקים הקלים, שבין משימותיה היה גם להטיס מפקדים, ברוך היה עד למלחמות הגנרלים שפרצו במלוא עוצמתם תוך כדי הקרבות.

תרומה לקוד פתוח היא דרך נפלאה להתנסות בפיתוח, בלי תנאי קבלה ובלי צורך בקורות חיים מרשימים. אבל מה שמלהיב בקוד הפתוח כרעיון, לא תמיד עובד בפועל עבור מי שמנסות ומנסים, לראשונה, להיכנס לתחום. למעשה, מדובר בזינוק לא פשוט אל מים עמוקים, קרים, לא תמיד מזמינים. איך להתחיל בדרך הזו, בלי להתייאש כבר בצעד הראשון?בפרק הזה התארח אוריאל אופיר: מתכנת, ומייסד מעקף - קהילת קוד פתוח ישראלית - העוסקת בהנגשת קוד פתוח ובנטוורקינג בין תורמים פוטנציאליים למתחזקי ספריות. דיברנו על הקשיים שעומדים בפני מי שרוצה להיכנס לעולם הקוד הפתוח, על למה חשוב לחפש את האנשים הנכונים, ולאו דווקא את הפרויקטים, מדוע לתרום ל-react זה לא דבר כל-כך מעשי, בטח לא בהתחלה, איך לחשוב על תרומה לקוד פתוח במושגים שמתאימים לחיים האמיתיים שלכם, האם זה מתאים גם לסניורים, ואיך חוגגים במסיבת קוד פתוח. האזנה נעימה,בועז לביאלפרק של "עושים היסטוריה" בנושא קוד פתוח, עם ריצ'רד סטולמן:https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_286

מאזינים רבים ביקשו מאיתנו במהלך השנים שנקדיש פרק לחז"ל. ברבות השנים התייחסנו לא מעט לחז"ל, אבל לא עמדנו על פעילותם רבת השנים באופן ממוקד. הם היו תמיד מה שנקרא מעט אחרי "זמננו". כמובן שלא נוכל להקיף בפרק אחד מאות שנים של יצירה.. אבל בכל זאת- מעין מבוא. בפרק זה אירחנו את פרופ' מיכל בר-אשר סיגל מאונ' בן גוריון שבנגב, חוקרת התקופה.מי הם חז"ל ומהי התקופה בה פעלו? על מה הם רבו? איך והאם הם הסכימו בסופו של דבר על משהו? איך טוויטר הושפע מחז"ל? והאם באמת התקיימה בזמנם תרבות של ויכוח?הנה לפניכם פרק ובו טעימה מעולמם של חכמינו אלה.האזנה נעימה,יותם

והפעם, מה הישראלים חושבים על סניפי ארומה? למה האייס מול באילת גרם לעמרי לשכוח איך מדברים? ומה הסיבה שייסדנו את הפינה "אור לקח ללב"?

מדוע אנו מזדהים עם קבוצה כזו או אחרת? האם זה קשור לעלות מול תועלת? מה ההשלכות הכלכליות והחברתיות של זהות קבוצתית ואיך מצמצמים יריבות בין קבוצות? עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו שחוקר זהות קבוצתית.

למרות האליבי החזק, החוקרים מתבייתים על החשוד החדש-ישן. החשד הזה מוביל אותנו לאמסטרדם, לוס אנג'לס, ופריז, במרדף אחר עשרות שעונים שטרם הושבו. מה תטען נילי שומרת? איך נשבר האליבי? והאם יש עוד פריצות שנעמן עומד מאחוריהן?חלק חמישי ואחרון של הסדרה, ובנוסף - ראיון מיוחד עם יוצרי הסדרה, גיא בן נון ובן אור הברי, על מאחורי הקלעים של ההפקה.תודה מיוחדת לפנינה גרי ואלון נוימן על הקלטות הציטוטים של ארנה לידור וסמי נחמיאס בפודקאסט.

השם שהחוקרים מוצאים ב"מחסני תפוז" ברמלה מוביל אותם לאדם עם אליבי מושלם. כדי ליישב את הסתירה בין האליבי החזק לבין הראייה המשמעותית, אנחנו חוזרים להתחלה - ומנסים להבין איך התגלגלו חייו של האיש שכל הסימנים מעידים שהוא עומד מאחורי השוד.תודה מיוחדת לפנינה גרי על הקלטת הציטוט של ארנה לידור

"ברגע שהוא הלך הרגשתי שאין לי יותר מה לאבד בחיים" מספרת רוני שינקמן על הבחור שאהבה ונפרד ממנה. "הבנתי שאני לא יכולה להיות תלויה באחרים, אני חייבת להיות תלויה רק בעצמי ולאהוב את עצמי". הפעם בפרק מיוחד לט"ו באב, מעיין מארחת את רוני לשיחה מלב אל לב שתנסה להסביר מהו שברון לב? למה כל כך כואב לנו אחרי פרידה? מה ההבדל בהתמודדות עם פרידה בין גברים לנשים והאם ריבאונד הוא פתרון יעיל ללב שבור? והכי חשוב, מה כדאי ולא כדאי לעשות אחרי פרידה.

הנה שאלה בשבילכם: במונחים של מסה, קילוגרים, מה יש יותר בכדור הארץ - צמחים או בקטריות? בעלי חיים על היבשה - או בים? יותר תרנגולות בלול - או ציפורים שעפות בשמיים? השאלות האלה נשמעות אולי כמו חידות משעשעות ותו לא - אבל לדידו של האורח שלי בפרק זה, פרופ' רון מילוא מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן, התשובות לשאלות האלה עשויות להיות המפתח להמשך קיומה של האנושות. איך אפשר לספור את כל היצורים החיים בכדור הארץ?מהו קיבוע פחמן, ומדוע כדאי להשתמש בחיידקים כדי לבצע אותו?איך עושים הנדסה גנטית באמצעות אבולוציה?מהן היתרונות והסכנות שבהנדסה גנטית?האזנה נעימה,רן

Active defense or "intrusion prevention" deep into industrial networks has long been thought of as not workable. Youssef Jad - CTO at CyVault - joins us to talk about a new approach to OT active defense that is designed for sensitive OT / industrial environments.

סמי נחמיאס, החוקר הפרטי, מבין שבשביל לבצע פריצה כמו זו שאירעה במוזיאון לאמנות האיסלאם צריך פורץ מחונן - וצוות. ההבנה הזאת, לצד טיפ שהוא מקבל מאסיר משוחרר, מובילים אותנו לחשוד באחד הפורצים הגדולים בתולדות ישראל. כינויו: המוח. כשברזומה של "המוח" כבר שתי פריצות נועזות במיוחד, זה רק מתבקש שהזרקור יופנה אל הפורץ הירושלמי שכל המדינה כבר שמעה עליו. אבל האם התפנית בעלילה, שמגיעה 24 שנים אחרי השוד, תחזק את החשד נגדו - או שמא תזכה אותו?

בקיץ 2023 נשברו שיאי חום ברחבי העולם ורבים נזכרים באפוקליפסה האקלימית שמוצגת בסרטים כמו כמו "עולם המים", "היום שאחרי מחר" או "רכבת הקרח". בסרטים האלו וברבים אחרים, הסביבה לא דומה בשום דבר לסביבה הדינאמית והירוקה שאנחנו מכירים: או שהיא מוצפת במים בגלל הפשרת הקטבים או שהיא מדבר שממה, מקום חם ובוער שאין בשמיים שלו ענן אחד לרפואה.אל מול העתיד השחור והמפחיד הזה מבקשת תנועת הסולארפאנק להציב אלטרנטיבה. הסולארפאנק היא תנועה אופטימית – אולי אופטימית מדי – שאנשיה מאמינים שלמרות הנזקים האיומים שהסבנו לכדור הארץ, עדיין ניתן לבנות עתיד אחר, עתיד שבו בני האדם לא מנסים לנצל ולשעבד את הטבע לצורכיהם אלא כזה שבו בני האדם חיים בהרמוניה עם הטבע בין השאר בגלל שהם משתמשים בטכנולוגיות שלא מנסות לשדוד את הטבע, לפרק או להמית אותו. למעשה, בעתיד שהתנועה מדמיינת, הטכנולוגיות יהיו מתקדמות ומועילות לא פחות מהטכנולוגיות שיש לנו היום.האם זה אפשרי?קישורים:ביל גייטס מסביר את הבעיה עם הסוללותhttps://www.gatesnotes.com/It-Is-Surprisingly-Hard-to-Store-Energyעתידיים אפשריים ולא עתידים חלופייםhttps://solarpunkmagazine.com/what-sets-solarpunk-apart-alternative-vs-possible-futuresבווקנדה אין פרבריםhttps://time.com/5889324/movies-climate-changeמניפסט סולארפאנק בעבריתhttps://solarpunkisrael.com/manifestהאם סולארפאנק יכולה להציל את העולם?https://www.publicbooks.org/can-solarpunk-save-the-worldסולארפאנק – תקווה רדיקליתhttps://www.resilience.org/stories/2022-12-20/solarpunk-radical-hope

האם כבר גילו את כל מה שיש לגלות בכדור הארץ? האם יש עוד מקום בעולם שבו רגל אדם עוד לא דרכה? ואם תרצו להיות הראשונים שמגיעים לשם, ואולי לקרוא למקום הזה על שמכם - לאן כדאי לנסוע? כמה תשובות לשאלה הזאת, בינהן דרומה, למעלה, וגם עמוק למטה.

מדברים עכשיו הרבה על הפילוג פעם, על חוסר היכולת להקשיב, לקבל את הסיפור של האחר, את הכאב שלו. כמובן שמדברים גם על החורבן, 'מקדש שני, מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם'. כולנו יודעים איך יהודים רבים, ואני שאלתי את עצמי איך יהודים מתפשרים, איך ניסו חז"ל להקים חברה בה אפשר לריב בלי להלחם והאם הצליחו?כדי לנסות ולהבין מה התרחש שם, הלכנו לשאול את המומחית, פרופ' מיכל בר-אשר סיגל מאונ' בן גוריון שבנגב.תודה לד"ר עדי שרצר-דרוקמן, היועץ האקדמי של "ההיסטוריה חוזרת".האזנה נעימה!

הסגנון הגותי היה קסום בעיניי הצלם אנדרו פארקס. למרות שפארודיה היא במהותה חיקוי קומי, בתמונה אחת שלו אין שום דבר קומי. נהפוך הוא: מרוב שהיא דרמטית היא נכנסה להיסטוריה.לצפייה בתמונה לחצו כאןלינק לצפייה בציור

אל ההפגנות הנרחבות בישראל בחודשים האחרונים הצטרפה קבוצה מרתקת, שמסייעת בהנעת השיח נגד קריסת הדמוקרטיה הישראלית. ישראלים החיים בחו״ל. הם נוסעים מרחקים גדולים, ותורמים כסף. גוסטי יהושע-ברוורמן, ראשת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות, בשיחה עם עושים פוליטיקה על קשרי ישראלים בחו״ל למולדתם

הרי לימדו אותנו כשהיינו קטנים שאם נתמיד בלימודים, ההצלחה מחכה לנו מעבר לפינה, אבל מסתבר שזה לא כל כך פשוט. מהי הצלחה ואילו כלים מובילים אליה? ואיך ניתן להסביר את העובדה שמצליחנים רבים לא היו המצטיינים בכיתתם? בפרק הזה מתארחת ציפי קלור להסביר לנו את סוד הקסם להצלחה בחיים. ספוילר- הוא תלוי בעיקר בנו.

החשוד המרכזי הראשון הוא השען הארמני, שעובד במוזיאון ומתחזק את האוסף היקר. לחוקרים יש את כל הסיבות לחשוד בו: יש לו גישה למוזיאון, הוא מכיר את המבנה ואת האוסף היטב, ובקיא ברזי המסחר בתחום. אבל האם יצליחו למצוא הוכחה חותכת למעורבות שלו? ומה מגלה החוקר הפרטי שמחליט להיכנס לחקירה ללא הזמנה?יוצרי הפרק: גיא בן נון ובן אור הברי

ב2019 הלחץ על אדם ניומן גובר, המשקיעים שסמכו עליו, העובדים שהלכו איתו לאורך הדרך, כולם נושאים אליו עינים בבקשה אחת, צא להנפקה. אדם חושש ובצדק, אבל בסוף לוקח את החברה להנפקה שחושפת את החברה לעיני העולם. במפתיע, לצער כולם העולם לא אוהב את מה שהוא רואה והחברה מתרסקת התרסקות מפוארת.

ביטול עילת הסבירות עבר בכנסת, ולקואליציה חלומות על עוד חקיקה שתחליש את הדמוקרטיה ואת שומרי הסף. אבל האם עילת הסבירות היא באמת קץ הדמוקרטיה, או שבית המשפט יודע כיצד להתמודד עם אתגרים משפטיים מורכבים? וגם מה ״הפרצה״ שהשאיר רוטמן שתאפשר לבג״צ ליישם את הסבירות ״בדלת האחורית״. שעות לאחר הדרמה בכנסת, ד"ר גוטמן ואטילה התיישבו לעשות קצת סדר בבלאגן

המחשוב הקוונטי, אם וכאשר יבשיל, ישנה לחלוטין את העולם. והוא מביא עמו גם סיכונים. מערכות ההצפנה שמגנות היום על מידע עלולות להפוך חסרות כל ערך מול אלגוריתמים קוונטיים. מה יקרה אם בעוד עשר שנים תפוענח התכתבות מוצפנת בת ימינו, אשר תחשוף בדיעבד סוכנים סמויים בעמדות בכירות? שני אורחים באו כדי לדבר על הנושא המרתק והמאיים הזה: ד"ר ארז ויסברד, שעוסק כבר 25 שנה בתחום התקשורת והאבטחה, מרצה על אבטחה והצפנה באוניברסיטה הפתוחה ומוביל את המחקר הטכנולוגי בסייברארק ואיתו – רן בר זיק, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, עיתונאי טכנולוגיה בדה מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה. דיברנו על תסריטי יום הדין, שעלול להביא המשוב הקוונטי, על התקינה האמריקאית החדשה, שנוגעת להגנה מפני החוזקות שלו, על האתגר שבהחלפת ההצפנות, על השאלות הפתוחות סביב האלגוריתמים הקוונטיים, ועל הסיכון שיש בשימוש בקוד שנועד להצפנה, אשר יצר ChatGPT.האזנה נעימה,בועז לביא

בפרק הקודם שוחחנו על חוק המלך.בסיומה של השיחה הצענו כי ייתכן מאוד ו"בשטח", במציאות ההיסטורית, דברים היו מעט שונים. בפרק זה ננסה באמת לרדת לשטח ולבחון את חוק המלך עליו דיברנו בפרק הקודם, לאור המציאות של ימי המקרא. בהעדר תיעוד אמיתי ואמין של אותה מציאות, נסתמך על מה שיש וזה מה שהתנ"ך רוצה שנבין נדע ונחשוב על אותם ימים...בפרק זה בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נעסוק בספר שמואל פרק ח', שם מובא הסיפור בו העם פונה לשמואל ומבקש שינוי שיטת ממשל- העם רוצה לכונן שיטת משטר אחרת. לאחר התייעצות שמיימית חוזר שמואל לעם בנאום מפורסם בו הוא מסביר על פרטי משפט המלך וכלל סעיפיו, אבל עם, טוויסט, עם תג מחיר לשיטת השלטון החדשה שהעם מבקש.מה נאמר בנאום של שמואל? איך העם מגיב לדבריו? איך נאום המלך מתכתב עם המציאות, ככל שאנחנו יכולים להבין אותה, ועם החוק, דהיינו "משפט המלך" עליו שוחחנו בפרק הקודם? מה ההבדלים בין משפט המלך לחוק המלך? האם יכול להיות שבפני שמואל (או מחבר הסיפור אודות שמואל...) כבר עמדו אותם טקסטים שאנו מכנים אותם כיום "משפט המלך", דהיינו - האם מה שנכתב בספר דברים פרק יז' היה מוכר לשמואל עצמו ולמי שכתב את הסיפור?על כל זאת ועוד בפרק שלפנינוהאזנה נעימה,יותם

גדוד תותחנים 405 עולה לרמת הגולן ביום שלישי 2 באוקטובר 1973, לתגבר את הכוחות נוכח המתיחות המתגברת מול הסורים. ביום שישי 5 באוקטובר לקראת הצוהוריים, מקבל המג"ד החדש אריה מזרחי הוראה לעצור את היציאה המתוכננת לחופשת סופ"ש יום הכיפורים. שבת יום הכיפורים שתיים בצוהוריים. הסורים מפתיעים את צה"ל ופולשים בכוחות גדולים לתוך רמת הגולן תחת מטחי אש רצחניים.גדוד 405 ששילם מחיר דמים כבד בקרבות, נשאר קצת בצל לעומת כוחות אחרים שלחמו מול הסורים, והדפו אותם מזרחה מעבר לרמת הגולן.הלקחים מהקרבות הקשים ביום הכיפורים סייעו לאריה מזרחי, במלחמת לבנון הראשונה.

באפריל 1983 הגיעו עובדי המוזיאון לאמנות האיסלאם לעוד יום עבודה, ונדהמו לגלות שמאה ושישה פריטים מאוסף השענות השלישי בשוויו בעולם - נגנבו. שלל בשווי רבע מיליאד דולר נעלם מהמוזיאון הקטן בירושלים, והמשטרה נכנסה מיד לחקירה. מי היו החשודים המידיים? איך נראתה זירת הפשע הלא-אופיינית-בעליל? וכיצד הגיע מלכתחילה אוסף יקר כל-כך למוזיאון לא מוכר בירושלים?את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.רוצים לשמוע את המשך הסדרה? היא כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״

האם מדינות ומחוקקים ערוכים להתמודד עם האתגרים של שיבוש הרשת? האם זה התפקיד שלהם או של תאגידי הטכנולוגיה? ומה המשמעויות של עליית הבינה מלאכותית עלינו כאזרחים במדינת ישראל? האם יש קשר בין העדר חקיקה מקומית שנוגעת למרחבים הדיגיטליים לבין היתרון הטכנולוגי הישראלי בתחומי ביטחון ומודיעין? איזה אתגרים חברתיים, פוליטיים ורגולטוריים מצפים לנו באינטרנט המשתנה? ואילו כלים יש לנו בכדי להתמודד עם טכנולוגיות שאת חלקן אפילו קשה לדמיין ולהבין?על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה וראש התכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה.

"מה הייתי עושה בלי רציונזליזציה? ראית פעם מישהו שעובר שבוע בלי רציונליזציה? " אמר השחקן ג'ו גולדבלום. כולנו משתמשים במנגנוני הגנה כל הזמן. הם עוזרים לנו לתפקד ולהפחית חרדה, ומשפיעים על הדימוי העצמי שלנו ועל מערכות היחסים שלנו. בפרק הזה נסביר על מנגנוני ההגנה השונים וננסה להבין מתי הם פוגעים בנו יותר מאשר תורמים לנו.אורח בפרק: ד"ר שי איתמר, פסיכולוג קליני בכיר ומטפל בקליניקה פרטית.

חברת SKIDEAL היא החברה הראשונה והיחידה בישראל העוסקת אך ורק בתיירות סקי. מאחר שאורכה של עונת הסקי היא ארבעה חודשים בלבד, אי אפשר שלא לתהות כיצד ניתן לנהל חברה מצליחה שכזו ביעילות לאורך כל השנה. רונן כץ, מנכ"ל SKIDEAL, מתארח ומסביר כיצד הטכנולוגיה יכולה לתרום לניהול נכון של אופרציה מורכבת זו, איך ניתן לנהל כוח אדם במחזורי מכירה דינמיים ואיך מייצרים פרסונליזציה עבור כל כך הרבה לקוחות בעונת השיא?

מתחת לכל ביקורת: ישראלים משאירים את הביקורות הכי הזויות בגוגלאור בוטבול ועמרי הכהן מבקרים את הביקורות!והפעם, התחנה המרכזית בתל אביב

שירה והפרופסור מארחים את אורי צרור, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בוליגו קפיטל, שמתמחה בהשקעות נדל"ן בארה"ב. בפרק אנו דנים בתרומתן של השקעות אלטרנטיביות לתשואה ולסיכון בתיק הנכסים, וצוללים לעומק התחום של השקעות נדל"ן בארה"ב. צרור מסביר איך בוחרים נכס, איך מממנים את ההשקעה, איך מנהלים את התפעול, מהם הסיכונים, ולמה בוליגו מעדיפה להשקיע במתחמי דיור להשכרה במדינות רפובליקאיות ולא בדמוקרטיות.הפרק בחסות בוליגו קפיטל.

מהם ההבדלים בין עולם הקוסמטיקה המקצועית לעולם הרפואה, ומהי גישת הטיפול הסימולטני החדשנית שתעזור לכן הקוסמטיקאיות לטפל באקנה ביעילות? בפרק השלישי בסדרה - מירב בן יקר ומירה ברטפלד משוחחות על מחלת האקנה, השילוב של תרופות ותכשירים, ואיפה אתן הקוסמטיקאיות נכנסות לתמונה כדי לעשות למטופל/ת את החיים קלים יותר... האזנה נעימה

בימים אלה הכנסת מצביעה על מחיקת עילת הסבירות מן המשפט הישראלי. מאיפה ירשנו את העילה? איך ויכוח בין הכנסיה האנגלית לחובבי קולנוע הביא גם אלינו את הסבירות של התנהגות הממשל? ומה צפוי לנו בעתיד בישראל ללא סבירות? ד"ר אלעד גיל הוא ראש המחקר של מכון תכלית בשיחה סבירה למדי

יש לא מעט שיגידו שההייטק הישראלי הוא נס, אבל הנס הזה טוען רן בר זיק - אחד הדוברים המוכרים והמשפיעים בתעשיית ההייטק הישראלית - נמצא בסכנה, אפילו מבלי לקחת בחשבון את השלכותיה של ההפיכה המשפטית שמתחוללת בימים אלה. - על הסכנה שמציבה בפנינו הזנחת הפריפריה החברתית, במיוחד בכל מה שנוגע לשליטה בשפה האנגלית ולאוריינות טכנולוגית. - האם יחליפו כלי תוכנה מבוססי AI את המפתחים, או יפגעו ביצירתיות שלהם?- הקרבות הפומביים שמנהל בר זיק עם פוליטיקאים שמנסים לקדם צנזורה של האינטרנט בישראלהאזנה נעימה,רן

אנחנו נורא גדולים: יותר מחתולים, תאי דם, אטומים ואלקטרונים, למשל. אנחנו גם נורא קטנים: יותר מפלאנטות, כוכבים וגלקסיות. אבל מה אנחנו יותר - גדולים או קטנים? לאן אנחנו יותר קרובים - לדברים הכי קטנים ביקום, או לדברים הכי גדולים בו?

אחד היתרונות הגדולים של מערכות הבינה המלאכותית הג'נרטיביות הוא שהן מייצרות תוצרים במהירות, ביעילות וללא הפסקה אבל צריך להודות על האמת שלפחות בשלב הזה, חלק לא מבוטל מהתוצרים שלהן הוא בינוני.חלק ניכר מהטקסטים שמייצרות מערכות כמו ChatGPT, Bard ודומיהן הם חיוורים, משעממים ומנוסחים בשפה תאגידית אפורה ומתישה – וזה עוד לפני שהזכרנו את ההזיות של המערכות האלו שגורמות לכך שחלק מהטקסטים שהן מייצרות הם פשוט שקרים מוחלטים. אז מה קורה כאשר נותנים למיליארדי גולשים גישה לכלים שבאמצעותם הם יכולים לייצר תכנים שמצד אחד הם בינוניים ומצד שני, אתם יודעים, הם איכשהו עוברים?התשובה לשאלה הזו ניתנת בימים אלו ממש: האינטרנט מתמלאת במהירות בפרופילים מזויפים, אתרי תוכן, טקסטים, כתבות, ספרים וביקורות ואפילו במוצרים שנמכרים באתרי מסחר אלקטרוני, כולם מיוצרים על ידי מערכות בינה מלאכותית. התוכן הזה, אם להיות עדין, הוא Junk, הוא זבל, זבל שבהתחלה ירעיל אותנו ואז ירעיל את המערכות שבהן אנחנו משתמשים.קישורים:מתי ייגמר הטקסט לאימון מערכות הבינה המלאכותית? מחקרhttps://arxiv.org/pdf/2211.04325.pdfהמחקר של אתר NewsGuardhttps://www.newsguardtech.com/special-reports/ai-tracking-center/ספרים שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית משתלטים על אמזוןhttps://www.vice.com/en/article/v7b774/ai-generated-books-of-nonsense-are-all-over-amazons-bestseller-listsזבל מבוסס בינה מלאכותית מציף את Etsyhttps://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/06/ai-chatgpt-side-hustle/674415/בנק ההשקעות JP Morgan תובע את מנכ"לית Frankhttps://www.forbes.com/sites/alexandralevine/2023/01/11/jp-morgan-fake-customers-frank-charlie-javice/?sh=3b95363014d4בינג דיווח שבארד סגורhttps://www.theverge.com/2023/3/22/23651564/google-microsoft-bard-bing-chatbots-misinformationᐧ

איך בינה מלאכותית תשנה את השימוש היומיומי ברשת והאם ההייפ סביבה מוגזם או שאנו עומדים בפני מהפכה תעשייתית חדשה? איך זה ייראה ברמה הטכנולוגית, הפרקטית, הכלכלית והמסחרית? איזה שינויים צפויים לעולם העבודה ולעולם המשתמשים - ואיך המדינה אמורה להגיב לכל השינויים הללו?על כל זאת ועוד, נשוחח עם עמית מנדלבוים, שותף מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אברמיינדס.

אין לנו חוקה, אבל זה לא מונע מאיתנו לדבר כל הזמן על שינויים חוקתיים – איך מנהלים את עצמנו בצורה הוגנת. אנחנו מתווכחים על איך שומרים על איזון בין רשויות, איך מייצגים את רצון הבוחרים, איך לא רומסים אף אחד.אז איך עשינו את זה בפעם הקודמת בה הייתה לנו הזדמנות לנהל את עצמנו – לגבות מיסים מיהודים של מדינה שלמה – גדולה מישראל פי כמה, ואז לבחור נציגים שיחליטו מה לעשות עם המסים האלה? מדובר בממשלה יהודית שנשכחה כמעט לגמרי – ועד ד' ארצות של ממלכת פולין-ליטא, ממלכה שנקראה רפובליקה. כדי לנסות ולהבין מה התרחש שם הזמנו את המומחית, ד"ר יהודית קליק.תודה לד"ר עדי שרצר-דרוקמן, היועץ האקדמי של "ההיסטוריה חוזרת".האזנה נעימה!

מערכות יחסים אמיתיות אינן מקודדות במספרים לינאריים, אך האם בכל זאת יש קוד ליצירת מערכת יחסית משמעותית? בפרק הזה, הרב אילן בוזגלו נותן כלים מעולם היהדות ליצירת מערכות יחסים משמעותיות באופן שבו נוכל לטפח אותן בהמשך החיים.

גבעה ירוקה, שמיים כחולים ועננים לבנים - מי צילם ואיפה את התמונה שראו בעולם יותר ממיליארד פעמים?לצפייה בתמונה לחצו כאןלצילום המקום בגוגל ויו לחצו כאן

ההוצאה על שירותי ענן היא מן ההוצאות הגדולות של כל חברת תוכנה, אבל לרוב זהו לא נושא שמעסיק יותר מדיי את המפתחות והמפתחים מן השורה. מה להם ולזה? יש להם כבר מספיק טכנולוגיה על הראש. כל זה היה נכון עד היום. כעת כי יש חברות, כמו ריסקיפייד, שבהן הנושא של שליטה על הוצאות הענן הפך ליעד קריטי, שכולם כולל כולם מתגייסים אליו, בשבוע שמוקדש רק לו.גיא מחלב הוא VP, R&D - Platform בריסקיפייד, הבונה פתרונות מבוססי AI למניעת הונאות במסחר מקוון. גיא הוביל תהליך מיוחד תחת השם "Quality Week", שבו מתכנסים כל אנשי ונשות הפיתוח למשך שבוע שלם, ועוסקים אך ורק בייעול הוצאות הענן. איך נראית ההכנה לשבוע אינטנסיבי כזה? מדוע חשוב להגדיר לו יעדים? איך מתייחסות לכך ענקיות שירותי הענן? למה מאה דולר שחוסכים כך הם מאה דולר נטו? וכיצד הרקע של גיא, כשחקן טניס צעיר בצמרת הישראלית, ואחר כך כמאמן, עזר לו להתכונן לעליות ולירידות של המאבק בהוצאות הענן?פרק בשיתוף ריסקיפייד.

Between corporations, governments, and the rest of us, billions are spent every year trying to secure cyberspace. Which makes it almost unbelievable to think that just one, simple policy change from one company -- with almost no cost to anybody, and no effort involved -- could alter the entire course of cyberspace. And yet, that is exactly what happened a year ago today.

במקרא אנחנו לא נתקלים בשיטות משטר מגוונות, בלשון המעטה. למעשה, מנהיג יחיד אשר מנהיג קבוצת אנשים היא שיטת השלטון הרווחת. בתנ"ך אנו קוראים על מנהיגים גדולים כגון משה או יהושע, אשר גם הם מנהיגים יחידים, כמעט כמו מלכים, גם אם לא נקראים כך בפועל. לאחר תקופתם, על פי הסיפור המקראי, מגיעה תקופה ארוכה של שלטון מלוכני.מהן שיטות המשטר שרווחו בעולם העתיק בכלל? איך מנהיגים עלו לגדולה ולשלטון? מה נכתב בחוק המלך שבספר דברים פרק יז' ומה משמעות החוק על רקע המציאות של המזרח הקדום? מדוע המילה המנחה של החוק היא "לא" ואילו איסורים החוק כולל? ומה נכתב בסעיף היחיד בחוק אשר הוא מצוות "עשה" למלך?על מנת לשוחח על מלוכה ושיטות משטר עתיקות על רקע חוק המלך עם קריצה למציאות של ימינו אירחתי באולפן את פרופ' נועם מזרחי, מהאונ' העברית בירושלים לשיחה שבה דיברנו בין השאר על דמותו של המלך המשתקפת בחוק זה (רמז? לא מדובר במלך כל יכול).האזנה נעימה,יותם

חלק ב. רועי גרון בפרק על שאלת השאלות בעולם העסקים כמה שווה חברה? לפעמים השאלה קלה ולפעמים התשובה היא ספקולציה פרועה. חלק גדול מהסיפור של wework היה עיסוק אובססיבי בשאלה כמה היא שווה, ובעיקר כמה היא תוכל להיות שווה בעתיד.

אומרים שאנחנו מכירים את עצמנו הכי טוב, הרי רק אנחנו יודעים מה באמת מתחולל בתוך הנפש שלנו, או שלא? פסיכולוגים רבים ניסו לחקור את הלא מודע וגילו שרב הנסתר על הגלוי. אם אנחנו מכירים את עצמנו כל כך טוב, איך ייתכן שאנו שוכחים אירועים כל כך דרמטיים בחיינו? וגם, עד כמה אנחנו משקרים לעצמנו כדי לעצב לעצמנו מציאות שיותר נוח להתמודד איתה ומה המחירים על סידור המציאות בהתאם לצרכינו? בפרק הראשון מתוך שני פרקים על מנגנוני הגנה, מתארח ד"ר שי איתמר, פסיכולוג קליני בכיר ומטפל בקליניקה פרטית. יחד איתו נצלול למודלים קלאסיים של פרויד ונתחיל להבין כיצד מתגוננת נפש האדם מפני הסכנות האורבות לנו בחיינו.

במשך רוב התקופה החל מפרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 ועד הסכם הפרדת הכוחות עם הסורים ב-31 במאי 1974, מצא עצמו יעקב בורובסקי תחת אש האויב. הוא התחיל את המלחמה כסמ"פ בגד' 13 של גולני שרואה את מוצב החרמון נופל בידי הסורים ומגיע להפסקת הלחימה כמ"פ בגד' 51 תחת המטחים הכבדים במובלעת הסורית.

מתחת לכל ביקורת: ישראלים משאירים את הביקורות הכי הזויות בגוגלאור בוטבול ועמרי הכהן מבקרים את הביקורות!והפעם, הספארי ברמת גן

פרופ' אסטבן קלור, מומחה לחקר הטרור, מספר ל"עושים חשבון" על מחקרו על הטרור. נגלה אם טרור הוא כלי אפקטיבי והאם הריסת בתים מסייעת לצמצומו? איך אבטלה משפיעה על הפרופיל של המחבל וכיצד מגיבים קורבנות פשעי השנאה?

Patching is hard in many industrial / OT systems - the risk the new code poses to operations is comparable to the risk of a cyber attack. But - the vulnerability does not go away just because patching is hard. Rick Kaun, VP Solutions at Verve Industrial joins us to look at what to patch, when to patch, and automation to help make the whole process faster, easier and cheaper.

לחץ היא תחושה שלא זרה לאף אחד ואחת מאיתנו. המשימות לא נגמרות אלא רק מתווספות, וכשאנו מנסים שוב ושוב לבצע פעולות מסוימות וזה פשוט לא הולך, הלחץ משתק אותנו. מה שתכננו משתנה תוך כדי תנועה, ואנחנו מרגישים קריסה תחת הלחץ. אבל אילו סוגי לחץ קיימים, ואיך ניתן לשלוט על המצב גם מתוך התחושה הלא פשוטה הזאת? אורח בפרק: יעקב פרידלנד, מרצה בתכנית "נפש יהודי"

השאלה הפעם שעומדת על הפרק היא האם עגבניה היא פרי, או שהיא ירק. זה אולי נשמע כמו "התשובה" ביום חלש, אבל בשביל לפתור את זה - צריך בלש. דורון, האיש שמוצא תשובות לשאלות, פוגש את ג'ו, הבלש הכי פרטי בעיר הזאת.בשיתוף "העיר הזאת" - החל מה-6.7.2023 בבתי הקולנוע. בואו לראות.

לאחרונה יש אנשים שתופסים מאיתנו לתפוס צד: מה אתה, יותר יהודי או יותר דמוקרטי? החלטנו לבדוק את החיבור שהיה ליהדות עם דמוקרטיה שונה מאד משלנו, הדמוקרטיה האמריקאית, ולנסות להבין איזו מן יהדות צמחה מהחיבור הזה.בפרק זה נדבר על אברהם יהושע השל ונשוחח על עברו במטרה לנסות להבין את המעורבות החברתית של יהודים בארה"ב, ובפרט הפגנות בארה"ב.מה הקשר שלו אל ארה"ב? איך השל השתלב במרקם היהודי - אמריקאי? איך מהגר שאיבד את כל עולמו מצליח תוך זמן קצר להשפיע על כל כך הרבה יהודים? ומה הקשר בינו לבין מרטין לותר קינג? על מנת לעשות זאת, פנינו למומחה, ד"ר דרור בונדי ממכון כרם- חסיד, חוקר ומתרגם של אברהם יהושע השל.תודה לד"ר עדי שרצר, היועץ האקדמי של "ההיסטוריה חוזרת".האזנה נעימה!

לשני מייסדי חברת "זום", לא זו שכולנו מכירים, "זום פיצה", היה חזון: להקים חברה שבה רובוטים יכינו פיצות שהחלק האחרון של אפייתן יבוצע בדרכים, בתוך המכונית שמובילה את הפיצה כך שהיא תגיע אל הלקוח כשהיא חמה ולוהטת. הכל יש כאן: מייסדים כריזמטיים, טכנולוגיה חדשנית, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואפילו סכום עתק של קרוב לחצי מיליארד דולר שגויס, בין השאר, מהמשקיע האגדי, מאסיושי (מאסה) סון. רק דבר אחד חסר: פיצה.קישורים:פורבס: פגשו את הסטארט-אפ שעשוי להפוך לאמזון של המזוןhttps://www.forbes.com/sites/brittainladd/2018/08/11/the-amazon-of-food/?sh=3d1044c67d3fמדוע המודל של זום פיצה גאוניhttps://www.inc.com/wanda-thibodeaux/heres-why-pizza-company-zumes-cook-en-route-model-is-genius-but-might-not-be-the.htmlזום פיצה – כתבת הווידאו של אתר Engadgethttps://www.youtube.com/watch?v=TkhWonFm-Lwההשקעה של סופטבנק בזום פיצה השתבשהhttps://www.bloomberg.com/news/articles/2020-02-13/inside-the-firings-at-softbank-s-robot-pizza-startupמה השתבש בזום-פיצה?https://www.businessinsider.com/inside-story-what-went-wrong-softbank-backed-zume-pizza-2020-1ᐧ

מבין כל איומי הסייבר שגורמים לאנשי אבטחת המידע של ארגונים לאבד שעות שינה, נראה שהאיום של חדירה דרך שרשרת האספקה של הארגון שלהם נמצא במקום גבוה מאוד ברשימה. ארגונים רבים משקיעים לא מעט משאבים על מנת לנסות להגן על עצמם כנגד תקיפות מכל הסוגים. אבל, ישנם גורמים אשר מקבלים כרטיס כניסה חופשי דרך שכבות ההגנה הללו - עובדי הארגון, והספקים. הגורמים האלו מרחיבים באופן דרמטי את הסיכוי לתקיפת הארגון. מהו טבעו של האיום שנשקף לארגונים מצד גורמי שרשרת האספקה, וכיצד ניתן למנוע אותו? אלו השאלות שיעסיקו אותנו בפרק זה של מזוודות שחורות.אורחים: אוהד משולם- ראש מרכז הגנה במערך הסייבר הלאומי.שני בר ניב- ראש תחום אסדרת שרשרת אספקה.

חודש לאחר הרג שלוש החיילים הגבול ישראל מצרים, יחסי המדינות רגישים מתמיד. שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, בשיחה על התגובה העממית המאכזבת להרג, הפער עם הדרג המדיני, מדוע היא לא מתראיינת בתקשורת המצרית ואיך זה לשרת ביעד המורכב.

בתיק 4000 מואשם ראש הממשלה נתניהו בעבירה החמורה ביותר בתחום השחיתות השלטונית - שוחד. כעת מתברר שהאדמה תחת תיק 4000 רועדת. הרכב השופטים סבור שיהיה לתביעה קשה להרשיע בשוחד, ותומכי נתניהו סבורים שזה מוכיח שמדובר בתיק תפור. מתן ואטילה צוללים לתיק 4000 ומסבירים מדוע הרשעה בשוחד היא מורכבת, מה זו ״פגישת ההנחיה״ שמוטלת בספק, ומדוע למרות הכל יהיה לנתניהו מאוד קשה לצאת מתיק 4000 ללא הרשעה במרמה והפרת אמונים.

אחד התחומים שבהם הבינה המלאכותית מסוגלת לחולל שינוי עמוק ולהביא את התועלת הרבה ביותר הוא ככל הנראה עולם הרפואה - אבל בו בזמן, זהו גם אחד התחומים שבהם הכי קשה להכניס את הבינה המלאכותית, ומסיבות ברורות: כשמדובר ברפואה, הבטיחות היא מעל לכל ואין הרבה מקום לטעויות. אבל מצד, העולם משווע לרופאים: יש מחסור חמור באנשי רפואה במעט כל התחומים, והחוסר הזה עולה לנו בחיי אדם ובסבל מיותר לחולים. איך פותרים את הבעיה הזו? המרואיין שלי הפעם הוא אולי אחד האנשים המתאימים ביותר בעולם לענות על השאלות הקשות האלה. פרופ' יוסי מטיאס הוא לא רק סגן-נשיא להנדסה ומחקר בגוגל ומנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל - הוא גם זה שמוביל בגוגל את הנושא של שילוב בינה מלאכותית בעולם הבריאות. שוחחתי עם יוסי על פיתוחי ה-AI של גוגל בתחומים כמו דימות רפואי, הפוטנציאל של טלפונים סלולריים לאפשר לנו אבחון מדויק מרחוק - אפילו עד כדי סריקות אולטראסאונד דרך הטלפון - ועל החשיבות הקריטית של שיתופי פעולה בעולם הרפואה.האזנה נעימה,רן

מהי הגישה החדשנית בקרב קוסמטיקאיות שתופסת תאוצה בשנים האחרונות בעולם הקוסמטיקה המקצועית? בפרק השני בסדרה - מירב בן יקר, מנהלת מחלקת ההדרכות של מותג HL תארח את מירה ברטפלד, מבכירות הקוסמטיקאיות בישראל, והן יתנו כליים פרקטיים איך לרוץ עם לקוחה למרחקים ארוכים, ויסבירו מיהו הלקוח האמיתי שלהן (ספוילר: לא המטופלת עצמה). האזנה נעימה

אם חד־הורית צעירה, תופרת קשת יום, יצאה למשלחת בקוטב הצפוני. היא לא ידעה את זה, אבל היא הפכה לסנסציה אחרי בידוד של יותר משנתיים על אי קפוא.אורח: דודו בן צורלצפייה בתמונה לחצו כאן

במלאות שנתיים לפודקאסט, פרק מיוחד של "פורצים דרך"! הפעם, ד"ר יובל דרור, מנחה הפודקאסט, עובר לכורסת המרואיין ומתארח בכנס השנתי של סיילספורס, World Tour Essentials Tel Aviv. ד"ר דרור משתף בתובנות מרתקות שאסף מעשרות שיחות עם מנהלים.ות ומסביר מה סוד הקסם של הפודקאסט "פורצים דרך" - מה מייחד אותו? למה הוא עוסק באתגרים ניהוליים ומה הופך אותו לפודקאסט מצליח? וגם, למה חשוב לבצע שינויים ארגוניים ואיך לדעתו נכון לבצע את השינויים האלו?

נהוג לחשוב על תחום הנדסת התוכנה כתחום טכני, טריטוריה של אלגוריתמים וכלי עבודה, של יעדים, דאטה ומספרים. זה נראה כמו המקום הכי פחות קשור למושגים כמו ״רוחניות״, ״תקשור״, ״התפתחות״, ו-״תודעה״. אבל מהפכת הבינה המלאכותית טורפת גם כאן את כל הקלפים. לפתע, עולמות שונים לגמרי, מתנגשים ומשתלבים. מפץ של קוד ורוח.לימור לחיאני היא יזמת, מנהלת פיתוח, ד״ר למדעי המחשב, מרצה ומנטורית. במייקרוסופט היא עבדה במשך שנים במעבדת החדשנות, בתפקיד ייחודי של פיתוח מוצרים מול לקוחות. קורות החיים המרשימים שלה לא מעידים על התהליך הפנימי שעברה, שבעקבותיו הבינה שעולם התוכנה ועולם הרוחניות, הם בעצם שני צדדים של אותו מטבע. דיברנו על הרגע שבו תפסה לראשונה על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על AI, על למה אין אולי שום דבר מיוחד בתודעה האנושית, ומדוע, מבחינתה, גם בחומר אחר, סיליקון למשל, תוכל להתפתח אחת כזו. על איך אנחנו משליכים את התפיסה העצמית שלנו על המכונות, ועל מה יקרה כאשר תצמח, מתוך האלגוריתם, בינה חכמה מאיתנו: האם היא תהיה טובה או רעה?האזנה נעימה, בועז לביא

מעין אבן וגיא וינטרוב, חלק מצוות היוצרים של המחזמר הקומי״הסוף", הגיעו לחלוק איתנו מחשבות על למה כדאי ליצור אמנות העוסקת במוות, ואיך מוסיקה, אירוניה והומור יכולים לעזור לנו לשאול את השאלות הקשות של החיים

דיברנו כבר בעושים תנ"ך על ירבעם בן נבט, ירבעם הראשון. והפעם נשוחח על..."השני" :) אז למרות שהם נושאים את אותו השם, אין בין שני הירבעמים התנ"כיים קשר של ממש מלבד העובדה ששניהם היו מלכים של ממלכת ישראל.אז מי היה ירבעם השני? מה בכל זאת היה הקשר שלו אל ירבעם הראשון? האם הסדר הכרונולוגי לגבי תקופת מלכותם של שני המלכים, ע"פ המקרא מתיישב עם הממצא בשטח? על מה נסובו המחלוקות בין שתי הממלכות באותה התקופה?מה הייתה המתיחות בין יואש לירבעם השני? האם הגיוני כי בעתיד תמצא כתובות מימי ירבעם השני? מהם הרמזים שניתן למצוא בתנ"ך לשאלות הללו? איך לבסוף שושלתו של ירבעם ירדה מבמת ההיסטוריה? בפרק זה מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א וחיפה לשיחה מרתקת במסגרת המשך הדיון אודות ממלכת ישראל הקדומה.האזנה נעימה! יותם

מתחת לכל ביקורת: ישראלים משאירים את הביקורות הכי הזויות בגוגלאור בוטבול ועמרי הכהן מבקרים את הביקורות!והפעם, מקדונלד'ס

מלאכת הכתיבה, ולא רק במדע הבדיוני, אינה מסתיימת ברגע שבו הסופר כותב את המילים 'סוף' וקם מהכסא. מאותו הרגע, ולעיתים אפילו הרבה קודם לכן, נכנסים לתמונה שרשרת ארוכה של בעלי תפקידים שלכל אחד מהם יש את היכולת לרומם את הספר- או לרסק אותו. סיפורו של ז'ול ורן, אחד מהסופרים הגדולים של המדע הבדיוני ובכלל, הוא דוגמא מאלפת לשתי האפשרויות הללו. כיצד הציל עורכו את וורן את הקריירה של הסופר הטירון לפני שהספיקה אפילו להתרומם מהקרקע - וכיצד כמעט חיסלו תרגומים גרועים את המוניטין שלו? האזנה נעימה,רן

שירה והפרופסור מארחים את ד״ר לביב שאמי, שחקר את תחום המשכנתאות בישראל, ולומדים על טעויות בבחירת משכנתא, על פופוליזם של המחוקקים, ועל ההשלכות הכלכליות של עליית הריבית, ובפרט: האם עליית האינפלציה והריבית באמת מייקרים את החזר המשכנתא לאורך זמן

עם פרוץ הקרבות במלחמת יום הכיפורים, חט' 188 - אז חטיבת השריון הקבועה ברמת הגולן הייתה פרוסה לאורך כל הקו. היא נלחמת מלחמת דמים מול נחשולי השיריון הסוריים, מאבדת רבים מצמרת הפיקוד ומהלוחמים ולמעשה נכתשת. אביב שיר-און, מ"מ בגד' 74 מתחיל את המלחמה סמוך למוצב 104 שלרגלי החרמון ומסיים אותה בכוח המשוריין שעולה עם גולני, לקראת הפסקת האש, לכבוש בשנית את מוצב החרמון. אביב כואב ומאוכזב כל השנים שהחטיבה שבה לחם נדחקה לקרן זוית.

בשנת 2013 נפטר בפתאומיות אריק איינשטיין ממפרצת של אבי העורקים הבטני. מהי אותה מפרצת אימתנית ומפחידה, ואיך היא קשורה לקללה שמלווה את משפחת איינשטיין כבר למעלה מ- 70 שנה.

חושבים שאתם יודעים מהי התמכרות? תחשבו שוב, כי מתברר שהגדרת ההתמכרות סבוכה יותר משחשבנו. הפעם מתארח אושר קרני, "מכור נקי", פסיכותרפיסט ומומחה בהתמכרויות, ששיתף בסיפורו האישי והסביר מהי התמכרות, מה ההבדל בינה לבין הרגל ואיך ניתן לטפל בה.

בין כל גורדי השחקים במנהטן, היה אחד שנראה קצת מוזר. העמודים שמחזיקים אותו לא נמצאים במקום הנכון, ונראה קצת כאילו הוא תלוי באויר בלי תמיכה. אבל כמובן, בניין ענק כזה לעולם לא ייבנה בלי שכל הפרטים יחושבו מראש ויהיה ברור שהוא יציב ולעולם לא ייפול, נכון? נכון?!

כשאנחנו חושבים על שבבים אנחנו חושבים אלו שנמצאים במחשבים שלנו, בטלפון הנייד, בקונסולת המשחקים שלנו - ובצדק, אלו הם שבבים, שבבים חמודים. אבל יש שבבים אחרים, כאלו שנמצאים במערכות הגנה, שמפעילים טילים חכמים, כלי נשק מתקדמים. כדי לבנות צבאות מודרניים שמצוידים בכלי נשק מתוחכמים, כדי לאמן מערכות בינה מלאכותית מתקדמות – אתה זקוק לשבבים חזקים, מהירים ומתקדמים.התובנה הזו מייצרת מתח אדיר בין ארצות הברית לסין בגלל שאם יש לך שאיפות להפוך למעצמה עולמית – ולסין יש כאלו שאיפות – אתה חייב לשים את היד שלך על שבבים, ואם יש לך שאיפות למנוע מסין מלהפוך למעצמה שכזו – ולארצות הברית יש שאיפה שכזו – אתה חייב למנוע ממנה מלהשיג שליטה על שבבים.זו הסיבה שבשנים האחרונות ארה"ב וגם האיחוד האירופי נקלעו להתגוששות טכנולוגית ובינלאומית עם סין, התגוששות שגוררת את העולם למלחמה קרה שרק הולכת ומחריפה, מלחמה שעשויה לזלוג מהזירה האסטרטגית והצבאית לזירה שלנו, של האזרחים.קישוריםAll Betterhttps://www.allbetter.co.il/NewTechSm/OsimTechnologiaהשליטה באנרגיה והאבולוציה האנושיתhttps://www.bbc.com/news/science-environment-56544239מיהי ASML ומה היא עושה?https://www.firstpost.com/world/asml-holdings-dutch-company-that-has-monopoly-over-global-semiconductor-industry-12030422.htmlמה המשמעות של מהלכי ממשל ביידן?https://carnegieendowment.org/2022/10/27/biden-s-unprecedented-semiconductor-bet-pub-88270איך סין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים שלהhttps://www.nytimes.com/2023/05/11/technology/china-us-chip-controls.htmlראיתי את הפנים של אלוהים במפעל שבביםhttps://www.wired.com/story/i-saw-the-face-of-god-in-a-tsmc-factoryעזרא קליין מראיין את כריס מילרhttps://www.nytimes.com/2023/04/04/podcasts/transcript-ezra-klein-interviews-chris-miller.htmlהספר Chip Warhttps://www.amazon.com/Chip-War-Worlds-Critical-Technology/dp/1982172002

Modern automobiles contain hundreds of CPUs and a CANbus network or three connecting these devices. Thieves are hacking the CANbus to steal cars. Worse is possible. Ken Tindell, CTO at Canis joins us to look at the problem and at what the automobile industry is doing about these embedded control systems.

כשאנחנו חושבים על פס יצור אנחנו חושבים על הסרט "זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין, אבל האם אי פעם ראיתם פס יצור במפעל שמייצר שבבים? אז זהו, שאם בסרט של צ'אפלין יש אנשים ומברגים, כאן מדובר במכונות, אבל לא סתם מכונות, מכונות מתוחכמות כמעט ללא מגע יד אדם. לכאורה, השימוש בבינה מלאכותית הוא מתבקש, אך מסתבר שמדובר בסיכון לא קטן. לכל החלטה ולכל המלצה יש משמעויות תפעוליות וכלכליות עצומות. איך מפתחים כזו מערכות כאלה ואיך הן מקבלות החלטות? על שאלות אלו ינסו לענות מרב צידון, דירקטור ומי שאחראית על פתרונות הAI בתחום הייצור והגר לאוב, מנהלת קבוצת מדעני הנתונים שמפתחים את האלגוריתמים בקבוצה של מרב.

העידן המודרני הביא עימו את החופש לבחור. מצד אחד, זה אושר שאין כדוגמתו, אנו חופשיים לעצב את חיינו כפי שאנו רוצים. מנגד, תחושת פספוס תמידית, כזו שמכריחה אותנו לחשוב כמה פעמים לפני שאנו בוחרים ולעתים מעלה את השאלה הבלתי נסבלת "מה אם?". כדי לדבר על הקושי לבחור, הזדמנו לאולפן את יהודה רויטר, סופר ומרצה למחשבה יהודית, כדי שיספר לנו על ההבדל בין חיפוש לשוטטות ועל בחירה יחסית ומהותית .

איך מנהיגי ציבור פוליטיקאים מגיעים לקונצנזוס? מתי בפעם האחרונה משהו כזה קרה לנו, שאנשים ממגזרים שונים עם רעיונות שונים על המדינה הזו הצליחו לשבת ביחד ולחתום על משהו? חיפשנו והגענו אחורה עד לתקופת קום המדינה, בה נוסחה מגילת העצמאות. נראה כי זה הטקסט האחרון שהמנהיגים שלנו הצליחו להסכים עליו. האמנם? כדי לנסות להבין מה באמת התרחש שם הזמנו את פרופ' יורם שחר אשר כתב ספר בדיוק על הנושא הזה -"כבוד חירות ועמל ישרים".תודה לד"ר עדי שרצר, היועץ האקדמי של "ההיסטוריה חוזרת".האזנה נעימה!

מה הקשר בין קוסמטיקאית למוסכניק? בפרק הראשון בפודקאסט תתארח מירה ברטפלד, מבכירות הקוסמטיקאיות בארץ ומרצה מובילה בתחום, שתספר מי היא הקוסמטיקאית המודרנית ואיך אפשר להפוך לנשות מקצוע ולנשות עסקים טובות יותר בדור הנוכחי. האזנה נעימה

סלפי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. אבל מי היה הראשון שעשה אותו, למה, ומה הקשר לאוסטרלים וליפנים? הפעם אנחנו חוזרים כמעט 200 שנה לאחור, לצילום לסלפי ששינה את פני ההיסטוריה כולה. אורח: פרופ׳ עופר אשכנזי

את השיחה עם ד"ר עמרי דרורי - חוקר בתחום הביולוגיה המולקולרית, ויזם (Genome Compiler, Renewal.Bio) - פתחנו עם טכנולוגיה שכאילו לקוחה מתוך ספרי המדע הבדיוני: עוברים מלאכותיים, לא פחות ולא יותר. משם המשכנו לרצף של נושאים שכל אחד מהם מדהים ועוצר נשימה: הנדסה גנטית של צמחים זוהרים בחושךדנ"א מלאכותיקריספרבינה מלאכותית בשירות הביולוגיהחינוך ליזמותגיימיפיקציה בחינוךמשבר הקיטון באוכלוסיהועוד ועוד. שיחה יוצאת דופן עם אדם יוצא דופן. האזנה נעימה,רן

האמת מאחורי הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין.כיצד הפך ארגון מקצועי למכשיר פוליטי וגוף רב כוח? מדוע הבחירות לראשות הלשכה הן בפועל בחירות לנשיא בית המשפט העליון?הבחירות ללשכת עורכי הדין יתקיימו השבוע, ויובל יועז, פרשן משפטי זמן ישראל, הגיע לאולפן לשיחה מרתקת על הנושא, רגע לפני הבחירות.

מתחת לכל ביקורת: ישראלים משאירים את הביקורות הכי הזויות בגוגל. אור בוטבול ועמרי הכהן מבקרים את הביקורות. !והפעם, דומינוס

אם ישנו מגזר שלבטח נצרוך את שירותיו, הוא מגזר הבריאות. וככזה, מדובר בתחום שיקר (ונוגע) לכל אחת ואחד מאתנו.כבר כיום, מערכת הבריאות נהנית מפירות הקידמה הדיגיטלית-טכנולוגית - רובוטים שיודעים לנתח, איברים שמיוצרים בתלת מימד ועוד - אבל עוד דרך לפנינו. מהם האתגרים והקשיים עימם מתמודדת מערכת הבריאות? כיצד ייראה 'בית החולים של העתיד' ב 2030? האמנם יחליפו רובוטים את הרופאים בני האנוש וכיצד מחוללים חדשנות במערכת כל כך מורכבת?הפרק יעסוק בשאלות אלו וגם בשיתוף פעולה ייחודי שלנו עם ARC מרכז החדשנות של המרכז הרפואי שיבא, שנולד מתוך חזון ומטרה משותפת לשינוי עתיד הבריאות ויתבסס על חדשנות ברפואה וטרנספורמציה בארגוני בריאות ברחבי העולם. האזינו לפרק הסיום המרתק של העונה שלנו ב'מימד הדיגיטלי', במסגרתו אירחנו את פרופ' אייל צימליכמן, סמנכ"ל חדשנות וטרנספורמציה במרכז הרפואי שיבא וגל רצקובסקי, ראש מגזר הבריאות ומדעי החיים ב Deloitte ישראל.

חלק ארועי גרון בפרק על חברה שהבטיחה לשנות את העולם וככל הנראה נכשלה בלבצע, על הדרך היא השמידה ערך עצום בסדר גודל בלתי נתפס. זהו הסיפור על עלייתה ונפילתה של WEWORK. איך הכל התחיל? איך הפך אדם ניומן ממייסד אגדי של סטארט-אפ עם שווי מפלצתי של 47 מיליארד דולר לאדם שנוי במחלוקת שמואשם בביזבוז כספי המשקיעים?

אחד הטייטלים המסקרנים בתחום הפיתוח הוא ה-IC, או בכתיב מלא: Individual Contributor. מישהי או מישהו שעובדים בתוך הארגון, וגם מתקדמים בתוכו, אבל לא מנהלים אף אחד. בעבר זאת היתה חיה מוזרה, שמעט מאוד היה ידוע עליה, ובארגונים רבים גם לא היה לה מקום. היום כבר ברור שיש ל-IC משמעות גדולה, ועדיין מדובר בתפקיד מסוג חדש, ללא מסורת ארוכה – בייחוד כאשר מדובר ב-Senior.רינה ארטשטיין היא טק ליד בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה. מרצה ומנטורית, ועוסקת בקידום נשים בהייטק. בפרק הזה היא סיפרה על ההיבטים הפחות ידועים של תפקיד ה-IC, שאותו היא חיה ונושמת. מה אופי האחריות שמוטל עליה? איך היא עובדת ומניעה דברים בתוך הארגון, בלי שיש לה מקלות וגזרים, כמו לכל מנהלת רגילה? למה אין לה בעיה עם המושג "פוליטיקה ארגונית"? מהן טכניקות השכנוע הסודיות שלה (לפחות אלו שאותן הסכימה לחשוף)? מדוע רק עוד 10 שנים היא תוכל לספר על הישגיה הנוכחיים בארגון? איך היא מצליחה לנהל כמה מערכות יחסים במקביל בתור טק ליד? וכיצד היא מתמודדת עם הבדידות, שאופיינית לעמדה כמו שלה?האזנה נעימה,בועז לביאהספר שעליו המליצה רינה בפרק:https://www.oreilly.com/library/view/the-staff-engineers/9781098118723/

אצל חלק גדול מהנשים גיל המעבר מלווה גם בתסמינים פיזיולוגיים וגם בתסמינים נפשיים, לצד הפתרונות הקונבנציונליים, קיימים לא מעט צמחי מרפא שיכולים לעזור. בפרק זה נשמע על צמחי הפיטו-אסטרוגנים ונבין באמצעות המחקרים כיצד הם פועלים.פרק בשיתוף ברא צמחים.

עד כמה חמור האיום האמיתי של מתקפות סייבר על מטוסים ושדות תעופה, ועד כמה הוא קל למימוש? אילו אירועים קרו בתחום הסייבר והתעופה בעולם, וכיצד מתמודדות רשויות התעופה וחברות התעופה הישראליות מול האיום הזה? זה הנושא שיעמוד במרכז הפרק הנוכחי שלנו, שבו נארח את תמיר גורן: ראש המרכז לתוכניות אסטרטגיות במערך הסייבר הלאומי, וטייס קרב בעצמו בעברו.

אלפיים שנה חי עם ישראל בגלות והאוכל המקורי שלו נשכח, אך לא אבד.המאכלים העתיקים עדיין חיים במקרא, בממצא הארכיאולוגי ומאכלי העמים החיים כיום באזור. אוכל הוא לא רק מזון – הוא ביטוי מוחשי לטבע הארץ ולתרבותה. אוכל הוא געגועים – לאמא, לבית ולמולדת.אבל מהו "אוכל ישראלי"? מה אכלו בכנען בעת העתיקה? מהו ה-אוכל של התנ"ך? מהו האוכל הקדום ביותר אותו מצאו באזורנו? אילו דגנים וקטניות אכלו אבותינו? ומה לגבי הירקות? צמחי תבלין? חלב? בשר? ביצים?בפרק זה אנו מארחים את ד"ר טובה דיקשטיין, מחברת הספר - "מסע שורשים", בעקבות הסיפורים והטעמים של האוכל הישראלי, לשיחה קולינרית טעימה במיוחד.להרשמה לאירוע המאזינים של "עושים תנ"ך" - https://www.n-k.org.il/osim-tanach/האזנה נעימה,יותם

סטרטסיס חברה המפתחת, מייצרת ומשווקת מדפסות תלת-ממד לתחום התעשייתי. ב-2021 חוותה החברה "מפץ גדול", בעת שרכשה שלוש חברות המתמחות בטכנולוגיות נוספות. החברה החליטה לשנות את פניה ולבצע שינוי ארגוני.יונתן שניר ,שהיה אז סמנכ"ל השיווק האזורי, קיבל סמכות חדשה - לנהל את מערך השיווק הגלובלי בחברה. בעקבות השינוי הוא נאלץ להתמודד עם אתגרים חדשים ולקבל החלטות משמעותיות שרואים את אותותיהן עד היום. כיצד מתחילים לבצע את השינוי בתוך הארגון?ואיך מנהלים שינוי ארגוני ואישי באותו הזמן?

מנכ"ל חברת OpenAI שעומדת מאחורי "דאלי2" ו-ChatGPT הגיע לישראל וענה על כמה שאלות. במקביל, חברת "אפל" השיקה לראשונה מזה שנים רבות מוצר חדש בקטגוריה חדשה, משקפי מציאות רבודה, Vision Pro. שני האירועים האלו מצדיקים פרק בונוס מיוחד, פרק פופאפ שבו אני מציג כמה מחשבות על שני האירועים המעניינים האלו. ספוליר: אירוע אחד היה קצת יותר מרשים מהשני.קישורים:השיחה עם סם אלטמן ואיליה סוקצבר באוניברסיטת תל-אביבhttps://www.youtube.com/watch?v=VWUhASix9wsאפל משיקה משקפי מציאות רבודהhttps://www.youtube.com/watch?v=TX9qSaGXFyg

מי האנשים שבוחרים לא להצביע, ומדוע הם בוחרים כך? האם אי הצבעה בהכרח מעידה על חוסר אכפתיות? ומה יכולים הפוליטיקאים ללמוד דווקא מאלו שלא מצביעים להם? ד״ר קרן צוריאל חקרה מאות ׳לא-משתתפים׳ ישראלים וחזרה עם ממצאים מדהימים ומפתיעים!

הפרופסור ושירה מארחים את פרופ' ישי יפה, ולומדים על העלויות הנסתרות בקרנות הפנסיה, מה ניתן לעשות כדי להגביר את השקיפות לחוסכים והאם נכון לבנות גשרים מכספי קרנות הפנסיה או להשקיע בהון-סיכון.

במשך אלפי שנים נשים וגברים השתמשו בצמחי מרפא כדי לשפר את הפוריות, והיום זה גם מבוסס מחקרית. אם אתן או מישהו שאתן מכירות מתמודד עם בעיית פוריות, תשלחו לו את הפרק הזה - יש כאן מספר צמחים שכדאי להכיר.הפרק בשיתוף ברא צמחים.

לאחרונה פרסם ארגון ה-OECD דו״ח חמור שמציג תמונה קודרת של תהליך ההכשרה של רופאים בישראל. קצב הכשרת הרופאים אינו תואם לצרכים ולקצב גידול האוכלוסייה, וכ-60% מהרופאים החדשים שמצטרפים בכל שנה הם בוגרי אוניברסיטאות בחו״ל.מהצד השני, מאוד קשה להתקבל ללימודי רפואה בארץ. למה בעצם? מה החסמים שמונעים ממדינת ישראל להגדיל באופן משמעותי את כמות הלומדים? מה מחפשים אצל מועמדים ללימודי רפואה, ואיך לעזאזל צולחים את תהליך המיון הקשה הזה?על השאלות הללו ננסה לענות בעזרת ד״ר אוהד עציון, יו״ר ועדת הקבלה לבית הספר לרפואה של אונ׳ בן-גוריון.בפרק פינה בשיתוף צבר רפואה, בה אנו מארחים את ד"ר קרינה גליק, מומחית ברפואה פנימית וטיפול נמרץ ומנהלת המחלקה הפנימית האקוטית, אשפוז פנימית בית בצבר רפואה.האזנה נעימה!

ב-8 באוקטובר 1973, יומיים מאז שמוצב החרמון נפל בידי הסורים מיד עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים - מנסה חטיבת גולני לכבוש אותו חזרה. הניסיון נכשל. מודי בן ש"ך מ"פ ב' בגדוד 17 - פלוגת קורס מ"כים, מהפלוגות הטובות יותר שהיו אז בחטיבת גולני - הוביל אותה בניסיון לכבוש את המוצב. השנים הרבות שעברו מאז לא באמת הקטינו את תחושות התסכול והאכזבה מהכישלון.

כיצד טופס תמים שכותרתו ״הצהרת זיקות לבדיקת ניגודי עיניינים״ סיבכה את נתניהו בתיק 4000? מדוע היכרות עם השם של בן הזוג וילדיו של חבר שלך יכול לסבך אותך בניגוד עניינים? כיצד דווקא עתירה של סיעת הליכוד בשנות ה-70 הובילה לגיבוש ההלכה הכי חשובה בתחום ניגודי העניינים, ומהו ״הסדר למניעת ניגודי עניינים"?בפרק זה נצלול לעומק לתחום שכל הזמן מצוי בכותרת: ניגודי עניינים. אטילה ומתן מסבירים לעומק מהם ״העניינים״ שהניגוד ביניהם עלול להוביל איש ציבור לכלא.

דיבור הוא הכלי הכי חשוב שלנו לבטא את עצמנו בפני העולם. למעשה, לעתים הוא ממש מעצב את המציאות שלנו. אם הוא משמעותי כל כך, לא פלא שכל כך קשה לנו לבחור את המילים המדוייקות. יעל זהבי, מנהלת חינוכית בתוכנית המלגות בנפש יהודי עוזרת לנו להבין מה לתורה יש להגיד על זה ואיך אפשר להפוך אותו לכלי בכל תחום בחיים.קישור הרשמה למלגה: https://nefeshyehudi.co.il/

In the fast-paced world of software development, it’s important to stop our daily coding processes (just for a while!), clear our minds, and take a deep-dive into more advanced engineering topics and challenges - in areas such as microservices, scale, deployment and monitoring. So let’s do just that! Join Avi Mualem and Oded Apel in this 3-part talk, as they share professional insights and take you into their own experiences and lessons learned from many years of experimenting, learning and practice. In this episode, Avi and Oded talk about Data Modeling - how to choose the correct storage technology and model your data correctly.

הם הכירו בארוחת חג של יוצאים בשאלה אחרי שנים שכל אחד מהם יצא מהעולם החרדי. הם היו ביחסים יחסית טובים עם המשפחה עד שהחליטו להתחתן בטקס לא דתי. המסע המשותף של חתונה חילונית שלח אותם לבחון מחדש את הערכים החילונים שלהם ולהכיר אחד את הכאב של השניה לעומק. סיפור אהבה המרגש שלהם כנראה לא יכל להתקיים בעולם החרדי שממנו הם יצאו.

אלברט איינשטיין נחשב לאחד מאבותיה המייסדים של תורת הקוונטים - אבל חוסר הנכונות שלו לקבל את המוזרוּת של התיאוריה הזו כפשוטה יצרה פער הולך וגדל בינו ובין קהילת הפיזיקאים. איינשטיין לא ויתר: כשנה לאחר שברח מגרמניה הנאצית והצטרף למכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ארה"ב, הוא חבר לשני פיזיקאים אחרים - בוריס פודולסקי ונתן רוזן - ויחד, השלושה הסתערו על תופעה נוספת ובעייתית במיוחד של תורת הקוונטים, מתוך כוונה ברורה להשתמש בה כדי להוכיח לכל שאר עולם הפיזיקה שתורת הקוונטים לא נכונה - או לכל הפחות, שחסר בה משהו מהותי ועמוק מאוד.האזנה נעימה :-)רן

מה יקרה אם יום אחד כל הנמלים יקומו ויחליטו לתקוף את בני האדם? הנמלים הן מרובות ומתוחכמות - ומצד שני, אנחנו יכולים לדרוך עליהן. אבל לנמלים יש עוד כמה קלפים בשרוול, והמלחמה הזאת לא תסתיים כל כך בקלות.

בפרק זה נעסוק ביהדות ארצות הברית ובפוליטיקה שלה. בצעדות ובהפגנות, באמונות ובבריתות. כיצד הגיעו אליהן ולאן הם הולכים משם. נבחן זאת דרך אדם מעניין מאד ודרך אירועים מאד מעניינים – הרב אברהם יהושע השל והמאבק על זכויות האזרח.לשם כך, הזמנו לכאן את ד"ר דוד ברק-גורודצקי, ראש תכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב באוניברסיטת חיפה.האזנה נעימה!

העידן המודרני הביא עימו שפע שמציע חופש בחירה בלתי מוגבל כמעט.הרבה יופי יש בבחירה- אנו יכולים לעצב את עצמנו בהתאם לרצונות ולכשרונות שלנו, לבחור את מה לאכול או עם מי לצאת.אך חופש הבחירה הבלתי מביא איתו גם בלבול, קושי להחליט, חרטה וחרדה, שהמחקר מנסה להסביר באמצעות מונחים כמו FOMO, FOBO, JOMO ו- ROCD. בפרק נבין למה כל כך קשה לנו לבחור, כיצד משפיע השפע על הנפש שלנו, ומתי קושי בבחירה המפחידה ביותר- של בן/בת זוג יכול להפוך להיות פתולוגי. אורח בפרק: גדעון פיין, מנהל ומייסד מכון OCD Clinic ברמת גן.

In the fast-paced world of software development, it’s important to stop our daily coding processes (just for a while!), clear our minds, and take a deep-dive into more advanced engineering topics and challenges - in areas such as microservices, scale, deployment and monitoring. So let’s do just that! Join Avi Mualem and Oded Apel in this 3-part talk, as they share professional insights and take you into their own experiences and lessons learned from many years of experimenting, learning and practice. In this episode, Avi and Oded talk about the benefits and challenges of using microservices architecture in your organization.

פרופ' דן שכטמן מוכר בעיקר בזכות פרס הנובל בו זכה בשנת 2011 - אבל שכטמן הוא לא רק מדען: הוא גם מהנדס מצטיין, ואחד המרצים הטובים והאהובים בתולדות הטכניון. כמי שהוראה וחינוך תספו חלק חשוב ביותר בחייו הבוגרים, לשכטמן יש דיעות מוצקות מאוד בשאלה כיצד עלינו לשנות את מערכת החינוך הישראלית כדי להתאים אותה לאתגרים שניצבים בפני המדינה במאה העשרים ואחת. על ההשפעה האדירה שיש לכל מורה על הכלכלה של המדינה כולה,מדוע מאמין פרופ' שטכמן ששר החינוך הוא השר החשוב ביותר בממשלה,מה צריך לעשות כדי לעודד את המכללות להוציא משעריהן מורים מצטיינים,על התרומה שעשויה להיות למציאות המדומה בתחום ההוראה,הסכנה שמציבה מערכת החינוך החרדית לעתיד המדינה,תפקידה של האקראיות בקביעת גורלו של אדם,על האיזון העדין שבין חדשנות ושמרנות,ועל היריבות המפורסמת על לינוס פאוליג, אחד המדענים הגדולים של המאה העשרים.האזנה נעימה,רן

ג׳יימס קלרק מקסוול שינה את העולם. לא רק שהוא נחשב לאחד המוחות המשפיעים ביותר בעולם הפיזיקה, הוא התעקש שאפשר לצלם תמונות צבעוניות.אורח: ד״ר יניב טננבאום-קטןלצפייה בתמונה לחץ כאן

NERC CIP, the new TSA pipeline and rail directives and other regulations can be very expensive - to comply with and to prove to an auditor that you comply. Kathryn Wagner of Assurx joins us to look at what and how we can automate this process to save time and money.

הפרק רועי גרון חוזר לאירוע היסטורי שיכול היה להיות רגע מכונן בסיפור היהודי, ערבי, בריטי אבל משום מה נעלם מהזיכרון הקולקטיבי. שביתת הנהגים של 1931 הייתה רגע נדיר של שיתוף פעולה כלכלי בין יהודים וערבים בתוך סכסוך שרק הולך ומסלים. האם המתינות ושיתוף הפעולה ניצח? את הסוף כולם יודעים.

צ'ט ג'יפיטי היא מפלצת שאולפה. איך בוצע האילוף הזה? מי אימן את הבוט כדי לענות על בקשות? מה האיץ פתאום את לוחות הזמנים בדרך לבינה הזאת? ומה היתה התרומה העצומה של "למידת חיזוק" לעסק?זהו החלק השני של פרק כפול, שבו אנחנו עוסקים בהשפעה של צ'ט ג'יפיטי על עולם הפיתוח. בפרק הקודם סיפר רן בר-זיק על האופן הפרקטי שבו הוא משתמש בצ'ט-ג'יפיטי, והפעם: עמית בן דור מרים את מכסה המנוע ועורך לנו טיול מודרך, בתוך המודל.עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת ה-AI בארטליסט, מכיר היטב את תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, אבל גם אותו הפתיעו היכולות של צ'ט-ג'יפיטי. דיברנו על הסודות שהפכו את צ'ט-ג'יפיטי למה שהוא, על איך עמית בעצמו בנה מערכת המלצה (מן הדברים המורכבים ביותר לבניה) רק באמצעות פרומפטים לצ'ט ג'יפיטי, על מה הוא הרגיש כשגילה שהשתמשו בלי ידיעתו בקוד שכתב בשביל לאמן את אחד המודלים, על האימפקט שיהיה לפיתוח פיצ'רים באמצעות צ'ט-ג'יפיטי על ארגוני תוכנה, ועל הסיבה שבגללה ריאקט עשויה להיות ה-framework האחרון בהיסטוריה. האזנה נעימה,בועז לביא

הנבל הגדול של התנ"ך, בוודאי בקרב מלכי יהודה וישראל, הוא ירבעם בן נבט: המקרא מאשים אותו בפילוג ממלכת הזוהר של דוד ושלמה, בהחטאת העם וגרירתו לעבודת אלילים ועבודה זרה, בחורבן ממלכת ישראל ובעוד חטאים רבים. דומה שאין אף דמות מקראית אחרת שהושחרה והואשמה בהאשמות קשות כל כך. אבל האמנם זה נכון?על פי התנ"ך, מי באמת היה ירבעם בן נבט? החוטא הגדול מכולם או אולי דמות חיובית מעיקרה שהושחרה במתכוון? הייתכן כי מבין השורות ניתן לגלות סיפור שמספר סיפור שונה לחלוטין? כדי לדבר על ה"חוטא האולטימטיבי", אירחתי את חוקר המקרא, שחר ענבר, בפרק בו נעמיק בסיפורו של מייסד ממלכת ישראל.האזנה נעימה,יותם

לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת בני האדם היו דתיים והאמינו באלוהים, יהיה אשר יהיה. באירופה היו תקופות ארוכות שבהן האפיפיור היה האדם החזק בעולם, אדם עם צבא, אדם שבשמו יצאו למלחמות. היום זה נשמע כמו חלום רחוק, כי במאתיים השנים האחרונות החברה המערבית עברה תהליך מהיר של חילון, אבל הדת לא נעלמה.בעשורים האחרונים סוציולוגים וחוקרי תרבות מצביעים על העובדה שהשיח התיאולוגי והמיסטי מופיע בשדות שלכאורה מנוגדים לעולם הדת והאמונה. ואכן, דימויים, מטאפורות וטענות דתיות מתפשטים בעולם המדע והטכנולוגיה. אבל האם מדע וטכנולוגיה הם ההפך מדת ואמונה? לא ממש. במובנים רבים הם המשכם המתבקש ודווקא בתקופה האחרונה הקשר בין הצדדים הולך ומתחזק עד שלרגע נדמה שטכנולוגיה היא עצמה סוג של דת; דת חילונית, אבל דת.קישורים:אלוהים במכונהhttps://www.theguardian.com/technology/2017/apr/18/god-in-the-machine-my-strange-journey-into-transhumanismיש להאט במרוץ לבניית בינה מלאכותית דמוית אלhttps://www.ft.com/content/03895dc4-a3b7-481e-95cc-336a524f2ac2טראמפ חנן את מייסד כנסיית הבינה המלאכותיתhttps://www.zdnet.com/article/trump-pardoned-church-of-ai-founder-so-i-went-there-to-worship/הספר "אלוהים, אדם, חיה, מכונה"https://www.amazon.com/God-Human-Animal-Machine-Technology/dp/0385543824ᐧ

הקרע בין הציבור החילוני והחרדי במדינה מתרחב. כיצד מגיבים בחסידויות ובתלמודי התורה לביקורת של החילונים על העדר לימודי ליבה, אי גיוס ושיעורי תעסוקה נמוכים. השדרן אבי מימרן פורש את הנושא מו העיניים החרדיות.

שירה והפרופסור בפרק חדש עם נוחם אוחנה, מייסד אתר "מידרג" על כמה שווה אינפורמציה, על ערכים בעסקים, על חופש כלכלי ואיך כדאי לבחור נותן שירות. וגם, למה מידרג לא מנהלת רשימה שחורה של בעלי עסקים. פרק בשיתוף מידרג.

אנשים נוטים לחשוב שכשהם מתים כל הבעיות שלהם נפתרות, אבל לפעמים- הן רק מתחילות. סכסוכים על ירושה וצוואות נפוצים מאוד בארץ, וכשכסף ורכוש נכסים לתמונה, ״דם הופך למים״. אטילה ומתן מארחים את עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ, מומחית לדיני משפחה, והם מסבירים מה ההבדל בין צוואה לירושה? האם מצווה יכול להתנות את הורשת כספו בכך שבנו יעזוב את בת זוגו? מהו הסדר של יורש אחר יורש? ומדוע כל מי שנמצא בהליך גירושים חייב להזדרז ולערוך צוואה?

עמרם מצנע נכנס למלחמת יום הכיפורים עם ניסיון מבצעי רב, מאז שהתגייס לצה"ל כעשר שנים קודם לכן. הוא נטל חלק במגוון רחב של פעילויות ואירועים קרביים כולל ב"מלחמת ששת הימים" שבה נפצע ועוטר בעיטור המופת. אבל שום דבר לא הכין אותו למבחנים שהוא ופיקודיו יצטרכו להתמודד איתם במלחמת יום הכיפורים ולמחיר הדמים הכבד מנשוא - מאה עשרים ושלושה הרוגים.

ד"ר זהר גזית, מרצה וחוקר, מתארח בפודקאסט לפרק נוסף. הפעם נדבר על אובדני הריון, עמותות העוסקות במוות, ועל הספר שחיבר "עושים את המוות".

תם היפראקטיבים? אימפולסיבים? מתקשים לעמוד בזמנים? או אולי חולמים בהקיץ? אולי אתם נמצאים על הסקאלה של הפרעות הקשב.אבל רגע, יש בכלל דבר כזה?מצידו האחד של המתרס ישנם חוקרים הטוענים שמדובר בהפרעה שניתן לראות בסריקות מוחיות וניתן לטפל בהבאמצעות תרופות מתאימות. מצידו השני, מיעוט הטוען בתוקף שאין המדובר בהפרעה כלל ואין מספיק עדויות לטעון שיש בסיס פזיולוגי להפרעה או ליעילות התרופות ושהבעיה היא בכלל לא בעיה, אלא בעיה במערכת החינוך. אורחת: ד"ר שרון ליפשיץ אשוויגה, פסיכולוגית חינוכית ומומחית בהפרעות קשב ולקויות למידה.תודה מיוחדת: שירלי הרשקו, כותבת הספר "אנשי הקשב" שתרם להכנת הפרק.

נדמה שכיום אין ארגון, מנכ"ל, או מנהל מערכות מידע שלא עמד על היתרונות הרבים שגלומים במעבר לענן. ועדיין, ישנם לא מעט ארגונים ומנהלים שמתמהמהים, או חוששים לעשות את המעבר. הם חוששים מבעיות אבטחת מידע, מאובדן שליטה על ההוצאות, וגם...מהמעבר עצמו. מצד שני היתרונות ברורים - הגמישות, היכולת לצמוח במהירות, רמת השירות הגבוהה והעובדה שכולם כבר עוברים לענן. בפרק הזה, טובי כוכב, שותף וה CTO של הייעוץ ב Deloitte ישראל, ושחר ברכה, שותף ומנהל תחום הענן ב Deloitte ישראל, בשיחה מרתקת על טרנספורמציה דיגיטלית, טכנולוגיות משבשות ועל פרויקט 'נימבוס' שצפוי להוביל להגירה מסיבית של ארגונים לענן.

בטח גם אליכם הגיעה השמועה הזאת: גרגמל, זה ששונא דרדסים, הוא בעצם קריקטורה אנטישמית מוסווית. אבל האם זה באמת נכון? ועל מה אפשר להסתמך, בקביעת מוצאו של גרגמל? ומה הסיפור של הדרדסים בכלל, ולמה הם כל כך פופולריים בארץ דווקא?קרדיטים:https://soundcloud.com/flauschgau/visions-of-madnesshttps://soundcloud.com/davidhydemusic/hip-hop-rap-beat-featuringhttps://www.youtube.com/watch?v=H91BxkBXttEhttps://www.youtube.com/watch?v=cphNpqKpKc4https://www.youtube.com/watch?v=RqbpzEHuO2g

אנדרו, נולד בברוקלין והתחנך בקהילה דתית-חרדית, מגיל קטן עבר לא מעט מהמורות בדרך לחוף המבטחים. חזרה בשאלה, יציאה מהארון ויחסים מורכבים עם המשפחה הם רק חלק מהמסע המורכב והמרתק שלו. כיום הוא מתגורר בישראל ועובד בארגון מסע כמנהל קהילת הבוגרים וחש חופשי מתמיד.

כשנכנסו המחשבים האישיים למשרדים לפני ארבעים שנה, הם חוללו מהפכה דרמטית בעולם העסקים והעלו את הפרודוקטיביות של ארגונים בסדרי גודל: דמיינו איך יכולים כלים כגון chatGPT להשפיע על הפרודקטיביות של ארגונים כאלה - ואיך השפעה כזו עשויה להתגלגל גם אלינו, הצרכנים, בדמות אינספור שירותים ומוצרים טובים יותר, יעילים יותר וזולים יותר. אז הפעם הבאתי לאולפן אל ערן יריב, מנהל מחקר ופיתוח בקבוצת תשתיות ה-AI עבור אופיס 365 במיקרוסופט ישראל, ומי שבעבר הוביל את קבוצת הפיתוח שהייתה האחראית על פיתוחה של קורטנה, העוזרת האישית של מיקרוסופט. שוחחתי עם ערן על-שילוב של בינה מלאכותית בארגוניםמה למדה מיקרוסופט מכשלונה של קורטונה ושאר העוזרות הקוליותהאם כדאי לתת לבינה המלאכותית ללמוד גם את הצדדים האפלים של האנושות?מתי נגיע לבינה על-אנושית, וכיצד יכולים להיראות החיים לצד ישות מלאכותית שכזו?האזנה נעימה,רן

רוב רגעי ההשראה שלנו הם רגעים קצרים ובודדים. אנחנו הוגים רעיון גדול אבל מהר מאוד מוותרים בטענה ש"אנחנו לא איינשטיין וגם לא הרמב"ם". אבל מה אם אגיד לכם שגם שניהם התחילו בקטן? בפרק הזה מתארח אפי פרידמן, מרצה וראש ישיבת נשמת התורה ומסביר כיצד ניתן לחבר את רגעי ההשראה אל תוך חיי העשייה שלנו.קישור הרשמה למלגה: https://nefeshyehudi.co.il/

איך מקבלים החלטות בתנאי אי ודאות? מה הקשר בין פילוסופיה וחינוך? היום, בפרק האחרון של העונה הראשונה, דן מארח את פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, לשיחה על אתיקה של קבלת החלטות, על האתגרים של מערכת החינוך אל מול דרכי הלמידה המשתנות של הדור הצעיר ועל הזיקה המהותית בין פילוספיה וחינוך.

צילום לא מהעולם הזה: התמונה עוצרת הנשימה של צוות אפולו 8 בחלל השאירה את חותמה על ההיסטוריה כולה ושינתה את הצורה בה אנחנו מסתכלים על העולם.אורח: מהנדס החלל יואב לנדסמןלחץ כאן לצפייה בתמונה

הנה עובדה שאולי תפתיע אתכם: קבוצת הנכים הגדולה ביותר במדינת ישראל היא נכים על רקע נפשי. אחרי שמפנימים את העובדה הזו, לא מפליא לגלות כי המערך רחב היריעה של עמותת אנוש כולל יותר מ-2,000 מתנדבים ועובדים שמסייעים ליותר מ-15,000 מתמודדי נפש.ד"ר הלה הדס, מנכ"לית העמותה מספרת על האתגר העצום באפיון הצרכים והתהליכים של הארגון, שרוב עובדיו הם אנשי טיפול ורוח ולא טכנולוגיה, ועל הטמעת המערכת הנכונה.עצת הזהב המפתיעה שלה: "לא להתפשר גם אם העלות גבוהה, מאחר שהדבר יביא בסופו של דבר לחסכון וגם ילמד טוב יותר על איכות העבודה המקצועית וישפר את התהליכים המקצועיים".וגם: כיצד מגייסים את המשקיעים להאמין שפתרון טכנולוגי הוא הכרחי לקידום מטרות העמותה?

All physical processes involve risk - sometimes very big risk. Dr. Janaka Ruwanpura from the University of Calgary joins us to look at where cyber risks fit into the big picture of risk at industrial organizations, and at roles and responsibilities for managing risk throughout an organization.

חם, חם מאוד. בגל החום האחרון באירופה, עשרות אנשים מתו ביוון, בספרד, בפורטוגל. אז מהי מכת חום קלאסית, ומהי מכת חום במאמץ? למי הן מסוכנות, ואיך אפשר להתגונן מפניהן?ננסה לענות על אלו בעזרתו של פרופ' יובל חלד — פיזיולוג של המאמץ, לשעבר הפיזיולוג הצבאי הראשי.

לקראת יום ירושלים מתמלא השיח בדיונים הרגילים. האם ירושלים היא באמת בירת ישראל האחת והיחידה, או אולי מתחרה משתרכת של תל-אביב? עיר מאוחדת או עיר שבלבה חומה?חזרנו לארץ ישראל בגלל החלום על ציון, ירושלים, עיר דוד, עיר המקדש, אבל האם זה החלום שעדיין מצליח לחבר אותנו?מה היה אז? איך החלום הזה הסתדר עם ראשית המדינה, חזון הממלכתיות של מפא"י, איך הכילו אותו אנשים שרצו פה רפובליקה ככל הרפובליקות, ולמה בכל זאת התעקשו לדבוק בו? הלכנו לשאול את המומחה, פרופ' דורון בר.האזנה נעימה

חלק ד’ ואחרון בסדרת עבודה עברית.המאבק על עבודה עברית מגיע לשיא עם ההתנגשויות האלימות בין האיכרים והמפגינים בפרדסים. לאחר העלייההרביעית והתיעוש שבעקבותיה דועך הצורך במאבק מול הערבים, שמצידם דווקא מגבירים את הלחץ להפרדה בין הכלכלה היהודית והערבית כחלק מהמאבק שלהם כנגד התפתחות הישוב היהודי בארץ ישראל. בשל אינטרסים שברובם מחוץ לארץ ישראל, המנדט הבריטי מנסה לפייס את הערבים על חשבון היהודים

שניה לפני שהפך לאבא בעצמו, נעמד נחמן בכניסה לבית החולים בצפת וצפה בלידה של אשה סורית באמבולנס צבאי.בכי התינוק היה השעון המעורר שהבהיר לו שאין לו זמן לבזבז. משם יצא למסע של גילוי ושיפור עצמי כדי לאפשר לאשתו לתינוקת שלו שטרם נולדה, חיים טובים יותר.

צ'ט-ג'יפיטי פרץ בסערה בשלהי 2022, ויצר סטנדרט חדש בכל מה שקשור לדיאלוג בין מכונות לבני-אדם. תוך זמן קצר הוא שינה במובנים רבים גם את תחום פיתוח התוכנה והפך לכלי עבודה מרכזי. אבל הידע סביבו לא נצבר בצורה מסודרת - זהו יקום בלתי מוכר. איך באמת כדאי למפתחים ומפתחות לעבוד איתו? במה הוא טוב, ובמה הוא גרוע? הפרק הזה הוא חלק ראשון מבין שניים, שבהם נחקור את דרך פעולתם של הכלים הגנרטיביים החדשים בתחום הקוד, ובמיוחד צ'ט-ג'יפיטי. והפעם: רן בר-זיק, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, עיתונאי טכנולוגיה בדה מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה, נכנס לפרטים הפרקטיים של המפגש האישי שלו עם צ'ט ג'יפיטי. באילו משימות הוא עוזר לו, איך כותבים איתו בדיקות, עד לאיזה אחוז בשלב ה-POC הוא יכול להביא אותנו, מה קרה בדו-קרב שערכו אצלו בחברה בין צ'ט ג'יפיטי לבין מתכנת אנושי, ולמה לעבוד עם המודל החדש זה *לא* כמו לגעת בפניו של אלוהים. האזנה נעימה,בועז לביא

על גילנות בקמפיין פוליטי ויחסי טרמאפ-ביידן והתקשורת האמריקאית. האזינו לקונסול ישראל בניו יורק לשעבר אלון פנקס וטל שניידר משוחחים על הטרנדים החמים בקמפיין לבית הלבן.

For all the ridiculous spam calls in the world, but a small percentage of them are actually, legitimately, convincing. According to the Korean government, “voice phishing” compromises nearly 200 Korean citizens every day, with average financial losses around 8,500 dollars worth of Korean won.If it’s that successful, surely, the scammers are doing something right. There’s more substance to these attacks than you might think.

מסיושי (מאסה) גייס בשנים האחרונות סכום חסר תקדים של יותר מ-200 מיליארד דולר לשתי קרנות הון סיכון שהשקיעו במאות חברות טכנולוגיה מובילו ברחבי העולם. החזון שלו היה פשוט: לבנות קבוצת אחזקות ("סופטבנק") שתשלוט בחברות שיפתחו את הדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית. חברות ומדינות השקיעו בקרן הון הסיכון שלו והוא השקיע מיליארדי דולרים בחברות סטארט-אפ. אבל מה קרה בשנה וחצי האחרונות כאשר הבועה התפוצצה? זהו סיפור נפילתו של מי שעד לא מזמן היה ממליך המלכים האמיתי של עמק הסיליקון.קישורים:How SoftBank ate the worldhttps://www.wired.co.uk/article/softbank-vision-fundThe most powerful person in Silicon Valleyhttps://www.fastcompany.com/90285552/the-most-powerful-person-in-silicon-valleyInside the Eccentric, Relentless Deal-Making of Masayoshi Sonhttps://www.bloomberg.com/news/features/2018-01-02/inside-the-eccentric-unstoppable-deal-making-of-masayoshi-sonבתוך השנה הנוראית של Vision Fundhttps://www.businessinsider.com/inside-softbank-vision-funds-awful-year-former-employees-rival-vcs-2022-12מאסה חייב 5.1 מיליארד דולר לסופטבנקhttps://www.themarker.com/wallstreet/2023-02-08/ty-article/.premium/00000186-31d1-d361-a19e-7df738330000

בספר מלכים בפרק טו' מופיע סיפורו של אחד המלכים החשובים של ממלכת ישראל - מנחם בן גדי אשר מלך, על פי הטקסט, כעשר שנים - זמן לא מבוטל. אבל, למרות היותו של מנחם מלך חשוב מבחינה היסטורית וזמן שלטונו הארוך יחסית, הסופר המקראי "בחר" לסכם את שלטונו בשמונה פסוקים בלבד. מה בכל זאת ניתן ללמוד על מנחם, מקריאה "בין השורות"? מה ניתן להבין דרך תיאורו של מנחם אודות כותבי ספר מלכים? אילו מקורות עמדו בפניהם כשתיארו את קורותיה של ממלכת ישראל הצפונית? מה מיוחד בסיפורו של מנחם אשר מאפשר לנו להציץ, דרך עיני המחקר, על עולמם של מחברי ספר מלכים?בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים וסמינר הקיבוצים, לשיחה על שמונת הפסוקים המקפלים בתוכם חיים שלמים של מלך בישראל. אתם ודאי שואלים את עצמכם מה ניתן ללמוד משמונה פסוקים, ובכן, מסתבר שהרבה.האזנה נעימה!יותם

בפרק זה אנחנו עונים לשאלות שונות של העוקבים, כמו השפעת שינוי תקרת הפטור ממס על השכרה, דרך החשיבות של בנק מרכזי בכלכלה מודרנית, מה כדאי לעשות בשביל לתרום לצמיחה הכלכלית והרווחה, ומדוע יש מעט מאוד פרופסורים לכלכלה שמתבטאים בתקשורת, ועוד ועוד.

במקום במסדר סיום רב רושם, דוד חודק, והחניכים שלו בקורס קציני שריון-קק"ש, מצאו עצמם בתוך קרבות הדמים מול הצבא המצרי על גדת תעלת סואץ.בנימוקים לעיטור העוז שבו עוטר נכתב בין השאר: "... עם בוקר נשאר עם טנק פגוע, כשמסביבו פצועים רבים וטנקים פגועים. למרות שסג"ם דוד חודק לא היה המפקד הבכיר במקום, נטל לידיו את ארגון הפינוי של הנפגעים, ואף הצליח בכך - וכל זה תחת אש אויב חזקה. ב-8 באוקטובר 1973 נפצע סג"ם דוד חודק, אולם סירב לפינוי, ורק לאחר שהתמוטט פונה לביה"ח. לאחר כמה ימי התאוששות חזר ליחידתו להמשיך בקרבות".

קלוד דטלוף הטביע את חותמו לא רק על עולם הצילום אלא גם על תיעוד מלחמת העולם הראשונה. התמונה עליה נדבר בפרק זה, הינה יצירת מופת שהשיגה לו מקום בהיכל התהילה של הצילום.אורח: שרון לוזון, מרצה לאסטרטגיה והיסטוריה צבאית באוניברסיטה הפתוחה.לתמונה לחצו כאן

בימינו, רק מעטים זוכרים עד כמה היינו קרובים, לפני קצת מעט ממאה שנים, לאבד את היין כפי שאנחנו מכירים אותו. כנימה זעירה בשם 'פילוקסרה' עמדה להשמיד את כל זני גפן היין בכל העולם. צרפת, אומת היין הגאה, עמדה על סיפו של אסון כלכלי ותרבותי אדיר. כיצד הסתיימה מלחמת העולם כנגד הכנימה הזעירה?

כמעט לכל האנשים בחברה המערבית יש יותר מידי דברים לעשות בפחות מידי זמן. אנחנו מוצאים את עצמנו רודפים אחרי הזנב שלנו, והתוצאה היא- לחץ. רובנו כל הזמן בלחץ. גורמי הלחץ משתנים מאדם לאדם, אבל נדמה שכולנו סובלים באופן כזה או אחר. בפרק זה יתארחו שתי אורחות: ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית מתמחה בגנטיקה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות, וטליה טיטיון, פסיכולוגית קלינית המעבירה קורסים בנושא לחץ. יחד נבין מה זה לחץ, מה הביטוי שלו בחיינו, ובאילו דרכים אפשר להקל על ההתמודדות עמו.

האם זה נכון שראשי ממשלה ונשיאים נוטים להיות גבוהים יותר מהאדם הממוצע? ואם כן, למה? צלילה לסטטיסטיקות מגלה כמה דברים תמוהים על הגובה שלכם, ועל הקשר בינו לבין דברים אחרים בחיים.

זיכרון הוא דבר חמקמק וגמיש, ומצד שני זה מחסן הידע היחיד שנוכל להיעזר בו. הרב אלי שטיינברגר מתארח ומסביר איל כלים ומיומנויות חשיבה אנחנו יכולים ללמוד מהיהדות ואיך נוכל לממש בחיים, במשפחה, בלמידה, בעבודה, ואפילו בתקופת המבחניםקישור הרשמה למלגה: https://nefeshyehudi.co.il/

הביטוי ״זוכה מחמת הספק״ מוכר כמעט לכל אחד, ומבטא מקרה בו נאשם יצא זכאי, אך נותרו בידי השופטים ספקות בדבר מעשיו. זה מעין זיכוי נחות יותר מזיכוי מלא. הפעם אטילה ומתן דנים עם פרופ יורם רבין במחקר חדש ופורץ דרך ממנו עולה ש״זיכוי מחמת הספק״ הוא המצאה ישראלית שקשה למצוא למה מקבילה בעולם. בכל המדינות נהוג כי סופו של משפט פלילי הוא שחור או לבן, היינו אשם או זכאי. בישראל נוצרה קטגוריה שלישית, של זיכוי מחמת הספק, ללא כל בסיס בחוק. במחקר עלו ממצאים מפתיעים אודות ההשפעה השלילית של זיכוי מחמת הספק על המזוכה, ועל השכיחות של זיכוי זה, בעיקר בסוגים מסוימים של עבירות.

מה משמעות הערך? האם עלינו תמיד לשאוף לומר אמת? מה הקשר בין שפה ואתיקה? היום, דן מארח את פרופ' עלי וותד, סגן הנשיאה לעניינים אקדמיים במכללה האקדמית בית ברל לשיחה על כבוד האדם, אמונה באלוהים, אחריות מוסרית ותפקידם של המורה ושל מערכת חינוך בטיפוח ערכים שבין אדם לחברו.

OT systems are critical to mining safety. Rob Labbe, the chair of the Metals and Mining ISAC joins us to look at six steps to integrating IT & OT networks and security programs in this very sensitive environment.

חלק ג בסדרת עבודה עברית. 'חוות כנרת', פרויקט הדגל של ההסתדרות הציונית, נתקל בקשיים בשל סכסוכים פנימיים בין המנהל לפועלים. הקשיים בחווה מבשרים על הולדתו של הקיבוץ, פרויקט שזוכה לביקורת בחוגי הקונגרס הציוני בשל הסבסוד הכספי הרב שהוא דורש. בינתיים מגיע המנדט הבריטי ומשנה את יחסי הכוחות בין היהודים לערבים. ההתחזקות של הכוחות הסוציאליסטים ביישוב היהודי בארץ מביאה את המאבק על עבודה עברית בין האיכרים לפועלים המאוגדים- לקראת נקודת רתיחה.

אסטרופיזיקאי שבונה אלגוריתמים המסייעים בחקר החלל, מקבל הצעה מפתה: להצטרף לחברת אלגו-טריידינג אמריקאית מצליחה, ולפתח עבורה כלים למסחר באג"ח. הוא צולל אל עולם שלא הכיר, עולם שיהפוך אותו לאדם אחר. זוהי תמצית ספרו החדש של זאב סמילנסקי, "כסף", ספר העוסק בצדדיו האפלים של תחום הפיתוח, מתאר אותו באופן ריאליסטי, ומעלה שאלות קשות על המקצוע ועל משמעותו. זאב סמילנסקי הוא דוקטור למתמטיקה, שעבד במשך כמה עשורים כמפתח באחדות מן החברות הטכנולוגיות הידועות בישראל, וביניהן סאיטקס ואורבוטק. הוא התמחה באלגוריתמיקה ובראיית מכונה, ובהמשך גם עסק בביולוגיה וביוטכנולוגיה, בחברות קומפיוג'ן ופרוקוגניה, וכיועץ בחברות נוספות. ספרו "כסף", שראה אור לאחרונה בהוצאת "פטל", הוא הרומן השני שלו. דיברנו על מה ראוי בעיניו לעשות בתור מפתח ומה לא, על הצעת עבודה שדחה, על הלגיטימיות של חברות תוכנה הפועלות בתחומים שנויים במחלוקת, על הקשר בין אסתטיקה לכתיבת קוד, בין ספרות יפה לפיתוח תוכנה ובין יהודים לכסף, וגם על עתידה של המלאכה האנושית, בעידן של טכנולוגיה המשתפרת אקספוננציאלית.האזנה נעימה,בועז לביא

Prof. Rena Buckstein from Toronto, and Prof. Moshe Mittelman from Tel-Aviv discuss the role of blood transfusions and issues related to quality of life in patients with myelodysplastic syndromes (MDS), including reviewing the recent research in the field.

Prof. Rena Buckstein from Toronto, and Prof. Moshe Mittelman from Tel-Aviv discuss issues related to RBC transfusions, the hemoglobin threshold for transfusion and related quality of life issues.

השאלות שנוי שאלה את עצמה על אמונה, דת ,והלכות, דווקא דחפו אותה לשמור ולהחמיר יותר, עד שהרגישה חנוקה. משם התחיל המסע שלה בצעדים קטנים, אל עבר החופש והעצמאות. יום אחד, כשיצאה למסע קניות שגרתי, החליטה לבחור אחרת, וחזרה הביתה עם גינס. נוי מדברת על הכל בפתיחות ומספרת על הספר שכתבה בעקבות היציאה בשאלה.

למה הישראלים לא אוהבים לעבוד בענף הבנייה והתשתיות? על מה משפיע חוסר כח האדם על הענף בפרט ועל המדינה בכלל? ולמה כן כדאי לישראלים להכנס לתחום? עוד נדבר על שינוי תפיסת התרבות לגבי הענף, ההזדמנויות התעסוקתיות בענף, ההכשרות והמסלולים. לצד זה, התייחסות לכלל שוק העבודה המשתנה והערכות על הכיוון שבו ילכו, ייעלמו ויצמחו מקצועות שונים. נעמי טירנובר, מנהלת כח אדם בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, וסמדר סומך ראשת צוות תעסוקה במכון ברוקדייל הגיעו לאולפן כדי לענות על שאלות אלו בדיוק

במהלך השנים האחרונות, הרבה מאד ארגונים הבינו, שכדי להצליח בעולם העסקים, הם צריכים להרחיב את הפריזמה ולהתמקד גם בערכים חשובים כמו גיוון והכללה, שמירה על הסביבה ויצירת פרקטיקות עבודה הוגנות. וגם – עידוד ובניית אמון מול הלקוחות שלהם. לא מפתיע, אפוא, לראות יותר ויותר חברות גדולות שמגדירות לעצמן ייעוד ומנסות להגשים אותו בעשייתן השוטפת. ויש להן אינטרס – חברות כאלו גם נוטות להצליח עסקית. כינסנו את אירנה בן-יקר, CPO, ומנהלת תחום ה ESG בDeloitte ורותם דולב, ראש תחום הייעוץ במגזר הטכנולוגיה ב Deloitte, לשיחה שמסבירה מדוע ESG הפך ל ABC הארגוני.

האם ניתן, האם צריך ללמד את מערכות בינה מלאכותית את מה המשמעות של מה שהן כותבות? על פניו נראה שהן יודעות על מה הן מדברות. אחרי הכל, אני קורא את התשובות של ChatGPT והבוט הזה מתנסח בצורה יפה וכותב משפטים נהדרים. סביר להניח שאם הוא כותב כאלו משפטים הוא מבין את המשפטים, לא? אז זהו, שכנראה שלא. אוקיי, אז מה, האם זה חשוב?מצד אחד יש קבוצה גדולה של חוקרים שטוענים שללא פריצת דרך טכנולוגית המערכות האלו לעולם לא יבינו את המשמעות של מה שהן כותבות מה שאומר שלא נוכל לסמוך עליהן. איך אתה יכול לסמוך על מערכת שמייצרת טקסט שהיא עצמה לא מבינה את המשמעות שלו?אבל בצד השני יש קבוצה אחרת של חוקרים שטוענת שכדי להפיק טקסט טוב, הגיוני ובעל משמעות, כדי לספק שירות מועיל ויעיל, כמו נניח השירות של ChatGPT, המערכות האלו לא צריכות להבין את המשמעות של המלים כמו שאנחנו מבינים אותן ושיכול להיות שהמודלים האלו גילו משהו שאנחנו עוד לא גילינו בנוגע לאיך שפה עובדת, מהי הבנה ואיך נוצרת משמעות.כדי להסביר מדוע הסוגיה הזו כל כך מרתקת, דרמטית וחשובה נשתמש בסינים, בתמנונים וגם בכמה תוכים אקראיים.קישורים:מאמר "תוכים הסתברותיים"https://dl.acm.org/doi/pdf/10.1145/3442188.3445922אתה לא תוכי וצ'אטבוטים אינם אנושייםhttps://nymag.com/intelligencer/article/ai-artificial-intelligence-chatbots-emily-m-bender.htmlעזרא קליין מראיין את גארי מרקוסhttps://www.nytimes.com/2023/01/06/podcasts/transcript-ezra-klein-interviews-gary-marcus.htmlהמקרה המסקרן של אינטליגנציית השכל הישרhttps://www.amacad.org/publication/curious-case-commonsense-intelligenceבינה מלאכותית ומגבלות השפהhttps://www.noemamag.com/ai-and-the-limits-of-language/בינה מלאכותית משתלטת על השפה. האם לסמוך עליה?https://www.nytimes.com/2022/04/15/magazine/ai-language.html?referringSource=articleShareאיך ChatGPT עובדת? הטקסט של סטיבן וולפרםhttps://writings.stephenwolfram.com/2023/02/what-is-chatgpt-doing-and-why-does-it-work/מדוע מודלי השפה הגדולים לא יבינו שפהhttps://jeremyhadfield.com/why-llms-will-not-understand-languageההרצאה של יאן לקון באוניברסיטת NYUhttps://www.youtube.com/watch?v=x10964w00zk

מה השעה? איזה יום היום? מתי צריך לקחת את הילדה מהחוג? מתי יוצא ראש השנה? שאלות שכולנו מתעסקים איתן בכל יום, יום יום, שבוע שבוע...זמן. כיום, בעולם המודרני הכל מחושב ומדוד (וזה גם המשאב שתמיד חסר לכולנו - זמן) אבל למה זמן בכלל חשוב? מתי התחילו למדוד את הזמן וכיצד מדדו אותו? איך אנשי העולם העתיק התייחסו למושג זמן? מהי העדות הראשונה של מדידת הזמן? איך חולק הזמן במזרח הקדום? מה ההבדל בין לוח שנה ירחי ללוח שנה שמשי ומדוע בחירה בלוח זה או אחר היא החלטה הרת גורל (ומלאה בפוליטיקה)? איך הוגדרה יחידת החודש? מי מחליט מתי מעברים את השנה? איך קבעו בתקופת המקרא את הזמן וכפועל יוצא את המועדים והחגים השונים? על פי איזה לוח שנה היהודים התנהלו? ולמה לוח השנה שלנו (היהודים) שונה מלוחות שנה וזנים אחרים?כל זאת ועוד בפרק מרתק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן דב מהחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.אז - מהרו ולחצו פליי- חבל על הזמן :) האזנה נעימה,יותם

חלק שלישי ואחרון על תעשיית יצוא הנשק הישראלית. בפרק זה מתארח אבידן פרידמן, מייסד ומנכ”ל עמותת ינשו”ף, לשיחה על הסתירה בין ישראל, מדינה יהודית, לבין היותה מוכרת ומייצאת נשק למשטרים רצחניים.

שירה והפרופסור מארחים את אסטבן קלור, פרופסור לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, שמתאר את המחקר שלו על הדיקטטורה בארגנטינה, על דיכוי אלים של הצבא ככלי בידי בעלי ההון ועל הנזק ארוך הטווח של הדיקטטורה. הכל מזווית של כלכלן שגדל בצל שלטון החונטה הצבאית.

100 מדינות, 20 שפות, 32 מיליון לקוחות ופלטפורמה אחת שמנגישה לכל לקוח ולקוח את עולם ההשקעות. eToro, חברה ישראלית המתמחה בעולמות הפינטק, נוסדה במטרה לממש חזון בסיסי: הנגשת עולם ההשקעות לכל מי שירצה ללמוד זאת - ולעסוק בכך. מירי אביהו, Business Process Manage בחברה, מספרת כי האתגר הגדול של החברה היה להביט קדימה ולהפוך את המושג הבומבסטי "הלקוח במרכז" לעניין מרכזי, פשוט וכזה שניתן לניהול מיטבי. וכן, גם כאשר מדובר בעשרות מיליוני לקוחות מסביב לעולם. בעולם של כמויות אדירות של דאטה - כיצד מבינים לעומק מה באמת צריך הלקוח, מה באמת הארגון שלך יודע להכיל – ובעיקר, איזה מהחלומות שלנו יעזרו לנו לשים את הלקוח במרכז ולתת לו ערך אמיתי?

כמעט מיד מהרגע שבו פלשו כוחותיו של פוטין לשטחה של אוקריאינה - היה ברור שהמלחמה הזו לא מתנהלת כמו המלחמות שקדמו לה. לא רק בגלל שהרוסים לא זכו לניצחון המהיר לו קיוו, אלא גם בגלל שורה של טכנולוגיות חדשות שנכנסו לשדה הקרב. מה מלמדת אותנו המלחמה באוקראינה על עתיד המלחמות?על ההפתעה שספגו כוחות האוויר והשריון של רוסיהכיצד הפכו הרחפנים את הארטילריה לקטלנית ביותראיך השפיעו התקשורת הסלולרית וסטארלינק של אילון מאסק על שדה הקרבמתי נראה לייזרים מחליפים טיליםהאם הוכיחה את עצמה לוחמת הסייבר, כפי שרבים ציפו שתוכיח?לבסוף - האם בזכות הבינה המלאכותית יהיו במלחמות הבאות יותר או פחות נפגעים?האזנה נעימה :-)רן

מלחמת לבנון הראשונה - מבצע של"ג, שהחלה ב-6.6.1982 העמידה במבחנים קשים את פלוגת אלון בחטיבת השריון 188. פלוגת חיילי ישיבות הסדר, שהתאפיינה בלכידות רבה ובמוטיבציה גבוהה, ששילמה מחיר דמים כבד. שבעה מלוחמי הפלוגה: יניר גנדלסמן, אבישי גזי, שי צור, אוריאל בצלאל שרעבי, דוד מליק, אליהו בן עמי בן חמו ויוסף צבי לוי, נפלו בקרב. משה קרביץ היה סגן מפקד הפלוגה ועוטר בעיטור העוז. הקשרים בינו לבין הפלוגה התהדקו תוך כדי הקרבות ונותרו הדוקים גם בחלוף השנים.

במשך קרוב לשלושים שנה ביצע חיל הים עשרות מבצעי חיפוש אחר הצוללת האבודה אח"י דקר, כשהוא נסמך על מחקרים שנעשו על מצוף הירכתיים של הצוללת שמהן עלה כי הדקר שוכבת בעומק רדוד יחסית. אבל באמצע שנות התשעים החליטו בחיל לפתוח את הראש לכיווני מחשבה אחרים - וההחלטה הזו הובילה בתוך זמן לא רב לפריצת דרך בחקירה. תודה למרואיינים בפרק: מאיר כתר, הדר קמחי ויחיאל געש. תודה לנתן פוזניאק שסייע בתחקיר ובראיונות. אני מקדיש את הפרק הזה למשפחותיהם של חללי הדקר. האזנה נעימה,רן

לקראת יום הזיכרון, אנו מביאים לכם בשידור חוזר פרק מיוחד על מלחמת יום הכיפורים.מלחמת יום הכיפורים חוללה שינויים רבים בחברה הישראלית. בין השאר, היא שינתה גם את תפיסת הרפואה הצבאית בארץ. על כך אנחנו רוצים לדבר בשני הפרקים הקרובים, שיתמקדו במערך הרפואה בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. עשינו מסע, וראיינו שורה של אנשים מאוד מעניינים, שכל אחד מהם ראה את המלחמה הזאת מנקודת מבט שונה:פרופ' ערן דולב, מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) של פיקוד הדרום במהלך המלחמהפרופ' גדעון מרין, כירורג כלי דם שהוצב בבי"ח שדה 'רפידים' שבסיניד"ר בת־שבע פורת כ"ץ, שבאוקטובר 1973 הייתה משוחררת טריה משירות סדיר

בגן לימדו אותנו שארנבים אוכלים גזר, עכברים אוהבים גבינה, וקופים - בננות. אבל מי אמר? מאיפה הגיעו ההקשרים האלה? שאלה פשוטה שמתבררת כרגיל כמסובכת יותר מהצפוי וגוררת את דורון לקונספירציה מפותלת על גזר.

את הפרק השני אודות הרפואה הצבאית בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, נפתח בדילמה שבמרכזה של הרפואה הצבאית: האם מטרת־העל שלה היא לדאוג לבריאות הפרט, או להחזיר את החיילים לשדה הקרב? נדבר גם על החזרה לשיגרה, וננסה להבין כמה זמן היא לוקחת, והאם הצלקת אי־פעם מגלידה?

איך נולד הצילום שהוא יצירת אומנות עוצרת נשימה במלוא מובן המילה? יש בו מים, כיסא, סלוודור דאלי אחד ו… חתולים!אורח: עיתונאי ואיש חדשות החוץ אורן נהרילינק לתמונה

עוד רגע זה קורה. עוד רגע כולם מגלים שאני לא מספיק טובה במקצוע שלי, שאני לא מספיק חכם בשביל ההצטיינות הזו, שאני פשוט לא האדם שכולם חושבים שאני. אם יצא לכם להיתקל בתחושה הזו, הפרק הזה הוא בשבילכם. "תופעת המתחזה" או כפי שאנו מכירים אותה, "תסמונת המתחזה", היא מצב בו אדם בעל הישגים גבוהים מפקפק בתרומתו האישית להישגים הללו, ובטוח שתכף יגלו שהוא לא ראוי. הפעם, ד"ר שני וידרגורן, פסיכולוגית קלינית בעלת דוקטורט ופוסט דוקטורט, וחוקרת חווית משתמש, תסביר לנו על הגורמים והמאפיינים של תופעת המתחזה ותציג כלים להתמודדות איתה.

מה מקומה של האינטואיציה בתחום שיפוטי המוסר? איך מתבוננים כל יום מחדש, בעיניים סקרניות, על מציאות שאנחנו כבר מכירים? היום דן מארח את אריאלה דניאל הלווינג, מרצה, אשת חינוך וטיפול, וראש פורום מנהלי תמיכה לסטונדטים עם לקות למידה בבית ברל לשיחה על משקלה המוסרי של הודאה של תלמיד בבמעשה לא הולם.

In July 2021, several prominent human rights activists in Azerbaijan received the same phishing email that delivered them spyware, capable of causing significant harm to their personal and professional lives. But that was only the beginning of a story in which the domestic surveillance toolbox is fired in the midst of a small-scale cyberwar in the South Caucasus, the site of one of the most contentious political disputes on the planet.

הויכוח על פסילת חוקים על ידי בג״צ מצוי היום בלב הדיון הציבורי. בפרק הזה אטילה ומתן צוללים לתוך ההחלטות הדרמטיות של בג״צ בביטול חוקים, כגון ביטול הפרטת בתי הסוהר וביטול המגלה על תשלום הבטחת הכנסה לבעל רכב, ומסבירים בדרך פשוטה מהי ״נוסחת המידתיות״ לפיה מחליט בית משפט האם לבטל סעיף בחוק. פרק חובה לכל מי שרוצה להבין על מה הויכוח סביב השינויים המתוכננים במערכת המשפט.

Risk assessments are a staple of industrial security programs. Paul Piotrowski, a Principal OT Cybersecurity Engineer at Shell, walks us through a deep dive into his experience using IEC 62443-3-2 risk assessments and the lessons he's learned, with lots of examples.

הפרק מתארח בפודקאסט ד"ר זהר גזית, מרצה, מחבר הספר "עושים את המוות" וחוקר סוגיות חברתיות הקשורות במוות. נדבר על מוות בהקשר הישראלי, מוות "טוב" לעומת מוות "רע" ועל ההבדל החברתי בין מוות לאומי ומוות אזרחי

הפרק תתארח פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, לשיחה על מחאות יחידים, המונים, והיחס של החברה הישראלית להפגנות מקום המדינה ועד למחאת 2023.

מאמצע 2019 ועמוק אל תוך 2020, הופיעו עשרות בני ובנות נוער במרפאות ברחבי העולם כשהם מפגינים הפרעות מוטוריות ששכיחות בקרב אנשים שסובלים מתסמונת טורט. על פניו אין בכך שום דבר מוזר עד שמבינים שכל זה לא הגיוני.תסמונת טורט מתגלה בגילאים צעירים בדרך כלל בגילאי 3-8 אבל פה מדובר בבני נוער שבבת-אחת פיתחו את הטיקים האלו. אלו גם לא היו טיקים שאופייניים לטורט. הם היו הרבה יותר מורכבים ומוזרים ואם בכל זה לא די, רוב הפניות הגיעו מצד הורים של בנות ולא של בנים, עובדה משונה בהינתן שהתסמונת הזו שכיחה פי ארבע יותר בקרב בנים. כאן הגיעו בעיקר בנות. פי עשרים יותר בנות.מאמר שפורסם באוגוסט 2021 בכתב העת המדעי Brain ושעליו חתומים כמה מהמומחים הגדולים בעולם בתחום, טוען שהתופעה הזו שנצפתה במקומות שונים בעולם דוגמת ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, צרפת, איטליה וגרמניה, היא בכלל לא טורט אלא סוג חדש של מחלה סוציוגנית המונית, כזה שהמקור שלה הוא מדיה חברתית. המאמר הזה הוביל למהומה שעדיין לא שכחה.ברוכים הבאים לתיק המוזר של הטיקים בטיקטוק. סליחה.קישורים:הערוץ של יאן זימרמןhttps://www.youtube.com/@gewitterimkopf/videosמאמר: "תפסיקו עם זה! זה לא טורט!"https://academic.oup.com/brain/article/145/2/476/6356504למה בנות נוער מפתחות סימפטומים דמויי טורטhttps://www.theguardian.com/media/2021/nov/16/the-unknown-is-scary-why-young-women-on-social-media-are-developing-tourettes-like-ticsבנות נוער מפתחות סימפטומים דמויי טורט. הרופאים טוענים שיתכן שטיקטוק קשורה לכךhttps://www.wsj.com/amp/articles/teen-girls-are-developing-tics-doctors-say-tiktok-could-be-a-factor-11634389201הם ראו סרטון ביוטיוב ואז סבלו מטורטhttps://www.wired.co.uk/article/tourettes-youtube-jan-zimmermannטיקטוק טורט – מגפה בתוך מגפהhttps://movementdisorders.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/mdc3.13316"60 דקות" אוסטרליה: תעלומה רפואיתhttps://www.youtube.com/watch?v=ra4-gmQT_50מהי היסטריה המוניתhttps://www.medicalnewstoday.com/articles/322607

אז אחרי מעל מאה וחמישים פרקים (אבל מי סופר..) של "עושים תנ"ך" ובעקבות בקשות חוזרות של מאזיננו, הגיע הזמן לעשות סדר בלוח הזמנים ולהציג את התהוות הקאנון המקראי על ציר הזמן. על פי המסורת החזל"ית, חמשת חומשי תורה עלו לראשונה על הכתב על ידי משה, ושאר ספרי נביאים וכתובים נכתבו לאחר מכן, בעיקר על ידי דמויות מקראיות ידועות. אלא שלאור ממצאי חקר המקרא קשה לקבל את הקביעה הזו. הפעם מתארח חוקר המקרא שחר ענבר שבא לעשות לכולנו סדר ולפתור לא מעט קושיות: לדעת המחקר, מי היו מחברי התנ"ך? מתי הם פעלו? איזה טקסטים נכתבו ראשונים, איזה טקסטים נכתבו מאוחר ואיזה כלים יש ברשותנו להעריך זאת? מה התקדש קודם ומה אחר כך? ולא פחות חשוב, איך עבד תהליך הקנוניזציה, כלומר מי היה אחראי על איסוף הטקסטים, הסדר שלהם וקביעת קדושתם, או במילים אחרות: כמה ספרים יש באמת בתנ"ך והאם ייתכן שהקורפוס שאנחנו מכירים היום בתור "התנ"ך" היה רק אחד מני רבים, לגיטימים לא פחות? אז מה קרה באמת? מה קרה בשקר? בקיצור - פרק קאנוני שעושה סדר.האזנה נעימה,יותם

Getting an industrial site started on the cybersecurity road can be hard. Matthew Malone of Yokogawa joins us to look at strategies to shake loose funding, trigger conditions that can jump-start investments, and stumbling blocks and how to address them.

שירה והפרופסור מארחים את אמיר איל, יו"ר אינפיניטי, לעוד פרק על השקעות, הפעם נעסוק בניתוח פרויקטים, חברות והזדמנויות עסקיות אחרות, במטרה להבין איך בוחנים הזדמנויות השקעה שונות: מניות, אג"ח, סטארטאפים, נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות.הפרק בחסות בית ההשקעות אינפיניטי.

לכל מקצוע יש את הגורו הגדול שלו. בכדורסל זהו פיל ג'קסון – המאמן האגדי של הלייקרס, באסטרטגיה צבאית זהו סון צו – מחברה של "אמנות המלחמה", ובפיתוח – זהו אודי הרשקוביץ. אם טרם שמעתם עליו, אולי לא חיפשתם מספיק, או שהייתם קבורים או קבורות עמוק מדיי בלימוד של עוד כלי עבודה חדשני (ומן הסתם מיותר לגמרי, על-פי אודי). הבלוג שלו, "פינת הקפה", מלא בתובנות מעמיקות על חיי המפתחים, לפעמים על דרך ההיפוך, ותמיד על דרך השנינה, והוא צבר בשנים האחרונות קוראות וקוראים אדוקים. מיהו האיש מאחורי הבלוג? אודי הרשקוביץ עובד כעשרים שנה באינטל ירושלים. במסלולו המקצועי עבר כבר כמעט בכל תפקיד אפשרי והיום הוא חלק מקבוצה המפתחת את מנוע אבטחת התוכנה של אינטל. הוא צבר מסקנות ללא סוף – על קריירה, על קוד, על באגים ועל תירוצים, ובפרק הזה דיברנו על סט הכללים המשמעותי ביותר שחיבר: "כללי התכנות ההישרדותי". מעין עשרת דברות, למפתח ולמפתחת. איך לא לקחת אחריות? מה כל-כך חשוב ב"עמימות קונסטרוקטיבית"? מדוע לא לגעת בשום דבר שעובד? כיצד מבטיח קוד מסובך את המשך הקריירה? למה תכנות הוא המקצוע העתיק בעולם ואיך להגיע למימוש האידיאל של "עבוד מעט והרווח הרבה"? אזהרה חשובה: זהו פרק הומוריסטי. אודי לא לוקח אחריות על שום כלל, ועל כל נזק שייגרם כתוצאה מאימוץ שלו. עם זאת, יש המון מה ללמוד מן הכללים הללו, בתנאי שתאזינו להם נכון. האזנה נעימה,בועז לביאלבלוג של אודי: https://pinatkafe.com/author/udyhershkovitz/

כתוצאה מחוסר היכולת של בית הספר החרדי להתמודד עם הדסלקציה שלו, מאיר גדל בתחושה שהוא טיפש ועד גיל 14 לא הצליח לכתוב אפילו את שמו. אבל מאיר לא ויתר היום כשהוא בן 23 בלבד הוא דובר 5 שפות, סיים תואר, לומד תכנות והוא רק בהתחלה. איריס בחרה להתנדב בתוכנית הליווי של הלל בגלל הערכה הרבה שיש לה כלפי העמותה. והחיבור המיוחד בניהם הוא הרבה יותר מליווי: "היא שילוב של אמא אחות גדולה ומנטור". בדיוק מה שהוא היה צריך, מישהי שתאמין בו.

חלק ב' בסדרת עבודה עברית. יהודים ממשיכים לעלות לארץ ישראל בשאיפה להגשים את האידיאל להפוך לחקלאים. כדי להמנע מגורל דומה לזה של אנשי פתח-תקווה הם מצליחים לגייס את ההון של הברון רוטשילד לטובת הפרויקט, אבל התמיכה הופכת לתלות. כאשר הברון מפסיק את התמיכה, העולים החדשים שמגיעים נאלצים לחשוב על דרכים חדשות לשרוד ולעזרתם נחלץ ארתור רופין.

ככל שעולם הרפואה מתקדם, עם טכנולוגיות ומחקרים פורצי דרך, כך גם נוצרות דרכי טיפול חדשניים אפילו למחלות הקשות ביותר. אך לעיתים, במצבים סופניים, הטיפול עלול לגרום לסבל נורא. האם נרפא בכל מחיר? או שאולי ישנה דרך אחרת?בפרק זה של עושים רפואה, נדבר על הרפואה הפליאטיבית - רפואה שתפקידה היא לא להציע טיפול, אלא להציע חיים טובים יותר למטופלים, עד סופם.אורחים: -ד״ר דודי האוזנר, מנהל היחידה לטיפול תומך בשיבא, תל השומר.-גלניס כץ, מנהלת ידע ובקרת איכות ב״צבר רפואה״ - מערך אשפוז בבית.

השהייה ארוכת השנים של צה"ל בדרום לבנון, הייתה כרוכה באין ספור אירועים מורכבים וגבתה מחיר דמים כבד. אחד האירועים הקשים מנשוא היה השריפה באיזור נחל הסלוקי ב-28 באוגוסט 1997 - שבה נספו חמישה לוחמים מגולני. סמ"ר אורן זריף; סמל שומטו קסהון; סמ"ר אושרי שוורץ; סמ"ר רועי שוקרון; סמל ידג שמעון. דותן דרוק היה מ"מ צעיר באסון השריפה בסלוקי. ברבות השנים התחוור לו יותר ויותר שהזמן שחלף לא היקהה את התחושות הקשות.

האם השעה הנכונה יכולה להיות שתי שעות שונות בו זמנית - ובמקום קרוב הרבה יותר מסין? האם אטום יכול, אחרי הכל, להיות ירוק? ומאיפה מגיע הקצב האחר הזה שאי אפשר לכתוב? תוספות והשלמות לכמה מפרקי "התשובה" האחרונים

הפעם אני מארח את הפיזיקאי פרופ' עילם גרוס, איש מכון ויצמן למדע, שהוביל את הניסוי שבו נתגלה בוזון היגס המפורסם ("החלקיק האלוהי"). השיחה שלנו נסובה בעיקר סביב התעלומות הגדולות שניצבות לפיתחה של הפיזיקה המודרנית במאה העשרים ואחת - ומהם הכלים החדשים והניסויים המתוכננים שאולי יאפשרו להם לענות על השאלות האלה. על תורת המיתרים, וכיצד ניתן (אולי) להוכיח אותה,על גלי כבידה ומה הם מגלים לנו על היקום,האם אנחנו חיים בהולוגרמה, או לחילופין - בסימולציה?כיצד משנה הבינה המלאכותית את הפיזיקה המודרנית,האם יש אלוהים, ומה הקשר בינו לבין תאוריות היקומים המרובים?ועל פרס הנובל בפיזיקה לשנת 2022 שהוענק על תגלית שמשנה לחלוטין את האופן שבו אנחנו מבינים את היקום.האזנה נעימה,רן

מה היא אתיקה של אירוניה? מה מקור סמכות המוסר? האם ניתן ללמד מורה לפעול מתוך תשוקה לידע? ולמה רובוטים לא יוכלו להחליף את המורים בקרוב? היום דן מארח את פרופסור יורם הרפז, מייסד המרכז לתכנון סביבת חינוך במכללה האקדמית בית ברל, לשיחה על הוראה, אושר, ועל המתח התמידי שבין תחושת הלהט המפכני, לאירוניה מול אפיסות הזמן.

רובכם ככל הנראה מכירים את התמונה המפורסמת מהסדרה חברים שתלויה בסלון ביתם של ג׳ואי וצ׳נדלר. יצא לכם פעם לתהות מה הסיפור מאחוריה? ובכן ממש כמו בסדרה, גם התמונה מתארת סיפור חברות, חברות ששינתה את פני הקולנוע האמריקאי בתחילת המאה ה-20.אורח: אלון גור אריה, במאי תסריטאי ומרצה לקולנוע.לתמונת הפרק לחצולסרט המדובר בפרק לחצו כאן

אף אחד לא רוצה להתגרש. למען האמת, האופטימיות והאמונה העיוורת באהבה שברגעים הקסומים של החתונה, גורמת לנו לשכוח את הסטטיסטיקה. אחד מתוך שלושה זוגות מתגרש, ובמציאות כזו חשוב לדעת איך עושים את זה בצורה הבריאה ביותר. הפעם מתארחת בפרק ד"ר נגה נברו, מנהלת "מכון שינוי" , פסיכולוגית ומטפלת משפחתית בכירה שתדבר על מה צריך ומה כדאי שלא לעשות בהליך הגירושים ואיך כל זה משפיע על הילדים בגילאים השונים לאורך חייהם.

חן של היום היא אשה חזקה עצמאית עובדת כקב"ט, אמא, מתנדבת ומסיימת בקרוב תואר ראשון. יודעת מה היא רוצה, ובאדיבות וחיוך מנהלת חיים עמוסים ופוריים. לעומת זאת חן של פעם הילדה היו אחרים לגמרי. הסיפור של חן הוא אחד הסיפורים המטלטלים. והאישה המיוחדת הזאת צלחה אותם באומץ, נחישות, ובעזרת כמה מלאכים שסייעו לה בדרך.

פסח מצה ושאור (ד"ר יעל אברהמי)לכבוד חג הפסח, אנו מביאים לכם בשידור נוסף את הפרק בו שוחחנו עם ד"ר יעל אברהמי על פסח מנקודת מבט קצת אחרת.מי לא מכיר את רבן גמליאל שאמר "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור”? הפעם ב"עושים תנ"ך" נצא ידי חובתנו אבל עם טוויסט - פסח, מצה ושאור.אחד האירועים הכי משמעותיים עליהם מספר התנ"ך היא יציאת מצרים. דנו בעבר בהיבטים השונים, הטקסטואליים, הארכיאולוגיים וההיסטוריים של הסיפור המכונן שלנו אשר מופיע בספר שמות. הפעם נעסוק בפסח מזווית מעט שונה - דרך החור שבמצה. מה משמעות הלחם בעולם העתיק? מהו שאור? מהו בכלל אותו "חמץ" ומהיכן נובע האיסור עליו בהקשר של חג הפסח? ואיך כל זה קשור לעונה המתרגשת על כולנו - האביב?עושים תנ"ך מארחים את ד"ר יעל אברהמי לפרק מיוחד מלא בפחמימות ומעט גלוטן על מצות חמץ ומה שביניהם.האזנה נעימה,יותם

תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית הינם, מטבעם, תהליכים מטלטלים. בעוד ששינוי הוא אף פעם לא עניין קל, לחברות גדולות ומסורתיות הוא קשה פי כמה - יש להן לקוחות, מתחרים, עובדים רבים בעלי הרגלי עבודה מסוימים ומורשת עסקית ענפה. הפעם, יורם סדן, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בקבוצת שטראוס וגלית רוטשטיין, מנהלת משותפת ב Deloitte דיגיטל, מסבירים לנו איך מתמודדים עם שינויים רבים כל כך במקביל בזמן קצר? איך מתפעלים 200 פרויקטים טכנולוגיים במקביל? אילו אתגרים מזמן תהליך הטרספורמציה וכיצד מתגברים עליהם?

בכל מטר מרובע בקזינו יש יותר פסיכולוגיה עיצוב וטכנולוגיה מאשר בכל מקום אחר בעולם. בגלל שמעטים המקומות שיש בהם כל הרבה טכנולוגיה מתקדמת, שמיושמת בדרכים כל כך מרתקות, הקזינו דומה לקנרית שבמכרה הפחם: הוא החלוץ שלפני המחנה, הוא יכול לגלות מה צופן לנו העתיד. בא לכם להציץ?הפרק שודר לראשונה באפריל 2019. הקלטתי אותו מחדש ועדכנתי אותו על מנת לדווח על כמה התפתחויות חדשות בתחום.קישורים:המדע של מכונות המשחקיםhttps://www.vox.com/2014/8/7/5976927/slot-machines-casinos-addiction-by-designתחקיר אתר בלומברג:https://www.bloomberg.com/news/articles/2019-06-25/china-s-casinos-use-ai-to-spot-who-s-most-likely-to-lose-bigהסרטון השיווקי של דאלמייר אלקטרוניקסhttps://www.youtube.com/watch?v=vTrXi2W62oIאיך הבינה המלאכותית שינתה את משחק הפוקרhttps://www.nytimes.com/2022/01/18/magazine/ai-technology-poker.html

במלאות 90 ימים לממשלה ה 37 ואחרי 13 שבועות של מחאה, ערכנו רטרוספקטיבה. עברנו על רצף האירועים של החודשים האחרונים, וסקרנו את כל התפניות בעלילה, העצומות, ההפגנות, השיחות בבית הנשיא. הפרק החדש של ׳עושים פוליטיקה׳ מיועד לכל מי שרוצה להיזכר בימים המתוחים מן ההודעה על ההפיכה המשטרית ועד לחג הפסח.

בינואר 1968 עשתה אח"י דקר את דרכה מנמל פורטסמות' שבאנגליה לביתה החדש בישראל. בדרך, הצוללת החדשה והמתקדמת ביותר של חיל הים הייתה אמורה לעשות את מה שאף צוללת ישראלית לא עשתה לפניה: לחצות את הים התיכון כולו, מגיברלטר ועד חיפה - מתחת למים. ואז, בעשרים וחמישה בינואר, היא נעלמה - ועל סיפונה שישים ותשעה לוחמים: האסון הגדול ביותר בתולדות הצי הישראלי. הרמז היחיד לגורלה של הדקר היה מצוף סימון חירום שנשטף אל חופיה שלרצועת עזה, והיווה את יריית הפתיחה לחקירה בלשית חסרת תקדים שנמשכהשלושים שנה. האזנה נעימה,רן

איך שומרים על שיקול הדעת במצבים רגישים? מה זה אומר להיות יועצת חינוכית? מה תפקידה האמיתי?היום דן מארח את ד"ר אינה בן אורי, מרצה, חוקרת וראש התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה האקדמית בית ברל לשיחה על משמעות הייעוץ, על האופן בו מלווים אנשים צעירים במצוקה, ועל מקומם של היועצים במפגש עם האחר.

איך שליטת המדינה ברישוי ובמחירי המוניות הובילו למחירים הגבוהים שכולנו משלמים ולמחסור במוניות בשעות השיא? בפרק הפרופסור ושירה מדברים על היצע וביקוש בתחום השירותים והמוצרים ועל ההיגיון בהתערבות ממשלתית (וכן - גם על אובר).

ממשיכים בסדרת הפרקים המוקדשת לחדשנות בעולמות ה-HR בחברת החשמל.בפרק הקודם שוחחנו על התמורות בשוק העבודה מן ההיבט של המחסור הקריטי במתמחים במערכות הספק בהנדסת חשמל. בפרק הזה נשוחח על חינוך טכנולוגי. כן יש דבר כזה! תיכון עמל אנרג'יטק לאנרגיה, חשמל וסביבה הוא בית ספר טכנולוגי שחברת החשמל החליטה להקים בשיתוף רשת עמל במטרה להרחיב את ההכשרה הטכנולוגית האיכותית במשק והגדלת מאגר העובדים המקצועיים לא רק עבור חברת החשמל אלא למען התעשייה כולה.התארחו בפרק הזה:*דרור לוי, מנהל בית הספר* ירין נחמני, בוגר בית הספר

מה עובר על טייס קרב צעיר, במלחמת יום הכיפורים? חברים לטייסת, מקורס הטייס, בטייסות אחרות - נפגעים, נהרגים, נופלים בשבי. במקביל מגיעות גם ידיעות קשות על נפגעים והרוגים מבין החברים מהשכונה בר"ג, מתיכון בליך, מתנועת הצופים.עם כל המטען הזה, מתמודד יוסי שוב כל פעם שהוא ממריא למשימה - ולמעשה במשך כל השנים שהוא טייס קרב בחיל האויר.הפרק הינו פרק חוזר לזכרו של משה רוזנברג, אביו של שלמה רז, מנחה התוכנית. צוות עושים היסטוריה משתתף בצערו של שלמה.

פרק ראשון בסדרת הפרקים "עבודה עברית". לקראת סוף המאה ה-19, מאורעות אנטישמים מובילים לגל הגירה משמעותי, שחלקו הקטן מגיע אל ארץ ישראל. העולים, מושפעים מרעיונות שספגו במהפיכות הרעיוניות באירופה, מבקשים להקים ישובים חדשים בארץ, כאלה שאינם נשענים על כספי החלוקה מהגולה, אלא על 'עבודה עברית'. אבל מסתבר שלהגיע מאירופה ללא כל נסיון בחקלאות ולהקים ישוב חדש בחבל ארץ מוכה ביצות- זה לא עניין פשוט.

מה היא שמנופוביה רפואית? מה גורם לפוביה הזו? האם יש לה השפעות בריאותיות? האם השמנה היא בהכרח מחלה? מהם השלכותיה עלינו כחברה? איך בכלל מגדירים רזה ושמן? האם BMI הוא מדד נכון? וכיצד ניתן להילחם בתופעה הזו? בפרק זה של עושים רפואה אנו מארחים את פרופ' לנה שגיא דאין, רופאת נשים וגנטיקאית מביה"ח כרמל, בשיחה כנה, הן בפן המקצועי והן בפן האישי.האזנה נעימה!

המחלוקת ביחס למערכת המשפט מפלגת את העם ושינוי היסטורי בהרכב הועדה למינוי שופטים קרוב מתמיד. בפרק הזה אטילה ומתן דנים בשאלה האם קיימת בעיה במינוי שופטים ״שמרנים״ לבית המשפט העליון? מה תהיה ההשלכה של שליטה הקואלציונית בחלק מהמינויים בוועדה למינוי שופטים? והאם בית המשפט העליון אינו מצוי בניגוד עניינים כאשר הוא עוסק בנושאים הנוגעים לתפקיד השופטים בהליך בחירת השופטים?

בפרק האחרון של ספר יהושע, כיעקב וכמשה לפניו, יהושע מזמין את עם ישראל לנאום הגדול שלפני מותו. במבט ראשון הכל נראה תקין, אך בעיון מעמיק צצות שאלות, שהולכות ומתגברות יותר ויותר, עד לרעידת אדמה שבסופו. מי באמת הוציא את ישראל ממצרים? מהי הצרעה? מתי נלחמו ישראל עם אנשי יריחו? מה פתאום יש מקדש בשכם ומה הקשר ליעקב החוזר לארץ מחרן מחד ולסופרים הגלותיים מאידך? והאם ייתכן שבפרק הזה נמצאת היסטוריה חלופית, אלטרנטיבית, "אפרתית", שכמית, שחותרת תחת הנרטיב הקנוני המוכר?כל התשובות בפרק זה של יהושע יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם.

אף אחד לא יודע מי רצח את אדווין, גיבור הספר הבלתי גמור של צ'רלס דיקנס, אבל זה לא הפריע להרבה אנשים, לאורך 150 שנה, להעלות הרבה תאוריות וסברות בנושא, שנעות בין הסבירות למשונות מאוד. ואולי, למרות הכל, עדיין אפשר לתפוס את הרוצח.בהשתתפות: עדי דר בתפקיד אדווין דרוד, גדעון אורבך בתפקיד ג'ון ג'ספר, לי להב בתפקיד רוזה באד, ויובל בינדר בתפקיד נוויל לנדלס והוד מעלתה. עורכת: שלי נוי.

פרופ' אבינתן חסידים הוא ראש קבוצת המחקר של גוגל בישראל, בוגר 8200 שעבודתו זיכתה אותו בכמה וכמה פרסים יוקרתיים בתחום מדעי המחשב. ב-2018 בחר בו דה מארקר לרשימת ארבעים הצעירים המבטיחים ביותר מתחת לגיל 40. בשיחה עם פרופ' חסידים שוחחנו על: חיזוי שטפונות באמצעות למידת מכונהכיצד יכולה בינה מלאכותית לסייע למורים ולתמידיםזיהוי דיבור בשירותם של אנשים בעלי פגמי דיבורהאם תחליף בינה מלאכותית את המתכנתים?מה קרה ל'גוגל דופלקס', הבינה המלאכותית שהציגה גוגל לפני ארבע שנים?מה עלינו לעשות כדי לסייע לבינה המלאכותית להסביר את החלטותיה טוב יותרהאזנה נעימה :-)רן

רוב חייו עסק שי פורת בניהול משברים. עבד עם פוליטיקאים, מדינות, חברות ועוד.אך אפילו ניסיונו הרב בניהול משברים של אחרים, לא הצליח להכין אותו לקושי שהגיע עם המשבר האישי שלו, כשבנו יובל חלה בסרטן.בפרק זה יספר שי על הכאב הבלתי נסבל של הפרידה מיובל, ועל המיזם העסקי - חברתי - דיגיטלי, שיובל המציא וחבריו הפכו למציאות.

?איך מתמודד האומן עם המתח המתמיד בין האתי לאסתטי? מה מקומה של הספקנות בתחום המוסר? והאם "טריגר וורנינג", אותות אזהרה שמטרתם לשמור על התלמיד מלחוש חוסר נוחות בכיתה, אכן מיטיבים עמו?היום נארח את רועי רוזן, אמן בין תחומי, חתרני ופרובוקטיבי. נדבר בין שאר הדברים על בעיית ניצול של ילדים בפרט וניצול אנשים בכלל בתחום האומנות. ועל משמעותו של ספק אירוני כתנאי הכרחי לעמדה מוסרית ריאלית.

גבו המצולק של עבד נמלט הפך לחלק משמעותי מההיסטוריה של מלחמת האזרחים האמריקנית - ולסמל של המאבק למען החופש. למרות שחלפו 160 שנה מאז, התמונה שתיעדה אותו רלוונטית מתמיד.אורח: ד״ר יואב חמדנילתמונה של הפרק:https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/f6/Scourged_back_by_McPherson_%26_Oliver%2C_1863%2C_retouched.jpgלינק למחקר:https://www.pure.ed.ac.uk/ws/files/22082113/Silkenat_A_Typical_Negro_Revised_22_June_2014.pdf

בנקודה כלשהיא בחיים, כמעט לכולנו חלפה בראש המחשבה - "בא לי למות". אצל רובנו, המחשבה חולפת כשם שהיא באה, אך אצל חלק קטן המחשבה מבשילה לידי תוכנית ממשית שמטרתה – לסיים את חייהם. לחמישית מתלמידי בתי הספר יש מחשבות לסיים את חייהם, ויותר אנשים מתים מהתאבדות מאשר ממלחמות, מתאונות דרכים או מהתמכרויות. אבל הפרק הזה- הוא לא פרק על מוות - הוא פרק על הצלת חיים. בפרק הזה, פרופ' יוסי לוי בלז, פסיכולוג קליני, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי במרכז האקדמי רופין, שופך אור על תופעת האובדנות והפגיעה העצמית, מסביר מה גורם לאנשים לאבד את התקווה, ואיך כל אחד מאיתנו יכול לזהות ולעזור לאנשים הנמצאים במצוקה שכזו?

לרוב התוכנות שמקיפות אותנו, כמו גם לרוב המערכות בכלל, יש מטרה מאוד מוגדרת. שימושים אחרים הם אסורים, או לכל הפחות – מוגבלים מאוד. אנחנו לא משתמשים במכונית בתור אקוואריום, ולא בונים באקסל פסיפסים. אבל יש מפתחים שמגבלות רק מפעילות אותם. הם מתמגנטים אל מה שאסור, אל מה שבלתי-אפשרי, וחוקרים אותו. לא מדובר על האקינג מהסוג הפשוט, אלא על תפיסת עולם: לקחת דברים ולעשות איתם דברים שלא נועדו להם. מתברר שהכול, כמעט, אפשרי.איל גרוס הוא אמן, מקודד, משורר, חוקר למידת מכונה, ומלמד יצירתיות חישובית במכון הטכנולוגי חולון. דיברנו על דברים שהוא מחביא במגילת העצמאות, על איך הוא התחפש לאילומינטי באמצעות תוכנת אווטארים שפיתח, על הדרך שלו לבצע האקינג של שוק ההון כדי לזכות בחיי נצח, על מכונה שלוקחת שירים והופכת אותם לסחים, על jailbreaking לצ'ט-ג'יפיטי, ועל איך עבודה בתוך פרוטוקול עוזרת לו לייצר לעצמו מסגרת, בדיוק כמו חליפת משוגעים. האזנה נעימה,בועז לביאלאתר של איל גרוס: https://eyalgruss.com/

SSVC is a new standard decision process for deciding what to do about new vulnerabilities and patches. Thomas Schmidt of the German BSI joins us to look at how SSVC decision trees work, and where and why to use them.

בחודשים האחרונים נתקלתי בכמה וכמה ידיעות שבהן הופיעו סיפורים משונים. הידיעות האלו עוסקות בטכנולוגיות ישנות, כאלו שחשבנו שהן חלפו מהעולם, שלפתע עושות קמבק מוזר. נניח קסטות.אני משוכנע שבין המאזינים והמאזינות יש כאלו שמעולם לא האזינו לקסטה, קלטת בעברית. הם יודעים מה זה, אבל הם מעולם לא הכניסו קלטת לתוך טייפ-רקורדר, הם מעולם לא הוציא קלטת מקופסת הפלסטיק שלה, הכניסו אותה לתוך טייפ והאזינו לה. בשביל מה? קלטת תופסת מקום, הסליל שלה נתפס ואז צריך עיפרון בשביל לסובב את העיגולים האלו, אתה צריך להעביר קדימה ואחורה עד שאתה מוצא את השיר, יא רבי, איזה ניג'וס. לחיצה אחת בספוטיפיי ואתה שם. והאיכות, שלא לדבר על האיכות!האם ידעתם שהקלטות עושות קמבק? ולא רק הן. במקומות רבים ובתחומים רבים יש סוג של רנסנס, של תחייה מחודשת של טכנולוגיות אנלוגיות. כולם מדברים על המהפכה הדיגיטלית אבל אף אחד לא מדבר על המהפכה האנלוגית. אם העתיד הוא דיגיטלי, מה הקטע עם הקמבק המוזר הזה של טכנולוגיות אנלוגיות?קישורים:מדוע העתיד הוא אנלוגיhttps://thewalrus.ca/why-the-future-is-analogהעתיד הוא אנלוגי: ספרו של דיוויד סאקסhttps://www.amazon.com/Future-Analog-Create-Human-World/dp/1541701550מארק צוקרברג מכריז על מטאhttps://www.youtube.com/watch?v=pjNI9K1D_xoגיזמודו: המטאוורס – שנה אחרי ההכרזהhttps://gizmodo.com/one-year-after-facebook-went-meta-its-built-a-multiver-1849715493מחקר: זיהוי משתמשים במטאוורסhttps://arxiv.org/abs/2302.08927

ממשיכים בסדרת הפרקים המוקדשת לחדשנות בעולמות ה-HR בחברת החשמל.בפרק זה נשוחח על התמורות בשוק העבודה - איפה זה פוגש אותנו?נשוחח על הנדסת חשמל ובפרט על תחום ההתמחות במערכות הספק, נלמד מה בין האקדמיה לעולם התעשייה בכל הנוגע לתחום ההתמחות הקריטי הזה,מאיפה נובעת מצוקת כוח האדם ומה צופן העתיד.נשוחח גם על מערכת ההדרכה המקצועית של חברת החשמל ועל קשת ההכשרות והמיומנויות שהיא מספקת פנימה והחוצה.התארחו בפרק הזה:*מתי דוד, מנהל תחום בקרה, מחשבים וסייבר בקריית ההדרכה של חברת החשמל, בחוות חפציבה*פרופ' שמואל שחם, דקן הסטודנטים באוניברסיטת אריאל*ד"ר מריו ברמן, גימלאי חברת החשמל, מהנדס מחקר ומרצה לשעבר בטכניון ובמכללת בראודה

ששוגרה תחנת החלל 'מיר' בשנת 1986, העולם היה לפות במלחמה קרה בין ארצות הברית וברית המועצות, והוואקום שמעל האטמוספירה היה נחלתן הבלעדית של סוכנויות חלל ממשלתיות. חמש עשרה שנה מאוחר יותר, כששבה מיר לכדור הארץ, העולם אליו חזרה היה שונה לחלוטין. זהו סיפורה של מיר, תחנת חלל שהייתה אחד מהפרוייקטים השאפתניים ביותר שהגתה האנושות. מיר סבלה מכמה תאונות מסמרות שיער, ביניהן שריפה בתוך התחנה והתנגשות עם חללית אספקה שפערה חור בדופן התחנה- אך עשתה היסטוריה בכל קנה מידה.