במחקרים שנעשו לאחר מלחמות גדולות במאה הקודמת התברר כי לשימוש בהומור היה חלק מרכזי ביציאה מהטראומה והתמודדות עם מצבי חיים קיצוניים. בשואה, בויאטנאם, במצור על ירושלים. הומור איפשר לשתף חרדות, לפוגג את הסטרס בצוותא, לחזק את הקשרים החברתיים ולייצר תחושת שליטה באירועים.  בישראל, כידוע, הכל מורכב יותר. מצד אחד, אירועי חירום הם הנורמה שלנו. מצד שני, יהודים יצחקו על כל דבר. חודשים אחרי הטבח של ה-7 באוקטובר יצאנו לבדוק אם מותר לצחוק כבר ואיך הומור מסייע לנו בהתמודדות. האם העברת ממים על המצב היא שליחות חברתית, איך סטנדאפיסטים ממלאים אולמות והאם מופע ׳רוסט׳ על חייל שנפל בעזה הוא דרך לכבד את זכרו?  בפרק ראיינו את מתן פרץ, לוחם במילואים, סטנדאפיסט ויוצר תוכן. את עדי ששון, קומיקאית ושדרנית רדיו ואת ניר זהבי, במאי ועורך ראשי של ״מה שתגידו״ (תכנית הסאטירה בכאן 11) ולשעבר ״ארץ נהדרת״ ועוד. רוצים ורוצות להמשיך לדון בפרק? לחלוק בדיחות מהמאגר הפרטי? בואו לקבוצת הפייסבוק של הפוד 

מי שביקרה לאחרונה בפארם יכולה לזהות אותן. עדר של בנות עשר, לפעמים צעירות יותר, שמטילות לתוך סל הקניות מוצרי טיפוח ואיפור בשווי מאות שקלים. חלקם לא מותאמים בכלל לגילן או לעור הפנים שלהן. התופעה הזו, שזכתה בחו״ל לשם ״בנות העשר של ספורה״, היא כוח כלכלי וחברתי עולה. ילדות בגילאי בית ספר יסודי שמשנות את תעשיית הטיפוח. מגובות בסרטוני משפיעניות במדיה החברתית וכרטיסי האשראי של אמא, הן רוכשות, מתייעצות וממליצות על מוצרי טיפוח של מותגים שעוברים התאמה מיוחדת לשכבת הגיל הזו ויוצרים שוק טיפוח חדש בשווי מיליארדי דולרים. מהצד השני עומדים הורים והמערכת הרפואית ומתלבטים איך להגיב.  האם יש כאן הזדמנות לחינוך לטיפוח ושמירה על עור פנים נקי? או שמדובר בתחילתו של טרנד מסוכן שיש לקטוע במהירות?  בפרק התארחו אהובית רבי גולן, עורכת הביוטי של שבועון ׳לאשה׳ ואמא לילדה בת 12. גלי ברגר, יועצת מומחית לאסטרטגיה שיווקית וד"ר נועה גל גינדי, מומחית ברפואת עור, רופאה בכירה בכללית מחוז ת"א-יפו. אהבתן ואהבתם את הפרק? אל תשכחו לדרג ולשלוח לחברה.

קול ששון וקול שמחה. החלטתם למסד את הקשר, לערוך מסיבה. לחגוג את האהבה שלכם בטקס חתונה כדת משה וישראל או לערוך מסיבת חברים כשסלבריטאי או רב מטעמכם עורך את הטקס. אולי אפילו הרחקתם לחו״ל והתחתנתם כרצונכם, כמו בסרטים ורק בחזרה לארץ נרשמתם כנשואים במרשם האוכלוסין. אבל מה יקרה אם חס וחלילה תרצו להתגרש? בישראל פרידה של זוג נשוי, שנרשם כנשוי בישראל, היא רק דרך בית הדין הרבני. אישה יהודייה שמבקשת לקבל גט מבעלה תלויה בהסכמתו ובאישור הדיינים שמולם נידון תיק הגירושים שלה. לא ניתן לעקוף את זה. זה כך מאז קום המדינה.  אבל בחודשים האחרונים התחדש הדיון בנושא – האם זו הדרך היחידה? עם הצעת החוק להרחיב את סמכותם של בתי הדין הרבניים ולאפשר להם לדון חוקית גם במזונות ילדים, צללנו לתוך הנורמה ההלכתית והחוקית שהשתרשה פה ומחייבת להתגרש אך ורק ברבנות ובדקנו האם יש סיכוי לשינוי? האם יותר ויותר אזרחים מבקשים להפריד את הדת מקשרי האישות שלהם מבחירה? ראיינו את עו״ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה ומגישת הפודקאסט ״בית הספר לקארמה טובה״, עו"ד ניצן כספי שילוני, ממרכז צדק לנשים ודוקטורנטית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, מגישת הפודקאסט "מבקרות ברבנות", שעוסק בביקורת על בתי הדין הרבניים ויחסי דת ומדינה יחד עם הטוענת הרבנית, רבקה לוביץ. וביקשנו מיעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 לשותפות ושוויון מגדרי, שבחרה לא להירשם כנשואה במדינת ישראל, מהן ההשלכות של המהלך על החיים היומיומיים שלה. :לינקים רלוונטים  מרכז צדק לנשים  הסכם קדם נישואין למי שמתחתנים בנישואין על פי ההלכה  ארגון חופות  קבוצת הפייסבוק של הפודקאסט - מה את אומרת 

האם בקרוב לא יהיו שמנים בעולם?  ב-1918 יצא לאור הספר ״דיאטה ובריאות: עם מפתח קלוריות״ עם המשפט ״להיות שמנה זה חטא ושליטה עצמית היא המפתח לרזון״.  שמנים, על פי תפיסה תרבותית שהשתרשה מאז ימי יוון הקדומה, הם אנשים חלשים, גרגרנים, חסרי שליטה עצמית ועצלנים. נשים שמנות, כרגיל בהיסטוריה, ספגו אפילו יותר זלזול.  מחקרים הראו שאנשים שמנים סובלים מאפלייה במקומות העבודה, במערכת הבריאות, באפליקציות היכרויות ובייצוגים בתרבות הפופולארית.  אבל מה אם כל זה הולך להשתנות? בשנים האחרונות משתנה היחס להשמנה. מעניין של כוח רצון והתמדה, להבנה שבמקרים של עודף משקל חריג (׳אוביס׳) מדובר במחלה כרונית שדורשת טיפול תרופתי מלווה, לעיתים לכל החיים.  להגדרת השמנה כמחלה כרונית יש השלכות מרחיקות לכת. שוק תרופות חדש ומעורר תקווה משנה את אופי הטיפול במחלה ומייצר נורמות חדשות (וגם ׳ניצול׳ של התרופות על ידי משתמשים חדשים).  תעשיית הדיאטות, שומרי המשקל, מכוני הכושר ואפליקציות הניטור עוברות מהפכה ובמקביל התפיסה של אנשים שמנים בתרבות הפופלארית עוברת מהפכה. מה שמעלה את השאלה – האם בקרוב יעלמו האנשים השמנים מן העולם? בפרק הנוכחי ראיינו את עו״ד ליה משיח, מטופלת שמתמודדת עם מחלת ההשמנה, יו״ר espo בישראל שסיפרה לנו איך השתנה השיח לגבי השמנת יתר עבורה באופן אישי ועם ד״ר דן אווירו, מומחה לרפואת משפחה, רפואת השמנה, רופא משפחה מחוזי ומנהל המרכז לטיפול בהשמנה של מכבי שירותי בריאות במחוז מרכז, שסקר בפרק את השינויים בתחום וגם תיאר לנו איך הולך להיראות העתיד (אולי). רוצים לדבר על הפרק בקבוצת הפייסבוק שלנו? אנחנו ממש פה 

בעולם של קוד קופון, קלוז פרינדס ו״הפתעה מדהימה שיש רק לעוקבות שלי״ – האם לסלבריטאיות עדיין יש זכות קיום? ובזכות קיום אנחנו מתכוונות – האם הן עדיין יכולות להתפרנס? כניסת הרשתות החברתיות לחיינו שינתה – במהירות – את מאזן הכוחות בעולם הפרסום. התקציבים עברו ממסכי הטלוויזיה ודפי העיתונים לפרסום בסושיאל על גווניו וכוכבי רשת הפכו למוכרנים ומקדמי מכירות שגוזרים קופונים של עשרות אלפי שקלים על כל סטורי. בפרק הנוכחי יצאנו, מצוידות בידע אישי, קשרים והיסטוריה (הילה הייתה מנהלת הסושיאל של ׳לאשה׳ ומנהלת התוכן של בנק ׳וואן זירו׳ , רביד היא מנהלת השיווק של ׳פקטורי 54י) למסע מרתק: ניסינו להבין איך השתנה היחס למשפיעניות, מתי הן הפכו לקריאיטוריות, מי עושה את הכסף הגדול, אילו סלבס ׳קלאסיים׳ הצליחו להתרגל ומי נשאר מאחור. ראיינו את נועה רוזין, אחת המשפיעניות המובילות בשוק הישראלי, את ערן סוויסה, כתב הרכילות של ׳ישראל היום׳ ומשפיען רשת בעצמו ואת שי ארזואן, סוכן אמנים ושחקנים. חלקנו המון מידע פנימי ויעיל למי שחושבת להיכנס לעולם הזה.  מי המשפיענית האהובה עלייך? האם אתה קונה בקוד קופון? לאן התעשייה הזו הולכת? והאם סלבס בלי סושיאל מדיה חזקים ישרדו את העשור הקרוב? בואו לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק של מה את אומרת ואל תשכחו לדרג את הפרק  

מצעד השפחות׳ הראשון בירושלים בתחילת 2023 עורר תגובות עזות ברחבי הארץ. עשרות בודדות של נשים, בגלימות אדומות וכובעים לבנים שנתפרו בעזרת הדרכת יוטיוב, צעדו בראש מורכן באחת מההפגנות שהתנגדו למהפכה המשפטית. הבגדים האדומים, הצעידה בסך, העירה שדים מרצבם ונתנה את האות להשקת פעילות המודעות וההתנגדות של ׳בונות אלטרנטיבה׳, ארגון נשים א-פוליטי ששם לו למטרה לתקשר ולקדם זכויות נשים במערכת הפוליטית, האזרחית, הצבאית, האקדמית והמסחרית. היום, חמישה חודשים מאז אותו מצעד, ׳בונות אלטרנטיבה׳ מצליחות לייצר קול מובחן של מנהיגות נשית ולגרום לנו לשאול – האם הגיעה הזמן למנהיגות חדשה? בפרק מיוחד בפודקאסט שלראשונה הוקלט בשידור חי במסגרת אירועי שבועות של ארגון ׳אלומה׳ ועיריית הוד השרון, יצאנו לבדוק האם מנהיגות נשית יכולה לחולל שינוי? איך מייצרים אלטרנטיבה בחברה פטריאכלית ואיך מוצאים משתפי פעולה מהמין השני? בפרק התארח אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון שמקפיד לשלב נשים הן בקואליציה שלו והן בתפקידי מפתח בעירייה ובדירקטוריונים עירוניים ואת לי הופמן אגיב, מנהלת קבוצות השטח של ׳בונות אלטרנטיבה׳. בפרק ניסינו לאפיין מנהיגות נשית בפוליטיקה העולמית, לבסס נוכחות מגדרית במרחב העירוני ולהבין האם ראשות ממשלה פמיניסטיות כמו אלו שנבחרו בניו זילנד (חפשו את פרק 5!) ובפינלנד – יכולות להצליח גם אצלנו.   יש לכם רעיונות לגבי מנהיגות נשית? רוצות להתייחס לפעולות של ׳בונות אלטרנטיבה׳? מחשבות בנוגע למעורבות של נשים בפוליטיקה המקומית? מוזמנים ומוזמנות לבוא לדבר על הכל בקבוצת הפייסבוק שלנו וכמובן לדרג אותנו ולהמליץ לחברים 

יותר מחמישים שנה מנסים לפתח את ״הגלולה לגבר״, אותה גלולת קסם שתשמש אמצעי מניעה יעיל, בטוח וחיוני עבור גברים ותוריד מעט מהאחריות של נשים למנוע היריון לא רצוי. אבל ׳פרויקט גלולה׳ תקוע. אין היענות. אין היתכנות. שנים של חינוך מיני והתוויה חברתית הובילו לכך שמניעת היריון נמצאת כמעט כולה באחריותה של הצלע הנשית במערכת הזוגית. אבל בשנים האחרונות המחט החלה לזוז. ניתוח לכריתת או קשירת צינורית זרע הופך להיות ברירת מחדל של גברים רבים שנמצאים במערכת יחסים זוגית שבה הסתיים פרק הילודה, גברים גרושים או אל-הוריים. בארצות הברית, בעקבות החקיקה האגרסיבית נגד הפסקות היריון יזומות, מספר הגברים שערכו בשנה האחרונה ניתוח שכזה הכפיל את עצמו ורופאי משפחה מציעים את הניתוח בקליניקה שלהם, ללא הרדמה וללא תופעות לוואי.  ומה קורה בישראל? הכל מסתבך, כרגיל. בשל סיבות פוליטיות, דתיות ופרקטיקות רפואיות, מאד קשה לעשות ניתוח לכריתת צינורית הזרע בישראל. הניתוח לא מכוסה על ידי הביטוח, מעטים הרופאים שמבצעים אותו והוא לרוב בהרדמה מלאה או בטשטוש, מה שמצריך חדר ניתוח (ועלויות גבוהות). למה זה קורה? האם יש סיכוי לשינוי? ואיך מרגישים אחרי?  בפרק הנוכחי התראיינו נוגה פרידמן, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, שערכה במסגרת התזה שלה מחקר מקיף על גברים שעברו ניתוח לכריתת צינורית הזרע בישראל. אבנר ואליענה, הורים לארבעה ילדים מראש העין, סיפרו על תהליך כריתת הזרע שעבר אבנר, על העלויות והתגובות במשפחה ובמעגל החברתי שלהם. האם נעודד את בני הזוג שלנו לעבור ניתוח לכריתת צינורית הזרע? האם יש סיכוי שזה יהפוך לניתוח בסל הבריאות הישראלי? ואיך זה משפיע על יחסי המין? האם לספר לדייט שלך שעברת את התהליך? התשובות לכל השאלות הללו ועוד מחכים לכם ולכן בפרק וגם בקבוצת הפייסבוק שלנו ״מה את אומרת״ שתפו כי זה חשוב ונחמד וגם דרגו אותנו (כי זה חשוב ונחמד)   

באילו אמצעי מניעה את משתמשת? האם את על הגלולה? דיאפרגמה? התקן הורמונלי? לא הורמונלי? או שאולי בזמן הקיסרי האחרון ביקשת מהרופא לקשור את החצוצרות ושלום על ישראל? בשישים השנים שחלפו מאז שהגלולה למניעת היריון אושרה לשימוש בארצות הברית (ומשם בכל העולם) השתלטו אמצעי המניעה ההורמונליים על עולם אמצעי המניעה. נכון ל-2022, יותר ממאה מיליון משתמשות בגלולות בכל רגע נתון. אבל האם הגלולה עדיין מומלצת? משתמשות מדווחות ששימוש בגלולות גורם לכאבי ראש ורגישות מוגברת בחזה, לאובדן תיאבון, דיכאון, מיגרנות, בחילות, פטריות בנרתיק, מגבירות את הסיכון להתפתחות קרישי דם ועוד. מצד שני – האם יש לאמצעי המניעה ההורמונליים תחליף בטוח וקל לשימוש? האם יש אלטרנטיבה לגלולה?  בפרק החדש של #מהאתאומרת יצאנו לבדוק מהי הדרך הכי טובה למנוע היריון לא רצוי והאם עדיין זו האחריות הבלעדית של האישה? ראיינו את נעמה, אל-הורית בת 40+ שסיפרה איך נטילת גלולות לאורך 20 שנה גרמו לה לתחושות אובדניות ועל תהליך האבחון הארוך. בר אומנסקי, אשת תקשורת, כותבת ומרצה, מנהלת הקהילה האינסטגרמית #בגוףראשון, חלקה איתנו איך היא ובן זוגה, החליטו כזוג, לוותר על הגלולה ולחלק באופן שיוויוני ביניהם את האחריות על אמצעי מניעה. שרון אורשלימי שכתבה דוקטורט על ׳אמצעי מניעה בישראל׳ שחקר את המדיניות הרשמית של המדינה בנוגע לאמצעי מניעה, דרך הפרקטיקה הרפואית (מחינוך מיני ועד זכויות רבייה) ועד התוצאות בשטח, אקטיביסטית בנושא אמצעי מניעה והפלות, חלקה איתנו את הידע שלה לגבי הנתונים בישראל וקרן לשם, מנכ״לית חברת אוקון הלפ קר, העניקה לנו הצצה לעתיד, כשהייטק נכנס לתחום אמצעי המניעה לנשים.  אם אהבתן ואהבתם את הפרק, אתם ואתן מוזמנים ומוזמנות לבוא לדבר עליו בקבוצת הפייסבוק של ׳מה את אומרת׳ וכמובן להמליץ עלינו למי שטרם שמע אותנו     

האם בשנה הנוכחית תמצאי אהבה? האם ב-2023 תהיי בזוגיות? ואם אנחנו כבר פה, למה זה כל כך קשה?  בפרק מיוחד אנחנו יוצאות לבדוק מה קרה לחיפוש שלנו אחר זוגיות והאם הסיכויים, למרות הטכנולוגיה, למרות האפליקציות, למרות הרשתות החברתיות, הם לרעתנו? האם היום יותר קל או יותר קשה, למצוא אהבה? בפרק ראיינו את ניצן שיק, אחת המשתתפות הבולטות בריאליטי השידוכים ׳חתונמי׳ שסיפרה על ההחלטה שלה לצאת לחפש אהבה מול כל עמישראל. את שני מזור, מנהלת קבוצת הפייסבוק הפופלארית ׳מחליקות שמאלה׳, שמביאה לפרונט את הייאוש והתסכול של משתמשות אפליקצית ההיכרויות. את ד״ר ליאת יקיר, ביולוגית, גנטיקה ובקרה ביולוגית וחקר הורמונים, מחברת הספר: ״קיצור תולדות האהבה״, מרצה, וחוקרת המתמקדת בביולוגיה של הרגשות מתמקדת באהבה, שסיפרה שזה לא אנחנו, זו האבולוציה. וגם המליצה איך אפשר למצוא את בן או בת הזוג המתאימים לכם ולבסוף, קצת אופטימיות, אליאנה ברבל, היזמית מאחורי ׳אלי הבוטית׳, שמבקשת לשנות את מערך הכוחות. אם אהבתם ואהבתן את הפרק, אנא דרגו והמליצו עלינו לכל מי שאתם מכירים ומכירות  אם תרצו להצטרף לדיון, אנחנו נמצאות בקבוצת הפייסבוק של הפודקאסט - מה את אומרת   

נכון ל- 2022, 75% מהמחקרים הקליניים הרפואיים שעורכות חברות תרופות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר מבוצעים על גברים בלבד. במחקרים של גופים פרטיים הסטטיסטיקה גבוהה יותר. מהמחקרים הללו נגזרים מינון תרופות מומלץ, אופן ואורך הטיפול וגם אזהרות לגבי תופעות הלוואי. כלומר, נשים, 51% מהאוכלוסייה, מקבלות טיפול רפואי על סמך דאטה שלא מכלילה אותן. מקבלות אבחנות שגויות, תרופות לא מתאימות. או שפשוט מבטלים את התסמינים שלהן כי הם לא מופיעים בספרי הלימוד. נשים גם נוטות, בשל הסללה חברתית-מגדרית, להקטין מעוצמת הכאב שלהן, לדחות את הטיפול או את הביקור אצל הרופא או פשוט לקחת כדור כדי שכאב הראש יעבור (ולפעמים כאב הראש הוא פשוט תסמין מוקדם להתקף לב אצל נשים. לכו להיבדק!)  בפרק השבוע ננסה להבין למה הרופא שלך לא מאמין לך? למה מחקרים קליניים נערכים בהטייה גברית, למה כשנשים התלוננו על הפרעות בווסת בקורונה, התלונות שלהן מומסו וגם מה הפתרונות המערכתיים והחוץ-מערכתיים שמתחילים לקום. איך רפואה מגדרית משנה את הדור החדש של הרופאים, שקבוצות פייסבוק בנושא בריאות האישה מציעות אבחונים והמלצות (לא תמיד עם תוקף רפואי) וגם איך תעשיית הפמטק, בשילוב כוחות השוק והכסף הגדול, מנסה להציע פתרון.  בפרק התארחו ד"ר עינב בכר, מתמחה ברפואת משפחה במכבי, שותפה יוצרת ומנחת הפודקאסט 'ירח מלא' עם יעל זילברמן רומנו, ד"ר ליאור ברוך, רופאת משפחה שעוסקת ברפואה מודעת מין ומגדר ומייסדת 'לבריאותה – רפואה פמיניסטית׳. ליאת רותם מלמד, יועצת ומרצה לחדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית בעולמות הבריאות והפארמה. מנהלת קהילת 'נשות עולם הבריאות מתאחדות' ומאיה שגב, מנהלת את האקוסיסטם ב- HealthIl   אם אהבתם ואהבתן את הפרק, אנא דרגו והמליצו עלינו לכל מי שאתם מכירים ומכירות  אם תרצו להצטרף לדיון, אנחנו נמצאות בקבוצת הפייסבוק של הפודקאסט - מה את אומרת   

לקראת עונת החגים רמות המתח בסלוני הציפורנים הרקיעו שחקים. נדמה שהבעיה הגדולה ביותר של נשות ישראל היא האם נצליח להשיג תור ללק ג'ל לפני ערב החג? וכמובן, במחיר סביר אם אפשר. קל לפתור את תעשיית הציפורניים כתחום עניין נשי זניח, הסחת דעת מבורכת מענייני היום יום. אבל שוק הציפורניים הישראלי (והעולמי) הוא למעשה מערכת כלכלית עצומה ומתפתחת שמשפיעה על היום יום שלנו בממדים עצומים. מתפיסה עצמית וביטחון עצמי, כהצהרה פמיניסטית, כדרך לביטחון כלכלי או ביטוי אומנותי. הלק ג'ל הוא כבר איננו לק בלבד, הוא תופעה סוציולוגית מרתקת שגם הבחירה היא להתחייב אליה או לא מעידה על הסטטוס הדמוגרפי שלך.  בפרק החדש של #מהאתאומרת יצאנו לברר למה יש נשים שיפספסו תור לכירורגית שד אבל לעולם לא למניקוריסטית. ראיינו את גל טורן בעלת בוטיק לציפורניים ואקדמיה ללימודים בתחום הציפורניים שנמצאת בתחום כבר מעל לאחת עשרה שנה.  ניסינו להבין את שינוי התפיסה לגבי הציפורניים כאיבר מחויב טיפוח מפי דניאל פסו, כתבת הטיפוח של שבועון לאשה ובעלת הפודקאסט 'מיי האפי פלייס'.  סימון דהאן גל, המנהלת המקצועית של רשת נייל סטודיו, רשת מכללות בתחום היופי סיפרה לנו איך הקורונה שינתה את העסק ומדוע עורכות דין עושות הסבה לתחום הצפורנים. ואביבית יהודה, טכנאית ציפורניים עם רשימת המתנה, סיפרה למה עבור הלקוחות שלה טיפול בציפורניים נתפס כטיפול נפשי יותר מטיפוח שבועי. בפרק התייחסנו כמובן לסכומים המטורפים שמגלגל התחום, ההבדלים בעלויות בין לק ג'ל בתל אביב לבאר שבע וכמה הרשתות החברתיות משחקות תפקיד בעניין  אם אהבתן את הפרק, אנא דרגו והמליצו עלינו לחברות  אם תרצו להצטרף לדיון, אנחנו נמצאות בקבוצת הפייסבוק של הפודקאסט - מה את אומרת   

פרק פתיחת העונה של חתונה ממבט ראשון נראה כפארודיה על הקונספט כולו. מעיין, אישה חיננית, חכמה ואינטיליגנטית, הוצגה אך ורק במידת המכנסיים שלה והבעייתיות לכאורה בתחום הרומנטי, שנובעת ממשקל הגוף שלה. אחרי הכל, מי ירצה להתאהב בבחורה שמנה? השיח שפרץ בעקבות הפרק של חתונמי העיר מרבצו המון דעות קדומות ושמנפוביה מוסווית שאילצה אותנו להתעמת עם השאלה  - למה בעצם עדיין קשה לנו לראות בחורה שמנה על המסך. בריאליטי, בסדרה, בקולנוע, בפרסומות? כדי להבין מאיפה נובע הקושי הזה דיברנו עם מירב תיתה עשוש, דוגמנית פלאס סייז בינלאומית שפעילה בזירת האופנה המקומית. עם קרן אלרום, מלהקת שמלהקת סדרות, סרטים ופרסומות ישראליות, שסיפרה לנו על הניסיונות לשנות את התעשייה מבפנים. עם ד"ר עמית לביא-דינור, דיקנית בית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן ועם מיה דגן (מהטיקטוק!), משפיענית רשת מהדור החדש שעזרה לנו להבין איך השיח .משתנה ולמה  אם אהבתם את הפרק, אנא המליצו לחבריכם ודרגו אותנו  אם תרצו להמשיך את הדיון, אנחנו נמצאות ושוקקות בקבוצת הפייסבוק של #מהאתאומרת וגם באינסטגרם 

נכון לישראל 2022 - כל אישה שמבקשת לעשות הפסקת היריון יזומה נדרשת לעבור דיון בועדה ציבורית או פרטית להפסקת היריון. גם אם נכנסה להיריון בגלל אונס, או גילוי עריות. גם אם היא קטינה. גם אם ההיריון מסכן את חייה גם אם לתינוק יש מום. גם אם היא נמצאת במערכת זוגית מאושרת, שמחה ומבוססת ופשוט לא רוצה תינוק עכשיו.  מאחורי המילים היבשות של "החוק להפסקת היריון" (1977) ישנן אלפי ישראליות שמוצאות את עצמן במצב שהוא לא נעים עד משפיל ומבזה. למרות ש-99% מהבקשות להפסיק את ההיריון נענות בחיוב, התהליך עצמו כולל שאלות חטטניות, נזיפות, אינטימיות כפויה מול אנשים זרים והוא מערער נפשית. נשים נשואות מעל גיל 18 ומתחת לגיל 40 לא 'זכאיות' לאישור הפסקת היריון על פי החוק ובמקרים רבים צריכות לשקר מול הועדה שההיריון הוא מחוץ לנישואים, להביא אישור על בעיות פסיכולוגיות או פשוט לבכות.  בפרק הנוכחי יצאנו לבדוק למה המדינה עדיין מחזיקה במונופול לגבי הגוף שלנו. איך הסכמים ישנים עם מפלגות דתיות שנועדו לחזק את התא המשפחתי היהודי מתעדפים את חייהם של עוברים על פני בחירה חופשית של נשים. נטע, אם לשתיים שביקשה לעבור דילול עוברים לטובת תיכנון המשפחה, חלקה איתו את החוויה המצמררת שעברה בוועדה. ד"ר גיא גוטמן, מומחה בכיר בגניקולוגיה ומיילדות, עזר לפזר את הערפל בנוגע למיתוסים בנוגע להפסקות היריון יזומות וחן אגרי, מהקואליציה לביטול ועדות להפסקת היריון, סיפרה על פעילותה. אנחנו רוצות להודות גם לא', עובדת סוציאלית ותיקה אשר יושבת בועדה להפסקת היריון באחד מבתי החולים הגדולים בישראל, שסיפרה לנו גם איך נראה התהליך מבפנים ומהם היתרונות של קיום ועדות.  אם את זקוקה להפסקת היריון, אם יש לך שאלות, או אם את מתלבטת - את מוזמנת לפנות להתייעצות לאחת העמותות הללו  אישה לאישה - למען נשים נפגעות אלימות וילדיהן  עמותת לדעת - העוסקת בקידום בריאות האישה דלת פתוחה  עמוד הפייסבוק של איגוד הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית  העצומה של הקולאיציה להפסקת ועדות להפסקת היריון    וכמובן מוזמנות לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק של מה את אומרת  נודה להפצת הפרק!   

  החודשים האחרונים היו מפחידים לנשים, נערות וילדות שחיות בע הגדולה. תקיפות פיזיות, בעיטות, חבטות, יריקות או קללות מרכב חולף הפכו להיות עניין יומיומי שצף בקבוצות הפייסבוק העירוניות ומעיד על התרופפות הביטחון האישי ברחובות. בכל איזורי העיר, בכל שכבת גיל, אף פעם בלי התגרות או אינטראקציה ראשונית. בום, את הולכת ברחוב ואת חשופה לגמרי לגבר שירצה לירוק עלייך, לתת לך סטירה או סתם לאיים עלייך. בפרק הנוכחי אנחנו מבקשות לבדוק למה דווקא עכשיו התגברו מקרי האלימות האקראיים נגד נשים בספרה הציבורית, איך זה קשור לתכנון עירוני (ולקורונה!), מה אפשר לעשות כדי להחזיר את תחושת הביטחון והאם קהילות הפייסבוק מחליפות את מערכי התמיכה הסוציאליים העירוניים ואת תפקידה של המשטרה? בפרק מתראיינת גל מאירי שסיפרה לנו על תקיפה שעברה בתל אביב, דותן האס-הרשקוביץ, ממנהלות "קהילת השוות של תל אביב יפו" ונעמי קומלש כספי - הבעלים והמייסדת של מועדון קמאג– קרב מגע לנשים. אתן מוזמנות להמשיך לדבר איתנו גם בקבוצת הפייסבוק שלנו וכמובן לשתף את הפרק הזה ולהמליץ עליו לחברות וחברים    להורדת אפליקציית 'סייףאפ' - אפליקציה של  מאפשרת לנשים לקבל עזרה וגם להציע עזרה. היא מאפשרת שיחה עם נשים נוספות שזמינות לסייע ולשוחח באותו רגע בו את בסיטואציה מפחידה ברחוב ובמקרה הצורך גם להזמין משטרה  -   https://www.safeup.co/  

ההודעה הכי מפחידה שהורים בישראל יכולים לקבל נפתחת במילה "הורים יקרים". הורים יקרים, אין היום גננת ולכן הגן לא יפתח. הורים יקרים, הסייעת עזבה. הורים יקרים, המורה חולה בקורונה. נעדכן מי יהיה עם הילדים. תחום החינוך בישראל נמצא במשבר שלא היה כמותו מעולם. פחות ופחות אנשים מוכשרים וראויים פונים לחינוך, המעמד של דמות חינוכית בחברה הישראלית נשחק עד תום, השכר מביש ומי שכן נמצא במערכת נאלץ להתמודד גם מול ההורים וגם מול דרישות לתפקד במערכת מקרטעת, מיושנת ולא מותאמת למאה העשרים ואחת. במקביל, הקורונה, גאות מחירי הנדל"ן וכמויות הכסף שזרמו להייטק, שינו את מודל התעסוקה בישראל. היום אף אחת לא רוצה להיות גננת. לא כשהיא יכולה להיות מנהלת משאבי אנוש בחברת הייטק (גם סוג של גננת לפעמים) בשכר משולש ועם תנאים ולא צריך ללכת עד להייטקס. יש היום אלפי משרות שמשלמות שכר ראוי ולא דורשת להתנהל עם נזלת או להחליף חיתולים. במצב הזה ישראל מתרוקנת מנשות ואנשי חינוך, בסקטור הפרטי והציבורי. בבתי הספר ובגנים. בפרק החדש של 'מה את אומרת' יצאנו לבדוק – למה אף אחת לא רוצה להיות גננת? דיברנו עם אחינעם חנניה, יזמית ומנחה חינוכית, בעלי של "ילדי הטבע הדמוקרטי בתל אביב" שסיפרה לנו על השבר שבו נמצאים הגנים הפרטיים בישראל (ולמה גן עולה כל כך הרבה כסף וזה עדיין לא מספיק). עם עדי בסון, מנהלת את מחלקת הגיוס וההדרכה במנהל החינוך בעיריית תל אביב שמספרת על הקושי באיתור וגיוס אנשי חינוך למערכת ועם דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית  שסיפרה את הזווית של הגננות ואיך הן מרגישות מול המציאות החדשה שנוצרה. רוצות לספר לנו מה חשבתן על הפרק? מתחשק לכם לדבר עוד קצת על הנושא? יש זוית שלא חשבנו עליה ותרצו לחלוק? מחכות לכן גם בקבוצת הפייסבוק שלנו