עליית הבינה המלאכותית מעוררת שאלות עצומות, מלהיבות וגם מפחידות: על עתיד העבודה, האנושות וכדור הארץ. אבל למה שלא פשוט נשכח מכל זה, ניקח מודל שפה גדול (או קטן) ונחבר אותו איכשהו לעציץ? או לכיור? או לפח זבל? או לאסלה? בפרק הזה מתארח שוב רן בר-זיק, האיש שממוטט את כל החומות שבין האדם למכונה. המתקנים המופרכים שהוא בונה בבית שלו, להנאת (או לאימת) בני משפחתו, כבר הפכו לשם דבר ברשתות החברתיות, אך אלו לא רק אנקדוטות. בר זיק משתמש ב-רספברי פיי ובמיקרו-בקרים, מתנסה עם סנסורים ומאמן רשתות נוירונים, ומפיח חיים בבאזזוורד החדשה: AIoT. הבינה המלאכותית של הדברים. לטענתו – כל אחד ואחת יכולים גם הם לעשות את זה. אם אתם מפתחים בעיסוקכם, הערך המוסף יהיה גדול במיוחד. ואולי גם תוכלו לשוחח סוף סוף עם סל הכביסה.האזנה נעימה,בועז לביאלינקים:לפרק הקודם עם בר-זיק בנושא - מכונת המשאלות הקטנה:https://www.osimhistoria.com/software/ep97-raspberry-pieלהרחבה עדכנית של בר-זיק על התחום, באתר שלו:https://internet-israel.com/?p=11323

הפרק המיוחד הזה של עושים תוכנה כנראה לא יעזור לכם או לכן לעשות ריפרקטורינג לקוד, או לנהל את הענן שלכם בצורה חסכונית יותר. אבל הוא מעניק הצצה אל אחד המאמרים המוזרים ביותר בהיסטוריה של הבינה המלאכותית, ואולי יצליח לפתוח לכם כיוונים חדשים בחשיבה על קוד ופיתוח תוכנה. הוא עוסק בשפה הודית עתיקה בשם סנסקריט ובעובד נאסא אמריקאי, שספק אם היה קיים. האזנה נעימה!

מודלי השפה הגדולים (LLMs) הם ההבטחה הגדולה של תקופתנו, וייתכן שמהם יגיח ה-AGI, אותו קונספט בדבר בינה כמו-אנושית. אבל עד כמה הם באמת משנים את עולם הפיתוח, כבר היום? ואיך אפשר לדעת אם השימוש בהם יוביל לגילוי שדה נפט עסקי-פיתוחי, או לחלופין – רק לאדמה חרבה?עמית בן-דור הגיע לשיחה מיוחדת על ההייפ, ההבטחות והמציאות, שמציבים מודלי השפה הגדולים בפני ארגוני הפיתוח. למה צ'ט בוטים הם לאו דווקא השימוש הכי רלבנטי עבורם? כיצד CoPilot כן משנה את חוקי המשחק? ומדוע אוטומציה של תהליכים – לאו דווקא התחום הסקסי ביותר – הוא המקום שבו מתגלה ההשפעה הדרמטית באמת של LLMs? האזנה נעימה,בועז לביא

גילדה היא מושג שנמצא איתנו לפחות מאז ימי הביניים: גוף של בעלי מקצוע כמו צורפים, או נפחים, שאחראי על ההון ההדרכתי, ועוסק בין השאר בהכשרה של אנשי מקצוע חדשים. בעידן הנוכחי נולדה הגילדה מחדש, במקצוע המשמעותי ביותר אולי של זמננו – פיתוח תוכנה.  איך מקימים גילדת מפתחים בתוך ארגון? מה הקשר בין Hyper Growth לבין הצורך בגילדה? איך בוחרים מי יוביל את הגילדה? כיצד מגדירים עבורה יעדים? כמה זמן לוקח לחברה לראות את הערך שבגילדה? והאם מתישהו יתחילו חברות לחפש בשוק ראשי גילדות, באופן יזום? על השאלות הללו, ורבות אחרות, שוחחתי עם לירון שטרייכמן, VP Core ב-Global-e, בעל ניסיון של כ-20 שנה בתעשייה, בחברות קטנות וגדולות, בין השאר בתפקידי VP R&D, ועם נתנאל אברג'יל R&D Director ב-Global-e, מוביל את צוותי האינפרא ואת הגילדה למפתחים.פרק בשיתוף Global-e.האזנה נעימה,בועז לביא

גיבוי הוא מסוג הדברים שאף פעם לא עומדים בראש סדר העדיפויות. אבל כמו בסרטי אימה, מה שהתעלמנו ממנו עלול לצוץ ולרדוף אותנו, בדיוק ברגע הכי לא מתאים. איך מונעים מראש את הקטסטרופה שכולנו חוששים ממנה? איך מוודאים שכל מה ששמרנו דיגיטלית, לא יעלם?לרן בר-זיק יש הרבה מה לומר על גיבויים, גם ברמה המקצועית, כמפתח וארכיטקט, וגם ברמה האישית, כעיתונאי, כאדם פרטי וכאיש משפחה. שוחחנו על סיפורי אסונות בז'אנר הגיבויים, על האחריות של בוני אתרים ביחס לגיבוי, על מה זה Disaster Recovery, על גיבוי קר ועל גיבוי חם, על פרוטוקול הגיבוי האישי אצל בר-זיק בבית, על מה לא לגבות ואפילו לבער ולהשמיד, ועל למה כדאי לכתוב דוקומנטציה רק אחרי שאוכלים ארוחת צהריים.האזנה נעימה,בועז לביאלספר The Phoenix Project:https://www.amazon.com/Phoenix-Project-DevOps-Helping-Business/dp/0988262592פוסט של ערן שפירא על חיסכון בגיבוי:https://medium.com/@lxeran/how-we-decreased-our-monthly-aws-costs-from-10-000-to-1-500-f926f1fd4eef

איך משפיעה הבחירה בשפת תכנות על העולם שלנו? מתי קוד מתומצת מדי הופך לבלתי מובן? ומהו הקשר העמוק בין כתיבת שירה לכתיבת תוכנה?לרגל שבוע הספר, התארח ב"עושים תוכנה" ערן הדס –  תוכניתן, משורר ואמן מדיה. ערן עבר בתעשייה דרך של תוכניתן, ראש צוות, מנהל פיתוח ולתקופה קצרה גם היה מנכ"ל. הוא מלמד במסלול מדיה דיגיטלית באוניברסיטת תל-אביב ובביה"ס למדעי המילה בירושלים, וחוקר יצירתיות בתחום החינוך. הוא פרסם תשעה ספרי שירה, השתתף בפרויקטים כמו מערכת שכותבת שירה על סמך גלי המוח, רובוטית שמראיינת אנשים לסרט תיעודי, ואוצר דיגיטלי של יצירות אמנות. שוחחנו על שפות תכנות ועל שפות טבעיות, על קרבות היסטוריים בין פרדיגמות בכתיבת קוד, על תכנות בתור כישוף ועל ריבונותן של המכונות, ועל למה הוספה של הערות בתוך הקוד, היא לאו דווקא עניין מומלץ.האזנה נעימה,בועז לביא 

איך בונים מודלי שפה בעברית? למה זה כל כך מורכב, יקר, ודורש כל כך הרבה מתנדבים? והאם מודלים מקומיים בקוד פתוח יכולים באמת להתחרות במפלצות הבינה המלאכותית של OpenAI וגוגל?בפרק הזה של "עושים תוכנה" מתארח, שוב, ים פלג. לים יש רקורד עשיר מאוד בפיתוח ומחקר סביב AI. הוא מדורג בין המובילים בעולם במדע נתונים תחרותי והחזיק לאורך השנים בכמה שיאי עולם בקטגוריות השונות בתחום. הוא אחד ממפתחיה הראשונים של ספריית הבינה המלאכותית הפופולרית: Keras, ומשמש כמנכ"ל חברת סטארט-אפ שאותה הקים, Deep Trading Ltd, חברת מסחר פיננסי גלובלית, שנשענת על ניסיונו במדעי הנתונים, תכנות ואלגוריתמים. אבל ל-"עושים תוכנה" הוא הגיע הפעם בעיקר כדי לדבר על פרויקט מיוחד, מקומי, שבו הוא מעורב: Ivrit.AI. מיזם ללא מטרות רווח שמטרתו לאפשר תמיכה איכותית בעברית בכלי בינה מלאכותית. אלפי מתנדבים בפרויקט אוספים ומתייגים מאגרי מידע בעברית שלבסוף משוחררים לקהל הרחב ברישיון נוח לשימוש המאפשר לפתח מודלים ושירותי בינה מלאכותית בעברית. המיזם הושק לפני כשנה ואחד היישומים הראשונים שלו הוא מודל תמלול ראשון בעברית, שלפי הדיווחים מתעלה על ביצועי כל המודלים האחרים הקיימים כיום.תפקידו של ים הוא אימון המודל, ויש לו המון דברים מרתקים לספר עליו, על עתיד מודלי השפה, ועל הדרך קדימה עבור הבינה המלאכותית בכלל.האזנה נעימה,בועז לביאלפרק הקודם עם ים:https://www.osimhistoria.com/software/ep123-machine-languageלאתר הפרויקט של Ivrit.AIhttps://www.ivrit.ai/en/ivrit-ai-2/

ההייפ סביב מילת הקסם AI לא נגמר, אבל באופן מפתיע – חברות בתחום ההייטק לא תמיד יודעות מה לעשות עם המילה הזאת ולאן לקחת אותה, ולפעמים היא אפילו מעוררת פחד. איך מעמידים את ה-AI בקדמת הבמה? איך בונים אמון והבנה עם עולם מושגים טכנולוגי חדש?עמית בן דור, שהיה עד לאחרונה ראש מחלקת AI ב-Artlist והיום הוא ה-CTO והמוביל הטכנולוגי ב-Fintastic, חברה שמפתחת פלטפורמה לניהול תקציב וחיזוי לחברות גדולות, הגיע כדי לדבר בדיוק על זה. שוחחנו על הרוד-שואו המתמיד שחייבים לעשות בתוך הארגון סביב נושא ה-AI, על החששות ועל הדימוי הבעייתי של מילת הבאזז, על צורת הפיתוח החדשה סביב AI, שמזכירה יותר מחקר מדעי מאשר בנייה הנדסית סטנדרטית, על הפרויקט הנכון להתחיל איתו, ועל החשיבות הקריטית של מיקום מחלקת ה-AI בתוך החברה: למי היא כפופה ואיך מביאים אותה לעמדת השפעה נכונה.האזנה נעימה,בועז לביא

קוד ריוויו הוא עניין רגיש. הוא מפגיש את הקוד שכתבת עם עיניים של אדם אחר, שיש לו (או לה) ציפיות, תפיסות ודרישות משל עצמם. איך נכון לנהל את התהליך הזה? איך להיכנס אליו ברוגע, ולצאת שלמים?רינה ארטשטיין היא Tech Lead בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה, מרצה ומנטורית, ועוסקת בקידום נשים בהייטק. היא שבה ל-"עושים תוכנה" כדי לתת את הזווית המיוחדת שלה על קוד ריוויו, דרך הפרספקטיבה של המושג "כנות רדיקלית". שוחחנו על מטרותיו של הקוד ריוויו (לאו דווקא לתפוס באגים), על "חוק הגבות", על מדוע כדאי להבחין בין העדפות אישיות לבין מה שחשוב באמת בקוד, על המשמעות של readability בגוגל, על הקשר בין קוד ריוויו לבין הקונספט של "אדם סביר והגיוני", על איך עושים ריוויו לקוד שיצר AI, ועל למה הכלי התכנותי הכי חזק שיש לה, הוא דווקא מילון למילים נרדפות.האזנה נעימה,בועז לביאהספרים שעליהם המליצה רינה:https://www.amazon.com/Radical-Candor-Revised-Kick-Ass-Humanity/dp/1250235375https://www.amazon.com/Crucial-Conversations-Talking-Stakes-Second/dp/1469266822

מחוללי סרטונים הם התחום הלוהט בחזית הבינה המלאכותית. OpenAI הציגה לאחרונה את Sora, אבל גם בירושלים לא שוקטים על השמרים. חברת Lightricks הישראלית, שידועה באפליקציות עיבוד התמונה הפופולריות שלה, חשפה לא מזמן מוצר חדש, LTX studio, שמאפשר יצירה של וידאו ערוך, שלם, מפרומפט טקסטואלי. מה קורה שם מאחורי הקלעים? איך נראית המהפכה הזו מבפנים?הראל קין הוא חוקר ראייה חישובית בחברת Lightricks וגם מתרגם ספרותי מגרמנית. שוחחנו על תפקידו כחוקר, על השילוב שעושים ב-Lightricks בין גישות קלאסיות למודלים חדישים, על הדמוקרטיזציה שעובר התחום ועל האתגר שבמעקב אחר שטף החידושים הבלתי פוסק; אבל גם על הדמיון בין תרגום ספרותי לבין פיתוח תוכנה, על איך נראה באג בתרגום, ועל המשמעות של עליית ה-AI עבורו כמתרגם.האזנה נעימה,בועז לביאLTX Studiohttps://ltx.studio/מנדל של הספרים / שטפן צוויג (תרגום: הראל קין)https://9livespress.com/product/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/

השפעתה של שפת התכנות Go הולכת וגדלה. בסקר TIOBE האחרון, שמדרג את הפופולריות של שפות תכנות, תפסה Go את המקום הגבוה ביותר שלה אי-פעם: מקום שמיני. קצת מתחת לג'אווה-סקריפט ו-#C. ולא נראה שהיא עומדת לעצור.נטלי פיסטונוביץ' ביקרה כבר ב"עושים תוכנה" בתפקידה כשגרירת OpenAI, אבל הפעם היא באה לדבר על Go – שפה שקרובה לליבה במיוחד. נטלי למדה הנדסת חשמל בטכניון, ואחר-כך עבדה בסטארטאפים באירופה, אפריקה וארה״ב בתחום הבקאנד וה-DevOps (עם פוקוס על Go), והרצתה על כל זה בכנסי הייטק ברחבי העולם. היא גרה בברלין, מייעצת בתחום ה-AI לחברות, וגם מארגנת כנסי Go, סקיוריטי ו-AI באירופה. שוחחנו על סיפור הלידה של Go, על הבעיות שהיא באה לפתור, על הפופולריות המיוחדת של Go בעולם הפינטק, על הקשר המיוחד של Go לברלין, ועל הסיבות שבגללן Go היא השפה המתאימה ביותר, לדעתה של נטלי, לפיתוח תוכנה בעידן ה-AI.האזנה נעימה,בועז לביאהספר שעליו המליצה נטלי: https://www.manning.com/books/go-in-actionלהרצאה של נטלי על Go ו-DevOps:https://www.youtube.com/watch?v=PZkx4Ai55s0להרצאה של נטלי על Go ו-AI:https://www.youtube.com/watch?v=TBKQkjt_Q_4

מה בדיוק עושה ארכיטקט תוכנה? כל ארכיטקט או ארכיטקטית שתשאלו, יגידו לכם, כנראה, משהו אחר. לאו דווקא כי יש המון הגדרות לתפקיד, אלא כי הוא מאוד אינדיבידואלי, וכל ארכיטקט לוקח אותו לעולם שלו. איך נכנס ארכיטקט לתוך פרויקט? מהן הדרישות שמעניינות אותו? באיזה אופן הוא מעדיף להציג את הארכיטקטורה של המערכת? מהם הכישורים הדרושים לתפקיד? האם צריך לדעת לתכנת? האם כדאי להתמקצע בהופעה מול קהל?ממי לביא הוא ארכיטקט תוכנה וענן עם שנות ניסיון רבות, כיזם כשכיר וכיועץ. יש לו גם 20 קורסים דיגיטליים, פופולריים מאוד, על ארכיטקטורה וענן, שנרכשו על-ידי למעלה מ-250,000 סטודנטים. דיברנו על מקצוע ארכיטקט התוכנה, על הייחוד ועל האתגרים שבו, וממי חלק סודות ועצות, וגם פתח כמה נושאים כאובים: למשל, למה פייתון היא שפה בעייתית כל-כך בעיניו, ואיך הוא שרף את עצמו פעם כארכיטקט, כשהיה בתחילת דרכו.האזנה נעימה!פרק מומלץ של "עושים תוכנה" שהזכרנו, בנושא "הובלה ללא סמכות", עם רינה ארטשטיין:https://www.osimhistoria.com/software/ep135-being_ic

נגישות היא לא רק נושא חשוב. נגישות היא נקודת פתיחה להתייחסות יסודית וטובה יותר לפיתוח תוכנה בכלל. מפתחים ומפתחות שיבינו את שאלת הנגישות לעומק, יורידו מעצמם לחץ, ויוציאו תחת ידיהם קוד איכותי, שיתקבל בהערכה ויחסוך בעיות.לרן בר-זיק יש תשוקה מיוחדת לענייני נגישות, והמון מה לומר בנושא. נגענו בשאלות רבות: למה כדאי להשתמש בספריית קומפוננטות נגישה? מדוע תוסף נגישות הוא בעייתי ולא בהכרח רלבנטי? איך כלי בדיקות אוטומטיים עשויים לעזור ומתי הם מזהים בעיות לא אמיתיות? למה חשוב לתעד את הטיפול בבעיות הנגישות? מהי בעיית השווארמה? מהי מלכודת טאבים? מה קורה, תמיד, אך ורק בכריסטמס? ובעיקר – כמה עמודים בשעה יכול בר זיק לקרוא?לפרק הקודם שלנו בנושא נגישות (מומלץ מאוד!)https://www.osimhistoria.com/software/ep103-accessibilityלתקן של WCAG:https://www.w3.org/WAI/standards-guidelines/wcag/לאתר של WebAIM:https://webaim.org/

לכל צוות פיתוח יש יעדים, לוחות זמנים, ונהלי עבודה. אבל לפעמים - כל אלו לא אומרים הרבה. יכול להיות שזזים מהר מאוד, אך בלי ליצור ערך אמיתי, והיעילות היא רק למראית עין. איך משפרים באופן מהותי את עבודת הצוות? איך מודדים את מה שחשוב באמת?רם מרזין הוא מנהל פיתוח במרכז הפיתוח של AT&T בישראל. לאחרונה הוא הפך גם ליזם, בתוך הארגון, והוביל את בנייתו של מוצר פנימי חדש, TeamUp, שמסייע מהותית לעבודת הצוות. TeamUp עוזר לשפר את האופן שבו קוד ריוויו עובד, להבין מתי ואיך חשוב להכניס טסטים לקוד, ובכלל - למדוד בצורה מדויקת את מה שקריטי לדעת, ולפעמים קשה לאתר.דיברנו לעומק על TeamUp וגם, קצת, על שגרת העבודה תוך כדי מלחמה, ועל דרך ההתמודדות של הארגון עם המצב הנוכחי.פרק בשיתוף מרכז הפיתוח של AT&T בישראל.האזנה נעימה.

תקינה, הסמכה, חתימה – מלים שנראות אפרוריות, ושלא נמצאות בראש מעייניהם של אף מפתח או מפתחת, בטח לא בישראל. אבל את הרשויות האמריקאיות הן דווקא מעניינות מאוד. ולמעשה, הן חייבות לעניין גם את כל מי שעוסק בתחום. כי מוצר תוכנה שלא יעמוד בדרישות התקינה של ארצות הברית, המיוצגות למשל על ידי ראשי תיבות מסתוריים כמו FIPS או FEDRAMP, ימצא את עצמו מחוץ לשוק החשוב בעולם.על הנושא המרתק (והבלתי-זוהר) הזה, דיברתי לעומק עם שניים: גיל עדה, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, שמתמחה בתחומי התקשורת, מערכות ניהול ובקרת גישה, והנדסת מערכות. ולצדו – מי אם לא - רן בר זיק! אורח סדרתי בפודקאסט, שגם הוא ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, ואף עיתונאי בדה-מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה.פרק סוער על האותיות הקטנות, שמעטים טורחים לקרוא ולקודד.האזנה נעימה,בועז לביאלינקים:מאמר של גיל על FIPS:https://medium.com/cyberark-engineering/navigating-fips-compliance-for-go-applications-libraries-integration-and-security-42ac87eec40bהאתר של FEDRAMP:https://www.fedramp.gov/ פרק קודם עם רן בר זיק וארז ויסברד, על הכנה להתמודדות עם סיכוני המחשוב קוונטי:https://www.osimhistoria.com/software/ep138-quantum

הדרמה האחרונה סביב פיטוריו וחזרתו לתפקיד של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מגמדת כל סדרת טלוויזיה. נטלי פיסטונוביץ', שגרירה של OpenAI, שהתארחה כבר אצלנו בפרק מרתק (ראו לינק למטה) חוזרת כדי לדבר על האירועים האחרונים.דיברנו לעומק על הסיפור שכיכב בכותרות, ובהמשך על GPTs ועל איך הם יהפכו לחלק מן האפסטור העתידי של OpenAI, מהי הדרך שעושה החברה לשיפור שליטת המודלים בשפות קטנות, כמו עברית או איסלנדית, ומהן סכנות האבטחה החדשות, והמפתיעות, שמביאים מודלי השפה לעולם. וכמובן - אי אפשר בלי האלגוריתם המסתורי *Q, שמעורר שמועות, וייתכן שיאיץ את הדרך ל-AGI - בינה מלאכותית כללית. האזנה נעימה,בועז לביאהפרק הקודם עם נטלי:https://www.osimhistoria.com/software/ep129-open_ai

האם ניתן לפתח שפת תכנות שאת כל הפקודות בה יבין גם כלב? מתי הפסיקה לעבוד שפת התכנות 2014? מי המציא את השפה הבלתי קיימת Parrot? ומה הקשר בין ההרכב הקומי ״מונטי פייתון״ לבין שפת תכנות פופולרית שבסמל שלה מופיע נחש?כל זאת ועוד, בפרק סיפורי-היסטורי של ״עושים תוכנה״.

מהו קוד ספגטי? מדוע הפקודה GoTo מסוכנת כל כך? ואיך כל זה קשור לבאג 2000?פרק היסטורי-סיפורי, שהולך אחורה אל ראשית המילניום (ואפילו קודם), אל המצאתה של שפת התכנות CLU, ואל התובנה שהובילה להתפתחותו של התכנות מונחה העצמים (Object Oriented Programming).

[פרק זה הוקלט לפני תחילת המלחמה]האם ניתן למדל את הנפש האנושית? לבנות תוכנה שתפענח אותנו באופן מלא, ותדע עלינו הכול?שחר קמיניץ הוא מהנדס תוכנה, שהקים וניהל שתי חברות בתחום הכלים למפתחים: Worklight ו-Insert, שנרכשו שתיהן. כיום הוא חוקר מודלים של שפה ולומד ספרות באוניברסיטה. לאחרונה ראה אור ספרו הראשון, "משאבי אנוש" (בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר) - ספר שבמרכזו חברת סטרט-אפ, המפתחת תוכנה המציגה תמונה מלאה של הנפש הפרטית, באמצעות הצלבה של אינפוט מהיוזר, עם מאגר ספרותי עצום. שוחחנו על הקשרים העמוקים, והמפתיעים, בין כתיבת קוד לכתיבה ספרותית, על למה קשה כל-כך לכתוב ספרות שעוסקת בטכנולוגיה עכשווית, על פונקציית המטרה של רומן, על הביקורת שיש לו על עולם הטכנולוגיה הקפיטליסטי, ועל עתיד הכתיבה האנושית בעידן הבינה המלאכותית.

גיטהאב הוא שירות לניהול גרסאות, אבל הוא גם הרבה יותר מזה. כאשר נולד הוא היווה מהפכה, פלטפורמה שהגדירה את עולם הפיתוח, כמעט דת. זה קרה ב-2007, ומאז זרמו אינסוף Pull Requests בשרתים שלו. ב-2018 נרכש השירות על-ידי מיקרוסופט, בכ-7.5 מיליארד דולר. איך כל זה התחיל? ולאן זה הולך מכאן?סקוט צ'אקון הוא אחד המייסדים של גיטהאב. הוא אוונגליסט של גיט, מרצה ומפתח, והיום הוא כבר מרים בעצמו סטרטאפ חדש, GitButler, גם הוא בתחום ניהול הגרסאות. הוא הגיע לתל-אביב לכנס המפתחים של WIX, וזאת היתה הזדמנות נהדרת בשביל עמית בן דור ובשבילי לפגוש אותו לשיחה, שניים על אחד, על רקע קולות רחוקים, של משתתפי הכנס: שיחה מרתקת על העבר, ההווה והעתיד של תחום הפיתוח ועליית הבינה המלאכותית.האזנה נעימה,בועז לביאלינק לאתר הסטארט-אפ החדש של סקוט :https://gitbutler.com/

מה ההבדל בין מנועי חיפוש לקסיקליים למנועים סמנטיים? כיצד מצליחים מנועי החיפוש הסמנטיים להבין מה באמת אנחנו מחפשים? איך הם פותרים בעיות של שגיאות כתיב ומשמעויות מרובות? ולמי בדיוק ייבנו מנועי החיפוש של העתיד - לאדם או למכונה?זהו הפרק השני (מתוך שניים) על מנועי חיפוש, עם עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת AI בארטליסט. בפרק הזה התמקדנו במנועים סמנטיים. דיברנו על אמבדינגס, על ההבדל בין אימון לבין Inference, על כיצד עובד אלגוריתם Learning to Rank, על מנוע החיפוש Vespa, על איך מתבצע חיפוש בדאטה ארגוני, על למה לפעמים עדיף חיפוש בלי אף תוצאה, על האם כדאי לנו לשנות את הדרך שבה אנחנו מחפשים בגוגל, ועל האופן שבו מודלי שפה גדולים משתמשים היום במנועי חיפוש בעצמם, ועושים זאת במקומנו.האזנה נעימה,בועז לביא

מנועי החיפוש נמצאים איתנו כבר לא מעט שנים. הם לא מייצרים כותרות כמו מודלי הבינה המלאכותית החדשים, אבל להיכרות עמוקה איתם יש משמעות רבה, כי הם התשתית המאפשרת חלק גדול מן הפעולות שלנו באינטרנט. איך הם עובדים? מתי הם טועים? ולאיזה כיוון הם מתפתחים?זהו פרק ראשון מתוך שני פרקים על מנועי חיפוש עם עמית בן דור - ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת AI בארטליסט. בפרק הזה התמקדנו במנועים לקסיקליים. עמית סיפר על לידתם של מנועי החיפוש מתוך הספריות הפיזיות, תיאר את סוגי המנועים השונים, והסביר כיצד מתבצעים תהליכי האינדוקס וה-Query. שוחחנו על ההבדלים בין דאטה פנימי לדאטה חיצוני, על כיצד עובד אלגוריתם הרנקינג, על משמעות ה-Diversity בתוצאות החיפוש, על מנועי חיפוש בולטים ועל למה כל כך קשה למנוע הלקסיקלי להבין אותנו באמת.האזנה נעימה,בועז לביא

תרומה לקוד פתוח היא דרך נפלאה להתנסות בפיתוח, בלי תנאי קבלה ובלי צורך בקורות חיים מרשימים. אבל מה שמלהיב בקוד הפתוח כרעיון, לא תמיד עובד בפועל עבור מי שמנסות ומנסים, לראשונה, להיכנס לתחום. למעשה, מדובר בזינוק לא פשוט אל מים עמוקים, קרים, לא תמיד מזמינים. איך להתחיל בדרך הזו, בלי להתייאש כבר בצעד הראשון?בפרק הזה התארח אוריאל אופיר: מתכנת, ומייסד מעקף - קהילת קוד פתוח ישראלית - העוסקת בהנגשת קוד פתוח ובנטוורקינג בין תורמים פוטנציאליים למתחזקי ספריות. דיברנו על הקשיים שעומדים בפני מי שרוצה להיכנס לעולם הקוד הפתוח, על למה חשוב לחפש את האנשים הנכונים, ולאו דווקא את הפרויקטים, מדוע לתרום ל-react זה לא דבר כל-כך מעשי, בטח לא בהתחלה, איך לחשוב על תרומה לקוד פתוח במושגים שמתאימים לחיים האמיתיים שלכם, האם זה מתאים גם לסניורים, ואיך חוגגים במסיבת קוד פתוח. האזנה נעימה,בועז לביאלפרק של "עושים היסטוריה" בנושא קוד פתוח, עם ריצ'רד סטולמן:https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_286

המחשוב הקוונטי, אם וכאשר יבשיל, ישנה לחלוטין את העולם. והוא מביא עמו גם סיכונים. מערכות ההצפנה שמגנות היום על מידע עלולות להפוך חסרות כל ערך מול אלגוריתמים קוונטיים. מה יקרה אם בעוד עשר שנים תפוענח התכתבות מוצפנת בת ימינו, אשר תחשוף בדיעבד סוכנים סמויים בעמדות בכירות?שני אורחים באו כדי לדבר על הנושא המרתק והמאיים הזה: ד"ר ארז ויסברד, שעוסק כבר 25 שנה בתחום התקשורת והאבטחה, מרצה על אבטחה והצפנה באוניברסיטה הפתוחה ומוביל את המחקר הטכנולוגי בסייברארק ואיתו – רן בר זיק, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, עיתונאי טכנולוגיה בדה מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה.דיברנו על תסריטי יום הדין, שעלול להביא המחשוב הקוונטי, על התקינה האמריקאית החדשה, שנוגעת להגנה מפני החוזקות שלו, על האתגר שבהחלפת ההצפנות, על השאלות הפתוחות סביב האלגוריתמים הקוונטיים, ועל הסיכון שיש בשימוש בקוד שנועד להצפנה, אשר יצר ChatGPT.האזנה נעימה,בועז לביא

ההוצאה על שירותי ענן היא מן ההוצאות הגדולות של כל חברת תוכנה, אבל לרוב זהו לא נושא שמעסיק יותר מדיי את המפתחות והמפתחים מן השורה. מה להם ולזה? יש להם כבר מספיק טכנולוגיה על הראש. כל זה היה נכון עד היום. כעת כי יש חברות, כמו ריסקיפייד, שבהן הנושא של שליטה על הוצאות הענן הפך ליעד קריטי, שכולם כולל כולם מתגייסים אליו, בשבוע שמוקדש רק לו.גיא מחלב הוא VP, R&D - Platform בריסקיפייד, הבונה פתרונות מבוססי AI למניעת הונאות במסחר מקוון. גיא הוביל תהליך מיוחד תחת השם "Quality Week", שבו מתכנסים כל אנשי ונשות הפיתוח למשך שבוע שלם, ועוסקים אך ורק בייעול הוצאות הענן. איך נראית ההכנה לשבוע אינטנסיבי כזה? מדוע חשוב להגדיר לו יעדים? איך מתייחסות לכך ענקיות שירותי הענן? למה מאה דולר שחוסכים כך הם מאה דולר נטו? וכיצד הרקע של גיא, כשחקן טניס צעיר בצמרת הישראלית, ואחר כך כמאמן, עזר לו להתכונן לעליות ולירידות של המאבק בהוצאות הענן?פרק בשיתוף ריסקיפייד.

נהוג לחשוב על תחום הנדסת התוכנה כתחום טכני, טריטוריה של אלגוריתמים וכלי עבודה, של יעדים, דאטה ומספרים. זה נראה כמו המקום הכי פחות קשור למושגים כמו ״רוחניות״, ״תקשור״, ״התפתחות״, ו-״תודעה״. אבל מהפכת הבינה המלאכותית טורפת גם כאן את כל הקלפים. לפתע, עולמות שונים לגמרי, מתנגשים ומשתלבים. מפץ של קוד ורוח.לימור לחיאני היא יזמת, מנהלת פיתוח, ד״ר למדעי המחשב, מרצה ומנטורית. במייקרוסופט היא עבדה במשך שנים במעבדת החדשנות, בתפקיד ייחודי של פיתוח מוצרים מול לקוחות. קורות החיים המרשימים שלה לא מעידים על התהליך הפנימי שעברה, שבעקבותיו הבינה שעולם התוכנה ועולם הרוחניות, הם בעצם שני צדדים של אותו מטבע.דיברנו על הרגע שבו תפסה לראשונה על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על AI, על למה אין אולי שום דבר מיוחד בתודעה האנושית, ומדוע, מבחינתה, גם בחומר אחר, סיליקון למשל, תוכל להתפתח אחת כזו. על איך אנחנו משליכים את התפיסה העצמית שלנו על המכונות, ועל מה יקרה כאשר תצמח, מתוך האלגוריתם, בינה חכמה מאיתנו: האם היא תהיה טובה או רעה?האזנה נעימה,בועז לביא

אחד הטייטלים המסקרנים בתחום הפיתוח הוא ה-IC, או בכתיב מלא: Individual Contributor. מישהי או מישהו שעובדים בתוך הארגון, וגם מתקדמים בתוכו, אבל לא מנהלים אף אחד. בעבר זאת היתה חיה מוזרה, שמעט מאוד היה ידוע עליה, ובארגונים רבים גם לא היה לה מקום. היום כבר ברור שיש ל-IC משמעות גדולה, ועדיין מדובר בתפקיד מסוג חדש, ללא מסורת ארוכה – בייחוד כאשר מדובר ב-Senior.רינה ארטשטיין היא טק ליד בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה. מרצה ומנטורית, ועוסקת בקידום נשים בהייטק. בפרק הזה היא סיפרה על ההיבטים הפחות ידועים של תפקיד ה-IC, שאותו היא חיה ונושמת. מה אופי האחריות שמוטל עליה? איך היא עובדת ומניעה דברים בתוך הארגון, בלי שיש לה מקלות וגזרים, כמו לכל מנהלת רגילה? למה אין לה בעיה עם המושג "פוליטיקה ארגונית"? מהן טכניקות השכנוע הסודיות שלה (לפחות אלו שאותן הסכימה לחשוף)? מדוע רק עוד 10 שנים היא תוכל לספר על הישגיה הנוכחיים בארגון? איך היא מצליחה לנהל כמה מערכות יחסים במקביל בתור טק ליד? וכיצד היא מתמודדת עם הבדידות, שאופיינית לעמדה כמו שלה?האזנה נעימה,בועז לביאהספר שעליו המליצה רינה בפרק:https://www.oreilly.com/library/view/the-staff-engineers/9781098118723/

צ'ט ג'יפיטי היא מפלצת שאולפה. איך בוצע האילוף הזה? מי אימן את הבוט כדי לענות על בקשות? מה האיץ פתאום את לוחות הזמנים בדרך לבינה הזאת? ומה היתה התרומה העצומה של "למידת חיזוק" לעסק?זהו החלק השני של פרק כפול, שבו אנחנו עוסקים בהשפעה של צ'ט ג'יפיטי על עולם הפיתוח. בפרק הקודם סיפר רן בר-זיק על האופן הפרקטי שבו הוא משתמש בצ'ט-ג'יפיטי, והפעם: עמית בן דור מרים את מכסה המנוע ועורך לנו טיול מודרך, בתוך המודל.עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת ה-AI בארטליסט, מכיר היטב את תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, אבל גם אותו הפתיעו היכולות של צ'ט-ג'יפיטי. דיברנו על הסודות שהפכו את צ'ט-ג'יפיטי למה שהוא, על איך עמית בעצמו בנה מערכת המלצה (מן הדברים המורכבים ביותר לבניה) רק באמצעות פרומפטים לצ'ט ג'יפיטי, על מה הוא הרגיש כשגילה שהשתמשו בלי ידיעתו בקוד שכתב בשביל לאמן את אחד המודלים, על האימפקט שיהיה לפיתוח פיצ'רים באמצעות צ'ט-ג'יפיטי על ארגוני תוכנה, ועל הסיבה שבגללה ריאקט עשויה להיות ה-framework האחרון בהיסטוריה. האזנה נעימה,בועז לביא

צ'ט-ג'יפיטי פרץ בסערה בשלהי 2022, ויצר סטנדרט חדש בכל מה שקשור לדיאלוג בין מכונות לבני-אדם. תוך זמן קצר הוא שינה במובנים רבים גם את תחום פיתוח התוכנה והפך לכלי עבודה מרכזי. אבל הידע סביבו לא נצבר בצורה מסודרת - זהו יקום בלתי מוכר. איך באמת כדאי למפתחים ומפתחות לעבוד איתו? במה הוא טוב, ובמה הוא גרוע? הפרק הזה הוא חלק ראשון מבין שניים, שבהם נחקור את דרך פעולתם של הכלים הגנרטיביים החדשים בתחום הקוד, ובמיוחד צ'ט-ג'יפיטי. והפעם: רן בר-זיק, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, עיתונאי טכנולוגיה בדה מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה, נכנס לפרטים הפרקטיים של המפגש האישי שלו עם צ'ט ג'יפיטי. באילו משימות הוא עוזר לו, איך כותבים איתו בדיקות, עד לאיזה אחוז בשלב ה-POC הוא יכול להביא אותנו, מה קרה בדו-קרב שערכו אצלו בחברה בין צ'ט ג'יפיטי לבין מתכנת אנושי, ולמה לעבוד עם המודל החדש זה *לא* כמו לגעת בפניו של אלוהים. האזנה נעימה,בועז לביא

אסטרופיזיקאי שבונה אלגוריתמים המסייעים בחקר החלל, מקבל הצעה מפתה: להצטרף לחברת אלגו-טריידינג אמריקאית מצליחה, ולפתח עבורה כלים למסחר באג"ח. הוא צולל אל עולם שלא הכיר, עולם שיהפוך אותו לאדם אחר. זוהי תמצית ספרו החדש של זאב סמילנסקי, "כסף", ספר העוסק בצדדיו האפלים של תחום הפיתוח, מתאר אותו באופן ריאליסטי, ומעלה שאלות קשות על המקצוע ועל משמעותו. זאב סמילנסקי הוא דוקטור למתמטיקה, שעבד במשך כמה עשורים כמפתח באחדות מן החברות הטכנולוגיות הידועות בישראל, וביניהן סאיטקס ואורבוטק. הוא התמחה באלגוריתמיקה ובראיית מכונה, ובהמשך גם עסק בביולוגיה וביוטכנולוגיה, בחברות קומפיוג'ן ופרוקוגניה, וכיועץ בחברות נוספות. ספרו "כסף", שראה אור לאחרונה בהוצאת "פטל", הוא הרומן השני שלו. דיברנו על מה ראוי בעיניו לעשות בתור מפתח ומה לא, על הצעת עבודה שדחה, על הלגיטימיות של חברות תוכנה הפועלות בתחומים שנויים במחלוקת, על הקשר בין אסתטיקה לכתיבת קוד, בין ספרות יפה לפיתוח תוכנה ובין יהודים לכסף, וגם על עתידה של המלאכה האנושית, בעידן של טכנולוגיה המשתפרת אקספוננציאלית.האזנה נעימה,בועז לביא

לכל מקצוע יש את הגורו הגדול שלו. בכדורסל זהו פיל ג'קסון – המאמן האגדי של הלייקרס, באסטרטגיה צבאית זהו סון צו – מחברה של "אמנות המלחמה", ובפיתוח – זהו אודי הרשקוביץ. אם טרם שמעתם עליו, אולי לא חיפשתם מספיק, או שהייתם קבורים או קבורות עמוק מדיי בלימוד של עוד כלי עבודה חדשני (ומן הסתם מיותר לגמרי, על-פי אודי). הבלוג שלו, "פינת הקפה", מלא בתובנות מעמיקות על חיי המפתחים, לפעמים על דרך ההיפוך, ותמיד על דרך השנינה, והוא צבר בשנים האחרונות קוראות וקוראים אדוקים. מיהו האיש מאחורי הבלוג? אודי הרשקוביץ עובד כעשרים שנה באינטל ירושלים. במסלולו המקצועי עבר כבר כמעט בכל תפקיד אפשרי והיום הוא חלק מקבוצה המפתחת את מנוע אבטחת התוכנה של אינטל. הוא צבר מסקנות ללא סוף – על קריירה, על קוד, על באגים ועל תירוצים, ובפרק הזה דיברנו על סט הכללים המשמעותי ביותר שחיבר: "כללי התכנות ההישרדותי". מעין עשרת דברות, למפתח ולמפתחת. איך לא לקחת אחריות? מה כל-כך חשוב ב"עמימות קונסטרוקטיבית"? מדוע לא לגעת בשום דבר שעובד? כיצד מבטיח קוד מסובך את המשך הקריירה? למה תכנות הוא המקצוע העתיק בעולם ואיך להגיע למימוש האידיאל של "עבוד מעט והרווח הרבה"? אזהרה חשובה: זהו פרק הומוריסטי. אודי לא לוקח אחריות על שום כלל, ועל כל נזק שייגרם כתוצאה מאימוץ שלו. עם זאת, יש המון מה ללמוד מן הכללים הללו, בתנאי שתאזינו להם נכון. האזנה נעימה,בועז לביאלבלוג של אודי: https://pinatkafe.com/author/udyhershkovitz/

לרוב התוכנות שמקיפות אותנו, כמו גם לרוב המערכות בכלל, יש מטרה מאוד מוגדרת. שימושים אחרים הם אסורים, או לכל הפחות – מוגבלים מאוד. אנחנו לא משתמשים במכונית בתור אקוואריום, ולא בונים באקסל פסיפסים. אבל יש מפתחים שמגבלות רק מפעילות אותם. הם מתמגנטים אל מה שאסור, אל מה שבלתי-אפשרי, וחוקרים אותו. לא מדובר על האקינג מהסוג הפשוט, אלא על תפיסת עולם: לקחת דברים ולעשות איתם דברים שלא נועדו להם. מתברר שהכול, כמעט, אפשרי.איל גרוס הוא אמן, מקודד, משורר, חוקר למידת מכונה, ומלמד יצירתיות חישובית במכון הטכנולוגי חולון. דיברנו על דברים שהוא מחביא במגילת העצמאות, על איך הוא התחפש לאילומינטי באמצעות תוכנת אווטארים שפיתח, על הדרך שלו לבצע האקינג של שוק ההון כדי לזכות בחיי נצח, על מכונה שלוקחת שירים והופכת אותם לסחים, על jailbreaking לצ'ט-ג'יפיטי, ועל איך עבודה בתוך פרוטוקול עוזרת לו לייצר לעצמו מסגרת, בדיוק כמו חליפת משוגעים. האזנה נעימה,בועז לביאלאתר של איל גרוס: https://eyalgruss.com/

חברת OpenAI היא השם הגדול, החדש, החם, השלימו בעצמכם, בעולם ההייטק. המוצרים והתשתיות שהיא מספקת בתחום הבינה המלאכותית מטלטלים בכל כמה חודשים את כולנו. GPT-3, DALL-E 2, ChatGPT, וזהו רק קצה הקרחון, או השרת - במקרה הזה. נטלי פיסטונוביץ' היא שגרירה של OpenAI. תפקיד רשמי לגמרי. והיא אחת מתוך שישה שגרירים ושגרירות בלבד. היא למדה הנדסת חשמל בטכניון, ואחר כך עבדה בסטארטאפים באירופה, אפריקה וארה״ב בתחום הבקאנד וה-DevOps (עם פוקוס מיוחד על Go), והרצתה על כל זה בכנסי הייטק ברחבי העולם. היא גרה בברלין, ומייעצת בתחום ה-AI לחברות, וגם מארגנת כנסים וקהילות טכנולוגיות. דיברנו על התפקיד המיוחד שלה, על איך היא הגיעה אליו, על טיפים לעבודה עם מודלי שפה, על כלים פחות מוכרים של OpenAI, על שפת תכנות שמותאמת לעתיד, ועל האיש שהגיע אליה כדי שתעזור לו לפצח את הצופן התנכ"י בעזרת GPT-3.האזנה נעימה,בועז לביאלינקים שהוזכרו בפרק:סרטון בניית הדמואים של נטלי: https://www.youtube.com/watch?v=fuFh_CDByHAPoint-E של OpenAI:https://openai.com/research/point-eהבקבוק שעליו המליצה נטלי:https://www.amazon.com/Contigo-AUTOSEAL-Vaccuum-Insulated-Stainless-Travel/dp/B073WB5DG9?ref_=ast_sto_dp&th=1

"כל הפרויקטים המוצלחים דומים זה לזה; כל פרויקט שנכשל - נכשל בדרכו שלו". זוהי וריאציה על ציטוט מפורסם של טולסטוי, שפותח את "אנה קרנינה", ונוגע דווקא למשפחות. אבל אפשר לקחת אותו גם לפרויקטים של פיתוח. עם זאת, לא תמיד מה שחשבנו שהצליח, הצליח מהסיבות הנכונות, ומה שנכשל - איך נדע בכלל מדוע? בשביל זה המציאו את הרטרוספקטיב. והוא לא לבד.בפרק הזה התארחה אתי דהן נוקד – מפתחת ומנהלת עם ניסיון של כ-15 שנה בתפקידים שונים בתעשיית ההייטק. היא אוהבת טכנולוגיה ואוהבת לבנות ארגוני פיתוח, ויותר מכל מעסיקה אותה התרבות הארגונית. כיום היא סמנכ"ל פיתוח ב-Wilco, מנהלת בקהילת "באות" ומנהלת את קהילת "קפה וקוד". דיברנו על רטרוספקטיב ועל פרה-מורטם, על איך לומדים מהצלחה של פרויקט, ולא רק מכישלון, איך יכול ארגון להפוך את עובדיו לכאלה שיכולים לומר "טעיתי", כיצד מדמים ב-Wilco תסריטים שאפשר לפגוש בכל מחלקת פיתוח, ומה הפך אותה לגורו של שווארמה. האזנה נעימה,בועז לביא

דאטה מציף את העולם. זהו שיטפון בלתי פוסק, שמפתחים ומפתחות פוגשים בו יותר מאחרים. איך מתמודדים עם ניתוח שלו בקצב כל כך גבוה, בזמן אמת? מה תפקידם של שירותי queue? למה message brokers הם כל כך קריטיים? וכיצד כל זה קשור לפרנץ קפקא?בפרק הזה שוחחתי עם יניב בן חמו, בוגר ממר"ם ומהנדס תוכנה, שעובד בשנים האחרונות ב-Dell וכיועץ וארכיטקט לגופים בטחוניים בעולם הדאטה. יניב הקים עם מספר שותפים את Memphis, אלטרנטיבה חדשה ויצירתית, בקוד פתוח, לנושא ה-message brokers. דיברנו על מידע שזז באופן א-סינכרוני ועל הדרכים לטפל בו, על למה כדאי להסתמך על שירותי message brokers כבר בשלב ה-MVP ולהפסיק לחשוב כמונוליט, על הטעויות שהוא ושותפיו עשו בדרך אל הפתרון שהחליטו לבנות, על למה שיחות בין תוכנות הן לפעמים מעניינות יותר משיחות בין בני אדם, ועל איך ChatGPT מנוון אותנו. האזנה נעימה,בועז לביא

יש הרבה דרכים ללמוד תכנות - אבל בשנים האחרונות דרך ספציפית אחת מתחילה לתפוס מקום מרכזי. קורסים דיגיטליים, במגוון פלטפורמות, מושכים אליהם מיליוני תלמידות ותלמידים מכל העולם, שעושים כך את צעדיהם הראשונים בפייתון, ג'אווה סקריפט, ריאקט, ג'אנגו ובעצם בכל מה שקשור לפיתוח. איך בוחרים איזה קורס לקנות? או שאלה יותר מעניינת, אם אתם כבר מפתחים מספיק מנוסים - למה שלא תיצרו קורס כזה בעצמכם? בפרק הזה התארח, שוב, ממי לביא (לא קרוב משפחה!). ממי העלה את הקורס הדיגיטלי הראשון שלו, בתחום ארכיטקטורת תוכנה, באפריל 2019, ומאז יצר עוד 14 קורסים בארכיטקטורה, פיתוח וענן, ולימד בהם כבר כ-150,000 סטודנטים. כל זה, בזמן שהוא עובד במשרה מלאה כארכיטקט תוכנה וענן במלם מערכות. דיברנו על מה צריך כדי ליצור קורס תוכנה מוצלח? על האם חייבים לראות אותך מדבר, או לא? כמה זמן דרוש להשקיע בבנית כל קורס? למה ההגדרה "הכנסה פאסיבית" לא ממש מתאימה פה, והאם באמת יכולים מפתחים ומפתחות לייצר לעצמם אפיק הכנסה משמעותי, באמצעות בניית קורסים טובים על תכנות?האזנה נעימה,בועז לביא

מבחן טיורינג נוסח כבר ב-1950, אבל ממשיך לככב בכל דיון כמעט על בינה מלאכותית. כל כך הרבה השתנה בנוף התוכנות סביבנו, ועדיין, נראה שהקריטריון בדבר שיחה בת כמה דקות, שבה לא נוכל להבחין בין אדם ומכונה, הוא הדרך האולטימטיבית להגדרתה של מכונה בעלת תבונה. מה מקור הקסם שבמבחן ההיסטורי הזה? האם הוא באמת נועד לבדוק אם תוכנת מחשב מסוגלת לחשוב? או שמא מדובר על תרגיל הסחה מחוכם, שבו טיורינג ניסה לטעון משהו על האופן שבו אנחנו תופסים את מושג החשיבה?בפרק הזה התארח שלמה דנציגר, העוסק בשאלות יסוד בפילוסופיה של הקוגניציה ושל בינה מלאכותית. הוא למד בחוגים לפיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב ומדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית, ופרסם מספר מאמרים העוסקים בשאלה האם מחשבים יכולים לחשוב. מאמר שלו שעוסק בפרשנות סוציו-טכנולוגית למבחן טיורינג, התפרסם בסוף 2022 בכתב העת Philosophy and Techonology. דיברתי עם שלמה על מחשבים ומחשבות, האם אנו מסוגלים בכלל לייחס יכולת חשיבה לתוכנות, על השוביניזם האנושי ביחס למכונות, על הסיכוי או הסיכון, לפיו יום אחד גם תוכנות יקבלו זכויות, ועללמה לדבר עם הייטקיסטים על תודעה במערכות בינה מלאכותית, זה כמו לזרוק גפרור אל תוך מיכל נפט. האזנה נעימה,בועז לביא

איך נכון לתזמן פרויקט פיתוח? האם כדאי להוסיף כוח אדם לפרויקט שנמצא באיחור? מה ערכה המצטבר של שעת מתכנת? פרדריק פיליפס ברוקס, מחלוצי תחום הנדסת התוכנה וזוכה פרס טיורינג, נפטר לפני כמה שבועות, בגיל 91. הוא תרם תרומה מכרעת לחשיבה על בעיות מסוג זה, בספר קלאסי שכתב ובמאמרים שפרסם. הרעיונות שלו על תהליכי פיתוח רלבנטיים היום יותר מתמיד, והם ממשיכים להשפיע.עמית בן דור הגיע הפעם כדי לדבר על הנושאים הגדולים שהעסיקו את ברוקס, אבל מפרספקטיבה של ימינו - בעולם שיש בו למידת מכונה, Agile, ואוטומציה של בדיקות. דיברנו על שלבי הטרום-פרודוקטיביות בפרויקט, על עלות התקשורת הבין-אישית בזמן הפיתוח, על קשיים בסנכרון, על תלות טורית במשימות, על קוף הכאוס של נטפליקס, ועל איך עמית התחזה פעם לצ'ט-בוט, כדי לעשות ולידציה למוצר תוכנה חדש.האזנה נעימה,בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/12/25/profindler-tochna-schedule/

לפני ימים ספורים נחשף לעולם chatGPT, הפיתוח העדכני ביותר של OpenAI. מייד נשטפה הרשת במאות דוגמאות לשימוש בכלי הזה: כעזר בכתיבה, ביצירת קוד, במשימות אקדמאיות ופשוט בשיחות מדהימות. זהו צעד נוסף בעלייתן של של מכונות השפה, שעתידות למלא תפקיד מרכזי בכל מקום שבו יש משמעות לדיבור ולתפיסה מבוססת טקסט. אבל chatGPT הוא בעיקר עטיפה נגישה מאוד, כמוצר, ליכולות שברובן קיימות מזה חודשים.בפרק הזה דיברתי עם ים פלג, מפתח בתחום הבינה המלאכותית, מדען נתונים, ומייסדה של חברת הסטרטאפ-אפ Deep Trading, העוסקת במחקר פיננסי מבוסס מדע נתונים. הוא גם בין היחידים בעולם שהחזיקו בדרגת רב אמן כפולה, בפלטפורמת התחרויות במדעי הנתונים Kaggle. נפגשנו שעות מעטות לפני שחרורו של chatGPT, ולמרות שלא ידענו שהוא מגיע, חלק גדול מן השיחה נגע בדיוק לאותן יכולות בכלי החדש, שאותן ים הכיר היטב כבר קודם. דיברנו על מקור הקסם הטכנולוגי של מודלי השפה, מה צפוי אולי לקרות כאשר ינחת סוף סוף GPT-4, וגם - כיצד השתמש ים במודל שפה כדי לבחור מנה במקס ברנר. האזנה נעימה!בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/12/12/iasa-tochna-machine-language/

ראיונות עבודה הם רגעים מורטי עצבים בכל תחום, אבל בתחום הפיתוח נוספים להם גם מכשולים מיוחדים - כמו הראיון הטכני, למשל. בתקופה של אי-ודאות בשדה ההייטק, שלא לומר מיתון, הלחץ עולה. מה חשוב לדעת לפני שמגיעים אל המפגש הגורלי הזה? בפרק הזה אירחתי את רותם הבר, סמנכ״לית פיתוח בחברת קדמה (Qedma). רותם היא בעלת ניסיון רב בניהול בכיר בתוכנה במספר חברות מובילות בתעשייה, וראיינה מאות מועמדים למשרות בתחומים שונים. בשיחה איתה היא מגלה סודות קטנים אבל משמעותיים, מן הצד השני של השולחן. למה כל ראיון טכני, הוא בעצם ראיון אישיותי? איך כדאי לדבר על החברה הנוכחית או הקודמת שלכם? מדוע צניעות בראיון היא בעייתית? ולמה, גם עבור המראיינות והמראיינים, ראיונות עבודה הם בכלל לא דבר פשוט. האזנה נעימה,בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/11/22/eden-tochna-interview/

הפרק בשיתוף אינטל.בימים אלו משיקה אינטל את המעבד החדש ביותר שלה, ה- Core 13th Gen. מי שישמחו במיוחד ביום חג הזה, הם אתם ואתן - המפתחים והמפתחות. אבל איך יודעים באינטל מה בכלל רוצים אנשי הפיתוח מהמעבד שלהם? איך מתכננים מראש מעבד, שיתאים לצרכים העדכניים של תחום הפיתוח? עד כמה מעורבים מפתחי תוכנה במסלול המורכב הזה? התשובה היא: מעורבים מאוד. כי אם לא ידעתם, אינטל היא אחת מחברות התוכנה הגדולות בישראל. מהו הסוד שבאמצעותו מריצים שם תוכנות על מעבד שעדיין לא קיים?איתי לוי הוא Principal Engineer באינטל. הוא עובד כבר 14 שנה בקבוצת ה-Core, שמפתחת כלים המסייעים בתכנון השבבים. פיתוח תוכנה, אבל באקסטרים. בחלק גדול מהזמן, עוסקים איתי וחבריו בסימולטורים ואמולטורים, המאפשרים הרצה של תוכנות על מעבדים שעוד לא יוצרו; מוצרי חומרה סודיים, שאף אחד מחוץ לאינטל לא יודע עוד איך קוראים להם. עמית בן דור ואני דיברנו עם איתי על האתגרים המיוחדים שאיתם הוא מתמודד בתחום הפיתוח, על מה הם פרה-סיליקון ופוסט-סיליקון, על הרגע הגדול שבו מעבד חדש פוגש לראשונה את העולם, ועל כמה שפות יודע אצלו כל מפתח בצוות. האזנה נעימה, בועז לביא

זהו פרק שבמרכזו תעלומה. ״הסיפור על מל״; ספק אגדה, ספק פיסת היסטוריה, שעוסקת במתכנת מיתולוגי בשם מל, ובהברקת תכנות גאונית שיצר. את הסיפור עליו כתב מתכנת אחר והוא התפרסם לראשונה בקבוצת דיון בתחילת שנות השמונים. כל זה הוא פתח למחילת ארנב אינסופית בעומקה. מי היה מל? מהיכן הגיע? האם באמת ניתן לעשות מה שלכאורה עשה? ומה כל זה אומר על "המתכנת האמיתי"? תומר ליכטש הוא מתכנת, משורר וחוקר פולקלור האקינג, ודוד פרנקל הוא איש תוכנה. במסע שלהם בעקבות ״הסיפור על מל״, מסע אינדיאנה ג׳ונסי שנמשך כבר שנים ומגיע עד לפינות מופלאות בנידחותן, הם חושפים שכבה אחר שכבה מן ההיסטוריה הקדומה של פיתוח התוכנה. לאחרונה גם הקימו אתר, שמוקדש כולו לחידת מל. שוחחנו על אמנות התכנות, על רגע הבריאה של ההייטק, על הקונפליקט עתיק היומין בין הפיתוח למוצר ועל תוכנת בלק ג'ק, שלא מצליחה להפסיד.האזנה נעימה,בועז לביאלאתר של ״לולאת מל":https://melsloop.com/https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/24/doors-tochna-loop/

התקבלות לעבודה ראשונה כמפתח או מפתחת, ללא ניסיון קודם, היא אתגר עצום. האתגר גדל עוד יותר כאשר אין לכם השכלה אקדמית בתחום, ואת כל הידע צברתם בקורסים קצרים, או בלימוד עצמאי לחלוטין. אבל כל מכשול הוא גם הזדמנות. והאפשרויות לסלול לעצמכם את הדרך אל עולם הפיתוח, מגוונות היום יותר מאשר אי-פעם.אורי ברעם הוא מתכנת פרונט-אנד, שהתחיל לעבוד במקצוע רק לאחרונה, בסביבות גיל 40. את מרבית הדרך אל תחום הפיתוח הוא עשה באופן עצמאי, תוך בניית שגרה קשוחה המשלבת קורסים מ-Udemy ובניית פרויקטים, עד שהתקבל לתפקידו הראשון כמפתח. אורי הוא לא האורח הסטנדרטי בפודקאסט, אבל מעניין להסתכל על התחום גם מזווית אחרת, זווית הכניסה. הגענו אליו דרך פוסט שהעלה בקבוצת "עושים תוכנה", שבו ריכז תשובות ל-24 שאלות על פיתוח. אורי הוא אמנם ג'וניור, אבל נראה שיש הרבה מה ללמוד ממנו - במיוחד בתחילתה של שנה חדשה. דיברנו על השגרה שבנה לעצמו, על ההבדלים בין קורסים שונים ברשת, על קרמה בין מתכנתים, ועל למה ללמוד תכנות זה לא כמו ללמוד לרכוב על אופניים.האזנה נעימה,בועז לביאהאתר של אורי ברעם:https://ori-baram.dev/https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/11/panda-tochna-solo-learning/

לא כל יום מכריזה גוגל על שפת תכנות חדשה. גם לא כל שנה. אבל בסוף יולי זה קרה שוב: Carbon, פחמן בעברית, היא התינוקת החדשה של ענקית הטק. שפת תכנות טריה, שמשימתה הגדולה היא לשפר את כל מה שלא עובד ב-++C. האם היא תצליח לעשות זאת? ‎בפרק הזה שוחחתי עם עמית בן דור על השפה החדשה. עמית דיווח על ההתנסות הראשונה שלו איתה, סיפר על החידושים שהיא מציעה, וניתח את הדרך המבוזרת שבה היא אמורה להתפתח. מה תפקיד הקהילה בהתקבלותה? האם מדובר בעצם בתשובה של גוגל למשבר האקלים? ומהן הסיבות שבגללן כדאי ללמוד אותה? האזנה נעימה! בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/09/13/doors-tochna-carbon/

אימפריות נופלות לאט, אבל מהפכות טכנולוגיות קורות לפעמים מהר מאוד. תוך זמן קצר השתנה לחלוטין התחום של סינתוז תמונות. אם לפני ארבע או חמש שנים היינו מתפעלים ממשהו שנראה כמו ציפור, שאלגוריתם יודע לייצר בעצמו לאחר שאומן על אלפי תמונות של ציפורים, פתאום צץ אוסף של תוכנות, שמסוגלות להפיק תמונה, איור, צילום, דימוי, באיכות פנטסטית, כתוצר של דרישה טקסטואלית. טקסט טו אימג'. צייר לי כבשה בסגנון ואן גוך. רעידת אדמה מבוססת קוד, שמשנה את פני העולם היצירתי.בפרק הזה התארח מתי מריאנסקי - אמן קוד, יזם, מרצה ומעצב, וגם המייסד של קבוצת הפייסבוק עליית המכונות, שעוסקת בקשר שבין אלגוריתמים לבני אדם. מתי חלק מהנסיון שלו בעבודה עם כמה מן הכלים החדשים האלה - ומתברר שלא הכול כל כך פשוט. למה הוא התקשה כל-כך לייצר צילום של מכולה ששטה בים? מדוע מידג'ורני, אחד הכלים הפופולריים בתחום, לא מתעורר מהסיוט שלו? האם כדאי לתקן עוולות היסטוריות באמצעות בינה מלאכותית? ואיך ייראה עולם שאין בו מקום לבינוניות?https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/rafael-tochna-text-to-image/

האם יש כזה דבר: מוצר עם אפס תקלות? מערכת שאף פעם לא נופלת? רוב האפליקציות המסחריות ישרדו שיבושים פה ושם, כנראה שגם פייסבוק או טוויטר. אפילו טיקטוק, למרות מאסות המשתמשים, תחזיק מעמד. אבל כשמדובר על שירותי חירום, שיחות למוקד משטרה, למשל, אינטראקציה אחת שתיפול בשניה קריטית, היא עניין של חיים ומוות. במערכות כאלה, עמידות היא שם המשחק.בפרק הזה דיברתי עם נועם פרנקל, סמנכ”ל מחקר ופיתוח בחברת קרביין. קרביין היא ספקית של תקשורת חירום מבוססת ענן. שעוברות בה למעלה מ-150 מיליון שיחות בשנה. היא תומכת גם בוידיאו חי, הודעות מידיות, מיקום דינמי ועוד. נועם סיפר איך בונים מערכת שבה שרידות ויציבות חשובות יותר מ-velocity, למה דווקא סקאלה היא השפה שנבחרה לבניית השירות, מדוע הם מקבלים יחס מיוחד מ-AWS, ואיך עושים QA לפני שהמוצר בכלל קיים. האזנה נעימה, בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/08/04/wesure-tochna-longevity/

המעבר מחיים כשכיר או שכירה, למעמד של פרילנסר, הוא מאתגר. תמיד זה ככה. אבל בתקופה כזו, עם דיבור על מיתון וצמצומים אמיתיים, זהו מעבר מורכב במיוחד. ובכל זאת, מעניין לבחון את האופציה הזו אולי דווקא עכשיו, כי יש בה כמובן גם יתרונות לא מעטים. שליטה גבוהה יותר בזמן, התאמה של עבודה לסגנון חיים, פחות פוליטיקה ארגונית ולפעמים גם שכר טוב יותר, בשורה התחתונה. בפרק הזה התארח דימה וישנבצקי, מנהל Clientside, חברת בוטיק המספקת שירותי ייעוץ ופיתוח של מומחי פרונט אנד. הוא גם מנהל את קהילת Vue.js Israel ומרצה ויועץ לסטרטאפים. דימה קיבל את ההחלטה לצאת מעולם השכירים אל שדות הפרינלסרים לפני כמה שנים, ויש לו הרבה מה לספר על כך. מהו הפרילנס מיינדסט? מהם ההבדלים בין החלומות על חופש, למציאות? ואיך נראה יום עבודה של מי שקובע בעצמו את הכללים?האזנה נעימה,בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/07/24/refael-tochna-freelancer/

פרק בשיתוף ריסקיפייד.ארגוני פיתוח רוצים תמיד להשתפר, להאיץ את ה-Velocity, לשחרר צווארי בקבוק. פתרון נפוץ הוא לתת כלים שונים למפתחים, שיעניקו להם עצמאות. אבל עצמאות היא משהו קצת יותר מורכב מכלי כזה או אחר. זהו עניין של תפיסת עולם. כאן בדיוק נכנסת ה-DevOps Culture לתמונה. גישה שמתייחסת אל הפיתוח, הבדיקות וההעלאה לפרודקשן לא כחלקים נפרדים בפאזל, אלא כתהליך שלם שכולו באחריות המפתח. איך מגיעים למצב הזה? כמה הוא באמת יעיל? ומהם המכשולים בדרך?בפרק הזה התארח אריק פריאנטי, Head of DevOps בריסקיפייד, העוסקת במניעת הונאות אשראי באתרי סחר מקוון. אריק סיפר על המעבר מתלות לעצמאות ועל האופן שבו מעבר כזה משפיע על הארגון ועל המפתחות והמפתחים בתוכו. דיברנו על ההבדלים בין מקודד למהנדס, איך ההיכרות הקרובה עם כל מחזור הפיתוח משנה את הדרך שבה מפתחים מסתכלים על מה שהם עושים, ולמה מבחינת אריק, ככל שזקוקים לו פחות, ככה הוא הצליח יותר.האזנה נעימה,בועז לביא

עברתם סדרה מתישה של ראיונות, נבחנתן על יכולות הקידוד שלכן, לא ידעתם איפה אתם עומדים או עומדות בדיוק אבל בסוף התקבלתם. מזל טוב! עוד מעט יגיע היום הראשון בחברה החדשה. איך הוא ייראה? מה חשוב שיהיה בו? איך כדאי לחברה להתכונן אליו ומה צריכה להיות משימת הבכורה?בפרק הזה התארחה רינה ארטשטיין - מנהלת וטק ליד בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה, מרצה ומנטורית ועוסקת בקידום נשים בהייטק. רינה מכירה היטב את התהליך הרגיש הזה, אונבורדינג, משני הצדדים שלו. שוחחנו על תקשורת, על איך לתת לעובדת החדשה תחושה שהיא לא לבד, על טעויות נפוצות שעושים לפני ואחרי היום הראשון, ואפילו על אוכל - לא משהו שעוסקים בו הרבה בהקשר לאונבורדינג, אבל מסתבר שהוא דווקא משמעותי למדיי. האזנה נעימה,בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/07/03/doors-tochna-onboarding/

נכנסנו לתקופה של מיתון. או שלא. מה שבטוח זה שכנראה אולי. כך או כך, מפתחים ומפתחות, שהתרגלו להיות מחוזרים בלי שום מאמץ מצדם, עלולים למצוא את עצמם במקום קצת אחר. פחות נוח, אולי אפילו מלחיץ. איך כדאי להתנהל בתחום הפיתוח, בימים של אי-וודאות? מה חשוב להדגיש בקורות החיים? ומתי זה נגמר, ומופיע האור בקצה המנהרה?כד לדבר על כל זה הזמנו את רן בר זיק. בר זיק הוא ארכיטקט תוכנה בסולוטו, עיתונאי טכנולוגיה בהארץ ומרצה בחוג למדעי המחשב בקריה האקדמית אונו. שוחחנו על סיגנלים אישיים, וחשיבותם בזמנים כאלה, על איך מתמודדים כמפתחים עם חרדה, על משמעותה של תרומה לקוד פתוח בעת ספק-מיתון, וכמובן גם על גלאי נפיחות מבוסס בינה מלאכותית, שבר זיק בנה בעצמו בבית רק לאחרונה.האזנה נעימה! בועז לביא.https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/16/refael-tochna-recession/

פרק בשיתוף עם קלאודינרי.הנגשה של API למפתחים שעובדים בשפות שונות, בצורות שונות, עם צרכים שונים, היא אתגר לא פשוט. איך מתאימים את שמות הפונקציות כך שיתאימו לכולם, מפתחי ה-JavaScript ומקודדות ה-Kotlin? כיצד מאפשרים למתכנתים לגלות בעצמם, דרך הממשק, את מה שנדרש להם, מבלי לעבור בדוקומנטציה? ומה עושים כדי שהעדכונים לא יעוררו זעם, אלא שמחה? פטריק טולוסה הוא ראש צוות ה-SDK בקלאודינרי (פלטפורמת ענן לניהול מדיה דיגיטלית: תמונות ו-וידאו). הוא עובד בתעשייה כשמונה שנים ולנסיון שהוא הביא איתו לפרויקט הנגשת ה-API של המוצר היה ערך עצום. הוא מספר בפרק על Discoverability, מושג קריטי בהקשר ל-API, על איך מקבלים החלטות כשיש כל כך הרבה קולות שונים סביב השולחן, למה גישה אג'יילית לא בהכרח מתאימה לכל בעיה, ומהו המדד האמיתי שקובע האם הלקוחות של ה-API (כלומר מעל 1.2 מיליון מפתחים ומפתחות במקרה של קלאודינרי), אוהבים את מה שבנית.האזנה נעימה,בועז לביא.

תוכנות שעומדות מאחורי מערכות צבאיות הן רגישות במיוחד. הן צריכות להיות עמידות מאוד בפני תקיפה, האופן שבו הן פועלות אמור להיות ידוע לבודדים בלבד, ותהליך הפיתוח שלהן - כך לפחות נדמה - מתבצע כולו בחדרי חדרים. אבל למרבה הפלא, לקוד פתוח, כלומר, קוד שנכתב על-ידי קהילה, באופן שיתופי ושקוף, יש תפקיד הולך וגדל בעולם התוכנות למגזר הבטחוני. איך עובד המתח בין סודיות לבין פומביות? איך נפתחו הדלתות לשימוש בקוד פתוח למטרות צבאיות? והאם יש רשיונות קוד פתוח שאוסרים שימוש כזה?בפרק התארח עמי שלזינגר, יועץ קוד פתוח במערכת הביטחון, ובעבר דירקטור למיחשוב הנדסי ומוביל קוד פתוח בתעשיה האווירית. יש לו תפקיד משמעותי בכניסה של קוד בטוח למגזר הבטחוני בישראל. שוחחנו על הקשר בין תותחים לבורסה, על השפעת המלחמה בעיראק על פיתוח תוכנה בצבא ארצות הברית, ועל איך משפט מתמטי מהמאה ה-17 עזר לו לשכנע את מנכ"ל התעשיה האווירית לאמץ את הקוד הפתוח.האזנה נעימה, בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/05/30/dent-tochna-army-code/

נאמר שאתם יודעים או יודעות כבר שתיים או שלוש שפות תכנות. אולי אפילו ארבע או חמש. אחת למדת בבית ספר או באיזה חוג, שניה באוניברסיטה, שלישית כשהבנת שהשוק דורש פתאום לדעת גו, למשל, או פייתון. אבל האם ניגשת ללימוד השפה החדשה באופן מתודי? ויותר מזה – האם אכפת היה לך מהפרדיגמה שעומדת מאחורי השפה? בפרק הזה דיברנו עמית בן-דור ואני עם מיי בייסרון, מהנדסת תוכנה, מרצה ומנטורית, שעובדת כיום בצוות infrastructure ב-Forter. שוחחנו על הדרך המיוחדת שלה ללימוד שפה חדשה (זה קשור ל-Pacman) על העולם הקסום של התכנות הפונקציונלי, ועל איך אפשר ממש להתאהב בשפה, לא רק צרפתית או איטלקית, אלא שפת תכנות, כמו למשל קלוז'ר. שיחה עשירה ורבת-תפניות, שהתחילה בתכנות, והסתיימה ברגש.האזנה נעימה,בועז לביאלינקים שהוזכרו:Learning Functional Programming with JavaScript - https://www.youtube.com/watch?v=VgROF_J9ypUMey Beisaron - Back to Future: How 80s Arcade Games Taught me Clojure - https://www.youtube.com/watch?v=VgROF_J9ypUMaking Games at Runtime with Clojure - https://www.youtube.com/watch?v=0GzzFeS5cMchttps://www.ads.ranlevi.com/2022/05/15/canabd-tochna-new-language/

נוטים היום לדבר על למידת מכונה ועל הנגזרות השונות שלה, בתור מה שעומד בחזית ההתפתחויות סביב תוכנה – ואילו קוד קלאסי, דטרמיניסטי, כלומר, לא כזה שמבוסס איכשהו על למידה סטטיסטית, נתפס כמו משהו קצת פחות זוהר, פחות חדשני. אבל יש תחומים שבהם למידת המכונה לאו דווקא מצדיקה את ההייפ. ואפילו מיותרת, או מסוכנת ממש. בפרק הזה דיברתי עם יריב בש – שלא רוצה למידת מכונה בחברה שלו. יריב הוא מנכ״ל ומייסד-שותף של Flytrex Aviation, חברה שמתמחה בשליחויות באמצעות רחפנים, ומובילה את הקטגוריה בפרברי ארצות הברית. הוא גם היה מנכ״ל עמותת SpaceIL שהפגישה את החללית ״בראשית״ עם הירח. או במילה אחרת: ריסקה.שוחחנו על תוכנה וכלי-טיס מעופפים, על עירויי דם שנופלים עם מצנחים מהשמיים, ובעיקר: על למה הוא לא בוטח בלמידת מכונה, לא משתמש בה בחברה שלו, ועל איך כל זה קשור לרצף הבאגים – האנושיים והטכנולוגיים – שסיימו את משימת החלל של ״בראשית״. תיאור מרתק של האירוע הזה, מהזווית הכי פנימית שאפשר.האזנה נעימה,בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/05/01/doors-tochna-yariv/

מכונה וירטואלית בענן עשויה להקל מאוד על הנטל שכרוך בהחזקת שרתים באופן עצמאי. אבל כאשר מוותרים על בעלות, חייבים לשים לב היטב לתנאי ההתקשרות. כמו עם חדר כושר. האם המנוי הדיפולטיבי שמציעים לנו הוא האופציה הטובה ביותר? איך מתומחר השימוש במכונה וירטואלית, למה מיקום השרתים חשוב, והאם הסיפור הזה כדאי לנו בכלל כלכלית? התשובות לא מובנות מאליהן.בפרק זה של "עושים תוכנה" מתארח ממי לביא, ארכיטקט תוכנה וענן, שמוביל את תחום ה-Azure במלם מערכות. ממי עובד כבר למעלה מעשור עם הענן של מיקרוסופט ומסייע ללקוחות רבים לתכנן ולתחזק את הענן שלהם. יש לו גם קורסים דיגיטליים פופולריים על ארכיטקטורה וענן. ממי חושף בפרק סודות מקצועיים שיוכלו להוזיל לכם מאוד את השימוש במכונה וירטואלית של כל שירות, לאו דווקא של Azure. הוא מספר כמה קריטי להעריך את סוג הפרויקט שלנו, כמה חשוב לבחור נכון את סוג הדיסק שנשתמש בו בענן, ואפילו - מתי אפשר לדבר עם מנכ"ל מיקרוסופט על הנחה (אל תבנו על זה).האזנה נעימה,בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/04/17/nicoletti-tochna-cloud-prices/

בשנים האחרונות גברה מאוד המודעות לשאלת הפרטיות באינטרנט. מה שבעבר היה מין מערב פרוע, שבו כל חברה אספה עלינו נתונים בלי שום בקרה, הפך לשדה הרבה יותר מסודר, עם תקנות, כללים, אכיפה, והשלכות על כל אחת ואחד מאיתנו. שינויים במדיניות הפרטיות מצד חברות ענק כמו אפל או גוגל עשויים לגרום להפסדים של מיליארדים, לחברות אחרות. אבל איך נכנסת הטכנולוגיה לכל זה? בפרק הזה הצטרף אלינו עמית בן-דור, ממייסדי הפודקאסט, לשיחה עם דניאל חן. דניאל הוא Senior Data Scientist ב-Digital Turbine, שם הוא מוביל את פעילות ה-Data Science בישראל. Digital Turbine, שרכשה ב-2021 את Fyber הישראלית, מספקת טכנולוגיה שעוזרת למפתחי אפליקציות ומפרסמים למקסם את ההכנסות שלהם מפרסום. נדבר על שינויי הפרטיות הדרמטיים שהכריזה עליהם אפל בנוגע ל-ios14, על שיטות חדשות וישנות לאסוף מידע על משתמש שלא יודעים עליו דבר, וננסה לנחש מתי יהפוך ה-VR לשדה הקרב הפרסומי החדש.האזנה נעימה,בועז לביאמקורות מידע שדניאל הזכיר בפרק:https://www.adexchanger.com/https://www.facebook.com/groups/999449923520287/?ref=sharehttps://www.ads.ranlevi.com/2022/04/03/ferring-tochna-privacy/

פיתוח תוכנה נתפס כתחום שבו היעד הוא פתרון טכנולוגי של בעיות באמצעות קוד. לכן - בשביל להצטיין כמפתח או מפתחת, נדרש בסיס יציב של מתמטיקה, לוגיקה, ידע בשפות תכנות, והרבה שעות קידוד מול המסך. אבל האם אמנם המקודדים הכי טובים הם באמת המפתחים הכי טובים? אולי זהו מיתוס, שהגיע הזמן לנפץ?בפרק הזה אנחנו משוחחים עם רותם הבר - Director of Engineering בסולוטו. רותם היא מפתחת ומנהלת מנוסה ויש לה הסתכלות קצת אחרת על מה חשוב כדי להצליח ולהגיע רחוק בעולם הפיתוח. בעיניה, זה לא בהכרח קשור למשתנים, פונקציות ומיקרו-סרוויסז - אלא דווקא לדברים אחרים לגמרי. לאופן שבו מפתחות ומפתחים מבטאים את עצמם, לוקחים אחריות, ואפילו מקשיבים לאחרים בדיילי. האזנה נעימה,בועז לביא.https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/20/panda-tochna-great-developers/

פרק בשיתוף עם יוטפו.אנחנו מבינים היטב מהי חוויית משתמש ויודעים שמוצר תוכנה מוצלח, תלוי בחוויה הזאת. אבל בשנים האחרונות פורח השימוש במושג חדש - חוויית מפתחים. Developer Experience. הדגש הוא כבר לא רק על המשתמש או המשתמשת החיצונית של המוצר, אלא על מי שבונה אותו. איך הוא או היא מרגישים ביחס לתהליך העבודה על המוצר? כמה העבודה עצמה ברורה, קלה ויעילה? ואיך בכלל מודדים את הדבר הזה?רון ברבש, Tech Lead ביוטפו (סטארטאפ המסייע לאתרי אי-קומרס לשווק את המוצרים שלהם, באמצעות תוכן של גולשים וצרכנים) מספר בפרק מהי חוויית מפתחים, ולמה היא כל-כך חשובה לארגון, במיוחד כאשר הוא גדל. נשמע מה הופך מפתחים למאושרים יותר, איך מורידים מהם את העומס הקוגניטיבי ומהי הגיאומטריה המתאימה ביותר לצוות פיתוח.האזנה נעימה.

לפעמים נדמה שנגישות היא מילה שמתייחסת רק לאוכלוסיות מסוימות - בני אדם עם מוגבלות - אבל למעשה, מוגבלות יכולה לאפיין כל אחד ואחת, בזמן מסוים. בחושך, כולנו קצת יותר מוגבלים. כשאנחנו עם הסמארטפון, אין לנו עכבר לעבוד איתו. כולנו עלולים לסבול מפציעה, שמקשה עלינו לתפעל את המחשב. נגישות היא פתיחות לצורות שימוש אחרות בתוכנה שיצרנו. לעתים אלו צורות יעילות יותר, גם עבור משתמשים מן השורה. ויש קהל עצום שזה חשוב לו.‎ניר חורש, מוביל תחום הנגישות בוויקס, מפתיע בפרק הזה עם זווית אחרת על הנושא המורכב של נגישות. מתברר שחשיבה עמוקה על נגישות בתוכנה, היא בעצם דרך לשפר את מה שאנחנו בונים בקוד. המון דברים מובנים מאליו נראים פתאום אחרת, כשמסתכלים עליהם מזווית של משתמש שהוא לא בהכרח אנחנו. איך מדמיינים אופציות אחרות לקריאת עמוד אינטרנט? לשימוש במקלדת? ומה חשוב למתכנתים לדעת על קוראי מסך?האזנה נעימה,בועז לביא.https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/28/panda-tochna-accessibility/

צד הפיתוח וצד המוצר הם שני צדדים של אותה מטבע, אבל לפעמים מוצאים את עצמם שני הצדדים במרכזה של זירת היאבקות. האם המתח הזה הוא בלתי נמנע? אולי הוא אפילו טוב? תורם? מהם הסודות שעוזרים לאנשי הפיתוח ואנשי המוצר לשתף פעולה, במקום לסיים את הספרינט באיזו חניקה? דנה מיולגאי היא סמנכ"לית מוצר ומייסדת שותפה ב-Fibo - סטארטאפ המסייע לאנשים לקבל את מה שמגיע להם מרשויות המס. בהשכלתה היא בוגרת של מדעי המחשב. איתמר אפלבלט הוא CTO ומייסד שותף באותו סטארטאפ בדיוק. בפרק הם מכניסים אותנו אל פגישות העבודה שלהם, חלקן קסומות ומלאות סוסי פוני, ואחרות - קצת פחות. לפעמים הם אפילו מחליפים צדדים בשולחן. מה עוזר להם לשמור על יחסים בריאים בין פיתוח למוצר? למה הם אוהבים מפתחים שמציקים לאנשי המוצר? ומי אמר על מפתחים ש"אתה לא משלם כל-כך הרבה לאנשים כל-כך חכמים, בשביל להגיד להם מה לעשות?"האזנה נעימה,בועז לביאhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/02/14/ferring-tochna-pituch/

הוא התחיל כרעיון תיאורטי משונה, אי-שם במאה הקודמת, אבל היום כבר מפתחים אבטיפוסים שלו במיקרוסופט, גוגל, IBM, אמאזון ועוד. המחשב הקוונטי, אם יממש את ההבטחות, יטלטל הרבה ממה שאנחנו יודעים על מחשוב. אבל איך הוא ישפיע על מי שאמורים לכתוב את התוכנה שתרוץ עליו? איך ישתנו חייהם של המפתחות והמפתחים?הפיזיקאי ד"ר נסים אופק הוא מייסד שותף ומהנדס ראשי ב-Machines Quantum, שבונה מערכת בקרה למעבד הקוונטי. ב-2020 הכריזה החברה על שפת תכנות חדשה, Qua, שנוצרה במיוחד לסביבה הקוונטית. בפרק מספר נסים על ההבדל בין כתיבת קוד למחשב קוונטי לבין כתיבה למחשב רגיל, למה לכל הרצה של אלגוריתם הוא קורא "ניסוי", ואיך זה ש-3 ועוד 5 שווים לפעמים 17. האזנה נעימה,בועז לביא.https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/24/panda-osimtochna-quantim/

מערכות המלצה עומדות היום מאחורי כמעט כל אתר ואפליקציה. הן הסוד הגלוי שמפעיל רשתות חברתיות, אתרי קניות ומנועי חיפוש. הן יודעות עלינו המון, מכירות אותנו לפעמים טוב מאיתנו, ועוסקות בלי הרף בלנחש את הצעד הבא של כל יוזרית ויוזר. עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט, הוא Head of Data Science and AI ב-Artlist, שמספקת תוכן וכלים ליוצרים. מערכות המלצה הן כלי עבודה יומיומי שלו. הוא מספר בפרק על הגישות השונות שמפעילות אותן, על האופן שבו אלגוריתמים ופסיכולוגיה שלובים זה בזה, ועל האתגרים המיוחדים שיש בפיתוח שלהן. איך יודעים מה תאהב מישהי שרק עכשיו נרשמה לאתר? מה תפקידם של הבנדיטים הידועים לשמצה? ולמה כל כך קשה להיחלץ מתיבת התהודה?האזנה נעימה,בועז לביא.https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/09/excelence-osimtochna-mumlatz/

אמנות גנרטיבית היא אמנות שנבנית באמצעות תוכנה. במקום להתלכלך בצבע שמן, או להוריד פוטושופ, יוצר האמן אלגוריתם, שבתורו מצייר את עבודת האמנות. הקסם מתחולל במשולש שבין המתכנת, הפיקסלים ושורות הקוד.מתי מריאנסקי, אמן קוד, יזם, מעצב ומרצה (וגם מייסדה של קבוצת הפייסבוק "עליית המכונות") משתעשע כבר שנים עם אמנות גנרטיבית. אבל רק עכשיו, בעקבות פריחת תחום ה-NFTs, הוא הפך את התחביב לעיסוק מרכזי. בפרק הוא מספר כיצד מממשים משיכות מכחול עם קוד, איך משרבטים פרצוף על ידי רשת נוירונים, ומה הוא אומר למי שטוען שזו בכלל לא אמנות. האזנה נעימה,בועז לביא.https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/26/exelencetrade-osimtochna-picasso/

קרה לכם שהתקשרתם למוקד של חברה להתלונן על שירות גרוע וקיבלתם יום לאחר מכן sms שמבקש לדרג את האפליקציה שלהם ב5 כוכבים? כן זה מעצבן ואפילו מגוחך, אבל יש לזה סיבה טובה. ברוב הארגונים המידע מפוזר על מספר כלים ואחסונים שאין ביניהם חיבור.בפרק אירחנו את אור בר יוסף (בריו) מנהל קבוצת פיתוח במרכז הפיתוח של SAP בישראל שפיתח מערכת שפותרת את הבעיה הזאת בדיוק. הוא סיפר לנו על הקונספט של מערכת CDP וכיצד הם פיתחו את המערכת שלהם רק בשנה אחת (!) באמצע התפרצות הקורונה.האזנה נעימה, עמית בן דור.

ראספברי פיי הוא מחשב בגודל כרטיס אשראי, אבל עם כוח משיכה של מחשב על. מפתחים ומפתחות נשבעים בשמו, בונים עליו אפליקציות ביתיות, ומעיזים לעשות איתו דברים שלעולם לא היו עושים על הלפטופ. מה קוסם בו כל כך ומדוע כדאי לכל מי שקוד הוא חלק מחייהם, ללמוד איך לעבוד איתו?רן בר-זיק, ארכיטקט תוכנה בסולוטו, עיתונאי טכנולוגיה בהארץ ומרצה בחוג למדעי המחשב בקריה האקדמית אונו, חולק איתנו את תשוקתו הגדולה אל הראספברי פיי, מסביר למה לא חייבים להיות מומחי אלקטרוניקה כדי לעבוד איתו, ומספר על הכלים הפרועים (שלא לומר מופרעים!) שהוא בונה עם המחשב הזעיר הזה.האזנה נעימה,בועז לביא.https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/12/panda-osimtochna-fantasy-computer/

איך מקבלים החלטות אסטרטגיות בחברות טכנולוגיה? פעם בעיקר מתחושות בטן, אבל היום בעזרת בינה עסקית (bi). התחום התפתח ומוביל חברות להשקיע בו משאבים רבים ואיך נראה יום של אנליסט או מפתח BI?בפרק זה אירחנו את גיל לוז, ודיברנו על איך לממש גישה אנליטית בחברה, ומה העקרונות החשובים ביותר. דיברנו גם על איך בונים מחלקת BI בארגונים בגדלים שונים ועל הקונספט החדשני של ״המפתח האנליסט״ ולמה כדאי לכל מפתח לקחת אותו ליומיום שלו.האזנה נעימה, עמית בן דור.https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/28/riskified-tochna-mefateach-analyst/

איך ארגון גדול כמו בנק או חברת ענק עובר לענן?האתגרים של ארגונים גדולים שמחזיקים Data centers הם לא פשוטים, וכדי לענות על חלקם הם מעוניינים לשלב מעבר לענן.אבל כאן רק מתחיל עולם חדש של אתגרים ושאלות כמו: "מהי האסטרטגיה הנכונה למעבר?" "מה היתרונות במעבר לענן ואיך אפשר לנצל אותם בלי הרבה מאמץ?" "האם אנחנו צריכים לשכתב את כל השירותים שלנו?"בפרק אירחנו את אנדריי טיצקוב לשיחה על כל הנושאים המרוכבים האלה, ולמדנו על התהליך והאסטרטגיות השונות שאפשר לבחור בהן.הכרנו כלים ויכולות חדשות שיכולים לעזור במהלך שכזה, כך שיהיה נוח ומתוחכם.האזנה נעימה,עמית בן דור.

חוב טכני הוא מושג מבלבל. האם זו פשרה הכרחית בדרך למפגש מהיר עם השוק? או שאולי מדובר פשוט בדרך יפה להגדיר קוד גרוע? מי הכי כדאי שיקבל החלטה לגביו - אנשי הפיתוח או אנשי הכספים? ומה עושה מס ההכנסה האמריקאי עם חוב טכני בן 60 שנה?בפרק זה מדבר בועז לביא עם ממי לביא (אין קרבה משפחתית!), יועץ בכיר וארכיטקט תוכנה, על חוב טכני: מתי הוא טוב, מתי רע, ומתי אינסטגרם כמעט קרסה בגללו.האזנה נעימה,בועז.אנו שמחים להציג לכם את הפרק הראשון של מגיש חדש לתוכנית - בועז לביא: כותב, במאי ומעצב משחקים. כותב ומרצה על בינה מלאכותית ואלגוריתמים יצירתיים, בין השאר ב"מוסף הארץ" וכחבר מערכת בקבוצת הפייסבוק "עליית המכונות".https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/07/nvidia-osimtochna-chov-techni/

אחד האתגרים החשובים ביותר בהטמעת שירותי ענן בחברה שלך היא מודל העלות של הענן. כל טעות יכולה להיות עניין מאוד כואב למנהלים, משתמשים ומתכנתים בענן. מדוע חשוב גם שהמתכנת או המתכנתת בקצה ידעו להרכיב משקפיים אחרות כדי לייצר מודל עלות איכותי יותר?בפרק הזה בסדרת above the cloud עם שותפי הענן של google cloud אירחנו את ארז תורג׳מן, מנהל אזור אירופה בחברת cloudzone והאיש שיכול ללמד אותנו איך להסתכל על הענן גם מזווית העלות.האזנה נעימה,עמית

ביום שמשי נחמד ותמים, בעודכם יושבים על המטריקות והלוגים של הproduction משהו נראה קצת מוזר.אחרי כמה שעות תחושות הבטן מתאמתות ונראה שמשהו רע קורה שם - וחייבים לעבור למוד מלחמה.נשמע מוכר? בפרק אירחנו את עינב מס VP R&D בOribi שסיפרה לנו על מקרה כזה שעברה ואיך היא והחברה יצאו חכמים וחזקים יותר ממנו.ענינו על השאלות איך מתמודדים עם מצב כזה? מה נכון לעשות בשלבים הראשונים? ואיך מתנהלים מול הלקוחות בחוץ?האזנה נעימה,עמית.https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/24/tizmoret-osimtochna-production/

נושא ה-MLOPS הוא ה-תחום הצומח בעולם הפיתוח. חברות רבות מחפשות כיצד להשתמש בהתלהבות הגדולה ובפיתוחי הAI החדשים. אך כדי להצליח להטמיע מערכות MLOPS בארגון, ישנם לא מעט דברים שכדאי להכיר.בפרק הזה בסדרת above the cloud עם שותפי הענן של google cloud אירחנו את גיא שפיר, CTO בחברת WIDEOPS שיסביר לנו על הקונספט של ML Ops, איך הוא מתבטא בחברות בשלבים שונים, נביא גם כמה סיפורים מעניינים של שימושים בקונספט ונראה את הכלים שגוגל מעמידה לרשות חברות כדי לעזור להטמיע מערכות MLOPS.האזנה נעימה,חן

השיפורים הטכנולוגים במעבדי המחשב בעשרות השנים האחרונות, הביאו את המחשבים לכל בית ויחד איתם את שפות התוכנה. מאז, כל שינוי טכנולוגי יכול להביא איתו שינויים אינהרנטים לשפות התכנות ועלול גם להפוך אותה ללא רלווטנית. האם וכיצד אפשר לייצר שפה גמישה? מה יהפוך שפה לפופולרית והאם בעתיד בכלל נצטרך לדעת שפות תכנות?האזנה נעימה,רן לוי.https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/10/jamesrichardson-osimtochna-smalltalk/

כשקוברנטיס יצא וכבש את השוק, עדיין היו חסרים בו חלקים כדי שירוץ בצורה חלקה ומלאה. בפרק הזה בסדרת above the cloud עם שותפי הענן של google cloud אירחנו את ערן חצרוני ארכיטקט בכיר מ - DoIt International, והכרנו את ההיסטוריה של שירות gke על הענן של גוגל שהיה החלוץ בשירותי הענן המנוהלים ומוביל עד היום בחדשנות.האזנה נעימה,עמית

איך אפשר לכתוב שפת תכנות חדשה? האם יש גבול לעומק? האם ומתי כדאי לפתח שפת תכנות חדשה ואילו השפעות יש לארגונים על הפיתוח?בפרק הזה של עושים תוכנה רן לוי, האיש שרוצה לדבר על שפות תכנות כל היום, מראיין את גלעד ברכה, שעבד על פיתוח ג'אווה, דארט וניוספיק, האיש שכדאי לדבר איתו אם רוצים לדבר על שפות תכנות.האזנה נעימה,רן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/26/panda-osimtochna-sfat-tichnut/

צורך אמיתי בשטח ותיאוריות שונות קיימות בשפע בעולם הMLOps, אבל מה הוא שינה בפועל?בפרק זה איתיאל אירח את עמית שוב לשיחה על הצד הפרקטי של הדברים, איזה Data stores, כלי ניטור וAPI חדשים פותחו בעולם הMLOps ומה המשמעות של כל אחד?דיברנו בין היתר על feature stores, experimentation management, והתמקדנו בכלי שחולש על כולם - הPipeline.האזנה נעימה,עמית ואיתיאל.https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/05/toneline-osimtochna-datascience/

אחת לכמה שנים צומח תחום חדש בעולם הפיתוח, ואנחנו עדים לתופעה כזאת שקוראת ממש עכשיו.פרציות הדרך בעולם הAI והhype הגדול גורם לכך שכל חברה רוצה להוסיף AI למוצרים שלה, אבל מסתבר שזה די קשה - לא רק מהצד האלגוריתמי אלא גם מבחינת תשתיות ותהליכים.בפרק איתיאל אירח את עמית לשיחה על הסיבות, הhype החדש והמשמעות של המונח MLOps. וגם - למה התחום החדש צריך לעניין כל מפתח?האזנה נעימהאיתיאל ועמית.https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/26/kidiwatch-osimtochna-mlops/

סדרה חדשה בתוכנית, בה נשתף אתכם, הקהילה של עושים תוכנה, בפרק. נשאל אתכם שאלה הקשורה למקצוע וביחד ננסה ללמוד להיות טובים יותר. ובפרק הפעם: מה הטעויות הכי גדולות שעשיתם, ומה אפשר ללמוד. חברי הקהילה שיתפו אותנו ואנחנו הוספנו גם טעויות וחוויות שלנו.האזנה נעימה,חן ואיתיאל.https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/08/toneline-osimtochna-kehila/

בשנים האחרונות ועם עלייתם של עוד פריימוורקס וספריות כגון: אנגולר, ריאקט, ויו ואפשר להזכיר גם את קודמותיהן: backbone, ember, knockout ובנוסף להתחזקות ביכולות הדפדפן צד הפרונט אחראי על הרבה יותר דברים מבעבר ומסוגל לכך מבחינה ביצועית.יחד עם הדברים הטובים הגיעו גם אתגרים שאחד מהם הוא איך לנהל עכשיו את המידע שמוצג באפליקציית הפרונט שלי באופן חכם ויעיל. מכאן התחילו לדבר לא מעט על המונח - state management ויחד עם זאת נוצרו כמובן גם ספריות שיודעות לעשות את זה ואיך לא, גם עליהן כולם רבים מי טובה יותר (:היום נדבר על הקונספט הזה שנקרא state management, מה זה בכלל? למה זה חייב להיות מנוהל בצד הקליינט? נשמע גם על צורות שונות של ניהול הstate ונאתגר את המחשבה עד שבסופו של דבר נדבר גם על מה צופן לנו העתיד בנושא הזה.האזנה נעימה,חן.https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/19/panda-osimtochna-state-management/

בפרק השלישי של Game Changer נדבר על מנועי משחקים - הדבר שתראו רוב היום מול המסך שלכם בדרך ליצירת משחק. מה בדיוק עושים מנועי משחקים? איזה מנוע כדאי לבחור ללמוד, ומה הדברים שאפשר לעשות איתם?לפרק זה חוזרים שוב:ליאור חדשיאן - CTO של חברת גברא גיימסוניר מירצקי - יועץ ומנהל הפצה בכיר ב CrazyLabs, מרצה בתוכנית לעיצוב ופיתוח משחקים במכללת שנקר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר GameIS - עמותת תעשיית פיתוח המשחקים בישראלהאזנה נעימה,איתיאלhttps://www.ads.ranlevi.com/2021/07/06/takeaway-tochna-game-changer/

אחד המהלכים המעניינים של השנים האחרונות שמור למיקרוסופט, שעשתה פנייה חדה באסטרטגיה הכללית שלה אך גם בעולם הפיתוח ובאופן ספציפי בעולם ה.NETאירחנו שוב באולפן את תמיר דרשר שסיפר לנו מה השתנה ואיך זה משפיע על האקוסיסטם המיקרוסופטי. דיברנו על השינויים בין .net framework ו.net core ועל האיחוד ביניהם.האזנה נעימה,עמית.https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/21/yangodeli-osimtochna-comback-dot-net/

בחלוקה גסה אפשר להגיד שיש שני סוגי מפתחים: כאלה שתומכים נלהבים של מייקרוסופט וכאלה שסולדים מהאקוסיסטם שענקית הטכנולוגיה יצרה. האם המהפכה הדרמטית שמייקרוסופט עושה בשנים האחרונות משנה? או האם בכלל קיים שינוי?תמיר דרשר, האיש למשימות המיוחדות כאן כדי להסביר לנו.האזנה נעימה,עמית.https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/09/seker-osimtochna-net/

אם פעם חברות ישראליות גדלו רק לאקזיט בסדר גודל כלשהו אז היום יש הרבה יותר חברות ישראליות ששוות מעל מיליארד דולר, יוניקרונז, והן מעסיקות לעיתים גם אלפי אנשים.יש אומרים גם שאנחנו הופכים לסקיילאפ ניישן לעומת סטרטאפ ניישן.האם זה מחייב שהתרבות האירגונית צריכה להשתנות?היום בפרק מיוחד עם פורטר אנחנו מארחים את אורן אלנבוגן לפרק שכל מפתח ומפתחת צריכים לשמוע. האזנה נעימה,חן.קישורים לפרקhttps://dojo.engineering/https://softwareleadweekly.com/https://managerreadme.com/http://downleft.com/https://www.progression.fyi/

אחרי שבפרק הקודם הצגנו את תעשיית הגיימינג, עכשיו הגענו לתכלס - איך אני יכול להתחיל ולהפוך למפתח משחקים.נספר על הקשיים, היכולות הנדרשות, השכר, והדרך הצפויה לכם עד למשחק המוזהב המיוחל.איתי בפרק נדבר שוב עם:ליאור חדשיאן - CTO של חברת גברא גיימסוניר מירצקי - יועץ ומנהל הפצה בכיר ב CrazyLabs, מרצה בתוכנית לעיצוב ופיתוח משחקים במכללת שנקר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר GameIS - עמותת תעשיית פיתוח המשחקים בישראלהאזנה נעימהאיתיאל.https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/09/2sit-osimtochna-game-changer/

אנחנו שומעים על TypeScript מכל כיוון בשנים האחרונות. יכול להעיד באופן אישי שאין פרויקט שאני לא נתקל בו בTS או שומע שמתלבטים אם לעבור בהדרגה מJS. זו גם נהייתה בטופ 5 של השפות הפופולריות לפי סקרים של מיליוני מפתחים בעולם (אל תדאגו, עדיין לא עברו את js)אבל, האם אתם באמת מבינים מה הפך את TS למטאור של שפות התכנות? מה גרם לה להיות כל כך פופולריות?מעבר לתכונות שתוכלו למצוא בכל מקום נשמע היום סיפור מעוד זוויות מבניה. נשמע על כמה אירועים ספציפים בהיסטוריה שהחליטו על אסטרטגיה מסויימת שאפשר להגיד שממש הכריעה את המשוואה. החלטה אחרת לא בטוח הייתה מביאה אותה לאן שהיא הגיעה היום.האזנה נעימה,חן.קישוריםhttp://orta.io/notes/js/why-typescripthttps://github.com/Microsoft/TypeScript/wiki/TypeScript-Design-Goalshttps://www.youtube.com/watch?v=FILvmkB3I5Yhttps://www.ads.ranlevi.com/2021/04/25/panda-osimtochna-typescript/

בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפתחויות מרתקות בתחום הבינה המלאכותית כשאחת ההשפעות שלה שמעוררת חשש גם בקהילות המפתחים היא מקצועות שמוחלפים על ידיה.אירחנו באולפן את פרופ׳ ערן יהב, כיום CTO בחברת Tabnine לדבר על פרודוקטיביות של מפתחים, לנתח מה קשה בעבודה של מפתחים ומה העתיד צופן לנו באינטראקציה בין בינה מלאכותית וקוד.האזנה נעימה, עמית.https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/11/tapuach-osimtochna-ai-coders/

יש מכנה אחד משותף להרבה ממאזיני עושים תוכנה. משהו שמלווה את החיים של רובנו כבר שנים רבות, ולא אני לא מדבר על אהבה לדארק מוד - אני מדבר על גיימינג. כבר מגיל חמש הייתי משחק דיאבלו ואייג' אוף אמפייר ועוד משחקים רבים נוספים שבלעדיהם כנראה האהבה שלי למחשבים פשוט לא הייתה קיימת, ואני בטוח שאני לא היחיד:הרבה מאנשי ההייטק הפכו לסקרנים לתחום בזכות אותם משחקים שהיו משחקים עוד בתור ילדים, והם אלו שמשכו אותם ללמוד מדעי המחשב בגיל מאוחר יותר. להרבה מאיתנו אני בטוח היה פעם את החלום לייצר את משחק החלומות שלהם. להיות אחראי לפיפא/באטלפילד הבא או משחק האסטרטגיה שכולם ישחקו בו, אבל החלום הזה נמוג לאט לאט לתוך המציאות היום יומית.אבל למה שהוא יימוג?סדרת הפרקים Game Changer תחשוף את תעשיית הגיימינג, שגדלה מאוד בשנים האחרונות, ותציג לכם את הדרך כיצד אפשר להפוך ממפתח - למפתח משחקים. בפרק הפעם אנחנו נותנים מבוא לסדרה ומספרים על תעשיית הגיימינג ומה מצבה היום בארץ ובעולם. איתי מדברים שניים:ליאור חדשיאן - CTO של חברת גברא גיימסוניר מירצקי - יועץ ומנהל הפצה בכיר ב CrazyLabs, מרצה בתוכנית לעיצוב ופיתוח משחקים במכללת שנקר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר GameIS - עמותת תעשיית פיתוח המשחקים בישראלהאזנה נעימה,איתיאל.

בכל כמה שבועות אנחנו שומעים על פרשייה חדשה בכלי התקשורת על פריצה מסיבית לשרתי חברה וגניבה של זהויות או גרוע מכך.באולפן אירחנו את משה פרבר ועברנו על האיומים, הסיכונים ווקטורי ההתקפה הנפוצים והחשובים ביותר בתחום אבטחת מידע בענן ושמענו סיפורים עסיסיים ועדכניים שקשורים לכל אחד מהם.למדנו גם על הדרכים להגן ולהמנע מכל אחד מהם.האזנה נעימה,עמית.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/14/tmura-osimtochna-cloud-sec/

פיתוח וdeployment על גבי הענן הופך לנפוץ יותר ויותר ומביא איתו הרבה חידושים שמשפרים את היכולות שלנו לפתח מהר יותר אפליקציות גדולות ומורכבות יותר.אחד מההיבטים המעניינים שמשתנה עם המעבר לענן הוא נושא הsecurity וההתמודדות איתו.הזמנו לאולפן את משה פרבר, יועץ ואושייה בתחום הCloud Security ופרשנו את המונחים החשובים ביותר בענן, דיברנו על מודל חלוקת האחריות וענינו גם על השאלה משם הפרק וכמו כן על אחרות.האזנה נעימה, עמית.https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/28/overwolf-osimtochna-cloudsec/

כל הורה שניסה ללמד את הילדה או הילד שלו אי-פעם לתכנת בטח נתקל בבעיה הגדולה ביותר - המוטיבציה. אפילו אנחנו מתמודדים איתה בתור אנשים בוגרים אז בטח שהילדים שלנו יסבלו מאותה הבעיה.איך מעוררים את המוטיבציה לתכנת? מתי צריך להתחיל ללמד תיכנות והאם יש הבדל גישה בין ילדות וילדים?ישי פינצ׳ובר (ממייסדי code monkey) ואני דיברנו על השאלות האלו ועוד דברים חשובים.האזנה נעימה,רן לוי. (לא, זו לא טעות!)https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/14/tastewise-osimtochna-coding-for-kids-2/

אנו מתקרבים לעולם בו מתמטיקה, ספרות, אנגלית וכולי יאמרו באותה נשימה עם תכנות כמקצועות ליבה. כמעט בכל תחום תעסוקה, ידע בסיסי בתכנות הוא אלמנטרי. אבל עולם התכנות המודרני עשיר בשפות ופלטפורמות מכל סוג: מי מהן מתאימה כדי להכיר לילדנו את עולם התוכנה? בפרק זה של עושים תוכנה דיברנו עם ישי פינצ'ובר (ממייסדי Code Monkey) על הכלים והפלטפורמות הזמינות לנו היום ללימוד תוכנה, יתרונותיהן וחסרונותיהן.האזנה נעימה,רן לוי. (לא, זו לא טעות!)https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/01/overwolf-osimtocha-programming-kids/

בפרק הזה שהוא פרק המשך על Observability וניטור מערכות אירחנו שוב את דותן הורוביץ, Developer advocate בLogz.io ופעיל בקהילת הקוד הפתוח והתמקדנו בכלי הקוד הפתוח הנפוצים היום בתחום כמו Prometheus, הELK Stack ואחרים ותחומי האחריות השונים שלהם במשימת הObservability.דיברנו על טיפים וBest practices מרמת הקוד הלוקאלי ולמעלה.האזנה נעימה, עמית.https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/13/takeaway-osimtochna-lenater/

לקום באמצע הלילה זה אף פעם לא כיף, במיוחד כשהשירות של החברה נפל ולאף אחד אין הסברים.בפרק אירחנו את דותן הורוביץ, developer advocate בLog.io ופעיל בקהילת הOpen Source ודיברנו על תפיסת עולם שהיא גם Buzz word חזק כיום - Observability.דיברנו על איך מיישמים את תפיסת העולם החל מארכיטקטורה עד כדי Best practices בקוד היומיומי שלכם, וסקרנו את הפתרונות החזקים בשוק בדגש על קוד פתוח.האזנה נעימה, עמית.קישורים מהפרק: https://anchor.fm/openobservabilityhttps://www.ads.ranlevi.com/2021/01/07/soham-osimtochna-logmonitor/

המודל המסורתי של צוותי מפתחים לפי תחום לא תמיד מחזיק בסקייל.ככל שגודלים לעתים נוצרים צווארי בקבוק אשר מונעים מחברה להתקדם מהר ומאיתנו המפתחים לפתח ולדלוור ביעילות וגמישות.אחד הפתרונות הפופולרים למקרה זה הוא גילדות.החברה הראשונה שעבדה במודל רשמי כזה היא ספוטיפיי לפני קרוב ל10 שנים ומאז עוד ועוד חברות בעולם ובארץ אימצו את המבנה או חלק ממנו.בפרק דיברנו על גילדות, גלידות וחברות שאימצו את המודל הזה ומשתפות מהידע שלהן.האזנה נעימה!לינקים לפרקhttps://achardypm.medium.com/agile-team-organisation-squads-chapters-tribes-and-guilds-80932ace0fdchttps://www.linkedin.com/pulse/scaling-engineering-guilds-aviran-mordo/Chen's newsletter subscribe - http://eepurl.com/hkVUYHChen's Twitter - https://twitter.com/chenosfeldmanhttps://medium.com/wix-engineering/how-to-keep-your-developers-refreshed-with-guild-week-3eddd62df09ahttps://milog.co.il/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%94https://www.gong.io/careers/https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/23/kits4me-osimtochna-guilds/

אחרי שאתמול הצגנו את קונספט הDesign Systems, היום בחלק השני ניכנס לעובי הקורה ונסביר על התהליך העבודה בשיטה, נבין את היתרונות בשיטה שכוללת גם הרבה דברים מעבר לBuild.נספר על המוצרים הקיימים שיכולים לעזור לנו ונבדוק איך אנחנו יכולים לאמץ אותה בחברה שלנו.האזנה נעימה,חן ואיתיאל.קישורים: חברות משתתפות בפרקhttp://www.gong.io/https://www.outbrain.com/-https://medium.com/outbrain-engineering/5-tips-for-adding-design-system-to-existing-products-c401f65ad689http://eepurl.com/hkVUYH - הרשמה לניוזלטר החדש של חןhttps://www.ads.ranlevi.com/2020/12/09/soulmate-osimtochna-designsystems-p2/

להיות מפתח פרונטאנד היום נהיה דבר מאוד מורכב.שמקבלים את הבריף לעיצוב העמוד יש המון דרכים לקודד אותו בצורה יעילה ונכונה.אבל האם ההסתכלות ברמת העמוד הספציפי היא נכונה?לא בהכרח, כי העמוד עצמו מורכב בעצם מרכיבים קטנים שמורכבים מרכיבים יותר גדולים וכך הלאה.אם לא חשבתם על הדברים הללו בשלבים הראשונים של הפיתוח החוב הטכני שלכם יחד עם עוד עמוד ועמוד שתקודדו.בפרק הצגנו את הקונספט שתפס מאוד בשנים האחרונות בחברות קטנות עד ענקיות (כגון: Atlassian, Github ועוד).האזנה נעימה!https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/08/panda-osimtochna-designsystems/

למה ואיך צמחה ארכיטקטורה מבוססת streaming והפכה לאחת הפופלאריות בשנים האחרונות?בפרק אירחנו את תמיר דרשר ודיברנו על איך צמח הרעיון של streaming ואיך הוא עובד בפועל, על היתרונות, המגבלות והטכנולוגיות למימוש פתרון כזה.בפרק גם דיברנו על בעיות בעולם התורים והצגנו את רעיון הbuffering ופתרונות שונים.האזנה נעימה, עמית.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/25/takeaway-osimtochna-kafka/

תורים הם כיום כמעט מרכיב חובה בכל מערכת תוכנה עם מאפיינים א-סינכרונים.בפרק אירחנו את תמיר דרשר, והבנו למה תורים חשובים בבתי קפה ובמערכות תוכנה מודרניות, למדנו על החלקים השונים ועל מודל ה pub-sub.בנוסף אירחנו לפינה בחסות juseat-takeaway את דימה שהסביר לנו על פיתוח שירות תשלום אונליין בסקייל.האזנה נעימה, עמית.קישורים מהפרק: my talk about messaging patterns - https://youtu.be/1fh_axsYgWMMy blog - https://www.tamirdresher.comGregor Hophe book - https://www.amazon.com/o/asin/0321200683/ref=nosim/enterpriseint-20The online patterns catalog - https://www.enterpriseintegrationpatterns.com/patterns/messaging/The Confluent blog 0 https://www.confluent.io/blog/AWS architecture blog - https://aws.amazon.com/blogs/architecture/Azure Messaging - https://techcommunity.microsoft.com/t5/messaging-on-azure/bg-p/MessagingonAzureBloghttps://www.ads.ranlevi.com/2020/11/11/takeaway-osimtochna-architecture-tor/

מה נדרש כדי לעבור מתפקיד פיתוח לתפקיד של ארכיטקט תוכנה?בפרק אירחנו את ממי לביא ודיברנו על הסיבות למעבר כזה (וגם על הדרך חזרה) ואיזה תכונות יכולות דרושות כדי להכין את עצמכם לתפקיד של ארכיטקט.קינחנו בטיפים ייחודיים וbest practices שיעזרו לכם במהלך התהליך הזה.האזנה נעימה, עמית.https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/28/medulla-osimtochna-developertoarchitecht/

רבים מאיתנו פגשו פעמים רבות את ארכיטקט התוכנה במסדרונות החברה ושאלו את עצמם "מה הוא בעצם עושה?" תוך כדי גירוד בראש. בפרק אירחנו שוב את ממי לביא שסיפר לנו על סוגי הארכיטקטים השונים, עבודתו ביומיום (לא בדיוק מה שחשבתם), מה זה דרישות פונקציונאליות ולא פונקציונאליות ואיזה תכונות נדרשות לתפקיד.http://www.ads.ranlevi.com/2020/10/13/sonovia-osimtochna-architect/

הפעם ב'עושים תוכנה' - סיפורה של ה'אדובי פלאש': על הדרך העקלקלה שעברה התוכנה עד שהגיעה למה שאנחנו מכירים ועד מותה. רן בר זיק יספר על החוויות מהשימוש בתוכנה שליוותה אותו יותר מעשור, ונדון על יתרונותיה, חסרונותיה, ואיזה דברים אנחנו יכולים לקחת ממנה לעצמנו.האזנה נעימה,איתיאלקישורים נלווים:"המכתב הפתוח" של סטיב ג'ובס בו הוא מסביר מדוע אפל לא תתמוך בפלאשhttps://web.archive.org/web/20200430094807/https://www.apple.com/hotnews/thoughts-on-flash/הפרק של עושים היסטוריה -"מה יחשבו עלינו הארכיאולוגים של העתיד?"https://www.osimhistoria.com/makinghistory/episode/78d8db9d/שני פרויקטים שעוסקים בשימור משחקי הפלאש:https://bluemaxima.org/flashpoint/http://www.flashgamearchive.com/http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/15/riskified-osimtochna-flash/

איך נכנסים לעולם הData science? זהו פרק שני בסדרה בה אנחנו דנים ועונים על השאלה ובפרק הזה התמקדנו בעצות פרקטיות -השוונו מסלולים שונים לכניסה, דיברנו על תואר שני בתחום והחשיבות שלו ועל איך לבנות את עצמך לתפקיד לגמרי לבד.גם בפרק זה אירחנו את אורי אליבייב, מייסד קהילת Machine & Deep learning Israel ויועץ בתחום ושיתפנו טיפים מעשיים ייחודיים להתקדמות ולכתיבת קורות חיים אפקטיביים במיוחד!האזנה נעימה, עמית ואיתיאל. חסויות הפרק:האלבומים של אביב - https://avivalbums.co.il/ריסקיפייד - https://bit.ly/riskifiedoshimtohnahttp://www.ads.ranlevi.com/2020/09/01/riskified-osimtochna-aicareer/

אחת השאלות הכי נשאלות בקהילות הData science וAI כיום הוא "איך נכנסים לתחום?" או "איך הופכים לData scientist?"בפרק זה אירחנו את אורי אליבייב, מייסד קהילת Machine & Deep learning Israel ויועץ בתחום ופרסנו את השאלה לחלקים קטנים: איך נראית שגרת יום של Data scientist? איזה תפקידים קיימים בתחום הData ואיזה רקע הכי יעזור לי? האזנה נעימה, עמית ואיתיאל. http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/19/riskified-osimtochna-data-p1/

כיום יש כלים רבים ונוחים לעיבוד מידע והפקת תובנות מעניינות ממנו, אבל מה עושים כשהמידע גדול מדיי בשביל המחשב שלנו, או כשזמן העיבוד עולה מדקות, לשעות לימים ואפילו שבועות? בפרק חדש בסדרת הBig Data נעשה zoom in לתחום העיבוד ומדברים על פתרונות שונים לעיבוד מידע בצורה מבוזרת, בעזרת mapReduce, וApache Spark. נגדיר מושגים שונים, רעיונות, בעיות ופתרונות לתחום עיבוד המידע.האזנה נעימה! חן ועמית.http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/05/riskified-osimtochna-bigdata-scale/

אחרי שבחלק הראשון דיברנו על מושגי היסוד של הבינה המלאכותית, הפעם, נתמקד ביישומים בפועל של הטכנולוגיה וניתן כמה דוגמאות מגניבות (לא, לא יהיה דיפ-פייק של אובמה). עוד בפרק: האם הבינה המלאכותית שאנחנו מכירים - היא בכלל בינה מלאכותית?האזנה נעימה,עמית ואיתיאל.קישור למאגר שירים ב-JUKEBOX - https://jukebox.openai.com/?song=787891207http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/21/appliedmaterials-osimtochna-airealworld/

בינה מלאכותית הוא תחום רחב ומבוקש ביותר היום, ומעורר עניין רב אצל הרבה מפתחים.בסדרה של שני פרקים עמית ואיתיאל שטחו את מושגי היסוד של התחום, מיס-קונספציות ועל תהליך הפיתוח של בינה מלאכותית.בנוסף ידברו על איפה בינה מלאכותית באה לידי ביטוי בעולם האמיתי, ועל המשמעויות של ההתקדמויות הטכנולוגיות והסכנות הטמונות בהן.האזנה נעימה, עמית ואיתיאל. http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/09/takeaway-osimtochna-ai-machinelearning/

תמיד היה לכם רעיון לקוד שרציתם לפתח ושכולם יוכלו להשתמש בו? תמיד נכנסתם לגיטהאב וחלמתם לעזור להקים ספריה שעשרות אלפים בעולם ישתמשו בה עם קהילת מתכנתים בועטת? הרבה מתכנתים רוצים לעשות דברים כאלה, אבל יש רק בעיה אחת: הם לא יודעים איך - בשביל זה אנחנו כאן.חן ואיתיאל, מגיש חדש ונוסף בצוות עושים תוכנה, יציגו לכם את עולם ספריות הקוד הפתוח, ואת הדרך לספריה מוצלחת. נציג בין היתר את הדרכים להשיג קהילה, מה הטעויות שכדאי להמנע מהם, ואיך אפילו תרוויחו מזה כסף.בנוסף: משיקים פינה חדשה על דברים מעניינים ומפתיעים שמצאנו שקשורים כל פעם לנושא הפרק והפעם: הקשר בין קוד פתוח, לטראמפ, ואינטרנט נוסטלגי.משתתפים בפרק: אדם קליין, בנימין גרונבאום, ליאור קפלן ואלדד פוקסקישורים:https://www.freecodecamp.org/news/facebook-just-changed-the-license-on-react-heres-a-2-minute-explanation-why-5878478913b2/https://sentry.io/_/open-source/https://news.ycombinator.com/item?id=10923747https://github.com/reusablejs/reusable?fbclid=IwAR2Q0MYt1Gs3KrNwejYDbN6M6clmteYWjT8dMzBnRCfNzB-fHhuEZc9ntX0https://github.com/500tech/angular-tree-componenthttps://github.com/appwrite/appwrite?fbclid=IwAR10-xb2hNTZYqp3uAvMErlH_la5-kKZJdmd2lQjP7vWKszsdbna-Dcook4https://qz.com/677122/when-programmers-get-weird-the-funniest-code-projects-on-github/http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/23/appliedmaterials-osimtochna-opencode/

אחד הנושאים המרתקים בעולם התוכנה הוא פיתוח למערכות משובצות מחשב (embedded). אם אתם סקרנים איך מפתחים את התוכנה למכונת קפה במשרד שלכם, לשער החנייה ביציאה מהמשרד ול"מוח" של הרכב שלכם - דיברנו על כל זה בפרק.התארחו בפרק מאור פרץ ונתנאל בולג הנהדרים מחברת TandemG שסיפרו על האתגרים והמאפיינים בפיתוח במערכות embedded עם סיפורים משולחן העבודה האישי שלהם. האזנה נעימה,חן ועמית.http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/09/appliedmaterials-tochna-embedded/

כל מפתח javascript יודע שהיא single-threaded כלומר, לא באמת ניתן לעבוד בה במקביל. לרוב כשרוצים ליצור תהליכים מקביליים כבדים עושים זאת בצד שרת ועובדים מולו על מנת להעביר את עומס העבודה לשם כך שצד הלקוח יעבוד חלק עם חווית משתמש איכותית. לעיתים יש מקרים שנצטרך עבודה מקבילית בjs שלא נרצה או נוכל להעביר לצד שרת מסיבות של משאבים, ביצועים ועוד למשל: ניתוח ועיבוד תמונה, מימוש code editor או spell checker או כל הרצת לוגיקה כבדה בצד הקליינט. למקרה הזה נוצרו Web Workers שהם חלק מהשפה ללא שום ספריה שנצטרך להוסיף. הם מאפשרים לנו לפתוח עוד threads ולעבוד מקבילית. בפרק ננסה להבין למה כדאי לעבוד איתם וכיצד בכלל מתחילים ומייצרים קוד יעיל ורלבנטי.האזנה נעימה,עמית וחן.http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/26/appliedmaterials-osimtochna-javascript/

למה תמיד כשמתחילים פרויקט הכל הולך מהר וכיפי וככל שמתקדמים הקצב הולך ומאט ולעתים אנחנו מרגישים שאנחנו דורכים בבוץ? כמתכנתים אנחנו נתקלים לא מעט בחיכוכים במהלך כתיבת הקוד שלנו: חלקם נובעים מקושי להוסיף קוד לפרויקט ולוודא שלא הרסנו כלום, חלקם נובעים מתקשורת וחלקם נובעים מתכנון לא נכון. אבל, את רובם אפשר למנוע וליצור מצב בו אנחנו לא פוחדים להוסיף קוד וכך גם רצים הרבה יותר מהר בתהליך העבודה שלנו. גיל תייר, ארכיטקט בכיר ב-Applitools, חוזר לאולפן של 'עושים תוכנה' כדי להסביר איך אפשר להימנע מחיכוכים. האזנה נעימה,חן ועמית.http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/12/appliedmaterials-osimtochna-frictiondev/

הרבה מפתחים עומדים בדילמה בשלב מסוים בקריירה – האם להתקדם לתפקיד ניהולי או לא?בפרק אירחנו את ליאת לזר, יועצת בתחומי הניהול וה-HR, ודיברנו על איך להפוך למוביל צוות טכנולוגי טוב, איזה יכולות נדרשות ועל מה לשים דגש בניהול צוות טכנולוגי. התארחו בפרק גם ארן פאוקר ושני רבה שחלקו מנסיונם ונתנו טיפים ושלבים לבנייה של צוות טכנולוגי חזק.האזנה נעימה,חן ועמית.

עד היום בפרקים דיברנו על בחירת שפה, בחירת פריימוורק ועוד מספר נושאים שנוגעים בבחירות הבסיסיות של כל פרויקט והחשיבות שלהן אבל עדיין לא עשינו הפרדה ושמנו את הזרקור על חלוקה לשפות סטטיות ודינאמיות. השאלה המרכזית שנשאל בפרק – כמפתח ששואל את עצמו במה לבחור, מה החשיבות שבין בחירה בשפה סטטית לדינמית?התשובה הקצרה שאנשים אומרים היא לפעמים זאת מגינה עליך יותר וזו פחות אבל התשובה יותר מורכבת מכך ועל זה נענה בפרק היום! בואו נעמיק ביחד עם גיל תיירגיל תייר, תוכניתן ותיק מזה 35 שנה, מרצה בינלאומי וכיום ארכיטקט בכיר ב-Applitools ונבין את התשובה.האזנה נעימה,חן ועמית.

תחום הCSS הוא כבר מזמן לא מה שהיה פעם. ככל שהתפתח תחום האינטרנט ונכנס פיתוח אתרים במובייל, טאבלטים ועוד עשרות סוגי מכשירים וגדלים נהיה מורכב לתכנן את המוצר שלנו. יש המון פרמטרים שצריכים להתחשב בהם, ידע שצריך לדאוג שיהיה לכם או בצוות כמומחיות ושיתוף פעולה הדוק יותר עם אנשי הפרודקט והמעצבים. בנוסף לכך נוצרו כל מיני יכולות שהופכות את CSS לדבר מורכב יותר ואפילו כיפי (כן כן!). הבאנו לפרק את לא אחר מאלעד שכטר, אריכטקט css, שחי ונושם את התחום ובא לדבר איתנו על ריספונסיביות.האזנה נעימה,חן ועמית.

אז איך בוחרים Database? זאת אחת השאלות השכיחות שמפתח שואל את עצמו בתחילת פרויקט. האם לבחור בMongoDB או אולי לנסות משהו חדש כמו Cassandra? פירקנו את השאלה לשאלות קטנות יותר וענינו עליהן בעזרת זהר אלקיים, ארכיטקט בעולם הDatabases. הצגנו תהליך שיטתי לקבלת החלטות, סקרנו את הפרמטרים שמשפיעים על החלטה כזאת ושמענו סיפורים מענייינים על כשלונות והצלחות בתהליך כזה.האזנה נעימה!חן ועמית.

כולם עובדים איתם, אבל כמה מאיתנו מכירים אותם טוב באמת?אירחנו בפרק את זהר אלקיים שסיפר לנו על העקרונות הבסיסיים שמהם התחילו הדאטאבייסים הרלציונים, איך צמח זן חדש ומרדני בשם noSQL וכיצד הם שברו חלק מהעקרונות הקודמים אבל פיצו בעוד הרבה תכונות חדשות!האזנה נעימה,חן ועמית

איך מרגיש מתכנת שצריך לזרוק קוד לפח? איך הוא מרגיש שזה קורה כל כמה חודשים? האם מדובר על משהו רע או דווקא בריא שצריך לחגוג?בפרק השני של עושים תוכנה אירחנו את אריק גלנסקי המקסים מ-HiredScore. אריק הוא בין העובדים הראשונים של HiredScore , סטרטאפ שקיים כבר 5 שנים, ומתפקד בו כ-VP Technology.אומרים שסטרטאפ הוא רכבת הרים אבל לא תמיד מדברים על איך המתכנת הבודד מושפע מכך…מה הוא מרגיש? איך הוא מתמודד עם רכבת ההרים בצד הפיתוח? אריק והצוותים בחברה עברו לא מעט פעמים בהם היו בטוחים שמה שהם כתבו היה נהדר אבל גילו לפתע שהחברה צריכה עכשיו משהו אחר כדי להתקדם!בואו להקשיב לסיפור המרתק שהמתכנתים עברו וללמוד בעצמכם לא מעט!האזנה נעימה,חן ועמית.

להפוך למתכנת עצמאי זה אפשרי ואחוז גדול מאלו שלוקחים את ההחלטה ועוברים את משוכת הפחד מגיעים לשם. אבל מה קורה אחרי שעברה שנה כשצפים אתגרים חדשים? בפרק הנוכחי פרסנו אתגרים מתקדמים יותר לעצמאיים כמו מה לא לעשות? איך להשיג לקוחות? איך לתמחר? איך לבחור נישה? איך לשמור על איכות הקוד כשעובדים לבד בלי פיקוח? על זאת ועוד נענה בעזרתם של ממי לביא ורן בר-זיק.האזנה נעימה!חן ועמית. https://www.facebook.com/groups/making.software נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק

עולם הטסטים קיים עשרות שנים ומשנה וריאציות לעיתים תכופות. אולי אפילו מאות אם נחשיב את תקופת תיבת נוח לפני שהוא העלה גירסא 1.0 עם החיות בזוגות לפרודקשן.המון מהעקרונות כן נשארים איתנו ולמידה והתנסות בהם שכוללים גם יצירת בסיס ישרתו אותנו גם אם נעבור שפה או פריימוורק.בשנים האחרונות כמעט אין חברה שכותבת Backend ב-Scale שלא יוצרת את הארכיטקטורה מאחורי הקלעים בMicro Services ובעקבות זאת משתנות עדיפויות וצורות חשיבה בכתיבת הטסטים לאותם Micro Services שבנויים בצורה מאוד ייחודית.בפרק היום נפרוס את צורות החשיבה החדשות והישנות שנשארו על מנת לכתוב טסטים לMicro Services ונעמיק גם במושג חשוב שנקרא Testing In Production ..רגע מה??האזנה נעימה,חן ועמית

הפעם נדבר על אבטחת מידע בשימוש בקוד פתוח. בימינו כמעט כל מפתח משתמש בספריות קוד פתוח והתלות שלו בהן רק הולכת וגדלה ואיתה הסיכונים. מי אחראי לוודא שאין קוד זדוני בספריות שאנחנו משתמשים בהן? איך בכלל מזהים סיכון כזה בקוד? ואיך מתמגנים ממנו?האזנה נעימה,חן ועמית.

צמד המילים Big Data שגור בימינו לא רק בעולם התוכנה ואפילו הפוך פופולארי גם במקצועות נוספים. החלטנו לצאת בסדרת פרקים מכווני Data שיצאו בקרוב (לפחות אחד בחודש) שיעזרו לכם המאזינים להבין את התחומים הללו לעומק. כך שפעם הבאה כאשר תציינו את צמד המילים לא תתביישו ותדעו לעמוד מאחורי מה שאתם אומרים.הפרק הנוכחי הוא הראשון בסדרה ובו נתעסק בו ברקע, מושגים שצריך לדעת, בתהליכים הרלוונטיים וכמובן נגיעה בארכיטקטורה וכלים. נברר למה באמת מתכוונים שאומרים Big Data? מתי נכון להתחיל להשתמש בכלי Big Data? ואיך נראה Big Data?האזנה נעימה,חן ועמית.

כמפתחים אנחנו נתקלים בלא מעט קשיים ואתגרים ביומיום. יש מפתחים שמתמודדים עם כל הקשיים והאתגרים האלה, אבל לא רק איתם אלא גם עם מוגבלויות אחרות. בפרק אירחנו את מוחמד סולימאן, מפתח עיוור בוגר טכניון ואת שותפו במיזם עופר ברטל. מוחמד סיפר לנו על האתגרים בתור מפתח עיוור ועל עזרים ושיטות שבעזרתם הוא מתגבר עליהם.דיברנו על נגישות וחוסר נגישות בעולם התוכנה, ועל החשיבות שלה דווקא בימינו, ועופר הציג לנו את המיזם המשותף והחשוב שלהם SensoryInterface.האזנה נעימה,חן ועמית.

עולם הפרילאנס הוא לא כמו שהוא נראה מבחוץ. רבים חושבים שעצמאים הם חופשיים יותר, קל להם יותר, נחים בבית רגל על רגל עם הלפטופ ועובדים יומיים בשבוע. אמנם זה יכול להיות נכון אבל לרוב כדי להרוויח משכורת דומה לזו שהרווחת בשכירות צריך לעבוד מאוד קשה. כדי להיות פרילאנס מצליח לא מספיק להיות מתכנת טוב ומקצועי. צריך לקחת בחשבון עיסוק בבירוקרטיה, טיפול בחשבונות, הבנה עסקית, לדעת למכור ולתמחר והרשימה עוד ארוכה.בנינו את הפרק משאלות שלכם המאזינים בעיקר כדי לתת לכם מענה למה שהכי מדאיג אתכם.האזנה נעימה,חן ועמית.

תחום ה-NLP או "עיבוד שפה טבעית" הוא אחד התחומים החמים והמרתקים בעולם הטכנולוגיה של היום, ומצד שני מהמורכבים בהם. בNLP אנחנו נותנים לתוכנה שלנו יכולת לעבד ולהבין מידע טקסטואלי בשפה אנושית כדי לאפשר תקשורת טובה וטבעית יותר בין אנשים ומכונות. בפרק אירחנו את טל פרי, מומחה לNLP שהגיע אלינו מברלין ודיברנו על השימושים השונים בNLP והקשיים הספציפיים לתחום. עברנו על על הקונספטים הראשוניים שנדרשים כדי להיכנס לעולם הזה והכרנו גם שתי משפחות של אלגוריתמים.האזנה נעימה!חן ועמית.

מדובר בבאזז וורד הטרנדית ביותר ומפתחים שמכירים אותה הם המפתחים הנחשקים והמבוקשים ביותר עם השכר הגבוה ביותר בשוק. אם תסתובבו בבתי הקפה של רוטשילד, תשמעו אותה בכל שיחה שניה. גם סטארטאפים שמשתמשים בבאזז וורד הזו יגייסו יותר כסף. לא מדובר בריאקט או ב-Node.js. אנחנו מדברים על רובי און ריילס. השנה היתה 2013. היום, 2019 - מעטים יודעים לתכנת בה ומעט חברות משתמשות בה. למעשה זו שפה שאיבדה נתח משמעותי מהשוק ויש שיאמרו שנכחדה לגמרי. מה לעזעזאל קרה כאן? ואיך אנחנו יכולים לזהות את הבעיה?האזנה נעימה!חן ועמית.קישורים נלווים:Lerna- http://bit.ly/2VAelIcWeb Components- http://bit.ly/2PyN5V1Single SPA- http://bit.ly/2DB1f3aMicro FE (by Martin Fowler)- http://bit.ly/2knpmMJIFrames- http://bit.ly/2vse4IEExploring micro-frontends- http://bit.ly/2ZIc8cXMicro Frontends - Think Smaller, Avoid the Monolith Love the Backend- http://bit.ly/2DzB39e

מיקרו-פרונטאנדס הפך למושג טרנדי בשנה-שנתיים האחרונות ונכנס לחיי המפתחים בסביבות שנת 2016, ולא מעט כבר צברו ניסיון איתו או חושבים שהם צריכים להכניס את הארכיטקטורה הזו לפרויקט שלהם. ברוב המקרים, כשנזרק צמד המילים לא באמת צריך את הארכיטקטורה שנלקחה כהשראה מעולם ה- Micro-services ב-backend לעולם הפרונטאנד.אחת המטרות המרכזיות שלנו בפרק היא שתצאו מכאן עם הבנה של שימוש נכון בארכיטקטורה הזו החל משלב הבנת הצורך, התאמה אליכם ובחירה במימוש הפתרון הנכון שלו. אתם לא תצאו רק עם ידע, אלא גם עם יכולת לשאול את עצמכם את השאלות הנכונות בתהליך שתעברו או עברתם ותרצו לוודא שעשיתם נכון. מתארח בפרק: שם מגנזי, staff engineer ב- WeWork.האזנה נעימה!חן ועמית.קישורים נלווים:Lerna- http://bit.ly/2VAelIcWeb Components- http://bit.ly/2PyN5V1Single SPA- http://bit.ly/2DB1f3aMicro FE (by Martin Fowler)- http://bit.ly/2knpmMJIFrames- http://bit.ly/2vse4IEExploring micro-frontends- http://bit.ly/2ZIc8cXMicro Frontends - Think Smaller, Avoid the Monolith Love the Backend- http://bit.ly/2DzB39e

אחד הנושאים החמים ביותר בעולם התוכנה והענן הוא קוברנטיס. קוברנטיס הוא Framework שיכול להעניק לנו הרבה שקט נפשי בניהול התשתיות, אבל לפעמים יכול לערער אותנו כשאנחנו לא מכירים אותו מספיק טוב. אנחנו מאמינים שהפתרון הכי טוב לבעיה הוא להבין ממה מורכב וכיצד הוא עובד - ולשם כך הזמנו לאולפן את ליאור קיסוס, CTO בחברת Linnovate ומומחה קוברנטיס ידוע.לקראת סוף הפרק פינה נוספת בחסות Next Insuranceהאזנה נעימה!חן ועמית.נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״פרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה 

קריירה של מפתח זה נושא רחב שנכנסים בו אספקטים רבים כמו טכנולוגיות נכונות להשקיע בהן. האם כדאי בכלל לעשות תואר? האם משבר גיל ה-40 אמיתי? איך עוזבים עבודה לטובת פרויקט צד או סטרטאפ אישי?בשביל לתת מענה לשאלות שלכם בנושאים הללו קיבלנו את תשובותיהם של עמרי פימה - ארכיטקט ב Natural intelligence שהתארח בפרק על ראיונות טכניים, גיל פינק - מפתח עצמאי ותיק, מרצה וכותב שהתארח בפרק בנושא Web Components ובנימין גרונבאום - בנג׳י המוכר לכם מפרקי קוד פתוח.לקראת סוף הפרק פינה נוספת בחסות Next Insuranceהאזנה נעימה!חן ועמית.

הצבעתם והשפעתם! עם תום ספירה הקולות הוחלט להקדיש את פרק המאזינים הזה לשאלות שלכם על עולם הארכיטקטורה. והפעם נשאלנו על שאלות כמו "מה זה ארכיטקטורה?", "למה ארכיטקטורה חשובה?" ו"איך בונים ארכיטקטורה נכונה לLogs?" וענינו.עוד בפרק - פינת החסות החדשה של Next Insurance בה חיים ידיד, Director of Platform Engineering, מסביר למה  כדי לבחור ב- Kotlin כשפת פיתוח ב Server.האזנה נעימה!חן ועמית.

כמו המון ארכיטקטורות וקונספטים בעולם התוכנה שמגיעים בבום וצוברים פופולריות , גם עולם הMicroservices לא מושלם ולא חף מבעיות.אם בפרק הקודם סיפרנו על ההיסטוריה, הקונספט , העקרונות והיתרונות , בפרק הנוכחי נחשוף את הבעיות.אלו הבעיות שנתקלים בהן ולא תמיד ברור איך הכי נכון לפתור אותן בצורה שמתאימה לכם ומאפשרת לכם להמשיך לזוז מהר ולעבוד נכון.הנקודות מרכזיות עליהן דיברנו והזכרנו פתרונות נפוצים:- מוניטורינג- מנגנון Failure- עבודה עם Shared Dependencies- קשר סינכרוני וא-סינכרוני בין Microservices-שאלנו גם שאלות כמו:- מתי הצוות קטן מדי מכדי להתחיל לעבוד בארכיטקטורה הזו?- מתי הפרויקט שלכם הגיע למצב שיותר נכון להעביר אותו לארכיטקטורה הזו?וכמובן, פינת החסות של Jfrogהאזנה נעימה!חן ועמית.נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״קישורים לפרק: Problems with micro-services (best article I've read recently) - https://dwmkerr.com/the-death-of-microservice-madness-in-2018/Segment's failed experiment with micro-services - https://segment.com/blog/goodbye-microservices/Exponential backoff for retries - https://en.wikipedia.org/wiki/Exponential_backoffIf you are developing on k8s and want to have integration tests - check out garden.io and docker compose.Env0 helps you run your terraform infrastructure (to reach environment per developer/team/feature).פרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה 

ארכיקטורת ה-Micro Services הביאה איתה בשורה גדולה לעולם התוכנה והפכה לאחת הפופלאריות בשנים האחרונות. בפרק עמית בן דור מספר על שלושת העקרונות הבסיסיים שמרכיבים Micro service. דיברנו גם על היתרונות של הארכיטקטורה ו-Best practices פרקטיים במיוחד - הכל כדי שתבנו את ה-services שלכם טוב יותר! התארח בפרק גם דן בנימין מגוגל, והוסיף מנסיונו הרב עם סטארטאפים שהטמיעו את הארכיטקטורה.ולקראת סוף הפרק - פינת חסות של חברת Jfrog!האזנה נעימה!חן ועמית.נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״

https://audio.simplecast.com/f360e6cf.mp3 הורדת הפרק (mp3)לראיין ולהתראיין זו אמנות. גם אם אתם מתכנתים מוכשרים, לא בטוח שזה יספיק לכם כדי להתקבל לג'וב הבא שלכם. יש שריר מסוג אחר לגמרי שצריך לפתח כדי להבטיח לעצמכם את העבודה שאתם כל כך רוצים.עמרי ויוסי ביצעו קרוב ל-1000 ראיונות בשנים האחרונות, ולאחרונה התראיינו בעצמם. הם חקרו את הטעויות שעשו ואת עולם הריאיונות לעומק, והפכו את השריר המנוון למיומנות של ממש!הבאנו אותם לפרק כדי לספר לנו על איך נכון ולא נכון לעשות היום ראיונות טכניים, על טעויות שהם עשו לאורך הדרך וגם על השיטה שהם פיתחו לעצמם. הם קוראים לה Interview 1.0 - היישר לפרודקשן!עוד בפרק תמצאו גם פינת חדשה בחסות Jfrogהאזנה נעימה,חן ועמיתנשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״פרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה

כשאנחנו רוצים לפתח היום אפליקציה יש לנו כמות עצומה של אפשרויות. אחת מהאפשרויות הפופולריות בשנים האחרונות היא - React Native, ספריית קוד פתוח שפייסבוק כתבו ומתחזקים יחד עם קהילה ענקית של תורמים.משוחח איתנו הפעם לא אחר מאשר חן פלדמן (כן המגיש שלנו) על פריסה ראשונית של אפשרויות הפיתוח בעולם המובייל כיום, על הארכיטקטורה של React Native ועל השינוי המעניין שהיא עתידה לעבור ממש בסוף 2019.האזנה נעימה,עמית וחן.נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״קישורים מהפרק:למידע נוסף:Latest RN news from Core Team- https://facebook.github.io/react-native/blog/Parashuram post about the new architecture http://blog.nparashuram.com/2019/01/react-natives-new-architecture-glossary.htmlFour parts article about the new architecture -https://formidable.com/blog/2019/react-codegen-part-1/Amazing lecture from React Amsterdam - https://www.youtube.com/watch?v=NCLkLCvpwm4FB State of React Q4 2018 - http://facebook.github.io/react-native/blog/2018/06/14/state-of-react-native-2018Twitter: http://www.twitter.com/chenosfeldman 

https://audio.simplecast.com/e9fe6a92.mp3 הורדת הפרק (mp3)איך בונים API מדהים? הבטחנו וחזרנו עם פרק שני על Web APIs, והפעם נכנס לעומק של איך בונים URL נכון, אוטנטיקציה ואוטוריזציה וכוכב הפרק - API Gateway! ואיך הוא יכול לעזור לנו?אורח הפרק - ממי לביא, ארכיטקט תוכנה ותיק בעל ניסיון רב בAPIsהאזנה נעימה,עמית וחן.נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״קישורים מהפרק:https://techbeacon.com/app-dev-testing/you-need-api-management-help-11-open-source-tools-consider פרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה 

ברוב הפעמים מגיעים אליהן ברגע הלא מתאים, למשל התקנת פרודקשן ביום חמישי לפני שחוזרים הביתה.כמתכנתים יש לנו הרבה אופציות לפתח מוצרים ובמהירות אבל לא תמיד יש לנו זמן להתחיל להריץ ימים שלמים בדיקות ביצועים. אנחנו נוטים לראות שהקוד עובד מבחינה פונקציונלית, לפעמים כותבים כמה טסטים אבל מזניחים ברובינו את נושא הביצועים. כשמגיעים ואומרים לנו שיש בעיה, אנחנו כמובן מוכשרים מספיק, לוקחים כמה פיצות בירות ופותרים אותה לתוך הלילה או הסופ״ש - אבל האם אנחנו יודעים איך לאבחן נכון בעיות כאלו? האם אנחנו יודעים איך לפתור? האם יש דרך שנבין את Flow החשיבה של הבעיה יותר טוב ונחסוך המון זמן בפתרון שלה?בפרק היום, אחת המטרות שלנו היא לעזור לכל אחד מכם שמקשיב איך לאבחן בעיית ביצועים כמה שיותר מהר באמצעות הבנת האפשרויות העומדות בפניו.האזנה נעימה,עמית וחן.נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״קישורים מהפרק:ההרצאה של תמר על ביצועים : https://www.youtube.com/watch?v=NBZkdFEvddIגיטהאב עם חומרים מההרצאה ודמו :https://github.com/tamartwe/ijs_munich/tree/master/node_js_performance?fbclid=IwAR0owaDdvt8n4DmfqW30fVeYmGK_EN3lXm5OVIlLKCmeE6d1LVEtliYYOKgחסויות הפרק:תופין - https://www.tufin.com/careers/פנדה מזרנים - https://pandazzz.co.il/פרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה 

בפרק היום, נאתגר את השימוש ב-Serverless כפתרון כל יכול.נדבר על החסרונות והמגבלות שיש בו לצד היתרונות שהזכרנו בפרק הקודם. משם נמשיך ל-Use Case אמיתי שנפתר בדרך אחרת, כדי להימנע ממגבלה שקיימת שם בפלטפורמות שנוכחות כיום (AWS וכו׳)נבין גם מתי נכון לבחור בפתרון הזה אל מול אחרים, ובסוף מה העתיד צופן לנו ומה כבר עומד בפתח.האזנה נעימה (ללא שרתים)חן ועמית.נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״קישורים מהפרק:https://ffmpeg.org/https://serverless.com/http://www.chriswatterston.com/blog/my-there-is-no-cloud-stickerhttps://www.iqoqo.co/Run serverless on your VMs - https://github.com/openfaas/faasCalculator for serverless costs - http://serverlesscalc.com/Lambda vs. EC2 cost calculator - https://servers.lol/חסויות הפרק:תופין - https://www.tufin.com/careers/פנדה מזרנים - https://pandazzz.co.il/פרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה  

https://audio.simplecast.com/2af4785f.mp3הורדת הפרק (mp3)מראשית עידן האינטרנט ועד היום עברנו דרך ארוכה, החל משרתים ענקיים שהיו מותקנים אצלנו במשרד ועד מחשוב הענן של היום.בפרק אירחנו את זוהר זקס, Co-Founder ו- CTO בחברת IQOQO, ודיברנו על האבולוציה של עולם השרתים ועל עולם הענן כשהתמקדנו באחד התחומים המרתקים והחדשניים ביותר - Serverless computing.נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״האזנה נעימה!עמית וחן.פרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה   

https://audio.simplecast.com/2cac84e0.mp3הורדת הפרק (mp3)יש שאומרים שכדי להיות מתכנת מוצלח, צריך להבין איך הכל עובד מאחורי הקלעים.בהמשך לפרק הקודם, שוחחנו עם אמיר חרדון, מתכנת מוביל בצוות של Flutter ב-Google ושמענו ממנו סקירה מלאה ומעמיקה על הארכיטקטורה החל במודל השכבות, דרך העמקה בנושא הReactive-יות, וגם דיברנו על שפת Dart והשילוב שלה עם Flutter.נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״האזנה נעימה!עמית וחן.פרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה   

אחת האופציות שצוברת לאחרונה פופולריות בקצב מטאורי בזירת פיתוח האפליקציות היא Flutter, פרויקט קוד פתוח שנתמך על ידי גוגל, עם הסלוגן "אפליקציות יפיפיות בזמן שיא".דיברנו עם אמיר חרדון, Tech Lead בצוות המפתחים של Flutter וניסינו לענות על השאלות:במה הוא שונה מהפתרונות הקיימים? למה כל כך הרבה מפתחים נוהרים אליו? ואיך זה קשור ל"חווית מפתח"?נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״האזנה נעימה!עמית וחן.פרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה  

עם תחילת העונה האחרונה של הסדרה האגדית - משחקי הכס, החלטנו לעשות פרק על ג׳ון סנואו של עולם הפרונט אנד הלוא היא - Vue.js. בעולם שבו שולטות ביד רמה Angular ו-React, לא פשוט להיכנס לתודעת המתכנתים ולגרום להם לאהוב אותך ולהשתמש בך.בפרק נדבר על היסודות של Vue, המוטיבציה ללמוד אותה ולהשקיע בה לעתידוהאם היא באמת מסוגלת לפתור את הבעיות של מתכנתי הפרונטאנד או שהיא לא שונה משאר הטרנדים שמגיעים לעולמינו. ארחנו הפעם את ירון ביטון, CTO של misterBIT ומייסד Coding Academy.האזינו לפרק והחליטו בעצמכם,נשמח לדיוני המשך בקבוצתינו בפייסבוק ״עושים תוכנה - קהילת מתכנתים ומתכנתות״האזנה נעימה!עמית וחןפרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה

https://audio.simplecast.com/e49f499a.mp3הורדת הפרק (mp3)הם נמצאים בכל מקום, אנחנו צורכים אותם, מתכננים אותם וכותבים אותם כל הזמן.אז נכון, לבנות API פשוט זה קל, אבל איך בונים API טוב באמת?ואיזה טעויות רובנו עושים כשאנחנו מתכננים APIs ואפילו לא יודעים?הפעם נארח את ממי לביא, ארכיטקט תוכנה ותיק בעל ניסיון רב בAPIs, שילמד אותנו איך לבנות APIs טובים יותר ויסייע לנו להבין איך הם עובדים מאחורי הקלעים.האזנה נעימה!עמית וחןפרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה

כשבוחרים היום ספריה (פרונטאנד או בקאנד) לעיתים נשארים איתה שנים קדימה.סוג של חתונה קתולית שאחריה אי אפשר להתחרט (:הבחירה הזו מאתגרת בפני עצמה ולאחר שיום אחד מבינים שמשהו במערכת היחסים לא עובד ורוצים לעשות שינוי, הוא יכול להיות מאתגר עוד יותר!בטח גם אתם נתקלתם או תתקלו בבחירה בין אנגולר, ריאקט, ויו וכו׳…האם עשיתם באותו רגע את הבחירה הנכונה? האם זו טעות? איך יודעים? מה האופציות האחרות?בפרק היום נדבר על Web Components שמהווה אופציה שמאפשרת לשלב בין כולן אבל גם נחשוף את הקאטצ׳ והקושי.בסוף הפרק נשאיר לכם את הבחירה מה האופציה שמתאימה לכם וניתן לכם כלים לבחור טוב יותר.אורח: גיל פינקהאזנה נעימה!עמית וחן למידע נוסף:A session I delivered last year in YGLF about Web Components and Stencil: https://www.youtube.com/watch?v=1UOC7tqpsrQAn article I published in Geektime: https://www.geektime.co.il/web-components-gil-fink-code-lecture/Web Components API - https://www.webcomponents.org/introductionMicro Frontends - https://micro-frontends.org/SAP open source - https://github.com/SAP/ui5-webcomponentsפרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה

כמתכנתים אנחנו בוחרים מדיי פעם לעשות כל מיני פרויקטי צד.לפעמים זה קורה כשיש לנו זמן פנוי ולפעמים התשוקה שלנו או המוטיבציה כל כך גדולה שאנחנו אפילו חוזרים מהעבודה ומקדישים זמן לכתוב כאלו.בפרק מתארחת נטע בונדי, שכתבה לא מעט פרויקטי צד מכל מיני סוגים כולל פרויקטים שכוללים העמקה חריגה ביותר בקוד של ספריות ענק.נפרוס את סוגי פרויקטי הצד שמתכנתים יכולים לבחור לעשות, נדבר על היתרונות והחסרונות של כל אחד, והאם בכלל נכון לעשות פרויקט צד מתוך תשוקה או רק אם יש לו ערך כלכלי?בנוסף, נצלול יחד עם נטע לתהליך המחשבה מאחורי העמקה בספריות, שגודלן עצום, ולבסוף נשרטט מסלול שיאפשר לכם לעשות את זה בצורה בטוחה.האזנה נעימה!עמית וחןפרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה

https://audio.simplecast.com/9538c13f.mp3הורדת הפרק (mp3)בעולם החדש תשתיות מתפתחות בקצב בלתי נתפס ויחד איתן ההגדרה של מתכנת משתנות.אם פעם לכל אחד היה תחום התמחות משלו : קליינט/סרבר/חומרה ומשם התפתחנו לFullstack developer.היום כבר מתחילים לדבר על סופר-מפתח..אחד שיודע לכתוב קוד ומכיר ושולט גם על כל תהליך ההגעה שלו לפרודקשן.הדיבור הזה הוא חדש ואחד המושגים המוזכרים בו לא מעט הוא GitOps שמדבר על כך ש-Code Is the new way ושGit הוא הSingle source of truth להכל!גם לקוד שכולנו מכירים וגם לקבצי הyaml וחבריהם שמגדירים איך סביבת הפרודקשן שלנו בנוייה בסופו של דבר. גמרנו עם הגדרות ידניות (:רוצים לשמוע עוד על העידן הזה?הצטרפו לשמעון ואליי למסע ותחכימוקישורים נוספים:מצגת שמכסה חלק מנושאי הפרק - https://docs.google.com/presentation/d/1AIPIyBE9v7fOUL5rBC-lV-O9BzEBv4CNcamMFxE9mDw/edit?usp=sharingהאתר של החברה - http://datree.ioפרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה

להיות חברה גדולה ועדיין לשמור על די.אנ.איי איכותי שכל מי שנכנס אליו מבין אותו מיד ומשתלב פנימה זה לא דבר פשוט. כל המבנה הזה מתחיל בנקודה מסוימת ועובר דרך עקרונות אותם צריך לשמר -החל משיתוף הקוד ויצירת שיח דרך הקוד, כתיבת קוד ברור ופשוט שקל להוציא לאחרים בחברה וכמובן כקוד פתוח (כמו צחצוח שיניים!). בפרק מתארחים עופר ברטל ואביטל ציפורי , מפתחים מנוסים מחברת Google. יחד נדבר על שיתוף קוד. הבאנו כדוגמא שני כלים חזקים מאוד שגוגל הוציאו שמאפשרים לשתף ולכתוב קוד יותר אחיד בחברה והבנו מהם, למה צריך אותם ואיך מתחילים (ProtoBuff, gRPC).על הדרך גם נכנסו קצת לעומק על הדרך בה עושים Code Reviews בגוגל.האזנה נעימה!חן ועמיתקישורים :ההרצאה שלנו ב- Java-IL:https://www.youtube.com/watch?v=g_dlZAu1nm8אתר של Protocol Buffers:https://developers.google.com/protocol-buffersאתר של gRPC:https://grpc.ioהרבה דוגמאות לטכנולוגיות של גוגל:https://github.com/google/startup-osמערכת Code Review שאני מפתח:https://github.com/google/startup-os/tree/master/tools/reviewerאימיילים שלי:[email protected]פרקים נוספיםרשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה

חפרנו לכם לא מעט בחלק מהפרקים כמה טסטים זה חשוב ומשתלם.אבל הרגשנו לא בנוח לא לתת לכם דרך אמיתית ליצור אסטרטגיה ופרקטיקה שתוציא אתכם רק מהשלב של ההכרה בצורך.בפרק מתארח שי רזניק שהוא שילוב של מקצועיות והומור נדיר.בטוחים שאחרי האזנה לפרק תמצאו את הדרך הכי מתאימה להכניס את המתודולוגיה הזו לתרבות שלכם, לצוות שלכם ולקחת אותה איתכם הלאה ולהתמיד (תכל׳ס להתמיד זה הכי קשה!)האזנה נעימה ומצחיקה,חן ועמית

אירחנו את אמיר שבט VP בTwitch ובעבר בSlack לשיחה על בוטים.הקונספציות המוטעות לגבי בוטים ובינה מלאכותית, האנטומיה של בוטים בSlack ואיך מתחילים לבנות אחד.

דיברנו על best practices בשימוש בnode, על הקהילה של npm, על קוד א-סינכרוני ואיך מרימים שרת ראשון בnode.בפרק התארח בנימין גרינבאום, אחד מהמפתחים המשמעותיים שמפתחים כיום את node.

בחלק השני של סדרת React שהקלטנו במהלך כנס ReactNext , דיברנו על מספר נושאים עיקריים:1. עקרון הSingle Source Of Truth ו-State Management2. Redux vs Mobx3. Use case מעניין של השלכת הקונספט החדש של Micro Frontends על אפליקציית React בחברה של עשרות מפתחים4. Dynamic Component - תקשיבו ותבינו (:האזנה נעימה,חן ועמית

בחלק השני של סדרת React שהקלטנו במהלך כנס ReactNext , דיברנו על מספר נושאים עיקריים:1. עקרון הSingle Source Of Truth ו-State Management2. Redux vs Mobx3. Use case מעניין של השלכת הקונספט החדש של Micro Frontends על אפליקציית React בחברה של עשרות מפתחים4. Dynamic Component - תקשיבו ותבינו (:האזנה נעימה,חן ועמית

עד השנים האחרונות שדיברו על ארכיטקטורה , בעיקר התכוונו לצד שרת.מאז הימים האלו, המונח Frontend Architecture התפתח מאוד ונוצרו לא מעט קונספטים מעניינים שהופכים את העבודה על הFrontend ליעילה, מגניבה וכיפית מתמיד.בעיננו, React היא אחת הספריות שמהוות חלק משינויי התפיסה ומביאה איתה קונספטים מרתקים ויכולות אדירות שכל מפתח צריך להכיר (כן כן, גם אתם אנשי Backend!)הגענו לכנס React-Next שמאורגן כבר בשנה השלישית שלו ודיברנו עם 5 מומחים על צדדים שונים של React.בחלק א׳ של הסדרה דיברנו על הבשורה שהביאה איתה ונכנסו גם לעומק בנושא של Design Patterns שהתפתחו בReact.האזנה נעימה,חן ועמית

הדעה הרווחת היא שכדי לדעת להגן על הקוד מהאקרים, תוכנות זדוניות והתקפות נוספות , צריך להיות סופר מומחה באבטחת מידע.אירחנו בפרק את רן בר זיק ושברנו לא מעט מיתוסים בנושא.דיברנו על סוגי התקפות שחובה להכיר ואיך להגן מהן ומסתבר שזה מה זה לא מסובך, פשוט צריך להכיר אותן ולהכניס את החשיבה הזו כחלק מכתיבת הקוד שלנו (כן, גם מהתכנון עצמו)*אזהרה למאזינים : אתם עלולים לא רק ללמוד אלא גם להיחנק מצחוק במהלך הפרק אז לא לאכול בייגלה לפני בבקשההאזנה נעימה,חן ועמית.

עניין ההגדרה העצמית הוא נושא שעולה הרבה אצל מפתחים.  האם לגשת למשרה של סניור לאחר כמה שנות פיתוח? איזה פרמטרים קובעים את ההגדרה הזאת?דיברנו עם גלעד דייגי על המסע בין מפתח ג'וניור לסניור, ועל הדרך לצלוח אותו בעזרת Best Practices, התנהלות נכונה בחברה וטיפים לשדרוג יכולות הcoding שלכם.האזנה נעימה,חן ועמית.

מכירים את המשחק המגניב הזה עם הדינוזאור שפתאום מופיע שאין לכם אינטרנט ואתם בChrome?     אז תקשיבו לזה!היה לנו הכבוד לארח את אורי שקד שפיתוח את המשחק בReal Life כחלק מכנס Geekon.דיברנו גם על המשחק המגניב ועוד המון דברים שימושיים שאפשר לפתח על חומרה (כן כן, גם אם אתם יודעים רק javascript או python!!)אורי הבטיח שאחרי שעה אין דבר שתרצו יותר מלהתחיל לתכנת על רכיבי חומרה מגניבים כמו ארדואינו, ראספברי פיי ועוד רבים וטובים כאלו (ואפילו תדעו איך)האזנה נעימה,חן ועמית.

אחד מכוחות העל שכל מפתח היה מבקש זה לדחוף קוד לפרודקשן, מתי שהוא רוצה, בלי התנגשויות ובצורה חלקה.דיברנו עם שני רבה על היתרונות הרבים של תהליכי CI/CD, מתי כדאי להטמיע? איך עושים את זה? וגם... איך זה קשור לBlack Friday?האזנה נעימה,חן ועמית.

יצא לכם פעם לחשוב איך זה להיות פרילנסר, יועץ או להקים סטארט-אפ? שמעתם על חבר שמטייל בעולם ובאותו הזמן גם עובד?בפרק אינטימי חן ועמית משוחחים על בחירות "אלטרנטיביות" בקריירה של מפתח. על הקשיים וההצלחות, היתרונות והחסרונות בכל בחירה.האם זה משתלם? ואיך בכלל עושים את זה?האזנה נעימה,עמית וחן.קרדיטים:https://freesound.org/people/InspectorJ/sounds/428137https://freesound.org/people/14GPanskaMuzatko_Matej/sounds/419787https://freesound.org/people/bone666138/sounds/198876https://soundcloud.com/archieda/cant-help-falling-in-love-with-you-instrumentalhttps://freesound.org/people/ofuscapreto/sounds/237474https://soundcloud.com/natuch_speaker/op-028-free-stock-music-jazz-instrumental

בעשור האחרון עולם השרתים הוירטואלים גדל והתקדם בצעדי ענק באופן שגם מי שהספיק להכיר ולהתעסק עם הקמת שרתים בענן, נשאר מאחור כשהתחילו לדבר על קונטיינרים (Container).ומי שכבר סוף סוף הבין מה זה והתמחה, עכשיו רוצה לדעת מה זה קוברנטיס (Kubernetes).לקחנו את הנושא הזה בפרק שלנו , בו אירחנו את דמי בן ארי (VP R&D @ Panorays) , ודרך הסיפור שלו ניסינו להבין קצת יותר למה מתכוונים שאומרים קונטיינרים או קוברנטיס, מתי בכלל הזמן הנכון להגיע לשם ומתי להישאר בבסיס פשוט יותר?דמי מספר לנו מהנסיון שלו במימוש של הפרקטיקה ב Panorays, אך גם דרך use cases מקהילות המפתחים שהוא מנהל וגם משאר המקומות בעולם שבו הוא נפגש עם מפתחים בכנסים בהם הוא מציג ושיתופי פעולה אשר הוא מבצע.האזנה נעימה,חן ועמיתקישורים:הרצאה של דמי על ה Use Case שלנו ב PyCon:Hacking for Fun & Profit: The Kubernetes Wayhttps://www.youtube.com/watch?v=qLMP3tkGuLM המלצה לסידרה מעולה, קצת ישן, אבל מסביר אחלה את הבסיס.https://www.youtube.com/watch?v=_vHTaIJm9uY&list=PLF3s2WICJlqOiymMaTLjwwHz-MSVbtJPQ קישור לספר Kubernetes the hard way (הספר שהוזכר בפרק)Kubernetes The Hard Wayhttps://github.com/kelseyhightower/kubernetes-the-hard-wayקלסי הייטאוור בעיקר תמצאו עליו ב Twitter:https://twitter.com/kelseyhightowerויש גם את ה GitHub Repo האדיר שלו: nocode. הנאה צרופה ומצחיקה , שווה להסתכל על כל ה Pull requests ו Issues.https://github.com/kelseyhightower/nocode

אם אתם מסתובבים בעולם התוכנה וכנראה שגם אם לא, אתם שומעים כמה פעמים ביום את צמד המילים Machine Learning.פה ושם כנראה גם שמעתם את צמד המילים של המגניבות החדשות בשכונה : Deep Learningאבל..האם טרחתם להתעמק (מצחיק!) ולהבין מה זה אומר? האם העזתם להתנסות בתחום בעצמכם?היחס בין הכמות שנאמרות המילים הללו לבין השימוש בהם בפועל בצורה אמיתית ונכונה הוא מקרי בהחלט.לכן, כדי שתוכלו להבין קצת מעבר , הבאנו בפרק החדש של ״עושים תוכנה״ את גיא ריינר אחד המייסדים של חברת aidoc.גיא ביחד עם שותפיו הנהדרים אלעד וולך ומיכאל ברגינסקי, פיתחו מערכת שעוזרת לרדיולוגים לנתח צילומי CT ורנטגן ובעצם עוזרת לייעל תהליכים ואולי אפילו מצילה חיי אדם.בלי השימוש בDeep Learning לא בטוח שהם היו מצליחים לעשות זאת ותהיו בטוחים שהדרך שהם עשו בשנים האחרונות לא הייתה קלה בכלל.האזנה נעימה,חן ועמיתקישורים:Awesome courses we used when we learned DL:https://www.coursera.org/learn/machine-learninghttps://www.coursera.org/learn/neural-networks (may be considered a bit old and outdated today by some people)http://cs231n.stanford.edu/Our company:www.aidoc.comOpen source libraries we're using are scikit-learn and Tensorflow הקדמה למחשוב קוונטי למי שמתעניין עם פרק של רן לוי: https://www.ranlevi.com/2018/08/05/ep249_quantum_computing_mst/

בפרק מצטרף אלי מראיין אורח - אריק גלנסקי, ה-VP Technology של חברת HiredScore ובוגר יחידת אופק. יחד שוחחנו עם עומר פרצ׳יק, מנכ״ל חברת Any.do. עומר הקים את החברה ב-2011 עם חזון לייצר אפליקציית משימות שלא רק ניתן לרשום בה משימות, אלא היא גם תשלים אותן עבורך! - ממש Personal Assistant במכשיר הנייד של כל אחד מאיתנו.בשנת 2018, סטארט-אפ כזה נשמע אפשרי, אבל ב-2011, כשמושגים כמו Machine Learning היו נחלתם של בודדים ו-AI ממש לא היה הBuzzword השולט בתעשיה זה נשמע משוגע ממש. עומר והצוות התמודדו במשך שנים עם אתגר שבכל רגע נתון הם לא בטוחים ב100% שניתן בכלל לפתור.דיברנו על הדרך שעומר והחברה עברו ב-6 השנים האחרונות ולמדנו איך מתמודדים בכלל עם ניסיון לפתור בעיה כל כך מורכבת ומהן הדרכים לשפר את הסיכויים להצליח.האזנה נעימה!חן ואריק.

בפרק אירחנו את עינת אור שכבר שלוש וחצי שנים מתפקדת כ-CTO של SimilarWeb , לשיחה על נושא שמהווה שלב מאוד מעניין בקריירה של מתכנת - "החלפת גלגלים תוך כדי נסיעה" (ועוד בזמן שאתה נוסע במכונית מירוץ - פורמולה 1): בחברות סטארט-אפ, קיימת תקופה שבה המוצר שהייתם שותפים לכתיבתו מתחיל להצליח, והחברה מתחילה לרוץ.אבל, כשפותחים את העיניים תוך כדי ריצה, מגלים שבקוד (המנוע) שיצרנו יש המון דברים שהתפשרנו עליהם בכדי לרוץ מהר והוא איננו מתאים לscale החדש של החברה, ולעיתים קשה להבנה. מה עושים במקרה כזה?עוצרים הכל ומחליפים את כולו כשיש זמן? ואם אין זמן?איך מעיזים להגיד לר״צ שיש בעיה, ושחייבים לעשות משהו כי המכונית הזו לא תצליח להתקדם עם המנוע הזה לאורך זמן (גדילה).עינת הגיע לSimilarWeb שבמחלקת הפיתוח היו פחות מ30 מפתחים ומהנדסים במטרה להקפיץ את החברה קדימה ולעשות יחד שינוי שיוכל לאפשר לה גדילה נכונה מבחינה טכנולוגית תוך כדי שמירה על איכות קוד שתאפשר את ההתקדמות הזו.כיום אחרי 3 וחצי שנים יש כבר (!) 150 מפתחים ומהנדסים בR&D שעובדים ורצים יחד תוך כדי כתיבת קוד שתואם DNA של חברה איכותית שרוצה לגדול ומהר!התחלנו מהשינוי התרבותי שעם הזמן מנסים ליצור, עברנו לקפיצה ממונוליט (בו כל הפרויקט יושב כרכיב גדול אחד) לגישה מכוונת Services ודיברנו על הצורה בה עושים תהליך כזה בצורה בריאה ואיך כל אחד מהמעורבים בתהליך תורם לו ומושפע ממנו.האזנה נעימה!חן ועמית

מה הקשר בין מוזיקה לתוכנה? אתם כנראה לא מצליחים לחשוב עליו כרגע. בפרק דיברנו על הקשר, על הרגש ועל אחד העקרונות הנסתרים והחשובים ביותר שמפתח יכול ללמוד.ראיינו בכנס המאזינים השנתי של רשת עושים היסטוריה את אלון שחם, יזם והמייסד של הסטארטאפ Compoze. אלון חי בשני העולמות, מפתח ביום ומופיע בערב (ולפעמים להיפך) וגם הסטארטאפ שלו מקשר את שני העולמות.האזנה נעימה,חן ועמית.

בנימין גרינבאום הוא תורם משמעותי בקוד פתוח: אחד המפתחים הבכירים של Node.js , MobX ו-BlueBird (ועוד רבות..), ובטופ 0.05% של התורמים ב-stackoverflow. חן ועמית שוחחו איתו על היתרונות של מעורבות בעולם הקוד הפתוח, ואיך לעשות את הצעדים הראשונים בעולם זה.אחרי שתשמעו את הפרק תוכלו :1. להבין מה זה קוד פתוח? איך העולם הזה עובד? בנוי?2. להבין את היתרונות של מעורבות בקוד פתוח וסוגי הקהילות שקיימות לספריות שונות ומגוונות3. לדעת איך להבין מה הספריות שהכי יתאימו לכם להתחלה4. הכי חשוב - תוכלו להתחיל מחר בבוקר ללכלך את הידיים ולהתחיל לקודד בלי לפחד יותר בספריה משלכם או להצטרף לספריה קיימת (:האזנה נעימה חברים וחברות!חן ועמית.

פרק הבכורה של 'עושים תוכנה', פודקאסט למפתחים ומהנדסי תוכנה. חן ועמית, מגישי התכנית, משוחחים עם יוסי תאגורי, מנכ"ל MissingLink.ai על הכישורים הדרושים למפתח המושלם: חשיבותן של הבדיקות האוטומטיות, על דעתנות לעומת גמישות מחשבתית ועוד.האזנה נעימה,חן ועמית.