בחירות 2024 לנשיאות ארה"ב, יזכרו מהצמודות והדרמטיות ביותר אי פעם. מצד אחד דונלד טראמפ דמות שנויה במחלוקת, נשיא לשעבר שכשל להיבחר פעם שנייה ומנסה את מזלו שוב. מולו סגנית הנשיא קמלה האריס שמתמודדת על הנשיאות לאחר שהנשיא המכהן ג'ו ביידן אולץ למעשה לפרוש מהמרוץ.חמי שלו שכעיתונאי עבד במגוון עיתונים לרבות משני צידי המתרס הפוליטי- הן כתב בכיר ב"הארץ" הן משנה לעורך הראשי של "ישראל היום", מכיר מקרוב את הפוליטיקה האמריקנית ,את הפוליטיקה הישראלית ואת הזיקה ביניהן.עד כמה בחירות 2024 קריטיות לגבי ישראל? למה בישראל דווקא טראמפ אהוד כ"כ? ומה הקשר בין הביביזם לטראמפיזם?

בפרק זה מארח שלמה רז את שלום קיטל דמות מפתח בתקשורת הישראלית במשך שנים רבות. שהיה גם יועץ של ראשי מפלגת העבודה אהוד ברק ושלי יחימוביץ'.האם התקשורת הישראלית הרימה ידיים מול המציאות החברתית והפוליטית הכאואית שבה שרויה ישראל. האם יש לתקשורת כלים ורצון להתמודד עם ספינים, מניפולציות ורשתות חברתיות או שהיא תורמת להם.

פרק ב' בשיחה עם דר' גיל סמסונוב על ספרו "הבגינים".

 שלמה רז מארח בפרק הזה את ד"ר גיל סמסונוב, מחבר הספר "הבגינים". הספר בא לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם ללוחמי המחתרות האצ"ל והלח"י נוכח תרומתם להקמת המדינה. אולם, הספר הוא לא רק מחקר היסטורי נרחב, שעוסק בסוגיה שנויה במחלוקת בפני עצמה, אלא יש לו גם משמעות אקטואלית מובהקת, הנוגעת לשורשי הקרע בחברה הישראלית.

שלמה רז מארח הפעם את איש התקשורת החרדי בני רבינוביץ'. בני מכיר מקרוב את הפוליטיקה החרדית במשך שנים רבות, והיה מבאי ביתם של כמה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי. בפרק הזה שלמה ובני משוחחים בין השאר על הנאום המפורסם של הרב שך ז"ל – "נאום השפנים והחזירים", והאם הוא מהווה קו פרשת מים בפוליטיקה הישראלית? בנוסף ידברו גם על השינויים שעוברים על הציבור החרדי, שבאים לידי ביטוי בכך שחוגים רבים בתוכו אימצו דעות לאומניות קיצוניות, על גיוס בני ישיבות ועוד.

הפודקסט "עושים פוליטיקה, חוזר עם שלמה רז. הפרק הזה שבו מתארחת עו"ד דפנה הולץ-לכנר, אשר מרבה להופיע בבג"צ, עוסק ביחסי הגומלין שבין הרשות השופטת לבין הפוליטיקה. נפגשנו לקראת הכרעת בג"צ בנושא גיוס בני ישיבה.אחת הסוגיות שבהן עסקנו היא הסדר ניגוד העניינים של רה"מ בנימין נתניהו. סמוך לאחר מכן הוגשה עתירה בטענה שנתניהו נמצא בניגוד עניינים לגבי ניהול המלחמה 

אחרי אסון גדול ממדים הציבור נאחז בסיפורים חסרי בסיס. מדוע זה קורה לאורך ההיסטוריה? ד״ר תום ביאליק על קונספירציות פוליטיות ובטחוניות.

ח״כ לשעבר מיכל רוזין (מרצ) וח״כ לשעבר רם שפע (העבודה), מתיישבים לדבר על ההתיישבות, על הגבולות, התמיכה הפוחתת ואיחוד בין המפלגות.

האם ישראל מבצעת יותר מבצעי תודעה במהלך מלחמות מבעבר? איך נראה מבצע תודעה? מדוע דווקא כאשר יש כאוס גדול בישראל ובעזה, ישראל מגבירה את גיוס הסוכנים? אורית פרלוב, חוקרת רשתות חברתיות בעולם הערבי, הגיעה לאולפן לענות על שאלות אלו.

אז השבעה באוקטובר ישראל במלחמה, בפרק זה נבדוק מה השתנה בכנסת בימי המלחמה, ולמשך כמה זמן יחזיקו חברי הכנסת בפעילות פרלמנטרית ללא יריבות.

כיצד מנהיגים מנסים לאחד את העם ולגרום לאנשים לסמוך עליהם? מי הם המנהיגים שנסוגו לציור ציורים כדרך להתמודד עם מלחמות קשות? היועצת נילי רייכמן בשיחה על מנהיגות ומנהיגים בעיתות מלחמה.

ראש אמ״ן לשעבר: כל האזהרות הונחו בפני נתניהו. בפרק החדש של עושים פוליטיקה אנחנו מנסים להתחיל לברר איך הופתעה ישראל במתקפה הרצחנית והקטלנית ביותר בתולדות המדינה. ראש אמ״ן לשעבר האלוף במיל׳ עמוס מלכא על זירת הלוחמה מול החמאס, הכשל המודיעיני והעדר ההנהגה בישראל לפני ותוך כדי המלחמה.

הי, זה רן.זו הודעה מיוחדת למאזיני הרשת שלנו. מפיק לשעבר וחבר יקר, דור שפיר, נעדר מאז אירועי השבעה באוקטובר באזור נירים שבעוטף עזה - ואנחנו זקוקים לעזרתכם כדי למצוא אותו. על פי הידוע לנו, דור וחברתו השתתפו במסיבה קטנה ליד קיבוץ נירים - מסיבה בשם פסיידאק - ועם תחילת האירוע הצליחו להימלט מהמקום ברכבם: יונדאי, שמספרו 5891466. הם נסעו מספר קילומטרים, אבל אז נאלצו לצאת מהרכב ולהסתתר במיגונית. החברה, לצערנו, נמצאה הרוגה בשטח - אבל דור עדיין חסר, ולפי מידע שקיבלנו ייתכן והוא מסתתר בשטח מכיוון שהוא סובל מהלם קרב. נכון לשעת ההקלטה, יום שלישי העשרה באוקטובר 2023, אני לא יודע לומר אם מותר להכנס לשטח ולסייע בחיפושים - אבל אם מישהו מכם, המאזינים, יודע משהו על מה שהתרחש באותו הלילה במסיבת פסיידאק בנירים, או שחושב שהוא יוכל לסייע בכל דרך למאמצי החיפוש - אשמח להעזר בכם. אנא צרו עימנו קשר בווטאסאפ במספר: 0547650808. אני חוזר שוב - 0547650808.תודה.

אחרי שסקרנו את ביידנומיקס, בפרק זה נסקור את ההצעות הכלכליות בצד האמריקאי-ימני. כיצד טראמפ יתגבר על החוב הלאומי הגדול, שהוא עצמו העצים? יפתח דיין, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ינתח את ההצעות של הצד השמרני.

איתי בן חורין, יועץ התקשורת ומנהל המשברים מגיע לפודקאסט עושים פוליטיקה לדבר על ניהול משברים פוליטיים ומעורבות בייעוץ לארגוני המחאה של 2023

האם המהלכים הכלכליים של הנשיא ביידן עובדים עבור הציבור האמריקאי? ולמה צריך היה להכניס קצת "כייף" לתוך התוכניות שלו ולא להסתפק בהמרצת המשק והעובדים? איחוד של אורי פסובסקי וטל שניידר (לשעבר ׳המדריך לטראמפיסט) בפודקאסט ׳עושים פוליטיקה׳.

"שלוש קבוצות של קנאים מאיימות להחריב את ישראל של ימינו." טוען הפובליציסט ארי שביט, שחושב שאירוע ההפיכה המשטרית עשויים לשנות את פניה של ישראל לעד. בפרק החדש של ׳עושים פוליטיקה׳ אנחנו מדברים על ׳להציל את ישראל׳, הספרון שחיבר שביט. איך מצילים את המדינה מקריסה חברתית?

אל ההפגנות הנרחבות בישראל בחודשים האחרונים הצטרפה קבוצה מרתקת, שמסייעת בהנעת השיח נגד קריסת הדמוקרטיה הישראלית. ישראלים החיים בחו״ל. הם נוסעים מרחקים גדולים, ותורמים כסף. גוסטי יהושע-ברוורמן, ראשת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות, בשיחה עם עושים פוליטיקה על קשרי ישראלים בחו״ל למולדתם

בימים אלה הכנסת מצביעה על מחיקת עילת הסבירות מן המשפט הישראלי. מאיפה ירשנו את העילה? איך ויכוח בין הכנסיה האנגלית לחובבי קולנוע הביא גם אלינו את הסבירות של התנהגות הממשל? ומה צפוי לנו בעתיד בישראל ללא סבירות? ד"ר אלעד גיל הוא ראש המחקר של מכון תכלית בשיחה סבירה למדי

חודש לאחר הרג שלוש החיילים הגבול ישראל מצרים, יחסי המדינות רגישים מתמיד. שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, בשיחה על התגובה העממית המאכזבת להרג, הפער עם הדרג המדיני, מדוע היא לא מתראיינת בתקשורת המצרית ואיך זה לשרת ביעד המורכב.

האמת מאחורי הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין.כיצד הפך ארגון מקצועי למכשיר פוליטי וגוף רב כוח? מדוע הבחירות לראשות הלשכה הן בפועל בחירות לנשיא בית המשפט העליון?הבחירות ללשכת עורכי הדין יתקיימו השבוע, ויובל יועז, פרשן משפטי זמן ישראל, הגיע לאולפן לשיחה מרתקת על הנושא, רגע לפני הבחירות.

מי האנשים שבוחרים לא להצביע, ומדוע הם בוחרים כך? האם אי הצבעה בהכרח מעידה על חוסר אכפתיות? ומה יכולים הפוליטיקאים ללמוד דווקא מאלו שלא מצביעים להם? ד״ר קרן צוריאל חקרה מאות ׳לא-משתתפים׳ ישראלים וחזרה עם ממצאים מדהימים ומפתיעים!

הקרע בין הציבור החילוני והחרדי במדינה מתרחב. כיצד מגיבים בחסידויות ובתלמודי התורה לביקורת של החילונים על העדר לימודי ליבה, אי גיוס ושיעורי תעסוקה נמוכים. השדרן אבי מימרן פורש את הנושא מו העיניים החרדיות.

על גילנות בקמפיין פוליטי ויחסי טרמאפ-ביידן והתקשורת האמריקאית. האזינו לקונסול ישראל בניו יורק לשעבר אלון פנקס וטל שניידר משוחחים על הטרנדים החמים בקמפיין לבית הלבן.

חלק שלישי ואחרון על תעשיית יצוא הנשק הישראלית. בפרק זה מתארח אבידן פרידמן, מייסד ומנכ”ל עמותת ינשו”ף, לשיחה על הסתירה בין ישראל, מדינה יהודית, לבין היותה מוכרת ומייצאת נשק למשטרים רצחניים.

הפרק תתארח פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, לשיחה על מחאות יחידים, המונים, והיחס של החברה הישראלית להפגנות מקום המדינה ועד למחאת 2023.

במלאות 90 ימים לממשלה ה 37 ואחרי 13 שבועות של מחאה, ערכנו רטרוספקטיבה. עברנו על רצף האירועים של החודשים האחרונים, וסקרנו את כל התפניות בעלילה, העצומות, ההפגנות, השיחות בבית הנשיא. הפרק החדש של ׳עושים פוליטיקה׳ מיועד לכל מי שרוצה להיזכר בימים המתוחים מן ההודעה על ההפיכה המשטרית ועד לחג הפסח.את הפרק תלווה היועצת האסטרטגית נילי רייכמן

ביום חמישי האחרון (9 במארס) עשרות אלפי אנשים הצטרפו ליום ההתנגדות ברחבי ישראל, והמחאה בישראל שהחלה לפני חודשיים וחצי אינה שוככת.לקראת המשך תקופה פוליטית סוערת, נבחן את המשבר הפוליטי מנקודת המבט האסטרטגית של המתנגדים למחאה. בפרק הזה אירחתי את איתן זליגר, יועץ אסטרטגי בכיר ומנוסה בזירה הפוליטית.

תעשיית ייצוא הנשק- חלק ב׳בחלק השני בסדרה, עומר בן יעקב- כתב דסק התחקירים ׳השירות החשאי׳ של עיתון הארץ, מספר על חשיפת חברות סייבר תקיפה ישראליות, מודיעין גלוי שהוא ועמיתיו אוספים ברשתות, ועל התחקיר העצום שלו על חברה ישראלית שמשבשת מערכות בחירות, במדינות זרות.

ביום שני שעבר (12.02.23) אלפי אנשים הפגינו ושבתו ברחבי הארץ. לקראת המשך תקופה פוליטית סוערת, נבחן את המשבר הפוליטי מנקודת מבט אסטרטגית. בפרק הזה אירחתי את ליאור חורב, יועץ אסטרטגי בכיר ומנוסה בזירה הפוליטית. .דנו, בין היתר, בהאם יהיה בכיר בליכוד שיקבל על עצמו לבלום את המהלכים של הממשלה

כמעט מתחת לאפנו צמחה בישראל תעשייה ענקית ורווחית, תעשייה שמוכרת ומייצאת קסדות, טנקים, טילים, ובקיצור- נשק. לאן ישראל מייצאת את הנשק? איפה היא ממוקמת בדירוג העולמי? ולמה זה בכלל מעניין אותנו? היום, ובפרק הבא, נעסוק בתעשיית ייצוא הנשק הישראלית, ונחפש תשובות לקשיים שעולים מהפיכת ישראל ליצואנית מובילה.https://www.ads.ranlevi.com/wp-content/uploads/2023/02/Making_history_450x450.jpg

ב 1995 הוקמה בל״ד כתגובה של פלג לאומי של ערביי ישראל לחתימה על הסכמי אוסלו. במשך שנים נקטה בקו בדלני והתנגדה לכל הממשלות בישראל, עד כדי ציבור ״תומכים״ המתנגד מלכתחילה להשתתפות בבחירות. כעבור 27 שנים של היותם חלק מן השיטה, המשאלה של הקבוצה הקיצונית הוגשמה, ואלה שלא רוצים שותפות במשחק הפוליטי, נפלטו מן הכנסת. האם לקבוצה השואפת למדינת כל אזרחיה ומתנגדת לעקרון היהודי-דמוקרטי תהיה דרך לחזור לייצוג פוליטי?

מרצ הוקמה ב 1992 כאיחוד של מפ״ם, רץ ושינוי ובמשך שנים היתה נושאת דגל ירוק, להטב, פתרון שתי המדינות. אך דווקא כשנכנסה לעמדת כח ולממשלה היסטורית של שילוב עם דתיים וערבים, הציבור הנאמן של מרצ השליך אותה. מה הביא לנפילתה ומדוע ציבור השמאל לא אוהב קמפיין הפחדה.

במשך עשרות שנים נהנתה המפד"ל-הבית היהודי מתמיכה כמעט מוחלטת של הציבור הדתי-לאומי - אך במרוצת עשר השנים האחרונות התפוגגה והוחלפה בשלל מפלגות שונות. מה הביא לנפילתה של המפד"ל, ומהן המחלוקות שמפלגות את תומכיה?https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/21/doors-politics-disappearing-part1/

תופעת הכחשת הבחירות שהחלה בארה"ב בעקבות עלייתו של דונלד טראמפ, עדיין לא עשתה 'עלייה' לישראל - אבל לא מן הנמנע שהמכה הזו תגיע גם אלינו. האם הכחשת הבחירות מכרסמת את יסודות השיטה הדמוקרטית, או שמא מדובר בתופעה חולפת? טל שניידר משוחחת עם ד"ר ישראל ויסמל-מנור, מומחה לפוליטיקה אמריקנית, מבית הספר למדע המדינה באוני' חיפה. האזנה נעימה 🙂https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/30/panda-politics-denial/

לפני מספר חודשים התבשרנו כי סכסוך הגבול הימי בין ישראל ולבנון הגיע סוף סוף לפתרונו. האם מדובר בסנונית ראשונה של יחסים עתידיים בינינו ובין שכנתנו מצפון? טל שניידר, המגישה החדשה של הפודקאסט, מארחת את ג'ונתן אל-חורי, יליד לבנון ובן לאב שלחם בצד"ל, וכיום מרצה ופרשן בנושא יחסי ישראל-לבנון.https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/21/iasa-politics-gas/

דפנה ליאל, נפרדת מעושים פוליטיקה בפרק מיוחד שבה היא בתפקיד המרואיינית ומולה העיתונאית עמליה דואק. ליאל מסכמת את בחירות 2022 מנקודת המבט של הכוכבים הראשיים - איך תראה הקדנציה של נתניהו ובן גביר, ומה יעלה בגורל מפלגת השמאל?https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/08/panda-politics-sikum/

שנייה לפני שאנחנו נכנסים לקלפיות לסבב הצבעה חמישי בשלוש וחצי שנים, אנחנו חוזרים לפרק בו אירחנו את הסופר מיכה גודמן כדי לדבר על איך בכלל נוצר קיטוב פוליטי, איך הפך למגיפה עולמית, מה מייחד אותו בישראל, וגם ננסה להבין אם יש איך לפתור אותו.https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/31/panda-politics-kituv/

בחירות 2022 הן הראשונות שבהן הפוליטקאים הישראלים נמצאים בטיקטוק. במה שונה הפלטפורמה הזו משאר הרשתות החברתיות, מי הפוליטאים המצטיינים בה ואיך הפעילות בה יכולה להשפיע על התוצאות? איתנו באולפן איתמר אביב, מנכ"ל משרד הפרסום טוקס, ומומחה בטיקטוק.האזנה נעימה,דפנה ליאל

הפעם נלווה פתק מן הרגע שהודפס ועד שנספר במניין הקולות ונגלה איך מונעים זיופים, כמה זה באמת עולה לנו ולמה הבחירות לא ממוחשבות? וגם, אחת ולתמיד, איך עובדת שיטת באדר עופר. איתנו דין ליבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות.האזנה נעימה,דפנה ליאלhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/09/14/pauza-politics-petek/

סבב הבחירות החמישי עומד בסימן המושג "ממלכתיות", אבל נראה שכל אחד לוקח אותו לכיוון אחר. מאיפה הגיע המושג, מה הם שלושת עקרונות הממלכתיות, ואיך הם נאבדו בשיח הנוכחי? איתנו באולפן פרופ' ניר קידר, נשיא במכללה האקדמית ספיר, ומרצה למשפטים והיסטוריה.האזנה נעימה,דפנה ליאלhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/09/04/doors-politics-mamlachtiot/

הצצה לפרק של 'עושים משפט' שמוקדש לאחד האנשים החזקים בממשל הישראלי: היועץ המשפטי של הממשלה. כיצד בא לעולם התפקיד הבלתי שגרתי הזה, ומי קבע מהם סמכויותיו של היועץ?

מרצ והעבודה הן מפלגות עם DNA פוליטי שונה לחלוטין אך השנים הן הפכו יותר ויותר דומות. האם עדיין יש היגיון בשתי מפלגות שמאל קטנות, מה ההבדלים ביניהן ולאן הן מכוונות?רותם דנון, פרשן פוליטי וסמנכ"ל התוכן של חדשות 13 עוזר לנו לעשות סדר במפלגות השמאל הישראליות.האזנה נעימה,דפנה ליאלhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/08/21/refael-politics-join-forces/

הפעם בעושים פוליטיקה נפנה זרקור לקרב היצרי בימין - איפה צמחו בן גביר וסמוטריץ, מי עומד מאחורי כל אחד מהם, ולאן הם חותרים.איתנו באולפן אנשיל פפר, כתב ופרשן הארץ והאקונמיסט, שיעשה לנו סדר בשורשים האידיאולגיים, בדמויות המפתח, ובעקרונות המובילים של כל אחד מהפוליטיקאים הללו.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/08/cambly-politics-zionot/

מדי מערכת הבחירות מנסה השמאל לגייס מצביעים בפריפריה ונוחל כשלון. איפה טועים מנהיגי השמאל והאם יש סיכוי לברית מחודשת בין ישראל השנייה למפלגות השמאל?איתנו אבי דבוש מחבר הספר "מרד הפריפריות", ופרופסור ניסים מזרחי, לשעבר ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/21/geely-politics-left/

שנייה לפני שהפוליטיקאים יציצו עלינו מכל הפסקת פרסומות ושלט חוצות, חוזרים לפרק שכל חובב פוליטיקה חייב לשמוע! המדריך לקמפייינר הפוליטי – איך בונים נארטיב מנצח, איך מכפישים את היריב ואיך מתמרנים את העיתונאים.היועצים האסטרטגיים איל ארד ומשה גאון, שחיברו את הספר 'קילר אינסטינקט' יחד עם ארז יעקובי, מסבירים שלב אחר שלב איך בונים קמפיין פוליטי מוצלח וחושפים את כל סודות המקצוע.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/10/lexus-politics-campaign/

איזו מפלגה הצליחה ליישם הכי הרבה ממהבטוחות שלה, ואיזו הכי מעט? מה הפך למציאות ומה נשאר על הנייר ואילו רפורמות יתקעו בגלל בבחירות?איתנו באולפן אלי מוגילבסקי, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, לדבר איתנו על "מדד ביצוע ההסכמים הקואליציוניים" שלהם.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/29/wesure-politics-coalition-grades/

מה עושה עוזר פרלמנטרי כשהוא קם בבוקר? איך מתנהלת לשכה של ח״כ ולמה היחסים בתוכה משפיעים על כולנו.אלעד וולף, מי שעבד שנים כיועץ פרלמנטרי והיום מנהל קמפיינים ציבוריים, מספר לנו על הפוליטיקה הפנימית בתוך לשכות פרלמנטריות.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/19/dent-politics-yoetz/

מי שצופה בהופעותיו של נתניהו עשוי לחשוב שלעיתים הוא מאלתר או נוהג בספונטניות אבל האמת היא שאצל נתניהו כל מילה חושבה מראש. כבר 30 שנה שנתניהו עובד לפי נוסחא רטורית קבועה שהלכה והשתכללה ולתוכה הוא יוצק את נאומיו. קוה שפרן, מחבר הספר "הסודות של נתניהו" ומאמן הופעה בפני קהל, מספר לנו מה הם הסודות הייחודיים רק לו ומה הופך אותו לנואם האפקטיבי ביותר בישראל.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/07/geely-politics-bibi-speech/

ממשלת בנט מתפקדת כממשלת שיווין ביום טוב, וכממשלת מיעוט ביום רע- עד כמה זה חסר תקדים, במה שונה ממשלת בנט מכל ממשלות ישראל שכיהנו עד כה, ועד כמה אנחנו חריגים ביחס לעולם. יהיו איתנו - יושבי ראש בקואליציה בעבר - חברי הכנסת זאב אלקין ודוד ביטן וד"ר אסף שפירא, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה,האזנה נעימה,דפנה ליאל.תכירו את "עושים פוליטיקה" - הספר!לרכישה מוקדמת באתר ידיעות: https://www.ybook.co.il/book/8159למאזיני עושים היסטוריה יש קוד קופון (6991) .https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/22/panda-politics-mioot/

כבר שלוש וחצי שנים שישראל סובלת מחוסר יציבות פוליטית. הפעם נתמקד בשתי הצעות לשינוי השיטה ובשאלה מדוע המנהיגים מאמצים אותן. איתנו פרופסור גידי רהט מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הישראלי לדמוקרטיה.תכירו את "עושים פוליטיקה" - הספר!לרכישה מוקדמת באתר ידיעות: https://www.ybook.co.il/book/8159למאזיני עושים היסטוריה יש קוד קופון (6991) . מי שמעוניין בהקדשה של דפנה מתבקש לציין זאת בהערות.https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/08/doors-politics-shita/

הפעם בעושים פוליטיקה - פרק נוסף בסדרת הכלים לפוליטיקה יומיומית. מה הם סוגי הרכיזמה השונים? איך הם נתפסים בחברה? ובעיקר - האם אפשר לשפר את הכריזמה שלנו?ד"ר יובל קליש, המנהל האקדמי של תכנית מב"ע למנהלים באוניסרסיטת ת"א ותוכניות רבות נוספות, מסביר לנו כל מה שצריך לדעת על כריזמה התנהגותית, כריזמה מיוחסת, ואיך לרתום אותן לטובתינו.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/01/canabd-politics-charisma/

במשך חמישה חודשים בשנה, חברי הכנסת נמצאים בפגרה.אז מה בדיוק עושים נבחרי הציבור בזמן שבו הם לא במליאה, איך נולד המוסד הזה ולמה הם לא יכולים לוותר עליו? תומר אביטל, עיתונאי "שקוף" ויו״ר הכנסת לשעבר אדלשטיין יהיו איתנו.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/17/shchackim-politics-pagrut/

הפעם בעושים פוליטיקה - כלים שיעזרו לכם לעשות פוליטיקה גם ביומיום. איך מתחברים לאנשים הנכונים? ובעיקר, איך משמרים את הקשרים הללו לאורך זמן? הפעם, התכנסנו באולפן יחד עם ד"ר יובל קליש, המנהל האקדמי של תכנית מב"ע למנהלים ותוכניות רבות נוספות, לקבלת כלים שיעזרו לכם לעשות פוליטיקה טובה יותר בחיים, במובן הכי טוב של המילה.האזנה נעימה,דפנה ליאל.מאמרים שהוזכרו:1. מחקר של טיציאנה קשיארו - When competence is irrelevant: The role of interpersonal affect in task-related ties https://doi.org/10.2189/asqu.53.4.6552. מחקר בעקבותיו - Competent Jerks, Lovable Fools, and the Formation of Social Networks https://hbr.org/2005/06/competent-jerks-lovable-fools-and-the-formation-of-social-networks3. מגוון אפליקציות לניהול עצמי - https://nat.app/blog/personalcrm20214. מאמר קנוני של אברהם גרנט - In the Company of Givers and Takers https://hbr.org/2013/04/in-the-company-of-givers-and-takershttps://www.ads.ranlevi.com/2022/04/03/doors-politics-internal/

הציבור הישראלי בחר ביוקר המחיה כסוגיה הדחופה ביותר המונחת לפתחה של הממשלה. הפעם בעושים פוליטיקה, בדקנו מה באמת עושה הממשלה, ואיפה מסתפקים השרים בדיבורים בלבד. כיצד נערכת הממשלה לעליית המחירים שתיצור המלחמה, והאם הנושא הזה עשוי לסכן את הממשלה. איתנו עמליה דואק, הכתבת הכלכלית של חדשות 12. האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/16/shchackim-politics-yoker/

הפעם ב'עושים פוליטיקה' נחזור לפרק על האיש שבימים אלו מנהל מלחמה כנגד אוקראינה - ולדימיר פוטין. יחד עם נדב אייל, עיתונאי ופרשן, לשעבר עורך חדשות החוץ בחדשות 13, ננסה לפענח את דמותו של אחד המנהיגים המסקרנים והמשפיעים בעולם. ניסינו לבדוק בפרק הזה לאן הוביל פוטין את רוסיה בתום שני עשורים בשלטון, והאם המהלכים האלימים שלו בזירה הבינלאומית נועדו בסך הכל לפצות על כשלונותיו בזירה הפנימית. וגם, איך ייתכן שהציבור הרוסי אדיש למאות המיליארדים שפוטין עושה על גבו?האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/13/panda-politics-putin/

עושים פוליטיקה ממשיכה בסדרה על ראשי הממשלה של ישראל והפעם,מנחם בגין, ראש הממשלה השישי. בגין היה הראשון שהוביל את הימין לשלטון אבל בכך לא הסתיים תפקידו ההיסטורי. בתקופתו שינתה ישראל את פניה בכל תחום אפשרי- החל מדת ומדינה, דרך המצב המדיני ועד למצב החברתי.איתנו היום, ד"ר משה פוקסמן-שעל, מחבר הספר - "גבירותיי ורבותיי מהפך"האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/24/panda-politics-begin/

הפעם בעושים פוליטיקה על האדם שבעוד שנה וחצי אמור להפוך לראש ממשלת ישראל- מי הוא יאיר לפיד, איזה פוליטיקאי הפך להיות, אילו תובנות אסף לאורך הדרך, ומה האני מאמין האמיתי שלו. איתנו רותם דנון, פרשן הבית הפוליטי של הפודקאסט.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/20/pointer-politica-lapid/

תקופת כהונתו של הנשיא טראמפ לוותה בשורה של מהלכים אמריקאים פרו ישראלים שיצרו את הרושם שהנשיא טראמפ הוא עושה דברו של נתניהו.בפועל, מערכת היחסים בין השניים הייתה מורכבת ומתוחה ובמרכזה - המחלוקת על קידום תוכנית המאה.בספרו ״השלום של טראמפ״ מגולל ברק רביד את הדרמה שהתרחשה מאחורי הקלעים, וכיצד הובילה להסכמי השלום ששינו את האזור. היום הוא יציג לנו את האמת במלואההאזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/13/ferring-politics-trump-bibi/

בניגוד למה שנהוג לחשוב רוב המשפטים בארץ נגמרים בהסדר טיעון ולא בהחלטה שיפוטית. הפעם בעושים פוליטיקה ננסה להבין איך נתפרת עסקה כזו, את מי היא משרתת ולמה נתניהו הפסיד מהעיכוב בהשגת הסדר הטיעון בענינו. איתנו באולפן חברת הכנסת לשעבר, עורכת דין רויטל סויד.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/01/ferring-politica-transaction/

בשנה האחרונה נחשפו מספר רשתות זרות שחדרו לשיח הפוליטי הישראלי וניסו ללבות אותו. בפרק הזה נבין מה הן מנסות להשיג, איך הן עובדות ולמה זה כל כך מסוכן. איתנו מנכ"ל פייק ריפורטר, אחיה שץהאזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/16/hairegen-osimpolitica-iran/

איילת שקד, רק בת 45 כבר נמצאת קרוב לעשור בפוליטיקה. בזמן הזה הספיקה להגיע לצמרת ולהתרסק מתחת לאחוז החסימה. היום נברר מי היא האשה מאחורי חזות הקרח- מה טיב היחסים שלה עם נפתלי בנט, במה היא מאמינה ולאן היא הולכת מכאן. איתנו פרשן הבית רותם דנון וגם מורן אזולאי מYnet ועטרה גרמן ממקור ראשון, שתי פוליטיקאיות שמלוות את שקד מימיה הראשונים.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/03/excelence-osimpolitica-shaked/

אנחנו ממשיכים בפרויקט המיוחד על ראשי הממשלה שנשכחו ולא בצדק. לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל היה אחד האנשים שתרמו הכי הרבה לביצור הכלכלה והבטחון של המדינה. איך כונן את הברית ההיסטורית עם ארה״ב, מדוע נדחק מתמונת הנצחון של מלחמת ששת הימים, וכיצד הצליח לתמרן אפילו את בן גוריון.מי היה האיש ומדוע נשכח?איתנו פרופ' דני קורן, חוקר מדע ומדינה ומכותבי הספר '12 המופלאים',האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/26/excelencetrade-osimpolitica-levy-eshkol/

פרויקט מיוחד של עושים פוליטיקה על ראשי הממשלה שנשכחו שלא בצדק. מי הוא היה ראש הממשלה השני? איזה חותם הוא הותיר? ומה אפשר ללמוד על בן גוריון הפוליטיקאי שניסה לשים לו רגליים?.איתנו פרופ' דני קורן, חוקר מדע ומדינה ומכותבי הספר '12 המופלאים',האזנה נעימהדפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/19/panda-osimpolitica-moshe-sharet/

לא מזמן אושר תקציב המדינה ואיתו גם כספים קואליציוניים בסדר גודל של כמעט שלושה מיליארד שקלים. האם הכספים האלה באמת מושחתים? או שרובם משרתים מטרה ראויה? ומה הסיכוי שהנוהג הזה יעבור מן העולם? איתנו סמי פרץ, פרשן בכיר בדה מרקר וגם יושב ראש וועדת הכספים לשעבר ח"כ משה גפני, ותומר אביטל ממיזם שקוףהאזנה נעימהדפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/06/rd-osimpolitica-ksafim/

הפעם בעושים פוליטיקה בדקנו איזה קו מדיני מובילה ממשלת בנט מול הפלשתינים, האיראנים ומול הממשל האמריקני. באיזה גזרות נקטה במדיניות המשכית ואיפה שינתה כיוון. וגם מה היה אומר בנט של פעם על בנט של היום. איתנו ברק רביד, כתב ופרשן מדיני 'וואלה'האזנה נעימה,דפנה ליאל.

יותר מ-3 שנים חלפו מאז שנכנס גנץ לפוליטיקה. הפעם בעושים פוליטיקה בדקנו איזה תובנות גיבש בדרך, האם הפך לפוליטיקאי ככל הפוליטיקאים, והאם יבחר להפיל את הממשלה כדי להפוך לראש הממשלה. רותם דנון יהיה איתנו כדי לספר את סיפורו של בני גנץ.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/08/telofan-osimpolitica-ganz/

4 חודשים אחרי הקמת הממשלה בליכוד מפנימים שממשלת בנט כאן כדי להישאר. הפעם ניסינו להבין מה עובר על חברי הכנסת של הליכוד, האם מעמדו של נתניהו מתחיל להתערער, ולמה בכירים בליכוד לא קמים לעבודה בבוקר. יהיה איתנו יובל שגב, הכתב הפוליטי של גלצ ועידן בנימין כתב האתר שקוף שסקר את נתוני הנוכחות של חברי הכנסתהאזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/24/landau-politica-likud/

השבעת בנט לראשות הממשלה לא היתה עוד מפץ פוליטי. היא ניפצה לרסיסים שורה ארוכה של עקרונות בסיסיים שליוו את הפוליטיקה הישראלית מקום המדינה. איך זה קרה? ואיך זה ישפיע עלינו בבחירות הבאות. עמית סגל בהופעת אורח על הפרק האחרון בספרו ״סיפורה של הפוליטיקה הישראלית".האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/10/panda-osimpolitica-amitsegal/

מחר ייפתח בכנסת מושב חדש. לרגל המאורע חזרנו לחוק שמסביר איך באמת חוק נולד. מה הטריקים והתככים מאחורי הקלעים, ואיך אנחנו יכולים להשפיע. דב חנין, שיאן החקיקה בכנסת בפרק שכל חובב פוליטיקה חייב להכיר.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/03/panda-osimpolitica-law-rerun/

כבר יותר משנתיים שקבינט הקורונה מקבל החלטות שמשפיעות על החיים של כולנו. הפעם בעושים פוליטיקה בדקנו איך נראים הדיונים מבפנים, איך בוחרים את המומחים שיופיעו בפני הקבינט ואיך הצליחה הפוליטיקה להיכנס פנימה. נדב איל עיתונאי ופרשן Ynet וידיעות אחרונות עושה סדר בדברים.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/26/jamesrichardson-osimpolitica-cabinet-corona/

בעולם כולו כבר הבינו שיש צורך לעסוק בהרחבה במשבר האקלים, אבל איפה נמצאת ישראל ביחס לעולם? מה הן דרכי הפעולה הרווחות כיום להתמודדות עם המשבר? ולמה הפוליטיקאים שלנו מדשדשים מאחור ביחס לעולם המערבי?לי ירון, כתבת משבר האקלים ב'הארץ' תשפוך אור על הנושא ותספר לנו מה הסכנות שעומדות מולנו ולמה המשבר הוא לא נישתי כמו שנהוג לתפוס אותו אלא נוגע בכל תחומי החיים.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/12/landoor-osimpolitica-mashber-aklim/

תקציב המדינה הוא למעשה הכלי שקובע את סדרי העדיפויות של הממשלה והוא גם האתגר הכי גדול שלה. איך מכינים אותו? איך אפשר להשפיע עליו? מהו חוק ההסדרים? מה ההבדל בין תקציב חד שנתי לדו שנתי? גל הרשקוביץ, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, הגיע ל'עושים פוליטיקה' לעשות סדר בדברים.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/02/kidiwatch-osimpolitica-takzivim-rerun/

כבר יותר מעשור וחצי שישראל מתמודדת עם תנועת ה-BDS שלאחרונה רשמה הצלחה עם בן אנד ג׳ריס לתמוך בחרם על יו״ש. הפעם ננסה להבין איך אפשר לשנות את הפרדיגמה ולהתמודד טוב יותר עם הקמפיין האנטי ישראל. ילוו את הפרק מיכה גודמן ושחר עילם, חוקר במכון למחקרי בטחון לאומי ה-INSS.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/24/revoptic-osimpolitica-bds/

האם השיח בכנסת באמת הדרדר לאחרונה לתהומות חדשים או שזה רק נדמה לנו, ועד כמה זה צריך להדאיג אותנו? ילוו את הפרק ותיקי ובכירי הכתבים הפרלמנטרים אריק בנדר (מעריב) , חנן קריסטל (רשת ב) וגדעון אלון (ישראל היום\הארץ) וגם פרשני הבית רותם דנון וד"ר מיכה גודמן.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/08/landoor-osimpolitica-nochel/

הפעם נצלול לעומקו של החוק הנוברגי - על מה המהומה, איך הוא משפיע על כל אחד ואחת מאיתנו, ומה יהיו ההשלכות שלו שנים קדימה. את הפרק תלווה בשני כובעיה רויטל סויד, ח"כ לשעבר ומשפטנית.האזנה נעימה,דפנה ליאל.https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/25/liorshapira-osimpolitica-norvegia/

אחרי שניסח מחדש את המחלוקת בין ימין לשמאל בספרו מנסה מיכה גודמן לבנות גשר בין דתיים לחילוניים. האם אמונה באלוהים בהכרח סותרת את העולם המדעי, והאם חילוניות לא יכולה להשתלב עם הכרת המסורת. לרגל תשעה באב, נחזור הפעם לאחד השסעים העמוקים בחברה לפרק שהקלטנו עם ד"ר גודמן על איך אפשר לבנות מודל חדש שבו כל צד נהנה ממה שיש לאחר להציע, ואיך המערכת הפוליטית שלנו יכולה לפתור את סוגיות הדת והמדינה שהיא בורחת מהן כבר שנים.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/18/yangodeli-osimpolitica-tshuva-rerun/

ממשלת בנט לפיד תלויה כמעט בכל החלטה במפלגת רע"מ, שמתפקדת עד כה כלשון המאזניים של הממשלה. אלא שמאחורי המפלגה עומדת מועצת השורא שמושכת בחוטים ומתווה את המדיניות של המפלגה בפועל. אז מי הם חברי המועצה, באילו נושאים היא דנה, והאם ניתן להשיג הדלפות מתוך מבפנים? איתנו באולפן מוחמד מג'אדללה הפרשן הפוליטי מרדיו נאס.קרדיט תמונה : ווליד אלהוואשלהhttps://www.ads.ranlevi.com/2021/07/06/yangodeli-politica-a-shura/

אחד הדברים הבולטים שנאמרו על הקואליציה החדשה שקמה הוא שהגורם המלכד בין חבריה הוא 'רק לא ביבי'. אלא שמתחת לפני השטח חלק גדול מחברי הקואליציה תומכים בעיקרון של צמצום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפעם נחזור לפרק שהקלטנו עם ד"ר מיכה גודמן בנושא בו הוא מסביר את העיקרון לצמצום הסכסוך וגם מפרט על מספר צעדים מעשיים שיוכלו לצמצם אותו באופן דרמטי גם אם לא יפתר לעולם.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/28/liorshapira-osimpolitica-zimzum-sichsuch/

לאחר יותר מ-12 שנים רצופות בשלטון פינה השבוע נתניהו את כסא ראש הממשלה לנפתלי בנט. הפעם ניסינו לעמוד על הטעויות של נתניהו שהובילו בסופו של דבר לאובדן השלטון - ה'שבירה' ימינה, האובססיה לתקשורת, הביביזם וטיפוחם של ח"כים בליכוד, ניהול משבר הקורונה ומעורבות המשפחה בחיים הפוליטיים. איתנו רותם דנון, פרשן הבית ועורך המגזין 'ליברל'.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/16/panda-osimpolitica-netanyahu-loss/

בזמן פרסום פרק זה, ובתוך כותלי משכן הכנסת, מושבע נפתלי בנט, יו"ר מפלגת ימינה, לראשות הממשלה. הפעם בעושים פוליטיקה חוזרים לפרק שהקלטנו יחד עם פרשן הבית שלנו ועורך 'ליברל' רותם דנון כדי להכיר את האיש מאחורי הפוליטיקאי. נלמד להכיר אותו מקרוב, מה הניע אותו לאורך השנים, וכיצד הפך מהאיש שעזב קריירה מבטיחה בהייטק כדי לעבוד עם נתניהו למי שיירש את מקומו במשרד ראש הממשלה.האזנה נעימה,דפנה.קרדיט צילום: By The Israel Project - Flickr: HUJI Election Debate, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=23850665https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/13/panda-osimpolitica-bennet-rerun/

הקודקודים שעומדים כיום בראש צה"ל והמוסד, אביב כוכבי ויוסי כהן, נחשבים לסיפורי הצלחה וכמי שצפויים לכבוש בעתיד את הצמרת הפוליטית. הפעם נכיר מקרוב את האנשים מאחורי התדמית המקצועית, האם ימצאו את עצמם מתמודדים זה מול זה והאם הקילר אינסטינקט שלהם בזירה הביטחונית יספיק להם גם בפוליטיקה? איתנו אור הלר, הפרשן הצבאי של חדשות 13.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/06/danhotels-osimpolitica-kochavi/

בשבועות האחרונים נחשפנו למו"מ הקדחתני בין מפלגות גוש השינוי בניסיון להקים ממשלה כשהתוצר אליו כיוונו הוא הסכם קואליציוני. אז מה זה בדיוק ההסכם הזה, מה התוקף המשפטי שלו ואיך מוודאים שהוא באמת מתקיים. הפעם חזרנו לפרק שהקלטנו עם גדעון סער, האיש המנוסה ביותר בניהול מו"מ קואליציוניים ושהשתתף בלא פחות משישה מהם, עוד כשהיה בליכוד. האזנה נעימה,דפנה.צילום: אבשלום ששוני וגדעון מרקוביץ' עבור חדשות 12, מתוך "ועידת המשפיעים"https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/02/danhotels-osimpolitica-heskemim-caolition-rerun/

לאור ההתפתחויות הפוליטיות בסוף השבוע האחרון קפצנו לאולפן להקלטת בזק, רגע לפני השבעת הממשלה, כדי לנסות ולהבין מהם סיכויי ההצלחה של ממשלת האחדות שתקום בהובלת בנט-לפיד, כשטראומת ברית האחים עוד ברקע. בהמשך, חזרנו לפרק בו סקרנו את ממשלות האחדות שקמו כאן משנות השישים ועד ימינו. נארח את הפרשן הפוליטי רותם דנון, עורך המגזין 'ליברל'.האזנה נעימה!דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/30/seker-osimpolitica-benet-lapid/

על פניו נשיא המדינה הוא תפקיד סמלי אך עם השנים יצקו בו הנשיאים תוכן. מה באמת עושה הנשיא ואיך זה עשוי להשפיע על גורלו של נתניהו. איתנו העיתונאי והפובליציסט אמיר אורן.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/24/seker-osimpolitica-nasi/

ההישג המשמעותי של צה"ל במבצע 'שומר החומות' הוא החיסולים הממוקדים של בכירים בדרג הצבאי והמדיני של חמאס. מתי חיסול ממוקד יוביל לסבב אלימות נוסף או למנהיגות קיצונית יותר? מתי יחסוך דווקא בחיי אדם? מתי הפוליטיקאים שלנו משתמשים בשיטה הזו ולאילו מטרות? והאם לאורך השנים הכלי הזה יאפשר למנהיגים לזנוח את האפיק המדיני. הפעם בעושים פוליטיקה חוזרים לשיחה עם רונן בגרמן, חבר מערכת הניו יורק טיימס ומחבר הספר "RISE AND KILL FIRST" בניסיון להבין האם החיסולים הממוקדים משיגים את מטרתם.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/13/seker-osimpolitica-hisulim-memukadim-rerun/

זו לא הפעם הראשונה שממשיכי דרכו של כהנא הצליחו להיבחר לכנסת אלא שהפעם הם מחזיקים במפתח להקמת ממשלה ונהנים מהלגיטימציה של ראש הממשלה. בפרק הזה ננסה להתחקות אחר השורשים האידיאולוגיים של עוצמה יהודית והזרם הכהניסטי, נכיר את דמויות המפתח, ונברר האם המפלגה התמתנה עם השנים ומה תעשה עם הכוח שקיבלה בשנים הבאות בכנסת.  איתנו יאיר אטינגר, כתב ופרשן ב'כאן 11' ומחבר הספר 'פרומים - על הקרעים בציונות הדתית'.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/13/toneline-osimpolitica-kahanistim/

תוך חודשים בודדים הצליח מנסור עבאס למצב את עצמו כשחקן מרכזי שבידיו המפתח להרכבת ממשלה. בפרק נכיר מקרוב את יו"ר מפלגת רע"מ - מה תפיסת העולם שלו בנושאים החברתיים, הדתיים והמדיניים, מי לוחש על אוזנו והאם יש סיכוי שישתף פעולה עם הימין. איתנו הפרשן הפוליטי מוחמד מג'אדללה מרדיו נאס.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/29/familysounds-osimpolitica-abas/

משבר הקורונה תפס את האיחוד האירופי בתקופה רגישה אחרי משבר המהגרים והברקזיט. כל שכן ניהול המשבר הוא אתגר אדיר בפני עצמו, לגוף שאמור לנהל 27 מדינות שלכל אחת סדר יום משלה ודעה על הדרך שבה צריך להילחם בנגיף. הפעם יהיה איתנו אלעד שמחיוף, כתב N12 באירופה, ויחד ננסה להבין באיזה מצב צבירה פגש הנגיף את האיחוד, מה עבר על אירופה בשנה האחרונה עם פרוץ המגיפה, האם מדינות נוספות צפויות לפרוש מהאיחוד בעקבות המשבר והאם יש לו סיכוי להתאושש למרות הכל. האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/21/overwolf-osimpoliica-un-corona/

השבוע החליטה התובעת הכללית של בית הדין הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה פלילית נגד ישראל על פשעים שביצעה, ע"פ החשד של בית הדין - ביהודה ושומרון, בעזה ובמזרח ירושלים. הפעם אירחנו את ברק רביד, הפרשן המדיני של וואלה וננסה להבין מהו בית הדין הבינלאומי בהאג, מה משמעות החלטת התובעת והאם מקבלי ההחלטות באמת חוששים שישראל תמצא את עצמה על ספסל הנאשמים.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/04/toneline-osimpolitica-haag-rerun/

בשנת 2021 מיכאלי היא האישה היחידה שעומדת בראש מפלגת בישראל, והתוצאה שתביא בבחירות תשפיע על כל גוש המרכז שמאל ואולי על המפה כולה. הפעם: ננסה להכיר מקרוב את מרב האישה והפוליטיקאית - מה מניע אותה בדרך לטופ, למה בחרה לא ללכת בתלם בדרך לשם ומה הסיכוי שדווקא היא תהיה זו שתוציא את מפלגת העבודה מהקבר.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/02/tmura-osimpolitica-merav/

הפעם בעושים פוליטיקה ננסה להבין לאן מכוון מנהיג העולם החופשי, מדוע חיכה עם הטלפון לנתניהו, והאם ימשיך את הקו שהתווה טראמפ במזרח התיכון. ברק רביד, הפרשן המדיני של וואלה יהיה איתנו על פירמידת סדרי העדיפויות החדשה של האמריקאים ואיך היא תשנה את העולם. האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/14/toyota-osimpolitica-biden-world/

נתניהו מצהיר שעשה יותר מכל ראש ממשלה אחר למען החברה הערבית. הפעם בדקנו כיצד נהג כלפי האזרחים הערבים, הן במישור הכלכלי והחברתי והן במישור הפוליטי, ומה הסיכוי שיזכה לפתוח איתם דף חדש ולזכות באמון המגזר. איתנו רון גרליץ, מנהל מרכז אקורד ומי שעמד מאחורי תכנית החומש לחברה הערבית בממשלת נתניהו.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/31/tmura-osimpolitica-bibi-aravim/

הפעם בעושים פוליטיקה, פרק לבקשת הקהל, על כיפופי הידיים בין הכנסת לבגצ סביב פסקת ההתגברות. פרופ' עמיחי כהן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והקרייה האקדמית אונו, יציע פתרונות יצירתיים ויסביר על מה בכלל מדובר.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/17/thinkanddrink-osimpolitica-knesset-vs-bagatz/

בפיתחה של מערכת בחירות רביעית, בתוך פחות משנתיים, הגיע הזמן לשאול האם הבעיה היא בכלל בשיטה שלא מאפשרת להגיע להכרעה. הפעם חזרנו לפרק בו בדקנו מה אפשר לעשות כדי למנוע את הכאוס שנוצר ומה הסיכוי שבחירות ישירות יפתרו את הבעיה. נשמע את השר אופיר אקוניס, רויטל סויד, יו״ר סיעת הליכוד מיקי זוהר, ד״ר אסף שפירא, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה וד״ר עינת וילף.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/10/soham-osimpolitica-shitat-mimshal-rerun/

למירוץ לבחירות 2021 נכנס בסערה שחקן חדש שטורף את הקלפים. הפעם ננסה להכיר מקרוב את האיש והפוליטיקאי גדעון סער - מה העמדות האמיתיות שלו, מהן שיטות הפעולה ומה הסיכוי שיחזור לשתף פעולה עם נתניהו. רותם דנון, פרשן פוליטי ועורך מגזין 'ליברל' על האיש מאחורי התדמית.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/27/takeaway-osimpolitica-gidonsaar/

כבר חצי שנה שמדיי שבוע נערכות הפגנות נגד נתניהו. הפעם ננסה להבין מה מטרת המחאה, מה השיגה עד כה והאם היא באמת מקרבת את שלטון נתניהו אל קיצו. איתנו אור-לי ברלב, עיתונאית עצמאית ומתומכות המחאה ונשמע גם פאנל פרשנים: עמית סגל - פרשן פוליטי בחברת החדשות, ספי עובדיה - כתב פוליטי בחדשות 13, ברק רביד - פרשן מדיני בוואלה ואת גונן בן-יצחק ממובילי המחאה.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/13/yandex-osimpolitica-balfur/

20 שנה מסקר אוהד חמו את הרשות הפלשתינית שבמהלכן קיים מאות שיחות עם אזרחים מהשורה, מנהיגים, אישי ציבור ואפילו עם מחבלים עם דם על הידיים. חמו מספר על שינוי הגישה ברחוב הפלשתיני ועל הכמיהה להתמזגות עם ישראל כפי שהיה לפני האינתיפאדה. מה המטרה האמיתית של מצדדי הגישה הזו, עד כמה היא תופסת אחיזה, ולמה זה עלול להיות מסוכן לישראל. אוהד חמו, כתב חדשות 12 ומחבר הספר 'פני השטח', יספר לנו על הלך הרוח הפוליטי ברחובות הגדה המערביתהאזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/22/soulmate-osimpolitica-87/

הפעם נתמקד בחקירות נתניהו ונבין מה אפשר ללמוד מהן על הפרשות השונות לקראת שלב ההוכחות במשפט. נביא פרוייקט מיוחד של המחזת תמלילי החקירות ונשמע את סנ"צ בדימוס נחום לוי שחקר לא פחות מארבעה ראשי ממשלה מכהנים. בימוי התמלילים שחשף גידי וייץ: רונית וייס ברקוביץ. שחקנים: בתפקיד נתניהו - דרור קרן, חוקרים - אמיתי יעיש, בן אוזיליו, עמית ליאור, איצ'ו אביטל ומולי שולמן. הוקלט בסטודיו 9.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/10/sonovia-osimpolitica-hakirot-bibi/

אחרי קרב צמוד שנמשך מספר ימים והוכרע עם ניצחונו של ביידן במדינת פנסילבניה, הפעם בעושים פוליטיקה חוזרים לפרק שהקלטנו טרם הבחירות ובדקנו במה הוא מאמין, מה הוא עשה בעשרות שנות הקריירה הפוליטית שלו, איך התרומם אחרי טרגדיות אישיות מצמררות והאם פרשות שרודפות אותו מהעבר עשויות להפיל אותו. איתנו רותם דנון, פרשן פוליטי ועורך 'ליברל', וגם בהופעת אורח - יונה לייבזון, כתבת חדשות 12 בארה"ב.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/08/yandex-osimpolitica-biden-rerun/

הפעם בעושים פוליטיקה - מה הסיכוי שהיועץ המשפטי לממשלה יוציא את נתניהו לנבצרות, ובכלל- מה קובע החוק בעניין והאם הגיע הזמן לשנות אותו. פרופ' סוזי נבות תהיה איתנו.האזנה נעימה,דפנה.https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/26/soulmate-osimpolitica-bibvsmendelblit/

בפרק הזה נכיר מקרוב את נפתלי בנט ואת יחסיו עם נתניהו: כיצד הפך האיש שעזב קריירה מבטיחה בהייטק כדי לעבוד עם נתניהו ליריב מושבע שלו. מה עומד מאחורי האובססיה של נתניהו לבנט, ומה הסיכוי שהפעם ילך בנט על הסוף בניסיון לשים סוף לשלטון נתניהו. רותם דנון, עורך ליברל ופרשן פוליטי יהיה איתנו.האזנה נעימה,דפנה.http://www.ads.ranlevi.com/2020/10/11/epoch-osimpolitica-benet-bibi/

על הרשימה המשותפת שעוברות טלטלות רחוק מעיני התקשורת העברית. נבין מה הנושאים שמפלגים אותה בימים אלה, כיצד מתנהל מאחורי הקלעים שיתוף הפעולה של חלקים ממנה עם נתניהו ומה הסיכוי שתאפשר לבנט להפוך לראש ממשלה? איתנו העורך והעיתונאי מוחמד מג'אדלה.האזנה נעימה,דפנהhttp://www.ads.ranlevi.com/2020/09/22/haminsa-harishon-osimpolitica-reshima-meshutefet/

איך הפוליטיקאים משחקים עם המספרים, מדוע חוק הגיוס לא יביא לגיוס חרדים ומה אפשר לעשות כדי ליצור מציאות צודקת יותר. ד"ר אבישי בן חיים מסבירהאזנה נעימה,דפנהhttp://www.ads.ranlevi.com/2020/09/13/riskified-osimpolitica-blof-giyus-remake/

הקרב האלמותי 'כן ביבי לא ביבי' כבר נתפס עבור רבים בישראל כחלק מהזהות האישית. הפעם ב'עושים פוליטיקה' נשוחח עם הסופר מיכה גודמן על איך נוצר קיטוב פוליטי, איך הפך למגיפה עולמית וגם נשאל איך אפשר להירפא ממנו. בסוף הפרק נפרסם גם את שאלת הפרק ונקריא את התשובות שלכם לשאלת הפרק על התקציב.האזנה נעימה,דפנהלהרשמה לאירוע מאזינים "עושים טכנולוגיה": https://forms.gle/85u4dPet7xZp1TRc9חסויות הפרק:פנדה - https://pandazzz.co.il/אפלייד מטיריאלז - http://www.appliedjobs.co.il/?utm_source=making_history&utm_medium=banner&utm_campaign=history_may20http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/30/panda-osimpolitica-hate/

ביום חמישי האחרון (13.8.20) ישראל חתמה על הסכם שלום עם איחוד האמירויות. חוץ מנתניהו, אף אחד לא ראה את זה בא. לא רק כי הוא ראש הממשלה והיה בסוד העניינים, אלא כי זו הייתה תפיסת עולמו מהרגע שנכנס לפוליטיקה - קודם כל נשיג את מדינות ערב ואחר כך נשיג את פלסטין. את התפיסה הזו פרסם נתניהו בספרו 'מקום תחת השמש' שיצא לאור בשנות התשעים. הפעם ב'עושים פוליטיקה' חזרנו לפרק עם העיתונאי אנשיל פפר על אותו הספר כדי לבחון מה מתוך התפיסה שהגיע איתה לפוליטיקה הצליח נתניהו ליישם ועל מה נאלץ לוותר בדרך כדי לשרוד פוליטית.האזנה נעימה,דפנה.http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/16/familysounds-osimpolitica-bibi-peace-rerun/

תקציב המדינה הוא למעשה הכלי שקובע את סדרי העדיפויות של הממשלה והוא גם האתגר הכי גדול שלה. איך מכינים אותו? איך אפשר להשפיע עליו? מהו חוק ההסדרים? מה ההבדל בין תקציב חד שנתי לדו שנתי? גל הרשקוביץ, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, הגיע ל'עושים פוליטיקה' לעשות סדר בדברים.האזנה נעימה,דפנה.http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/03/riskified-osimpolitica-takziv/

בעשור האחרון חלו שינויים מרחיקי לכת בתחום טכנולוגיות התקשורת ששינו דרמטית את הפוליטיקה ואת העיתונות וגרמו לערבוב בין השניים. הפעם ב'עושים פוליטיקה' חוזרים לפרק עם העיתונאי עמית סגל על איך הפכו העיתונאים לפוליטיקאים והפוליטיקאים לעיתונאים, והאם בגלל הפייסבוק השמאל לעולם לא יחזור לשלטון?האזנה נעימה,דפנה.http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/27/avivsalbums-osimpolitica-journalism-as-politicians-rerun/

חברי הכנסת של יהדות התורה מעולם לא החזיקו בכל כך הרבה מוקדי השפעה בכנסת ועדיין הציבור הכללי יודע עליהם מעט מאד - מה ההבדל בין הפלגים שמרכיבים את המפלגה, מי באמת מקבל את ההחלטות ועד כמה רחוק ילכו בענייני הגיוס, השבת, הפרדת נשים והפונדקאות. איתנו הפעם העיתונאי וההיסטוריון יעקב ריבלין.האזנה נעימה,דפנה.http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/13/appliedmaterials-osimpolitica-haredim/

בפרק הזה ננסה להבין מי הוא המועמד המוביל לנשיאות ארצות הברית 2020 - במה הוא מאמין, מה הוא עשה בעשרות שנות הקריירה הפוליטית שלו, איך התרומם אחרי טרגדיות אישיות מצמררות והאם פרשות שרודפות אותו מהעבר עשויות להפיל אותו. איתנו רותם דנון, פרשן פוליטי ועורך 'ליברל', וגם בהופעת אורח - יונה לייבזון, כתבת חדשות 12 בארה"ב.האזנה נעימה,דפנה.http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/28/umkahlifa-osimpolitica-joebiden/

איך תתפקד ממשלה עם 35 שרים? האם ריבוי הג׳ובים יתרום ליציבות הפוליטית? ואיך בכלל הגענו למצב הזה מלכתתחילה? הפעם בעושים פוליטיקה נצלול יחד עם פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, להשלכות הלא מדוברות של הממשלה המנופחת ביותר בתולדות המדינה.האזנה נעימה,דפנה.http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/14/appliedmaterials-osimpolitica-nipuachmemshala/

ממשלת האחדות שקמה לאחרונה מעלה את השאלה האם יש דרך אמצע מדינית שהצדדים יכולים לצעוד בה. כשמדברים היום על ימין ושמאל מתייחסים לחלוקה בין התומכים בויתור על השטחים למען שלום לבין תומכי ארץ ישראל השלמה. אבל שתי התנועות האידאולוגיות האלה עברו תמורות רבות מאז קום המדינה ובייחוד בשנת 1967 ויכול להיות שהגיע הזמן להסתכל על זה אחרת. הפעם ב'עושים פוליטיקה' חוזרים לפרק הכפול עם מיכה גודמן, מחבר הספר "מלכוד 67" שמשרטט את המלכוד שהשמאל והימין נמצאים בו ומציע פתרונות למצב.האזנה נעימה,דפנה.http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/31/takeaway-osimpolitica-micha-gudman-rerun/

הפעם ננסה להבין יחד עם עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר, האם הקורונה תדחק את איראן מחוץ לסוריה ולבנון או שדווקא בשעת מצוקה איראן עלולה להסית את המצוקות שלה לכיוון שלנו ולהבעיר את האזור? וגם, מה הסיכוי שבחסות המצוקה הכלכלית תצליח איראן לשכנע את העולם להסיר את הסנקציות מעליה ולחדש את הסכם הגרעין.האזנה נעימה,דפנה

הפעם בעושים פוליטיקה נבין איך כופפו נתניהו וגנץ את כל שיטת המשטר הישראלית לטובת ההסכם ביניהם, איך זה משפיע עלינו, ומה הסיכוי שהחוק יאפשר לגנץ לממש את הרוטציה . איתנו פרופ' סוזי נבות מומחית למשפט חוקתי.האזנה נעימה,דפנה.

הפוליטיקה הישראלית צברה לא מעט ניסיון במודל ממשלות אחדות. עוד משנות השישים הממשלות התלכדו מסיבות שונות אבל בניגוד לשמן האידילי היו שם לא מעט חריקות. הפעם בעושים פוליטיקה ננסה ללמוד מניסיון העבר כדי להתנבא מה סיכויי ההצלחה של ממשלת נתניהו-גנץ, אם תקום בסופו של דבר. נארח את הפרשן הפוליטי רותם דנון, עורך המגזין 'ליברל'.האזנה נעימה,דפנה.

הפעם בעושים פוליטיקה על הפוליטיקה שמאחורי הקורונה- איך מנהיגי העולם מתמודדים עם המשבר, עד כמה הם מונעים משיקולים פופלאריות ומה הם לומדים זה מזה. ערד ניר, עורך חדשות החוץ של חדשות 12 עושה סדר בדברים.האזנה נעימה,דפנה.

'עושים פוליטיקה' חוגגת יום הולדת 3! בימים כתיקונם היינו מקיימים מפגש מאזינים, אלא שלקורונה תוכניות משלה ולכן עשינו מפגש מאזינים וירטואלי. והפעם- על מאחורי הקלעים של הסיקור הפוליטי בשגרה ובבחירות. בין היתר נשמע איזו מניפולציות עושים הפוליטיקאים, איך מתנהלת התחרות בין העיתונאים ומה הסיכוי לשמור על אובייקטיביות בעידן הרשתות החברתיות. אתם שואלים- אנחנו עונים.האזנה נעימה,דפנה.

סיפוח בקעת הירדן הפך להבטחת הבחירות הגדולה ביותר של נתניהו, כשגם כחול לבן תומכת במהלך במידה ויעשה בתיאום עם הקהילה הבינלאומית. ניסינו להבין במה מדובר, מה החשיבות האסטרטגית של השטח לישראל, וניתחנו את ההשלכות של סיפוח מיידי. תא״ל במיל׳ אודי דקל, מנהל המכון למחקרי בטחון ה-inss מספר מה עלה בגורל הבקעה במגעים הקודמים מול הפלשתינים, והאם נתניהו באמת הסכים לוותר עליה רק לפני כמה שנים.האזנה נעימה,דפנה.

על פניו מדינות ערב ממשיכות לסרב לנורמליזציה עם ישראל אבל מתחת לפני השטח חלות תמורות מרתקות שמשנות לחלוטין את המזרח התיכון. הפעם אירחנו את ברק רביד, הפרשן המדיני של חדשות 13, בעקבות הסדרה שלו ״נתניהו איש ערב״ ויצאנו למסע מרתק אל מאחורי הקלעים של יחסי ישראל-מדינות ערב: איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, סעודיה ועוד. מה גרם להן לשנות גישה, איזה הזדמנויות נוצרו עבור ישראל, איך זה משפיע על הזירה הפלשתינית, ומה הסיכוי שנגיע לנורמליזציה עם המדינות הללו בקרוב.

כבר כמעט שנה שגנץ ונתניהו חולמים על מספר אחד: 61, אלא שאף אחד מהם לא יכול להגיע אליו כי 8 מנדטים חונים אצל אביגדור ליברמן שפרש לפני שנה ממשלת נתניהו ומאז עומד בדרכו להקמת ממשלה. הפעם ב'עושים פוליטיקה' נגלה מה קרה בין נתניהו לליברמן, איפה התחילו העניינים להשתבש ומה הסיכוי שהם שוב ישתפו פעולה. איתנו באולפן רותם דנון עורך מגזין 'ליברל'.

בוקר טוב, התעוררתם לבוקר שאחרי הסיפוח! יום אחרי ההודעה הדרמטית של טראמפ על הסיפוח חזרנו לפרק שמסביר במה מדובר, ואיך יראו החיים שלנו ביום שאחרי. יהיו איתנו שרת החוץ לשעבר ציפי לבני, השר יריב לוין, ח"כ אחמד טיבי, ופרופסור יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.האזנה נעימה,דפנה.

רגע לפני שהוא נוחת בישראל הפעם ב'עושים פוליטיקה' נחזור לפרק על המועמד ממוסקבה - ולדימיר פוטין. יחד עם נדב אייל, עורך חדשות החוץ בחדשות 13, ננסה לפענח את דמותו של אחד המנהיגים המסקרנים והמשפיעים בעולם. ניסינו לבדוק בפרק הזה לאן הוביל פוטין את רוסיה בתום שני עשורים בשלטון, והאם המהלכים האלימים שלו בזירה הבינלאומית נועדו בסך הכל לפצות על כשלונותיו בזירה הפנימית. וגם, איך ייתכן שהציבור הרוסי אדיש למאות המיליארדים שפוטין עושה על גבו? והאם זו הסיבה האמיתית שטראמפ מעריץ אותו?האזנה נעימה,דפנה.

הפעם ננסה להבין למה נועדה במקור חסינות חברי הכנסת, האם היא באמת זמנית, ומה הסיכוי של נתניהו לקבל אותה בסוף הדרך. איתנו באולפן פרופסור למשפטים סוזי נבות.האזנה נעימה!קישור לספר "RISE AND KILL FIRST" באמזון - https://www.amazon.com/Rise-Kill-First-Targeted-Assassinations/dp/1400069718

הפעם ננסה להבין מה אנחנו מפספסים בקריאת מפת המזרח התיכון: איך משפיעים עלינו קרבות השיעים והסונים, ומדוע המגעים עם שכנינו בשנים האחרונות הפכו לשיח של חירשים. צבי יחזקאלי, פרשן חדשות 13 לענייני העולם הערבי, ייקח אותנו לסיבוב במזרח התיכון ויכניס אותנו אל מאחורי דלתות המשא ומתן.האזנה נעימה!קישור לספר "RISE AND KILL FIRST" באמזון - https://www.amazon.com/Rise-Kill-First-Targeted-Assassinations/dp/1400069718

בנובמבר האחרון חיסלה ישראל את באהה אבו אל-עטא, מפקד החטיבה הצפונית בזרוע הצבאית של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, לאחר כמעט 5 שנים שלא נקטה בפרקטיקה של חיסולים ממוקדים בגזרה הדרומית. אז למה הפוליטיקאים שלנו לא ממהרים להשתמש בשיטה הזו למרות שהדבר זוכה לפופולאריות בציבור? שאלנו את רונן ברגמן, חבר מערכת הניו יורק טיימס וידיעות אחרונות ומחבר הספר "RISE AND KILL FIRST", האם החיסולים הממוקדים משיגים את מטרתם? מתי חיסול ממוקד יוביל לסבב אלימות נוסף או למנהיגות קיצונית יותר? מתי יחסוך דווקא בחיי אדם? מה צריך להיות הקו האדום המוסרי שלנו? והאם לאורך השנים הכלי הזה יאפשר למנהיגים לזנוח את האפיק המדיני.האזנה נעימה!קישור לספר "RISE AND KILL FIRST" באמזון - https://www.amazon.com/Rise-Kill-First-Targeted-Assassinations/dp/1400069718

הפעם נדבר על שורשי האובססיה של נתניהו לתקשורת. מתי זה התחיל? מדוע הוא מייחס לה חשיבות כה גדולה? ועד כמה רחוק הוא הלך כדי להחדיר את הנרטיב שלו.חוזרים לשיחה עם רותם דנון, עורך ומייסד 'ליברל' ובעבר עורך אולפן שישי בחדשות 12.

יחסי עיתונאים ופוליטיקאים היו מאז ומתמיד יחסי גומלין שבהם לשני הצדדים יש אינטרס. בפרק בדקנו יחד עם עמית סגל איפה עובר הגבול ומתי היחסים האלה הופכים למושחתים על חשבון הציבור.

רצח רבין שינה את המציאות המדינית והביטחונית בישראל אבל הוא גם הפך את ראש הממשלה רבין מפוליטיקאי בשר ודם שחשוף לביקורת ציבורית למיתוס. בפרק הזה נדבר על רבין שלא תמצאו בספרי ההיסטוריה- היריבויות, הקנאות, הדילים והספינים ונבין כמה רחוק הלך רבין כדי להוציא לפועל את המדיניות שלו? האורח שלנו הוא רביב דרוקר, הפרשן המדיני של חדשות 10 ויוצר הסדרה קברניטים.

עוד בתקופת התנ"ך סבל העם היהודי מהנהגות כושלות אשר הולידו בקרבו סכסוכים פנימיים ואנרכיה פוליטית. הפובליציסט אמוץ עשהאל, מחבר הספר "מצעד האיוולת היהודי", מנסה להסביר מה גרם לעם היהודי לצאת ל-12 מלחמות אחים לאורך ההיסטוריה היהודית ובהמשך לחורבן ולגלות והאם כיום מצעד האיוולת היהודי סוף סוף הסתיים.האזנה נעימה,דפנה.שריינו את מקומכם והצטרפו לדפנה ב-25.10 בהרצאה מיוחדת: "סקסיזם בתקשורת ובפוליטיקה: האם תקרת הזכוכית התנפצה?" - לפרטים ורכישת כרטיסיםמצעד האיוולת היהודי- מלחמות היהודים מאז ועד היוםתמלול ועריכה – נועה אשל ביאלר דפנה ליאל –  שלום לכם, אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה. כשרוצים לרפא או להקל על אדם מבחינה נפשית מושיבים אותו על ספת הפסיכולוג ומתחילים לחטט בעבר, זה לא נעים, לפעמים זה אפילו כואב מאוד אבל זו הדרך לריפוי. אמוץ עשהאל עשה את זה לעם ישראל ועל ספת הפסיכולוג הוא הושיב את האבות והאימהות הקדומים שלנו. בספרו "מצעד האיוולת היהודי" הוא מחזיר אותנו אלפי שנים אחורה בזמן, כשהוא מנסה להכנס לראשם של המנהיגים ולראשו של עם ישראל ולבדוק מה הוביל לכך שהעם היהודי התאפיין בפלגנות ובמרדנות, מה עשתה לו הגלות והכי חשוב מה אנחנו יכולים ללמוד על זה היום ולתקן. הדבר הכי מרתק הוא שעשהאל לוקח את התנ"ך שהוא ברובו טקסט אמוני עם מסרים דתיים ומנסה לקרוא אותו כטקסט פוליטי או היסטורי. לצורך העניין הוא עובר על התנ"ך ומספר אותו כמו שאני הייתי מספרת אותו ככתבת פוליטית אם הייתה מהדורה אז מאות ואלפי שנים לפני הספירה. אז בפרק הזה שבטח כבר הבנתם שהוא יהיה פרק קצת אחר, ננסה להבין מה היו דפוסי ההתנהגות ששזורים כחוט השני בהיסטוריה היהודית ומדוע דווקא הם אלה שהתקבעו והשתרשו לאורך הדורות. אז שלום אמוץ עשהאל.אמוץ עשהאל –  בוקר טוב. דפנה ליאל – עיתונאי וחוקר, פובליציסט ותיק בג'רוזלם פוסט וחוקר במכון הרטמן ומחבר כמובן של מצעד האיוולת היהודי. אז בוא נתחיל ממש מההתחלה, הדבר הראשון שעולה ככה, זועק, צורח מהספר שלך זה באמת האופי המאוד פלגני של עם ישראל, ובוא נתחיל קצת לצלול לזה. אז קודם כל אותי זה סקרן, האם תמיד היינו מפוצלים לשבטים? אנחנו יודעים על פי הסיפור התנכי על יעקב ובניו וכדומה, אבל תתאר לנו את זה מנקודת מבט פוליטית. זאת אומרת - היה שלב שעם ישראל היה מאוחד, ואחרי זה הוא התחלק לעדות וקבוצות? אמוץ עשהאל – אז הדבר הראשון שצריך פה להדגיש הוא שהדיון הזה הוא נרטיבי להבדיל מהדיון ההיסטורי. זאת אומרת אבותינו הורישו לנו טקסט, הם הורישו לנו סיפור, ובסיפור הזה לענות על השאלה שלך, הפלגנות עוברת כחוט השני. זה עובר ממלחמה בין שבטי המזרח לשבטי המערב, אחר כך למלחמות בין יהודה ובנימין, עקובות מדם, שהן נשמעות מאוד ריאליות אגב מבחינה פוליטית. אלה מלחמות ירושה שאנחנו מכירים אותן מההיסטוריה הכללית. אחר כמובן המלחמות בין יהודה לישראל. והן רבות, הטקסטים הם אמנם לא מפורסמים אבל הם מפורשים לחלוטין. אלא מה, קודם כל לפחות אחד השבטים- יהודה,

 https://audio.simplecast.com/6934f7ad.mp3הורדת הפרק (mp3)חוק הגיוס שהפיל כבר 2 ממשלות מתמקד בציבור החרדי למרות שגם מגזרים אחרים לא שותפים בנטל בצורה שווה. הפעם ניחשף להצעה חדשה שנועדה לפתור את משבר הגיוס אחת ולתמיד. בפרק יתארח שר החינוך לשעבר שי פירון והוא הוקלט בלייב בנוכחות המתמללים של עושים פוליטיקה.האזנה נעימה,דפנה.דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרשקר הגיוס והבל השוויוןתמלול: ירדן מורדדפנה: שלום לכם, אנחנו בעוד פרק של "עושים פוליטיקה", עכשיו לפרק שלנו היום. יש כל כך הרבה נושאים על סדר היום הציבורי: המצב החברתי, הביטחוני, היחס לפלסטינים, השחיתות. אבל רק אחד מהם הצליח להפיל כבר שתי ממשלות ברציפות, חוק הגיוס, ודווקא הוא נוגע בפועל לכמה אלפי אנשים בודדים בלבד, באופן ישיר. אז בעונה הראשונה עסקנו בבלוף שקיים בשיח על חוק הגיוס, פרק נהדר עם אבישי בן חיים, ממליצה לכולכם לחזור ולשמוע. היום נתעדכן איפה באמת הדברים עומדים, וגם נחשוף אתכם לפתרון חדש ויצירתי שגובש בחודשים האחרונים, בשקט, בחדרים סגורים, כמו שמתגבשים להם פתרונות שבסוף רוצים שהם יצאו לפועל. בעיקר עם הרבה מאוד רצון טוב. יהיה איתנו שי פירון, שר החינוך לשעבר, ומחנך, שלום שי.שי: שלום שלום דפנה.דפנה: אז קודם כל בוא נתחיל באמת מהתחלה, אתה גם איש חינוך אבל גם היית פוליטיקאי לתקופה, איך אתה מסביר את זה שדווקא הנושא הזה ממש גורם לפוליטיקאים לוותר על הכיסא שלהם, לפרק את הכנסת וללכת שוב לבחירות?שי: שאלה מצוינת, יש שני טעמים ואני אציג אותם בתמציתיות. אחד, זה מכיוון שאני מנתח את המציאות בישראל בכך שיש לנו שש מחלוקות שמפצלות אותנו. אחת, זאת המחלוקת בין ימין ושמאל, לא בהקשר המדיני, בהקשר של רפובליקנים ודמוקרטים. המחלוקת השנייה זאת המחלוקת בין דתיים לחילוניים, דת ומדינה. המחלוקת השלישית היא בין יהודים וערבים, המחלוקת הלאומית. המחלוקת הרביעית היא בין עשירים ועניים, חלוקת העושר. המחלוקת החמישית היא המחלוקת התרבותית, ספרדים אשכנזים. המחלוקת האחרונה זה מה יותר חשוב ממה, האזרח או המדינה. סוגיית השירות היא אחת הסוגיות היחידות שפוגשת אותנו בכל ששת המחלוקות. כלומר, היא ממש, ממש יושבת על כל הסוגיות כולן. בכל אחד מהדברים, יש בה את כל האמוציות, בכל הנושאים שמפצלים אותנו, זה צד אחד. מהצד השני, מכיוון שאנחנו חיים כבר 30, 35 שנה בפוליטיקה הרבה יותר מגזרית, הדרך המרכזית היום לקושש קולות זה להשניא את האחר, מכיוון שגיוס לצבא, בעיקר משום שהוא כרוך לא פעם לצערנו במוות, מהווה את אחד מהגורמים שמעוררים הכי הרבה אמוציות בחברה הישראלית.דפנה: אני אדם נורא ציני, זאת אומרת, ברור שזה שזה יושב על מחלוקת אידיאולוגית אמיתית אבל יש עוד המון כאלה. אפילו עכשיו שאנחנו מתעסקים בבקעת הירדן לדוגמא…שי: זה לא יושב על הכל, זה לא יושב על הכל, וזה לא קיומי, וזה לא חיים ומוות במובן הפרנסונלי, וזה לא לוותר על שלוש שנים החיים מהחיים שלך, וזה לא שאתה עוצר את הזמן, וזה לא למה אותו לקחו ל-8200 ואותי ליחידת… כי בעצם הבטחתי לו את העתיד, ועוד שורה ארוכה של דברים. לכן בעצם זאת סוגייה שפוגשת אותו בהמון, המון רבדים נפשיים שלי והמון, המון רבדים אידיאולוגים שלי.דפנה: אבל יש פה גם עניין פוליטי? לדוגמא שהחרדים באמת לא יכולים לא יכולים לוותר, הקהל שלהם לא יוכל להשלים עם זה? שי: אמרת הקדמה נורא טובה וחכמה, אני קודם כל רוצה להגיד משהו שהוא קשור ולא קשור, אני אגיד אותו כהקדמה כי הוא בסיס לכל. בני למד בתיכון בבית ספר, הייתה לו מערכת שעות, ואחד השיעורים בשבוע נקרא שיעור בליץ,

אחרי שניסח מחדש את המחלוקת בין ימין לשמאל בספרו החדש מנסה מיכה גודמן לבנות גשר בין דתיים לחילוניים. האם אמונה באלוהים בהכרח סותרת את העולם המדעי, והאם חילוניות לא יכולה להשתלב עם הכרת המסורת. בפרק הזה נשאל איך אפשר לבנות מודל חדש שבו כל צד נהנה ממה שיש לאחר להציע, ואיך המערכת הפוליטית שלנו יכולה לפתור את סוגיות הדת והמדינה שהיא בורחת מהן כבר שנים.האזנה נעימה,דפנה.לקריאת הפרק - חזרה בלי תשובהתמלול: אור שלהבת אפריימיעריכה: צבי רדזינרדפנה: שלום לכם. אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה והפעם ממלאים אחר הבטחה ישנה, פרק בעקבות ספרו של מיכה גודמן, חזרה בלי תשובה, ששמעתם עליו כבר מזמן בפרק הראשון.אני אפתח אותו ברשותכם בדימוי של עמוס עוז שמובא בספר וכך הוא כותב: "אם המסורת היא הירושה שלנו, חכמה מצטברת רב דורית שירשנו מאבותינו, אזי יש לשאול כיצד נכון לנהל את הירושה הזאת. כשאדם יורש את רכוש סבו/סבתו, הוא בדרך כלל לא אוסף אל תוך ביתו את כל הציוד שלהם. לא כל נברשת מיושנת תתלה מהתקרה, ולא כל ספה תמוקם בסלון. היורש החכם יודע לשים את מה שמתאים בסלון ואת מה שלא מתאים הוא שם במחסן. הוא בוחר במה לעטר את החצר ואם אין מנוס גם את מה להשליך לאשפה".האדם הדתי משול ליורש שמציב את כל מה שירש ללא שיקול דעת במרכז הבית.החילוני המרדן משול לאדם שזורק את כל הירושה, כולל אוצרות יקרי ערך לפח האשפה.אלו כמו אלו אינם מכירים את האומנות הזהותית החשובה מכולן. ירושה מושכלת של חכמת הדורות. על פי אחד העם, הן ההשתעבדות לפי הדתיים והן ההתנערות מהעבר של החילונים המרדנים מייצגות מערכות יחסים משובשות עם העבר. לשיטתו האתגר הגדול של ההגות היהודית המודרנית הוא לעצב יהדות שיורשת את כחמת הדורות מבלי להשתעבד לה.כמה שזה יפה.אז מה שנעשה היום זה לנסות להבין איך אפשר לעשות את זה אחרת. איך חילונים יכולים להתקרב לדת מבלי לחזור בתשובה ובלי לוותר על הערכים הבסיסיים שלהם, ומנגד איך יכולים הדתיים להיות חלק מעולם הקדמה, המדע מבלי לוותר על הפן האמוני שלהם. זו שאלה שדרה בנפשו של כל אחד ואחת מאיתנו... שאלה שחשובה גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. וגם איך אפשר לצאת מהקיפאון שהמדינה נמצאת בו בסוגיית הדת והמדינה.אז שוב שלום מיכה גודמן!מיכה: שלום.דפנה: זה היה הריון ארוך למדי!מיכה: חבל על הזמן! למעשה הספר הזה הגיע לפני 4 שנים, ומלכוד 67 היה פרק בספר הזה.כי שאתה רוצה לדבר על דתיות לעומת חילוניות אי אפשר לוותר על ימין ושמאל.הפרק על ימין ושמאל הלך, תפח, הסתבך ונהיה ספר בפני עצמו. הפרדנו אותו מהספר המקורי. יצרנו את מלכוד 67 ואז חזרתי ל"חזרה בלי תשובה", והנה עכשיו הוא יצא, ספר שמנסה לנתח את הוויכוח המעניין ביו דתיות לחילוניות.דפנה: מה החוט המחבר, המקשר בין שני העולמות? בין מלכוד 67 לבין "חזרה בלי תשובה"?מיכה: ששני הספרים טוענים שכל אלו שלא בימין ולא בשמאל מרגישים שהם פשרה, שהם לא הדבר האמיתי... שהימין זה הדבר האמיתי! השמאל הדבר אמיתי! אני מבולבל, נבוך, אני פשרה... ובמלכוד 67 רציתי להגיד לאלו שאיבדו את הוודאות שלהם- זה הדבר האמיתי! זו התגובה הכי נכונה וראויה למציאות הפוליטית הישראלית. ובספר הזה אני עושה אותו דבר.הרבה דתיים שהם יותר ליברלים, לייטים, חפיפניקים, דתל"שים מרגישים שהם לא הדבר האמיתי, שהדתיות הנוקשה היא סוג א'.

בפרק הזה בדקנו מדוע חצי מהציבור הערבי נשאר בבית ביום הבחירות והאם שיתוף פעולה בין השמאל לערבים יכול לשבור את מפת הגושים. ילווה אותנו יו״ר חדש תעל איימן עודה, והיועצים האסטרטגיים- משה קלוגהפט, איילת פריש ונסים דואק.האזנה נעימה,דפנהערבים זה לזהדפנה ליאל – איימן עודהתמלול: נתי.צדפנה: אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה עם המגזר הערבי היה יוצא להצביע בהמוניו היו לו היום קרוב ל-20 מנדטים, מיותר לציין שאם הרבה פחות מזה בני גנץ היה היום ראש הממשלה, אבל הציבור הערבי נשאר גם הפעם בבית כשהוא מגיף את החלונות והתריסים רק 52% מהמצביעים הערבים טרחו לצאת ולהצביע לעומת 62% בפעם הקודמת וגם אז זה היה 10% פחות מהאוכלוסייה הכללית. וכן יש להם סיבות טובות היום ננסה לנתח את הקול הערבי בבחירות נבדוק למי הצביעו הפעם הערבים ולמה, ובעיקר האם השמאל הישראלי צריך לאמץ את הציבור הערבי כדי לשבור את מפת הגושים, או שזה יבריח את מצביע המרכז. יהיה איתנו יושב ראש חדש תעל עד לא מזמן יושב ראש הרשימה המשותפת איימן עודה. וגם נשמע כמה יועצים אסטרטגיים שאני אישית מעריכה מאוד ניסים דואק, משה קלוגהפט, ואיילת פריש, שיסבירו לנו באמת איך אפשר לעשות את זה, והאם התרחיש הזה הוא ריאלי אז קודם כל איימן אז לנו יש פה מסורת בפודקאסט אנחנו שמים ככה את כולם על אותה נקודה לפני שיוצאים לדרך. אז אני אשמח שתיתן לי כמה מילים באמת על האבולוציה של הפוליטיקה הערבית איך הגענו למצב שאנחנו נמצאים בו היום שיש שתי מפלגות בשני זרמים אחרי הפיצוץ של המשותפת איך בכלל כל העניין הזה התחיל?להלן: דפנה \ איימן – איימן עודהאיימן: אם תשאלי כל אחד מהמרכיבים הוא יענה לך שהוא רצה את המשותפת והשיח האמת הלוואי שהוא היה עקרוני לא ממש עקרוני למרות חילוקי הדעות שהיו בקדנציה האחרונה, אבל אני חושב שכולם רצו את המשותפת אבל לצערי הרב הריב לא היה על האידאולוגיה אלא על המנדטים.דפנה: על מה רבו, ממש על החלוקה מי יקבל כמה?איימן: לצערי הרב כן, זאת התשובה ועשרה ימים לפני הגשת רשימות בל"ד והתנועה האסלאמית התחברו יחדיו והחליטו שהם רצים ביחד, נשארנו אנחנו לבד, טיבי לבד והיה חשש עם אחוז חסימה כל כך גבוה שאחת המפלגות לא תעבור או ששתיהם לא יעברו, לכן אנחנו עוד התחברנו והציבור שלנו בסופו של דבר נתן לנו אימון אנחנו הכוח המרכזי המוביל בקרב האזרחים הערבים ועכשיו יש הרבה שיח האם לבנות את הרשימה המשותפת מחדש האם ללכת לכיוון אחר.דפנה: תמיד חברי הכנסת הערבים היו בערך בסדרי הגודל שאתם נמצאים עכשיו? זאת אומרת אני מסתכלת אפילו אחורה מקום המדינה איך זה יתפתח?איימן: זה עלה וירד אני חושב שהעלייה המכרעת הייתה בשנות ה-90 בגלל הבחירה הישירה לראשות הממשלה אז מפלגת העבודה שהיא תמיד שאפה לקבל כמה מנדטים מקרב האזרחים הערבים היא עשתה מן העסקה כזאת תצביעו למפלגות הפועלות ברחוב ערבי אבל תצביעו לרשות הממשלה למועמד של מפלגת העבודה אם זה פרס או ברק, אני חושב מאז יש שבר כזה שפחות מצביעים למפלגות הציוניות ויותר למפלגות הפועלות ברחוב הערבי.דפנה: אז זה יתקבע שהציבור הערבי מצביע למפלגות שלו, לפני זה היה יותר מפוזר?.איימן: יותר מפוזר רק בשנת 1977 אחרי יום האדמה חדש קיבלה 51% מהציבור הערבי זה היה בפעם ראשונה כלומר לפני 1977 רוב הערבים הצביעו בעד או מפלגות ציוניות או מה שנקרא מפלגות הלווין של מפלגת העבודה. כלומר מפלגת העבודה בנתה מפלגות שמטעם האזרחים הערבים אבל הם יותר מפלגות עדתיות,

לרגל פתיחת הכנסת ה-21 גיבשנו מדריך לאזרחים או גופים שרוצים להשפיע על הכנסת.שוחחנו עם שתי נשים שפיצחו את השיטה - לינור דויטש מנכ"לית לובי 99 ואורלי בר לב ממובילות המאבק בשוד הגז.איך מגיעים לחברי כנסת ומשפיעים על תהליכי חקיקה? כיצד עושים באזז ברשתות החברתיות ואיך מגבשים קבוצה שתאבק יחד לאורך זמן ואפילו תהנה מזה? ובכלל - האם ניתן לנצח את ההון והשלטון.פרק מיוחד לכבוד השבעת הכנסתלהצטרפות ללובי 99: https://bit.ly/2VO6Wlsהאזנה נעימה,דפנהלקריאת הטקסט של הפרק - אזרחים vs הון שלטוןעם לינוי דויטש ואורלי בר לבתמלול: ירדן מורדדפנה: שלום לכם אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה, את הפרק הזה נקדיש לכנסת ה-21, אתם מאזינים לנו אחרי שהסתיימה כבר מערכת בחירות יצרית וסוערת למדי, אני שרדתי כדי לספר, ורגע לפני שכנסת חדשה נכנסת לפעולה, הכנסת ה-21 לבקשת מאזיננו הנאמנים ביותר אנחנו נשאל את השאלה:״ איך יכול אדם מן השורה, גוף או עמותה להשפיע על הכנסת או ולקדם נושאים שקרובים לליבו? איך מגיעים לפוליטיקאים? ובכלל האם בעידן המידע והרשתות החברתיות הציבור באמת יכול לנצח את המערכת המשומנת של הון-שלטון.״ ואתנו שתי נשים נפלאות שאני מעריכה ואוהבת, שלום לכן, לינור דויטש, מנכלית "לובי 99" והלוביסטית הציבורית הראשונה ואורלי בר לב ממובילי מחאת הגז אבל אתן יודעות מה, עוד לפני שנצלול שכל אחת מכן תציג את עצמה בכמה מילים, “ladies first” לא יעבוד הפעם. לינור, לינור ראשונה.לינור: אוקי, אז אני עורכת דין לינור דויטש, מנכ״לית לובי 99, הלובי הציבורי והלוביסטית הציבורית הראשונה. למעשה אני ב-10 שנים האחרונות עובדת בכנסת בתפקידים שונים, אני עורכת דין מ-2009 ויצאתי לכנסת כעורכת דין טרייה, כעוזרת פרלמנטרית, אחרי שנתיים וחצי עברתי להיות יועצת משפטית של התאחדות האיכרים בישראל ומאוחר יותר סמנכ״ל הרגולציה שלהם כך שיצא לי לעבוד סביב הכנסת במשך כמעט שש וחצי שנים לפני שהגעתי ללובי 99 שזה בעצם מיזם מימון ההמונים הגדול בישראל שנותן קונטרה ללוביסטים המסחריים בכנסת. הצטרפתי ליאיא פינק וביחד הקמנו את המיזם הזה שהמטרה שלו היא להנכיח את הציבור בכנסת ובקרב מקבלי ההחלטות גם בממשלה אל מול הכוח הרב שיש ללוביסטים המסחריים.דפנה: ואיך מחליטים מה האינטרס הציבורי? כי הרי זו השאלה..לינור: נכון, אז קודם כל בגלל שאנחנו מיזם המונים למעשה אומר שאנחנו נותנים כוח לכל חבר שמצטרף אלינו להשתתף בהצבעות פעמיים בשנה לפני כל מושב של הכנסת אנחנו עורכים הצבעה דמוקרטית על הנושאים שאנחנו מעלים להצבעה. חשוב להבהיר שהנושאים שאנחנו מעלים תמיד יהיו נושאים שהם לטובת האזרח הקטן, לטובת האינטרס של 99% מהאוכלוסייה וזה בנושאים חברתיים - כלכליים ולא לטובת בעלי ההון, או אחד אחוז נקרא לזה כך. בסופו של דבר מצאנו וזה היה בעצם התמריץ המרכזי להקמת המיזם שבנושאים חברתיים כלכליים בסוף בין אתה גר בתל אביב, אום אל-פאחם, קריית שמונה או אילת. כנראה שתסכים על כמה אמיתות בסיסיות מאוד, מאוד, מאוד ברורות. בין אם זה שהבנקים דופקים אותך חזק, חברות הביטוח דופקות אותך, שיש פה קשרי הון-שלטון הדוקים מידי, שיש יותר מידי שחיתות. יש הרבה מאוד דברים שהם באמת בקונצנזוס ועדיין המפלגות לא משתפות פעולה והציבור לא משתף פעולה בגלל שתי המוגלות הגדולות יותר נקרא לזה שמובילות את החברה הישראלית שזה ה...

מאז פרסום הספר ״מלכוד 67״ ניסה מיכה גודמן לגבש תוכנית מעשית שתאפשר לימין ולשמאל לצאת מהמלכוד.בפרק הזה הוא פורט כמה צעדים מעשיים שיצמצמו את הסכסוך באופן דרמטי מבלי לפתור אותו ומסביר למה זו התוכנית שהמרכז הפוליטי צריך לאמץ.תוכניתו של גודמן גם פורסמה לאחרונה במגזין אטלנטיק ובליברל והוצגה גם לבכירים במערכת הפוליטית.האזנה נעימה,דפנה לקריאת הטקסט המלא של הפרקתמלול: נתי צ.  עריכה: אמרי אפרתדפנה: אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה. מחקרי עומק מראים שרוב הישראלים נמצאים במרכז המפה הפוליטית מבחינת העמדות שלהם.זה לא אומר בהכרח שמצביעים למפלגות מרכז, כי הצבעה קשורה גם לזהות ולשבט שאנחנו משתייכים אליו. אבל כשבוחנים את העמדות לסכסוך מוצאים מכנה משותף רחב ביותר מימין ומשמאל. רובנו רוצים שלום, רבים מאתנו גם מוכנים לשלם מחירים עבור זה, אבל מצד שני חושבים שזה לא באמת אפשרי.במילותיו של מיכה גודמן יש הסכמה רחבה לגבי מה שאי אפשר לעשות בשלב הזה, ולכן אפשר לומר שהמבוכה הפוליטית היא הקונצנזוס החדש. בעבר הקדשנו שני פרקים לספרו של גודמן מלכוד 67. אם עוד לא שמעתם, זה הזמן לרוץ לשמוע - מומלץ ביותר. הספר בחן את השינויים שעברו המחנות הפוליטיים ואת הקושי שאליו  נקלע השיח הציבורי בישראל, והציג לנו גישה חדשה לגמרי להתמודדות עם הסכסוך, צמצום שלו ולא פתרון שלו. הספר קיבל חיים משל עצמו ועורר הדים בארץ ובעולם ולאחרונה התיישב גודמן לכתוב לליבראל פרק המשך שבו הוא כבר מתרגם את העקרונות שניסח בספר לפתרונות מעשיים.אז היום נשמע על התוכנית המרתקת שלו, והסיבה שבחרתי לעסוק בזה ממש רגע לפני הבחירות היא נוכח עלייתו של המרכז הפוליטי והתחושה שעדיין אין לו תורה סדורה שיכולה באמת להפוך אותו לאלטרנטיבה.(להלן: דפנה \ מיכה – מיכה גודמן)דפנה: שלום מיכה גודמן.מיכה: שלום דפנה.דפנה: הרבה מים זרמו מאז שישבנו פה פעם קודמת והמפה הפוליטית השתנתה ללא היכר. נקדיש כמה מלים למרכז הפוליטי שהיינו מצפים שישמיע קול ברור, נחרץ ועקבי בנושאים מדיניים, אבל למעשה יש תחושה שהוא בורח מזה כמו מאש.מיכה: מסיבה טובה הוא בורח מזה כמו מאש, בגלל שמפלגת המרכז מזהה היטב את הסנטימנט של המרכז בישראל.והסנטימנט של המרכז הינו בין ימין שמציע - נקרא לזה עמדה של ניהול הסכסוך. הוא בא ואומר - אי אפשר לפתור את הסכסוך, אז בוא נעשה את הכל כדי לתחזק את המצב הקיים, או שנספח, או שנחריף  מאוד את המצב הקיים.ובין שמאל שמציע - בוא נשנה מן היסוד את המצב הקיים - בוא נפתור את הסכסוך: שתי מדינות, לשני העמים גבול ברור עם הסכמה בינלאומית. ובעיניהם ניהול הסכסוך זו מעין פאסיביות פוליטית.דפנה: זה יותר מפאסיביות פוליטית. זה יותר תחושה שהזמן ישחק לטובתנו ובאיזשהו שלב הם יסכימו לעשות שלום תמורת שלום.מיכה: ולכן הברירה היא ההכרעה בין פאסיביות פוליטית שרווחת בימין לבין אוטופיה פוליטית שרווחת בשמאל.איפה המרכז בין הפאסיבי לאוטופי, בין ניהול הסכסוך לסיום הסכסוך? המרכז הוא כזה: "עזוב אותי בוא נדבר על דברים אחרים".זאת אומרת שהמרכז - אחד המאפיינים המעניינים שלו הם שהוא לא מציע עמדת ביניים  ביחס לסכסוך, הוא פשוט לא מדבר על הסכסוך.דפנה: שזה מה שננסה לעשות היום. אגב אני הייתי בכנס עם אנשי כחול לבן וניסיתי לב...

47 מפלגות נרשמו לבחירות 2019 לעומת 26 בלבד בבחירות 2015.למה זה קורה, ואיך זה ישפיע על כולנו ביום שאחרי הבחירות.ספיישל פרשנים - אילה חסון, ספי עובדיה, יואב קרקובסקי, חיים לוינסון, טל שליו ויניר קוזין.האזנה נעימה,דפנהדף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרכל אחד רוצה להיות ראש מפלגהתמלול: נתי.צדפנה: אם יש דבר אחד שאזכור מבחירות 2019 זה המספר העצום של המפלגות שהחליטו לנסות את מזלם בקלפי, כל שני וחמישי קמה לנו מפלגה חדשה, זה התחיל בתלם של יעלון והימין החדש של בנט ושקד, נמשך דרך מגן של גל הירש, וגשר של אורלי לוי, חוסן לישראל של גנץ ועוד שורה ארוכה של מפלגות שסביר להניח שבכלל לא שמעתם עליהן, איחוד בני ברית שבראשה עומד רב חובל, מפלגת פשוט אהבה או מפלגת הפיראטים בראשות האינטרנט פתק לשלשול כך זה מופיע בדיוק בנוסח זה הזה ברשימת המפלגות שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית, כמה ארוכה הרשימה הזו אתם תוהים 47 מפלגות נרשמו 4 כבר נשרו, רק לשם השוואה בבחירות הקודמות ב-2015 היו בנקודת הפתיחה 26 מפלגות לעומת 47 כאמור כמעט חצי, ו-2013 עוד לפני שהעלו את האחוז החסימה היו 34 בקיצור הרבה הרבה פחות. אני מזכירה לכם שארצות הברית הענקית על 325 מיליון תושביה מסתדרת לא רע עם שתי מפלגות מרכזיות. אז היום ננסה להבין את התופעה הזו נלמד אותה מכל מיני זוויות, ונשאל למה צצות להן מפלגות כפטריות אחרי הגשם מה הן מנסות להשיג והכי חשוב איך זה משפיע על כולנו, אז כדאי לחפש תשובות נדדנו בין שלל הכנסים שעורכות המפלגות השונות בימים אלה ותרנו אחרי תשובות ממיטב הכתבים הפוליטיים.איילה חסון וספי עובדיה - חדשות 13, יואב קרקובסקי - התאגיד, טל שלו - וואלה, יניר קוזין - מעריב ערוץ הכנסת, חיים לוינסון שאתם כבר מכירים היטב מהארץ ועוד.אז נתחיל מהסבר היצירתי של יואב קרקובסקי הכתב הפוליטי של התאגיד לשאלה הפשוטה למה כל אחד רוצה מפלגה?.יואב קרקובסקי : מה שאנחנו רואים בבחירות האלה זה הדגם החדש של הפריימריז, למעשה כשכל אחד רוצה להתבלט בצורה מספיק משמעותית כמעט את אותם תקציבים שמשקיעים בפריימריז אנשים שמגיעים מבחוץ גל הירש יום טוב סמיה הזכרת את אורלי לוי אבקסיס משה כחלון שכל אחד מהם רוצה להתבלט ולייצר איזה שהיא נראות ציבורית מסביב עצמו, ובעצם בפריימריז אנחנו כבר רואים שהדמויות שמגיעות למפלגות המרכזיות הם הרבה יותר שוליות הם לא ממרכז העשייה, הדרך הטובה ביותר זה למעשה להכריז על הקמת מפלגה על מנת לומר אני כאן כדי לקיים משא ומתן למיזוג או איחוד אפשריים, למשה בוגי יעלון זה עבד נהדר הוא בא עם אפס מנדטים בסקרים וקיבל חמישה מקומות עד המקום ה- 40 מבני גנץ בחוסן לישראל .דפנה: אז מה שאתה אומר בעצם זה שהם עושים את כל הדבר הזה כדי שייקחו אותם במחיר גבוה יותר לתוך מפלגה קיימת.יואב קרקובסקי: בדיוק, הפריימריז של 2019 הם הקם לך מפלגה, תמצא לך שלט טוב במרכז נתיבי איילון, תשקיע כסף, תיכנס למודעות הציבורית תנסה לשכנע סוקרים להכניס אותך לתוך סל המפלגות הנזכרות וכך למעשה תתפוס בולטות, זה בעצם התפתחות של שיטת הפריימריז ואני חושב שאנחנו נראה את זה רק הולך ומחריף בבחירות הבאות אפילו כי נדמה ששיטת הפריימריז המסורתית שנותרה רק בשתי המפלגות בעצם גם בליכוד גם במפלגת העבודה המתרסקת ובמרץ איזה מין וריינט של פריימריז הדברים האלה רק ילכו ויחריפו כאשר באמת כל דמות שרוצה לתפוס איזה שהיא פלטפורמה ציבורית תלך ותקים לעצמה מפלגה, תנועה, לנסות להתמזג גם משא ומתן רק הדיבורים על מי מתמזג עם מי ובאיזה אופן כל זה רק זה שווה אם בוחנים את...

מאחורי הפרגוד -בפרק הזה נכין אתכם ליום הבוחר  - כיצד מחשבים מנדט ואיך עובד אחוז החסימה, למי משתלם לחתום על הסכמי עודפים, מה הן הטעויות הנפוצות בקלפי, על חלוקת האותיות ומניעת זיופים, מתי ישראל סוף סוף תעבור לבחירות ממוחשבות ואיך נדע שהקול שלנו לא מתבזבז?עו"ד דין ליבנה היועץ המשפטי של ועדת הבחירות יהיה פה כדי לעזור.האזנה נעימה,דפנהלקריאת הטקסט המלא של הפרק:תמלול: נתי צ.דפנה :שלום לכם אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה. החיים שלנו מורכבים מאינסוף החלטות קטנות וגדולות שאנחנו מקבלים מדי יום. בדרך כלל המפתח להחלטה טובה נעוץ בידע המוקדם שצברנו. אף מפקד לא הסתער על היעד לפני שיש בידיו תמונת מודיעין מלאה ומפורטת. ונראה לי שאפילו הבחירה בין הסנטר פארם לסופר פארם או לאיזה סופר ללכת, תעשה רק אחרי שבדקתם איפה השקל שלכם שווה יותר. אז בפרק זה נעסוק באיך מקבלים את ההחלטה שהכי חשובה לאזרחים ההצבעה בבחירות וננסה להבין איך הקול שלנו יכול להיות שווה יותר או לכל הפחות לא להתבזבז נעשה סדר בכל המונחים שנזרקים בימים אלה לחלל האוויר הסכמי עודפים, פתקים לבנים, שיטת בדר עופר ואחוז החסימה. ונגלה לכם כמה נתונים מדהימים על הבחירות הקודמות. אז שלום עורך דין דין ליבנה - היועץ משפטי של וועדת הבחירות בעשור האחרון.(להלן: דפנה - דין - עו"ד דין ליבנה)דפנה: שאלתי אותך מה עושה יועץ משפטי בין לבין הבחירות האם אתה נח שלוש וחצי או שלוש שנים ואז מגיע לעבודה רגע לפני ? רמזת שזה לא בדיוק ככה,דין : לא. ועדת הבחירות המרכזית היא גוף מאוד מיוחד בין בחירות לבחירות. אנחנו צוות מאוד מצומצם פחות מעשרים ומשהו עובדים בחלקיות משרה, ומעט עובדים במשרה מלאה שצריכים להיערך לבחירות הקרובות. כמו שלא תגידי שהצבא צריך להיות ריק בין מלחמה למלחמה, אז אנחנו צריכים להיערך. הבחירות הם המבצע הלוגיסטי האזרחי המורכב ביותר במדינה בתקופת זמן מוגבלת מאוד ובלי התראה. יש לנו 90 ימים לבצע את כל המטלות שבחוק.דפנה : אז אתה עובד מבוקר עד לילה גם כשאין בחירות וגם כשאנחנו אפילו עוד לא יודעים שהן בפתח. אז בוא תעשה לנו סדר באמת. אתה התעסקת בכל העתירות ובכל הדיונים שהיו קשורים לנושא הזה, ואין מישהו שמכיר את זה יותר לעומק ממך. קודם כל אולי נתחיל מהסוף איך מחשבים את הקולות מי אלה בדר-עופר האלה שאנחנו צריכים לסגור איתם חשבון.דין : חישוב תוצאות הבחירות, האמת זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, זה נשמע נורא מורכב אבל זה הרבה יותר פשוט מכך. קודם כל אנחנו לוקחים את כל הקולות הכשרים של האנשים שבאו להצביע איך עושים את זה יש לנו את סה"כ בעלי הזכות לבחור.דפנה: שזה כמה פחות או יותר ?דין : בבחירות הקודמות זה היה חמש מיליון 881 בבחירות הקרובות זה קצת יותר משישה מיליון 6.1 מיליון.דפנה: הרבה מאוד אנשים ואז מה שקורה זה שמתוכם באים להצביע בדרך כלל כ 70% אחוזים.דין :בבחירות הקודמות כמעט כ 73% שזה יפה מאוד צריך גם לחשוב שבאחוז אפקטיבי זה מאוד מאוד גבוה כי בערך 11 אחוז מבעלי זכות הבחירה נמצאים בחו"ל בכל מועד נתון, וזאת אומרת שכמות הישראלים שיכולים לבוא לבחור באים למעלה מ 80% להצביע כשאין חובת הצבעה זה כמעט שיא עולמי.דפנה: זה די מדהים לחשוב כמה קולות מתבזבזים בגלל אנשים שבחו"ל. אנחנו לא רואים אותם מבטלים וחוזרים ארצה, נשארים בחו"ל 11 אחוז בעלי זכות הבחירה זה בערך שש מאות אלף איש יכול להיות שהפעם אנחנו קצת יותר, זה מדהים .

לקראת החלטת היועץ המשפטי לממשלה שצפויה להתקיים בימים הקרובים, נעסוק בתפקידו המורכב - איך התגבש לאורך השנים, איך התמודדו היועצים המשפטיים עם חקירות ראשי ממשלה בעבר והאם הגיע הזמן לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה? דנה וייס הפרשנית המדינית של חדשות 12, לשעבר כתבת לענייני משפט תעזור לנו לנתח את הסוגיה.האזנה נעימה,דפנה.האם הגיע הזמן לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה?עם דוקטור אביחי ומיסטר מנדלבליטתמלול: יהונתן פרסיקו עריכה: מיקה משיחדוקטור אביחי ומיסטר מנדלבליט: האם הגיע הזמן לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה?דפנה: שלום לכם, אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה. אני לא יודעת מאיזה תחום אתם מגיעים אבל ברוב המקצועות נעזרים ביעוץ משפטי, אפילו אני לוקחת עורך דין שיעזור לי עם החוזה שלי, עם איומים של תביעות, או ייעץ לי איך להתנסח בכתבה כזו או אחרת כדי להיות מוגנת מבחינה משפטית. אבל תדמיינו לכם שאותו אדם שמייעץ לכם הוא גם אותו אדם שצריך להחליט אם להעמיד אתכם לדין, אם חלילה עברתם עבירה. ככה היועץ המשפטי לממשלה: גם אמור לייעץ, וגם להחליט אם לתבוע. הוא נותן לממשלה יעוץ משפטי, דואג שתהיה מוגנת מתביעות בארץ ובעולם ושהפעולות שלה יהלמו את החוק, אבל במידת הצורך הוא גם זה שמעמיד לדין את אלה שמכהנים בה. היום נעסוק במורכבות של התפקיד הזה, ונשאל את השאלה האם הגיע הזמן לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מי שתלווה אותנו היא דנה וייס.דפנה:היי דנה.דנה: היי.דפנה: היום את הפרשנית המדינית של ערוץ 12 אבל במשך הרבה מאד שנים היית כתבת משפט, מה שנותן לך את שתי הזוויות, גם של היעוץ המשפטי וגם של הממשלה. כיף שאת איתנו. יש לנו מנהג להתחיל ממש ממש מהתחלה, אז איך בכלל נוסד התפקיד הזה? מה זה היצור הזה שנקרא היועץ המשפטי לממשלה?דנה: את צודקת, זה באמת משלב את שני העולמות. התפקיד הזה בעצם בא לעולם כמו הרבה דברים במדינת ישראל כירושה מהמנדט הבריטי, אז היה Atorney General ובשנים הראשונות של המדינה באמת היה ריב גדול בין שרי המשפטים לבין אותו יועץ משפטי לממשלה על הסמכויות, כי זה לא היה מאד ברור. אז היה נציב עליון בפלשתינה וברור שהיה צריך לעשות אדפטציות. בסופו של דבר מינו ועדה בשנות השישים שניסתה לעשות סדר, והתפקיד הזה יותר מכל דבר אחר הוא אולי התפקיד עם הכי הרבה מסורת שהפכה לעובדה. מדינת ישראל צעירה ואין לה הרבה מסורות והתפקיד הזה הוא תפקיד שהמסורת היא לב ליבו של המוסד.דפנה: אז מה בעצם כולל התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוא התעצב בשנים הראשונות של המדינה?דנה: בגדול, את הזכרת את חמשת התפקידים של היועץ המשפטי לממשלה. קודם כל, הוא ראש התביעה הכללית, כלומר הוא מופקד מטעם המדינה על דיני העונשין, הוא בעצם עומד בראש הפרקליטות, הוא מעל פרקליט המדינה והוא תובע העל במדינה.דפנה: כשהמדינה רוצה להעמיד מישהו לדין הוא זה שמחליט בעניין? דנה: בפועל הוא מחליט רק בדרגים הגבוהים אבל הוא עומד בראש המערכת. פרקליט המדינה נותן דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה והוא הסמכות העליונה בנושא הזה, שזה המון עבודה, אך במקביל הוא גם מייעץ של המדינה בערכאות. הוא האחראי הבלעדי של ייצוג המדינה בכל הערכאות באמצעות הנציגים שלו, בכל ההליכים שהם לא הליכים פליליים-כל ההליכים האזרחיים והמנהליים.דפנה: זאת אומרת, רק לסבר את האוזן, אם המדינה היא זו שנתבעת,

לכל משחק יש כללי משחק, וכך גם למשחק הפוליטי - למערכת הבחירות.אבל החוק שאמור להגדיר מה מותר ומה אסור במערכת בחירות בישראל נכתב בשנות ה-50 וכמעט לא התעדכן מאז. מה הוא קובע ואיך זה עלול להשפיע על תוצאות הבחירות הבאות?נשוחח עם ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.האזנה נעימה,דפנהתעלומת חוק התעמולהתמלול: נתי צנעניעריכה: צבי רדזינרדפנה: אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה, ממשיכים בליין הפרקים המיוחדים שלנו לקראת בחירות 2019 ולכל תחרות כידוע לכם יש כללים.בכדורסל לדוגמה אם תעשה צעדים תאבד את הכדור ואם תעשה יותר מידי עבירות תמצא את עצמך על הספסלאבל מה קורה בפוליטיקה שלנו?עם איזה סט של כללים אנחנו יוצאים לדרך במשחק הזה שנקרא מערכת בחירות?בפרק הזה ננסה לברר מה קובע חוק דרכי התעמולה? איזה שינויים ניסו לעשות בו חברי הכנסת רק לאחרונה? ואם הוא באמת נותן מענה לסכנות הגדולות שאורבות לנו ברשת. פייק ניוז, תעמולה אנונימית, הסתה וכיוצא בזה.שלום תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיהאז שלפת עבורנו את חוק דרכי תעמולה והיה צריך גם לנער ממנו לא מעט אבק כי מסתבר שמדובר בחוק משנת 1959.תהילה: נכון לגמרי ,חוק הבחירות שנחקק לראשונה ב-1959 מבטא את התפיסה שלנו בתור חברה את תפיסת המחוקק בישראל שיש שני עקרונות מאוד חשובים שצריכים לנהל עבורנו את מהלך הבחירות.העיקרון הראשון הוא עיקרון של הגינות או הוגנות.העיקרון השני הוא עיקרון של שוויון.משחר ימיה מדינת ישראל לא רצתה למשל שהרבה מאוד כסף פרטי יהיה מעורב במהלך הבחירות ולכן היא חוקקה צמד של חוקים חוק אחד זה חוק מימון הבחירות והחוק האחר הוא חוק התעמולה. הרעיון הוא בעצם שאנחנו כציבור ניתן כסף ציבורי למפלגות או למתמודדים ולרשימות כדי שיוכלו להתמודד בבחירות ולא נאפשר להם לקחת כסף מגורמים חיצוניים.דפנה: אז מה עוד קובע החוק הזה? איך ניתן לפרסם? איפה ניתן לפרסם ? איך קובעים שפרסומו לגיטימי?תהילה: מצוין אז חוק הבחירות בעצם קובע בעצם שורה של הגבלות ואיסורים על תעמולת בחירות חלק מהם הם איסורים כלליים, למשל אסור להשתמש בנכסי ציבור לצורך תעמולת בחירות אסור להשתמש בכוחות הביטחון ובתמונות של חיילים.דפנה: קצת נשכח הסעיף הזה בימינו אנו.תהילה: נכון, למרות שבכל מערכת בחירות יש על זה עתירות לוועדת הבחירות וכל פעם היא נותנת צווים להסיר, זה דבר שפשוט אנחנו מנסים שוב ושוב בדיוק כמו איסור לעשות שימוש בקטינים. אני חושבת שכדאי להקדיש לזה עוד רגע על איך החוק הזה נאכף לאורך השנים. אבל צריך קודם לדבר על המסגרת שלו, אז יש לנו איסורים כלליים אסור להעניק מתנות אסור לעשות תעמולת בחירות בתוכניות בידור .דפנה: מה שראינו לדוגמא שהביאו את שרית חדד לשיר אתה תותח, לצורך הדיון זה היה מעשה אסור על פי חוק תעמולת הבחירות.תהילה: וכמובן כדי שלא נשכח שהחוק נחקק ב-1959 אסור לעשות תעמולת בחירות באמצעות לפידים באמצעות כלי טייס ובאמצעות כלי שייט.דפנה: אני בטוחה שזה ייתן מענה להרבה דברים שאנחנו מתמודדים איתם.תהילה: לגמרי, עכשיו חוץ מהוראות אלו באמת החוק קובע שורה של הוראות שנוגעות לכלי תקשורת מסוימים.למשל כשמדובר על מודעות מודפסות ומודעות בעיתונים החוק קובע מגבלה איזה גודל של מודעה יכולה להיות כמה מודעות כאלה מותר לפרסם במהלך מסע הבחירות וגם חובה לכתוב על כל מודעה כזאת שמתפרסמת בעיתון מודפס מי עומד ...

לראשונה בתולדות המדינה כיהנה בכנסת היוצאת קואליציית ימין מלא מלא. בפרק ניסינו לברר האם הממשלה ניצלה את ההזדמנות וקידמה בכנסת את האג׳נדה הימנית שבשמה נבחרה. איפה היא הסתפקה בספינים קולניים, איפה חל שינוי אמיתי ומה החוט המקשר.חיים לוינסון מהארץ ועמיחי אתאלי, כתב ידיעות אחרונות בכנסת יהיו איתנוהאזנה נעימה,דפנההאם ממשלת הימין סיפקה את הסחורה בכנסת?דפנה ליאל – חיים לוינסון ועמיחי אתאליתמלול נתי.צדפנה: אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה ממשיכים עם רצף הפרקים המיוחדים שלנו לקראת מערכת הבחירות של 2019 , היום נסתכל אחורה ולא קדימה, ננסה לסכם את הקדנציה של ממשלת נתניהו לראשונה בתולדות מדינת ישראל זו הייתה קואליציית ימין מלא מלא בלי אף גורם ממתן אף נודניק שבא ואומר מה עם משא ומתן עם הפלסטינים, והיום ננסה להבין עד כמה היא באמת פרעה את הצ׳ק וסיפקה את הסחורה לבוחרים שלה, ננסה להבין איפה היא באמת רשמה הישגים ואיפה היא הפריחה לחלל האוויר ספינים שהתנדפו כלא היו, ננסה לגבש כללי אצבע מתי נתניהו הולך עד הסוף והכי חשוב למה זה קורה?אז שלום חיים לוינסון - הארץ עמיחי אתאלי - ידיעות אחרונות קולגות לארוחות הצהריים בכנסת.להלן: דפנה / חיים – חיים לוינסון / עמיחי – עמיחי אתאלידפנה: בוא נתחיל אולי דווקא מהספינים שכולנו סבלנו מהם שנאלצנו לוותר על זמן משפחה יקר בשביל דברים שלא יצא מהם שום דבר, וכל אחד מכם אנא ספין אהוב עליו במיוחד.עמיחי: האמת שיש רבים וטובים משום מה נתפסתי לחוק המואזין כמי שגדל ברובע היהודי בירושלים וצלילי הילדותי מגיל שבועיים היו המואזין מלמטה מהמסגדים, השנה לא זכורה לי בדיוק נראה לי תחילת 2016 אמר אנחנו נעביר את החוק הזה הוא מוצדק, יהודים נוצרים מוסלמים כולם רוצים להשתיק את המואזינים ואין מוצדק מזה ואין נכון מזה גם אצלנו בבית בקיסריה שומעים את המואזין מג׳אסר אזרקא.דפנה: בא נשמע את נתניהו בקולו.נתניהו: החוק הזה מיועד למנוע את הסבל של מאות אלפי אזרחים יהודים נוצרים ובייחוד מוסלמים, מדוע כדי להתפלל צריך להטריד את מנוחתם פעמים רבות בכל יום. בקיצור הבנאדם הבטיח אמר נעביר הורתי הנחתי זה יקרה, נראה את זה בהמשך בכל מיני הזדמנויות נוספות, צורת התפוגגות אצלו היא מדהימה זה פשוט נעלם כלא היה, אף אחד לא מעלה אף אחד לא מאתגר אותו אף אחד לא מחזיר את זה לסדר היום.דפנה: יכול להיות שכאן היו שיקולים פוליטיים חרדים וערבים ששיתפו פעולה ומאחורי הקלעים היו כל מיני אתגרים, שום דבר לא הולך ברגל הרי שמשנים את המציאות הפוליטית.עמיחי: חד משמעי, שיקולים פוליטיים אנחנו יודעים שהיו מעורבים פה החרדים רצו את צופרי השבת שלהם, היה דיל בינם לבין הערבים אבל אם נתניהו באמת רוצה בחוק זה כמו כל דוגמה אחרת שאתן בהמשך אם הוא באמת היה רוצה הוא היה יודע או להפעיל את הכוח שלו, או לגרום לדבר הזה לקרות ולהתפשר מעט ולגרום לחרדים לקבל את מה שהם רוצים וכן לכפות על המואזין. העניין הוא שבעיני הוא לא באמת רוצה.דפנה: אני אקח כדוגמה אם זה בסדר מבחינתכם, את חוק עונש מוות למחבלים.עמיחי: זה החוק האהוב עלייך.דפנה: הוא מקסים, כן למה הוא מקסים כי נתניהו הרי לא תמך בזה באופן עקבי, אבל כשהתחילה המשבר של המגנומטרים מי ששכח את המשבר המפורסם בהר הבית, פתאום הוא הגיע לניחום אבלים ושם בשביל ככה באמת לשנות מקצה לקצה את סדר היום הוא אמר פתאום אני בעד קידום חוק עונש מוות למחבלים. וכולנו ככה באמת נראה נרעשנו הנה סוף סוף החוק הזה מתק...

האם כבר קיבלת סקר פוליטי לנייד בבחירות 2019?1. כן2. לא3. להסרהכבר עכשיו ברור שבחירות 2019 יעמדו בסימן הסקרים שמגיעים לנייד.בפרק הזה נגלה מה השימוש האמיתי שעושים בהם הפוליטיקאים, האם כדאי לשתף עם זה פעולה, ואיך זה משנה מהיסוד את המערכת הפוליטית.ילווה אותנו מנהל הקמפיינים צוריאל שרון, בעלים משותף עם שלמה פילבר בחברת הסקרים “Direct polls”.נשמע גם את עמרי ברק כתב הטכנולוגיה של חדשות 12 על האזהרות של מומחי אבטחת המידע וגם, הח"כ מיקי רוזנטל יוזם חוק הספאם שיסביר למה פוליטקאים יכולים לשלוח כמה סמסים שהם רק רוצים.האזנה נעימה,דפנה.

לבקשת הקהל - עושים פוליטיקה בפרק בזק בעקבות פרשת אפי נוה בפרק מתארח ברוך קרא הפרשן המשפטי של חדשות 13 , נדבר על המהפכה שעברה הועדה למינוי שופטים בתקופתה של איילת שקד, איך הצליחו הפוליטיקאים לשלוט בועדה, ועד כמה זה משנה את אופיה של מערכת המשפט.האזנה נעימה,דפנה. 

כ-10 מפלגות יתחרו בבחירות הקרובות, ננסה להבין מה ההבדל ביניהם והאם ההתפלגויות נובעות משיקולים אידאולוגיים או פוליטיים? וגם - האם ביום שאחרי נתניהו, יצליחו בנט ושקד לכבוש את ראשות הממשלה עם המפלגה החדשה שהקימו? עמית סגל מגיע לנתח את המפץ בימין.

עושים פוליטיקה משיקה את בחירות 2019 עם ספיישל שהוקלט בלייב על שיטת הפריימריס!איך זה שיש חברי כנסת שנבחרו ב1,000 קולות ואחרים שקיבלו הרבה יותר נותרו בחוץ? למה באירופה עושים אודישנים למתמודדים ואיך אפשר לעשות את זה נכון יותר גם בארץ? ושאלת בונוס למתקדמים- למה לליכוד אין מצע בחירות?יהיו איתנו חברי הכנסת שלי יחימוביץ וצחי הנגבי ואנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אחרי שעסקנו בחזון המדיני של הימין בפרק הזה נבדוק לאן צועד השמאל הישראלי. איך מתאים את עצמו חזון שתי המדינות למציאות שבה יש יותר מ-400,000 מתנחלים ביהודה ושומרון? נלמד גם על שתי גישות שונות שהולכות ותופסות אחיזה בשמאל: גישת ההפרדות החד־צדדית וגישת הקונפדרציה. מרואיינים בפרק:אלוף משנה במיל' ד"ר שאול אריאלי - חוקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מחבר הספר "כל גבולות ישראל"ח"כ עומר בר־לב - המחנה הציונימירון רפופורט - עיתונאי, יו"ר תנועת "שתי מדינות, מולדת אחת"

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא אחד החוקים המשמעותיים שאישרה הכנסת ועל בסיסו פסל בג"צ שורה של חוקים שסתרו אותו. בפרק הזה נחזור לתחילת שנות התשעים ונשחזר את המהלכים שעשו יוזמי החוק כדי להעביר אותו:האם הצניעו במכוון את המשמעותיות המהפכניות שלו? ואיך זה שממשלת ימין חרדי העבירה את חוק זכויות הפרט המשמעותי ביותר בתולדות הכנסת? בפרק נשוחח עם 4 מחוקקים שהיו מעורבים בזמן אמת בחקיקה: יו"ר ועדת חוקה בזמנו ח"כ אוריאל לין, יוזם החוק שר המשפטים דאז דן מרידור, וחברי הכנסת לשעבר מיכאל איתן ויצחק לוי.ועוד משהו חשוב - Save the Date! לכבוד חציית רף מיליון ההאזנות לפודקאסט, החלטנו לערוך את אירוע המאזינים הראשון של עושים פוליטיקה! יום חמישי 20 בדצמבר, תל אביב. להרשמה: https://goo.gl/forms/jNpk0DosJlDCwjqi2

רגע לפני אישור הברקזיט, ״עושים פוליטיקה״ בפרק מיוחד על משבר ההגירה שפוקד את אירופה: ננסה להבין מה המימדים שלו, האם באמת שינה את ההרכב הדמוגרפי וכיצד השפיע על המערכת הפוליטית באירופה. נדב אייל, ראש דסק החוץ בחדשות עשר ומחבר הספר "המרד נגד הגלובליזיציה" איתנו באולפן.ועוד משהו חשוב - Save the Date! לכבוד חציית רף מיליון ההאזנות לפודקאסט, החלטנו לערוך את אירוע המאזינים הראשון של עושים פוליטיקה! יום חמישי 20 בדצמבר, תל אביב. פרטים נוספים בקרוב!

בפרק הזה נבין מה איך פועל בית הדין הבינלאומי בהאג ומי מושך בו בחוטים. בנוסף ננסה להבין עד כמה משפיע בית הדין הבינלאומי על ההחלטות בישראל, והאם מקבלי ההחלטות באמת חוששים שישראל תמצא את עצמה על ספסל הנאשמים?האורח שלנו - ברק רביד, הפרשן המדיני של חדשות עשר, ויקיר הפודקאסט.בונוס מיוחד - אתם, מאזיני הפודקאסט, שלחתם לנו שאלות אחרי הפרק הקודם ("קילר אינסטינקט"). אז ליועץ האסטרטגי משה גאון, ושאלנו האם בכל קמפיין בחירות צריך נגטיב קמפיין, או שאפשר לעשות את זה פחות "מלוכלך"? התשובה בפרק.

הפרק שכולל חובב פוליטיקה חייב לשמוע! המדריך לקמפייינר הפוליטי – איך בונים נארטיב מנצח, איך מכפישים את היריב ואיך מתמרנים את העיתונאים. היועצים האסטרטגיים איל ארד ומשה גאון, שחיברו את הספר 'קילר אינסטינקט' יחד עם ארז יעקובי (ידיעות אחרונות, 2018), מסבירים שלב אחר שלב איך בונים קמפיין פוליטי מוצלח וחושפים את כל סודות המקצוע.

בפרק הזה נמשיך את המסע הרעיוני בימין ונשמע מה היעד שהוא חותר אליו בעזה, בירושלים וביהודה ושומרון. נשמע גם גישות חדשות בקרב הימין לפתרון הסכסוך וננסה להבין מה ההבדל בין דור המייסדים לדור הצעירגם את הפרק הזה תוביל שרה העצני־כהן (יו"ר תנועת "ישראל שלי") ויחד איתה נשמע את משה פייגלין (יו"ר מפלגת זהות), ואמיר אביבי, מיוזמי "פתרון המדינה החדשה".האזנה נעימה!דפנה

כל כמה שבועות מתפוצצת פרשת שחיתות, אבל האם הפוליטיקאים כיום באמת מושחתים יותר מאלה שהקימו את המדינה? אמנון אברמוביץ' מגיע לספר על כמה מפרשות השחיתות של המדינה הצעירה והשינויים שעברו על הפוליטיקאים ועל מערכת אכיפת החוק. ד״ר דורון נבות (ביה"ס למדעי המדינה, אונ' חיפה) יספר על ממצאי המחקר שלו על שחיתות פוליטית בישראל.

פרשת ריטמן מסעירה את המשטרה ואת התקשורת בשנים האחרונות, אבל הציבור הלך לאיבוד איפה־שהוא בדרך. היום נעשה סדר בפרשה ונבין איך היא נולדה, מדוע היא מאיימת על מעמד המפכ״ל ואיך משתמשמים בה הפוליטיקאים כדי לטעון שחקירות ראש הממשלה מוטות ומונעות מנקמה של החוקרים. הדס שטייף כתבת הפלילים של גלי צה"ל תלווה את הפרק. גיא פלג כתב הפלילים של חברת החדשות בהופעת אורח.

"השמאל שכח מה זה להיות יהודים" אמר יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי וחטף - בפרק הזה נשאל האם הגיע הזמן שהשמאל יחזור לחיק הדת? האם יש בכלל סיכוי להפריד בין דתיות לימניות, והאם זה משתלם מבחינה אלקטורלית?על הדילמה הגדולה של השמאל בפרק המרתק של "עושים פוליטיקה" בהשתתפות אבי שילון, פרופ' ערן הלפרין וינתן שם אור.האזנה נעימה!דפנה.

 מדי שנה יש אלפי אזכוריים חדשותיים לשואה. חלק לא מבוטל הם התבטאויות של פוליטיקאים שמשתמשים בשואה כדי לנצח בויכוח פוליטי. בהקלטה מיוחדת זו ניסינו לברר מתי השימוש בטראומה הלאומית לגיטימי ומתי הפוליטיקאים חוצים קו אדום בוהק? עד כמה אירן והפליטים באמת קשורים לזכרון השואה והאם השואה בכלל צריכה להיות רלוונטית למערך קבלת ההחלטות? פרופסור חנה יבלונקה, ח"כ רחל עזריה ותומר פרסיקו הגיעו לזכרון בסלון של "עושים פוליטיקה" ביד בן צבי כדי לגבש תורה חדשה לשימוש בשואה בפוליטיקה. האזנה נעימה!דפנה.

בתחילת החודש ציינו שנה באויר לפודקאסט "עושים פוליטיקה". כשיצאתי לדרך לא ידעתי אם יש מספיק אנשים שמתעניינים בפוליטיקה מעבר ל"סאונד בייטס" שהתמונה הכוללת והאמת באמת חשובים להם.אחרי שנים ארוכות שבהן העברתי דיווחים של דקה וחצי או שתיים, עברתי לתכנית של חצי שעה ושעה, ולא באמת ידעתי איך זה יתקבל. היום אני יודעת שיש לזה קהל והוא גדול ואיכותי ובעיקר, שהראש שלו פתוח לחשוב מחדש על כל מיני תזות ואמיתות ששמע לאורך השנים.ביום ההולדת הזה, עום ההולדת הראשון כאמור, אני כבר ממש לא לבד.אנחנו קהילה של עשרות אלפי אנשים שמצטברות יחד למאות אלפי האזנות, ובזכותכם אנחנו הולכים וגדלים, והולכים ומשתפרים.מכיוון שבחג הפסח רובכם בחופשות משפחתיות, החלטנו להעלות מחדש פרק מתחילת הדרך עם תומר אביטל על הוועדה הסודית שמנהלת את הכנסת, פרק שגם מספר את הסיפור של הפודקאסט שמטרתו להאיר פינות אפלות, ולגרום לנו להסתכל על הדברים קצת אחרת וקצת יותר לעומק. בתכנית הבאה נחזור עם פרק חדש:אורן נהרי, עורך חדשות החוץ של אתר "וואלה ניוז" יהיה איתנו ויספר איך מתמודדים מנהיגים בעולם שחשודים בשחיתות, מתי זה מצליח להם ומתי, קצת פחות.

כל כמה שבועות יוצאים הפוליטיקאים בהודעה חגיגית על בניית מאות יחידות דיור מעבר לקו הירוק. המטרה היא לצבור נקודות בימין אבל מאחורי הכותרות יש לא מעט הטיות ומרוב הבטחות כבר אי אפשר לראות את התמונה בכללותה. בפרק הזה נבדוק האם ראש הממשלה נתניהו בונה בשטחים יותר מקודמיו, ומדוע בשנים עברו דווקא ראשי ממשלה מהשמאל בנו יותר מאלה מהימין? ננסה גם להבין האם הממשלה בונה ביהודה ושומרון יותר מבשאר חלקי הארץ? את הפרק מלווים יגאל דילמוני ממועצת יש"ע וחגית עפרן משלום עכשיו.

בחודש מאי התייצבו כל בכירי החמאס בדוחא שבקטאר, והציגו מסמך עקרונות חדש לארגון הרצחני שנוסד בסוף שנות השמונים. הפעם כבר לא הייתה בו קריאה מפורשת להשמיד את מדינת ישראל, וגם לא הצהרות אנטישמיות שהסוג שאפיין את הארגון עם הקמתו. דפנה ליאל ואוהד חמו, כתב השטחים של חדשות 2, משוחחים על השינויים שעובר החמאס - והאם מדובר בתרגיל שיווקי, או שינוי משמעותי יותר? וגם- איך זה לעבוד מול אנשי החמאס, מה הוא משאיר על רצפת חדר העריכה, ואיך אשתו מסכימה לכל זה?!

בשנת 2015 איחדו כוחות שורה של מפלגות ערביות על מנת לצלוח את העלאת אחוז החסימה שאושרה שנה קודם לכן. מדובר באיחוד בין מפלגות שאין ביניהן שום קשר פרט להיותן ערביות- בל"ד, תע"ל, חד"ש ורע"ם. בסוגיה הלאומית בל״ד ידועה כלאומנית וקיצונית משותפותיה אבל גם בסוגיות אחרות הפערים בין המפלגות תהומיים, החל מהיחס לחיזבאללה ולאירן ועד לקידום זכויות נשים.50 גוונים של אידיאולוגיה- דפנה ליאל בשיחה על ההבדלים בתוך הרשימה המשותפת עם ד״ר תאבת אבו ראס, אנאליסט פוליטי.האזנה נעימה

בוקר טוב, התעוררתם ליום שאחרי הסיפוח!בקדנציה הזו הוגשה שורה של הצעות חוק לסיפוח השטחים.לדוגמא על הצעת החוק לסיפוח מעלה אדומים, חתומים כל ראשי הקואליציה, ויש לה רוב בועדת השרים לחקיקה. הצעות אחרות מדברות על סיפוח ההתנחלויות באזור ירושלים, או סיפוח שטח C כולו. אבל למרות שהמושג הזה עולה שוב ושוב בשיח הציבורי אף אחד לא עוצר לחשוב מה יקרה אם מחר בבוקר הממשלה באמת תחליט לפרק את המינהל האזרחי, ולשלוט ישירות בשטח C המהווה יותר מחמישים אחוזים משטחי יהודה ושומרון.האם זה באמת כל כך דרמטי, בהתחשב בכך שישראל ממילא קובעת את המדיניות? האם באמת ישראל תמצא את עצמה על ספסל הנאשמים בהאג, ואם כן, איך זה ישפיע עלינו?בפרק החדש של "עושים פוליטיקה" דפנה ליאל פולשת לעומק הסיפוח יחד עם שרת החוץ והמשפטים לשעבר ציפי לבני, השר יריב לוין, ח"כ אחמד טיבי, ופרופסור יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.האזנה נעימה, ניר.

הפוליטיקאים התאהבו ביוזמות השלום האזוריות וכל אחד מציג תכנית משלו שתוביל לשלום במזרח התיכון, אבל מה הסיכוי לקדם שלום אזורי בלי לפתור קודם לכן את הסיכסוך הישראלי פלשתיני, ומה הוא המחיר האמיתי של קידום שלום אזורי?דפנה ליאל פוגשת את ברק רביד, הפרשן המדיני של עיתון הארץ, לשיחה מרתקת ובה הם צוללים לתוך יוזמת השלום הערבית שהושקה לראשונה בשנת 2002, בודקים מה היא כוללת היום, ומה הסיכוי שממשלת ישראל תחיה איתה בשלום?האזנה נעימה,ניר.

מאז קום המדינה קמו ונפלו מפלגות מרכז שרובן לא שרדו יותר מקדנציה אחת, ולמעשה חלק גדול מהן היה סידור עבודה למנהיג פופולארי שלא מצא את מקומו במפלגות האחרות. בשיחה עם יאיר לפיד מנסה דפנה ליאל לברר האם באמת יש מושג כזה אידיאולגיית מרכז? והאם הוא בהכרח נקודת האמצע בין השמאל לימין?עשור אחרי קריסת שינוי, מספר לפיד אילו לקחים הפיק מהכישלון של שינוי? מה נמצא בתפריט שהוא מציע ללוקחותיו? והאם הוא עדיין מחוייב לסוגיות דת ומדינה?האזנה נעימה!ניר.

הפוליטיקה החרדית עוברת תהליך מרתק - בעוד שהפוליטיקאים החרדים נכונים לפשרות בשורה של סוגיות כגון מתווה הכותל והמרכולים בשבת , התקשורת החרדית, מאלצת אותם להקצין עמדות.יאיר שרקי ודפנה ליאל סוקרים את השינויים במפת התקשורת החרדית  מעידן של תקשורת מגויסת לעידן של תקשורת נשכנית המונעת מחברי הכנסת להגיע לפשרות שבעבר הושגו בקריצת עין. במקביל, לכתם של גדולי הדור והיריבות הפנימית בתוך המפלגות החרדיות גורמים יחד לשינוי מפתיע בפוליטיקה החרדית ובסיכוי להגיע להבנות בסוגיות דת ומדינה שמשפיעות על כולנו.האזנה נעימה!

מהי משמעת קואליציונית? מי מחיל אותה ומה קורה למי שמפר אותה? ובאיזה שלב "סופרים" אותנו, האזרחים?דפנה ליאל מארחת את העיתונאי העצמאי תומר אביטל, האיש מאחורי המיזם "מאה ימים של שקיפות" לשיחה על הועדה הסודית שמקבלת את כל ההחלטות החשובות במדינה שמשפיעות על כולנו.

ארבע חברות לוביינג בלבד משרתות מאות חברות וארגונים - לעיתים בעלי אינטרסים צולבים - ומשפיעות על חיינו במידה שאפילו הציניקינים הגדולים ביותר יתקשו להשאר אדישים מולה. דפנה ליאל ושבי גטניו משוחחים על מנופי ההשפעה של הלוביסטים על חברי הכנסת, כמה יעלה לנו לשכור חברת לוביינג וכיצד אפשר לתקן את המעוות.

כשהתיישבה לראשונה חברת הכנסת הצעירה סתיו שפיר בועדת הכספים של הכנסת, היא גילתה שכל מה שחשבה שידעה על תהליך העברת התקציב וחלוקת המשאבים של המדינה - כולל "נצחונות" מדומים שלה ושל חבריה במחאה החברתית - הוא בעצם לא יותר מאשר מסך עשן. איך באמת מחולקים כספי המדינה?