הר הבית לקראת פיצוץ - היהודים נוהרים להר הבית בתמיכת מפלגות הימין ורבנים. הסטטוס קוו מופר כשמשיחיים מכל הצדדים חולמים על מלחמת גוג ומגוג וגאולה. שיחה עם פרופ' יצחק רייטר, נשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון (אילמ"א)עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, עריכת סאונד: טל וניג ואלעד זוהר. צילום: ג'מאל עוואד / פלאש   See omnystudio.com/listener for privacy information.

סלע קיומנו וקיומם - מתי התחיל הסכסוך על הר הבית? ואיך התפתחה הקדושה שלו ליהודים ולמוסלמים. שיחה עם פרופ' יצחק רייטר, נשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון (אילמ"א) עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, עריכת סאונד: טל וניג ואלעד זוהר. צילום: ג'מאל עוואד / פלאש 90 See omnystudio.com/listener for privacy information.

אפשר גם לתקן - מקומות קדושים מייצרים סכסוכים, אבל המקרים של קבר שמואל ומערת המכפלה מראים שיש גם מודלים שמצליחים לנהל את המחלוקות. שיחה עם פרופ' יצחק רייטר, נשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון (אילמ"א)  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, עריכת סאונד: טל וניג ואלעד זוהר. צילום: ג'מאל עוואד / פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

הולדת הסטטוס קוו - ב-1967 ישראל מנצחת במלחמה, אבל מוותרת על השליטה בהר הבית למה? הסטטוס קוו החזיק מעמד שלושה עשורים - עד שאריאל שרון עלה להר הבית. שיחה עם פרופ' יצחק רייטר, נשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון (אילמ"א) עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, עריכת סאונד: טל וניג ואלעד זוהר. צילום: ג'מאל עוואד / פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

אסכולת המלחמה - ממצרים העתיקה ורומא ועד מלחמת העולם השנייה אמנים התגייסו לספר את הסיפור ההירואי של המלחמה מנקודת המבט של המנצחים. עד שמשהו השתנה. על הגרניקה של פיקאסו והופעתה של המחאה באמנות המודרנית. שיחה עם פרופ' אליק מישורי, היסטוריון, אוצר, מבקר וחוקר אמנות ישראליתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, עריכת סאונד: שרון לרנר, טל וניג וחן עוז, ציור: גרניקה / פיקאסוSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עוד נשוב כפרחים אדומים - אמנות ההנצחה שמתחילה עם בולים של פרחים ומשוריינים. הטראומה של מלחמת יום כיפור שכמעט לא תועדה באמנות, ומלחמת לבנון שהולידה את דמות החייל כקורבן, ואת המחאה האבלה של תומרקין, קדישמן וגרשוני. האם האמנות מסוגלת לתפוס את הזוועה שקרתה לנו ב-7 באוקטובר. סדרה עם פרופ' אליק מישורי, היסטוריון, אוצר, מבקר וחוקר אמנות ישראלית  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, עריכת סאונד: שרון לרנר, טל וניג וחן עוז, ציור: גרניקה / פיקאסוSee omnystudio.com/listener for privacy information.

גיבורים בקרב ושיכורים בעורף - על דמות החייל באמנות הישראלית, למה אין כמעט ציורים של חיילים פצועים. על החיילים חובבי התרבות של נחום גוטמן, ועל דיוקן החייל המת שרשם אהרון שמי מול גופת בנו. שיחה עם פרופ' אליק מישורי, היסטוריון, אוצר, מבקר וחוקר אמנות ישראלית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, עריכת סאונד: שרון לרנר, טל וניג וחן עוז, ציור: גרניקה / פיקאסו  See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אנשים ישנים בבתי מלון על חשבוננו" (מירי רגב) -  הפגיעות והשקיפות של המפונים. מה קורה כשהם עוזבים את בתי המלון, ומתי ישובו לביתם, אם בכלל ישובו. שיחה עם ד"ר שני בר-און ממן, חוקרת במרכז אדוהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, עריכת סאונד: שרון לרנר, צילום: יוסי אלוני/פלאש 90 See omnystudio.com/listener for privacy information.

בלי בית ובלי קהילה - אחרי ה-7 באוקטובר פונו מביתם כ-1% מאזרחי ישראל. כיצד נראה הפינוי מנקודת מבטם, מה ההבדל בין מפוני הצפון למפוני הדרום, ומה הסיפור החברתי והמרחבי של הפינוי הזה. שיחה עם ד"ר שני בר-און ממן, חוקרת במרכז אדוה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, עריכת סאונד: שרון לרנר, צילום: יוסי אלוני/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

שוורץ ואפון הפלא - על כוחם של סיפורי עמים, ועל האופן שבו הם מתארים את העמים שיצרו אותם. הנשגב והפלאי, המשיכה אל ההיבריס ואל מה שלא תקין פוליטית. ומה יש להעריץ אצל האנגלים. שיחה עם פרופ' יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת בן גוריון  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הספרות העברית מתקיימת במתח בין אוטופיה ודיסטופיה. על נרטיב ההגירה, הגלותיות והשואה, ולמה יהודים אף פעם לא מרוצים. שיחה עם פרופ' יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת בן גוריון עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

היקום של שוורץ - מסעות כתיבה ועריכה. תפקיד העורך כסוכן כפול, עובד סוציאלי והמגלומן הזה שבא ואומר איך צריכה להיראות הספרות העברית. על העריכה של א.ב יהושע, עמוס עוז, סמי מיכאל יואל הופמן וצרויה שלו. שיחה עם פרופ' יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת בן גוריון עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוק  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הסיפור הבלתי נגמר של יגאל שוורץ - מה מביא חוקר ספרות עברית אל סיפורי ילדים משוגעים. על החלילן מהמלין ועוד סיפורים על אלה שנשארו מאחור, וגם על כיתת הסופרים הישראלים. שיחה עם פרופ' יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת בן גוריון עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ההולכים אחרי החלבון - האבולוציה היא מסע ארוך להשגת החלבון, המרכיב התזונתי הכי יקר בטבע. הוא בונה מסת שריר, מקדים את גיל הפוריות - אבל גם מזרז את ההזדקנות ומקצר את החיים. לידיעת לוקחי החלבונים. שיחה עם פרופ' ערן לוין, ראש המעבדה לאקולוגיה של התזונה, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה ההבדל בין חיות שאוכלות בעיקר שומנים לכאלה שצורכות סוכרים. על פרפרים שלוקחים את התזונה לאקסטרים, ומה אוכלות ציפורים לפני שהן נודדות, מהם מנגנוני הצום של בעלי החיים, ולמה החתולים הולכים ומשמינים. שיחה עם פרופ' ערן לוין, ראש המעבדה לאקולוגיה של התזונה, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בעלי חיים זקוקים לכמות עצומה של אנרגיה, ובונים מסת שריר ללא תוספי תזונה. מה אפשר ללמוד מהאבולוציה על תזונה נכונה, ומבעלי חיים על אורח חיים מאוזן והרגלי אכילה בריאים. שיחה עם פרופ' ערן לוין, ראש המעבדה לאקולוגיה של התזונה, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוק See omnystudio.com/listener for privacy information.

החברה המערבית שינתה את הרגלי התזונה ומאכילה אותנו יותר ויותר במזון תעשייתית. מה אפשר ללמוד מבעלי החיים על ייצור מזון בעולם שבו צפוי מחסור. שיחה עם פרופ' ערן לוין, ראש המעבדה לאקולוגיה של התזונה, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אופטימיזם טכנולוגי או טכנו-פסימיזם - האם הטכנולוגיה הלכה רחוק מדי? האם אנחנו צועדים לעבר אפוקליפסה או גאולה. שיחה עם ד"ר עידו הרטוגזון, התוכנית למדע וטכנולוגיה וחברה, אוניברסיטת בר אילן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

על הדמיון בין סמים לטכנולוגיה, ההתמכרות, ועל הניסיונות ליצור טכנולוגיה מרחיבת תודעה. שיחה עם ד"ר עידו הרטוגזון, התוכנית למדע וטכנולוגיה וחברה, אוניברסיטת בר אילן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה עושים למוח חומרים משני תודעה ולמה כל כך חשוב ההקשר האישי והתרבותי של החוויה הפסיכדלית. שיחה עם ד"ר עידו הרטוגזון, התוכנית למדע וטכנולוגיה וחברה, אוניברסיטת בר אילן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוק  See omnystudio.com/listener for privacy information.

לשימוש בחומרים משני תודעה יש היסטוריה ארוכה. האם הסנה הבוער היה אירוע פסיכדלי, איזה חומרים צרכו אפלטון ואריסטו, ובמה שונה מצב התודעה של האדם הקדמון מזה של האדם הטכנולוגי. שיחה עם ד"ר עידו הרטוגזון, התוכנית למדע וטכנולוגיה וחברה, אוניברסיטת בר אילןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

גילוי היסודות של הטבלה המחזורית - והגאונות של מנדלייב שסידר אותם זה לצד זה והשאיר מקומות ריקים ליסודות שלא הכיר אבל ידע שעוד יתגלו. שיחה עם ד"ר ישראל שק, בית הספר לכימיה, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: שרון לרנר, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למי מגיע הקרדיט על גילוי החמצן? לשני מדענים שנותרו די אנונימיים, לפרדיגמת הפלוגיסטון השגויה שהחזיקה מעמד 100 שנה, לאבי הכימיה המודרנית לבואזיה, או שאולי לאישתו ולבעלה השני שהפריכו את התיאוריה שלו. שיחה עם ד"ר ישראל שק, בית הספר לכימיה, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: שרון לרנר, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה הם החומרים שמהם עשוי העולם ומתי מתחילה ההיסטוריה של הכימיה - מהאלכימאים שחיפשו את משקה החיים ואת אבן החכמים - ועד הולדת המדע המודרני וגילוי היסודות שנמצאים באוויר. שיחה עם ד"ר ישראל שק, בית הספר לכימיה, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: שרון לרנר, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הולדת האטום - הפילוסופים היוונים נשבעו בקיומו של האטום, אבל רק במאה ה-17 אפשר היה לראות אותו לראשונה. מה הם ארבעת החוקים שמהם הסיקו את קיומו, ומתי הצליחו לבקע אותו. שיחה עם ד"ר ישראל שק, בית הספר לכימיה, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: שרון לרנר, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהו מודרניזם אדריכלי - ולמה ברגע מסוים בשנות ה-30 הגיע לפה הסגנון החדשני שהפך לחזות הכל. עד שבא היורש שלו - המודרניזם הממלכתי שמיישב אנשים איפה שהמדינה רוצה. על תכנון המעברות, המעבר לשיכונים ובניית ערי פיתוח. שיחה עם פרופ' צבי אפרת, היסטוריון אדריכלות, וראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל לשעבר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: ארכיון "הפרויקט הישראלי"  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הבריטים עזבו, אפשר סוף סוף לתכנן מדינה - בריכוזיות ובממלכתיות. החזון של תוכנית האב הארצית לפיזור אוכלוסין של בן גוריון והאדריכל אריה שרון. למה היא נכשלה? שיחה עם פרופ' צבי אפרת, היסטוריון אדריכלות, וראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל לשעברעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: ארכיון "הפרויקט הישראלי"See omnystudio.com/listener for privacy information.

הריאקציה למודרניזם - הופעת הברוטליזם ותרבות הבטון החשוף, המייצגים את דמותו של הצבר - ישיר מחוספס ומורד באדריכלות הקוסמופוליטית של דור האבות. שיחה עם פרופ' צבי אפרת, היסטוריון אדריכלות, וראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל לשעבר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: ארכיון "הפרויקט הישראלי"See omnystudio.com/listener for privacy information.

ראשיתו של הפרויקט האדריכלי הציוני - החזון רדיקלי והתכנון המוקפד שביקש לעצב מחדש את המרחב. הפניית העורף לעיר וההליכה לכפר ולספר, והמצאת ההתיישבות השיתופית. שיחה עם פרופ' צבי אפרת, היסטוריון אדריכלות, וראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל לשעברעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: ארכיון "הפרויקט הישראלי"See omnystudio.com/listener for privacy information.

ההיסטוריה של האוכל הציוני והנשים שהכינו אותו - כיצד התאהבה הציונות בתפוז הערבי, כיצד גויסו הוויטמינים לחוסנה של האומה. ומסע השחרור הפמיניסטי של החלוצות מהמטבח אל גן הירק ואל המצאת סלט הירקות הישראלי. שיחה עם ד"ר אראלה טהרלב בן שחר, חוקרת היסטוריה של מדע ותזונה, האוניברסיטה הפתוחהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: זולטן קלוגר / לע"מ See omnystudio.com/listener for privacy information.

הצנע והדיאטה - המדינה שהחליטה מה טוב לאזרחים לאכול וכפתה עליהם תפריט, וכיצד בשיא משטר הקיצוב החל עיסוק מפתיע בהרזיה וחיטוב. ואיך נולד הרעיון שמזון מתועש חיוני לבניין האומה. שיחה עם ד"ר אראלה טהרלב בן שחר, חוקרת היסטוריה של מדע ותזונה, האוניברסיטה הפתוחהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: זולטן קלוגר / לע"מSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הולדת הג'נוסייד - המאבק שניהל המשפטן ניצול השואה רפאל למקין להכרה בפשע הפשעים. מהו ג'נוסייד, מהי שאלת הכוונה ומי מוסמך לשפוט - בית המשפט או ההיסטוריה. שיחה עם פרופ' עמוס גולדברג מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העבריתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: נעליים על הדנובה - אנדרטה לזכר יהודי הונגריה, קרדיט: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שלושת סיפורי העל המרכזיים - השואה, הקולוניאליזם והקומוניזם. מה זוכרים כשיש כל כך הרבה זוועות, ומי יזכה להכרה בסבל שלו. שאלת הג'נוסייד וישראל, ומה יקבע בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. שיחה עם פרופ' עמוס גולדברג מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העבריתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: נעליים על הדנובה - אנדרטה לזכר יהודי הונגריה, קרדיט: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עולם ללא יהודים - המקרה הרדיקלי של השואה. הוויכוח ההיסטורי על הכוונה והמניע להשמדה, והעדות של היומנים שנכתבו בגטו על תהליכי השיסוי וההתפרקות של חברה שעוברת ג'נוסייד. שיחה עם פרופ' עמוס גולדברג מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העבריתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזבתמונה: נעליים על הדנובה - אנדרטה לזכר יהודי הונגריה, קרדיט: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"זה היה חלק מהמלחמה" - כיצד מתרחשים תהליכים היסטוריים שמובילים להשמדת עם. עמים שנכחדו ועמים שניצלו - דוגמאות מרצח העם הראשון במאה ה-20 ומרצח העם הארמני. וגם על מנגנוני ההכחשה של מבצעי הפשעים. שיחה עם פרופ' עמוס גולדברג מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העבריתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזבתמונה: נעליים על הדנובה - אנדרטה לזכר יהודי הונגריה, קרדיט: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפורים שלא שייכים לאף אחד ושייכים לכולם - מה הפסיכולוגיה והפוליטיקה שמאחוריהם. מ-2,000 הגרסאות לסינדרלה, כולל הסינדרלה היהודית-תימנית, המעשיות שריתקו את פרויד, ואיך לחקור בדיחות עולים במעברות. שיחה עם ד"ר דודו רוטמן, החוג לספרות עברית והתוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית, האוניברסיטה העברית  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, איור: שאטרסטוק See omnystudio.com/listener for privacy information.

אין סיפור שמסופר סתם - הפולקלור של ישראל החדשה וסיפורי הרב מרדכי אליהו, הנמסיס של הרב עובדיה יוסף, שהפך לקדוש עממי ומגן החיילים. שיחה עם ד"ר דודו רוטמן, החוג לספרות עברית והתוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית, האוניברסיטה העברית  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, איור: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

היה היה בארץ רחוקה - על הז'אנרים של הספרות העממית, מאגדות ומיתוסים ועד חלומות וזיכרונות. מה התפקיד שלהם בחיינו. על אילו סיפורים אנשים מוכנים להיהרג, ואיך רחל אימנו הצילה חיילים בעזה. שיחה עם ד"ר דודו רוטמן, החוג לספרות עברית והתוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית, האוניברסיטה העברית  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, איור: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהו פולקלור ומהו סיפור עממי - על הרגע שבו סיפור מתנתק מהיוצר, זוכה לעוד ועוד גרסאות ולמשמעות חדשה. מהאחים גרים ועד עצם היום הזה - הודעות וואטסאפ שהועברו פעמים רבות וקעקועים. שיחה עם ד"ר דודו רוטמן, החוג לספרות עברית והתוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית, האוניברסיטה העברית  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, איור: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי מחלת האלצהיימר ומדוע אין לה עדיין תרופה. על עשרות שנות מחקר שהובילו את החוקרים למבוי סתום ולהבנה שהקונספציה קרסה. שיחה עם פרופ' אינה סלוצקי, מהפקולטה לרפואה ובית ספר סגול לחקר המוח, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, איור: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לאן ממשיכים מכאן? על הכיוונים החדשים של החוקרים וכמה הם קרובים לפריצת דרך ולמציאות  תרופה. שיחה עם פרופ' אינה סלוצקי, מהפקולטה לרפואה ובית ספר סגול לחקר המוח, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, איור: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ההיסטוריה של הטלוויזיה לילדים בישראל - מהטלוויזיה הלימודית והציבורית ועד למסחרית. כיצד לעורר בילדים סקרנות והאם לחשוף אותם לפחדים או לגונן עליהם. שיחה עם ד"ר יובל גוז'נסקי, ראש המחלקה לתקשורת, המכללה האקדמית ספיר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מי יודע, איזה מין דברים ילדים אוהבים? מהי ילדות ישראלית ואיך נראה הייצוג שלה בשידורי הטלוויזיה. למה בן גוריון לא רצה להקים טלוויזיה, ומה שכנע אותו בסוף להקים טלוויזיה לימודית. שיחה עם ד"ר יובל גוז'נסקי, ראש המחלקה לתקשורת והמרכז לחקר מדיה לילדים, המכללה האקדמית ספיר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

רעידת האדמה שחולל ערוץ הילדים, עם האולפן הפתוח בפריים טיים בצהרים והמנחים הצעירים שהיו כמו אחים גדולים. מי קובע מה אסור ומה מותר, על הטבואים, הגבולות והיומרה לחנך. שיחה עם ד"ר יובל גוז'נסקי, ראש המחלקה לתקשורת, המכללה האקדמית ספיר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך נראית טלוויזיה לילדים ברחבי העולם - והאם היא עדיין קיימת, בעולם דיגיטלי שבו כל ילד הוא ערוץ יצירה והפצה של תוכן. שיחה עם ד"ר יובל גוז'נסקי, ראש המחלקה לתקשורת, המכללה האקדמית ספירעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סיגריות הפועל והתקווה, חלוצים, בדואים וגמלים, וגם הר הבית - כולם התנוססו על אריזות מוצרי צריכה שיוצרו בפלסטינה בתקופת המנדט הבריטי. על הלאומיות, הפוליטיקה, הכלכלה והעיצוב שמאחורי סימני המסחר המנדטוריים. עם פרופ' מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: סימני מסחר מנדטוריים*** המרשם המשוחזר של סימני המסחר המנדטורי - https://en-law.tau.ac.il/MandatePalestineIPSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בתקופת המנדט רשמו הבריטים כמעט 8,000 סימני מסחר של מוצרים שיוצרו בפלסטינה, אבל המרשם המקורי נזרק בטעות לפח - ורק לאחרונה הושלם פרויקט השחזור שלו. שיחה עם פרופ' מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: סימני מסחר מנדטוריים*** המרשם המשוחזר של סימני המסחר המנדטורי - https://en-law.tau.ac.il/MandatePalestineIPSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כדורגל תמיד הלך עם פוליטיקה ולפעמים גם עם שינוי חברתי. על קונפליקטים ששרפו את הדשא, ועל הסנטימנט הלאומי בעידן גלובלי שבו שולטים מועדוני פאר וכסף גדול; על ההיסטוריה של היורו; על שחקנים שלא באו רק לדבר על המגרש; ועל היציעים שבהם תיירים תפסו את מקומם של האוהדים השרופים. תוכנית מיוחדת של המעבדה עם ד"ר עידו נבו, המכללה האקדמית ספיר והמרכז האקדמי לווינסקי-וינגייט עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: חלוץ אלבניה, מילינד דאקו, מוחה נגד סרביה, קרדיט: התאחדות הכדורגל האלבניתSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המוח הוא האיבר המורכב והחידתי בגוף - אבל במעבדה כבר יודעים לגדל מוחונים על רקמות אנושיות. כמה אנחנו רחוקים מיצירת מוח-שבב שמתקרב לזה שלנו? שיחה עם פרופ' בן מעוז מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית, בית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: מהסרט מטריקסSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בקרוב נהפוך לשבב? על הטכנולוגיה שכבר קיימת והשאלה הגדולה - מתי היא תהיה מסחרית. ומה הדבר שאילון מאסק מנסה לעשות. שיחה עם פרופ' בן מעוז מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית, בית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: מהסרט מטריקסSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ניהול אוכלוסיות בעלי חיים הוא תחום שמעורר שאלות אתיות מורכבות. על הקונפליקט המובנה בין האדם לחיות שבסביבתו והגישות השונות לפתרון. וגם - מה אפשר לעשות עם החתולים המשוטטים בעיר? שיחה עם ד"ר עידית גינטר, וטרינרית וחוקרת מבית הספר לרפואה וטרינרית, האוניברסיטה העבריתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, תמונה: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אוכלוסיית החתולים בישראל היא חסרת תקדים בהיקפה ומוערכת בכמיליון חתולים. למה יש כל כך הרבה, איך ראוי לנהל אותה, מה קבע בג"ץ, ולמה ככל שמעקרים יש יותר חתולים. שיחה עם ד"ר עידית גינטר, וטרינרית וחוקרת מבית הספר לרפואה וטרינרית, האוניברסיטה העבריתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, תמונה: שאטרסטוק See omnystudio.com/listener for privacy information.

עם הפנים פנימה - התבנית שעל פיה נבנו הקיבוצים הראשונים, וכיצד האידיאולוגיה לבשה צורה מרחבית. על המתח בין הפרט לקולקטיב והאינטימיות שאיימה עליו, ובין בית החבר ("החדר") לחדר האוכל שהוא הסלון של הקיבוץ, והתפקיד שמילאו נשים בשינוי. שיחה עם האדריכלית עידית שכנאי רן מהאוניברסיטה הפתוחהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: חדר האוכל של קיבוץ איילת השחר, צילום: יעקב סער/לע"מSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האידיאולוגיה משתנה ועמה המרחב הקיבוצי - השינוי בחדרי האוכל, בהרחבות, והשיקום שאחרי ה-7 באוקטובר. שיחה עם האדריכלית עידית שכנאי רן מהאוניברסיטה הפתוחהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: חדר האוכל של קיבוץ איילת השחר, צילום: יעקב סער/לע"מSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הדרך לצאת מהמערה - האם הפיזיקאים יצליחו איפה שחוקרי המוח והפילוסופים נכשלו, וימצאו דרך למדוד את התודעה. האם ייתכן שעיקרון היחסיות של איינשטיין חל עליה? שיחה עם הפיזיקאי ד"ר ניר להב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: ויקיפדיהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תודעה היא היכולת לחוות את העולם, אבל מה זו החוויה הזאת, ומה המנגנון במוח שיוצר אותה? על הבעיה הקשה של התודעה. שיחה עם הפיזיקאי ד"ר ניר להבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: ויקיפדיהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שינה היא השקעה - היא חיונית לאתחול הגוף והמוח. על הקשר בין שינה  להתנהגות החברתית שלנו, וגם לדיכאון וחרדה, יצירתיות, בדידות ואמפתיה. והמלצה: לכו לישון. שיחה עם ד"ר אתי בן סימון, המרכז לחקר השינה, אוניברסיטת ברקלי עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המדריך לחולם - מה קורה לנו בשינה, מהם השלבים שלה, למה אנחנו זקוקים לחלומות, ואיך אפשר לשלוט בהם. שיחה עם ד"ר אתי בן סימון, המרכז לחקר השינה, אוניברסיטת ברקלי עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוק  See omnystudio.com/listener for privacy information.

צרכני המין נחשפים בטקסטים אנונימיים שהם כותבים ברשת, בין השאר על פגיעות, השפלה והפחד לצאת פראיירים. מהו הנרטיב של הגבריות הישראלית שעולה מהם? שיחה עם ד"ר יעלה להב-רזעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הוויכוח הסוער על הזנות - בזמן שתעשיית המין משנה את פניה ועוברת מהרחוב למרחב הדיגיטלי, מדינות שונות מנסות מגר אותה בחקיקה. ממיסוד הזנות ועד הפללת הצרכן או דווקא אי הפללתו - האם יש מודל שהצליח, ובאיזה דרך בחרה ישראל? שיחה עם ד"ר יעלה להב-רזעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוק     See omnystudio.com/listener for privacy information.

 עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הסוציולוגיה של הקונפליקט - איך התפתח המושג ניכור הורי משנות ה-70 וה-80 ועד המחקרים העדכניים כיום, וגם על המחלוקות והמכחישים של התופעה. שיחה עם ד"ר ענבל קיבנסון בר-אוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מי הם ההורים שפוגעים בילדיהם - איך מתנהג הורה מועדף ואיך הורה דחוי, ומה עובר הילד שנלקח בשבי פסיכולוגי. שיחה עם ד"ר ענבל קיבנסון בר-אוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוק  See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך מקימים מדינה - כיצד נוסח הטקסט המכונן של מדינת ישראל, מהטיוטה הראשונה שחיבר משפטן זוטר שהעתיק מהכרזת העצמאות האמריקאית, ועד הטיוטה הסופית של בן גוריון בבוקר ההכרזה, והאם מגילת הקלף האייקונית היא בכלל זיוף? שיחה עם פרופ' יורם שחר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום בן גוריון: בנו רותנברגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מי מחק את המילה "דמוקרטית" מההכרזה, למה המילה "עצמאות" לא מופיעה בה, מה נכתב על גבולות המדינה, ולמה חוק הלאום דווקא נאמן לרוחה של הכרזת העצמאות. שיחה עם פרופ' יורם שחרעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכה: נעה בן הגיא, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום בן גוריון: בנו רותנברג  See omnystudio.com/listener for privacy information.

"פה כולן עושות בלונד" - מי הן השחורדיניות? ומה סוד העונג החתרני הטמון בבלונד המזרחי. שיחה על אנתרופולוגיה פמיניסטית עם פרופ' פנינה מוצפי האלר מהחוג לאנתרופולגיה באוניברסטת בן גוריוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: פנינה רוזנבלום, צילום: מרים אלטסטר/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם הסוביקט המושפל יכול לדבר, ומה הוא אומר דרך הגוף. מהי אוטואתנוגרפיה ככלי לניתוח החברה הישראלית. שיחה עם פרופ' פנינה מוצפי האלר מהחוג לאנתרופולגיה באוניברסטת בן גוריוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: פנינה רוזנבלום, צילום: מרים אלטסטר/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם אפשר לחזות מתי תסתיים המלחמה בעזה? כשמנתחים את התפלגות ההרוגים על פני ימי לחימה בסבבים הקודמים בין ישראל לחמאס - אפשר לדעת איפה אנחנו על העקומה. שיחה עם ניל צור, חוקר ומתרגם שפות ידעעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: הדס פרוש / פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

בני אדם לא מתנהגים כמו אטומים במעבדה, אבל כשמסתכלים על התנהגות אנושית אפשר לזהות דינמיקות ודפוסים, ולבחון בעיות חברתיות בכלים פיזיקליים. שיחה עם ניל צור, חוקר ומתרגם שפות ידעעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: הדס פרוש / פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

אוי, אוי, אוי, מה יקרה לאנושיות בעידן ה-AI - המחשב יהיה אמפתי כלפינו ואנחנו כנראה לא נשתכנע, אבל אולי הוא יצליח להפוך אותנו לאנושיים יותר. שיחה עם פרופ' ענת פרי, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העבריתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מי ירגיש את הכאב שלי - מה זו אמפתיה, מה המרכיבים שלה, ואיך לאמן את עצמנו להיות אמפתיים כלפי האחר. שיחה עם פרופ' ענת פרי, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העבריתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לבנון של חיזבאללה - מאיפה הגיעו השיעים, איך הם קשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואיך לאיראן, ומה רוצה נסראללה. שיחה עם ד"ר עבד אל-קאדר כנעאני, מרצה בכיר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: נסראללה / שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ההיסטוריה המטורפת של לבנון - שמתחילה עם הצרפתים שהקימו מדינה לאליטה הנוצרית-מרונית, וממשיכה עם המעורבות הישראלית והאיראנית. מה קרה למדינה הקטנה שרצתה להיות שוויץ של המזרח התיכון וקרסה לתוך מלחמת אזרחים. שיחה עם ד"ר עבד אל-קאדר כנעאני, מרצה בכיר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: נסראללה / שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הצבא המוסרי בעולם? מאלאור עזריה, נוהל חניבעל, ועד הסרטונים שמעלים החיילים לרשתות - לצה"ל יש בעיה בהטמעת הקוד האתי במלחמה בעזה. האם הקרקע האתית נשמטת, ומה אפשר לעשות? שיחה עם פרופ' אסא כשר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל וזוכה פרס ישראל לפילוסופיה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: יואב קורןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהם כללי ההתנהגות הראויים לפוליטיקאים, איך אפשר לרסן אותם, ולמה הניסיון הזה נכשל. מה אפשר ללמוד מההצלחה הבלתי צפויה של הקוד האתי שאימצו הפרסומאים. שיחה עם פרופ' אסא כשרעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: יואב קורןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו בפתחו של שלב חדש באבולוציה - עידן שבו מחשב יכול לכתוב מחדש את הדנ"א של היצורים החיים. זה יכול להיות מרגש או מסוכן - השאלה במה נבחר. שיחה עם פרופ' צחי פלפל, ראש המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: צ'רלס דרוויןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מוצא האדם אינו מהקוף, אז ממי כן? לפי תורת האבולוציה אנחנו חולקים אב קדמון עם כל היצורים בעולם. מה הבין דרווין על היווצרות החיים ואיפה הוא פספס. שיחה עם פרופ' צחי פלפל, ראש המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, בתמונה: צ'רלס דרוויןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי המשברים הכלכליים, אי השוויון הקיצוני והחלשת הדמוקרטיה - האם יש אלטרנטיבה? שיחה עם פרופ' דני פילק, חוקר בכיר במכון ון ליר ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן גוריוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עליית הניאו-ליברליזם - השמרנות המהפכנית של רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר כמקרי מבחן. שיחה עם פרופ' דני פילק, חוקר בכיר במכון ון ליר ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן גוריוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הולדת הליברליזם וכיצד הפכה התיאוריה לצורת שלטון ולאידיאולוגיה השלטת במערב. שיחה עם פרופ' דני פילק, חוקר בכיר במכון ון ליר ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן גוריוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הפופוליזם מאיים על המערב, ומה הסיפור שלו בישראל - מהליכוד של בגין ועד לפופוליזם של נתניהו. שיחה עם פרופ' דני פילק, חוקר בכיר במכון ון ליר ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן גוריוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

יש מחיר לחיים: רפואה פרסונלית היא דבר יקר - על שאלות אתיות ועל הרווחים האכזריים של חברות התרופות. שיחה עם נעם באומץ, מייסד חברת נגה תרפויטיקסעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אב שבתו חלתה במחלה נדירה במירוץ נגד הזמן למציאת טיפול חדשני שיכול לרפא אותה, אבל עלול גם להביא למותה. שיחה עם נעם באומץ, מייסד חברת נגה תרפויטיקסעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לפני 150 שנה החלו ארכיאולוגים לחפור את ירושלים - מה הם חיפשו, מה תפקיד המקרא בפאזל ההיסטורי של העיר, ולמה הנארטיב משתנה כל הזמן. שיחה עם פרופ' יובל גדות, ראש המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, תצלום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מאיפה התחילה ירושלים - מהר הבית או ממעין הגיחון השופע - ואיך הפכה העיר היבוסית הקטנה לעיר החשובה בעולם. על תעלומת האבנים שרק קיקלופים יכולים להרים, ועל הקושי לחפור אחרי הורדוס. שיחה עם פרופ' יובל גדות, ראש המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, תצלום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה שמרו בסוד ביהדות, ומאיפה הגיעה התפיסה הזאת - סיפורם של ספר הזוהר והמרכבה שמדברים על פני האלוהים ועל הניסיונות להתקרב אליו באופנים יוצאי דופן. שיחה עם ד"ר נטע סובולעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, ציור: חזיון יחזקאל/רפאלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

על הרע בקבלה, מה ההבדל בין מיסטיקה לסוד, ועל האדרא רבא וספרים נוספים בקבלה שחורגים מפרשנויות מקובלות לתורה. שיחה עם ד"ר נטע סובולעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, ציור: חזיון יחזקאל / רפאל See omnystudio.com/listener for privacy information.

הפנים המתגלות של אלוהים - באילו טקסטים אנחנו מדמיינים את אלוהים כבשר ודם, ואיך הנראות שלו הופכת לתורת הסוד? שיחה עם ד"ר נטע סובולעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, ציור: חזיון יחזקאל / רפאלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד התפתחה תורת הסוד בימי הביניים באירופה, מה מאגד ספר הזוהר, ולמי מותר לקרוא בו. שיחה עם ד"ר נטע סובולעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, ציור: חזיון יחזקאל/רפאלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

יש להם המון זמן פנוי, יכולות למידה גבוהות במיוחד, שפה עשירה (שטרם פוענחה), חיבה למשחקים (גם מיניים), והם יודעים לשמור טינה. שיחה עם ד"ר עוז גופמן, מנהל פרויקט הדולפינים במכון ללימודי ים, אוניברסיטת חיפהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לבד בים - מה מביא דולפינים ליצור קשר עם בני אדם, ומה סוד המשיכה ביניהם. וגם הרומן של הדולפינה הולי והדייגים בסיני. שיחה עם ד"ר עוז גופמן, מנהל פרויקט הדולפינים במכון ללימודי ים, אוניברסיטת חיפהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הדיפלומטים הגדולים של התנועה הציונית - הכישרון של הרצל, כושר השכנוע של ויצמן והריאל פוליטיק בן גוריון. שיחה עם ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת תל אביב  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: אי-פיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מבט על ההיסטוריה הדיפלומטית של ישראל מימי דוד ושלמה ועד היום. מה ייחד את הדיפלומטיה של הממלכות היהודיות והאם היה אפשר למנוע את חורבן הבית? שיחה עם ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: אי-פיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ישראל בזירה הבינלאומית - על היחסים עם ארצות הברית, אירופה, סין והאו״ם. שיחה עם ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: אי-פיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הדיפלומטיה הייחודית של ישראל מול שכנותיה והמשא ומתן החשאי והרישמי עם הפלסטינים - מאש"ף בלבנון ועד ההימור על הסכמי אוסלו ועתיד השטחים. שיחה עם ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת תל אביב  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: אי-פיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

משרה בעבודה שקופה - מי רוצה להיות עם הילדים אחרי הצהריים, למה גברים מביאים ונשים אוספות, ולמה למדינה נוח שחלוקת העבודה בבית תיקבע במשא ומתן בין בני הזוג. שיחה עם החוקרת הדס בן אליהו ממרכז שוות, מכון ון לירעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: יעקב סער לע"מSee omnystudio.com/listener for privacy information.

במלחמה הנוכחית אין כמעט נשים במוקדי קבלת ההחלטות, ובאולפנים אפשר למצוא בעיקר גברים שמסבירים את המציאות. אבל זה לא חייב להיות ככה. שיחה עם החוקרת הדס בן אליהו ממרכז שוות, מכון ון לירעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: יעקב סער לע"מ   See omnystudio.com/listener for privacy information.

מיהו רג'פ טאיפ ארדואן? הילד העני שחלם להיות כדורגלן ונשאב לפוליטיקה, שהגיע מהכלא אל ארמון אלף החדרים ואל שלטון יחיד בטורקיה. למה הטורקים עדיין מאמינים שהמנהיג שהכניס אותם לבוץ - הוא זה שיוציא אותם. שיחה עם ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אירופה לא רצתה את טורקיה כחברה באיחוד, והדחייה הזאת צורבת את שלטונו של ארדואן. מה מקומה של ישראל במפת האינטרסים של טורקיה, והאם אפשר לתקן את היחסים שהחלו בירח דבש והתקלקלו. שיחה עם ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: שאטרסטוק See omnystudio.com/listener for privacy information.

״החיסון הראשון״מהו בעצם חיסון ומהי מערכת rna? נתחיל מהחיסון הראשון לאבעבועות של אדוארד ג'אנר- ב 1796 ונגלה שארבעים שנה אחריו המחלה כמעט נעלמה פרופ דן פאר מאוניברסיטת תל אביב קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

״קורונה ופחד מחיסונים״התפתחות החיסונים. מהי ננו רפואה ההתקמות אל rna מסנג׳ר ואיך האיצו פתוח של חיסונים מ20 שנה לכזה שמאושר תוך שנה אחת? פרופ דן פאר מאוניברסיטת תל אביב קרדיט תמונה :ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החקלאות הישראלית היא עדיין נס? מה נאכל כשבישראל יחיו 16 מיליון אנשים, ואיך נבטיח עצמאות תזונתית (כדאי להתחיל לגדל אורז, שומשום וסויה). שיחה עם ד"ר לירון אמדור, יועצת בעניניי חקלאות אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המדפים בסופר מלאים אבל השפע מטעה - אנחנו בעיצומו של משבר מזון, וכמו במשבר האקלים, הקטסטרופה זוחלת לאט. למה יש בעולם פחות ופחות פירות וירקות ומזון בריא, ומה אפשר לעשות. שיחה עם ד"ר לירון אמדור, יועצת בעניניי חקלאות אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

העם היהודי לא קם בארץ ישראל, ודמותו הרוחנית עוצבה בעיקר כשהיה בגולה. שיחה עם פרופ' רוחמה וייס, מרצה בכירה בהיברו יוניון קולג'עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המרידות הגדולות של היהודים והבחירה לחיות על החרב. עם פרופ' רוחמה וייס, מרצה בכירה בהיברו יוניון קולג'עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פוליטיקה וצבא תמיד היו מעורבבים - ובכל זאת, מה השתנה מהממלכתיות המפלגתית של בן גוריון עד לעידן נתניהו, ואיך נלחמים כשאין מדיניות. שיחה עם פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא וחברה, האוניברסיטה הפתוחהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: מיכאל גלעדי/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

מצבא העם לצבא השם - על חדירת הדת והמשיחיות לתורת הלחימה. כיצד השינוי שעובר צה"ל ניכר במלחמה הנוכחית. שיחה עם פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי חברה וצבא, האוניברסיטה הפתוחהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: מיכאל גלעדי/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

סקרים  מראים שאחוז ניכר מהישראלים מאמינים בתיאוריות קונספירציה לגבי ה-7 באוקטובר. איך השפיע על כך הפייק ניוז ותנועת ה-woke האמריקאית, ואיך אפשר לתקן. שיחה עם אסא שפירא, ראש מסלול שיווק אסטרטגיה בחוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיווק פוליטי מתייחס אל המציאות כמוצר. על אובדן אמון כשאין אמת מאחורי הדיווח והסיסמה. שיחה עם אסא שפירא, ראש מסלול שיווק אסטרטגיה בחוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך בונים חוסן לאומי? אחד המרכיבים המרכזיים בחוסן לאומי הוא אמון בשלטון. נבדוק אותו ומרכיבים נוספים. שיחה עם פרופ' ברוריה עדיני מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, תצלום: אלי האנה / נחום עסיסSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה תפקיד האזרח בבניית חוסן והאם יש לנו תקווה? האזרח יכול לתרום לסביבתו המיידית אבל רק ממשלה יכולה לייצר אמון. נדבר על קו השבר. שיחה עם פרופ' ברוריה עדיני מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, תצלום: אלי האנה / נחום עסיסSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה נזכור מהשבת השחורה ומה נרצה לשכוח? איזה טקסט יקריאו בגן ואיך תראה האנדרטה בכיכר. מה אפשר ללמוד על עיצוב זיכרון של טראומה לאומית מרצח רבין. סדרה עם פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי, האוניברסיטה העברית בירושליםעורכת ומגישה: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

מי אנחנו ומה סלע קיומנו - הזיכרון הקולקטיבי הוא הדבק שמדביק אותנו כאומה, אבל איך הוא נוצר, ומה הבינה הציונות שהפך את ישראל למעצמת הנצחה. סדרה עם פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי, האוניברסיטה העברית בירושליםעורכת ומגישה: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה נשכחה הקורונה - ולמה למרות הרצון לשכוח היא נצרבה עמוק. וגם המחקר שגילה מהם האירועים הבלתי נשכחים עבור הישראלים. סדרה עם פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי, האוניברסיטה העברית בירושליםעורכת ומגישה: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

לעולם לא נשכח? זיכרון קולקטיבי הוא דבר דינמי וסלקטיבי - ויש לו גם מגבלת מקום. כיצד עוצב זיכרון השואה מגבורת מרד גטו ורשה למשפט אייכמן, ואיך תמונות החיילים השבויים ממלחמת יום כיפור שינו אותו - או שבעצם אנחנו השתננו. סדרה עם פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי, האוניברסיטה העברית בירושליםעורכת ומגישה: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

אמריקה של ניקסון אהבה להילחם, להרוג ולנצח. המלחמה של בוש בעיראק בישרה את נשיאותו של טראמפ, ומתי השמאל הליברלי (והיהודי) של אמריקה הפך לנאיבי וחד ממדי. סדרה עם ד״ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארצות הברית, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: מרים אלסטר/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

על מה מבוססים היחסים בין אמריקה לישראל, מה השמאל האמריקאי שכח, ולמה המלחמה בעזה היא רגע קריטי לציפיות של האומה ששונאת לוזרים - מבת חסותה. סדרה עם ד״ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארצות הברית, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: מרים אלסטר/פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

הדרכון ככלי נשק - לכל עסקה יש שני צדדים - מה יוצא למדינות שנותנות דרכונים לזרים? ומדוע מדינת ישראל לא מפרסמת נתונים על מספר בעלי הדרכונים הכפולים. סדרה עם ד"ר יוסי הרפז, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

יש לי גם ארץ אחרת? איך הפכו הכמיהה לדרכון זר ומחשבות על הגירה לזהות הישראלית החדשה. מבט סוציולוגי על דרכון המורשת שטוב שיהיה לילדים. סדרה עם ד"ר יוסי הרפז, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מעיר פלישתית לעיר ערבית ועד הפיכתה לרצועה ב-1948 - איך הפכה מעיר פריפריאלית שנמצאת הרחק מהתודעה הפלסטינית והיהודית - לסמל של הסכסוך. סדרה עם ההיסטוריון דותן הלויעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, תצלום: פלאש 90 See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך נוצרו הגבולות החדשים של עזה וההסתגרות שבאה בעקבותיהם. עזה הופכת לנקודת עיוורון בזמן שהשעון שלה מתחיל לתקתק עד לפיצוץ. האם אפשר לחשוב על שיקום ומודל חדש עבורה. סדרה עם ההיסטוריון דותן הלויעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, תצלום: פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

הפרשנות של לאקאן את פרויד והתמקדותו בשפה. השפה היא המציאות הסמלית שבתוכה אנו חיים, ודרכה אנו יכולים לעשות שינוי וריפוי. סדרת שיחות עם הפסיכואנליטיקאי ד"ר יהודה ישראלי עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כל מי שעבר תרפיה לאקאניאנית יכול להיות מטפל. הצצה לחדר הטיפולים. סדרת שיחות עם הפסיכואנליטיקאי ד"ר יהודה ישראלי עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ימים של טראומה וקריסת הסיפור שסיפרנו על הממשי מובילים לשיחה על לאקאן ומשנתו. סדרת שיחות עם הפסיכואנליטיקאי ד"ר יהודה ישראלי עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

יישומים מתמטיים, איך מחשבים סיכויים ואפשרויות במעבדה, ומי לוחש על אוזנם של הפוליטיקאים? שיחה עם פרופ' רן סמורודינסקי, דיקן הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות של הטכניוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

לידתה של תורת המשחקים מבורל וצרמלו בתחילת המאה הקודמת שדיברו בין השאר על שח, ועד לפרס הנובל של תומס ושלינג. שיחה עם פרופ' רן סמורודינסקי, דיקן הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות של הטכניוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

קשב ולמידה - כיצד תפקודי קשב משפיעים על למידה, ולמה עייפות ותזונה לקויה חולקות את אותם תסמינים. שיחה עם פרופ' לילך שלו מבורך מהחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי, בית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

לקויות קשב - על המגוון הרחב של הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD), ולמה קשה להגדיר ולאבחן אותן. שיחה עם פרופ' לילך שלו מבורך מהחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי, בית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

אימון קשב - מהם הפתרונות להתמודדות עם הפרעות קשב - מטיפול תרופתי ועד אימון קוגניטיבי. שיחה עם פרופ' לילך שלו מבורך מהחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי, בית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז   See omnystudio.com/listener for privacy information.

הכירו את הפרעות הקשב ותנועתיות יתר -  למה טועים בישראל ואומרים קשב וריכוז? ולמה הפרעות קשב יראו אחרת לגמרי אצל אנשים שונים. שיחה עם פרופ' לילך שלו מבורך מהחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי, בית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד ישפיעו העולם המודרני, הטכנולוגיה והתרופות על הגנום שלנו, והאם אנחנו דוהרים לכיוונו של הומו ספיאנס חדש? שיחה עם ד״ר דני זאבי, חוקר גנטיקה, וראש החוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית הדסהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

האבולוציה ממשיכה להשתכלל - בין השאר באמצעות התפתחותם של זני כלבים כמו הגולדן רטריברים ובעלי חיים אחרים. שיחה עם ד״ר דני זאבי, חוקר גנטיקה וראש החוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית הדסהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך התחילו החיים ומה יודעים המדענים על הרגע שבו מולקולות RNA שכפלו את עצמן ודומם הפך לחי, לפני כמעט 4 מיליון שנים. שיחה עם ד״ר דני זאבי, חוקר גנטיקה, וראש החוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית הדסהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז אם יש לכם רקע במדעי המחשב, תשוקה למדע ועניין לקחת חלק במחקר על הבסיס הגנטי של סוכרת נעורים הנערך במעבדתו של ד"ר דני זאבי - מוזמנים לפנות אליו - [email protected]. See omnystudio.com/listener for privacy information.

המשך הסיפור - המולקולות התורשתיות הראשונות שהופיעו בכדור הארץ והשינויים הדרמטיים שגרמו לפיצול שלנו משושלת קופי האדם. סדרת שיחות עם ד״ר דני זאבי, חוקר גנטיקה וראש החוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית הדסהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הסיפור הסוער והאלים של ארגנטינה - זה פשיזם, קפיטליזם או פופוליזם? מהו פרוניזם ולמה כל כך קשה להגדיר אותו. שיחה עם ד"ר אפרים דוידי, היסטוריון של אמריקה הלטיניתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

יבשת לא שקטה - על תהליך השחרור מהקולוניאליזם ועל מלחמות האזרחים, ההפיכות הצבאיות ומאבקי האליטות שבאו אחר כך. מה כל כך מסובך בסיפור של היבשת? שיחה עם ד"ר אפרים דוידי, היסטוריון של אמריקה הלטיניתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אמריקה הלטינית וארצות הברית - על היסטוריה של יחסי תלות וניצול, והאם ההתקרבות של אמריקה הלטינית לסין תשנה את חוקי המשחק? שיחה עם ד"ר אפרים דוידי, היסטוריון של אמריקה הלטיניתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אף ילד לא ישן ברחוב? הסיפור המיוחד של המהפכה הקובנית והאם היא הצליחה לקיים את מה שהבטיחה ההתחלה? שיחה עם ד"ר אפרים דוידי, היסטוריון של אמריקה הלטיניתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

מי ישלוט באפריקה - על הקולוניאליזם והטעויות שנעשו בשיקום היבשת לאחריו. שיחה עם ד"ר איתמר דובינסקי מהתוכנית ללימודי אפריקה, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תעשיית החלומות של הכדורגל האפריקאי - מדרוגבה וג'ורג' ואה ועד מודל הפיתוח שמציעות האקדמיות לכדורגל ביבשת (גם לנערות)עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לתת חיים במתנה - איך מבקשים ממישהו כליה, על העמדה הבלתי אפשרית של ההזדקקות לצד אלטרואיזם וסולידריות. וגם על הפלות, פונדקאות והמתת חסד. שיחה עם ד"ר חגי בועז, חוקר במכון ון ליר ומושתל כבד וכליהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לב 2.0: העתיד הולך ומתקרב - עד כמה אנחנו רחוקים מהדפסה של איברים מלאכותיים וגידול חיות (חזירים בעיקר) לצורך איברים להשתלה, ומהן השאלות שייצור המוני כזה מעורר. שיחה עם ד"ר חגי בועז, חוקר במכון ון ליר ומושתל כבד וכליהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך קובעים מוות מוחי ונשימתי, וכיצד הוויכוח בין הרפואה להלכה על הגדרת רגע המוות נוגע למחסור בתרומות איברים בישראל. והאם לגיטימי לתרום כליה רק ליהודים? שיחה עם ד"ר חגי בועז, חוקר במכון ון ליר ומושתל כבד וכליהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מיהו חולה ומיהו בריא ומי תלוי במי? על ביואתיקה ועל השתלת איברים כסיפור סוציולוגי ופוליטי. שיחה עם ד"ר חגי בועז, חוקר במכון ון ליר ומושתל כבד וכליהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בניגוד למשבר האקלים, לזיהום אור יש פתרונות פשוטים יחסית - אבל יש גם פוליטיקה ואינטרסים שמונעים מאיתנו פשוט לכבות את האור. שיחה עם פרופ' נעם לוין מהמחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושליםעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לאן נעלמו הכוכבים ושביל החלב, ואיך נראה זיהום אור כשמסתכלים עליו מהחלל. שיחה עם פרופ' נעם לוין מהמחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בראשית היה חושך - ומאז אנחנו לא מפסיקים להציף את העולם באור ובתאורת לד. זיהום האור בישראל הוא מהגרועים בעולם - והוא פוגע בבריאות שלנו, בבעלי החיים ובטבע. למה צריך להפסיק לגרש את החושך? שיחה עם פרופ' נעם לוין מהמחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים   עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אלימות, ניצול וסחיטה ברשת - המקומות המסוכנים ברשת עבור מתבגרים, וגם הכלים להתמודדות ומבט לעתיד. שיחה עם ד"ר מיכל דולב כהן, מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, מכללת אורניםעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

להתבגר לבד מול המסך - מה עובר על ילדים ומתבגרים בסביבה חברתית מקוונת שבה כל הרגשות מוקצנים. איך הטכנולוגיה משפיעה על יחסי הורים-ילדים, ומה חשוב ללמד כבר בטיפת חלב. שיחה עם ד"ר מיכל דולב כהן, מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, מכללת אורניםעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

על מיניות, פגיעות וסקסטינג (סקס בהודעות) - המחקרים מצביעים על כך ש-1 מכל 4 מתבגרים בישראל עושה סקסטינג. מה ההבדלים בין נערים לנערות, מהי מיניות בריאה ברשת, ומה הורים ומורים צריכים לדעת עליה. שיחה עם ד"ר מיכל דולב כהן, מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, מכללת אורניםעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

מבוא לחילון: מהפרוטסטנטיות ועד בן גוריון ומגילת העצמאות - למה כל כך מורכב להגדיר מהי חילוניות ולמה ההגדרה שלה כרוכה בדת. שיחה עם ד"ר יוכי פישר, מכון ון לירעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: הדס פרוש / פלאש 90  See omnystudio.com/listener for privacy information.

משבר החילוניות ומשבר החרדיות - מדוע הוא נוצר, ולמרות שהוא לא ישראלי, מה בכל זאת הייחוד שלנו. האם יש אור בקצה המנהרה? שיחה עם ד"ר יוכי פישר, מכון ון ליר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מבט אנתרופולוגי על השבט החילוני והריטואלים שלו, והמתח מול הדת שניכר בחוסר היכולת להסכים אפילו על רגע תחילת החיים ועל סופם. שיחה עם פרופ' שי לביא, מכון ון ליר See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאפיקורס ועד לבינה המלאכותית - איך מתמודדים עם משבר החילוניות והמוסר, והאם הסתיים תפקידה? שיחה עם פרופ' פיני איפרגן, מכון ון ליר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

על זהות, פוליטיקה ואוכל - סיפורו של היין הפוליטי והשאלה למה חשוב מאיפה הגיעו הענבים ומי בעל האדמות, ומה השימוש שנעשה במושג באלדי. שיחה עם פרופ' דניאל מונטרסקו, אנתרופולוג עירוני וחוקר אוכל וייןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, דימוי: Szurcsik JózsefSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ההתחדשות של קהילות יהודיות בעולם, החיפוש אחר זהות, וגילוי בתי הכוכב בבודפשט שהעלו סיפור יהודי שהודחק. שיחה עם האנתרופולוג פרופ' דניאל מונטרסקועורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, דימוי: Szurcsik JózsefSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפורן של הערים המעורבות בישראל, מה ייחודן ומה מקומן בהווה הישראלי ומה אפשר ללמוד מהן על העתיד של החיים פה. שיחה עם פרופ' דניאל מונטרסקו, אנתרופולוג וחוקר ערים מעורבותעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, דימוי: Szurcsik József       See omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפור חייו של תיך נאת האן, מילדותו בוויאטנם והכתיבה המיוחדת שלו על בודהיזם, ועד הקמת "קהילת כפר השזיף" בארצות הברית, שבו חיים חיים של אי אלימות. שיחה עם חגית הרמון, מתרגמת ונזירה לשעבר על על האקטיביזם האקולוגיעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

על בודהיזם ושמירת כדור הארץ - "הדור שלי עשה טעויות רבות. שאלנו את כוכב הלכת הזה מכם, וגרמנו לו נזק והרס עצומים. עכשיו, כשאנחנו מעבירים אותו לידיכם, אנחנו מלאי בושה. לא כך רצינו שיהיה. אתם מקבלים כוכב לכת יפהפה, ניזוק ופצוע. אנחנו מתנצלים". (זן ואמנות הצלת הפלנטה, הוצאת רדיקל). שיחה עם חגית הרמון מתרגמת ונזירה לשעברעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז     See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם המיניות הדתית שמרנית יותר? כשמסירים את השכבות שמכסות את הגוף והמיניות - זה נהיה מעניין. הצצה לתוך חדר ההדרכה המינית של זוגות. עם ד״ר מיכל פרינס, חוקרת מיניות בחברה הדתית ומדריכה לחיי אישותעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה הגוף לא נוכח בגיל ההתבגרות והאם מותר לאישה לרצות? על המעבר מאסור למותר אחרי החתונה ואיך נשים דתיות מספרות את הסיפור המיני שלהן. שיחה עם ד״ר מיכל פרינס, חוקרת מיניות בחברה הדתית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה חשוב להקשיב לגוף, למרות הגבולות שמציבה ההלכה ומה גורם לאישה דתייה לצאת ולחקור מיניות. שיחה עם ד"ר מיכל פרינס, חוקרת מיניות בחברה הדתיתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך להפסיק להסתכל על התקרה ולהתחיל להקשיב לגוף. הפרקטיקה והכלים שמעלים את החשק. שיחה עם ד״ר מיכל פרינס, חוקרת מיניות בחברה הדתית ומדריכה לחיי אישות עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

לצבוע, לשנות, לתקן - מראשית ימיה, לאנושות יש אובססיה עם עור. אבל מסע אל הכתיבה עליו בעולם הקלאסי מגלה שהעור הוא הרבה יותר ממעטפת. שיחה עם ד"ר אסף קרבס מהפקולטה לעיצוב שנקר ואוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי "חשיבה עורית" ואיך לומדים לחשוב דרך איבר אחד על תהליכים ורשתות. שיחה עם ד״ר אסף קרבס מהפקולטה לעיצוב שנקר ואוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז   See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך אפשר לדבר על עור בלי להזכיר פצעים - וכך הגענו לפסיכואנליזה ולפרויד ולאני. שיחה עם ד״ר אסף קרבס מהפקולטה לעיצוב שנקר ואוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאפלטון ועד הוגים בני זמננו כמרלו פונטי, דלאז וגסטון בשלאר - איך מתגבשת "התיאוריה העורית״ ולמה היא נמצאת כיום בפריחה? שיחה עם ד״ר אסף קרבס מהפקולטה לעיצוב שנקר ואוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

מים ראויים לשתייה היא זכות בסיסית שהופכת לפחות נגישה בעולם שצועד לתוך משבר מים חמור. על השפעת משבר האקלים והפוליטיקה, ועל בעיית השפכים של אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה. שיחה עם פרופ' הדס ממן, ראשת התוכנית להנדסת סביבה, מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

על טכנולוגיות חדשות ופתרונות אפשריים למשבר - וגם על הדברים שאנחנו עדיין לא יודעים על המים. שיחה עם פרופ' הדס ממן, ראשת התוכנית להנדסת סביבה, מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז   See omnystudio.com/listener for privacy information.

הקלאסיקה - סיפורם של הסמוראים הכותבים והעלמותם - מול המודרנה - הספרות היפנית חוזה את הרעיונות הטכנולוגיים של העתיד. שיחה עם פרופ' מיכל דליות בול, מתרגמת, החוג ללימודי אסיה, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

הספר "הקעקוע ועוד סיפורים אפלים מיפן" מציג שלושה סופרים מרכזיים, ודרכם משתקפת התרבות היפנית על רבדיה. על הערצת הקהל ועל מלאכת התרגום עם פרופ' מיכל דליות בול, מתרגמת, החוג ללימודי אסיה, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

האלימות הנפוצה ביותר נגד נשים היא האלימות הכלכלית. איך מזהים את הסימנים אצל נשים, מה מאפיין את הגבר האלים כלכלית, ומה הדבר הראשון שצריך לעשות כשמבחינים בסימנים? שיחה עם תמר שוורץ, מנכ"לית "רוח נשית"עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

עצמאות כלכלית יכולה להוציא נשים ממעגל האלימות - אבל איך עושים את הצעדים הראשונים לחשבון בנק, ואיך ממצים זכויות מול גברים שלא משלמים מזונות. הגישה הייחודית והפתרונות שפותחו ב"רוח נשית". שיחה עם תמר שוורץ מנכ"לית העמותהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה אחריות המדינה כלפי אנשים עם חובות, ומה הסיכוי שהממשלה הנוכחית תקדם חקיקה חיונית למען זכויות נשים. שיחה עם תמר שוורץ, מנכ"לית "רוח נשית" עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

מתאוריה למדיניות - מה משפיע על רמת הטרור, מה מרתיע טרוריסטים, האם יש מתאם בין זכויות אדם לטרור, ומה מלמדות הדוגמאות מרחבי העולם. שיחה עם ד"ר יריב מוהר, חוקר טרור ואלימות פוליטית, מנהל היוזמה לביטחון וזכויות האדםעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהו טרור ומהי מלחמת גרילה, ולמה קשה כל כך לחקור אותם. מי יודע יותר - אנשי צבא, חוקרי זכויות אדם או פסיכולוגים, ואיך עושים סינתזה בין הגישות השונות. שיחה עם ד"ר יריב מוהר, חוקר טרור ואלימות פוליטית, מנהל היוזמה לביטחון וזכויות האדםעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

הסופרת שלא חששה לכתוב לילדים על פוליטיקה, גירושים, והריון בגיל ההתבגרות - גלילה רון-פדר היא תופעה ייחודית וסופרת חלוצית שסבלה מהתעלמות מחקרית. עם פרופ' שי רודין מהמכללה האקדמית גורדוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

אתה לא משלנו: הגטו הספרותי של השונים והדחויים - האם הספרות הישראלית מעודדת להכיל אחרים או כותבת עליהם בסיסמאות? ומה כל כך רע בסוף טוב. עם פרופ' שי רודין מהמכללה האקדמית גורדוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה מגלים כשמשווים בין ספרות הילדים הקלאסית לספרות שנכתבת היום. איך ילד טוב צריך להתנהג, וכיצד עיצבה הספרות העברית את דמות הילד-הצבר - ומולו דני ומיכאל והילדים העצובים שלא בוכים ביצירתה של מירים ילן שטקליס. ומדוע הספרות הישראלית עדיין נרתעת מעיסוק באחרים ובמסרים אמיצים. שיחה עם פרופ' שי רודין מהמכללה האקדמית גורדוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

מעטים מול רבים, ואיך המעטים יכולים להרתיע את הרבים ולשרוד במזרח התיכון העוין. מה העתיק בן גוריון מ"קיר הברזל" של ז'בוטינסקי, ומה התובנות מ"האינתיפאדה הערבית" הראשונה, בשנות ה-20 של המאה הקודמת. שיחה עם פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מכון יובל נאמן ומרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו בפתחו של עידן הבינה המלאכותית - איך מלמדים מכונות והאם אפשר ללמד אותן גם התנהגות מוסרית. האם ישראל תצליח לשחזר את ההצלחה שלה בתחום הסייבר גם בבינה המלאכותית, ולמה זה לא כל כך פשוט. שיחה עם פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מכון יובל נאמן ומרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי תפיסת הביטחון של ישראל וכיצד השפיעה הפילוסופיה המערבית והתרבות היהודית על עיצובה מימי טרום המדינה. שיחה עם פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מכון יובל נאמן ומרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

על שלוש התקופות שמחלקות את ההיסטוריה הביטחונית של ישראל, ועל התקופה הרביעית - תקופת הסייבר ההתקפי. נגד אילו איומים הוא יכול לפעול, ואיך בדיוק תקפה ישראל את תוכנית הגרעין האיראנית. שיחה עם פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מכון יובל נאמן ומרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

שיחה על ,Touch wood פרויקט וספר שעוסקים בשלוש מסורות עיצוב בעץ, ובוחנות אותן מתוך התרבות שלנו. על החומר ואפשרויות היצירה בו. עם פרופ' יהונתן ונטורה ראש היחידה להיסטוריה פילוסופיה ולימודים עיוניים שנקרעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, צוות התוכנית: ויויאנה דייטש וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה בין קומיקס לעיצוב. איך מספרים סיפור, מהי המטרה של קומיקס ומדוע הוא הפך לז'אנר מרכזי כל כך בתרבות? שיחה עם אסף חנוכה, קומיקסאי וראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנקרעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, צוות התוכנית: ויויאנה דייטש וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

על עיצוב מקומי ואיך מתייחסים אליו כשאוצרים למוזיאון. שיחה עם רמי טריף, מעצב תעשייתי ואמן, אוצר המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, צוות התוכנית: ויויאנה דייטש וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה זו טיפוגרפיה, מהם האמצעים לעיצוב כרזות טובות ומה כוחן הפוליטי? שיחה עם מיכל פאוזנר, מעצבת גרפית ומרצהעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, צוות התוכנית: ויויאנה דייטש וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כבר חם, אבל עוד יילך ויתחמם, במיוחד באזורינו שמתחמם מהר יותר מההתחממות הגלובלית. מדוע זה כך, ומה עוד צפוי לנו? מה סופגים מדענים מפוליטיקאים ומתעשיינים, ואיך מחנכים בני נוער לידע ללא חרדה? שיחה עם פרופ' הדס סערוני מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, צוות התוכנית: ויויאנה דייטש וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המרחב העירוני שמתרחב ומצטופף משפיע על האקלים. על פתרונות של הצללה, ניקוז נכון של מים ושימוש במי תהום, והמלצות לא לבנות ערים חדשות. שיחה עם פרופ' הדס סערוני מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, צוות התוכנית: ויויאנה דייטש וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הפקת אנרגיה מייצרת גזי חממה שאחראים לחלק משמעותי מהשינוי האקלימי הגדול שקורה. איזה אנרגיות חלופיות יש ומה ההשפעה שלהן. וגם - מה ממדי העלייה של מפלס הים, והאם הוא יציף את אזור החוף? שיחה עם פרופ' הדס סערוני מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, צוות התוכנית: ויויאנה דייטש וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך מודדים רוחות וטמפרטורה בעזרת בלונים ורוחות, מהם שקעים ברומטריים ומהן מפות סינופטיות. שיחה עם פרופ' הדס סערוני מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, צוות התוכנית: ויויאנה דייטש וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שירת הטנקה וההייקו - מקורותיה ותפקידה ביפן של היום. מהכותבים של המאות הקודמות ועד לשיבטה טויו שהחלה לכתוב בשנות האלפיים, כשהיית בת 90. שיחה עם ד"ר איתן בולוקן, מתרגם שירה והגות מיפנית מהחוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

דמותו של דוגן, הנזיר שכבר בגיל 13 שאל שאלות קשות, ברח מהמנזר הבודהיסטי והקים מנזר שגם נשים יכולות להצטרף אליו. ארבע האמיתות של משנתו - ענווה, נתינה, חמלה ותבונה. שיחה עם ד"ר איתן בולוקן, מתרגם שירה והגות מיפנית מהחוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הספק, הנתינה והשער לישיבת הזן ואימון המדיטציה - קריאה מודרכת בכתביו של דוגן. הקשבה ופרשנות לטקסטים שלימוד מורה הזן את תלמידיו, ועבודת התרגום לעברית שנמשכה 15 שנה ועדיין לא הסתיימה. שיחה עם ד"ר איתן בולוקן, מתרגם שירה והגות מיפנית מהחוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מבוא לזן בודהיזם היפני וגלגוליו מסין והודו. עקרונותיו השונים של הזן בודהיזם והבודי סטוות, וגם ניסיונות המערב לנכס אותו. שיחה עם ד"ר איתן בולוקן, מתרגם שירה והגות מיפנית מהחוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

מצבן של הנשים מראשית הציונות ועד היום. לא מעט מהדיונים העכשווים במעמד האישה דומים לדיונים מימי ראשית הציונות - על מקומה של האישה כפעילה פוליטית ומפלגתית, ועל זכויות גירושין וקניין. מהם ההישגים ועל מה עוד צריך להיאבק. שיחה עם ההיסטוריונית והחוקרת פרופ' בת שבע מרגלית שטרן ממכון שכטר למדעי היהדותעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: זולטן קלוגר / ארכיון המדינה     See omnystudio.com/listener for privacy information.

מועצת הפועלות מתחילה את דרכה ומבדילה את עצמה מהציונית הכללית. הנשים, ובראשן עדה פישמן מיימון, הופכות לקול חשוב. איך נראים ימי טרום המדינה כשמספרים אותם מנקודת המבט של הנשים? שיחה עם ההיסטוריונית והחוקרת פרופ' בת שבע מרגלית שטרן ממכון שכטר למדעי היהדותעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: זולטן קלוגר / ארכיון המדינה     See omnystudio.com/listener for privacy information.

הנשים כסובייקט פוליטי בקום המדינה. הדיונים על הזכות לבחור ולהיבחר, ועל דמותה של האישה והמשפחה. שיחה עם ההיסטוריונית והחוקרת פרופ' בת שבע מרגלית שטרן ממכון שכטר למדעי היהדותעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: זולטן קלוגר / ארכיון המדינה     See omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפורה של עדה פישמן מימון שהגיעה מבית דתי, ובתמיכת אביה ואחיה פתחה את השער לנשים שלצדה, וסיפורו של משק הפועלות הגדול. שיחה עם ההיסטוריונית והחוקרת פרופ' בת שבע מרגלית שטרן ממכון שכטר למדעי היהדות עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, צילום: זולטן קלוגר / ארכיון המדינה     See omnystudio.com/listener for privacy information.

המושג מיסטיקה יהודית הופיע לראשונה רק במאה ה-19, מה משמעותו, ומה היו הסיבות לזיהוי הקבלה והחסידות כ"מיסטיקה יהודית". שיחה עם פרופ' בועז הוס מהמחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז     See omnystudio.com/listener for privacy information.

מבט השוואתי לתרבויות אחרות - מיסטיקה הינדואיסטית ומיסטיקה בודהיסטית בהשוואה למיסטיקה יהודית. מדוע השתמשו במונח "מיסטיקה" לתיאור זרמים שונים בתרבויות אלו? שיחה עם פרופ' בועז הוס מהמחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן גוריון בנגבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז     See omnystudio.com/listener for privacy information.

עידן חדש בחקר המיסטיקה היהודית מתחיל בשנות ה-80 וה-90. מוביליו, משה אידל, יהודה ליבס וחוקרים אחרים, הרחיבו את גבולות המיסטיקה היהודית, התמקדו בהיבטים החוויתיים של הקבלה והחסידות, והדגישו את מרכזיותה של הקבלה הנבואית של אברהם אבולעפיה. שיחה עם פרופ' בועז הוס מהמחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז     See omnystudio.com/listener for privacy information.

גרשום שלום, שהושפע ממרטין בובר והפך לחוקר המרכזי בתחום, ראה את החוקרים האקדמיים של הקבלה כשומריה וממשיכיה של המיסטיקה היהודית. לאור תפיסותיו של שלום, נשאל האם כדאי לוותר על הקטגוריה "מיסטיקה" במחקר הקבלה והחסידות? שיחה עם פרופ' בועז הוס מהמחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך הטיפול עובד - מהי ברית טיפולית עם מטפל, מה תפקידה של אמפתיה, ואיך משפיעה הפסיכולוגיה שמוצגת על מסכי הטלוויזיה על הטיפול. שיחה עם ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

מקרי מבחן - התמודדות עם זקנה ומוות. מדוע הפסיכולוגיה נוטה להימנע מלעסוק בהם, ומה מחירה של ההימנעות. במה תתעסק הפסיכולוגיה בעתיד. שיחה עם ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה הן תיאוריות אישיות ואילו סוגי אישיות מאבחנת הפסיכולוגיה. מה סביבתי ומה מולד, ומה הן שיטות האבחון והטיפול. שיחה עם ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

טיפול פסיכולוגי כפתרון אבל גם כפעולה מניעתית. מה צריך לדעת כשמגיעים לטיפול, ומהם ההבדלים בין המטפלים השונים. עיסוק בבריאות ולא רק בפתולוגיה. שיחה עם ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

על חשיבות האבחנה המבדלת והייחוד באיפיון מטופל עם משפחתו. נדבר על מבחנים ומבדקים ונשאל עד כמה האבחנות בבריאות הנפש מדויקות. שיחה עם ד"ר גבריאלה בינדר, פסיכיאטרית ילדים ונוערעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, עיבוד תמונה: פוגי נעים       See omnystudio.com/listener for privacy information.

אבחון יתר באוטיזם - הנתונים מצביעים על עלייה תלולה באבחונים, לעיתים כי ההורים והמערכת לוחצים. ילדים שמקבלים טיפולים לא נכונים, וכיתות מלאות שפוגעות בילדים שבאמת נמצאים על הרצף. שיחה עם ד"ר גבריאלה בינדר, פסיכיאטרית ילדים ונוערעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, עיבוד תמונה: פוגי נעים       See omnystudio.com/listener for privacy information.

נדבר על סטיגמות כלפי פסיכיאטרים, נשבור את הסטיגמות הנפוצות על בריאות הנפש ועל הטיפול בהן, ונשמע מה באמת קורה בטיפול. שיחה עם ד"ר גבריאלה בינדר, פסיכיאטרית ילדים ונוער עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, עיבוד תמונה: פוגי נעים    See omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפורים של מטופלים ומקרי מבחן - על ההפרעות הרווחות בקרב ילדים, על הפרעות קשב, חרדה ומה כדאי שנדע עליהן. שיחה עם ד"ר גבריאלה בינדר, פסיכיאטרית ילדים ונוערעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז, עיבוד תמונה: פוגי נעים       See omnystudio.com/listener for privacy information.

עד כמה אמנות ההסתרה והיצירתיות שבה שייכות לשכל ולרגש? סיפורים על המרגלים הרדומים באמריקה וההסתרה בחשבון האינסטגרם של בריטני ספירס. שיחה עם ד"ר גיל דוד, מומחה בינלאומי לבינה מלאכותית, למידת מכונה וסייברעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

הסתרה נמצאת בכל מקום - נלמד לזהות אותה בפרסומת ואצל פוליטיקאים, ונתמקד בפרשת "עסק הביש" שבה הוסתר מידע מהציבור. שיחה עם ד"ר גיל דוד, מומחה בינלאומי לבינה מלאכותית, למידת מכונה וסייבר                                                         עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהצפנה והסתרה בשידורי הרדיו של פעם לריגול והסתרה דיגיטליים, ועל המעבר מהעולם הישן לחדש. שיחה עם ד"ר גיל דוד, מומחה בינלאומי לבינה מלאכותית, למידת מכונה וסייברעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

מורס, דיו נסתר ועוד שיטות מפתיעות - איך ריגלו בתנ"ך וביוון העתיקה; מה היתה ראשיתה של ההצפנה והמודיעין הישראלי, וסיפורו של אלי כהן. שיחה עם ד"ר גיל דוד, מומחה בינלאומי לבינה מלאכותית, למידת מכונה וסייברעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

נשאל איך עושים תיאטרון כשהאל ולא האדם צריך להיות במרכז הבמה, ונלמד את הנוסחה לתיאטרון דתי של פול קלודל. שיחה עם פרופ' יהודה מורלי מהחוג ללימודי התיאטרון, האוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

נתחיל את המסע מ"האף הארוך של הקולנוע הצרפתי". נסקור סרטים בשירות התעמולה הגרמנית והצרפתית שקידמו תיאוריות גזעניות במסווה של קולנוע טוב. נשאל האם דמות היהודי הדתי בתיאטרון החילוני בישראל ממשיכה את הקו הזה. ובין השאר, נדבר על מחזות של רנה ירושלמי. שיחה עם פרופ' יהודה מורלי מהחוג ללימודי התיאטרון, האוניברסיטה העבריתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

נעסוק בניסיונות של יוצרים לייצר את הנשגב. "לכל יצור יש יצירה אחת בלתי גמורה, בלתי אפשרית, והיא המפתח להכל. נדבר על ז'אן ז'נה, קלוד מונה ועל פליני. שיחה עם פרופ' יהודה מורלי מהחוג ללימודי התיאטרון, האוניברסיטה העברית  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: חן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהם המיתוסים שנכרכו בגליל, בין ישו ליהושע. מה היה היחס לשתי הדמויות ואיזה סיפור מספרת עליהם ההיסטוריה? שיחה עם פרופ' אלחנן ריינר מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקר See omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפורם של העץ המערה והמעיין - מה מזהה את המקום הקדוש, מה רואה בעיניו האדם שבא אליו, ואיך הוא מפיץ את הקדושה לשאר בני האדם? שיחה עם פרופ' אלחנן ריינר מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקר See omnystudio.com/listener for privacy information.

המקום הקדוש לבדו - מקרי מבחן של מקומות קדושים. סיפורה של המערה הגלילית, והטקסטים המעטים המספרים את סיפורו של העולה לרגל פתחיה מרגנסבורג ועד למסעות בנימין מטודלה ומגילת פירנצה. שיחה עם פרופ' אלחנן ריינר מאוניברסיטת תל אביב   עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקר See omnystudio.com/listener for privacy information.

על "הזיארה" - העלייה לרגל בגליל ובפרט למירון, ואיך נראה מקום קדוש היום? שיחה עם פרופ' אלחנן ריינר מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקר     See omnystudio.com/listener for privacy information.

שיחה על אבולציה ועל התקדמותה התמידית. ההבדל בין פתרון בעיות מיידיות להתפתחות אבולוציונית, ומה אנחנו יודעים על המודעות של בעלי חיים.אורח באולפן: פרופ' ארנון לוטם, ראש בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהם הכלים לבדיקת התפתחות אבולוציונית ומדוע לעיתים לא נראה אותה קורית, כמו אצל ציפורי השיר שלא לומדות לא לדגור על ביצים של הקוקיה שיהרגו את גוזליהן מאוחר יותר. אורח באולפן: פרופ' ארנון לוטם, ראש בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקר                 See omnystudio.com/listener for privacy information.

השפעות התרבות כחלק מהאבולציה. יצירת שפה או תקשורת מורכבת אצל בעלי חיים. מה מאפיין דווקא את הקפיצה האבולוציונית של בני האדם?אורח באולפן: פרופ' ארנון לוטם, ראש בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קבלת החלטות של בעלי חיים משקפת את האינטליגנציה שלהם. בעלי החיים כסוחרים המחשבים מה ירוויחו ומה יפסידו. אורח באולפן: פרופ' ארנון לוטם, ראש בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אפלטון לא העריך את הצחוק וטען שהוא מנמיך את האחר. היוונים מגלים את הצחוק ומשתמשים בו לרטוריקה. שיחות עם החוקר פרופ' אריה סובר.     עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ייחודו של ההומור היהודי, ככזה שמתמודד עם רדיפה ומצבי קיום בלתי נסבלים. הופעתה של דמות השלומיאל שהפכה מרכזית בבדיחות. ההומור הארצישראלי ההפוך לזה היהודי מציב במרכז את הגבר החזק. לסיום- הומור ופוליטיקה, חוסר ההומור בפוליטיקה הנוכחית הוא מסוכן. שיחות עם החוקר פרופ' אריה סובר.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אין כמעט צחוק בתנ"ך, אבל מונחת בו התשתית של יצירתיות וביקורתיות שיהפכו לאבני ההומור היהודי. הופעתו של הצחוק במאות ה-18 וה-19 בעקבות החסידות וההשכלה ועד הרשלה מאוסטרופולי. שיחות עם החוקר פרופ' אריה סובר.     עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

גלגוליו של הצחוק בפילוסופיה המערבית מקאנט ועד הובס ועד הופעתם של פרויד והפסיכולוגיה והפסיכו-אנליטיקאי שהציבו לראשונה את ההומור ככלי מרכזי ומשמעותי בפנימיות האדם. שיחות עם החוקר פרופ' אריה סובר. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הזה של הסדרה נעסוק במנהיג רע ומנהיג טוב. איך אנחנו כמונהגים נזהה מנהיגים טובים ומנהיגים רעים? מה הכוח של הכריזמה כשמדובר במנהיגים רעים? נשוחח על כך עם מחברי הספר 'מנהיגות וכריזמה', פרופ' מיכה פופר וד"ר עמרי קסטלנובו.עורך ומגיש: אמיתי פוקמן See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הזה של הסדרה ננתח את האותות שמצליחים קמפיינרים להפעיל אצלנו ונברר האם כריזמה היא תכונה אובייקטיבית. מה התרבות הארגונית של חברות מצליחות מלמדת על המדינות ועל המנהיגים שלהן? איך החיפוש שלנו אחר "דמות גדולה" שתנהל ותציל אותנו מוביל אותנו לבחירת המנהיגים שלנו? נשוחח על כך עם מחברי הספר מנהיגות וכריזמה, פרופ' מיכה פופר וד"ר עמרי קסטלנובו.עורך ומגיש: אמיתי פוקמן See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הזה נדבר על הייחודיות של המין האנושי סביב תופעת המנהיגות: מה הם שני היסודות הראשוניים שאנחנו מחפשים כדי ללכת אחרי דמות מסוימת? נדבר גם על מנהיגות קרובה ומנהיגות רחוקה ונתחיל לעסוק באופן שבו קמפיינרים משווקים לנו מנהיגים במהלך קמפיין. שיחה עם מחברי הספר "מנהיגות וכריזמה", פרופ' מיכה פופר וד"ר עמרי קסטלנובו.עורך ומגיש: אמיתי פוקמן See omnystudio.com/listener for privacy information.

בסדרה זו של המעבדה ננסה להבין מדוע אנחנו נמשכים למנהיגים שלנו? איך מנהיג של קהילה מסוימת נראה בעיניה ככריזמטי וממגנט, ולקהילה אחרת הוא יראה אדם פשוט ללא יכולות הנהגה? האם תכונות של מנהיג הן בכלל תכונות אוניברסליות? נשוחח על כך עם מחברי הספר "מנהיגות וכריזמה", פרופ' מיכה פופר וד"ר עמרי קסטלנובו.עורך ומגיש: אמיתי פוקמן See omnystudio.com/listener for privacy information.

ההתקדמות של הרפואה מביאה אותנו ליכולות ריפוי, מניעה ואף חדשנות (כמו מפות שמושתלות בעין האנושית) שלא הכרנו קודם לכן. פגישה ראשונה עם החידושים בתחום. עם פרופ' אריאל ראבל, מומחה לגינקולוגיה, חברת קדימה סטםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

יסודותיה ההיסטוריים של הרפואה הטרנס הומנית והאמונה שצריך לבדוק ולנסות חומרים ופתרונות וגם פיתוחים בתחום המוח. עם פרופ' אריאל ראבל מומחה לגינקולוגיה, חברת קדימה סטם.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הרפואה החדשנית של התנועה, בעיקר זו של מפרקים ועצמות. עצות מעשיות לזיקנה רחוקה וטובה יותר. עם פרופ' אריאל ראבל מומחה לגינקולוגיה, חברת קדימה סטם. See omnystudio.com/listener for privacy information.

החדשנות בעולם הרבייה, על חשיבותה של הקפאת ביציות. על גזירה ועל שימור של שחלות ועל היכולת להתעסק בתכונות של העובר. שיחה על השאלות המעשיות והאתיות של התחום. עם פרופ' אריאל ראבל, מומחה לגינקולוגיה, חברת קדימה סטם. See omnystudio.com/listener for privacy information.

נעסוק בויכוח בין ההיסטוריונים על ראשיתה של הלאומיות. נשאל האם הבינה ז'אן דארק בעבור מה היא נלחמת? ונחתום בלאומיות המורכבת עם דת כאן בישראל. אורח: פרופ' עזר גת מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

במאה הקודמת והנוכחית ירד משמעותית מספרן של המלחמות בעולם. נפריך סברות על האימה הגרעינית או על כך שמלחמות היום יקרות יותר ונסביר את טענת החוקר שככל שהתל"ג לנפש גבוה יותר, כך המדינה תלחם פחות. אורח: פרופ' עזר גת מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עתידן של הדמוקרטיות במאה ה-21 והשאלה הגדולה של המאה הנוכחית: האם סין תהפוך לדמוקרטיה? התשובה תתגלה כמורכבת וקשה לחיזוי. שיחה על המלחמה באוקריאנה ועל היווצרותם האפשרית של גושים הנלחמים זה בזה. אורח: פרופ' עזר גת מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקר             See omnystudio.com/listener for privacy information.

ממתי בני אדם נלחמים ולמה? האסכולות הפילוסופיות מהובס ועד רוסו חלוקות. האם טבע האדם טוב או רע מנעוריו? החברות השבטיות מייצרות לנו "מעבדה" שמגלה לנו שבני האדם תמיד נלחמו. אורח: פרופ' עזר גת מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: חן עוז ואלכס לויקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הקומן סנס וחנה ארנדט. יישומים חיוביים של קומן סנס בקהילה והשמירה עליו. הסכנה באיבוד הקומן סנס ועלייתה של הדיקטטורה בעקבות כך. עם ד"ר איתי שניר מהחוג למדעי המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיקות: אלכס לויקר וחן עוז, תחקיר: ויואנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הקומן סנס בפוליטיקה, מתומס פיין והמהפכה האמריקנית ועד ימינו. עם ד"ר איתי שניר מהחוג למדעי המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיקות: אלכס לויקר וחן עוז, תחקיר: ויואנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מדוע אין למושג תרבות מתאים לעברית? מהו הקומן סנס בעיניהם של היוונים מתאלס והלאה ואיך ראה אותו רנה דקרט? עם ד"ר איתי שניר מהחוג למדעי המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיקות: אלכס לויקר וחן עוז, תחקיר: ויואנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הפילוסופיה המודרנית כמחויבת לקומן סנס. שיחה על תומס ריד הסקוטי שהיה הפילוסוף המרכזי של הקומן סנס. עם ד"ר איתי שניר מהחוג למדעי המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיקות: אלכס לויקר וחן עוז, תחקיר: ויואנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הסמלים של פריז מפוזרים בכל העיר. סיפורן של השדרות, של גשר אלמה ושל התערוכה העולמית בפריז ב1889 ומגדל אייפל. שיטוט רדיופני בעיר והמלצות טובות עם החוקרת ד"ר מאיה גז.    עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי פרנקופיליות? מבוא לתרבות צרפת ולחיי הנשים במדינה וגם טיפים למלתחה מוצלחת; עם החוקרת ד"ר מאיה גז.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפורו יוצא הדופן של הסופר היהודי רומן גארי והימצאות השואה והיהודים בספריו. עם החוקרת ד"ר מאיה גז.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קולינריה צרפתית. מסעודות מבולבלות בימי הביניים ועד למרק זהות עכשווי. נגלה את הסודות העמוקים של תרבות האוכל עם החוקרת ד"ר מאיה גז.    עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז      See omnystudio.com/listener for privacy information.

מחיקת צפת וחכמיה רבי יוסף קארו, הא"רי והפייטנים מההיסטוריה היהודית.   עם פרופ' אמנון רז-קרקוצקין מאוניברסיטת בן גוריון.  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

רבי שמעון בר יוחאי, בר כוכבא ויהושע; ומה מסמל כל גיבור במסורת היהודית. מה אפשר לאמץ ממסורת צפת לחיינו? עם פרופ' אמנון רז-קרקוצקין מאוניברסיטת בן גוריון. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תודעת צפת והשענותה על המשנה מול התודעה הציונית הרווחת והשענותה על המקרא.       עם פרופ' אמנון רז-קרקוצקין מאוניברסיטת בן גוריון.         עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז                                                     See omnystudio.com/listener for privacy information.

המושגים של גלות וגאולה כמרכזיים בתפיסה. הגאולה תבוא מתחושת גלות.     עם פרופ' אמנון רז-קרקוצקין מאוניברסיטת בן גוריון.       עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הדרך להעריך סקרנות משתכללת והיכולת להעביר אותה לרובוטים ולבודד אותה אצלם, נבנית. ההקבלה בין רובוט לתינוק בלמידה. פרופסור גורן גורדון, ראש מעבדת סקרנות במחלקה להנדסת תעשייה, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה זאת סקרנות? הרצון הפנימי ללמוד כמה שיותר וההתנהגות הנלווית. הניסיון למצוא נוסחא מתמטית לסקרנות, הוא בפתח המחקר הראשוני הזה. פרופסור גורן גורדון, ראש מעבדת סקרנות במחלקה להנדסת תעשייה, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך מכניסים סקרנות לרובוטים שהם ״לוח חלק״ ומעודדים למידה? פרופסור גורן גורדון, ראש מעבדת סקרנות במחלקה להנדסת תעשייה, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

רובוטים במערכת החינוך כמורי עזר ותומכי הוראה, הם כבר ההווה. פרופסור גורן גורדון, ראש מעבדת סקרנות במחלקה להנדסת תעשייה, באוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

איפה חקר הסרטן עומד היום? על המירוץ למחקר ועיכוב ההתפתחות הלא מבוקרת של תאים ועל הקשר לתאי המוח. וגם, על הקשר הבלתי נמנע בין המחקר לתעשייה וההיי טק. שיחות עם פרופ' רונית  סאצ'י פיינרו, ראש המעבדה לחקר הסרטן, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך מתרבתים בשר. מה גורם לגדילה של תא, באילו מיכלים ומה יהיה צבעו? לסיום, מתי נאכל אותו כולנו? שיחה עם פרופסור אלדד צחור, ראש המעבדה לביולוגיה מולקולרית של התא, במכון ויצמןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

גם הדגים. מהי חקלאות תאית ומה בין מעבדת ההורמונים לדגי מאכל? נתמקד בפרק על השוני של תירבות הדגים מזה של הבשר, בעקבות המגוון הגדול בדגה. שיחה עם פרופסור ברטה לבבי סיון, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, באוניברסיטת ירושליםעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

המעבדה המולטידיספלינרית באוניברסיטה מנסה להשתמש אפילו בארכיטקטים כדי לייצר תרופות מונחות מטרה. הננוטכנולוגיה נמצאת בחזית המחקרים. סיכום והבנה שמיגור הסרטן עוד רחוק שנות אור. שיחות עם פרופ' רונית סאצ'י פיינרו, ראש המעבדה לחקר הסרטן, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

המדע הישומי על השולחן. מה שאנחנו מבינים על תאי הגזע וחקר הלב, עובר אל הצלחת. ההצלחה הגדולה וגם דעיכת מדעי הרוח עקב כך.שיחה עם פרופסור אלדד צחור, ראש המעבדה לביולוגיה מולקולרית של התא, במכון ויצמןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

החיסון נגד מלנומה תופס תאוצה וגם הדפסות גידולים במלואם במודלים תלת מימדיים במעבדה, הן פריצת דרך. שיחות עם פרופ' רונית  סאצ'י פיינרו, ראש המעבדה לחקר הסרטן, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: תמר בנימין וחן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הולדת אב, גברים מדברים על היריון, לידה ואבהות, טקסטים מפתיעים מתוך סדנאות כתיבה. עם הפסיכולוגית החברתית ענת הרריעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר והפקה: תמר בנימין See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאה אמהות מאה זכרונות. מבט של ילדים על אמותיהם וההבנה שאם היא דמות מורכבת וגם באותה החבילה סיפורים על הורים ומתבגרים. עם הפסיכולוגית החברתית ענת הרריעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר והפקה: תמר בנימין See omnystudio.com/listener for privacy information.

"הולדת סבתא", מה חשות נשים כשהן מדברות וכותבות על השלב הזה בחייהן. טקסטים ממגוון רחב. עם הפסיכולוגית החברתית ענת הרריעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר והפקה: תמר בנימיןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מוח ויצירתיות. מה קורה במוח שלנו בזמן יצירה? מהם הקשרים הנראים ומהי הפרעת קשב? שיחה עם ד"ר יועד קנת, מהפקולטה להנדסה בטכניוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין See omnystudio.com/listener for privacy information.

חיפוש יצירתי. איך אנחנו מחפשים במוח מידע כדי לשאול שאלות ולהיות יצירתיים? הדומה והשונה מחיפוש בגוגל . שיחה עם ד"ר יועד קנת, מהפקולטה להנדסה בטכניוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין See omnystudio.com/listener for privacy information.

הידע שלנו משפיע על יצירתיות. הפסיכולוג מדניק (1962) טען, חשיבה יצירתית - חיבור של מושגים אשר "רחוקים" זה מזה בזיכרון, או קשורים רק בצורה חלשה. שיחות עם ד"ר יועד קנת, מהפקולטה להנדסה בטכניוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הנסיונות להגדיר יצרתיות ולהפרידה מתפקודים אחרים והמהפך בשנות ה90 שמתייחס אל היצרתיות כתזמורת עם הרבה כלים. שיחות עם ד"ר יועד קנת, מהפקולטה להנדסה בטכניוןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין  See omnystudio.com/listener for privacy information.

יחסי כוחות בספורט, מאמנים ומתאמנים. איך שומרים על האיזון הדק בין מותר לאסור והשתלטות יתר? שיחה עם ד"ר שלומית גיא ממכללת קייעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הספורט והכדורגל הישראלי בנסיון לשפר את המעמד שלו ולהפוך אותו לשייך לכל המעמדות, לא רק לאלו הנמוכים. הנוסחא האנגלית לא ניתנת להעתקה מדויקת בישראל. שיחה עם ד"ר שלומית גיא ממכללת קייעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הספורט כמראה חברתית. כדורגל צריך לעניין את כולנו. סיפורו של הכדורגל האנגלי בשנות ה 70 וה 80 והמהפך שעבר. שיחה עם ד"ר שלומית גיא ממכללת קייעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין See omnystudio.com/listener for privacy information.

ועדת טיילור מציבה את הספורט כחלק מהתרבות ומקצה לו משאבים תואמים. שיפוץ אצטדיונים, הצבת מצלמות ויחס שונה בתקשורת. לא עוד חוליגנים. שיחה עם ד"ר שלומית גיא ממכללת קיי עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין See omnystudio.com/listener for privacy information.

שינוי התנהגות ללא חיזוקים, המדע מגלה את התופעה וחוקר את סיבותיה עד לימינו אנו. האם יש לנו מקום לערכים ואוטונומיה? שיחה עם פרופ' תום שינברג מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם המדע מדייק? מדוע לעיתים מתקבלות תוצאות שונות בניסויים חוזרים? המדע כאופציה הטובה מכל הקיימותשיחה עם פרופ' תום שינברג מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין  See omnystudio.com/listener for privacy information.

המדע יוצא מהמעבדה בעזרת המציאות המדומה ומנסה לשכלל את עצמו. עד לאן יגיע? שיחה עם פרופ' תום שינברג מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי קבלת החלטות ואיך נראית מערכת החיזוקים במוח? איך המוח מחליט? שיחה עם פרופ' תום שינברג מאוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין  See omnystudio.com/listener for privacy information.

נדבר על הגוף האנושי וכמה הוא חשוף לעיני כל במהלך שיעורי חינוך גופני. במידה מסוימת, במהלך שיעורי חינוך גופני בבית הספר, הנערות והנערים חווים כל יום מבחן על ידי חבריהם לבית הספר - ונער או נערה שלא יעמדו במבחן חווים חוויה קשה כלפי הגוף שלהם. החינוך הגופני גם מנסה להביא את הנער והנערה לתחזק ״גוף תקין״ - מטרה שמייצרת בעיות רבות. נסיים עם כמה המלצות איך ניתן לשפר את חווית החינוך הגופני לילדים ולילדותעורך ומגיש: אמיתי פוקמן See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה בכלל חשוב לנתח ולבקר את לימודי החינוך הגופני דרך המשקפיים של המחקר הפמניסטי? ננסה להבין מה חוות הנערות והנערים בשיעורי החינוך הגופני וכיצד החוויות האלו נשארות לשנים ארוכותעורך ומגיש: אמיתי פוקמן See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק זה נעסוק בשלושה גלים של פמניזם ושל המחקר הפמניסטי. נשתמש בגלי המחקר הפמניסטי ובביקורת של מחקר זה כדי לנתח את לימודי החינוך הגופני בישראל. האם ישנן נערות ומורות שמצליחות לשבור את המוסכמות הגבריות של החינוך הגופני שבעיקר משעתק את ערכי הספורט הגבריים?עורך ומגיש: אמיתי פוקמן See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק זה נבין כיצד החינוך הגופני הפך לשם נרדף למילה ספורט והאם זו הדרך הנכונה ללמד את השיעור הזה - ומה הקשר לגבריות. ונדבר על ההבניה החברתית של הגוף וכיצד זה מקבל ביטוי בבית הספר ובמהלך שיעורי חינוך גופניעורך ומגיש: אמיתי פוקמן See omnystudio.com/listener for privacy information.

הייחוד של ישראל מימי המנדט הבריטי והמחשבה הכלכלית של הארגונים הציוניים עד ההסתדרות ומדינת הרווחה הישראלית. שנות ה20 עד ה60, שהיו בהן רעיונות קנסיינים ליברליסטים ונוצרת תערובת רעיונית מקומית וגלובלית.שיחות עם אריה קרמפף פרופ' לכלכלה פוליטית ויחסים בין לאומיים, המכללה האקדמית תל אביב יפו עורכת ומגישה : רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימיןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ממהפכת החירום לייצוב המשק של 1985 ויסודות הניאוליברליזם ומה בין שמאל וימין כלכלי?שיחות עם אריה קרמפף פרופ' לכלכלה פוליטית ויחסים בין לאומיים, המכללה האקדמית תל אביב יפו עורכת ומגישה : רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימיןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה ההבדל בין כלכלן לכלכלן פוליטי? נקודות היסטוריות של התחום ממרקנטיליזם של אדם סמית והמהפכה הקנסיינית ועד למרקסיזם של קארל מרקסשיחות עם אריה קרמפף פרופ' לכלכלה פוליטית ויחסים בין לאומיים, המכללה האקדמית תל אביב יפו עורכת ומגישה : רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימיןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נתחיל את הפרק עם הגדרה מדויקת של ניאוליברליזם ונסיים אותו עם המשבר הנוכחי באוקראינה. האם העולם חוזר לשני גושים ועד כמה הסיפור הגלובלי הכלכלי נגמר?שיחות עם אריה קרמפף פרופ' לכלכלה פוליטית ויחסים בין לאומיים, המכללה האקדמית תל אביב יפו עורכת ומגישה : רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הזה נצא ממחוזות ארצות הברית לאירופה: בזמן שבאמריקה הקומיקס צמח כטקסט של גיל הילדים והנוער, באירופה הוא עניין את האינטלקטואלים מההתחלה שחקרו וביקרו את הגרסאות המוקדמות ביותר של ספרי הקומיקס בצרפת, בבלגיה ובאיטליהעורך ומגיש: אמיתי פוקמן See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הזה נתמקד בהתפתחותו של הרומן הגרפי ובעיקר בספר אחד ששינה את פני הקומיקס לנצח, השומרים. איך העידן המודרני של הקומיקס הביא דמויות עמוקות יותר, והצליח לטשטש את הדיכוטומיה הבורורה בין טובים ורעים? עורך ומגיש: אמיתי פוקמן See omnystudio.com/listener for privacy information.

לאחר שסיימנו בתור הזהב של הקומיקס ועם המצאתו של גיבור העל, נתמקד היום בפרנק מילר, האיש שאחראי לרוב הגיבורים של מארוול ובעיקר לספיידרמן. כיצד שיקפו גיבורי מארוול את רוח המפלגה הדמוקרטית בזמן מלחמת וויאטנאם?עורך ומגיש: אמיתי פוקמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נתחיל בשאלה שנראית פשוטה אבל גוררת מחלוקת שלמה: מתי הומצא הקומיקס? נעבור על רצועות הקומיקס הראשונות בעיתונות הכתובה בארצות הברית, דרך העיבודים הראשוניים של הרומנים לקומיקס (כמו טרזן) ועד להמצאתו של גיבור העל הראשון, סופרמן, ומה אפשר ללמוד על החברה המערבית מהסיפור שלו?עורך ומגיש: אמיתי פוקמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מדוע בישראל פערי השכר גבוהים? וגם המשכורות בישראל לא נמוכות אבל המחקרים בישראל מראים שהשכר לא נמוך אבל המחירים גבוהים. ולבסוף מה אומרים המחקרים האם עושר מביא לאושר?  שיחות עם הפרופ נונה קושנירוביץ ראש רשות המחקר במכללה האקדמית רופין. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר וויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סוגים של אפלייה כלכלית. בין אפלייה סטטיסטית לאפליית טעמים. מדוע רוב המעסיקים לא יודעים שהם נוקטים באפלייה סטטיסטית? שיחות עם הפרופ נונה קושנירוביץ ראש רשות המחקר במכללה האקדמית רופין עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר וויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ההבדל בין מהגרי עבודה לפליטים והאופי של הגירה כלכלית בעולם.  שיחות עם הפרופ נונה קושנירוביץ ראש רשות המחקר במכללה האקדמית רופין עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר וויאנה דייטש, תמונה: See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי כלכלה אתנית ומה משמעותם של הסכמים בינלאומיים הנוגעים במהגרים?  שיחות עם הפרופ נונה קושנירוביץ ראש רשות המחקר במכללה האקדמית רופין עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר וויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מנזר שאולין והאגדות סביבו. המלחמות שהשתתפו בהם הנזירים בידיים חשופות וגם ההשפעה על סרטי ברוס לי וג'קי צ'אן. שיחות עם הפרופ מאיר שחר מהחוג ללמודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפורה של הדת העממית בסין. מסע אל האלים הרבים והמקדשים שנמצא בכל כפר ואל במת התיאטרון שנמצאת ליד המקדשים שבה צופים בהצגה יחד עם האל. סיפורה של המיתולגיה העממית והספר המכונן שלה"המסע אל המערב". שיחות עם הפרופ מאיר שחר מהחוג ללמודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מסעו של הבודהיזם מסין להודו וההיקסמות של הסינים מהדת שמציעה להם שחרור. שיחות עם הפרופ מאיר שחר מהחוג ללמודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

דתות בלי אגו. הסינים אוחזים בכמה דתות במקביל וניגשים בכל פעם לדת שנכונה להם למצב ולרגע. מיהו קונפוציוס ואיך הוא יושב בכפיפה אחת עם דאו ובודהיזם? שיחות עם הפרופ מאיר שחר מהחוג ללמודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מושגי יסוד בבינה מלאכותית. מnlp , תהליכי למידה טבעיים ועד למיונים של מידע וניתוח טקסטים. שיחות עם ד״ר יהונתן שלר מהמכון הטכנולוגי בחולון עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, ביצוע טכני: יובל יסודSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בינה מלאכותית בחדשות של ימינו. עובד גוגל מפוטר מכיון שטען שיש לה רגשות וגם שער מגזין הקוסמופליטן מעוצב על ידי בינה ולא בן אדם. פנינו לאן? שיחות עם ד״ר יהונתן שלר מהמכון הטכנולוגי בחולון עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, ביצוע טכני: יובל יסודSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מקרה מבחן -הבינה המלאכותית מקבלת 150 אלף תאורים של חלומות שינה מכל העולם מנתחת  אותם ומוצאת את קוי הדמיון בין כל החולמים . שיחות עם ד״ר יהונתן שלר מהמכון הטכנולוגי בחולון עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, ביצוע טכני: יובל יסודSee omnystudio.com/listener for privacy information.

רגע לידתה של הבינה המלאכותית המדמה חשיבה אנושית וחיבורו של מבחן טיורינג שבודק מי אדם ומיהו מחשב? שיחות עם ד״ר יהונתן שלר מהמכון הטכנולוגי בחולון   עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, ביצוע טכני: יובל יסודSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך מביטים פרשני המקרא המוקדמים והמאוחרים בסיפור. האשמה של אשת לוט וגם מגוון השמות שניתנו לה. שיחה עם הד"ר נגה בן ששון ביבליותרפיסטית מאוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויוטנה דייטש, הפקה: אבי שצאי, ביצוע טכני: תמיר צובארי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הסיפור המקראי, והמבט האסור לאחור כפי שמופיע במקרא. שיחה עם הד"ר נגה בן ששון ביבליותרפיסטית מאוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויוטנה דייטש, הפקה: אבי שצאי, ביצוע טכני: תמיר צובארי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אזכורים של אשת לוט בכתיבה העכשווית משימבורסקה ועד סיוון הר שפי. שיחה עם הד"ר נגה בן ששון ביבליותרפיסטית מאוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויוטנה דייטש, הפקה: אבי שצאי, ביצוע טכני: תמיר צובארי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפור אשת לוט ככלי טיפולי. תגובות קוראים צעירים ומבוגרים לטקסט והפחד מהמבט אחורה אל טראומות החיים. שיחה עם הד"ר נגה בן ששון ביבליותרפיסטית מאוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויוטנה דייטש, הפקה: אבי שצאי, ביצוע טכני: תמיר צובארי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המחיר ששילם גלילאו על תמיכתו בקופרניקוס היה כבד. שנים אחר כך מכירה הכנסיה בתגלית. עולם המדע ממשיך לחקור בעקבותיה ומחכה למהפכה הבאה גילוי חיים על כוכבי הלכת . שיחות עם פרופ צבי מזא"ה אסטרונום ופיזקאי באוניברסיטת תל אביב עורכת ומגיש: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תולדות חייו ומהלכיו המדעיים  של קופרניקוס, איש הכנסיה הפולני שישב מרחק רב מכל מוקדי האקדמיה. שיחות עם הפרופ צבי מזא"ה אסטרונום מאוניברסיטת תל אביב עורכת ומגיש: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המהפכה המדעית שבסופה הבינו האסטרונומים,  ובעקבותיהם האנושות כולה, כי תנועות הכיפה והשמש הן תנועות  מדומות ונובעות מסיבוב כדור הארץ סביב צירו ותנועתו מסביב  לשמש, בפרק הזה נדבר על רתיקוס וג'ורדנו ברונו. שיחות עם הפרופ צבי מזא"ה אסטרונום מאוניברסיטת תל אביב עורכת ומגיש: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אריסטו האמין שהכל סובב סביב כדור הארץ, אבל החישובים המתמטיים לא תאמו את תפיסתו. הוצעו מגוון פתרונות מרתקים לעניין. שיחות עם הפרופ צבי מזא"ה אסטרונום מאוניברסיטת תל אביב עורכת ומגיש: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מחקרים על זרימה בחומר הרך מראים מערבולות שדומות לסופת טורנדו בתוכן וגם שימושים מוכרים בחומר רך כמו במסכי האל סי די המוכרים לנו. שיחה עם הד״ר נעמי אופנהיימר מהמחלקה לפיזיקה אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך חוקרים חומרים רכים כמו דבש או קצף גילוח ומהם הכוחות הפועלים עליהם. שיחה עם הד״ר נעמי אופנהיימר מהמחלקה לפיזיקה אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיחה על מצבי הצבירה שלמדנו עליהם בשיעור כימיה וגם על החומר הרך ( קצף גילוח או דבש) מצב הצבירה שבין נוזל למוצק שיחה עם הד״ר נעמי אופנהיימר מהמחלקה לפיזיקה אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאיתמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

התראות הטלפון הפכו אותנו למכורים. מדוע אנחנו אוהבים לייקים  וצלילי טלפון והאם פרויד וסקירה חזו את העידן הדיגטלי? שיחה עם הד״ר לירז מרגלית חוקרת פסיכולוגית העוסקת בחקר התנהגות עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לא הכל פסימי. שיטות שכל אחד  יכול לבצע כדי להקטין את השפעות הטכנולוגיה. שיחה עם הד״ר לירז מרגלית חוקרת פסיכולוגית העוסקת בחקר התנהגות עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מי שהיתה יועצת לחברות דיגיטל והפכה לחוקרת חסרונות הרשת, תספר על המהפך של הטכנולוגיה ממדיה שמשרתת אותנו למדיה שמשתמשת בנו והופכת אותנו למוצר.שיחה עם הד״ר לירז מרגלית חוקרת פסיכולוגית העוסקת בחקר התנהגות עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד מהנדסים את ההרגלים שלנו וכיצד משתמשים ״בפרופיילניג" כדי לשלוט בנו. שיחה עם הד״ר לירז מרגלית חוקרת פסיכולוגית העוסקת בחקר התנהגות עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נבדוק מי הם גורמיי הכוח בזירה הטכנולוגית. נשאל מה משמעות מסד הנתונים הגדול ואיך היכולת המדויקת לסווג אותנו לסוגים שונים של בני אדם (פרופיילינג) מצירה את יכולתנו להיות פרטים שונים? שיחות עם הד"ר למשפטים מיקי זר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויטנה דייטש, תמונה:shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

השוואה בין התנהלות הפיראטים הימיים לאורך ההיסטוריה לבין ההתנהלות בין מדינות חברות והאקרים בזירה הטכנולוגית של היום. החוקים הבינלאומיים הלא מוסדרים של אז ושל היום. שיחות עם הד"ר למשפטים מיקי זר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויטנה דייטש, תמונה:shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו חיים בחברה שבה עוקבים אחרינו כל הזמן. בצל הטכנולגיה, נגדיר מחדש את מושג הפרטיות והאינדיבדואליזים ונלמד שאין אפשרות לקיים חברה פוליטית שאין בה אינדיבידואלים. שיחות עם הד"ר למשפטים מיקי זר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויטנה דייטש, תמונה:shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

התנגדות ואקטיביזם- חוסר שיתוף פעולה עם מאגרי מידע ועם איסוף הנתונים מגיע בכל מיני צורות. איך מגיב לכך הממסד המשפטי? שיחות עם הד"ר למשפטים מיקי זר עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויטנה דייטש, תמונה:shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הידע הפילוסופי נמצא בכל מחשבה שלנו, איך משתמשים בו נכון? על חשיבות הכרתן של תיאוריות פילוסופיות והתאמתן עם חיינו.  סדרת שיחות עם הד״ר שלומי ששון מהאוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

גורל מול בחירה חופשית. בחינה פרקטית של הפילוסופיה בחיי היום יום.  מושגים של אהבה שינויים וקונפלקטיים ביין אישיים בחדר הייעוץ הפילוסופי. גם איך קוראים היום בעידן המהיר שלנו טקסטים פילוסופיים? סדרת שיחות עם הד״ר שלומי ששון מהאוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ההבדל בין פסיכולוגיה לפילוסופיה ועל מונח  דיכוטומיית השליטה - ההתמקדות במה שאנחנו שולטים בו בלבד.וגם על הדרך הפילוספית בה השתמש ויקטור פרנקל בזמן השואה . סדרת שיחות עם הד״ר שלומי ששון מהאוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי פילוסופיה יישומית ומהי הסטואה? מסע ממרקוס אורליוס ומשל המערה ועד האקזיסטנציאליזם.סדרת שיחות עם הד״ר שלומי ששון מהאוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה קורה כשבאמצעה של הכתיבה.  אשתו של החוקר חווה מיפרצת מוחית? כשהאישי מתערבב עם האקדמי. שיחה עם הד״ר חן מרקס חוקר מרצה לספרות חז״ל, מכללת עמק יזרעאל. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, הפקה: אבי שמאי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קורס אקדמי שהתחיל בשאלה היכן היה האלוהים בשואה התרחב לחקירה בטקסטים רבים מגלות מודע בתימן ועד איוב. שיחה עם הד״ר חן מרקס חוקר מרצה לספרות חז״ל, מכללת עמק יזרעאל. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, הפקה: אבי שמאי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

השאלה כיצד יגיב האדם הטוב לרע היא מהותית. בגלות נוסע בתימן התאבדו כל היהודים כשהבינו שהרע תיכף יגיע אליהם . האם קורבן אנושי אישי הוא פתרון לעצירת הרוע? שיחה עם הד״ר חן מרקס חוקר מרצה לספרות חז״ל, מכללת עמק יזרעאל עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, הפקה: אבי שמאי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מקרים קיצוניים של טוב ורע ביהדות מאיוב לחורבן הבית. האם לשאלת הסבל הלאומי יש תשובות אחרות מאלה של הסבל האישי? שיחה עם הד״ר חן מרקס חוקר מרצה לספרות חז״ל , מכללת עמק יזרעאל  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, הפקה: אבי שמאי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיפוט מוסרי הוא אוניברסלי ויש לו שלושה שלבים: השלב ראשון- הבחנה בין שני צדדיםשלב שני - החלטה  מיהו הילד ומי המבוגר בסיטואציה או מי החזק/חלש בסיטואציהשלב שלישי - ציפיות . כיצד הצד החזק פעל ביחס לצד החלש ואיפה יש הפרה? סדרת שיחות עם הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף ענר גוברין מאוניברסיטת בר אילן. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הפרק  עוסק  בשיפוט המוסרי בשנה הראשונה לחיים. באמצעות מפגש בין הילד לדמות המטפלת בו, הילד מאמץ ייצוג פנימי של כללים הקובעים כיצד יש לפרש מעשים טובים או רעים. . סדרת שיחות עם הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף ענר גוברין מאוניברסיטת בר אילן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מסע אל פילוסופיית המוסר והשיפוט המוסרי. השיחה מתחילה בשיפוט המוסרי ובצו הקטגורי של קאנט ,ממשיכה עם דייויד יום,  שטוען שאנחנו שופטים בעזרת הרגש ומגיעה לתאוריות עכשוויות שמשלבות בין השניים. סידרת שיחות עם הפסיכואנליטקאי והפילוסוף ענר גוברין מאוניברסיטת בר אילן. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

דרכים ליעול השיפוט המוסרי. העמקת הידע שלנו על הצדדים המעורבים בנושא- הדיאדה. העמקת הידע שלנו בנוגע למורכבות יחסי הכח . סידרת שיחות עם הפסיכואנליטקאי והפילוסוף ענר גוברין מאוניברסיטת בר אילן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מסע אל הדורות בארץ ישראל . מדור הצבר המשמעותי והלאה. נבדוק  תמונה שיטתית של תהליכי יצירתו של דור בארץ, ונבחן את האופן שבו ביקשו מורים ומחנכים, פוליטיקאים וסופרים לעשות זאת. פרופסור עוז אלמוג סוציולוג והיסטוריון אוניברסיטת חיפה עורעת ומגישה:רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש. צוות : חן עוז ואבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"כל שקרי האקדמיה" כשלון המוסד האקדמי בשיתוף וחלוקה של ידע . הקליקות הסגורות והתורמים הנעלמים, האקדמיה פניה לאן? פרופסור עוז אלמוג סוציולוג והיסטוריון אוניברסיטת חיפה  עורעת ומגישה:רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש. צוות : חן עוז ואבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הדורות ממשיכים . סקערה של דור x y וz ומבט אל דור הטכנולגיה הנוכחי ומושגיו הביקורתיים שמעוררים תקווה בלבו של החוקר. פרופסור עוז אלמוג סוציולוג והיסטוריון אוניברסיטת חיפה עורעת ומגישה:רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש. צוות : חן עוז ואבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הקשר הארוך עם האמירויות, חשיבותה של ארהב ביחסים החשאיים , והאם ישראל כבר לא ״פילגש״? שיחות עם פרופ' אלי פודה מהחוג  ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית ומכון מתווים עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstock See omnystudio.com/listener for privacy information.

מקרי מבחן, מתימן ללבנון ומצריים והיחסים המיוחדים עם איראן עד המהפכה , שאף כללו  אפשרות למכור לה נשק. שיחות עם פרופ' אלי פודה מהחוג  ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית ומכון מתווים עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstock See omnystudio.com/listener for privacy information.

ישראל לא הייתה כה מבודדת ומוחרמת למעשה, מאז הקמתה ב-1948, היא שיתפה פעולה עם מדינות ומיעוטים מאחורי הקלעים. שיחות עם פרופ' אלי פודה מהחוג  ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית ומכון מתווים   עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstock See omnystudio.com/listener for privacy information.

תסמונת ״הפילגש״ והשימוש הרווח בשם השינוי במחלוקת בידי פוליטיקאים רבים.  שיחות עם פרופ' אלי פודה מהחוג  ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית ומכון מתווים  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstock See omnystudio.com/listener for privacy information.

משברים כלכליים ובריאותיים בשנים האחרונות מערערים את הסדר הקיים. המחאות בעולם ובישראל גרמו לעובדים לדרוש בחזרה את רשת הביטחון של המדינה – אז מדוע הרשת הזו לא נפרסת? נבדוק מי הגורמים והמוסדות בישראל בעלי האינטרסים המנוגדים לאנשים העובדים. עם פרופסור דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה. מגיש: אמיתי פוקמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

במקביל לצמיחת מודל מדינת הרווחה בעולם, בארץ ישראל שחווה מלחמות ומשברים, מתפתחת התנהלות אחרת בין המדינה לאזרחיה. לא כל הפועלים בארץ נהנים מהגנה ומהפירות שהשיגו הפועלים בעולם. המצב משתנה כאשר מפלגת העבודה חוששת לאבד את השלטון – אז תוקם בישראל באמת מדינת רווחה שתגן על הפועלים. זו תהיה אפיזודה קצרה עד לעליית הליכוד ולהפרטות בתקופת רבין השנייה . עם פרופסור דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה. מגיש: אמיתי פוקמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הפועל שהתחיל כאיכר או כאדם שעובד תחת גילדה, עכשיו בודד בעולם אפל. המפעלים העצומים שהוקמו במהפכה התעשייתית שואבים את כוחו ומכלים את שריריו. הוא חי בתנאים ירודים ומת בגיל צעיר – עד אשר הפועלים מצליחים להתארגן, להקים ארגוני עובדים ומפלגות פועלים ולדרוש הטבות בתנאי העבודה. הסדר הקיים מתערער בין מלחמות העולם ומהמשבר צומחת מדינת הרווחה . עם פרופסור דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה. מגיש: אמיתי פוקמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נתחיל את המסע שלנו עם בני ישראל במצריים וננסה להבין את צורת העבודה בתקופת המקרא. נמשיך באבולוציה של המשטרים דרך הפאודליזם כדי להבין את יחסי הכוחות של העבודה ואת מקומו של האדם הפשוט, הפועל שמבצע את העבודה עצמה. עם פרופסור דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה. מגיש: אמיתי פוקמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נבין את בית הגידול המערבי והמזרחי של הים התיכון נשמע על טבלאות גידוד וגני ספוגים. שיחה עם הד״ר שבי רוטמן ממוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שמורות הטבע הימיות שומרות מפני דיג עודף. דיג בישראל לא מהווה ביטחון תזונתי . סוגי דיג וגם יתרונותיו האפשריים של דיג. פרופ יוני בלמקר, מוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstock See omnystudio.com/listener for privacy information.

נבין את בית הגידול המערבי והמזרחי של הים התיכון נשמע על טבלאות גידוד וגני ספוגים. שיחה עם הד״ר שבי רוטמן ממוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstock .See omnystudio.com/listener for privacy information.

ההתחממות המסיבית של הים התיכון כמעבדה עולמית לשינוי אקלים . דרכי המחקר של השפעות ההתחממות ותחזיות. עם הפרופ׳ יוני בלמקר ממוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ההיסטוריה  של החורים השחורים וחשיבותו של שדה הכבידה ביצירתם. ד״ר בני טרכטנברוט אסטרופיסקאי מאוניברסיטת תל אביב.  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סוגי חורים שחורים והקשר בין גודל הגלקסיה שבה הם נמצאים לגודלם. ד״ר בני טרכטנברוט אסטרופיסקאי מאוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מותם של כוכבים שחורים והיווצרותם של חדשים . שיחה על עתיד הידע שלנו . ד״ר בני טרכטנברוט אסטרופיסקאי מאוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד מזהים חורים שחורים? מהאבל ועד טלסקופים בחלל ועד למדידות הגז שמקיף אותם. ד״ר בני טרכטנברוט אסטרופיסקאי מאוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, הפקה: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הפרעות בשינה ופתרונן. מכדורי שינה ועד לטיפולי לטיפול קוגנטיבי התנהגותי וחשיבה חיובית. ד"ר קרן אור חןמהחוג לפסיכולגיה בחיפה ומקימת המרכז לחשיבה חיובית בצפון . עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

חלומות. חשיבות החלומות, האפשרות לכוון תוכן אל החלום וגם דרכי פרשנות. ד"ר קרן אור חן מהחוג לפסיכולגיה בחיפה ומקימת המרכז לחשיבה חיובית בצפון עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

טיפוסי שינה קצרי טווח וארוכי טווח הם שונים לחלוטין. וגם מהי סביבה מייטבית לשינה? על חשיבות של החושך והתנאים הנכונים . ד"ר קרן אור חן מהחוג לפסיכולגיה בחיפה ומקימת המרכז לחשיבה חיובית בצפון עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה קורה לנו כשאנחנו נרדמים? מסע אל שלבי השינה והיקיצה. ד"ר קרן אור חן מהחוג לפסיכולגיה בחיפה והמרכז לחשיבה חיושית. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיק: אבי שמאי, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הולדת הבנקים המיסים המשונים כמו מס על חזה גדול אינפלציה וכסף מודפס. הרגעים בהיסטוריה שנולד הצורך. משה פרל מנכל איגוד הבנקים ועיתונאי לשעבר. סופר ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הווה. עידן הביטקויין. הפערים ההולכים וגדלים. הצריכה דוהרת קדימה ומה הפתרון? הצורך באמנה חברתית חדשה  בסגנון מדינת הרווחה של פעם. משה פרל מנכל איגוד הבנקים ועיתונאי לשעבר. סופר ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אל המהפכה החקלאית והיכולת של האדם לשלוט על הטבע לצרכיו..מהציידים לקטים אל המהפכה החקלאית והיכולת של האדם לשלוט על הטבע לצרכיו. משה פרל מנכל איגוד הבנקים ועיתונאי לשעבר . סופר ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהולדת העבדות שהפכה בני אדם למוצר, עד למהפכה התעשייתית ששינתה את פני העולם . משה פרל מנכל איגוד הבנקים ועיתונאי לשעבר. סופר ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

״הדיונים״ הטקסט הנוסף של מקיאוולי עוסק בחירות וברפובליקה ולא סותר את הנסיך. כיצד?  הדוקטור ניקול הוכנר המחלקה למדע המדינה והתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויואנה דייטש, הפקה אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מלחמת רוסיהה אוקריאנה. האם על שולחנו של פוטין מונח עותק של הנסיך? ניתוח של המלחמה.הדוקטור ניקול הוכנר המחלקה למדע המדינה והתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויואנה דייטש, הפקה אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"הנסיך " מהו מכתב המתנה למדיצי והעם הוא מכוון רק אל השליט האכזר ומתיר לו אכזריות או שמא גם לעם? הדוקטור ניקול הוכנרהמחלקה למדע המדינה והתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויואנה דייטש, הפקה אבי שמאי  See omnystudio.com/listener for privacy information.

מיהו מקיאוולי ובעיקר מקיאוולי יוצא מהכלא וכוצב במתנה עצות לבית מדיצי..הדוקטור ניקול הוכנר המחלקה למדע המדינה והתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויואנה דייטש, הפקה אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אופנה היא המזהמת מספר 2 אחרי הנפט. סיפור אסון ראנה פלאזה בבנגלדש שבן נהרגו יותר מאלף פועלות כסממן לתעשייה .מיטל פלג מזרחי החוג למדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר; ויואנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

רגולציה ואסטרטגיות של פתרון למשבר האופנה . חוק הקיימות הראשון בעולם באופנה שעולה בימים אלה בניו יורק. מיטל פלג מזרחי החוג למדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר; ויואנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הסיבות למשבר הגדול - פירוט הנזקים האקולוגיים משדה הכותנה עד לגזירה של הבד ועד למדף שלנו. מיטל פלג מזרחי החוג למדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר; ויואנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אופנה בישראל ומשמעותה תרומת הרשתות  החברתיות לזיהום. מיטל פלג מזרחי החוג למדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר; ויואנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מעזרא ונחמיה אל הספרים החיצוניים בתנ״ך ואל חז״ל הופעתו של מושג הגוי כמושג בינארי הם ואנחנו . פרופ ישי רוזן צבי ראש החוג לפילוסופיה יהודית ולמוד באוניברסיטת תל אביב ומכון הרטמן. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

יציאה למסע. לידתו של מושג הגוי בספר דברים כעם שלנו וגם השימושים  בנוכרי ובגר פרופ ישי רוזן צבי ראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ומכון הרטמן . עורכת ומגישה: רונה גרשןו, תחקיר: ויויאנה דייטש, הפקה: אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

 השימושים העכשווים במושג הגוי , מחוק השבות ועד גיור ומחשבות על שינוי. פרופ ישי רוזן צבי ראש החוג לפילוסופיה יהודית ולמוד באוניברסיטת תל אביב ומכון הרטמן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, הפקה אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

חלומות אצל מבוגרים וילדים, ותכני חלום בזמן קורונה  ד״ר קובי סגל פסיכולוג ואנליטיקאי מרצה בבר אילן ובאוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עובדות על חלומות, והיסטוריה של חקר החלומות מאריסטו   דרך פרויד .  ד״ר קובי סגל פסיכולוג ואנליטיקאי מרצה בבר אילן ובאוניברסיטת תל אביב. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

חלומות ואמנות, יצירה כסוג של מצב חלום מקרסוואה לאגי משעול ד״ר קובי סגל פסיכולוג ואנליטיקאי מרצה בבר אילן ובאוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עובדות על חלומות, והיסטוריה של חקר החלומות מאריסטו  דרך פרויד . ד״ר קובי סגל פסיכולוג ואנליטיקאי מרצה בבר אילן ובאוניברסיטת תל אביב. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אדפטציות תיאטרון וקולנוע מודרניות לשקספיר נאמנותן לרוחו וגם שימושים פוליטיים פרופסור אמריטוס אבי עוז חוקר שקספיר ובמאי הבית בתיאטרון אלפא. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, חחקיר: ויויאנה דייטשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הרגע בהיסטוריה בו פועל שייקספיר , רגע השינוי המעמדי מאפשר את נצחיותו. מי היה שקספיר ובאיזו תקופה פעל? פרופסור אמריטוס אבי עוז חוקר שקספיר ובמאי הבית בתיאטרון אלפא.  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, חחקיר: ויויאנה דייטשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האם יש סתירה בין הרומנטי לבין הפוליטי והמהפכני? פרופסור אמריטוס אבי עוז חוקר שקספיר ובמאי הבית בתיאטרון אלפא. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, חחקיר: ויויאנה דייטשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

צלילה לעומק שלושה מחזות מעניינים בקורפוס השקספירי פרופסור אמריטוס אבי עוז חוקר שקספיר ובמאי הבית בתיאטרון אלפא. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, חחקיר: ויויאנה דייטשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהם  חרקיo , כיצד  אוספים  אותם ומהי חשיבותם הגדולה  בשרשרת המזון ? עוז ריטנר מנהל אוסף הרכיכות והפרפראים במוזיאון הטבע. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

 מיהם העשים?  הקבוצה הענקית בטבע מונה סוגים רבים. על חיי הלילה שלהם, המחושים המיוחדים והראייה בשחור ובלבן.  עוז ריטנר מנהל אוסף הרכיכות והפרפראים במוזיאון הטבע. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בעלי כנפיים מכוסות בקשקשים. נלמד על חקיינות מתוחכמת  של פרפרים שמחכים כל מה שהם רואים בסביבתם בטבע. עוז ריטנר מנהל אוסף הרכיכות והפרפראים במוזיאון הטבע. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מיהן חיפושיות הזבל? מיהי פרת משה רבנו ומיהן חיפושיות מפציצות? על הייחוד של הקבוצה ועל נסיונות ההישרדות מול התחממות כדור הארץ .עוז ריטנר מנהל אוסף הרכיכות והפרפראים במוזיאון הטבע.  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

״המכיל והמוכל״ יחסים וזוגיות בכתבי ביון. קריאה בשידור בטקסט  שלו על אליס המאוהבת . ד״ר גילית הורוביץ, פסיכואנליטיקאית ממכון תל אביב לפסיכואנליזה. מחברת הספר ״על מציאות חושית ונפשית- עיונים בכתבי ביון״. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המהפכה הראשונה של ביון. הפסיכואנליזה היא נקודת מחשבה עכשווית ומעשית על החיים שאינה מעוגנת רק בעבר. ד״ר גילית הורוביץ, פסיכואנליטיקאית ממכון תל אביב לפסיכואנליזה. מחברת הספר ״על מציאות חושית ונפשית״ . עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המהפכה השנייה של ביון. המושג "o" .  ההבנה שיש הבדל בין מציאות חיצונית לתפיסה . ד״ר גילית הורוביץ, פסיכואנליטיקאית ממכון תל אביב לפסיכואנליזה. מחברת הספר ״על מציאות חושית ונפשית- עיונים בכתבי ביון״. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פרויד ומלאני קליין, עולם הפסיכואנליזה שביון נכנס אליו. מיהו ביון ומדוע לא שמענו עליו? ד״ר גילית הורוביץ, פסיכואנליטיקאית ממכון תל אביב לפסיכואנליזה. מחברת הספר ״על מציאות חושית ונפשית- עיונים בכתבי ביון״. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ניאו בורקס ופוסט בורקס. ההתקדמות של במאים וסופרים מזרחיים בני ימינו, האם היא מספיקה? פרופ רמי קמחי מבית הספר לתקשורת המונים אוניברסיטת אריאל עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, הפקה אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ההשוואה בין הסרטים לבין סופרי היידיש י. ל פרץ שלום עליכם והסיפור של המעברה כסיפור השטטל. פרופ רמי קמחי מבית הספר לתקשורת המונים אוניברסיטת אריאל עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, הפקה אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ההשוואה בין השטטל ובין מה שמתרחש בסרטי הבורקס. סרטי הבורקס לא מאפיינים את המזרחים אחא את תרבות היידיש. פרופ רמי קמחי מבית הספר לתקשורת המונים אוניברסיטת אריאל עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, הפקה אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהם סרטי הבורקס ? מחזור של סרטים עם  סימנים ודיון של מודרניות ופרה מודרניות . פרופ רמי קמחי מבית הספר לתקשורת המונים אוניברסיטת אריאל עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, הפקה אבי שמאיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המאבק האתיופי הופך ללאומי וגזעי ומחריף כל הזמן. עם ד״ר דוד רטנר חוקר אתיופיה וקרן אפריקה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

חלקם המושתק של העולים מאתיופיה במאבקים והמרכזיות שלו בחייהם. מדוע ישראל משתיקה זאת? עם ד״ר דוד רטנר חוקר אתיופיה וקרן אפריקה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ארץ במאבק תמידי. סיפורה של החזית העממית וחבל טיגראי עם הד״ר דוד רטנר חוקר אתיופיה וקרן אפריקה   עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

גלות יהויכין לא רוקנה את הארץ מתושביה אלא רק האליטה שגלתה לבבל. הארץ לא ריקה, הלב ריק. הפריפריה קיימת, לידתה של מיתוס הארץ הריקה.הפרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה אוניברסיטת תל אביב, הסטוריון של תקופת המקרא.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השלום האשורי והתיאור שלו בכרוניקות הבבליות שהן כמו יומני חדשות. עלייתה של בבל. הפרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה אוניברסיטת תל אביב, הסטוריון של תקופת המקרא.See omnystudio.com/listener for privacy information.

ממלכת אשור שולטת שלטון משוכלל ויעיל על יהודה. הפרופ' עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה אוניברסיטת תל אביב, הסטוריון של תקופת המקרא.See omnystudio.com/listener for privacy information.

חורבן בית ראשון ובית שני הסיפור מעבר לסיפור המקראי, בעזרת ארכיאולוגיה וטקסטים חיצוניים. התחלנו בכיבוש אשור את יהודה. הפרופ עודד ליפשיץ, ראש המכון לארכיאולוגיה אוניברסיטת תל אביב, הסטוריון של תקופת המקרא.    See omnystudio.com/listener for privacy information.

הסיפור שאנחנו מספרים על המאבק מאפשר לנו לחוש בנוחות. כיצד שוברים את הנרטיב האחד ומאפשרים סיפורים שונים? מי יהיו סוכני השינוי? שיחה עם פרופ דניאל ברטל פרופסור אמריטוס ונשיא האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית. עורכת ומגישה: רונה גרשות תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

התמקדות "בסכסוכים בלתי נשלטים" שמאפניהם הם אלימות משכם לפחות על פני דור אחד , ויש בהם מטרות קיומיות ועוד. מיהם סוכני הסכסוכים האלה ומה מטרתם? שיחה עם פרופ דניאל ברטל פרופסור אמריטוס ונשיא האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית. עורכת ומגישה: רונה גרשות תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קיומם של סיפורים שונים לגבי הסכסוך . הממסד שמנחיל סיפור אחד והצורך הפסיכולוגי של אנשים להיצמד אליו.שיחה עם פרופ דניאל ברטל פרופסור אמריטוס ונשיא האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית. עורכת ומגישה: רונה גרשות תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

היסטוריה של סכסוכים בעולם אילנד אלג'יר וישראל, תגלה קווים זהים. למשל דה לגיטמציה של האויב. שלילת האנשיות מן הקבוצה השניה והרשיון להרוג. בנוסף גם ערך הפטריוטיזם. שיחה עם פרופ דניאל ברטל פרופסור אמריטוס ונשיא האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית . עורכת ומגישה: רונה גרשות תלמי, תחקיר ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

דרכים לשפר ולשמר זיכרון . האם המוח הוא כמו מחשב? בין השאר פעילות אירובית של הגוף וטיפים לשליפה טובה של ידע. הפרופ אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה וחקר המוח אוניברסיטת בר אילן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי,תחקיר : ויויאנה דייטש ,טכנאי; ארז שלוםתמונה:shutterstock   See omnystudio.com/listener for privacy information.

פגיעות זכרון והאם ניתן לתקן חלק מהן . הפרעה בזכרון הדקלרטיבי והפרעות קשב . נדבר גם על סוגים רבים של הפרעות זכרון, אלצהיימר אמנזיה ועוד. הפרופ אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה וחקר המוח אוניברסיטת בר אילן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי,תחקיר : ויויאנה דייטש ,טכנאי; ארז שלוםתמונה:shutterstock See omnystudio.com/listener for privacy information.

תפקידה החשוב של השיכחה כמי שמאפשרת לנו להמשיך לתפקד וליצור. העמקה בסוגי זכרון שונים. הפרופ אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה וחקר המוח אוניברסיטת בר אילן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי,תחקיר : ויויאנה דייטש ,טכנאי; ארז שלוםתמונה:shutterstock See omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד אפשר למדוד איכות זכרון  ולאבחן . האם מה שרואים בקולנוע על איבוד זיכרון הוא אמיתי ? מה המדד לאמיתותו של הזכרון בבתי המשפט ובמשפטי אונס למשל הפרופ אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה וחקר המוח אוניברסיטת בר אי עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי,תחקיר : ויויאנה דייטש ,טכנאי; ארז שלוםתמונה:shutterstock See omnystudio.com/listener for privacy information.

סוגי זיכרון  סמנטי ואפיזודי זכרון ופרוטיביות ואיך מושפע הזכרון שלנו מידע והקשרים? הפרופ אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה וחקר המוח אוניברסיטת בר אילן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי,תחקיר : ויויאנה דייטש ,טכנאי; ארז שלוםתמונה:shutterstock   See omnystudio.com/listener for privacy information.

שיטת שיחה וכתיבה שהיא בסגנון הג׳ז על פי זלי גורוביץ. תגובות הילדים לפוליטיקה ולפגיעות מיניות ואיך מטפלים בהם? עם הד״ר תמר ורטה זהבי מחברת הספר ״אני ילדה פוליטית ״ בהוצאת רסלינג.See omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפורים מאבקים והעברה של גיבורים כמו מנדלה  או ראובן  אברג׳יל מהפנתרים השחורים . איך כותבים להם? עם הד״ר תמר ורטה זהבי מחברת הספר ״אני ילדה פוליטית ״ בהוצאת רסלינג.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הכל פוליטי-  מהי הפוליטיקה בעיני ילדים והאם אפשר שלא לדבר איתם עליה? הגדרות הפוליטיקה כאינטראקציה חברתית מימי אריסטו ועד ימינו . פוליטיקה בגנים , האם יש נושא לא ראוי? שיטת שיחה וכתיבה שהיא בסגנון הג׳ז על פי זלי גורוביץ. תגובות הילדים לפוליטיקה ולפגיעות מיניות ואיך מטפלים בהם? עם הד״ר תמר ורטה זהבי מחברת הספר ״אני ילדה פוליטית ״ בהוצאת רסלינג.See omnystudio.com/listener for privacy information.

המחאה ברוטשילד מול מחאת הדיור בעגמי וביפו . ההבדל בין המחאות והמפגשים המוזיקליים בכל אחת מהם. מהו מושג הבית שעולה ממחאות הדיור?  דר נילי בלקינד אתנו מוזיקולוגית, אוניברסיטת קולומביה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מוזיקה רוויה בערכים ומלאה בסממני כוח. איך זה בא לביטוי במאבק הישראלי פלשתיני?  דר נילי בלקינד אתנו מוזיקולוגית, אוניברסיטת קולומביה  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

דיון על ז'אנרים , סוגות לא משנות כשמגיעים לפוליטיקה. השימוש בהם הוא שמשנה ונותן להם כח. דר נילי בלקינד אתנו מוזיקולוגית, אוניברסיטת קולומביה  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה חוקרים אתנו מוזיקולוגים? מהם גבולות לאומיים ומהם גבולות של מוזיקה ומה קורה כשמנגנים על הגבול עצמו במחסום קלנדיה? ד"ר נילי בלקינד אתנו מוזיקולוגית, אוניברסיטת קולומביה עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האקדמיה והתעשיה. עתידה של התעשיה הוא בשותף פעולה פורה עם האקדמיה. מדוע ישראל עוד לא שם ומה יש עוד לעשות? שיחות עם פרופ' יוסף בן עזרא דיקן הפקולטה להנדסה במכון הטכנולוגי חולון. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המהנדס כמוביל בתחומי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. ממצלמות דיגיטליות עד למכוניות חשמליות שהן התחום המרכזי היום. מעמדו של המהנדס עולה. שיחות עם פרופ' יוסף בן עזרא דיקן הפקולטה להנדסה במכון הטכנולוגי חולון.  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק ראשון - ההיסטוריה של ההנדסה טרום  החשמל. ההבדל בין תחום הפיזיקה להנדסה. המנוע החשמלי ותחילתה של המהפכה ההנדסית. שיחות עם פרופ' יוסף בן עזרא דיקן הפקולטה להנדסה במכון הטכנולוגי חולון.  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סופרי המדע הם שחזו את עליית תוחלת החיים, היינלין אסימוב וסר ארתור סי קלארק. נדבר עליהם ועל רפואה שתעסוק במחיקת המערכת החיסונית ותעלה הרבה כסף. האם זו תהיה רפואה לעשירים בלבד? עם  הגרונטולג הד"ר יעקב בן שאול . מגישה ועורכת : רונה גרשון תלמי תחקיר ויויאנה דייטשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נפתח ברגע מותח העצה הרביעית לאריכות שנים טובה. ואלה הן -הורדת מתח, רפואת מניעה, תזונה בריאה וים תיכונית,  פעילות גופנית מתונה איבחון מוקדם של מחלות יצירת חברה וקהילה. הגדרת מטרות לטווח ארוך, כסף שינה טובה מודעות להישרדות. נסביר את כולן. עם  הגרונטולוג הד"ר יעקב בן שאול מגישה ועורכת : רונה גרשון תלמי תחקיר ויויאנה דייטש  See omnystudio.com/listener for privacy information.

פורשים את הסימנים לזיקנה וממשיכים  ל-10 הדיברות  לאריכות ימים טובה, בינהן כמובן תזונה. עם הגרונטולג הד"ר יעקב בן שאול מגישה ועורכת : רונה גרשון תלמי תחקיר ויויאנה דייטש    See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרק ראשון מיהו זקן  ומהי זקנה פותלגית? מדוע שמונה שנים מערוב חיינו יקבעו את זיקנתנו? נדבר על מבדק שמאפשר לכל אחד מאיתנו לקבוע האם הוא זקן. עם  הגרונטולג הד"ר יעקב בן שאול מגישה ועורכת : רונה גרשון תלמי, תחקיר ויויאנה דייטשSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"מבוסתן ספרדי לימינו", תחיית הלדינו התיאטרון, הרומנסות ופתגמים כדרך ללב הקהל. יצחק נבון וחוק הרשות ללדינו . שפת החקתייה - המרוקנית והלדינו ולסיום מבט אל עתיד אופטימי. עם פרופ שמואל רפאל , דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן וראש מכון סלטי לחקר הלדינו עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך כותבים לדינו? המאבק על שאלת הכתב העברי או הלועזי? הכרעת האקדמיה לשתי הצורות והבעייתיות שבה. השאלה כמה לדינו יודעים דוברי הלדינו. הגדרת המושג"שפה למחצה" עם פרופ שמואל רפאל, דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן וראש מכון סלטי לחקר הלדינו.    See omnystudio.com/listener for privacy information.

"הקהילות של הלדינו" - דוגמאות לקהילות כקהילת הבולגרים והטורקים, הגדרתם של חברי הקהילות  "היהודים הבלתי נראים" אלא שמשוחחים את השפה רק בינם לבין עצמם ולא בעולם החיצוני.  סיפורה של עיתונות הלדינו. שיחה עם פרופ שמואל רפאל, דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן וראש מכון סלטי לחקר הלדינו.                                    עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstock  See omnystudio.com/listener for privacy information.

"הלדינו שפת המרפסות"  היכן נולדה הלדינו ומהן הגבולות הגיאוגרפיים שלה . שיחה על ילדותו של החוקר ביון שיחות המרפסת של הלדינו ועל היותה שפת הספרדים ללא מולדת.  שיחה עם פרופ שמואל רפאל, דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן וראש מכון סלטי לחקר לחקר הלדינו. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstock  See omnystudio.com/listener for privacy information.

עיצוב בעתות משבר בכלל ובקורונה בפרט. המסיכות והחבילות המגיעות עד הבית וגם עיצוב רפואי, פרוטזות, מכשרי שמיעה ומשקפיים. עם פרופ' יהונתן ונטורה מהחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

על החלוציות בתחום בעיצוב ובאקדמיה בישראל והדוגמאות לנעשה כאן בארץ. ועל הקשר האפשרי בין עיצוב חברתי לכסף ופרנסה. עם הפרופ' יהונתן ונטורה מהחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה  האקדמית הדסהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהו התהליך העיצובי? מרגע הגיית המוצר ועד השלמתו והיכן נכנסת האידאולוגיה והערכים לתהליך. עם הפרופ יהונתן ונטורה מהחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תפקידו של המעצב כמתווך בין הלקוח לשותפי העיצוב וההשתמעויות הפוליטיות ההיסטוריות של כל בחירה עיצובית. עם הפרופ יהונתן ונטורה מהחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

חשיבותה של קריאה. ממודל מחומש ההורות. בחירה  טובה של ספרים לילדים  ובעיקר הדרך לדבר על טקסטים בצורה שמעצימה את הילדים.   על כוח הריגשי והמוסרי הנובעים מקריאה ותרגומם לחיי היום היום. פרופ דורית ארם ראש המעבדה לחקר הגיל הרך אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstock  See omnystudio.com/listener for privacy information.

אוריינות בין הורים לילדים. הפעם איך מלמדים כתיבה ואיך לימוד כתיבה נכון במשחקים פשוטים ישפיע על כל תהליכי הלמידה אחר כך. פרופ דורית ארם ראש המעבדה לחקר הגיל הרך אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ממשיכים עם מודל  חמשת השלבים ויישומיו. בפרק הזה נדבר על ארבעה עקרונות נוספים לשותפות. מנהיגות הומנית , מי אוחז בהגה. אהבה ללא תנאי והתנהגויות אהבה. עידוד לעצמאות - חולשה בחברה הישראלית. הנהגת כללים - כללים ולא גבולות . גבולות הם לא התנהגויות. הפרופ דורית ארם ראש המעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב    See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם יש בכלל הורות מיטבית ואיך היא מוגדרת? הצגת המודל המחומש בעל חמישה עקרונות וכלים כל העקרונות עוסקים  במודעות. העקרון הראשון בפרק הזה הוא של שותפות . מיהם המטפלים המטפלים ומיהם השותפים? הפרופ דורית ארם ראש המעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב    עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה נעשה עם הצפיפות העירונית ואיך לבנות נכון. מכאן אל המגזר החקלאי, הכעס הלא מוצדק על הקיבוצים- ניפוץ מיתוסים. פרופ רחל אלתרמן מתכננת ערים ומשפטנית פרופסור אמריטה בטכניון  חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

 דיור עירוני מחיר למשתכן העדפת הקנייה על השכירות ומי מנסה לגרום לנו לחשוב אחרת . מגדלים והבעיות  הרבות הכרוכות במגורים במגדלים הגבוהים שרובנו נגור בהם בעתיד. פרופ רחל אלתרמן מתכננת ערים ומשפטנית פרופסור אמריטה בטכניון  חוקרת בכירה במוסד  שמואל נאמן. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

״חוק המקרקעין החוק הגרוע במערב ״. רשות מקרקעי ישראל, בעלות וריכוזיות לאומית כגורמים להאטה והצורך במתן כוח לרשויות המקומיות. פרופ רחל אלתרמן מתכננת ערים ומשפטנית פרופסור אמריטה בטכניון  חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הגיאופוליטיקה של ישראל ויחסי יהודים ערבים ובראשם חוקים שמעבירים לידי המדינה קרקעות שלא עובדו וגם תביעות  על קרקעות. חוק התכנון והבניה והתחדשות עירונית . המונופול על מקרקעי ישראל והביקורת עליו ועל הפרטת הקרקעות. פרופ' רחל אלתרמן מתכננת ערים ומשפטנית פרופסור אמריטה בטכניון  חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן.  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויואנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מדיניות מקרקעין בישראל והירושה מימי המנדט והתורכים. הייחוד של ישראל כמדינה שרוב קרקעותיה בבעלות המדינה. תהייה מדוע חשובה ההשוואה אל העולם הרחב למרות השוני באופיין של מדינות. פרופ רחל אלתרמן מתכננת ערים ומשפטנית פרופסור אמריטה בטכניון  חוקרת בכירה במוסד  שמואל נאמן. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהם החסמים של הפמיניזם הדתי. שיחה על תאולוגיית העקידה האומרת שהמוסר לעיתים בקונפליקט עם צו האל וצריך להקריבו למען ההלכה.שיחה על התאוריה המהותנית שמשמעה כשאת נולדת אישה ישנו סט של תוכנות ותפקידים. שיחה עם הד״ר רונית  עיר שי, ראשת החוג למגדר בר אילן ועמיתה במכון הרטמן עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטשד, תמונה: הדס פרוש, פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהם החסמים של הפמיניזם הדתי. שיחה על תאולוגיית  העקידה האומרת שהמוסר לעיתים בקונפליקט עם צו האל וצריך להקריבו למען ההלכה.שיחה על התאוריה המהותנית שמשמעה כשאת נולדת אישה ישנו סט של תוכנות ותפקידים. שיחה עם הד״ר רונית  עיר שי, ראשת החוג למגדר בר אילן ועמיתה במכון הרטמ עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: וויאנה דייטשד, תמונה: הדס פרוש, פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי הביקורת  המרכזית והבונה של הפמיניזם על העולם הדתי מהם כלי השיח ומהם ההשגים שהושגו עד ימינו? שיחה עם הד״ר רונית עיר שי, ראשת החוג למגדר בר אילן ועמיתה במכון הרטמן  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: וויאנה דייטשד, תמונה: הדס פרוש, פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי ההסטוריה בין  השלושה האלה? מה בין נומוס, החוק וההלכה לבין נרטיב העולם הערכי והפילוסופי וכיצד הם ישפיעו האחד על השני. שיחה עם הד״ר רונית עיר שי , ראשת החוג למגדר בר אילן ועמיתה במכון הרטמן . עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: וויאנה דייטשד, תמונה: הדס פרוש, פלאש 90See omnystudio.com/listener for privacy information.

מטרות העל של החינוך ההומינסטי והתכנים שנלמדים בו. מה ההבדל בין ספרים גדולים לספרים טובים. חשיבותם של הטקסטים בחינוך. הד״ר יפתח גולדמן , ראש למודי החינוך במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: שרון לרנרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיטת החינוך ההומניסטית. תפקידו של המורה ומקומו של התלמיד כעומד במקום הראשון. שיחה על הבדלים ממערכות חינוך פתוחות ודמוקרטיות. הד״ר יפתח גולדמן , ראש למודי החינוך במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: שרון לרנרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בין מוסר לחינוך הומניסטי . מהו האדם המוסרי? האם אנחנו רוצים לדבר על חינוך מוסרי? קאנט ושילר ושיח הבחירה המוסרית. הד״ר יפתח גולדמן , ראש למודי החינוך במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עריכת סאונד: שרון לרנרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תחילת מסע. החינוך ההומניסטי ודרכיו לעילוי האדם ומיצוי האנושיות. המשבר הפנימי שטמון בחינוך מסוג זה. הקשר בין סוג החינוך לשלטון הדמוקרטי. הד״ר יפתח גולדמן, ראש למודי החינוך במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, עריכת סאונד: שרון לרנר, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מסע אל הגנום האנושי, אל הדיאנ איי ואראניי  אל מחלת הסרטן ואל הפתרונות והחידושים שצפויים בעתיד.מהם אר אנ איי , די אנ איי וריצוף גנטי . נלמד את מושגי הבסיס בתחום.    נשוחח גם על הגנום היהודי. שיחה עם הד"ר שירה אדר חוקרת בפקוטה לרפואה באוניברסיטה העברית. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי. ביצוע טכני: שלומי יצחק, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מסע אל הגנום האנושי, אל הדיאנ איי ואראניי  אל מחלת הסרטן ואל הפתרונות והחידושים שצפויים בעתיד. מהן מוטציות, איך הן מתפתחות ומהו תהליך סרטני?  שיחה עם הד"ר שירה אדר חוקרת בפקוטה לרפואה באוניברסיטה העברית. עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי. ביצוע טכני: שלומי יצחק, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נזקי די אנ איי בשירות הרפוה, כימותרפיה וגם מהו הקריספר שכולם מדברים עליו?  שיחה עם הד"ר שירה אדר חוקרת בפקוטה לרפואה באוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי. ביצוע טכני: שלומי יצחק, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מסע אל הגנום האנושי,מנגנונים לתיקון של די אני איי,  איך הם פועלים ומה קורה כשפעולתם נפגמת?  חכמתו של הגוף . שיחה עם הד"ר שירה אדר חוקרת בפקוטה לרפואה באוניברסיטה העברית עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי. ביצוע טכני: שלומי יצחק, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בסדרה זו נעסוק בחינוך מתמטי - והפעם, נדבר על ההתפתחות של התחום כתחום מחקרי והשאיפה להגיע אל החלל. ניתן מבט אל העולם, לכיתות ביפן מול כיתות בישראל והמתמטיקאים כבני משפחה אחת וקהילה. עם ד"ר שי אולשרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פיתוח חומרי לימוד, והשימוש בהם במתמטיקה בעולם משתנה. נדבר על הערכה בכלל והערכה ממוחשבת במתמטיקה, מה נדע על כל תלמיד ואיך נגרום למורה להשתמש בזה בעתיד? נלמד גם על החזון באקדמיה ועד כמה אנחנו רחוקים ממנו במציאות? עם ד"ר שי אולשרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נדבר על שימוש בנתונים (DATA) בהוראה ולמידה של מתמטיקה, וגם, על תלמידי המתמטיקה של העתיד. נעסוק במושג התיוג ומדוע אנחנו עדיין צריכים מורה אנושי שיהיה בכיתה? עם הד"ר שי אולשרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האם יש שיטה אחת טובה ללמד מתמטיקה? נלמד על גישת הקונסטרוקטיביזם והלומד במרכז - התאמה אישית. יתרונות וחסרונות של ספרי לימוד , מול עבודה עם כלים טכנולוגיים. עם ד"ר שי אולשרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה ההבדל בין צילום של תוכנה או מצלמת חוף לצילום של אדם פרטי? מיהו אומן הצילום ומדוע בעיני רבים הוא נתפס כבעל האומנות הגבוהה ביותר? שיחה עם הד"ר ינאי טויסטרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מתכריכי טורינו, יריעות פשתן שנמצאו בקתדרלת יוחנן המטביל בעיר בטורינו שבאיטליה, עליהם מופיעה דמות אדם סובל ועד למכונת טיורינג שהיא מודל המחשב. נסביר כיצד שני אלה מתקשרים להתפתחות הצילום. בפרק זה נציג גם את התיאוריה המרכזית של וילם פלוסר. שיחה עם הד"ר ינאי טויסטרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

התפיסות המתפתחות והמשולבות כלפי הצילום, צילום כתהליך טכני וגם כאוסף של דימווים. שיחה עם הד"ר ינאי טויסטרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הצילום הוגדר והובן אל מול הציור במאה התשע עשרה. הצילום הוגדר כרישום אור, כהמשך של הטבע דרך חוקי הפיזיקה והכימיה. שיחה על הטבע אל מול המעבר לעולמות הדיגטליים. שיחה עם הד"ר ינאי טויסטרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מתן שמות לרחובות הוא עניין של עשרות השנים האחרונות. מבט אל אירופה ומנהגיה ומחשבה על העיר המפוצלת ברלין. מחשבות על הפוליטיקה של שמות הרחובות בישראל ובעיקר על החלפת שמות. מה עומד מאחורי דרך השלום ואיך לא הוחלף עדיין שמו של רחוב הירקון? עם פרופסור מעוז עזריהוSee omnystudio.com/listener for privacy information.

״מדינת תל אביב״ הביטוי שנאמר לראשונה בשנות העשרים של המאה הקודמת נשאר איתנו. דמותה המורכבת של עיר שאינה מכילה בהכרח את ״שינקין מול ש״ס״ אבל מוגדרת שנים כמדינה בפני עצמה.בדיקת המושג ״עיר בלי הפסקה״ וכיצד הוא משפיע על הוויתה. שיחה עם פרופסור מעוז עזריהו See omnystudio.com/listener for privacy information.

חשיבותו של שם. מסע אל ההנצחה דרך שמו של אדם מיוון העתיקה ועד ימינו. מברוך ג׳מילי ועד לקבר החייל האלמוני. שיחה עם הפרופסור מעוז עזריהוSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הבנת הזיכרון  הלאומי כסכום ההנצחות במרחב. שיחה על סיפורן של אנדרטאות שהוקמו וכאלה שלא הוקמו וחשיבותם אינה פחותה, כמו זו של חללי צהל בכיכר רבין בתל אביב. שיחה עם הפרופסור מעוז עזריהו See omnystudio.com/listener for privacy information.

סיפורן של הקבוצות בארץ. היחס אל החברה הערבית ושייח ג'ארח כמקרה מבחן להשתקת קולות באזרחיות הישראלית. עם ד"ר גל לוי See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי אזרחות? מהגדרות האזרחות ביוון העתיקה ועד ימינו. האזרח כמעורב בענייני המדינה. תיאורית האזרחות המרובה של פרופסור פלד ששלטה בכיפה, חילקה את ישראל לקבוצות, האם היא עדיין תקיפה? עם ד"ר גל לוי See omnystudio.com/listener for privacy information.

ממחאת האוהלים למחאת "הלא נחמדים" - מה ההבדל בין מחאה למאבק וכיצד התקבלו השתיים בחברה הישראלית. דינן של מחאות כיום. עם ד"ר גל לויSee omnystudio.com/listener for privacy information.

השד העדתי ואזרחות. סיפור עלייתה של מפלגת ש"ס וגילגוליה של המפלגה כסיפור ההגמוניות והכוחות האזרחיים בישראל. עם ד"ר גל לוי See omnystudio.com/listener for privacy information.

ההיסטוריה של הגיימינג מתחילה אחרי מלחמת העולם הראשונה. נבדוק מיהם המתכנתים הראשונים ומה היו המשחקים הראשונים ונצא אל ראשית המחקרים. שיחה עם חוקר הגיימינג ומעצב המשחקים עמית בשאריSee omnystudio.com/listener for privacy information.

עולם המחקר מגלה את ״הגיימינג״. המחקרים על התנהגות תוקפנית אחרי משחק נתונים לביקורת. נדבר על הכניסה של הגיימינג לdsm כהתמכרות. נחדד את השאלה מה ההבדל בין התמכרות לבין משחק מתוך תשוקה. שיחה עם חוקר הגיימינג ומעצב המשחקים עמית בשאריSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נעסוק בהגדרות המשחק ומשחק כתרבות. אילו סטריאוטיפים, מוטיבים של גזענות ודיכוי מגדרי נמצא בהם והאם נמצא אותם גם בנרטיבים וגם במכניקה? וגם, איך מפתחים ומעצבים משחקים תוך מחשבה על כל אלה? עם עמית בשארי See omnystudio.com/listener for privacy information.

נדבר על מהו "הון תרבותי" על פי פייר בורדייה ועל ההתיייחסויות המאוחרות לעניין בפילוסופיה של טוקוויל. על הכלים העכשוויים לרכישת הון תרבותי. וגם, על חתונות בישראל כזירה של מעמדות. עם דוקטור דוד ריירSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למה כדאי לנו להתחקות אחר מקורות המזון שלנו? שיחה על דילמת הצלחת של מייקל פולן, שעוררה סערה בארה"ב והאם אפשר ליישמה בישראל? נעסוק גם בטבעונות ובהשקפות חברתיות. נלמד על תיאוריית האיזונים כאפשרות פיתרון לשאלות הנוגעות לצלחת. עם דוקטור דוד ריירSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האם ואן גוך יותר צרפתי או יותר הולנדי? מסע אל ארץ הולדתו הולנד, יחסיו עם המשפחה ועם הכנסייה. שיחה על ההשפעה הגדולה של צרפת עליו ועל הציורים שצייר בה. עם סיגל גליל See omnystudio.com/listener for privacy information.

נעסוק בואן גוך כדמות אל ביפן. נשמע את הסיפור על קניית ציור החמניות ועל אימוץ החמניות לסמל יחד עם ענף הדובדבן. נדבר גם על אסון הכור וסמלי ואן גוך ששימושו בו לריפוי.  עם סיגל גלילSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נדבר על השפעת ואן גוך על ציירי ההתיישבות החקלאית בארץ. נציג ואריאציה על ואן גוך כמבחן להתקבלות אומנותית כפי שהתבטאה בתערוכה התל אביבית. עם סיגל גליל   See omnystudio.com/listener for privacy information.

נתבונן עם החוקרת על שלושה ציורים מכוננים של האמן. החמניות, ליל כוכבים וענף עץ שקד. עם סיגל גליל See omnystudio.com/listener for privacy information.

נשאל מהי דמוקרטיה? נבין מדוע הדמוקרטיה האתונאית מעניינת אותנו ומה חבה הדמוקרטיה המודרנית לזו האתונאית? נדון במושג "האזרח" ונבין מהו שלטון אנכי. נחקור גם את מושג הדמוקרטיה הייצוגית. עם פרופסור עירד מלכיןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק זה נדון בדמוקרטיה המודרנית ונבדוק את מושגיה חסרונותיה ויתרונתיה. נבדוק את מושג ה"לובינג", נתהה על המושג "שבטים" ועל הנציגים הפוליטיים שהוא מייצר. נעבור לדבר על שיטת ההגרלות בניגוד לשיטה הקיימת ונבחן את סוגי ההגרלות האפשריות. עם פרופסור עירד מלכין See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הזה נצלול אל עולמות המיתולוגיה היוונית ונלמד שההגרלות נמצאות כבר בהם. החלוקה נמצאת בהגרלה ולא מגיעה מלמעלה. נספר את סיפורם של האלים, דרכו של המיתוס של הרמס ומיתוס. נקרא באיליאדה ובאודיסיאה ואל הגרלת הבחירה שנמצאת לעורכם עם פרופסור עירד מלכין See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הזה נתעמק בעניין ההגרלות, נלמד על מושג הצדק החלוקתי. נבדוק כיצד מחלקים את בשר הקורבן, וכיצד מגרילים ומחלקים קרקעות. נדבר גם על ירושה בהגרלה. עם פרופסור עירד מלכיןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק האחרון בסדרה נדבר על צידה הפוליטי של החלוקה השוויונית ושל ההגרלות. נדון במהפכת האזרחות, האדם כיצור פוליטי ומעורבתו האזרחית שמאפשרת את קיומה של הדמוקרטיה. וגם על הייתכנות לדמוקרטיה שכזאת במציאות הפוליטית העכשווית של ישראל. עם פרופסור עירד מלכיןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

השאלה המרכזית בפרק תעסוק בבחירה ובדת. נבדוק האם הכל רנדומלי או שמא מכוון? איך מתבטא רצון האלים בהגרלות? מה יאמרו הדתות השונות ובינהן הנצרות והיהדות על בחירה דרך הגרלות? עם פרופסור עירד מלכיןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק האחרון נדבר על הפירוק וסיבותיו, השנים שאחרי, הרצח של ג'ון לנון שעורר שוב עניין בלהקה, הנסיונות המוזיקליים של להקות אחרות לחכות אותה, הפריצה אל המחקר האקדמי וגם הביטלס וימנו אנו - הצלחת הלהקה ממשיכה. עם פרופסור עודד היילברונרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק זה נדבר על שאלת השמרנות או הריאקציונריות. צרכניי מוזיקה בעולם בוחרים להאזין על פי שאלה זו, נדון בדמותה המתעתעת של הלהקה. נסיים באלבום הלבן כמראה לשמרנות והמשפחתיות וכהסבר להצלחות המוסיקליות. עם פרופסור עודד היילברונרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נדבר על המהפכה המוסיקלית. על שנות ה60 הסוערות באירופה ומולן המשפחתיות של הלהקה. נעצור ונבחן את שלל ההשפעות המוסיקליות על הביטלס ונבדוק את תפקידו של כל חבר להקה ותפקידו של הביטלס החמישי ג'ורג' מרטין. עם פרופסור עודד היילברונרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נבחן את מושג האנגליות. האם המושג משתנה או קבוע?  נשאל על תרומתה של הלהקה למושג. ונבחן את ההצלחה הבינלאומית וסיבותיה. נדון בדת חילונית בתרבות המערב ונבין את הפיכתה של הלהקה לכזאת. עם פרופסור עודד היילברונרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נצא למסע ונערוך מבוא להיסטוריה של הלהקה. נבחן את שנות ה50 המשמעותיות באירופה של אחרי המלחמה ואת ההיסטוריה של ליוורפול בה צמחה הלהקה. עם פרופסור עודד היילברונרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בסדרת הפרקים הזו נעסוק באתיקה הרפואית על כל צדדיה, והפעם, על אתיקה ומקורותיה היווניים. נבין מהי "ביואתיקה" מושג חדש יחסית שנוסד אחרי מלחמת העולם השנייה ועוולותיה. נדבר גם על חוק זכויות החולה בישראל ובעולם. עם דוקטור מאיה פלד רזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי בריאות הפרט? מהי האוטונומיה של המטופל? מתי נוצר צורך להתערב בהחלטותיו? בדיוק בשאלות הללו עוסקות ועדות האתיקה בבתי החולים. החלטות של סיום חיים בעולם ובישראל. עם דוקטור מאיה פלד רזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי בריאות הציבור? האם הראייה הרווחה סותרת בהכרח את בריאות הפרט? נעסוק במגיפת הקורונה כמקרה בוחן מורכב של בריאות הציבור. עם דוקטור מאיה פלד רזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הרביעי נתמקד בניסויים ומחקרים בבני אדם. תפקידה של אמנת הלינסקי. ההסדרה החוקית של ניסויים בבני אדם בניגוד לניסויים בבעלי חיים והאמנה הקנדית בנושא יופיה ויתרונותיה. עם דוקטור מאיה פלד רזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהו ענף האתיולגיה החוקר בעלי חיים בסביבתם הטבעית ומה מקורותיו? נערוך השוואה בין בעלי חיים לבני אדם, במושג הבית והמרחב והשימוש הדומה במרחב. וגם הקשר בין כל אלה לחרדה  והתבטאות של התנהגות כפייתית, ocd, אצל עכבריםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק זה נדבר על יחסי טורף נטרף, הדמיון בין בעלי החיים לבני האדם כשהם מותקפים. נגלה מדוע בריחה, לחימה או קפיאה הם מנגנונים זהים לכולםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי קוגניציה ואיך חיה מזהה את עצמה? קופים וגם נמלים מזהות עצמן במראה, האם זהו סימן לקיומה של הכרה? שימוש בכלים מעיד על תודעה, האם היא זהה לזו המאופיינת בבני אדם?See omnystudio.com/listener for privacy information.

שיחה על רגשות של בעלי החיים, מעקב אחרי טקסי אבל ופרידה. נסיונות לפרש צחוק והתחקות אחר סימנים לאהבהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

השפעת המדינה על האומנים. הקמת מושבות האמנים בעין הוד ירושלים ויפו. אמנות באוניות צים ומפעלי הקרמיקה. חלוקת התקציבים לאומנים ולמוזיאונים. מדוע המושג "אמנות מגויסת" לא מתאים להתרחשות בזירה הישראלית?See omnystudio.com/listener for privacy information.

שיחות על הנושאים המרכזיים שעולים באמנות הפלסטית הישראלית. הפרק עוסק בביטוי של האמנות לצבא ולמלחמות ישראל, אומנות שמתבטאת בלא מעט מפעלי הנצחה ואנדרטאות. הפרק עוקב אחר אמנות של אחרי השואה ובודק גם את החילוניות ואת העיסוק בשפה ובגופניםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

זרמים באמנות הישראלית, מי יצר אותם? משמעותו של הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה וגם ביקורת על הזרמים "אופקים חדשים" ו"דלות החומר"See omnystudio.com/listener for privacy information.

בסדרת הפרקים הזו נדבר על מצבה של האמנות בישראל טרום הקמתה וגם בימי המנדט הבריטי. על הופעתו של דוד שץ והקמת המוסד האקדמי "בצלאל"See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הראשון בהרצאה המוזיקלית "רומן עלים - סיפור על יחסים בין אנושות וטבע" נציג את השלבים הראשונים בזוגיות, שאולי כבר שכחנו מהם, ואת האופנים שבהם השפענו זה על זה - טבע על אנושות ואנושות על טבע. נעבור דרך רגעים מרתקים בפרה-היסטוריה ובהיסטוריה ונגיע אל סוף המאה ה-18.עם דן בר יעקוב וגיל מרקוביץ     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השני בהרצאה המוזיקלית "רומן עלים - סיפור על יחסים בין אנושות וטבע" נצלול לעומקה של המאה ה-19 רצופת הטלטלות והשינויים. נמשיך לעקוב אחרי האופנים שבהם הטלטלות שינו את האנושות, את הטבע ואת היחסים בין השניים. ננסה ללמוד למה מצפה כל צד בזוגיות, וכיצד אפשר, בכל זאת, להצילה ולאפשר לבית שלנו ולנו להמשיך להתקיים.  עם דן בר יעקוב וגיל מרקוביץ       סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נתחיל במבוא לפסיכולוגיה חברתית, וממנו נצלול אל סקירת הסרטים של דיסני. "שלגיה ושבעת הגמדים" תחשוף את התבנית העלילתית שתלווה אותנו במסע זה, תאפשר לנו לדון בתקופה הקלסית של יצרנית התוכן, דיסני, וממנה נעבור אל התקופה המכונה "הרנסנס". נסיים את הפרק באמצע שנות ה-90 בסרט אלאדין       סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך את סקירת הסרטים של דיסני, כדי לבחון כיצד השתנו, או התקבעו, ייצוגי המגדר במשך השנים. עוד בתקופת הרנסנס נפגוש את פוקהונטס, הגיבן מנוטרדאם, מולאן, ולבסוף נגיע אל התקופה העכשווית וננתח את "פלונטר", "לשבור את הקרח" ו"מואנה". נחשוב יחד על כל מה שעדיין חסר בתכנים של דיסני, ונתהה מה המיינסטרים מלמד על החברה האנושית שאנחנו. עם דן בר יעקוב וגיל מרקוביץ     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הבנת התרבות החומרית הקדומה ביותר, זו הזמינה במחקר הארכיאולוגי, עוברת בהגדרת תקופת הפלאולית, תיחומה בגבולות זמן והיכרות עם דרכי הזיהוי והקיבוע של תתי הזמנים בתקופה זו. נלמד כיצד אפשר לגלות, באמצעות חומר - אבן, את המשימות שביקש האדם למלא וכיצד התנהג לפני מאות אלפי ומיליוני שנים  עם פרופסור אראלה חוברס       סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נבחין בין "מוצא האדם" ובין "תרבות חומרית", ובעצם בין התפתחות ביולוגית והתפתחות התנהגותית של האדם. נכיר כמה מינים ממשפחת האדם, הומונינים, ונחפש את השלב שבו  הופיעה התרבות החומרית בשני אתרים באפריקה.  עם פרופסור אראלה חוברס     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נתמקד בתקופת המעבר מהפלאולית התחתון לפלאולית התיכון, תקופה שבה התרחשו שינויים רבים, ובהם כניסתן של קבוצות אפריקניות לאזור הלבנט, שימוש באש, שימוש במערות. נכיר שיטות תארוך שפותחו בסוף המאה ה-20, המסייעות להבנת הממצאים מאתרים אלה. עם פרופסור אראלה חוברס     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את הפרק הרביעי נייחד למושג "העברה תרבותית", ונשאל באיזו מידה ההעברה התרבותית היא תהליך רצוני ומכוון, ולא השתנות מקרית של פעולות. נעלה שאלות בנוגע להבדל בין סחף תרבותי והעברה תרבותית, בנוגע לדומה ולשונה בין אבולוציה והתפתחות תרבותית. עם פרופסור אראלה חוברס     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך את המסע בהיכרות עם ההיסטוריה של יפן והאופן שבו אירועים פוליטיים ומדיניים השפיעו על האומנות היפנית. נמשיך ללמוד על המלחמה הגדולה, נספר על המפגש של יפן עם הפורטוגזים, שיצר היכרות עם נשק חם, הדת הנוצרית וציור השמן. נמשיך אל המאה ה-16, שבמהלכה פגשה יפן את ההולנדים ופיתחה איתם יחסי מסחר פורים.שיחה עם ד"ר אילת זהר סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing   סילבוס   ציור, טויו סאשו https://www.youtube.com/watch?v=GxEAkrTK48s   מסעו של מגלאן  https://www.youtube.com/watch?v=I_LyY8UPIM4   המפגש הראשון בין יפן לאירופה, פורטוגל https://www.youtube.com/watch?v=qu-pSBEnMt4   ציורי נאנבן, מפגש עם יוקיאה קאמיה, אוצרת ראשית, אגודת יפן, ניו יורק https://www.youtube.com/watch?v=Mt85wxh18mg   סאנדאקן 8 באתר IMDB https://www.imdb.com/title/tt0073654/       הרצאה בנושא הדפסי אוקיו-אה https://www.youtube.com/watch?v=46w-140Zf9E&t=1191s   הדגמה של הדפסת אוקיו-אה https://www.youtube.com/watch?v=t8uF3PZ3KGQ   תיאטרון הקבוקי https://www.youtube.com/watch?v=6oZu80KZAM4&t=217sSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נצטייד במושגים ובתפיסה מחשבתית שיאפשרו לנו ללמוד את התהוותן של התרבות והאומנות היפניות. נדלג בין תחנות בהיסטוריה של יפן, כדי שנבין את עומקם והסתעפותם של השורשים של התרבות היפנית. עם דוקטור אילת זהר   סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing   סילבוס   תקופת ג'ומון - אובייקטים במוזיאון המטרופוליטן, ניו יורק https://www.metmuseum.org/toah/hd/jomo/hd_jomo.htm       תקופת ג'ומון - אתר התיישבות בשם "סנאי-מרויאמה" https://sannaimaruyama.pref.aomori.jp/english/   פסלי האניווה https://smarthistory.org/haniwa-warrior/   קברי קופון https://www.youtube.com/watch?v=ZkUIMRTEe-k   הוריו-ג'י https://www.youtube.com/watch?v=BJO6JVwt8j0       הנסיך שוטוקו https://smarthistory.org/shotoku   מקדש איסה https://www.youtube.com/watch?v=lTMaB6WZ4Co  See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את שלושת העשורים האחרונים ביפן ואת הביטויים האומנותיים שלהם. המשבר הכלכלי, התעצמותה של סין, הפנמת תרבות המערב, והחיפוש אחר האומנות היפנית המקורית. נלמד מהי בעיית הפריפריה היפנית וכיצד היא דווקא מקדמת יוזמות יצירתיות, ובהן יוזמות ליצירה אומנותית ותצוגה של תערוכות. עם דוקטור אילת זהר   סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing   סילבוס   מידע על אודות תקופת Heisei ביפן https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/13439006.2019.1688930   נשים צלמות ביפן בתקופת Heisei https://www.lensculture.com/articles/ibasho-gallery-female-force-from-japan-12-noteworthy-new-photographers   האוצרת, קאסאהרה מיצ'יקו https://prixpictet.com/nominators/kasahara-michiko/   הצלמת, אישיאוצ'י מיאקו https://www.sfmoma.org/artist/miyako_ishiuchi/   סופרפלאט (Superflat) - הפרויקט של האמן מורקאמי טקאשי   https://www.theartstory.org/movement/superflat/history-and-concepts/    ילד קטן (Little Boy) - הפרויקט של האמן מורקאמי טקאשי https://www.japansociety.org/little_boy_the_arts_of_japans_exploding_subculture   מאמר בנוגע ל"נשות הנוחות" של הצבא היפני https://www.awf.or.jp/e1/facts-12.html   מידע בנוגע לסגירת התערוכה "חופש הביטוי" בטריאנלה של אייצ'י https://aichitriennale2010-2019.jp/en/artwork/A23.html   https://artdesign.unsw.edu.au/sites/default/files/the_2019_aichi_triennale-_notes_on_after_freedom_of_expression_reuben_keehan.pdf   מידע על אודות "ניפון קאיגי", ועידת יפן https://apjjf.org/2017/21/Tawara.html   "מעבר להירושימה: שובו של המודחק" (2015), הגלריה האוניברסיטאית לאומנות, אוצרת: אילת זהר https://www.mekomit.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%99%D7%A4%D7%9F/   https://www.academia.edu/14267304/Beyond_Hiroshima_The_Return_of_the_Repressed_Wartime_Memory_Performativity_and_the_Documentary_in_Contemporary_Japanese_Photography_and_Video_Art_ISBN_978_965_7160_41_1   יחסי פריפריה ומרכז ביפן סיפור הטריאנלה של אצ'יגו צומארי https://www.echigo-tsumari.jp/en/ סיפור הטריאנלה של סטואוצ'י https://setouchi-artfest.jp/en/   האתר האישי של דוקטור אילת זהר https://telaviv.academia.edu/AyeletZoharSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך ללמוד כיצד אירועים משמעותיים בהיסטוריה של יפן השפיעו על האומנות שנוצרה בה. נתמקד במחצית השנייה של המאה ה-19, כשיפן החלה להשתתף בתערוכות בינלאומיות ועוררה התלהבות גדולה. נלמד אילו השפעות היו לציור היפני על הציור האירופי ולהפך, ובעקבות מה עלה הצורך בגיבוש ציור יפני חדש. עם דוקטור אילת זהר   סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing   סילבוס   יפן בתערוכות העולמיות הגדולות במאה ה-19 באתר הספרייה הלאומית של יפן https://www.ndl.go.jp/exposition/e/s1/index.html   אנטוניו פונטאנסי, 1818-1882 https://en.wikipedia.org/wiki/Antonio_Fontanesi   ארנסט פנולוסה, 1853-1908 https://asia.si.edu/wp-content/uploads/2017/09//Fenollosa-Ernest.pdf   אוקאקורה קאקוזו (טנשין), 1863-1913 https://www.jstor.org/stable/42801039?seq=1#metadata_info_tab_contents אתר המוזיאון של אוקאקורה קאקוזו באיבראקי http://www.tenshin.museum.ibk.ed.jp/07_english/03_tenshin.html   ניהונגא https://www.yamatane-museum.jp/english/nihonga/ https://www.theartstory.org/movement/nihonga/ טקאהאשי יואיצ'י, 1828-1894 https://www.momak.go.jp/English/exhibitionArchive/2012/393.html https://www.canvasjournal.ca/blog/an-ambiguous-instant-oiran-or-takahashi-yuichis-portrayal-of-a-plural-japan קורודה סייקי, 1866-1924 https://www.tobunken.go.jp/kuroda/gallery/english/life_e.html https://www.tnm.jp/modules/r_free_page/index.php?id=1759&lang=en אומנות יפנית במוזיאון לאומנויות יפות, בוסטון https://mfa.org/collections/asia "ספר התה" - אוקאקורה קאקוזו https://www.kibutz-poalim.co.il/page_58083 פוקוזאווה יוקיצ'י, 1835-1901 https://www.keio.ac.jp/en/about/philosophy/fukuzawa.html ציור סנסו-גא https://www.japantimes.co.jp/culture/2018/01/20/books/exploring-war-woodblock-prints/ מאמר על הפרדת השינטו והבודהיזם https://www.jstor.org/stable/1062445?seq=1#metadata_info_tab_contents https://nirc.nanzan-u.ac.jp/nfile/2563     ניהונגא - הדור השני  https://brill.com/view/title/20811 יוקויאמה טאיקן, 1868-1958 https://taikan.tokyo/English.html https://manabi-japan.jp/en/art-design/20180613_3288/See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השביעי נלווה את השינויים הדרמטיים שעברה יפן מרגע סיומה של מלחמת העולם השנייה. נלמד את השליטה האמריקנית ביפן ואת השפעתה על הסדר החברתי-כלכלי, על התרבות הכללית והאישית ועל האומנות שנוצרה בשנות ה-50. נכיר את קבוצת "גוּטָאיי", נדבר על הסרט "רשומון" ועל מחול הבוטו.  עם דוקטור אילת זהר   סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing   סילבוס   חוקת יפן, 1947 https://www.cfr.org/japan-constitution/japans-postwar-constitution   קבוצת "גוטאי" http://web.guggenheim.org/exhibitions/gutai/   שיראגה קזואו מקבוצת "גוטאי" https://www.cobosocial.com/dossiers/kazuo-shiraga-retrospective-tokyo/   זן בארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-20 https://trace.tennessee.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1463&context=utk_gradthes   מאמר על אנקוקו בוטו - היג'יקטה טאצומי https://theclassicjournal.uga.edu/index.php/2019/02/06/the-body-as-the-universe-hijikata-tatsumis-ankoku-butoh-and-georges-batailles-informe/   סרטון תעודי - היג'יקטה טאצומי https://youtu.be/jHAg_qx8MNo   אמן הבוטו, אונו קזואו https://www.youtube.com/watch?v=hzmkYu0d8rM       מאמר על אודות יאנגיטה קוניאו והאתנוגרפיה של טונו https://www.jstor.org/stable/40540298?seq=1   רשומון, אקירה קורוסאווה https://www.youtube.com/watch?v=6B8FySbsUsM   https://www.jstor.org/stable/23437499?refreqid=excelsior%3Ab47edd831acdcbce81f8073272af8531&seq=1#metadata_info_tab_contents   קונג'אקו מונוגאטרי, סיפור המקור של ראשומון (מאה 13) https://muse.jhu.edu/article/637214   https://www.japantimes.co.jp/culture/2018/05/05/books/book-reviews/japanese-tales-times-past-one-thousand-years-later-konjaku-still-educating-readers/   אקוטגאווה ריונוסוקה, אמן הסיפור הקצר https://washburn.edu/reference/bridge24/Akutagawa.html   נערות פן-פן https://www.sup.org/books/title/?id=21270   הצלם, קן דומון https://www.japantimes.co.jp/culture/2017/04/16/arts/ken-domon-artistry-real-life/   צלם, המאיה הירושי, מהומות אמפו 1960 https://www.sfmoma.org/artist/shomei_tomatsu/   מהומות אמפו, 1960 - צילומים של המאיה הירושי https://visualizingcultures.mit.edu/tokyo_1960/index.html   https://visualizingcultures.mit.edu/protest_art_50s_japan/index.htmlSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך את מסע ההיכרות עם האומנות היפנית, ונייחד את הפרק לעשייה האומנותית בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, שבמהלכן המשיכה יפן את תהליך ההתאוששות. נעסוק בעבודותיה של האומנית יאיואי קוסאמה, באוונגארד הקולנועי היפני ובתנועות הצילום VIVO ו-PROVOKE. עם דוקטור אילת זהר   סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing   סילבוס   אולימפיאדת טוקיו ורכבת הקליע, 1964 https://www.olympic.org/news/tokyo-1964-a-remarkable-success-story   https://www.nippon.com/en/features/h00078/   מלחמת וייטנאם ואוקינאווה https://www.japantimes.co.jp/news/2015/03/07/national/history/forgotten-history-okinawa-vietnam-war/   האמנית, קוסאמה יאיואי https://www.youtube.com/watch/rRZR3nsiIeA   https://www.academia.edu/17353235/Yayoi_Kusama_The_Jewel_the_Mirror_and_the_String_of_Beads_N_Paradoxa_33_Jan_2014_5_15   האמן, אקסגאווה גמפיי ומשפט זיוף שטר 1000 הין https://muse.jhu.edu/article/28006   הקולנוען, נגיסה אושימה https://www.criterion.com/current/posts/1108-in-the-realm-of-the-senses-some-notes-on-oshima-and-pornography   הקולנוען מסאו אדאצ'י  הסרט "רוצח סדרתי", 1964: https://www.youtube.com/watch?v=2t4ztcQnLdA     תיאוריית הנוף: https://www.jstor.org/stable/j.ctv56fgjm.14?seq=1#metadata_info_tab_contents     קנזו טנגה ותנועת המטבוליזם באדריכלות יפן https://www.thoughtco.com/what-is-metabolism-in-architecture-177292   https://www.youtube.com/watch?v=OpwcTQ5RKbw   האמן, איקו הוסואה https://www.moma.org/artists/2735   תנועת הצילום VIVO https://www.theguardian.com/artanddesign/gallery/2020/sep/09/rising-sons-the-radical-photography-of-postwar-japan-in-pictures   תנועת הצילום Provoke https://www.1854.photography/2018/11/50-years-since-provoke/   קטלוג התערוכה "צילום יפני חדש" (1974)  https://www.moma.org/documents/moma_catalogue_2525_300298255.pdfSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את הפרק הרביעי נייחד למפגש בין יפן לארצות הברית, שהתרחש ב-8 ביולי 1853. המפגש עורר מחלוקות ביפן והשפיע גם על האומנות. באומנות באו לביטוי הדעות הקדומות שבהן החזיק כל צד כלפי האחר וההבניות החברתיות של כל אחת מהתרבויות. נלמד מהן תמונות יוקוהמה, נלמד אילו תהליכי מודרניזציה התרחשו ביפן, לאן עבר המוקד המדיני והתרבותי וכיצד השתנה מודל החיקוי של יפן. עם דוקטור אילת זהר   סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing   סילבוס   קומודור מת'יו פרי והספינות השחורות https://www.youtube.com/watch?v=Mq1A7lBaS_c   הספינות השחורות והסמוראים https://visualizingcultures.mit.edu/black_ships_and_samurai/bss_essay01.html   תמונות יוקוהאמה https://visualizingcultures.mit.edu/yokohama/index.html   סרטון על הצלם פליקס ביאטו https://www.youtube.com/watch?v=rptbXU_qwXw&t=55s   הרצאה על ברון ריימונד פון שטילפריד https://www.youtube.com/watch?v=_r-AGXphD3c&t=177s   הציור "בית סוחר אירופאי ביוקוהאמה" - אוטגאווה סאדהידה, 1861 https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Utagawa_Sadahide_(1861)_Home_of_Foreign_Merchants_in_Yokohama.jpg   תצלומי הסמוראים - ג'ק פיליפ פוטו, 1862-1864 https://www.prm.ox.ac.uk/event/the-last-samurai   תצלומים של יפן במאה ה-19 https://chnm.gmu.edu/worldhistorysources/r/19/whm.html   הרצאה על רסטורציית מייג'י https://www.youtube.com/watch?v=uvTlTTOZ81o   ציור השמדת פעמוני מקדש בודהיסטי - האיבוצו קישאקו https://en.wikipedia.org/wiki/File:Nagane_Tanaka_Haibutsu_Kishaku.jpg   ציור פגיעה במקדשים בודהיסטיים - האיבוצו קישאקו https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Haibutsu_kishaku.jpg   ציור פסלים ערופי ראשים - האיבוצו קישאקו https://www.photolibrary.jp/mhd3/img307/450-2013091823352078153.jpgSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את תהליכי ההתעצמות של הלאומיות היפנית, החל מההשראה, דרך פעולות הכיבוש וכלה בהשפעות של אלה על האומנות היפנית. נלמד מהו פיקטוריאליזם יפני, איזה סוג של צילום התפתח ביפן, כיצד עוצבו הרחובות, ונגיע עד מלחמת העולם השנייה ויחידת הציירים שהוקמה בצבא יפן, שציוריה משקפים את התפיסה העצמית היפנית בתקופה. עם דוקטור אילת זהר   סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing   סילבוס   מלחמת רוסיה-יפן בהדפסים https://visualizingcultures.mit.edu/throwing_off_asia_03/toa_essay01.html ועידת ורסאי מנקודת מבט יפנית https://www.carnegiecouncil.org/education/1919/japan פוקוהארה שינזו, פוקוהורא רוסו ופיקטוריאליזם בצילום  https://www.jstor.org/stable/43945799?seq=1#metadata_info_tab_contents נערות בגינזה, 1930 https://www.youtube.com/watch?v=1c2ElCTJ998&t=5s תנועת MAVO https://monoskop.org/MAVO https://www.openculture.com/2019/10/download-full-issues-of-mavo.html הציור "טיפסי", 1930 - קובאיאקאווה קיושי, 1898-1948 https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Kobayakawa_Tipsy.jpg     הציור "סקי", שנות ה-30 של המאה ה-20 - אֶנוֹמוֹטוֹ  צ'יקטושי, 1898-1973 http://kagedo.com/wordpress/g/enomoto-chikatoshi-byobu-young-beauty-adjusting-skis/     חומרים על פוג'יטה צוגוהארו, 1886-1968 https://www.vogue.com/article/musee-maillol-tsuguharu-foujita https://pen-online.com/arts/the-golden-years-of-foujita/?scrolled=0 https://www.jstor.org/stable/42800262?seq=1#metadata_info_tab_contents https://www.frieze.com/article/parisian-salons-japanese-nationalism-compelling-story-painter-leonard-foujita https://www.researchgate.net/publication/323802381_Fujita_Tsuguharu's_Transformation_from_a_Modernist_to_a_War_Painter/fulltext/5aabb88aa6fdcc48f2b127cb/Fujita-Tsuguharus-Transformation-from-a-Modernist-to-a-War-Painter.pdf חומרים על הורינו מסאו, 1907-1998 https://quod.lib.umich.edu/t/tap/7977573.0008.207/--rerouting-the-modernist-visions-of-horino-masao-territorial?rgn=main;view=fulltext https://dukespace.lib.duke.edu/dspace/bitstream/handle/10161/13260/modernity_2014.pdf?sequence=1&isAllowed=y     הרצח של נאנגינג, 1937 https://www.theatlantic.com/international/archive/2012/01/the-nazi-leader-who-in-1937-became-the-oskar-schindler-of-china/251525/ הקיסר הירוהיטו והגנרל מקארתור https://medium.com/@izana/the-meaning-behind-this-picture-of-emperor-hirohito-and-general-macarthur-e94d5ff2b91dSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נייחד את הפרק לאחת התחנות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של יפן: המפגש עם סין במאה השישית. נלמד איזו השראה היוותה סין ליפן, וכיצד השפיעה על השפה, הספרות, המשטר והתרבות ביפן. נלמד אילו אתגרים פוליטיים, צבאיים וערכיים ניצבו בפני יפן וכיצד אלה באו לביטוי באומנות. עם דוקטור אילת זהר   סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing   סילבוס   עלייתה ונפילתה של תקופת טאנג https://www.youtube.com/watch?v=CX38U0aQ88s   הסברים על מערכת הכתיבה היפנית https://www.youtube.com/watch?v=r7a8OjvViwE   קובו דאישי https://vimeo.com/428112136   תקופת נארה https://www.youtube.com/watch?v=Gb3qRa0P76k   מקדש טודאיג'י, נארה https://www.youtube.com/watch?v=MFWMAlSmfto   הומי ק. באבא - על החיקוי והאדם https://www.jstor.org/stable/778467?seq=1#metadata_info_tab_contents   תקופת היאן https://www.youtube.com/watch?v=ZnZEoOJ-cxE&feature=emb_title   מעשה גנג'י - מתוך תערוכה במוזיאון המטרופוליטן, ניו יורק כללי https://www.youtube.com/watch?v=CQN8qOAF4Xo חלק א https://www.youtube.com/watch?v=5_d2ax-DxPg חלק ב https://www.youtube.com/watch?v=CXW4hHv8ozE   קליגרפיה סינית, אחיזה במכחול, בסגנונו של מי פו https://www.youtube.com/watch?v=m6e4Z-17MG8   אלן ווטס על ציור זן https://www.youtube.com/watch?v=yrmvLkm84Xo   ציור במבוק בדיו https://www.youtube.com/watch?v=aw4kEVDSx9ASee omnystudio.com/listener for privacy information.

את פרק הסיום נייחד לשאלה כיצד השתנו מעמדם ותפיסתם המדעית-חברתית של המושגים אאוגניקה ומנדליזם החל מסופה של מלחמת העולם השנייה ועד היום. נציג שאלות בנוגע לאפשרות להפריד את המדע מהחברה ולייצר מדע נקי לחלוטין, ניטרלי ואובייקטיבי. עם דוקטור אמיר טייכר     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את המושג אאוגניקה, שהוטבע בשנות ה-80 של המאה ה-19. נלמד מה היו המחשבות שהטרידו אאוגניקאים, מחשבות שבעקבותיהן החלו להתאגד בארגונים המבקשים לקחת אחריות על התורשה האנושית. נכיר חוקי עיקור שחוקקו באירופה ובארצות הברית ונתגלגל עד חוק העיקור הנאצי ויישומו לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. עם דוקטור אמיר טייכר     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד את האופן שבו תיאוריות ועקרונות מדעיים בתחום התורשה השתלבו בחברה במהלך השנים. נציג שאלות הנשאלות בתחום התורשה ומעסיקות את האנושות, ונכיר את גרגור מנדל, שהשפיע רבות על תחום התורשה ושעבודתו תלווה אותנו בפרקים הבאים. עם דוקטור אמיר טייכר     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בתחילת המאה ה-20 עבודתו של מנדל התגלתה מחדש ורעיונותיו נקשרו ברעיונות אחרים עד שהתקבל השם "מֵנְדליזם" לתאר את חוקי התורשה. נלמד אילו רעיונות אחרים התווספו, כיצד הם נבדקו בצמחים ובעלי חיים וכיצד ביקשו תחומי המדע והרפואה לבחון אותם בקרב האוכלוסייה האנושית. עם דוקטור אמיר טייכר     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך את מסע ההיכרות עם האופן שבו תחומים מדעיים פוגשים את את המרחב החברתי, תרבותי. הפעם נעשה זאת באמצעות סיפורה של משפחה גרמנית בשנות ה-30, בתקופת השלטון הנאצי. הסיפור האישי יעזור לנו להבין את השיח החברתי שהיה מקובל בתקופה. עם דוקטור אמיר טייכר     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing  See omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד את שורשיו של הציור בתקופה הטימורית המאוחרת, שיעמוד במוקד סדרה זו. נכיר, בקצרה, את יחסיהם של אומנות הציור ודת האסלאם, שהשתנו במשך השנים, נכיר את ציורי כתבי היד והמיומנויות המיוחדות שדרשו מיוצריהם, את שיטות העבודה והמאפיינים הבולטים של ציור זה. עם דוקטור תאופיק דעאדלה      סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נתמקם בתקופה הטימורית המאוחרת מבחינת זמן ומקום ונלמד למה הקדישו את זמנם יורשיו של טימור לנג. נלמד את הקשרים שמצאו ציירים בין הטקסט שעבורו יצרו ובין התוצר הציורי, ואילו פרשנויות ופיענוחים הכניסו לציורים בעקבות כך. עם דוקטור תאופיק דעאדלה     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נצלול לעומקו של הקשר בין טקסט לציור בתקופה הטימורית המאוחרת בעזרת היכרות עם כתב החמסֵה - אסופה של חמש פואמות מאת המשורר ניזאמי, שנכתב במחצית השנייה של המאה ה-12. נכיר את הציורים שנוספו לצד הטקסט בעיר הראת, הבנויים בחידתיות. נעמיק את הידיעה באמצעות מקרה הבוחן של ציור החליף המתרחץ בחמאם. עם דוקטור תאופיק דעאדלה     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר שני ציורים נוספים מתוך כתב החמסה, ובאמצעותם נלמד את היחסים שבין משורר, טקסט, צייר, ציור, שליט וציבור. נתאר ונלמד את הציור "אִיסְקָנְדָר והפילוסופים" ואת הציור "מותו של מג'נון". עם דוקטור תאופיק דעאדלה     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נייחד את הפרק למדיניות האנרגיה בישראל. נגדיר מהי אנרגיה, אילו סוגי אנרגיה יש ובאיזה סדר הם ממוקמים על הרצף בין אנרגיות מזהמות לאנרגיות מתחדשות. נכיר כוחות כלכליים הפועלים בשוק האנרגיה ושחקנים עיקריים בזירה זו. עם פרופסור אופירה אילון     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נגדיר מדיניות סביבה - תהליך קבלת החלטות מבוסס נתונים בתחומים סביבתיים ונלמד את אתגריי הסביבה הרבים, עולמיים ומקומיים. נלמד כיצד נכון להגדיר יעד סביבתי, אילו כלים יש לגיבוש מדיניות בתחום הסביבה, ומהו מצב מדיניות הסביבה הישראלית. עם פרופסור אופירה אילון     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing  See omnystudio.com/listener for privacy information.

נייחד את הפרק למדיניות הישראלית לטיפול בפסולת. נצלול אל עולם הפסולת, החל בהגדרה והיכרות עם סוגי פסולת שונים אלה מאלה, דרך האפשרות לראות בפסולת משאב וכלה באפשרויות טיפול בפסולת שטרם מיושמות בישראל. עם פרופסור אופירה אילון     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharing  See omnystudio.com/listener for privacy information.

נייחד את הפרק למדיניות העוסקת בשינויי האקלים. נלמד מהי מדיניות היערכות וביחס לאילו שינויי אקלים מקומיים ואתגרים מקומיים ישראל צריכה לכתוב מדיניות שכזאת. נבחן פתרונות דוגמת בנייה ירוקה, תכנון צריכת מזון, ונבין את תפקידו של השלטון המקומי בהיערכות לשינויי האקלים, תחום שיש לפעול לגביו בכמה שפחות בירוקרטיה וסרבול. עם פרופסור אופירה אילון     סדרות מעבדה רבות ומגוונות משודרות ועולות לאתר וליישומוני השמע כמעט בכל שבוע. כדי להקל על בחירת התוכן, הסדרה המתאימה לכן ולכם, ריכזנו את המידע הבסיסי ביותר לגבי סדרות המעבדה בטבלה, שבה מוזכרים שמות הסדרות, תחום הידע שאליו הן שייכות, שמות החוקרות והחוקרים וקישור לכל אחת מהן. האזנה טובה ונוחה לשימוש: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UB-BQTOkAT4nRg80SPHMLRiSPDBpusepUmpxKPtPlio/edit?usp=sharingSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד מבוא לתקופה ארוכה שהיא גם תחום מחקר מרתק - הפרהיסטוריה. נכיר את השאלות שמעלה תקופה זו, ובהן איך ולפי מה נגדיר אדם? לאילו תת תקופות מחולקת הפרהיסטוריה ולפי אילו סממנים? נתמקד באפי-פלאולית, כלומר הפלאולית הסופי, שאחריו מתחילה תקופת הניאולית - החקלאות. נלמד את שיטות המחקר ואת הכלים שבעזרתם ניגשות חוקרות התחום לשאלות המאתגרות.  עם פרופסור ליאור גרוסמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נציג את חידת המעבר מציד ולקט לחקלאות, חידה ששורשיה נעוצים בתקופת האפי-פלאולית. נכיר גישות הרואות במעבר זה מהפך שקרה ברגע, לצד גישות הטוענות כי מדובר במעבר הדרגתי. נלמד מדוע המעבר לחקלאות הוא אחד השינויים העמוקים ביותר שקרו לאדם, נלמד את השפעותיו על אורח החיים, על החברה האנושית, ונתהה מה גרם לו להתרחש. לבסוף, נציג את החברה הנטופית, שבאמצעותה ננסה להשיב על השאלות שהעלנו.  עם פרופסור ליאור גרוסמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך ללמוד כיצד ומדוע התרחש המעבר לחקלאות, הפעם בעזרת הבנת מנהג הקבורה בחברה הנטופית. נלמד כיצד חוקרות וחוקרים מבינים כי אכן מדובר במנהג ולא בממצאים החושפים אירועים חד פעמיים, נשאל מה יכולים המנהגים לספר לנו על החברה שיישמה אותם, איזו התאמה חברתית נדרשה ממנה, ואילו מומחים ומומחיות מאיישים את צוותי המחקר כדי להגיע למסקנות משותפות ומדויקות ככל האפשר. עם פרופסור ליאור גרוסמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נוסיף ללמוד את המעבר לחקלאות דרך סיפורה של החברה הנטופית, ונתמקד באתר חפירות שבנחל עין גב, שבו נמצאו שרידי כפר נטופי, המספרים על מבני קבע, שימוש נרחב בטיח ופעולת חירור באמצעות מקדחיי צור. כל אלה יחשפו הרגלי חיים, מאפיינים שהחלו להיות מקובלים ופיתוח טכנולוגיות בחברה הנטופית, שמספר שנים מאוחר יותר, בתקופת הנאולית, כבר היו שכיחים מאוד.  עם פרופסור ליאור גרוסמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך ללמוד כיצד משתנות פרקטיקות מוזיאליות במאה ה-21. נכיר את אחת ההשפעות העמוקות בתקופתנו הדיגיטלית: קולוניאליזם מידעי - יחסי הכוח שבינינו ובין יצרניות המוצרים והשירותים הדיגיטליים. נדמה יחסים אלה ליחסים שבין אימפריה וקולוניה ונשאל אילו סוגים של כוח מופעלים עלינו, הצרכנים, בתחום האומנות, בנוגע לידע מוזיאלי, באיזו מידה הכוח מופעל עלינו בהסכמתנו ואילו אפשרויות פעולה יש לרשותנו? עם עפרי כנעניSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נעמיק את הבנת הקשר בין מוזיאונים ופלטפורמות ונתונים דיגיטליים. נכיר את פועלם של שחקנים מרכזיים בתחום, המוכרים לנו מזירות דיגיטליות יומיומיות, ונכיר גם את הפרקטיקות, המחקריות והיצירתיות-אומנותיות, המבקשות לערער על יחסי הכוח שנוצרים במרחבים המוזיאליים והאומנותיים. עם עפרי כנעניSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד את האופן שבו משתנות הפרקטיקות המוזיאליות הקלסיות במאה ה-21 באמצעות המקרה של המוזיאון הלאומי של ברזיל בריו דה ז'נרו. נכיר דרכים ליצירה שהן גם דרכים לתיעוד ושחזור. הדרכים היצירתיות-מחקריות יחשפו בפנינו היבטים מעשיים בתהליך והיבטים רגשיים השזורים בתהליך שיקום המוזיאון. עם עפרי כנעניSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את מוסד המוזיאון כפי שהתפתח במשך השנים, משורשיו הפרטיים במעמדות האצולה וכלה בהיותו מוסד ציבורי לרווחת הכלל. נתהה בנוגע להשפעה שיוצרת ההשתנות שעוברת יצירה המוצגת במוזיאון: הוצאתה מהקשרה, הצגתה בחלל, הקפאתה. נתהה האם יש לרשותנו דרכים אחרות, נוספות, לפגוש בהן יצירות אומנות? עם עפרי כנעניSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נזכיר את ארבעת היסודות שעליהם ניצבת הזכות לחינוך: הזכות לחינוך זמין, הזכות לגישה שווה לחינוך, הזכות לחינוך מתקבל על הדעת והזכות לחינוך שמותאם לצרכים התרבותיים של הילד וליכולותיו הלימודיות. מיסודות אלה נצא למסע בחינוך בחברה החרדית, בישראל ובעולם. נכיר את הצרכים של אוכלוסיות חרדיות, את התמריצים והחששות ואת שיטות הפעולה המגוונות שבהן מדינה יכולה לתפקד ביחס לאוכלוסיות אלה. עם דוקטור לטם פרי חזןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את הפרק החמישי נייחד לתופעת האפליה, תופעה חברתית בעלת היבטים משפטיים, הסותרת את אחד מיסודות החינוך שהצגנו בפרקים הקודמים. נלמד את ביטויה החינוכיים של האפליה שבין מזרחים ואשכנזים בקהילה החרדית בישראל, את ניסיונותיהם של מוסדות המדינה לטפל באפליה זו, ונכיר גישות נוספות המנסות לספק פתרון ולהפחית את האפליה. עם דוקטור לטם פרי חזןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נתחיל מהבנה של הממשק בין תחום המשפט ותחום החינוך. נכיר את השחקנים המגוונים שנמצאים במקום שבו משפט וחינוך נפגשים, נכיר את המושגים "זכויות ילדים", "השתתפות ילדים" ואת פערי הידע שיש לרוב השחקנים במגרש, המקשים על כולם להוציא בו ומעצמם את המיטב. עם דוקטור לטם פרי חזןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את הפרק השלישי נייחד להשתתפות בני ובנות נוער בישראל במסגרת מועצות נוער. נלמד מודלים של השתתפות בקבלת החלטות, נכיר את המחסומים להשתתפות ונגלה שהם ממוקמים בנקודות שונות אלה מאלה בזירה המשפטית-חינוכית. נשאל אילו תנאים, אילו מיומנויות ואיזה סוג של תיווך נחוצים כדי שילדות וילדים באמת יוכלו להשתתף בתהליכי קבלת החלטות, ואילו השפעות יש להשתתפות זו או להעדרה על חייהם הבוגרים. עם דוקטור לטם פרי חזןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך ללמוד את היחסים המורכבים שבין השחקנים המגוונים שבזירה המשפטית-חינוכית. בפרק זה נלמד אותם באמצעות מקרה הבוחן של התקנת מצלמות בבתי ספר, יסודיים ועל יסודיים. נלמד את ההסברים להתקנת מצלמות, נכיר את המושג "תוכנית הלימודים הסמויה" ונברר אילו השלכות יש להימצאותן של המצלמות במרחב הבית ספרי. עם דוקטור לטם פרי חזןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המפגשים בין ציבור ומדע מכילים גם ידיעות כזב - ידיעות המופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט בצורה דומה לחדשות אמיתיות, אך הן למעשה בדיות, הסחות דעת, ידיעות שמציגות ידע מעוות. נלמד את הרמות שבהן ידיעה יכולה להיות ידיעה כוזבת, נשאל מדוע ידיעות אלה מופצות במהירות ובסדרי גודל משמעותיים, ונלמד כיצד אפשר להקטין את השפעתן המזיקה בציבור.  עם פרופסור אילת ברעם צבריSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בסדרת הפרקים הזאת נכיר את תחום המחקר: תקשורת המדע, העוסק ביחסים בין הקהילה המדעית ובין הציבור הרחב ובא לביטוי באינטראקציות מגוונות סביב נושאים מדעיים בחברה. נבחין תחום זה מתחומים הקרובים אליו, למשל הוראת המדעים וסוציולוגיה של המדע. אחת השאלות המרכזיות בתחום תקשורת המדע היא כיצד אנשים משתמשים בידע מדעי כדי לקבל החלטות בחייהם?     עם פרופסור אילת ברעם צבריSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את הפרק החמישי נייחד למגמה המאפיינת את השנים האחרונות, במסגרתה יותר ויותר מדענים מרגישים שהנגשת הידע המדעי לציבור היא משימה חשובה. נלמד מהן הסיבות לכך, כיצד קשור העידן הדיגיטלי למגמה זו, אילו אתגרים הוא מביא איתו וכיצד מדעניות ומדענים יכולים לעשות עבודה טובה יותר בהנגשת הידע לציבור.  עם פרופסור אילת ברעם צבריSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך ללמוד על מפגשים בין מדע וציבור, ונתמקד במפגש מסוג "מדע אזרחי" - מדע המתבצע בשיתוף פעולה בין הקהילה המדעית והציבור הרחב. נכיר דרכים מגוונות ליצירת קשרים בין הקהילה המדעית ובין הציבור ונכיר מקרים מסוימים של מדע אזרחי. נתהה מהם התמריצים לשימוש בשיטת המדע האזרחי, וגם אילו חששות שיטה זו מעלה בקהילה המדעית. עם פרופסור אילת ברעם צבריSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כדי להבין את היחסים בין מדע וציבור עלינו להכיר את המצבים שבהם הידע המדעי פוגש אותנו - מי שאינם מומחים בתחומי המדע. מקרי המפגש המגוונים האלה נקראים בשם "חלון הזדמנויות ללמידה". מה אנחנו מביאות ומביאים איתנו לחלונות למידה אלה? כיצד אנו בוחנות ובוחנים את הידע המדעי? ממה אנו מושפעות ומושפעים? עם פרופסור אילת ברעם צבריSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נתחיל בהיכרות עם מושגי יסוד בעולם הבמה: דרמה, מחזה, קהל, מיצג, ונתהה על יחסי הגומלין שהם מקיימים אלה עם אלה. נדון בקשר המעניין שבין דת ותיאטרון, כדי שנוכל לצלול אליו כפי שהתרחש בימי הביניים המאוחרים באירופה.  עם דוקטור שרון אהרונסון להביSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ביטויים מגוונים יש לקשר בין דת ותיאטרון בתקופת ימי הביניים המאוחרים. נלמד על מקרים שבהם מחזות התקיימו במסגרת דתית, בכנסיות עצמן, על התיאטרון שהפעילו תושבות ותושבי הערים והשתמשו במקורות דתיים, ועל הסוגות המגוונות שפיתחו: מחזות הנס, מחזות המוסר ומחזות המיסתורין. כיצד גולמו דמויות קדושות ומי התנגד לתיאטראות אלה? עם דוקטור שרון אהרונסון להביSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק זה נכיר סוגה נוספת: מחזות הפסיון, שהיו מקובלים מאוד בתקופת ימי הביניים המאוחרים. נלמד כיצד התמודדו המציגים וההפקה עם הפעולות הגופניות הקשות שעליהם לבצע כדי להציג את מאורעות הפסיון, ונכיר את סיפורה של העיירה הגרמנית אובראַמרגאו, שמציגה, אחת לעשור, מחזות פסיון עצומים מאז שנת 1634 ועד היום. עם דוקטור שרון אהרונסון להביSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נעמיק את ההבנה בנוגע לקשרים בין דת ותיאטרון בעזרת מקרי בוחן מקומיים, הכרוכים בהם קטעים מהתנ"ך - טקסט מכונן בתרבות ובזהות הישראליות, שלו היבטים היסטוריים, דתיים, מיתולוגיים, ספרותיים, פדגוגים ולשוניים, לצד עשייה תיאטרונית עכשווית. ננתח את המחזה "יסורי איוב" מאת חנוך לוין ואת פרויקט התנ"ך של רנה ירושלמי. עם דוקטור שרון אהרונסון להביSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תכנון עירוני משפיע גם הוא, השפעה ישירה, על הזכות לדיור. בפרק זה נעסוק באופן שבו שינויים מרחביים-תכנוניים קשורים קשר הדוק בשינויים בתמהיל החברתי, ומכאן בזכות לדיור. נבחן מודלים נוספים לבעלות משותפת ונשאל מה הכי מתאים ליישום בישראל.  עם דוקטור אורה בלוםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השלישי נחבר את המבואות שלמדנו ונכיר את מודל הבעלות המשותפת מסוג "הון משותף". נתהה ביחס ליתרונותיו וחסרונותיו, נבחן כלים משפטיים המיטיבים עם המודל, וננסה להשיב על שאלת כינון האישיות במסגרת מודל זה. עם דוקטור אורה בלוםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

למדנו שהזכות לדיור היא זכות בסיסית. למדנו שיש הרבה מודלים שבהם אפשר לממש אותה. בפרק הרביעי נוסיף מורכבות לתמונת הדיור בהיכרות עם המושגים הפרדה, הדרה, רגולציה תכנונית, איזור מכיל ועוד. עם דוקטור אורה בלוםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מהו בית ואילו יחסים אנחנו מקיימים איתו? את הפרק השני נייחד לתיאוריית האישיות והקניין שניסחה מרגרט רדין ב-1982. נלמד מה הקשר, לפי תיאוריה זו, בין כינון אישיות ובין בעלות קניינית. עם דוקטור אורה בלוםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תחילה נלמד את ההקשר החברתי, תרבותי, כלכלי ומשפטי של הזכות לדיור. לשם כך נכיר זכויות אזרחיות ונבדיל אותן מזכויות חברתיות. בהמשך הפרק נתמקד בישראל ונבחן את מעמדן של זכויות חברתיות במשפט הישראלי. עם דוקטור אורה בלוםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את סדרת הפרקים הזאת נייחד להזדקנות בישראל. נכיר את קבוצת הזקנים בישראל, המהווה 11.6% מהאוכלוסייה. קצב ההזדקנות מאיץ, ואחוז הזקנים באוכלוסייה הכללית גדל. נשאל שאלות בנוגע להתאמת המרחב הציבורי והשירותים הציבוריים לאוכלוסייה המבוגרת, ונעסוק באתגרים ששלב הזקנה מביא איתו. עם דוקטור שירלי רזניצקיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

גורם משמעותי בהבנה של האוכלוסייה הזקנה בישראל הוא מי שמטפלים ומטפלות באנשים מבוגרים. המטפלים הם בני ובנות המשפחה. נלמד מיהו, בדרך כלל, המטפל במשפחה, באילו נסיבות מתרחש הטיפול, וכיצד אפשר להתמודד עם הקשיים שמציפים את המטפלים בתהליך. מחקרים מלמדים שחשוב לראות בבנות ובני המשפחה המטפלים אוכלוסיית יעד בפני עצמה, ונתהה אילו מענים אפשר לספק להם. עם דוקטור שירלי רזניצקיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים משפיעות על האופן שבו מסיים אדם את חייו. אנשים רבים מסיימים את חייהם לאחר התמודדות ממושכת עם מחלה הפוגעת בתפקודם הפיזי, הפסיכולוגי, הרגשי והחברתי. תקופה זו מכונה "סוף החיים", והיא מוקד פרק זה. בתקופת זו מתקבלות החלטות רבות בנוגע לטיפול בחולה. נכיר את ההתלבטויות והקשיים בתהליך קבלת ההחלטות, את הגורמים ששותפים לו ואת הזכויות שמקנה החוק. עם דוקטור שירלי רזניצקיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את הפרק האחרון בסדרה נייחד לתאורי האופנה ברומן הצרפתי במאה ה-19, המלמדים אותנו על תפיסת הלבוש, ההנעלה והאביזרים הנלווים להם, על היחס בין אופנה ומעמד, על השינויים המשמעותיים שהתרחשו בתחום האופנה, ועל התפקיד של המראה ביחסים בינאישיים. נתמקד בשלוש יצירות: "הקומדיה האנושית" מאת אונורה דה בלזק, "מאדאם בובארי" מאת גוסטב פלובר ו"גן עדן לאישה" מאת אמיל זולא. עם דוקטור שושנה רוז מרזלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האופנה התעצבה מחדש במאה ה-19, שבה הומצאו חנויות הכל-בו, נשים החלו לנהל את תקציב משק הבית, הומצאה מכונת התפירה וכך הצטרפה תעשיית הטקסטיל לשיטת פס הייצור והחל ייצור בגדים בכמויות גדולות - ready to wear. נמשיך לעקוב אחרי הסיפור המגדרי והסיפור המעמדי, השזורים בהתפתחותה של האופנה. עם דוקטור שושנה רוז מרזלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בסוף המאה ה-18 צעירים באנגליה הרגישו שנראותו של הגבר נפגמה והחלו להקפיד מחדש על הלבוש הגברי. כך החלה התנועה הדנדית, שהתפשטה מבריטניה לאירופה כולה. נלמד מהם עקרונות התנועה, שהתגבשו במעשה ורק כשהגיעו לצרפת נוסחו וקיבלו ביטוי ספרותי-רוחני. ביחד עם הדנדיזם נעבור אל המאה ה-19 עמוסת השינויים ונתבונן במהפכה התעשייתית מבעד לעדשת האופנה.   עם דוקטור שושנה רוז מרזלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך להבין את המצאת האופנה בעזרת ההבחנה בין חברת לבוש וחברת אופנה, הבחנה הקשורה גם בתפיסות דתיות, בהתמודדות עם המוות ובגישה לממון. נתקדם אל המאה ה-16 כשהזרם הפרוטסטנטי הצטרף לתמונה והשפיע על האופנה, ונעקוב אחרי שינויי המגדר הבאים לביטוי גם הם באופנה. עם דוקטור שושנה רוז מרזלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את סדרת הפרקים הזאת נייחד לאופנה, וכדי להבין מהי אופנה, מה היא משקפת לנו על החברה האנושית שבה התפתחה ומהן השפעותיה נתחיל את המסע במאות ה-13 וה-14 ונכיר את הלבוש שהיה מקובל ונפוץ באירופה. נכיר גם אירועים היסטוריים שהתרחשו באותה תקופה ויצרו את התשתית, התודעתית והמעשית, להמצאת האופנה. עם דוקטור שושנה רוז מרזלSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד את התהוות שיטת המשפט הישראלית, שיטת משפט המושפעת מההיסטוריה המקומית ויונקת ממקורות מגוונים. האימפריה העות'מאנית וההלכה המוסלמית, המנדט הבריטי בארץ ישראל והמשפט המקובל - נלמד באיזה אופן עוצבו החוקים והתקנות ביחס לחברות השונות אלה מאלה שחיו בארץ ישראל ואת מעמדם של דיני האישות באותן החברות במשך השנים. עם דוקטור ראויה אבורביעהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד כיצד השפיע החוק לשיווי זכויות האישה, שחוקק בשנת 1951 על מעמדן של נשים בחברה הבדואית בישראל ועל נישואי הפוליגמיה בישראל. נשאל אילו יחסים מקיים חוק זה עם מעמדם של בתי הדין הדתיים בישראל, כיצד התמודד בית המשפט העליון עם מקרים של פוליגמיה שהגיעו לפתחו ומה המליצה הועדה הבין משרדית למאבק בתופעת הפוליגמיה, שקמה בשנת 2017, בהיבט המשפטי. עם דוקטור ראויה אבורביעהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הבנת שיטת המשפט הישראלית מאפשרת לנו הבנה מורכבת ומהימנה של נישואי הפוליגמיה בישראל, בדגש על החברה הבדואית. בפרק זה נלמד כיצד ומדוע ישנם מקרים של נישואים פוליגמיים בישראל על אף שהם מוגדרים כעבירה בחוק הפלילי של המדינה. משום שמדובר במצב נתון, נלמד את השלכותיו על הנשים החיות בו. עם דוקטור ראויה אבורביעהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נעבור עם הצ'אן הסיני ליפן, מעבר שהתרחש במאות ה-12 וה-13. נלמד על התרבות העשירה שפגש הצ'אן ביפן. נעשה זאת בעזרת סיפורו של דוגֵן קיגֵן, שבגיל צעיר הרהר בשאלה: אם טבע הבודהה נמצא בכל מדוע משתוקקים כולם להתעוררות ולתובנה? נעקוב אחרי מסעו, תובנותיו ופועלו.   עם פרופסור יעקב רז   פרק 4   ג.מ: למדנו את מקורות הזן כפי שהתפתחו בסין, וכעת נקפוץ עוד קפיצה מזרחה אל יפן. בפרק ההרביעי יחד יספר לי פרופ' יעקב רז, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה בנושאים זן בוהיזם ותרבות יפן, ומנחה קבוצות מדיטציה, על תולדות הזן היפני. שלום יעקב   י.ר: שלום   ג.מ: אמרת לי ששי איזו שארית שנותרה לנו לסגור מהפרקים הקודמים דווקא בהקשר הסיני    י.ר: נכון. אלף גם כדאי להזכיר טיפה למי שמקשיב לנו אבל גם טיפה להוסיף עוד דבר שגם יאפשר לנו להבין טיפה יותר טוב את הזן היפני שמקורו בזן הסיני, ואני מזכיר בכמה משפטים שהזן הסיני או מה שנקרא צ'אן בעצם במקור ואחר כך נהפך לזן ביפנית, הביא כמה דברים חדשים לבודהיזם בכלל, שחלקם השפעה דאואיסטית. העניין של אישור העולם כמו שהוא ופחות עם הנטיות היותר הודיות לניתוק מן העולם, פחות פלפול, יותר נגיעה בדברים עצמם, אישור של הדברים כפי שהם מתקיימים ביום יום, את זוכרת את שטיפת הכלים המיתולוגים וכו', עץ האלון, ההכנסה של הטבע כדבר חי בתוך, לא כמטאפורה, אלא כדבר חי שמופיע הרבה מאוד בשירה הבודהיסטית בתקופה שצמח הצ'אן, איזשהו דבר שאומר שהדברים כמו שהם ולא הדברים שצריך להתנתק מהם הם העניין של התרגול. בתוך זה הזכרנו כמה מורים, אני רוצה בתור זנב ובתור תזכורת להזכיר את האחרון, אחרון הגדולים של הצ'אן הסיני, איפשהו במאה התשיעית, אדם שנקרא לין-ג'י, לין-ג'י היה טיפוס היינו אומרים בימינו, אדם שתבע בהירות ודיוק וno nonsense מהתלמידים שלו כל הזמן. גם הקודמים לא היו גאלה, ג'או-ג'ו שהזכרתי או ג'ושו שהזכרתי קודם, הייתי אומר שני דברים ככה בשביל הזנב הזה שאנחנו מדברים עליו לקראת יפן: לין-ג'י טען שאיש האמת הוא ללא תכונות   ג.מ: ללא תכונות?   י.ר: אין לו תכונות שמחזיקות, הוא אדם שנוגע במציאות כל הזמן כפי שהיא, וכיוון שהמציאות כפי שהיא כל הזמן בהשתנות, פעם אני במטבח ופעם אני בגן, ופעם אני בהר ופעם אני בדרך   ג.מ: זה מזכיר את התשובה של אני לא יודע מי אני, נכון?   י.ר: נכון, המורה הראשון, ובעצם אפילו אם אני קורא משהו קטן ממנו, איש האמת הוא ללא תואר, וגם ללא תכונות. הוא אינו תלוי בדבר, אין לו בגדים, אי אפשר לתאר אותו, אי אפשר להגדיר אותו, אין לו צורה, אין לו תכונות, הוא ללא שורש, ללא מקום מגורים, ובכל זאת הוא מלא מרץ וחיוני. לא מדובר פה על המתבודד השותק באיזשהו מקום, אלא זה שהוא הומלס, הוא ממש כינה אותו הומלס בסינית, אלא חסר הבית שכל מקום הוא ביתו ובכל זאת הוא נוגע ומתקיים על פי מה שמזדמן. בהזדמנות הזאת כדאי להזכיר שאחד הדברים שמפורסם בהם לין-ג'ין הוא "אם תפגוש את הבודהה בדרך תהרוג אותו". זה הביטוי המפורסם שלו, שאומר בעצם בהמשך למה שאמרתי ברגע זה, אתה אפילו לא נאחז במורה שלך. ואז יש לו את המפגש המפורסם שאומר "אם תפגוש את הבודהה בדרך תהרוג אותו", אם תפגוש בדרך את המורה שלך, הרוג אותו, אם תפגוש בדרך את אמא ואבא שלך, הרוג אותם. מעבר לזה שניקח את זה ליטרלי כקריאה לרצח, יש פה קריאה להריגה, או לביטול, או להשעיה, או לסילוק של המורה או של ההורה או של הדמויות החשובות והמעצבות בחיי שנאחזות בי ואני נאחז בהן ובגלל זה אני לא ממשיך לראות מה שקורה, מן הפרח ועד ההר ועד הבודהה וכו', וגם אותו אני שוכח. יש פה משהו מאוד רענן שהוא הביא, וכדרכם של חלק גדול מהמורים הסינים ואחר כך חלק מהמורים היפנים הוא היה מאוד בוטה בעניין הזה. כלומר הוא לא נתן לתלמיד   ג.מ: מפלט, ולו קטן   י.ר: להיאחז באיזשהו מושג, כולל המושג שלו. ואני אסיים רק בציטטות ממנו, "אתם שואלים אותי מי הבודהה? אתם המאזינים לי, אתם הבודהה". וזו לא הרומנטיקה המודרנית שאומרת כולנו אלוהים, אלא אני עכשיו מדבר איתכם ולכן אתם הבודהה, את הבודהה וכו', ויש פה משהו תובעני מאוד, זה לא פשוט. כי האחיזה שלנו במורים, מושגים, דעות, רעיונות שמקסימים אותנו, אנחנו לא רואים עד כמה היא מעוורת את עינינו. הוא אומר "אל תתעוורו גם ממני". אחריו, אני אם להגיד עוד שניים-שלושה משפטים , החיוניות של הצ'אן הסיני שהוא הזן טיפה יורדת. זה מתחיל להיות כדרכם של זרמים רוחניים, מתחיל להיות קצת ממוסד, המנזרים נהפכים לאיזה מין פנימיות לסינים וכו', אבל לא כל כך. זאת אומרת, יש פה תהליך של התמסדות של הזן, שזו סתירת עצמי שלו הרי. יש איזו התמסדות, זהו, זה קורה. אחד הסימנים של ההתמסדות הזו זה שהשיחות המשוגעות האלה שאנחנו נדבר בהן בהמשך הסדרה שנקראות "קוהנים" הן נאספות ונערכות. זה סימן רע אבל גם סימן טוב   ג.מ: עורכים אותן?   י.ר: כן אוספים את הסיפורים האלה שעוברים דרך אגב בעל-פה, כשנגיע בעניין שאני כל הזמן מדבר על זה, אין לנו שום הוכחה שהם התקיימו כמות שהם, אבל אנחנו מתייחסים אליהם כחוכמת הדורות, משלי חז"ל וכו', הרי אף אחד לא הקליט את רבי יהודע מדבר עם זה… אבל הם נאספו בכמה קבצים איזה 200 שנה ומתחילה להופיע ההשפעה של הזן על האמנות. כלומר האמנות כבר מאז התקופה שהצ'אן צומח מאות שביעית, שמינית, תשיעית, אנחנו מתחילים לראות ואת זה נדבר כשנדבר על אסתטיקה, מתחילים לראות ציורים מסוג חדש שמקבלים ובאים מתוך   ג.מ: מושפעים   י.ר: מתוך האורח חיים של נזירי הזן, מתוך המיזוג המופלא הזה שבין דאואיזם לבודהיזם, ומתוך זה מופיעה גם אותה סדרה שדיברתי עליה של רעיית הפר, ושם אני גם מזכיר שהפרק האחרון של הסדרה הזו שבה אדם הולך לחפש את עצמו ואת הפר, מגיע לריכוז   ג.מ: זו הגעה לשוק   י.ר: בדיוק, מגיע לשוק בתור בודהיסתווא, מגיע לעזור לאחרים, אבל מגיע לכיכר השוק. זה לא במנזר ולא בהר ולא שום דבר, אלא - עכשיו יצא לי חרוז -  בכיכר השוק, שם הוא עושה את מלאכתו.    ג.מ: ביום יום   י.ר: אישור המציאות של היומיום לא כדבר שצריך להתרחק ממנו, כדרכם של נזירים בכל הדתות, אלא בכל העולם. עכשיו אנחנו קופצים ליפן. אנחנו מדברים עכשיו על סוף המאה ה12, תחילת המאה ה-13 ביפן. ביפן כבר יש בודהיזם, כמו שכשהצ'אן נוצר בסין אני מזכיר, כבר היה בודהיזם כמה מאות שנים. כלומר, זה לא הדבר הבודהיסטי הראשון שמגיע לסין, אותו דבר זה לא הדבר הבודהיסטי הראשון שמגיע ליפן. אנחנו מכירים בודהיזם ביפן כבר מהמאה השישית, כלומר בערך 600 שנה כבר, יש כבר בודהיזם ביפן, מזרמים שונים שלא ניכנס אליהם עכשיו. כלומר, לא מכירים את הבודהיזם בפעם הראשונה   ג.מ: בפעם הראשונה במאה ה12   י.ר: ולא רק שלא מכירים, אלא כבר יש זרמים רבים מאוד שחלקם באים מסין וחלקם יפנים מקוריים. גם אליהם לא ניכנס, כלומר, בודהיזם מאוד נפוץ ויש כמה מורים גדולים כבר בבודהיזם שאינו יפני, שאינו צ'אן, שאינו זן, בגלל שאנחנו עוסקים בזן אנחנו לא מזכירים אותם אבל הם מורים מאוד גדולים, כבר יש בודהיזם מפותח מאוד ומרשים מאוד   ג.מ: אז יש מסורת ממש   י.ר: יש מסורת והיא כבר הולכת לזרמים מגוונים ביותר, גם על פי המסורות שהם למדו וגם על פי דברים שהתפתחו native ביפן. ביפן יש גם דת אחרת, שהיא קדומה לבודהיזם והיא משהו שקוראים לו בגדול "שינטו". מה שאני רוצה להגיד לגבי, ששינטו בצורותיו השונות מתקיים עד היום, זה זה שזו דת טבע במידה רבה. יש בה הרבה טקסים והרבה חוקים של טהרה ושל טומאה והיא מאוד מאוד קשורה לטבע. היא קשורה למקצבים של הטבע, היא קשורה לחילופיי עונות, היא קשורה לעונות של חיי אדם, בגילים השונים, כלומר היא דת טבע מאוד מהודקת לטבע, והיא משקפת משהו אצל היפנים, אפרופו מה שאנחנו רוצים להגיד תיכף, משקפת איזו אהבה לטבע שקיימת מאז ומעולם, קרבה לטבע, קרבה אינטימית לטבע, והיא כאשר הזן עם הטבע, הצ'אן עם הטבע שלו מסין, עם ההכנסה של הטבע לתוך העולם הרוטט והעולם של האימון, מתלבש כיד לכפפה, או ככפפה ליד, בשביל היפנים כי אהבתם לטבע מאוד גדולה, בשירה היפנית המאוד קדומה מ600-700 שנה קודם לכן, אנחנו רואים כל הזמן את הטבע קרוב מאוד, וכחלק כמעט extention של חיי אדם. לא אדם  מול הטבע, אלא אדם בתוך הטבע. הדבר הזה כמובן מתאים מאוד לצ'אן, ודבר חשוב שצריך להגיד לגבי יפן באותה תקופה, יפן עוברת מלחמת אזרחים במאה ה12, מאוד קשה, אחת משתי מלחמות אזרחים שיש בהיסטוריה היפנית, ומה שקורה שם זה מהפך מאוד גדול, כאשר האצולה נופלת   ג.מ: ומי שעולה לשלטון זה הסמוראים   י.ר: הסמוראים במשפט אחד היו מעין משמרות צבא פרטי לכל מיני בעלי אחוזות ולאצילים מאות שנים קודם לכן, לאט לאט הם צברו כוח וכמעט כמו שקרה באנגליה וכמעט באותה תקופה מתחיל פיאודליזם. עולה לשלטון בעצם משטר, או כת שהיא בעצם במקור אנשים פשוטים מהמעמדות הנמוכים, ושעניינם הוא לחימה, שמקצועם הוא לחימה והם מורידים את האצולה ורוצה הגורל שבאותו זמן, במיוחד שני אנשים מסוימים, נסעו קודם לכן לסין מתוך תאוות חיפוש ועל אחד מהם אנחנו נדבר תיכף בפרוטרוט, מתוך תאוות חיפוש, תאוות חקירה, וסין היא בכל זאת המעצמה הדתית הגדולה של התקופה, והם לומדים שם אצל מורי צ'אן.    ג.מ: כן   י.ר: והם מביאים את הדבר הזה, זה לא הייבוא הראשון של צ'אן מסין, אבל שני המורים האלה הם מורים שבלטו באישיותם. הסמוראים מתוודעים אל הדבר הזה ומשהו מאוד מדבר אל ליבם בעניין של הצ'אן יותר מכל הזרמים שהיו ביפן באותה תקופה, ויותר מכל הזרמים שממשיכים להיות במשא ומתן בין סין ויפן   ג.מ: זאת אומרת שמדובר בשני מקרים שקרו במקרה באותו זמן, אחד זה המעמד של הסמוראי והשני זה שני הנזירים שעשו מסע לסין והביאו איתם חזרה ליפן    י.ר: איזשהו זרם חדש, צבע חדש, והוא מתאים לשני דברים שקורים בתקופה הזו של מלחמת האזרחים. אחד זה שיפן עוברת משבר רוחני מאוד גדול, את יודעת, כמו מלחמת העולם השניה לשם השוואה. משהו מתמוטט בהשקפת עולמם הרוחנית של היפנית, במיוחד אלה שהם סוכני תרבות בלשון מודרנית, משהו מתמוטט שם. משהו במלחמה הנוראית הזאת   ג.מ: מטלטל   י.ר: והולך לבדוק מחדש מה קורה, והסמוראים שהם אנשים פשוטים, ומשהו בפשטות של הצ'אן ולא יותר מדי elaboration, יותר מדי טקסיות או יותר מדי פלפול, יותר מדי אינטלקטואליות שיש בזרמים שקיימים ביפן באותה תקופה. משהו בעממיות נקרא לזה ככה, או כפי שהם רואים עממיות ויש בזה צדק גדול, הם רואים עממיות מאוד גדולה בהסתפקות במועט, משהו ספרטני, משהו שמדבר אל ליבם שלא צריך את כל האינטלקטואליות הקודמת, כי הם דרך אגב בעצמם אנשים שלא אינטלקטואלים, אנשים שבאו מעולם השדה, מעולם הלחימה, מעולם המעשה והם מאמצים בעצם את הדבר הזה, זה מה שעוזר גם מבחינה פוליטית לצ'אן לקבל מקום מאוד חשוב במאות השנים הבאות הוא מתחיל להיות, נקרא זן, ועכשיו גם אנחנו נקרא לו זן כי זה הביטוי היפני של הדבר. במשך מאות השנים הבאות, הזרמים האחרים לא הולכים לאיבוד, שיהיה ברור   ג.מ: ממשיכים להתקיים   י.ר: כמו שהפרוטסטנטיות לא החליפה בדיוק את הקתולית, אבל היא מקבלת איזשהו מקום ויש משהו גם פרוטסטנטי טיפה בזן, במובן הזה של כל התיווכים הממסדיים של כנסייה, של מנזר בודהיסטי    ג.מ: הופכים ללא רלוונטיים   י.ר: הופכים ללא רלוונטי, ויש משהו שאומר  שוב, אין שם אל, אבל משהו שאומר באורחות החיים הפשוטים, בהסתפקות במועט, בטבע, בדברים הפשוטים, בחומרים הפשוטים כמו שנראה בעתיד יש משהו שמדבר אל ליבם וזה עוזר לזן   ג.מ: למה זה בעצם משפיע, העובדה שהסמוראים אימצו את הזן, למה זה משפיע על התפוצה בכלל? הרי הם לא לימדו את זה או הפכו את זה ל"דבר הנכון לעשות"   י.ר: נכון, הם עצמם לא היו מורי זן, היו מורי זן   ג.מ: שתיכף נכיר אותם, כן   י.ר: אבל הפוליטיקה, כשהממסד מאמץ משהו, אז הוא מקבל תמיכה.  תמיכה כספית, תמיכה של המנזרים של הזן שמקבלים העדפה, כל מיני דברים שכשאנחנו חושבים על הון-שלטון אז צריך לזכור    ג.מ: לא המצאנו את זה   י.ר: הון-רוחניות הולך ביחד, או שלטון-רוחניות הולך ביחד וגם הזן בעצמו עובר תהליכים של ממסדיות, אבל בואו נדבר על המורה שאני בוחר לדבר עליו, מבין השניים כדאי להזכיר גם את השני ולתת לו קרדיט   ג.מ: מקום   י.ר: מקום כן, וקוראים לו אייסאי, לראשון, הוא גם כן אחד מהשניים, השני נקרא דוגן, אחד מהשניים שבחיפושים הרוחניים שלהם, ומסיבות לפעמים ביוגרפיות ואחרות, כמו שקרה לעתים קרובות נוסעים, כמו שנסעו לרומא ללמוד תיאולוגיה וכו' נסעו לסין, והוא מביא צבע אחד של זן, אייסאי, ועכשיו אנחנו הולכים לדבר על דוגן שבבחירה אישית שלי אנחנו נדבר בו, אבל זו לא רק בחירה אישית שלי, דוגן נחשב לגדול המורים הבודהיסטים בכלל ביפן בכל הזמנים. זאת אומרת לא רק בזרם הזן אלא נחשב אולי להוגה הגדול ביותר בכל הזמנים, בימינו יש לו אולי מתחרים אבל זה לא, זה לא כל כך משנה, כלומר המעמד שלו מעבר לזן הוא מאוד מאוד גדול, הוא היה אדם באמת מיוחד. משהו על תולדות חייו: השם שלו דוגן כיגן, אבל בדרך כלל קוראים לו דוגן זן-ג'י, פשוט מאוד, זן-ג'י, מורה זן. הוא היה כנראה עילוי מילדותו, אדם שכנראה מוכשר, ושכנראה קרא סינית וכתבים טקסטים של יפנים, ספרות יפנית, צריך להגיד משהו מאוד חשוב, שדוגן שינה, וזה שכל הטקסטים הבודהיסטים היו כתובים בסינית, וכל הנזירים שנקרא להם אנשי המקצוע של הבודהיזם ביפן, בעצם היו צריכים לדעת סינית כמו שהיו צריכים לדעת לטינית. בקתולים. היו צריכים לדעת לטינית, בלי זה לא יכלו לקרוא את הטקסטים, ואחד הדברים שדוגן עשה וזה הרבה מעבר לתרגיל לשוני, הוא התחיל לכתוב ולדבר ביפנית   ג.מ: מה, לתרגם בהכל?   י.ר: לא רק לתרגם, הדרשות שלו היו כבר ביפנית, ולכן הקובץ החשוב ביותר שלו הוא קובץ ביפנית, זה הקובץ הראשון הבודהיסטי שכתוב ביפנית אחרי 600 שנה שיש בודהיזם ביפן. ברור שהאנשים שהלכו בדרך הבודהיסטית קראו תרגומים זה ברור. נשות האצולה או אנשי האצולה או אנשים שאימצו את הדרך הבודהיסטית ברור שדיברו יפנית, אבל הטקסטים הקדושים מה שנקרא שהיו בסינית או דברים שאפילו כתבו מורי הבודהיזם הגדולים ביפן היו בסינית כי זו הייתה השפה    ג.מ: של התחום   י.ר: של התחום, בדיוק. הלטינית שלהם הייתה סינית. הגדולים שבהם גם קראו סנסקריט שזו השפה המקורית של חלק מהטקסטים. אבל אנחנו זוכרים שעכשיו כבר בערך 1000 שנה שחלק גדול  מהטקסטים שמגיעים ליפן הם מתווכים לסינית או נכתבים בסינית. כלומר, 1000 שנה של בודהיזם שעובר דרך התרבות הסינית אם זה בתרגומים ואם זה במקור. דוגן הצעיר כנראה היה עילוי גדול וידע גם בטקסטים יפניים וגם בטקסטים סיניים ידע בודהיזם על בוריו. הוא מתייתם משני הוריו בגיל צעיר, מסיבות שונות והוא גדל במנזר, של זרם אחר כי זן עדיין אין ביפן. אבל הזרם הזה הוא זרם עם מקדש דרך אגב, עם מנזר שקיים עד היום בקיוטו, המנזר שהוא גדל בו, הוא נקרא טֶנְדַאי, זרם מאוד חשוב אבל לצרכנו הוא גדל בו. ואחד הדברים של הזרם הזה זה גם צורות הלימוד המאוד מאוד   ג.מ: נוקשות   י.ר: נוקשות או מרכזיות שלו, שמדיטציה היא חלק מהן, מדיטציה היא חלק חשוב. ציינו את זה בעבר שלא כבר הזרמים של בודהיזם עוסקים במדיטציה, או לא עוסקים באופן מרכזי לפחות. הטֶנְדַאי, יש בו אימון מאוד מאוד מפרך, אימון מאוד מאוד נוקשה, וכמה אמירות שהן מהאייניות ואחת מהן שעוברת דרך הבודהיזם הסיני וזה שלכל היצורים או לכל הברואים יש טבע בודהה מלידה. כלומר, זה לא משהו שרוכשים זה משהו שמגלים. לא משהו שמגיעים אליו אלא משהו שמגיעים אליו פנימה, כי זה בטבענו. פתאום אנחנו תופסים את טבענו המקורי, מה שיקראו טבע הבודהה, זה לא משהו שהולכים אליו   ג.מ: זה רגע חשוב כי זה ממש יעורר שאלה מהותית אצל דוגן   י.ר: נכון, ודוגן הצעיר לפני שהוא נוסע לטיול לסין שואל שאלת טעם, כמעט כמו המלך הוא עירום. הוא אומר אם אנחנו עם טבע הבודהה מלידה כמו שאתם אומרים, למה צריך להתאמן?   ג.מ: כן, זה נמצא בי, אני לא צריכה להשיג את זה זה כבר אצלי   י.ר: שאלה מאוד טובה, אם אנחנו חושבים על זה פתאום בנקי. בשביל מה צריך לשבת למדיטציה, בשביל מה צריך לעשות את כל הדברים? יכול להיות שזה דומה לשאלה ששאל בודהה במקורות שהוא הלך אל היוגים המטורפים האלה, והוא פתאום התיישב לבד בלי הצומות והסיגופים המטורפים האלה. דוגן, תאב ידע, לא מקבל כנראה תשובה טובה   ג.מ: מספיק, שמרצה אותו   י.ר: איזה מין גאון צעיר כזה, ילד טוב ששואל שאלות קשות, והוא מחליט בשנות העשרים המוקדמות שלו לנסוע לסין ולעשות איזה מסע חיפושים, המסע הגדול. הוא עושה את המסע הגדול שלו, מסע אחרי צבא ונוסע לסין, והוא עובר ממורה למורה והגאון הצעיר הזה לא מקבל את תשובותיו עד שהוא מגיע למורה צ'אן. ושם הוא יושב אצלו ואני מקצר את הדרך, מסופר סיפור אחד, אני לוקח סיפורים מכוננים מה שנקרא, הוא אמר לו "תשיר את הגוף תודעה שלך", תשיר במובן של להפיל, לזרוק   ג.מ: את הגוף-תודעה   י.ר: זרוק את הגוף-תודעה, זה אותו דבר בבודהיזם, במיוחד בזרמים מסוימים זה לא דברים שנפרדים, והוא אומר זרוק את זה. אתה יותר מדי מחפש, ברוחו של אנג'י למשל או משהו כזה, זה נמצא, אל תחפש, זה נמצא. ויום אחד הוא כאילו קרה לו הדבר הזה, הוא השיל, הפיל, זרק   ג.מ: התרחש בו הדבר    י.ר: המונח זרק זה יותר מדי אקטיבי, נשר לו אוקיי? והוא אומר את זה למורה והמורה אומר לו "עכשיו נשרה לך הנשירה".    ג.מ: מה זה אומר?   י.ר: זאת אומרת גם החיפוש אחרי הנשירה נשר   ג.מ: אהה, זה טוב   י.ר: החיפוש אחרי השחרור, משתחררים ממנו   ג.מ: למרות שעכשיו עשיתי זה טוב, שזה בדיוק מה שהבודהיזם לא עושה, אני לא אמורה לקטרג, לקטלג את זה ולמיין   י.ר: הבודהיזם די נוטה לקטלג אבל הזן נגיד מאיר את עינינו לקטלוג של עצמנו וזה טוב, מספיק שנהיה מודעים לדבר. מסופר על עוד משהו שקורה בספינה   ג.מ: כן, המפגש עם הטבח?   י.ר: המפגש עם הטבח, זה עוד בנסיעה לשם קורה, אבל דוגן בעצמו, בביוגרפיות ובכתבים שהוא כותב על תולדותיו מציין את זה כמשהו מכונן, אנחנו רואים את זה בקלישאה בת-ימינו. הוא נוסע בספינה, לוקח איזה יומיים לסין, כמה ימים, הספינה מייצאת אצות ים לסין ואז כשהיא עוגנת שם עולה שם איזשהו מישהו בלבוש נזיר ודוגן מזהה שזה נזיר, הלבוש הוא לבוש אוניברסלי, והוא מתיישב שם וממיין אצות. ואז הוא קושר איתו שיחה, הוא אומר לו שהוא מאיזה, הוא טבח באיזשהו מנזר מרחק כמה שעות הליכה משם והוא שואל אותו כמה שאלות, מתוך סקרנות הבחור הצעיר. הוא אומר לו אתה לא מפסיד עכשיו את האימון שלך? הוא עונה לא, זה האימון שלי.    ג.מ: המיון של האצות   י.ר: זה מתחיל בזה שהוא רואה שהוא אדם קשיש, והוא אומר אולי מישהו יותר צעיר יכול לבוא, והוא עונה לו "אם לא אני מי יעשה את זה?", "אם לא עכשיו אימתי", כמו אצלנו כמו בחז"ל. אולי תנוח קצת? לא, אם לא עכשיו אימתי, ואז הוא אומר לו את המשפט המפוצץ "זה העבודה שלי". זה התרגול שלי, האימון זה התרגול שלי, המיון הזה של האצות. זה יחד עם המפגש האחרון שהיה לו בחיפוש שלו במשך כשנתיים בסין עושה משהו לדוגן. הוא חוזר ובעצם עם המסורת המסוימת, בעצם יש כבר כמה מסורות בתוך הצ'אן הסיני, עם המסורת המסוימת הזו שאחר כך קוראים לה סוטו, ביפנית. הוא בעצם המייסד של זרם הסוטו שקיים עד היום הזה. בשביל הקטלוג נגיד שאייסאי, הקודם שהיה טיפה לפניו הביא זרם אחר שנקרא רינזאי. רינזאי זו ההגייה היפנית של אן-ג'י שדיברנו עליו בתחילת הפגישה הזאת. אני אדבר על דוגן עכשיו בלי הנסיונות להשוואה כל הזמן, אלא אולי פה ושם   ג.מ: אז הוא חוזר ליפן עם התובנה הזאת נגיד?   י.ר: הוא חוזר ליפן עם כמה מהתובנות האלה, זה קצת סקסי מדי להגיד שרק שני האירועים האלה עשו אבל הבן אדם עשה מסע רוחני מרשים ביותר והוא מגיע ואחת ההחלטות הראשונות שלו - קיוטו היא עדיין המקום, היא עיר בת 300 שנה, היא עיר הבירה ושם גם המרכזים הממסדיים הבודהיסטיים והוא מחליט, לא לייסד את המנזר שלו שם והוא הולך מהלך מסוים של אז, כמה ימים ברגל, למקום שעד היום הוא המרכז של זרם הסוטו, עד היום הזה, במנזר שהוא ישב במקום שנקרא איהי-ג'י, היום ברכבת זה מרחק של פחות משעה מקיוטו, והוא מיסד שם את המנזר שלו. כאמור המנזר קיים עד היום הזה והוא מתחיל ללמד בדרכו שלו. אנחנו נבחר כמה דברים מהתורה שלו. צריך לומר שכמו נזירים רבים, גם בסין לפניו וגם ביפן אחריו, האיש הוא איש אשכולות. האם צריך להיות נזיר בשביל להיות איש אשכולות או להיות איש אשכולות בשביל להיות נזיר? נעזוב את זה, אבל רבים מהם היו אנשי אשכולות במובן זה שהם לא היו רק אנשי הוראה פילוספית ופרקטית של זן, הוא היה משורר, הוא היה צייר, קליגרף, וחלק מהתורה שלו מועברת בteaching, כלומר בדרשות שכנראה כתבו תלמידיו. הוא עצמו כתב מעט מאוד אבל תלמידיו ערכו את זה אחריו, כמו שהיה מקובל. הוא מתחיל לכתוב ביפנית, והוא גם כותב בסינית וגם ביפנית. הוא כותב גם שירה, כמה מהשירים שלו אנחנו נשמיע יותר מאוחר, היה גם משורר באמת מרשים ורגיש מאוד, מה שאי אפשר להעביר לפעמים בדרשה אפשר להעביר בשיר קצר של כמה שורות, ושם הוא מתיישב ומתחיל להורות את תורתו. אני אבחר כמה דברים מתורתו, קודם כל אני אציג את הספר הגדול שלו למרות שיש לו כמה וכמה ספרים, שרובם נערכו אחרי מותו ע"י תלמידיו, כנראה נכתבו מפיו ונערכו אחרי מותו. הספר הגדול נקרא "ספר העין הגדולה", והוא בעצם שבעים וכמה דרשות שהאדם נתן במשך השנים, הוא גם עבר דברים בתוך עצמו, אפשר להגיד דוגן המוקדם, דוגן המאוחר, לענייננו כאן זה לא הדבר הזה הביוגרפי, ושם הוא בעצם נמצא ומלמד עד סוף ימיו. אני לוקח פרק אחד מתוך הספר שלו, גן ג'ו קוהאן, זה פרק מסוים, פירושו משהו כמו - קוהאן זו אותה מילה של הקוהאנים שנדבר בהם יותר מאוחר    ג.מ: כבר הזכרנו את זה   י.ר: נכון, אבל כאן זה המקום שבו בן אדם מגשים. גן ג'ו זה מגשים את הדרך. כלומר, העניין של ההגשמה שמופיע בראש הפרק הזה, בכותרת הזו, היא מאוד מאוד חשובה. פחות הפילוסופיה, למרות שהוא היה פילוסוף גדול, זה לא סותר, עניין ההגשמה ותיכף נראה את זה. תרגמתי אותו כבר בצורות שונות בימי חיי, אני אביא את התרגום האחרון, לא בגלל שהוא הנכון ביותר, אלא בגלל שכל פעם אני מנסה לדייק בצורה אחרת וגם מתוך התובנה שלי המתחדשת של הדבר. בואי נדבר בעצם, כנראה בתשובה לשאלה, מה זה ללמוד את דרך הבודהה. וזו שורה של פסוקים שנתעכב עליהם. אני אקרא את זה בהתחלה ברצף ואז נעבור אחד אחד.ללמוד את דרך הבודהה פירושו ללמוד את העצמי, או את עצמך, כאשר המילה ביפנית - אני מזכיר, הוא כתב את זה ביפנית - המילה ביפנית היא משהו כמו self, בעברית זה טריקי, עצמי זה רק שלי. אז אני חוזר, ללמוד את דרך הבודהה פירושו ללמוד את דרך עצמי.ללמוד את עצמי פירושו לשכוח את עצמי.לשכוח את עצמי פירושו להיות מוגשם על ידי כל התופעות   ג.מ: התופעות?   י.ר: התופעות. להיות מוגשם על ידי כל התופעות פירושו להשיר, לנטוש, להשיר גוף-תודעה או גוף-נפש שלי ושל האחר. סימני הסטורי, עכשיו אני מציג מילה חדשה, סטורי זה ההתעוררות, ההבנה, ההתעוררות, סימני הסטורי נמוגים, סימני ההתעוררות נמוגים, וההתעוררות חסרת הסימנים הזו שבה ומופיעה שוב ושוב. בואו נתעכב רגע על כל אחד מהפסוקים. נקרא את זה עוד פעם אחת ברצף. ללמוד את דרך הבודהה זה ללמוד את עצמי, ללמוד את עצמי זה לשכוח את עצמי, לשכוח את עצמי פירושו להיות מוגשם על ידי כל התופעות, להיות מוגשם על ידי כל התופעות פירושו להשיר גוף-נפש שלי ושלך. נעזוב את השניים האחרונים. פה נראה שיש פה שרשרת, שבגלל שהיא כתובה במשפטים היא נראית כאילו היא משהו שקורה בזה אחר זה.    ג.מ: כרונולוגי   י.ר: בדיוק, ודרך הבודהה זה ללמוד את עצמי, ללמוד את עצמי, זה בזה אחר זה   ג.מ: אבל הם יכולים לקרות במקביל?   י.ר: לגמרי. הייתי אומר שאם זה היה כתוב כנוסחה מתמטית, זה בצורה של משוואות, סימן השוויון. כלומר אני יכול לקחת כל אחד מהפסוקים האלה, לקחת את הראשון והאחרון ולהגיד שהם אותו דבר. אפשר ללמוד את דרך הבודהה   ג.מ: ולא חסר דבר ביניהם   י.ר: ולא חסר דבר ביניהם, והן בעצם אמירות שונות של אותו דבר. כלומר, ללמוד את דרך הבודהה פירושו להשיר גוף-נפש שלי ושל האחרים, פירושו לשכוח את עצמי וכו'. אבל עכשיו נתעכב עליהם אחד אחד: ללמוד את דרך הבודהה פירושו ללמוד את עצמי הוא אולי אומר שללמוד כל דבר זה ללמוד את עצמי, כי העצמי הוא זה שלומד. כלומר, כשאני לומד משהו, אני לומד את עצמי לומד אותו.    ג.מ: נכון   י.ר: וזה משהו, אני לא מדבר עכשיו על פסיכולוגיה מודרנית   ג.מ: לא לא   י.ר: גם, גם. אבל כשאני לומד משהו, בין אם זה מחשבים ובין אם זה פסנתר ובין אם זה דבר אחר, אני לומד גם את עצמי לומד אותו ואני רואה מה קורה כשאני לומד משהו. בקטעים מוסימים אני מהיר, בקטעים מסוימים אני איטי, בקטעים מסוימים אני מתגלה לעצמי, בקטעים אחרים אני נגלה לעצמי, יש פה עולם שלם כאשר זה לא ללמוד פסנתר, זה לא ללמוד מחשבים, זה ללמוד את עצמי לומד מחשבים. אז הנה יש פה איזה דבר, בנאלי עד אימה   ג.מ: ועדיין    י.ר: כל כך פשוט   ג.מ: פשוט ואפשר להרגיש אותו, ולכן הפשטות היא עמוקה   י.ר: נכון, נכון. בנאלי אני אומר חצי בצחוק כמובן, אבל זה, כשאני לומד שיר, אני לומד את עצמי לומד שיר. ואז הוא מטרפד את זה. בכל משפט הוא מטרפד את זה, אומר בעצם ללמוד את עצמי פירושו לשכוח את עצמי. עכשיו כאן יש גם אמירה, נקרא לה תרגולית, אבל גם אמירה פילוסופית או אנושית, או פסיכולוגית רוחנית מאוד עמוקה. כשאני לומד משהו חדש אני שוכח את הקודם שידע את מה שהוא ידע כי אני עכשיו לומד משהו חדש. כאשר אנחנו בסופו של אימון, בין אם זה אימון כושר או וודאי שאימון נגיד באמנות, או לא חשוב, במקצוע מסוים, זה לא אותו אדם שהיה בהתחלה. זה לא אותו אדם שנוספות לו שכבות, הוא צובר דברים, אלא משהו שמשתנה מהיסוד, הוא חוזר אל ההתחלה, ואני נמצא במקום אחר לגמרי מטבע הגידול שלי דרך אגב, אבל וודאי שמטבע הגידול הלומד. מטבע הגידול שלי למשל, אם ניקח עכשיו בצורה הכי פשוטה של הגידול הביולוגי-נפשי של בן אדם, הילד מת בשביל שהנער יהיה. מת כמובן לא בצורה הדרמטית הטרגית, אבל הילד צריך למות בשביל להיות נער, הנער צריך למות בשביל להיות בוגר, הוא גורר כמה דברים משלב לשלב, זכרונות ודברים כאלה או דברים גנטיים וכו', אבל וודאי ידוע לנו כשאני מסתכל בתמונתי כשאני בן שנתיים אני לא דומה כל כך למה שקורה עכשיו, וכמובן שאני לא דומה בגופי, אני לא דומה ברוחי. אם ננסה לנחש את מה היה עולמו של רז הקטן כשהוא היה בן שנתיים, או בן חמש, או בן שתים עשרה, מה היה עולמו, מה הוא ראה בכלל? מה הוא ראה, מה הוא מיין, מה היה לו טוב, מה היה לו לא טוב, מה היה עולמו המורכב וכו'? אין ספק שרובנו נודה שבמידה רבה ביותר זה לא אותו בן אדם. כלומר, יש משהו ששוכח את העצמי הקודם גם מטבע הגידול והאורגניזם האנושי. בואי נגיד את זה במטאפורה שיותר קלה לנו מעולם הצומח - הזרע נכחד בשביל להיות נבט. והנבט נכחד, מפסיק להיות נבט בשביל להיות עץ צעיר, והעץ הצעיר כמובן וכו', יש משהו שנשכח ויחד עם זה ממשיך כמובן, אבל נשכח והעץ לא דומה    ג.מ: זה פחות אינטואיטיבי לי אבל אני מבינה את זה. כי אנחנו משתמשים הרבה במילה "התפתחתי ל.." ואז התפתחתי נשמע ש   י.ר: נכון, נשמע כאילו יש איזה גרעין ונוספים לו עוד שכבות   ג.מ: אז פה הוא אומר לא, זה ממש חזרה למקור והפיכה למשהו אחר   י.ר: כן, בדיוק, וזה היבט שאיננו רק אינטואיטיבי אלא היבט של אימון. כלומר, מה טיבו של האימון? האם האימון שלנו הוא אימון שאומר "אוקיי, רכשתי עוד כלי, אבל אני עצמי לא השתניתי בעזרת הכלי הזה?" והוא אומר לא. הכלי שבו אני משתמש הוא כלי איך להגיד, the medium is the message    ג.מ: כן, המדיום הוא המסר   י.ר: מה שאני עושה בעצם הוא גם מסר מאוד מאוד חזק, ואז אנחנו עוברים למשפט הבא. מה זאת אומרת לשכוח את עצמי? נזכור דרך אגב שאנחנו בסימני שוויון, כלומר אני הולך עכשיו אחורה - לשכוח את עצמי פירושו ללמוד את עצמי. ללמוד את עצמי המתפתח, את עצמי האפשרי, הפוטנציאלי וכו'. אין שם איזו סחורה שאני לומד אותה, אוקיי? זה מה שאני עושה, בלשכוח את עצמי זה ללמוד את דרך הבודהה. אני עובר לפסוק הבא, שזה כאן מה שאני קורא, ואני לא היחידי ולא הראשון שאומר זה הפסוק האקולוגי של דוגן. הוא אומר לשכוח את עצמי פירושו להיות מוגשם על ידי כל התופעות. אמירה חזקה מאוד, אקולוגית מאוד, המילה אקולוגית לא הופיעה במקור   ג.מ: כמובן, היא עכשווית   י.ר: הוא אומר כל התופעות. מה שיש פה חזק ורדיקלי זה לא מה שאנחנו מודים תמיד שאדם הוא פרי נוף מולדתו, והמשפחה שלו, והתרבות שבה הוא גדל והדברים אולי שהוא למד בניו יורק או בפריז או בטוקיו, אלא שיש פה משהו שאומר, אני חושב על עץ לרגע. אני אומר, העץ, כל עלה חדש, כל לבלוב חדש, כל עלה חדש, כל פרי חדש, כל פרח חדש שיופיע הוא לא דבר שרק מופיע מתוך העץ כיחיד אלא גם מתוך המינרלים והאדמה והפוטוסינתזה והשמש    ג.מ: יחסי גומלין מורכבים   י.ר: תחשבי על כל הדברים האלה שמתכנסים אל העץ, אני אומר התכנסות כאיזה משהו חד כיווני וכמובן שלא, אבל מתכנסים לעץ   ג.מ: והוא מאפשר לעלה   י.ר: לצמוח כעלה חדש. אבל מה יביא לעלה חדש? נדמה לנו שאנחנו מתארים את זה בתיאור הליניארי שלנו, שמשהו מתוך העץ באופן סטרילי כאילו הביא לעלה החדש וזה אינדיבידואלי, וזה לא אינדיבידואלי. הדבר שמאפשר, התהליך המופלא שמאפשר את העלה החדש שמופיע ואת הפרח שמופיע והשמש והאוויר והמינרלים והמים שעולים בנימיות אל העלה הזה, והמים מאיפה הם מגיעים, כמובן מהגשם וכו'. זאת אומרת, במשפט אחד דוגן מציג לנו את המופלאות של הטוטאליות של הגידול הרוחני וגם הטבעי וגם הביולוגי של הבן אדם, או של הלומד, או של המתאמן נקרא לזה. נזכור שהוא מדבר עדיין לעדת נזירים, אבל הוא כותב את זה ביפנית אולי בתקווה שזה יגיע מעבר   ג.מ: נגיש   י.ר: בדיוק. פעם ראשונה עוברים מלטינית לצרפתית, או מלטינית לאנגלית, אוקיי? זאת אומרת, אולי יש שם תקווה שנקרא לה לצורך העניין דמוקרטית, שאומרת אולי זה יופץ אל אחרים. דעו לכם, שלא רק הנזירים, אנחנו מוגשמים על ידי כל התופעות. זו אמירה מאוד רדיקלית, לא על ידי נוף מולדתנו בלבד, ולא על ידי התרבות שלנו ולא על ידי התקופה שלנו, וודאי שכן, אבל הרוחב של ההשפעה הזאת הוא רוחב קוסמי. זה משהו שחוזר, דוגן דיבר בלשון מאוד מאוד פואטית, והדימויים שלו האקולוגיים הם אינסופיים. מה גודל ההתעוררות שלך, מה גודל התובנה שלך? עד הירח וחזרה. אני מסתכל בברכה, הברכה מסתכלת בי. כלומר יש הדדיות מוחלטת בין המתאמן בדרך לבין הסביבה שלו והיא מעצבת גם את מה שקורה לה ולא רק הוא הולך בה כאיזשהי חבילה שהולכת ממקום למקום. בסיפור מאוד יפה שהוא מספר הוא מדמה את המתאמן בדרך, עם נימה של אירוניה כמו שתביני תיכף, לאדם שמחפש איזשהו ארמון בראש הר שבו יש את כל האוצרות. האוצרות הם האוצרות של התובנה, של השחרור, וואטאבר, מה שאת רוצה לשים שם תשימי שמה, והבן אדם רחוק מההר הזה, רחוק מהארמון הזה, ובדרך הוא עובר הרים, עולה הרים, יורד גאיות, חוצה נהרות וכו', והוא שואל בעצם - אני קצת עושה פראפרזה לשאלה שלו - האם זו אותה חבילה שהולכת ומגיעה בסוף לארמון? לא. החבילה הזו   ג.מ: משתנה   י.ר: כשהיא עולה את ההר היא לומדת משהו, כשהיא יורדת לעמק היא לומדת משהו, כשהיא חוצה את הנהר היא לומדת את טיבם של מים וכו', ואז הוא בעצם - כמובן שהרעיון הוא לא חדש - אבל הוא מבטל את ההשערה ואת הכמיהה שיש משהו בסוף הדרך, אני מזכיר את הזהות של הסמסרה והנירוונה שדיברתי באחת הפגישות הקודמות. כלומר, אין משהו בסוף הדרך, זה שעושה את הדרך הוא משיג אותה, מתאמן בה ומשיג אותה וכו'   ג.מ: זה גם קשור למשפט האחרון בשיר של דוגן שעזבת כרגע בצד, אבל זה גם קשור לזה. כי ההתעוררות היא לא מצב שאם השגתי אותה אז היא קבועה, היא הופכת להיות קבועה רציפה בחיים שלי מעתה ואילך, היא יכולה לעזוב אותי, או אני אעזוב אותה, לא משנה, ואז אני אצטרך אם אני רוצה לחזור אליה או לחוות אותה שוב אבל היא לא מצב קבוע.    י.ר: נכון, אני תיכף אגע בשני הפסוקים האלה. אני חוזר לפסוק האחרון בחטיבה שציטטתי. כשאני מבין שאני מוגשם על ידי גוף-נפש שלי ושלך, יש פה משהו שמביא את ההיבט האתי, לא רק האפיסטמיולוגי, שאני מבין איך העולם מתקיים או אני מבין איך אני מתקיים מתוך כוחן של כל התופעות, אלא יש פה היבט אתי. ההבנה הזו, שאני מוגשם על ידי כל התופעות, אנושיות ולא-אנושיות, אנושיות וצמחים וכל הדברים האלה, ואור ושמש וכו', הוא גם בעל משמעות אתית. מכאן נובעת חמלה. החמלה היא ללא צו מוסרי, היא לא הרגשה רגשית פסיכולוגית, אני מרגיש אמפתיה כלפי האחר, אלא היא נובעת מהבנתי העמוקה שאנחנו מחוברים. כשאני מסתכל בך את מסתכלת בי. כשאני מסתכל באדם האחר הוא מתסכל בי וכו'   ג.מ: וזה פשוט מייצר being אחר, זה לא שעכשיו אני צריכה לפעול ביחס לזה באיזה ציווי, אני פשוט צריכה לחוות את זה וזה מייצר being אחר.    י.ר: ועכשיו אנחנו מגיעים לשני הפסוקים האחרונים שציטטת לפני שתי דקות. כאשר הבנתי שאני מוגשם על ידי כל התופעות ואני מבין גם שאין גבולות ביני לבין האחר, האם זו איזו ידיעה שאני צריך להחזיק בה? לא, היא צריכה להתגשם מחדש כל הזמן. היא מאבדת את הסימנים במובן שהיא מאבדת את הכותרת שלה. אני הבנתי ש - אני הבנתי אולי ברגע מסוים שצריך לפנות ימינה, אני ברגע הבא צריך להבין שיש בן אדם בדרך או שיש משהו שאיתו אני נפגש מחדש ושם ההתעוררות שלי תהיה חדשה. ובשביל לסגור את דוגן לעת עתה אני אביא שני דברים: אחד שהוא ראה זהות מוחלטת בין אימון לבין הגשמה, זה מה שהוא ראה אצל הטבח בספינה   ג.מ: במיון האצות?    י.ר: מיון האצות הוא ההגשמה שלי והוא האימון שלי. אני מתאמן בדבר שאני מגשים אותו, אני מגשים את הדבר שאני מתאמן בו   ג.מ: ועד אז ראו את הדברים ככה "אני מתאמנת כדי להגשים משהו", והוא אומר "לא, זו זהות. האימון הוא ההגשמה".   י.ר: לגמרי, ונזכור את השאלה שאיתה יצא לדרך לסין, זו הייתה תשובתו. זה לא אימון בשביל להגשים משהו בסוף הדרך, אלא מה שבלשונו אני אגיד אחר כך, הוא אומר אתה יושב למדיטציה לא בשביל להשיג את הבודהה, אתה יושב למדיטציה כי אתה בודהה. אתה מגשים את הבודהה. מה שאת עושה כשאת יושבת למדיטציה, הוא קרא לזה "רק שבי", שם יש הגשמה מלאה. כמובן שגם במעשה אחר יש הגשמה מלאה, כמו שהוא אומר קריאות הקופים וקריאות הרוכלים בשוק אלה הדרשות של הבודהה. והנה אנחנו חוזרים אל המעגל שמאשר את היומיום, מאשר את הנוכחות בכל של תורת הבודהה ולא איזשהו מקום, וזה דרך אגב מבטל את עמדתה המועדפת של הנזירות. אם זה קריאות הקופים ואם זה קריאות הרוכלים אז מה מותר הנזיר מן האדם? שום דבר בעצם   ג.מ: כולנו בודהה, בכולנו בודהה. טוב אני מקווה שנמשיך ללמוד אותו עוד קצת בפרק הבא   י.ר: בטח ג.מ: יופי, אז נסכם בינתיים. את הפרק הרביעי ייחדנו למעבר של הצ'אן הסיני אל יפן. הדגשנו שבתקופה שבה התרחש המעבר הזה, במאות ה12 וה13, ביפן יש זרמים רבים של בודהיזם, חלקם סינים וחלקם יפניים. כלומר הזן התמקם בתרבות השירה, שהבודהיזם אינו זר לה. במאה ה12 עולה כת הסמוראים לשלטון. זו תקופה של שינויים עמוקים ביפן, שינויים שמזמינים חשיבה מחדש על הנחות יסוד בחברה היפנית. באותה תקופה שני נזירים יפנים יוצאים למסע ארוך של למידה בסין. כששבו הביאו עימם את הצ'אן והסמוראי אימץ את הגישה החדשה. אימוץ הסמוראי את הזן סייע להפיץ את הזן ביפן. התמקדנו במסעו של אחד הנזירים, דוגן קיגן, או דוגן זן-ג'י. דוגן היה ילד מוכשר, סקרן, שהתייתם מהוריו בגיל צעיר וגדל במנזר. החינוך שקיבל נבע מזרם הטנדאי במהאיינה, שלימד אותו אימון נוקשה, ואת הידיעה שטבע הבודהה גם נסתר וגם גלוי, ונמצא בכל ברואי העולם. בגיל צעיר הרהר דוגן בשאלה "אם טבע הבודהה נמצא בכל, מדוע משתוקקים כולם להתעוררות ותובנה? לשם מה האימון המפרך?". משום שלא התרצה בתשובות שקיבל יצא למסע חיפוש בסין. דוגן תיעד את המסע שלו, הוא תיאר את המפגשים שנקרו בדרכו. סיפרנו על שני מפגשים מכוננים. באחד למד דוגן שהחיפוש מעוור אותו, ודווקא מרחיק אותו מהזן. היכולת להשיר את הגוף-נפש היא שתאפשר לו התעוררות. במפגש השני למד דוגן שההתעוררות זהה לאימון. כלומר, הן לא נפרדות ואין ביניהן יחסים של אמצעי ומטרה. דוגן חזר ליפן והקים את המנזר איהיג'י, שם כתב דרש ולימד ביפנית את הזן, כפי שראה אותו. היה זה חידוש משמעותי, משום שעד אז נלמדו הזרמים המגוונים בסינית בלבד. זה מעשה דרמטי, וייתכן שכוונתו הייתה להנגיש את התוכן ולאפשר ליותר נזירים לגשת אל התוכן בלי שיצטרכו ללמוד סינית. משיריו של דוגן עולה המסר שכל דבר הוא דרשה. קריאות הקופים בטבע וקריאות הרוכלים בשוק. שיריו מלמדים על זהות האינדיבידואל עם סביבתו ועם האחר, על האפשרות ללמוד ולהשיר את עצמי ואת הלמידה בכל פעם מחדש, ועל ההיות בעשייה ובסביבה, שהם-הם ההתעוררות. תודה רבה לך, פרופ' אמריטוס יעקב רז, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה בנושאים זן בוהיזם ותרבות יפן, ומנחה קבוצות מדיטציה. תודה לאביטל שוסהיים-כהן תחקירנית הסדרה, תודה לירדן מרציאנו שהביאה את התכנית הזאת לשידור וגם את האחרות, תודה לכן ולכם המאזינות והמאזינים של המעבדה. אני גיל מרקוביץ', שמחה מאוד שאתן ממשיכות להסתקרן ביחד איתו. נשתמע בפרקים נוספיםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ואז הגיע הזן מיפן אל תרבות המערב. את הפרק האחרון בסדרה נייחד למפגש של הזן עם המערב ולדמויות המרכזיות בסיפור. נכיר את הנסיבות שאפשרו לזן, לצד רעיונות אחרים, לחלחל למערב בסוף שנות ה-50, את האופן שבו התקבל במדינות המערב, בעיקר ארצות הברית ואת תהליך הפיכתו למותג.  עם פרופסור יעקב רזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המסע של הזן והשורשים העמוקים שנטע ביפן מוביל אותנו לבחון היבטים נוספים המושפעים מעקרונות הזן. נייחד את הפרק לאומנות יפנית המהדהדת את רעיונות הזן. נלמד את המושגים "מא", "וואבי" ו"סאבי" ונבחן את האופן שבו באים לביטוי רעיונות אסתטיים בטקס התה היפני.  עם פרופסור יעקב רזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מקורות הזן הם מורכבים ושזורים בתרבויות רבות. פירוש המילה היפנית "זן" הוא מדיטציה. נלמד את גלגוליה של המילה עצמה, את התגלגלותם של הרעיונות, העקרונות, הדת, המנהגים מהודו והלאה. נכיר את סיפורו של סידהרטא, המפורסם בשמו המאוחר בודהה - זה שהתעורר.  עם פרופסור יעקב רז     גלגולי הזן בודהיזם / יעקב רז פרק 1   גיל מרקוביץ: אנחנו במעבדה - תוכנית שבה נצא למסע בעקבות שאלה. מכיוון שכל שאלה היא עולם ומלואו וכל שאלה חושפת עוד הרבה שאלות המשך נייחד כמה פרקים לכל מסע. חוקרות וחוקרים ישבו איתי, גיל מרקוביץ, באולפן, ויחד נצעד בדרך המחקרית; מרגע הניצוץ והבעת העניין אל רגעיי הבלבול וריבוי השאלות, עד למה שאולי - אולי, לא הובטח - בסופו של דבר, נוכל לכנות תשובה.   הפעם אני יוצאת אל המסע עם פרופ' אמריטוס יעקב רז, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה בנושאי זן בוהיזם ותרבות יפן, ומנחה קבוצות מדיטציה.שלום יעקב   י.ר: שלום   ג.מ: זה מאוד מרגש אותי שאתה כאן, זה וידוי אישי, משום שיש לי חלום להכיר את העולם הזה ובכלל את המזרח הרחוק, שאני קצת מנותקת ממנו, לא יודעת למה, זה פשוט קרה, וזה משמח אותי שבזכותך אני הולכת לצלול לעומק, לתרבויות שמשפיעות גם על האסתטיקה והפילוסופיה. איך אתה הגעת לזה? לנושא הזה?   י.ר: במקרה   ג.מ: מה היה המקרה?   י.ר: המקרה הוא שלמדתי באוניברסיטת תל אביב בחוג לפילוסופיה, לפני הרבה שנים ובין שאר השיעורים שהיו שם היה פתאום איזה שיעור שאני אפילו לא זוכר, נדמה לי שהוא נקרא פילוסופיה סינית, וזה היה כמעט השיעור היחידי בנושאים האלה, חוץ מהשיעורים המיתולוגיים של פרופ' שרפשטיין שלא מזמן הלך לעולמו, שהיו פילוסוף עם השוואה, ויש עוד מרצה, היה פרופ' מאוסטרליה שהגיע ונתן שיעור אחד או שניים וכנראה זה היה מתאים לי לשיבוץ בשעות והלכתי מתוך סקרנות. וואו. עכשיו את הרגעים של הוואו אני לא זוכר, אבל באמת אילולא היה השיעור הזה יכול להיות שלא הייתי מגיע לשם, אני לא יודע. לפני זה אני לא זוכר שקראתי באופן מיוחד או מתעמק או מוקסם דברים מסין, מיפן. אולי קראתי שירה יפנית פה ושם, אולי קראתי איזה מאמר, אולי קראתי משהו במקרה. אם היית שואלת אותי דקה לפני שנכנסתי לשיעור הזה, אם זה היה הוירוס ש - סליחה על הדימוי בימים אלה - שלא יעזוב אותי כל החיים, אני לא חושב שהייתי אומר שזה העניין. הייתי יכול להגיד עוד כל מיני כיוונים, לא חשוב עכשיו, בין כה וכה הם לא חשובים, וגם עסקתי בדברים אחרים, אבל הטקסט שנלמד שם היו שם שני טקסטים שנלמדו, אחד היה קונפוציאני ואחד היה דאואיסטי. הדאואיסטי היה משהו שנדבר עליו בהמשך בפגישה הבאה, דאו דה ג'ינג, הדרך והסגולה בסינית. מהשיעור הראשון עשינו את זה בסינית, כלומר למדנו גם סינית אגב הדבר הזה   ג.מ: יופי, אחלה דרך ללמוד שפה, בפילוסופיה   י.ר: נכון, פילוסופיה מלפני 2500-2600 שנה, ואיפשהו באיזשהו מקום שאני לא יכול להסביר אותו זה כבר אותי. במקביל גם כשהייתי בשנה ב, ג, אני לא זוכר, הגיע לארץ סגן מורה זן צעיר ששהה בארץ איזה 10 שנים או יותר, שהמורה שלו שלח אותו להיות באיזור הזה, כאיזושהי שליחות, איך נקרא לזה - בודהיזם מעורב פוליטית, והוא היה המורה הראשון שלי. הלכתי אליו, אני חושב שפחות או יותר באותה מידה של סקרנות כמו שהלכתי להופעות ג'אז או לדברים אחרים. מין כזה מדליק כמו שאומרים היום. מדליק, יש פה איזה זהו, ושני הדברים האלה, אחד באוניברסיטה, עם אותו מורה שכבר עליו השלום, לסלי, והמורה הזה שגם עליו השלום, קיודור אושי קראו לו, איפשהו היה שם איזו מסה קריטית שלא היה לה תקדים בביוגרפיה של הקריאה שלי או של ההתעניינות שלי, שום דבר. זאת אומרת, באמת אני יכולה להגיד בלב שלם שהגעתי לשם במקרה, הגעתי לפה במקרה   ג.מ: ואז אחרי שאתה מתמקם בנושא במקרה, איך אתה מחליט להתמקם גם באקדמיה? האם זה משהו שידעת שתרצה לחקור, פשוט עוד לא היית בטוח איזה נושא תרצה לחקור? כי גם לבחור באקדמיה זו בחירה גם שקשורה בעומק, באורח חיים כמעט   י.ר: נכון, נכון, זה אורח חיים, זה יכול להיות מה שאנחנו קוראים קריירה, אבל זה יכול להיות גם שליחות, משלח יד, אורח חיים באמת, אני גם כן לא חושב, זה רק בדיעבד אנחנו אומרים "תמיד חלמתי להיות אקדמאי", אני לא בטוח בכלל, עסקתי בזמנים מקבילים בתיאטרון וגם ביימתי קצת. זאת אומרת, העולם של יצירה, חקירה, של בחור צעיר במחצית השניה של שנות ה20 היה עולם מאוד פתוח, וגם האקדמיה לא הייתה ברורה מאליה. אבל גם משם, זה יהיה מאוד לא רציני להגיד שסתם התגלגלתי לזה, אבל איפשהו ראיתי אני חושב שמעבר לנושא ההוראה, עצם אולי ההוראה היא דבר שכן מושך את לבי ואז בעקבות ההתגלגלות שלי לעולם של הפילוסופיה הסינית אז הגעתי כמובן ליפן כי יש קשר והגעתי לאסתטיקה היפנית, לאמנות היפנית, לתיאטרון היפני, לשירה היפנית, וגם אז זה הקסים אותי ובאמת שקעתי בזה עמוק מאוד, במקביל לפילוסופיית הזן, קישרתי בין שניהם ואז נודע לי שיש מלגה מטעם ממשלת יפן שנותנים, שהתחילו לתת כבר כמה שנים קודם לכן, שהיא נותנת שנתיים של מלגה מלאה ביפן, ואמרתי זה מדליק, אם כבר יפן אז כדאי להיות שם. זה נשמע לא רציני אבל זה היה רציני ולא רציני. יאללה, נלך לשם ונראה. ניגשתי לשגרירות, קיבלתי את המלגה וthe rest is history. נסעתי לשם, הייתי שם כמה שנים, אחרי זה חזרתי וביקרתי, התרבות הזאת נכנסה לדמי שיש בה גם את האלמנטים של הצד של התרבות היפנית והצד של הבודהיזם, של הזן במיוחד, כי הזן כמו שאנחנו מכירים אותו במידה רבה הוא עם צבע יפני. לא רק, אבל במידה רבה הוא עם צבע יפני, כי זאת הצורה שהזן הגיע למערב. דרך הדלת היפנית. ושם יכולתי לראות היבטים שונים של הזן ושל תרבות יפן. לא כל תרבות יפן היא זן, זו טעות להגיד את זה בצורה הזאת   ג.מ: אנחנו עוד נדייק במהלך השיחות שלנו   י.ר: זהו אני יודע, ושם גם ראיתי את הבשר והדם של הדבר הזה, הביטויים שלו באמת באורחות החיים, ביום יום, ושוב מבחינת השתייכות נקרא לזה סקטוריאלית. יש מעט מאוד אנשים שהם סקטוריאליים בזן היפני. זאת אומרת בסך הכל זה שייכים לסקטור הזה, מבחינת המסורת שלהם, פחות מעשרה אחוזים מהאנשים היפנים אבל זה לא משנה. זה כמו שאנחנו יכולים להגיד שהתרבות היוונית נוכחת בהיסטוריה האירופאית בצורה הרבה יותר מהיוונים, יש משהו שנוכח שם, לא רק זן בודהיסטי נוכח שם בכל מיני דברים עד פרסומות לפעמים, וגם יש לו גם דרך שהיות ותרגולים ממש במדיטציה גם לפני שנסעתי, עם אותו מורה שהגיע ושהה בירושלים. ואיפשהו לאט לאט התארג לו, הייתי אומר לאיזה מסה קריטית שאומרת "אוקיי, בזה אני רוצה לעסוק"   ג.מ: אני רוצה לשאול אותך לגבי הכלים שבהם אתה חוקר. הרי אתה כבר מספר לי שאתה גם עצמך מתנסה בכל מיני פרקטיקות שהן מקובלות בתרבויות שאתה חוקר, גם שהית במקומות שהם הדבר ממשיך וחי ונושם ובו נכתב גם שנים אחורה, אז מה הכלים שלך? הם היסטוריים, הם אנתרופולוגיים, איפה בדיוק אתה חוקר, או בעזרת מה?   י.ר: שאלה טובה, וכחוקר מכיוון שאני כבר אמריטוס אני יכול להגיד את זה בגלוי, שמבחינתי החקירה של הדברים האלה היא חקירה רב תחומית, בינתחומית, חלקם באמת אנתרופולוגיים, חלקם היום היינו קוראים לזה חקר התרבות, אז זה לא היה קיים כל כך המושג הזה, חלקם של מדע הדתות, חלקם של פילוסופיה. ואני חושב שכל החלוקות האלה הן חלוקות שהגעתי לשם, ראיתי שהחלוקות האלה הן חלוקות מערביות מאוד   ג.מ: לא רלוונטיות   י.ר: לא רלוונטיות. כלומר, מי שקיים שם בתרבות הזאת, כמו שמי שקיים בתרבות הזאת, שלנו, יבוא מישהו מסטנפורד ויגיד "זה שייך למדע הדתות וזה שייך לאנתרופולוגיה וזה שייך להיסטוריה", אין ספק שהדברים האלה מעורבים זה בזה, יותר הייתי לפעמים בכלים פילוסופיים דתיים, ואני חושב שהחלק של ההתנסות והשהייה במרקם התרבותי, ואני רוצה להגיד משהו מאוד חשוב, מלא סתירות. זה לא נקי שם, זה לא סטרילי שם, כשחוקרים ספר על זן או זן יפני אפילו אז יש שם איזו סטריליזציה של חומר, שהוא בשטח לא קיים. הסתירות הפנימיות בתוך הקונפוציוניזם, בתוך הדאואיזם, בתוך הזן, בתוך יפן, הן סתירות פנימיות עמוקות והן חלק מהמרקם הטבעי של התרבות, ולכן להיות שם היה גם מכה מתודולוגית מאוד חשובה. מכה במובן הטוב של המילה   ג.מ: כן, טלטלה מתודולוגית, היית צריך לחשוב מחדש על ה   י.ר: גם תרבותית. דתי חילוני, אלה מושגים שלנו. דת, בשונה מפילוסופיה, אלה מושגים שלנו. אסתטיקה בשונה מדת, זה מושגים שלנו. אומנות בשונה מדת זה מושגים שלנו. הגעתי לארץ מודרנית, לא הגעתי לארץ, אני יודע שמשמרת כמות שהוא באופן מוזיאוני את התרבות. כבר אז היא הייתה ארץ מאוד מודרנית, כלומר היה שם מכה מתודולוגית ממדרגה ראשונה של עצם החשיבה האקדמית. עכשיו, הייתי צריך להגיע למסלולים מסוימים כשחזרתי ארצה, חלקם היו באמת בפקולטה לאמנויות, ואחר כך באמת נוצר והייתי חלק גם מהיצירה של החוג ללימודי מזרח אסיה, אבל החוג ללימודי מזרח אסיה וזו הערה מתודולוגית, הוא בעצמו, הוא הגדול בארץ, הוא אחד הגדולים בעולם דרך אגב, באוניברסיטת תל אביב והוא רב תחומי   ג.מ: זאת אומרת שבבנייתו היה ברור מראש שאי אפשר להפריד את הכותרות האלה   י.ר: גם היוצרים שלו אחד היה היסטוריון, ואחד היה פילוסוף, וכו', זאת אומרת הצוות הראשוני שלו היה בתפיסה, שאפילו אם היא לא הייתה לגמרי מודעת לנו, אבל היא כן מודעת לנו, הייתה רב תחומית. שאי אפשר ללמוד תרבות בלא שיהיה לזה פן היסטורי, פן וכו'. אחד האנשים מתמחה יותר במתודולוגיה היסטורית ואחד מתמחה יותר במתודולוגיה אנתרופולוגית וכו'. במשך הזמן גם עשיתי דברים שלא נדבר עליהם כאן שהיו אנתרופולוגיה טהורה. גם חקר של נשים עניות ביפן שהסתובבתי איתן. כלומר, צפייה משתתפת לא במובן שנעשיתי שמאן או, גם כתבתי על זה ספר בעברית, העולם של היאקוזה והעולם התחתון היפני, כלומר, ההיבטים השונים של התרבות בשבילי היו היבטים שונים של אותו עניין, שאי אפשר לעשות באופן מלאכותי או אקדמי-מערבי, או בכלים מתודולוגיים מערבים את ההפרדה שלו. יחד עם זה אני יכול להגיד, וגם במשך השנים יש התפתחות, ואני לא מתכוון מרע לטוב אלא השתנות בכלים שאני משתמש בהם, בהסתכלות שלי, ולכן השיעורים שלי באוניברסיטה הם לפעמים על מיסטיקה, לפעמים על אסתטיקה, בקורס הקרוב עוד חודש אני מתחיל על אמנות, ולפעמים פילוסופיה-פסיכולוגיה, לפעמים מדע ובודהיזם, לפעמים חקר התודעה. עכשיו, אני לא מתיימר להיות מומחה בדברים האלה ושלא ייצא מכאן משהו שאומר "אוקיי, הבן אדם הזה הוא איזה לאונרדו דה-וינצ'י בן ימינו", לא. אני נעזר באנשים שאני עושה איתם שיתוף פעולה, ואנחנו יוצרים דיאלוגים מרתקים בסמינרים, ויש דברים שבהם אני בקי יותר, זה נכון. ואחרון, שמבחינתי התצפית המשתתפת כמתודולוגיה אנתרופולוגית היא דבר חשוב מאוד. היא מתודולוגיה שכאילו ניכסו אותה לאנתרופולוגיה, אבל לא. תצפית משתתפת זה אומר שאני עצמי עשיתי את הדברים האלה, לאו דווקא בשביל התוצאות המחקריות שלהם, כשהתחלתי לעשות מדיטציה לא ידעתי שאני הולך להיות חוקר של הדבר הזה, עשיתי מתוך סקרנות. קוראים לזה היום מחקר פנומנולוגי, מחקר מגוף ראשון וזה היה בשבילי בלי שידעתי שיהיה לזה שם, זה היה מחקר בגוף ראשון גם. גם, אבל אני קורא טקסטים סיניים, יפניים, הודיים, סיניים ויפנים אני קורא גם במקור, הודיים זה מכלי שני לפעמים, כלומר המשתתפת אינה אומרת "רק אם אתה שוהה חמישים שנה במנזר אתה יכול להגיד משהו על זה", לא. יש לי גם כלים טקסטואליים, פילולוגיים, דתיים, היסטוריים, וכו', וזה על רגל אחת   ג.מ: ממש בקצרה מעניין אותי לשאול גם על הצד הנחקר, מושא המחקר שלך, האם הם מדי פעם, כשהם אנשים ולא טקסטים, האם הם מתעניינים באופן שבו או אז כשהתחלת את המחקרים, התעניינו באופן שבו "המערב" (במרכאות אני מסמנת כאן באולפן) מתייחס לתרבות שלהם, לסמלים, לאמנות, לשפה?   י.ר: כן מאוד, וזה בלתי נמנע. אם מישהו חושב שזה יכול להיות אחרת, לא רק שזה בלתי נמנע, זה גוזר במידה רבה את הצורה שבה אנשים מדברים אליי. קודם כל, מי שגבוה ביפן, זהו. זה היה, היום יש הרבה גבוהים ביפן, אבל מי שגבוה ביפן וזר ובא מן המערב מיד הוא בולט. זאת אומרת כשמדברים   ג.מ: אתה אומר את זה כי אתה אדם גבוה, המאזינים לא רואים אותך   י.ר: אני 1.85, ביפן של אז, היום יש כבר הרבה אנשים בגובה שלי ביפן, וזר, רואים עלי שאני לא יפני וכו', ולהגיד שעכשיו, הערה מתודולוגית מאוד עמוקה ואני לא ממציא אותה, זה להגיד שהוא מדבר אליי כמו שהוא מדבר אל חבר שלו זו תהיה טעות תודעתית מאוד עמוקה. הוא רואה אותי והוא מדבר אליי אבל יחד עם זה גם למדתי, אני אקרא לזה בלשון ליצנית מעט, להתיש אותם. להתיש אותם זה במובן שהם יפסיקו לייצג משהו קוהרנטי, והוא גם באותה שיטה אנתרופולוגית ובאותה גישה אנתרופולוגית שנקראת ethic לעומת emic, והגישה האמית אומרת שאני רוצה from the native´s point of view יש משהו מתעתע ועיוור קצת בדבר הזה. כשאני הולך לקהילה מסוימת של נזירים, של שמאניות, לא חשוב, של פושעים, של דברים כאלה, או של סתם אדם ברחוב שאני חי בתוכו, זה בלתי נמנע שהוא בהתחלה לפחות ינסה לייצג לי משהו. ולייצג לי משהו זה לעשות משהו שהוא יותר סטרילי ויותר נקי ויותר קוהרנטי ופחות עם סתירות ממה שהוא באמת, ואת הדבר הזה אני לוקח בחשבון וזה חלק מהשיח, לא יעזור   ג.מ: וגם למדת כמו שאתה אומר לטשטש את זה, או לנהל את זה.   י.ר: החיים, ואני אומר התשה בצחוק, זאת אומרת הייתי יושב עם החבר'ה והולך איתם, ומבלה איתם, גם עם המורים שלי לא רק בשיעור שהיו מלמדים אותי כל מיני דברים, למדתי ביפן, ולא רק עם עמדה של חוקר שמנסה להערים על הייצוגיות של הנחקר, אלא כי המרקם של החיים, גם הדברים הלכאורה לא רלוונטיות היו בשבילי מאוד רלוונטיים. לא היה לי דבר לא רלוונטי. גם אם המורה הנקי והסטרילי בשיעור הלך אחר כך והתרווח ועישן סיגריה וריכל, שזה היה דמות כמעט מנוגדת למקום שבו היה שיעור סמכותי, יפני מאוד וכו', זה בשבילי היה מאיר-עיניים. זה לא היה סתירה למורה אלא זה היה חלק מהמורה, ואז אני חושב שאולי היו לי הבנות ואולי יש לי עדיין והן כמובן משתנות, תיכף אני אגיד משהו גם על הדבר הזה, הן משתנות והן מורכבות והן אנושיות והן לא מחולקות לדיסיפלינות. מאז שפגשתי לראשונה את אותו מורה זן עברו עשרות שנים, ולמדתי אצלו, למדתי אצל מורים ביפן וכו', וצריך להבין שגם, זה לא שיש איזו ישות שנקראת זן ואני לומד להכיר אותה יותר לעומק, אלא אני גם מכיר אותה בצורה יותר מורכבת, והיא מורכבת ביסודה. היא לא איזשהו דבר, הזן היום אם להגיד את זה בצורה חריפה, הוא גם סוג של מותג. אני כאדם פרטי וגם כחוקר וגם כמרצה שאולי משפיע על תלמידיו, אני חלק מהמותג הזה. התחלתי גם כחלק מאיזשהו מותג. אז הוא היה פחות נפוץ מאשר היום, היום מוצאים אותו בעיצוב, בהוספיסים ובפסיכותרפיה, אז זה היה פחות אבל הוא היה כבר, גם קראתי דברים מערביים אז, מעטים מאוד שכתבו על זן, ואחד הגדולים שבהם היה אלן ווטס, זה היה מותג. אלן ווטס בעצמו היה מותג. והמותג הזה ממשיך להיות חי וקיים ואני גם חלק מבוני המותג   ג.מ: במערב, בתודעה המערבית   י.ר: בדיוק, בתודעה המערבית, ואולי השיחות שלנו יהיו גם פיזור של חלק מהמותג הזה, ולא לראות מה הוא באמת, כי אין מה הוא באמת, אבל לראות שיש פה מרחב הרבה פחות מוצק, הרבה פחות קוהרנטי, הרבה פחות עם הסמלים הפופולריים או לפעמים הפופוליסטים של מה שנקרא זן   ג.מ: הרבה פעמים תהליך מיתוג זה באמת מה שהוא עושה, הוא מצמצם הוא בוחר את השלושה ערכים הכי הכי מייצגים, ואז זה מה שהוא מעביר הלאה.    י.ר: אני אתן דוגמא בשביל להגיד דבר והיפוכו. לפני כמה שנים פשוט ראיתי באיזו, כנראה פרסומת באינטרנט, קרם פנים או קרם לחות שנקרא זן. עכשיו, זן אם תפתחי באינטרנט או בגוגל על כל נושא שתרצי, עיצוב גנים, עיצוב אפנה, פסיכותרפיה, ארגונים, תורות ארגוניות, כדורסל, כל מיני דברים כאלה, תמצאי אותו נסמך לכל דבר. עכשיו, זה אומר משהו שיש משהו במיתוג של הזן, שאומר "אוקיי, כדאי לקרוא לקרם לחות" - של לנקום דרך אגב, אולי הוא כבר לא קיים - יש משהו באיך שהוא התפתח במערב, גם בצורה הרצינית שלו וגם בצורה הלא רצינית שלו, איך שהוא התפתח לכדי זה שהוא מותג. העניין הוא שלפעמים גם כמלמדים ישירות בשטח, נגיד קבוצות מדיטציה או קבוצה שעושה עבודה רוחנית וכו', וגם כחוקרים, צריך לכבד את העובדה שזה קרה. אי אפשר להתעלם מזה, זו עובדה אנתרופולוגית, קרה משהו במגע הבין-תרבותי של הזן עם המערב, והמערב כבר עיבד אותו לצרכיו וזה בסדר. גם סין עיבדה את הבודהיזם הסיני, כמו שנראה, סליחה ההודי, עיבדה אותו לצרכיה. וגם יפן עיבדה את הזן-בודהיזם הסיני לצרכיה, וזה תהליך מאוד-מאוד טבעי ואני בגילוי נאות אני אגיד שלא יהיה קל, אבל ננסה, לזקק מתוכו מה שהוא "באמת" כאילו. כי מה שהוא באמת זה גם איך שאנחנו ממשיכים ליצור אותו.   ג.מ: מרתק. אני חושבת שאני מוכנה להתחיל לצלול אל הנושא עצמו, ואנחנו נתחיל מהבנת המילה אני מניחה. המילה עצמה, זן, ואז נשאל את השאלה איך היא באמת התגלגלה בסוף ליפן, כי המילה זן היא ביפנית. נכון?   י.ר: נכון, המילה זן היא ביפנית. הערה טיפה היסטורית מודרנית, המילה זן התגלגלה אלינו מיפן בגלל שהintroduction של הזן למערב היה דרך העיניים היפניות, דרך מורים יפנים רבים מאוד, נדבר על זה בהמשך. אחר כך זה היה כבר קוריאני וסיני, אבל המסה הגדולה במחצית הראשונה של המאה ה20 עד שנות ה60,70 זה היה בעיקר יפנים, ולכן המילה היפנית היא זו שהשתרשה. בעצם המילה המלאה היא זן-נה, שזה תעתיק פונטי של צ'אן-נה, שהקיצור שלו זה צ'אן, צ'אן זו המילה הסינית של הזן והיא קדמה למילה היפנית בכמה מאות שנים וגם היא, איזשהו שיבוש פונטי או הגייה פונטית של מילה שבמקור היא בפאלי, שזו השפה הבודהיסטית העתיקה, והיא ג'האנא, או דהיינא, בסנסקריט שפירושה מדיטציה   ג.מ: אה! אז הפירוש הוא מדיטציה?   י.ר: לשבת למדיטציה, צר לי לאכזב, לשבת למדיטציה   ג.מ: זה לא מאכזב, זה פשוט מפתיע   י.ר: עכשיו, זה לא אומר שזרם כזה כמו הצ'אן הסיני או הזן היפני היה בהודו. המילה התגלגלה, לא    ג.מ: לא מה שהיא מסמלת?   י.ר: לא הפילוסופיה ולא הפרקטיקה, ברור שהמקור הוא בודהיסטי ונתחיל בזה עוד מעט, אבל האופי המיוחד הזה שהתגלגל אל ימינו, שאנחנו רואים שיש איזה כזה משהו שהוא זני לא התחיל בהודו, אבל המילה התגלגלה. ולמה התגלגלה? אחרי כמה, הייתי אומר 200 שנה, כאשר ראו שיש איזה זרם שמתפתח בתוך הבודהיזם, ששם דגש מאוד חזק על מדיטציה    ג.מ: ישיבה בדממה, נשימות   י.ר: כל הדברים האלה, התחילו לכנות את החבר'ה האלה, שהם בעצמם לא הקימו  ועידת ייסוד התנועה הקיבוצית, הם לא עשו דבר כזה, אבל גם בתוך טכניקות אחרות שעוד נדבר עליהם, הם היו הזרם שבכל הזרמים הבודהיסטיים של אז, שם את המדיטציה במקום יותר חשוב מכל זרם אחר, אז התחילו אחרים לכנות אותם זרם הצ'אן. או הצ'אן-נה, שקוצר לצ'אן וכשעבר ליפן הוא כונה זן-נה, ואחר כך קוצר לזן, וככה אנחנו קיבלנו את זה   ג.מ: וואו, אז כבר רק מהגלגול הזה של המילה אני יכולה להבין את המורכבות של מה שאנחנו ננסה לפרק כאן או להפוך כל זרם לקצת יותר ברור בפני עצמו או עומד בפני עצמו, לראות את ההשפעות וכו', ואני רוצה שאנחנו נדבר על העקרונות של הבודהיזם ההודי, שנדמה לי שממנו נצטרך לצאת, או איך הוא שלוב בסיני, תיכף אתה תסביר לי, וכמובן את בודהה נצטרך להכניס לשיחה   י.ר: כן   ג.מ: אז מאיפה מתחילים? כמה רחוק אחורה אנחנו הולכים?   י.ר: קודם כל אנחנו מתחילים באנחה, בא'. נתחיל באנחה, אנחנו הולכים למעלה מ2500 שנה אחורה, ושוב אני חייב להגיד ואני אשתדל לא לחזור על זה יותר מדי, מה שאנחנו קוראים בודהיזם הוא איזשהו כינוי מערבי שהתחיל במאה ה19 שנתן למאות זרמים ווריאציות שמתקיימות מאפגניסטן, היום כבר לא, ועד אינדונזיה, שהתקיימו לאורך ההיסטוריה, דרך סרי-לנקה, תאילנד, בורמה, טיבט, נפאל, סין, קוריאה, יפן, וייטנאם, אינדונזיה, מאות ואלפים של זרמים ושל תת-זרמים ושל פילוסופיות ופילוסופיות נגד, וזה מאוד מאוד מורכב. יחד עם זה, בתוך הדבר הזה כמו בטבע, איזה ערוץ הולך, מכנס לו את היובלים הקודמים והולך לו לאיזה מקום חדש, מפלס לו איזה דרך, עוד פעם מגיעים יובלים, ככה זה הולך   ג.מ: אז זאת הכללה של אדם חיצוני שמסתכל על ריבוי תרבויות   י.ר: לגמרי, אין מהלך שנקרא בודהיזם בעולם. היום אפשר לדבר בקלות, לטוב ולרע, על בודהיזם מערבי ועל זרמים בבודהיזם המערבי, לטוב ולרע במובן גם של רידוד אבל גם של פיתוח מאוד מרשים. לכן אני אומר בשביל להזהיר את עצמי, אותך ואת המאזינים, להזהיר לא במובן המשפטי של העניין, אלא שאנחנו הולכים לעשות איזה מהלך שיתפתח בסופו של דבר לזן, ולא איזשהי תמונה כללית שהיא נושא לקורס אחר או לסדרה אחרת על המגוון האינסופי הזה שנקרא בודהיזם. לא פחות אם לא יותר, מאשר הנצרות. הרבה יותר אפילו מאשר הנצרות. אוקיי, אם את חושבת על מספר הזרמים ותת-הזרמים והמסדר הזה והמסדר ההוא והכרמליתים והפרנציסקנים והמתודיסטים, אני לא רוצה למנות - הרבה יותר בבודהיזם, בין השאר כיוון שהמרחב הגיאוגרפי שהבודהיזם הגיע אליו, תחשבי מאפגניסטן ועד אינדונזיה   ג.מ: זה עצום   י.ר: זה עצום, זה חצי אוכלוסיית כדור הארץ, שבה כל, וזה חשוב להגיד, כל תרבות מקומית שלקחה את הבודהיזם, שאימצה את הבודהיזם, שהתחילה ללכת עם הבודהיזם, העניקה לו את הצבע המקומי ולפעמים עשתה בו מהפכה, לא פחות   ג.מ: וואו   י.ר: משהו אנלוגיה היסטורית. לא יודע מה היה קורה לנצרות אילו הייתה נשארת בארץ ישראל. היא עברה לרומא, שם הייתה המהפכה ששינתה גם את הנצרות וגם את כל ההיסטוריה. משהו דומה קורה. אז אנחנו מתחיל 2500 שנה אחורה, בעולם זו המאה ה5-6 לפנה"ס, בעולם ההודי כבר יש זרמים דתיים רבים, זרמי פילוסופיה רבים מאוד מפותחים. כלומר, פילוסופיה הודית היא בזמנו של בודהה כבר באחד השיאים שלה, וזו לא פילוסופיה אחת, אלא פילוסופיות סותרות, מתנגדות, מתווכחות, והחברה ההודית מבוססת אז כהיום, קצת לצערנו אבל זה עבודה שלהם לעשות, על קאסטות ועל חלוקה מאוד מאוד חמורה, של תחומי ידע, של מקצועות וכו'. בשכבה העליונה נמצאים מה שנקרא ברהמינים, שאלה האנשים שעניינם בדת, הכוהנים שלנו, ושהם בדרך כלל משכבה של עם שכבש את הודו לפחות 1000 שנה לפני כן, ארים הם נקראו. לא הארים הנאציים אבל ארים, קרובי משפחה של האירופאים. הם הביאו פילוסופיות משלהם גם, התערבו בפילוסופיות המקומיות, כך שהאדם שנקרא בודהה, זה לא שמו הפרטי, עוד מעט נגיע לזה, הוא לא מגיע לאיזשהו מקום שבו יש דלות פילוסופית או דתית. להיפך. הוא מגיע למקום שבו גם ההמשכיות שלו אבל גם החתרנות שלו מאוד מרשימות. הוא מגיע למקום בוגר מאוד, לא כל העם זה ברור, אבל בשכבות הפילוסופיות והדתיות, כמו המשנה שלנו, שבאה כסדר שני על התורה, יש גם סדר שני או שלישי אפילו על כתבי הקודש ההודים הקדומים, כאשר בתוכם יש איזו הצבעה, או חקירה מאוד אמיצה של הריטואלים הקדומים, של הטקסטים הקדומים. בסופו של דבר, תוך כדי שיחות שנמשכות מאות שנים בין תלמידים למורים מדובר על איזשהו עצמי, שנקרא אטמן, בפילוסופיות ההינדיות נקרא להן לצורך העניין עם הכללה, ושיש מעבר לאדם הפרטי, מעבר לאדם הביוגרפי, אנחנו נקרא לזה ככה פה. יש איזשהו עצמי קוסמי, אוניברסלי, ושהעצמי הפרטי, הביוגרפי, איפה נולדת, מה המקצוע שלך, מה השם שלך וכו', לא רק שאיננו מייצג נכוחה את העצמי הזה אלא מסתיר אותו   ג.מ: ואז יש לי איזושהי מטרה לגלות את העצמי הקוסמי הזה?   י.ר: כן. זאת אומרת המטרה הרוחנית של האופנישדות, זה הטקסטים שהם סדר שני ושלישי של הטקסטים הקדומים שנקראים וודה, זה כן. המטרה הרוחנית העליונה זה המקום שבו אדם רואה באמצעות פרקטיקות מאוד מפותחות, יוגיות, מנטרות, כל מיני תמונות, ינטרות וכל מיני דברים כאלה, תנועות וטקסים וכו', כבר לא היו קורבנות אז אבל דימויי קורבנות וכו'. חלק מהטכניקות כבר היו מאוד עמוקות, גלגולים שלהם אנחנו כבר רואים ביוגה המודרנית, אבל דרכן האדם רואה, אם אני לוקח לרגע אחד משל אופנישדי מאוד מפורסם, הוא רואה שהכלי הזה והצלחת הזאת והבקבוק הזה והכלי שבו אני מאחסן את החיטה ואת השמן וכו', הם כולם עשויים מחומר למרות שהם נראים שונים, הם כולם עשויים מאותו חומר. והחומר הזה שממנו גם הצלחת וגם הכד וגם כל הכלים האחרים שעשויים חומר, כלומר מה שאנחנו קוראים בטעות חימר, זה האטמן. כלומר האדם הפרטי רואה שהוא עשוי מחומר קוסמי אוניברסלי, ויש שם משהו נצחי קיים, ותכליתו של האדם העושה עבודה רוחנית, ובעצם הייתי אומר בצורה גסה להיפטר, או לראות,  to see through, האני הפרטי הזה   ג.מ: שהוא מבלבל   י.ר: וגם שקרי במידה מסוימת, והסבל שיש כתוצאה מזה שהוא לא רואה, כי יש איזה חופש הרבה יותר גדול, יש כוח יותר גדול מכוחו הפרטי של אדם   ג.מ: זאת אומרת שדווקא ההתבוננות, או השהיה או ההבנה של האני העצמי האינדיבידואלי, זה גורם סבל? זה מקור לסבל?   י.ר: חוצצת, על פי התפיסה ההינדית. עכשיו הבודהה, שתיכף אספר כמה דברים על האיש מהמעט שידוע עליו והרבה ידוע לנו מהאגדות, ויש פה הבניה. צריך לראות גם מתודולוגית שיש פה הבניה, אבל ההבניה הזו מקובלת עלי במובן הזה שככה, אלפיים חמש מאות שנה, כמו ישו, כמו משה, יש הבניה שאומרת "מהי החוכמה התרבותית, הדתית,  הפילוסופית שבנתה אדם כזה?" גם אם הוא בדוי לחלוטין, זה לא מעניין אותי. אז נלך אליו ונראה איך הוא המשיך וגם איך הוא מרד. הוא היה גם ממשיך וגם מורד, כמו ישו. היה ממשיך ומורד   ג.מ: בודהה מילולית זה באמת זה שהתעורר?   י.ר: בדיוק   ג.מ: או, אז תספר   י.ר: זה לא זה שמואר, אלא זה שהתעורר, יש טעות נפוצה, זה לא enlightment, זה awekend. אם כבר. זה מטאפורה, וזה לא שמו הפרטי, שמו הפרטי היה סִידְּהַארְתָּה גַאוּטַמָה. לפי הסיפורים, וגם כאן אני מסנן מתוכם דברים באופן לא שרירותי לגמרי, אבל הוא היה בן של מלך, ממשפחה שנקראה שקיא, אחד השמות שלו זה שָׁאקְיַמוּנִי, המורה לבית שקיא, ושוב לראות שמסע החיים שלו הוא מסע רוחני מסוים באופן סימבולי ולאו דווקא ביוגרפיה במובן ההיסטורי. מסופר שאמא שלו מתה בלידתו, ואחד הסיפורים מספר על זה שהוא שאל בידעונים, את אחד הנביאים שם, המלך שאל מה יהיה עם הקטן הזה   ג.מ: אבא שלו   י.ר: אבא שלו שאל, המלך, והוא היה בן מלך. הוא שאל אותו, ואז אני מקצר - אחד  מאלה אמר "אם הוא יראה חולי זקנה ומוות", יעני סבל, אם הוא יראה את הסבל האנושי הוא יהיה מורה רוחני גדול. אם הוא לא יראה סבל, הוא יהיה מלך ולוחם   ג.מ: דגול    י.ר: בדיוק, מהקאסטה השניה, שזה הקאסטה של המושלים והלוחמים ואז מסופר אותו דבר מוזר מאוד, אני אקרא לזה גם מבחינה הורית וגם מבחינה פסיכולוגית, הוא סגר את הבן הקטן, את סידהרתא הקטן הוא סגר אותו בעצם בעולם סטרילי כדי שהוא לא יראה חולי, זקנה ומוות   ג.מ: שלא ייחשף לסבל   י.ר: ברור לנו מיד במשפט הזה שזה אבסורד וזה בלתי ניתן, מה זה - לא ראה ציפור מתה? המשרת שלו לא הצטנן? האחרים לא מתו, לא בסביבה, העונות לא התחלפו? ואכן, הבודהה, whoever he was, מספר בדיעבד לתלמידים שלו שהוא ראה את הדברים האלה, שאי אפשר. אבל האירוע המכונן לכאורה, אני אומר את זה קצת באירוניה, כשהוא יצא עם הרכב שלו כשהוא ראה איש חולה, הוא ראה איש זקן, הוא ראה גופה שמקוננים עליה והוא ראה סבל. אלה שלושה סמלים של הסבל האנושי הקיומי. הקיומי, לא הפסיכולוגי, אני לא מסתדר על הבוס שלי, אלא הקיומי. אנחנו מזדקנים, אנחנו מתים, אנחנו חולים, ואלה דברים בלתי-נמנעים, יש עוד דברים בלתי נמנעים, וזה היכה אותו בתדהמה כשהוא ראה את הדבר הזה. גם אם זו אגדה, זה סמל הייתי אומר להתעוררות שיש לנו לפעמים אחרי שנים כשאנחנו בקרבת סיפור מוטעה לחלוטין, פתאום אנחנו מתעוררים ואומרים "וואו איך לא ראיתי את זה, סיפרתי לעצמי סיפור". במקרה הזה מספר הסיפור זה אבא שלו, אבל הוא גם כן חלק מנקרא לזה הפסיכולוגיה הזו, שחייתה בעולם סטרילי, שמדמה לעצמו עולצםל ללא חולי, זקנה ומוות. והוא ראה גם אדם רביעי, ראה אדם שראה אור בעיניו, ואת כל אחד מאלה הוא שאל "מה קורה לך?". כי כאילו הוא ראה את זה פעם ראשונה בחייו, בגיל 29 mind you   ג.מ: והם הסבירו לו?   י.ר: והם הסבירו לו. אני חולה, והרכב שלו אמר "כולם חולים". וכשהוא ראה איש זקן, על מקלו וזה, הרכב שלו אמר "כולם מזדקנים, אם לא מתים מיתה מוקדמת". וכשהוא ראה את הגופה ומקוננים עליה, הרכב אמר "הכל חולף. הכל מת", ואלה דברים שמבחינת האגדה, זו אגדה סימבולית, זה היה מאוד חריף לאדם לראותא ת המכה הזאת של הקיום היסודי של סבל, לא איזשהו קישוט של סבל. ואז הוא ראה בן אדם שהיה כנראה נזיר, לא נזיר בודהיסטי כי בודהיזם לא היה באותה תקופה, אבל איזשהו נזיר שיצא והוא ראה אור בעיניו והוא אמר לו "אני פרשתי ואני עושה עבודה רוחנית, נקרא לזה ככה", והוא אמר כזה אני רוצה להיות כי הוא ראה איזו שלווה, איזה אור   ג.מ: בניגוד גם לשאר המפגשים עד אותו רגע    י.ר: בדיוק, ואז הסיפור מספר שהוא יצא לפרוש. היה לו כבר תינוק, זאת אומרת הוא היה נשוי והיה לו תינוק   ג.מ: אז הוא עזב את המשפחה שלו?   י.ר: הוא עזב את המשפחה שלו, זה בדרך כלל הבודהיסטים המערביים לא מספרים. לא רק זה, אלא שפעם אפילו כתבתי לבודהה מכתב, מה שנקרא אני אומר את זה בצחוק, אבל הוא קרא לו ראהולה לבן. ראהולה זה אזיקים. זאת אומרת, יש פה משהו מאוד כואב, מאוד מקומם אפילו הייתי אומר. ברור אני יודע, היום בעולם שלנו הייתי אומר, אתה בשביל המסעות הרוחניים שלך עוזב גם את משפחתך וגם את הילד שלך וכו' והולך לך בשביל זהו, אבל גם אם אנחנו הולכים על זה כסימבולי, אולי הוא ראה משהו. ואני לא מנסה להצדיק את המעשה אבל זה הסיפור, והסיפור שהוא קרא לו אזיק. זה נורא ואיום   ג.מ: זה נורא ואיום בהקשר של איזה רגשות זה יכול לשקף לנו שהוא הרגיש   י.ר: יותר מאוחר, אם זה מנחם, אז גם הבן שלו וגם אשתו הצטרפו לסאנגה שלו, לקבוצה הרוחנית שהוא יצר, אז היה שם איחוד משפחתי לאחר ההתעוררות. הוא פרש, הוא ניסה כל מיני דברים, אבל הוא פרש לקבוצה מאוד קיצונית יוגית, גם היוגה מאוד מגוונת אבל הוא פרש לקבוצה מאוד קיצונית, שעניינה היה - שזה דברים שקיימים עד הודו המודרנית אגב, וגם בדברים קיצוניים אסלאמיים או יהודיים או נוצרים - הפרישה הייתה פרישה מוחלטת, שלילה מוחלטת של החיים היומיומיים, שלילה מוחלטת של הגוף. זאת אומרת, הגוף הוא איזה מכשול לחירות הגדולה שאמורה להיות בסוף הדרך, לנירוונה   ג.מ: הוא חלק מיוצרי הסבל, הגוף   י.ר: נכון. הגוף וגם הרוח, אפילו. הזרמים שבהם מדובר הם זרמים מאוד קיצוניים שאפילו התודעה היומיומית, תודעה חושבת בכלל הייתה בשבילם מכשול לחירות שהיא האטמן הזה, שבו האדם מתמזג, או לא רק יודע שיש הוויה כזאת אלא מתמזג איתה לחלוטין. זה היה עולם של סגפנות, של צומות וכו', עד שיום אחד באיזשהו אקט שלי נוגע ללב מאוד, והוא מופיע בסיפור, שהוא ישב שם והוא נראה רע מאוד, ריח רע עלה מפיו, שערותיו נשרו, והוא היה חולה מרוב הצומות האלה, נערה צעירה הביאה מנחה לאלים, קערית אורז מתוק, והיא ראתה אותו שהוא סובל והיא נתנה לו והוא הסכים לאכול. היו לו כבר אז חמישה תלמידים שמאוד התאכזבו ממנו   ג.מ: לא מספיק סגפן   י.ר: אבל העובדה שהוא הסכים לאכול היא בעיני עוד לפני האירוע המכונן שהיה ההתעוררות שלו, היא אירוע מכונן, במובן הזה שמשהו הוא ראה שם. משהו שהוא לא רק רעב לאורז, אלא הוא פרץ פעם שניה   ג.מ: משהו בנתינה?   י.ר: משהו בנתינה, משהו בהסכמה לאיזה אישור של היום יום, של האורז. זו פריצה שניה שלו. פריצה אחת, לטוב ולרע, הייתה זה שהוא עזב חיי עונג, שליטה, מלכות, נסיכות, אושר וכו', ופעם שניה. הוא עזב מצד אחד את העושר, הכמעט נצחי שהובטח לו, ופעם שניה הוא פרש מהעוני, מהדלות, לא רק מהדלות הסוציאלית, מהסגפנות ששוללת. אז הייתי אומר שפעם אחת הוא פרש מהשפע, והנצחיות לכאורה, ופעם שניה הוא פרש מהעיון, מהכמיהה לעיון ולשלילה. זה הבודהיזם על רגל אחת. זאת אומרת, שתי פריצות הדרך שהוא עשה בחייו, בין אם זו האמת או לא, זה לא משנה לי, ואז הוא התיישב ואמר אני רוצה להבין את סיבת הסבל האנושי. ואז בארבע אשמורות של הלילה, וזה כבר בפגישה הבאה שלנו, הוא הבין כמה דברים, ואולי נסיים במשהו שהוא סיפור, שמסופר על הרגע הזה. מלא, שהיה מלך השדים, ראה שהוא מתיישב תחת עץ הפיקוס המפורסם בבודגאיה, והוא ידע שהוא הולך להתעורר ולהבין את טבע הדברים, ואולי לא יהיה לו תפקיד, כי הוא השטן. הוא הפריע, שאל אותו "מי יהיה עד להתעוררות שלך?". תראה, יש לי עדים, כל השדים   ג.מ: לכל פעולה   י.ר: אני אהיה הער, לא אתה. ואז מסופר משהו שמבחינתי הוא מאוד מרגש. בודהה, שהוא עדיין לא בודהה, סידהרתא, נוגע ביד ימין שלו באדמה, הוא יושב את ישיבת המדיטציה המפורסמת, רגליים משוכלות, הוא נוגע ביד ימין באדמה והוא אומר "האדמה עדה לי". ואז האדמה שואגת, יש פה משהו מיתולוגי מאוד מאוד מתפרצת, אבל האדמה עדה לי זה משהו שמקשר אותו עם העולם באיזושהי צורה, בלשון של היום, קצת פוליטית, נקרא לזה אקולוגית. זאת אומרת, זה לא לבד מה שקורה לי, זה משהו שמחובר עם כל האדמה, ובתום אותו לילה מסופר שהתעורר, זו המילה בודהה, האדם שהתעורר, הבין את סיבות הסבל האנושי, גם טיבו של הקיום, ושקל כמה שבועות איך הוא יעביר את זה הלאה, איך הוא ימסור את זה הלאה   ג.מ: מיד היה לו ברור שזה משהו שהוא צריך לעשות? אתה לא יכול פשוט להתעורר ולהמשיך לחיות חיים ערים?   י.ר: שאלה נפלאה, לא, זה לא היה ברור לו מהרגע הראשון, שהוא יעביר את זה גם הלאה, שהוא ילמד את זה, שינסה לעזור לאחרים. זה הגרעין של הרעיון של הבודיסטווא, עוד נדבר עליו, זה שמבין אבל לא מבין הלאה בדרך שלו להתעוררות ולארמון הפלאים שיש בקצה הדרך, אלא הוא רוצה למסור את זה. הוא רוצה למסור את זה באיזושהי צורה שתעזור לאחרים, ואז הוא הולך כברת דרך, פוגש את תלמידיו שנטשו אותו בגלל שהוא אכל אורז, והם רואים שמשהו קרה לו, ואז הוא אומר להם את הדרשה הראשונה, הייתה או לא הייתה, זה לא חשוב   ג.מ: כך לפי המסורת   י.ר: כך לפי המסורת   ג.מ: ושם נמשיך בפרק הבא. נסכם! המילה זן היא מילה יפנית שהתגלגלה אל המערב מתרבות יפן, אבל מקורות הזן הם מורכבים ושזורים בתרבויות רבות, לא רק בזו היפנית. המילה המלאה היא זן-נה, מקורה במילה צ'אן-נה, בשפה הסינית. מילה סינית זו הגיעה מהמילה ג'הנא בשפה פאלי, שהיא שפה הודית. הכתבים הבודהיסטים הראשונים נכתבו בה, ופירושה הוא מדיטציה. כפי שהתגלגלה המילה בין מדינות ותרבויות, כך התגלגלו גם העקרונות, הפילוספיות, הדת, המנהגים והשתנו בהשפעת הזמן והמקום, מהודו, עד אפגניסטן ואינדונזיה במשך 2500 שנה. זו הסיבה שחשוב להדגיש שבמילה בודהיזם או במילה זן, מוכלות תורות רבות, זרמים ואורחות חיים שונים אלה מאלה. נקודת ההתחלה שבחרנו היא סיפורו של בודהה, שחי במאות ה-5-6 לפני הספירה, ונולד למשפחת מלוכה בשם סידהרתא. אמו מתה בלידתו ואביו רצה שיגדל להיות לוחם כמוהו, ולכן גידל אותו כך שלא ייחשף לסבל לפי עצה נבואית שניתנה לו. למרות זאת, סידהרתא ראה מקרים של סבל, חולי, זקנה ומוות, משום שאלה מאפיינים יסודיים של הקיום. כשהיה בן 29 אפילו פגש את צורות הסבל האלה באופן בלתי-אמצעי. לאחר מכן פגש פרוש וראה אור ושלווה בעיניו. לכן החליט שאלה החיים שהוא רוצה לחיות .סידהרתא פרש מחייו, חיי עושר ומשפחה, והקדיש כל רגע לניסיון להבין את מקור הסבל בעולם. הוא נמנע מכל תענוג ואף עינה את גופו אך בסופו של דבר פרש גם מסגנון חיים זה. סימנו שתי נקודות מרד חשובות בחייו: האחת, כשפרש מחיי העושר שאליהם נולד ושהובטחו לו, והשנייה כשפרד מחיי הסגפנות שיצר לעצמו. אחרי שני המקרים האלה חווה סידהרתא את ההתעוררות, וקיבל את שמו בודהה, זה שהתעורר. תודה רבה לך, פרופ' אמריטוס יעקב רז, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה בנושאי זן בוהיזם ותרבות יפן, ומנחה קבוצות מדיטציה. תודה לאביטל שוסהיים-כהן תחקירנית הסדרה, אלעד זוהר טכנאי השידור, ירדן מרציאנו שהביאה את התכנית לשידור אליכם, תודה גם לכן ולכם על כך שאתן ממשיכות וממשיכים להאזין למעבדה. אני גיל מרקוביץ', אנחנו נשתמע בפרקים נוספים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר שני מורי זן יפנים שתרמו רבות להתפתחותו של הזן ביפן - איקקיו, שפעל במאה ה-14, או ה-15 והאקואין, שפעל במאה ה-18. השניים טלטלו מוסכמות, כתבו טקסטים פרובוקטיביים וקיימו אורח חיים חריג מאורח החיים המקובל של נזירים בתקופה. איקקיו והאקואין החזירו חיות לזן שהתמסד והתאבן במשך השנים, ובכך אפשרו את המשך קיומו והתחדשותו. עם פרופסור יעקב רזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הקואן הוא אחד משיטות האימון בזן. זרמים שונים אלה מאלה מייחסים לקואן מידה שונה של חשיבות. נלמד מהו קואן, כיצד הוא משמש לאימון, נזהה את מאפייניו, נקרא ונתנסה בכמה קואנים בעצמנו.  עם פרופסור יעקב רזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך לעקוב אחרי גלגולו של הבודהיזם ונגיע לנקודת המפגש בין זרם המהאיינה ובין הדאו בסין. מפגש זה הוליד את הצ'אן הסיני. נכיר את בודהידהארמה, שנחשב למורה הראשון בשושלת הזן. בעזרת סיפורו נלמד כמה ממאפייני הזן: היותו פרובוקטיבי, נמנע מהגדרות ומזמין להיות בהווה ובמה שיש בו. עם פרופסור יעקב רז     פרק 3   ג.מ: עצרנו בנקודה שבה נפגשו הדאו וזרם המהאיינה בסין. כך נולד הצ'אן הסיני. הבנו שכדי ללמוד את הזן עלינו להעמיק את ההיכרות עם הצ'אן. בפרק השלישי, יספר לי פרופ' אמריטוס יעקב רז, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה בנושאי זן בוהיזם ותרבות יפן, ומנחה קבוצות מדיטציה על צמיחת הצ'אן, מאפייניו, וכמה ממוריו הגדולים. שלום יעקב   י.ר:  שלום   ג.מ: אנחנו ממשיכים, ורצית לפני שאנחנו ממש צוללים לתוך כל מה שקרה בסין, להזכיר עוד איזה מאפיין חשוב לגבי המהאיינה נכון?   י.ר: נכון, וגם לקשור אותו לדאואיזם, שאלה שני הדברים שדיברנו בפעם שעבר הלקראת הסוף. קשה כמובן לאפיין בדיוק מה מחבר שתי תורות כאלה, אבל בכל זאת במהאיינה יש איזשהו דגש מאוד מאוד חזק, אני קורא לזה ההתכללות, כלומר שהכל מוכל בהכל, ומה שנקרא יחסי ומה שנקרא מוחלט הם אותו דבר. אין שם out there שום דבר שהוא לא כאן, והוא לא עכשיו, והוא לא בטבע והוא לא בפרחים וכו', והדבר הזה התחבר בצורות מורכבות לתפיסה הדאואיסטית שהדאו בעצם נמצא בכל, והמקום המופלא שהדאו נותן לטבע, אבל לא טבע כמשאת נפש רומנטית  "לצאת אל הטבע", זו לא הרומנטיקה האנגלית, אלא במובן היותר עמוק שאנחנו טבע. ואם אני חוזר רגע אחד למהאיינה, בכל אחד מגרגרי האבק של העולם נמצאים כל הבודהות. זאת אומרת, זה משהו שמאשר את העולם ולא מתנתק מן העולם, בזרמים מסוימים בודהיסטים כן ביקשו איזה ניתוק מן העולם, נזירות אבל חמורה אפילו, לא רק חיי נזירות אלא פרישה מוחלטת והחלקים האלה במהאיינה שדיברו על הדאואיזם והדאואיזם שדיבר אל המהאייאנה היו החלקים שקושרים את היחסי ואת המוחלט, את האחר כך והעכשיו, את הטבע והאדם ביחד. אני חושב שאלה גם כן מהדברים שמשכו את התורות האלה זו לזו ולכן כאשר מגיע אותו בן אדם שמיד נדבר עליו כמה דקות, הוא מגיע כבר, אני מזכיר אל בודהיזם שקיים בסין   ג.מ: כן, סין לא נמצאת באיזה ריק   י.ר: הוא מגיע במאה השישית וכבר יש לפחות 400 שנה של בודהיזם מאוד פעיל בסין והרבה מאוד תרגומים, כלומר הכתבים העתיקים והכתבים החדשים יותר של המהאיינה למשל, שהם חדשים יותר, כבר מתורגמים באופן אובססיבי לסינית, כלומר הרבה מאוד מהכתיבה הענקית הבודהיסטית מתורגמת לסינית, יותר מאוחר גם לטיבטית. כאשר נזיר הודי בשם בודי-דהארמה, מגיע לסין הוא מגיע כבר לבודהיזם קיים. גם טראוואדי, קדום יותר, גם נקרא לו קונסרבטיבי יותר, וגם בודהיזם מהאייני שהוא כמובן זרממים חדשים של מחשבה בתוך הבודהיזם. הוא מתיישב לו באיזשהו מקום, וכאן אנחנו נכנסים כבר לסיפורי זן. בעצם מה שאני הולך לספר לך זה אולי סיפור הזן הראשון פר-סה, כלומר שהוא נחשב כבר לסיפור זן. אני אתן עוד רקע קצר - בודידהארמה הזה שכנראה היה אדם שחי, דמות היסטורית, נחשב בעיני כל אנשי הזן וכל הזרמים הפנימיים של הזן, למייסד הזן   ג.מ: למה זה מיוחס לו? מיד נדע, מי נגלה   י.ר: היתה לו איזו גישה די מוזרה קצת, אפילו בתוך העולם הבודהיסטי, והגישה הזו מתבטאת בסיפורים אמיתיים או לא אמיתיים, זה לא כל כך חשוב. הצורה שבה המסורת בונה את הגיבורים שלה זו הצורה החשובה   ג.מ: ולכן הסיפור חשוב, לא בהכרח אם הוא קרה או לא, אלא כדי שאנחנו נוכל ללמוד דרכו על התרבות או על הפילוסופיה שמתפתחת   י.ר: בדיוק. קיסר סין קורא לו לשיחה, זה מאותן שיחות שאנחנו מכירים בין מלכים לבין חכמים בכל תרבויות העולם, והקיסר הזה הוא קיסר שהוא כן בודהיסט. עכשיו, למה אני מציין את העובדה שהוא כן בודהיסט? הבודהיזם בחלקים גדולים של הממסד, גם הדתי וגם הפוליטי, הסיני לא התקבלו בברכה, הבודהיזם לא התקבל בברכה. הרבה מאוד מהרעיונות שלו, כולל הרעיונות של שוויוניות למשל לא התקבלו על דעת הקונפוציוניסטים שלא היו שוויוניים ועדיין לא. כלומר, הריבוד החברתי וכו' וכו' ועוד כל מיני רעיונות על חופש ושחרור וכל הדברים האלה, שמופיעים בקונפוציוניזם בצורות אחרות. הן לא התקבלו כל כך טוב, שלא לדבר על זה שזו תרבות זרה. אבל המלך הזה באופן נדיר היה בודהיסט, אבל בודהיסט בסגנון היותר טראוואדי, שבו בין השאר, זה רקע לסיפור אני בונה מתח, שאחד מהרעיונות שלו זה הרעיון של קארמה, והרעיון של פתירת הקארמה או השתחררות מהקארמה. כלומר, תוצאות המעשים שלנו, בעבר או בגלגולים קודמים שמעמיסים עלינו שמנהלים אותנו, אבל יש אפשרות לתקן את זה, וכמו שקיים בתאילנד עד היום הזה או בארצות של הטרהואדה אני עושה מעשים טובים וצובר מצוות כמו שאומרים ביהדות   ג.מ: כדי שהקארמה שלי תשתנה?   י.ר: בדיוק, ואני עושה מעשים טובים ואני צובר. זה הזרם הזה. ובכן, הוא קורא לו לשיחה, לשיחת חכמים, זאת אומרת הקיסר לבודי-דהארמה ואומר לו "אני עושה הרבה מאוד דברים בשביל הבודהיזם", אכן עשה, תורם, בונה מנזרים, מתרגם כל מיני תרגומים, עוזר לתרגום, אני פילנתרופ של הבודהיזם. האם אני צובר מצוות? האם אני צובר merits כמו שקוראים לזה? והוא אומר לו, לא. כלום. ואז הקיסר מטבע הדברים נדהם מהתשובה הזו, כי הוא למד שאם עושים מעשים טובים צוברים זכויות, והוא אומר לו: "אם ככה מה משמעותה של התורה הקדושה, יעני התורה הבודהיסטית?" הוא אומר לו כלום, אין לה משמעות. היא ריקה   ג.מ: מה זה אומר?   י.ר: תיכף אני אנסה לראות יש לו עוד שאלה. לפי אחד הסיפורים, זה קרה באותה שיחה כנראה, הוא אומר לו "מי אתה? שאתה מדבר בצורה כזאת?" אומר לו בודידהארמה "אני לא יודע" והולך.   ג.מ: (צוחקת)   י.ר: את צוחקת, יש שמועות שקיסר סין מאוד כעס   ג.מ: ברור, יכולה להבין   י.ר: בואי נחזור על התשובות: אני לא צובר זכויות, התורה ריקה ממשמעות   ג.מ: ואני לא יודע מי אני   י.ר: כלומר, שלוש תשובות שליליות שמביאות כבר מרוח הזן את הטעם, את הטון, את המוזיקה של הזן, שזה קודם כל פרובוקטיבי, כלומר לא כל הזן פרובקטיבי, אבל יש משהו בזן פרובוקטיבי. האדם חושב, אם נחשוב על מה מונח ביסוד השאלות של הקיסר שהוא צובר זכויות כיוון שהוא עושה מעשים טובים בשביל הבודהיזם, שהתורה קדושה, שיש בה אמת   ג.מ: ושעומד מולו אדם עם ידע מסוים   י.ר: עם איזושהי זהות, אפילו לפני ידע. ואומר לו בודידהארמה לא צוברים, התורה ריקה ממשמעות ואני לא יודע מי אני. עכשיו, מעבר לפרובוקציה שהיא ניכרת פה כמובן, והיא גם יכול להיות שבמצבים אמיתיים של שיחה בין קיסר לנזיר הוא היה כורת את ראשו או זורק אותו לבית סוהר, הוא הלך משם, והסיפור שהוא ישב איזה תשע שנים במערה, התבודד, שתק וכו'. בואי נבחן את הסיפור הזה: אז אל"ף הוא פרובוקטיבי, התשובות לא ניתנות כמצופה. הן לא מפרטות את מה שמניח התלמיד במקרה הזה הקיסר. אבל יש בהן גם מסר שהוא אמיתי מעבר לפרובוקציה. אחד, כשאנחנו נוהגים בכביש. אני מחזיר מסין לכביש שלנו   ג.מ: כן שנוכל להשליך   י.ר: אם אנחנו נוהגים בכביש או הולכים בשביל בלתי ידוע, האם אנחנו צוברים זכויות מהנהיגה הקודמת?   ג.מ: לא   י.ר: לא, ודאי שלא. אנחנו צריכים לנהוג כאן, עכשיו, בתשומת לב לעכשיו ולהגיד אני כבר נהגתי טוב עד עכשיו, או 40 שנה או 30 שנה או 20 שנה או 2 קילומטר   ג.מ: זה לא אומר שעכשיו אפשר לנהוג ברשלנות   י.ר: בדיוק, אז לא צוברים זכויות. כלומר, התורה הזאת שהוא מביא אותה בשלוש תשובות פרובוקטיביות אומרת אתה בורא את הזכויות שלך ברגע זה, במעשה מעכשיו לעכשיו לעכשיו, אין צבירה. כמו שאני קורא לזה לפעמים חשבון לא צובר. אבל החשבון הבודהיסטי באמונה של המלך, של הקיסר, היה כן חשבון צובר. יש פה משהו שמציב את הבן אדם בפני צורך בערות מתמדת, בהסתכלות מתמדת, באמת בכאן ובעכשיו, יותר מאוחר אני אפרק גם את המונח הזה, אבל במה שמתרחש ברגע זה. זאת אומרת עשיתי מצוות, לא עשיתי מצוות, נתתי חסדים ולא נתתי חסדים, אלה דברים טובים ונאים אבל לא צוברים. התשובה השניה עוד יותר קשה, קשה יותר אפילו מהתשובה הקודמת. אנחנו בדרך כלל הולכים לפי איזושהי תורה, הולכים איזושהי אמונה, היא יכולה להיות אמונה פוליטית, פילוסופית, דתית, רוחנית וכו'   ג.מ: יש לה תוכן, היא לא ריקה   י.ר: בדיוק, יש לה תוכן, ואצלנו ההולכים בדרך כלשהי אנחנו חושבים שבדרך הזאת יש מספר עקרונות, אתיים, דתיים, רוחניים, פוליטיים, פסיכואנליטיים וכו', יש לה מספר עקרונות והן משום שאנו מאמינים שיהיו ציוני דרך מסוימים עיקריים בדרך שנלך בה   ג.מ: להתנהג לאורם   י.ר: כמו שהמטאפורה הזאת אומרת, והוא אומר אין. שוב הוא אומר "אתה בורא", ככה אני מפרש את זה, "אתה בורא את המשמעות במעשיך ואתה לא הולך לאור איזושהי משמעות קודמת".    ג.מ: וזה שוב מחייב   י.ר: אחריות, ערות, וחוכמה, לא במובן של חוכמה מקצועית או של השכלה   ג.מ: איזו רגישות, קשב   י.ר: פתיחה, חיישנים בלתי פוסקים, כי את בוראת את המשמעות מרגע לרגע. את לא הולכת לאורה של משמעות, את בוראת משמעות   ג.מ: אז זה אומר שכל מקרה לגופו   י.ר:  כל מקרה לגופו כן, יש פה משהו קונטקסטואלי, אני, זה רומז כאילו לאיזה פוסט מודרניזם נעזוב את זה עכשיו, אולי בסוף נתייחס לזה. אין נראטיב, אין שום דבר, הרבה מאוד כשלומדים זן מיד מצמידים את זה לפוסט-מודרניזם. לא.    ג.מ: אה, לא התכוונתי לעשות את זה   י.ר: לא, אני מקדים תרופה למכה. זה לא שאין שום דבר אלא יש משהו להיפך, אחריותך, אחריותך על הרגע הבא היא מלאה. אולי המשמעות השניה של התשובה השניה הזאת, שהתורה ריקה, ולא קדושה, היא, הוא מסיר ממנה את התואר של קדוש. כי אם יש קדוש יש גם לא קדוש. יש העדפה. יש מיון, יש מיון של המציאות שלא מודע לזה שהוא מיון של המציאות, הוא חושב שהמציאות מלאה בדברים שהם קדושים, לא קדושים, קלים, לא קלים, שקריים ולא שקריים   ג.מ: זה מייצר הגדרות, מה שאנחנו מנסים לא לעשות   י.ר: וההגדרות האלה חוצצות בין האדם לבין המציאות. גם אם היו נכונות לרגע, שתי דקות קודם, אם נחזור לנהיגה, אז אם הדרך שם מתפתלת ימינה אחר כך היא תתפתל שמאלה, אם היא עולה למעלה אחר כך מטה, ואם אגיד שעקרונות הדרך שלי זה לפנות ימינה (לא רומז לשום דבר פוליטי) או רק למעלה אז אני תקוע, כי אני לא רואה מה שלפני. אם אני אומר הדרך הזאת קדושה, הדרך, הפיזית, אשכרה הדרך היא קדושה, אז אני נמנע מדרכים אחרות שנראות לי לא קדושות וכו'. אני נכנס מחדש לאותו עולם סמסרי, כמו שקורא לו הבודהיזם, מלא תבניות מלא מיונים מלא אמת ולא אמת, קדוש ולא קדוש וכו'. הוא אומר אין דבר כזה, אין העדפה כזאת, אין ריבוד כזה, אין למעלה למטה, אין דברים כאלה   ג.מ: אין דיכוטומיה אין היררכיה   י.ר: ההיררכיה נבנית מאותו רגע מההעדפה שעכשיו השביל הולך מעלה, מטה, בנוי מחצץ או בנוי מאדמה ולאור השביל הזה, לאור פיסת השביל הזה שאני מהלך בה ברגע זה, באותו דבר שאנחנו קוראים לו בלשון גדולה התהוות גומלין   ג.מ: כן   י.ר: תוך כדי התהוות הגומלין הזאת, אני סולל את דרכי או הולך בדרך והדבר הזה הוא דבר גם פרובוקטיבי אבל הוא פרובוקטיבי במובן של mind blowing, לא פחות. התורה הבודהיסטית הסינית, כמו ההודית, בניגוד לעצמה נפלה לקטגוריות ולדברים שראויים ולא ראויים, ובא איזשהו נזיר הודי לסין ואומר לא. התשובה השלישית    ג.מ: כן, שהצחיקה אותי   י.ר: מי אתה? יכול להיות שבמקור היה משהו מאיים, והוא אומר לו אני לא יודע. עכשיו כאן הוא אומר משהו גם כן מאוד עמוק. כשאני אשאל אותך מי את אז תגידי את עברך.    ג.מ: כן, התשובה שלי תתבסס על העבר   י.ר: תתבסס על העבר, על מה שאת אוהבת, על מה שאת לא אוהבת, הביוגרפיה שלך וכו'   ג.מ: מה שאני מרגישה שלכאורה למדתי על עצמי   י.ר: אלה הדברים שאני בדרך כלל מזהה את עצמי איתם ואותם איתי, וכאן בודהידהארמה מציג לנו משהו, קודם כל אמיתי. אני יכול להגיד לך אולי מה הייתי אבל אני לא יכול להגיד לך מי אני, כי אני לאור שתי התשובות הקודמות, אני הולך ומתהווה ברגע זה ואני באמת לא יודע מי אני. יכול להיות שתשובה מתאימה הייתה יכולה להיות אחרת, אני סתם עושה פבריקציה עכשיו. אני את, אני האולפן הזה, אני הדיבור שלי, אני השיחה הזאת שלנו, אבל אין לו מעמסה לתשובה הזאת שלי החלופית, אין מעמסה של כל חיי וכל חייך, אלא משהו שמתרחש ברגע זה. זה לא אומר שלא נתייחס לדברים האלה, אבל אם אני נותן תשובה מקובעת אני תקוע עם אני נפרד וקבוע, ובעצם אני תקוע עם איזשהו דבר שהתקבע בדרך כלל באיזשהו סיפור שלי על עצמי, או בסיפור של אחרים על עצמי, במובן הזה אני כבול ולא משוחרר. הייתי אומר עיוור ולא פיכח, לא ער.   ג.מ: אז גם התשובה לא נאמנה למה שהוא לימד או ענה עד עכשיו, לקיסר   י.ר: בדיוק. והוא הולך ופורש, מה שקרה עם הקיסר לא ידוע לנו כל כך, והוא הולך ופורש לו לכמה שנים להתבודדות באמת, ואז מסופר שיש לו תלמיד אחד, והתלמיד הזה שקוראים לו הויקה בעצם איזשהו מישהו שמסתובב בסביבתו, שמע עליו שהוא חכם אולי, אנחנו לא יודעים, ואומר לו יום אחד "רוחי לא שקטה. עזור לי להשקיט את רוחי". לפני זה יש סיפור קצת לא נעים, הוא מבקש ממנו שילמד אותו, בודהידהארמה מסרב, ואז הוא מגיע למקום הזה. אני רוצה להגיד משהו על הסירוב. הסירוב הוא חלק, כמעט הייתי אומר אפילו מנייריזם של מורי זן, אבל לא רק מנייריזם אלא מקום שאומר אין לי באמת מה ללמד. אין לי באמת מה ללמד. כמו בסיפורי זן יותר מאוחרים שיופיעו התלמיד מבקש איזשהו סוד, מבקש איזשהו דבר שמסתתר מאחורי משהו. אולי העץ הזה זה לא ממש עץ, אולי מאחוריו מסתתר משהו, אולי מאחוריו מסתתר משהו, אולי בקצה הדרך, אולי בקצה ההר, בלשון ימינו אולי בעוד איזה ריטריט מודעות, אולי איזה שופינג אני אעשה של איזשהו דבר ששם יהיה משהו, לא כאן, לא עכשיו. אוקיי? ובעצם הסירוב יכול לבוא גם מצניעות, אין לי באמת מה ללמד, אבל הואיכול לבוא גם מאיזושהי פרובוקציה שאומרת "אין לי מה להסתיר, הכל ישנו". בסיפור המאוחר יותר, אחד מהסיפורים האלה שתלמיד מבקש ממורה לגלות לו את הסוד של הזן או את ההתעוררות, הוא לוקח אותו לטיול, ומראה לו את הסלע, את הבקתה, הפרפר והצפרדע והוא אומר לו אתה רואה את אלה? הוא עונה אני רואה. אומר המורה "אתה רואה? לא הסתרתי ממך שום דבר".עכשיו זה לא הטבע כטבע רומנטי, אלא מה שנוכח הוא התורה. הוא הדבר שאליו אתה צריך להתייחס ממנו ללמוד וללמד אותו, אולי לא חשוב אתם עושים זה את זה. זה המונח התכללות שקראתי לו קודם, אנחנו מוכללים זה בזה, נבנים זה מזה לא רק במובן החברתי, אנושי, סוציאלי, קהילתי, חברתי וכו', אותו המקום של הטבע בדאואיזם מגיע כאן לאיזשהו מיצוי אפילו מתקדם יותר (אני אומר בטיפה אירוניה) מאשר בדאואיזם כי הוא אומר כאן. אין מקום אחר לחפש. אני חוזר להויקה התלמיד של בודהידהארמה, הקטע האכזרי והלא נעים הוא שהוא מבקש והוא מסרב והוא מבקש והוא מסרב, זה שלג, וקר, ובודהידהארמה אומר לו "רק כאשר השלג הזה יאדים אני אלמד אותך", כלומר מציג בפניו משהו בלתי-פתיר. ההוא כורת את זרועו - כן, לא נעים, ויש שניים שלושה סיפורים כאלה בזן ואני לא יודע אם הם סימבולים, אני אקרא להם סימבולים כי זה יותר נוח לי לקרוא להם סימבולים, ושתלמידים לא כרתו את אבריהם. אבל אין ספק שזה משהו מאוד רדיקלי   ג.מ: עשו משהו קיצוני   י.ר: משהו רדיקלי בשביל ללמוד, ואז הוא נענה, המורה. יכול להיות שזה אומר משהו על יחסי מורה-תלמיד, לא במובן שבו מתבקשת פעולה כל כך רדיקלית של פגיעה גופנית, אלא של איזשהו דבר שמופיע בסיפורי זן רבים, "כמה אתה רוצה ללמוד"? כמה את רוצה באמת ללמוד?   ג.מ: אז מה, ההקרבה הסימבולית במקרה הזה מוכיחה כמה אני רוצה?   י.ר: לא, הוכחת הנחישות. אני לא מנסה להצדיק את הסיפור שלו   ג.מ: לא, אין בעיה, אני מנסה להבין את הסמל   י.ר: וודאי שאם הוא כלשונו, וודאי שאם ליטרלי זה קרה, אבל אני אומר גם בימינו אנחנו מוצאים בעולמות הרוחניים חבר'ה שמנסים לשפר טיפה את חייהם. Self help, המון המון דברים כאלה, זה קורה במיליוני סדנאות וכו', לא רע. אבל זה לא סוג הteaching שהזן רצה ללמד או שתורה רוחנית רצינית רוצה ללמד. זה לא שתרגישי קצת יותר טוב עם הבוס שלך או עם הבן זוג שלך או כמו שלפעמים מקומם אותי שאנשים אחרי למידה אומרים "אני בפקקים יותר רגוע". זה לא הסיפור. זה לא הסיפור שתהיה יותר רגוע בפקקים, זה לא הסיפור שתהיה לך יותר נחת בעבודה   ג.מ: כן, ממה שהוא אומר על הפרח זה בכלל לא פונציונלי, זו פשוט הבנה   י.ר: בדיוק. זה משהו שהוא מבקש לפעמים היפוך תודעה, לא פחות. איך אני רואה את הדברים ואיך אולי אפשר לראות אותם אחרת, אבל לא בפרטים אלא בתודעה העמוקה שבכלל ממיינת דברים מדברים אחרים, מפרידה דברים מדברים אחרים. זה לא יהיה ויכוח אם הירוק הזה הוא ירוק מאוד, וזה לא יהיה ויכוח אם הימינה זה ימין מאוד או השמאל הזה הוא שמאל מאוד או אם הדעה הזאת נכונה או לא ובואו נבדוק אותה. זה ברמה מסוימת מאוד ראוי לעשות. אבל עצם העובדה שאנחנו בכלל עושים את החלוקה. אני אתן דוגמא - אחד הדברים שבעולמות רוחניים מעלים אותם והם מאוד ראויים זו חמלה ליריב, חמלה לאויב, אוקיי, או חמלה בכלל לבן אדם. והנה אני מביא מלכודת זן שהיא כל כך פשוטה שאיך לא ראיתי קודם. החמלה לאחר או החמלה לאויב היא מתחילה הרי קודם, באותו מקום שכיניתי מישהו אויב, שהפרדתי אותו ממני וכיניתי אותו אויב. הנה השינוי העמוק בתודעה שצריך לעשות, שאומר "רגע, האויב הוא כן דבר שקיים, ואז אני ברוב טובי וברוב רוחניותי הנעלה חומל עליו, או מתחיל להבין אותו?". רגע, למה אני לא עושה את זה כלפי החברים שלי או כלפי הקהילה שלי וכו', והנה אותו דבר חמקמק, הדיון המודרני האינסופי הזה באחר, הוא מתחיל באיזה כשל תודעתי שמכנה בכלל מישהו כאחר, כאויב. זאת אומרת השאלה כמה את רוצה ללמוד, היא לא רק שאלה של להיטות של תלמיד חכם או של חסיד שוטה שאומר אני רוצה אצל רבי בודהידהארמה ללמוד, אלא כמה אני משנה את תודעתי? אבל אני חוזר לסיפור, אולי הוא קצת מרחם עליו שלא יתחיל לכרות את איבריו, והוא אומר לו "אוקיי, תגיד לי מה מטריד אותך", והוא עונה "רוחי לא שקטה, עזור לי להשקיט את רוחי". ואז הוא אומר לו בודהידהארמה, תביא לי את רוחך ואשקיט אותה.    ג.מ: מה? למה שוב הוא אומר משהו לא הגיוני? אתגר...   י.ר: וההוא מחפש, אם הייתי אומר לך "תביאי את רוחך עכשיו"   ג.מ: לא יודעת מה הייתי עושה   י.ר: את יושבת פה מולי, את מדברת, את מחייכת, משקפיים, את עם אוזניות וכו', זאת אומרת אנחנו מדברים איפה מתחילה רוחך, איפה היא נגמרת, האם היא נמצאת בלב או ליד בתיק, איפה היא נמצאת הרוח הזאת שאת רוצה לתקן אותה אצל המורה הגדול אצל הרבי הגדול אצל הפסיכולוג הגדול? הוא מסתכל ימינה שמאלה התלמיד, אומר אני לא מוצא אותה. עונה המורה בבקשה, עזרתי לך להשקיט את רוחך. זה ברוח הדברים שאמרתי לפני שלוש דקות. זה לא עזרתי לך עכשיו, בוא נראה מה מטריד אותך, אולי תלך לפילאטיס, או משהו כזה או שנעשה מדיטציה וכו', נשקיט אותה. ההנחה שיש רוח, שהיא נפרדת, שהיא נמצאת באיזשהו מקום שצריך להשקיט אותה והיא נפרדת ממני היא ההנחה שהוא מקעקע כאן, לכן קראתי לו mind blowing, כלומר שיש איזו דרישה בלתי פוסקת לגשת אל עמקי מערכת ההפעלה של התודעה, לא התכנים שלה דווקא. זה לא תוכן כזה ואחר, גם הוא שמעצבן אותך יש לו צרות מהבית וזה והוא סובל. לא הדברים האלה, שהם ברמה מסוימת מאוד ראויים, אבל זה משהו הרבה יותר עמוק. ובכן, הדבר הזה מתחיל להתגלגל, ובודהידהארמה מביא הרבה מאוד דברים חדשים לעולם הזן ואני אביא רק אחד בינתיים. אחד זה שהוא נותן לתלמידיו כבר כמה הנחיות, יש לו מעט מאוד תלמידים, מדובר על 4 תלמידים שהיו לו, זה הכל. כלומר, כל הזן הגדול הזה, אמריקה, ניו זילנד, התחיל מ4 תלמידים, זה הכל. הוא אומר לתלמידיו משהו שיותר מאוחר אנחנו נקדיש לו הרבה זמן ולימים ייקרא ביפנית קוהן. קוהן זה איזשהו דבר שמציבים לתלמיד, זה יכול להיות בצורה של הנחיה, הוראה, שאלה, סיפור, אין לו מתכונת ספרותית מדויקת, זו גם לא ספרות, זה איזשהו שיח שקורה לרוב באופן פרטני בין המורה והתלמיד, לפעמים זה בחבורה ולפעמים זה באופן פרטני והנה הראשון שבודהידהארמה מעניק לתלמידיו. מה את מוצאת כשאינך מחפשת דבר?   ג.מ: לא מוצאת, אין לי מושג. בא לי להגיד נועם?   י.ר: אוקיי   ג.מ: זאת התשובה שלי, אבל אין לי מושג למה הוא התכוון   י.ר: הייתי אומר חם, חם, אבל למה ועם? כי אולי ברגע זה את מרגישה נועם   ג.מ: נכון   י.ר: זאת אומרת, אם אני שואל אותך בעוד 10 דקות אולי אני אנסה את זה ואולי לא, או שישאלו אותך מחוץ לדלת, או שישאלו אותך מחוץ לדלת יש מקום שהוא רועש מאוד או שלא נקי או משהו כזה   ג.מ: אז יכול להיות שכשאני לא חושבת על הדבר הייתי אומרת בלגן   י.ר: או בלגן, אם אני מתלוצץ הייתי אומר שהתשובה שלך לוקה בהפשטת יתר, אבל מה את מוצאת כשאת לא מחפשת דבר? יש פה לפנייך הרבה מאוד דברים שאת מוצאת. הם נמצאים. יש פה בשאלה הזאת, יש פה בכל, כמעט בכל שאלת זן יש מלכודת מאוד גלויה לעין. היא מלכודת אבל היא גלויה לעין. המלכודת היא שכשאת לא מחפשת דבר אז את נמצאת במקום שאת נמצאת באולפן   ג.מ: אז אני רואה את המיקרופון, את המחשב, אני מוצאת    י.ר: אנחנו מדברים, יש נועם או לא נועם, יש שאלות או לא שאלות, הדברים נמצאים פה בשפע. זה מקום שאת תגידי רגע, הסטואי, שסטואי זו המילה להתעוררות, הסטואי שלי לא יהיה הרי באולפן, הוא הרי יהיה באיזשהו מקום אחר, שצריך להיות יפה שקט, בערבה אני יודע, או באיזשהו הר, באיזהשהו מקום בהימלאיה   ג.מ: אני מלבישה עליו ציפיות   י.ר: בדיוק, את בונה… כולנו בונים איזשהו מקום שבו ההתעוררות תהיה וכשהוא אומר שאת לא מחפשת דבר מה את מוצאת, זה הדבר היחידי שאת יכולה להתייחס אליו באמת זה מה שיש לך מסביבך. ומה שיש לך מסביבך, אם הוא לא ממוין אצלך בראש באיזשהו מקום שהוא נחות, רק כלי עבודה, רק מקום העבודה שלי או כל מיני דברים אחרים, וואטאבר שאת שמה פה, זה את מחפשת משהו במקום אחר. עכשיו כאן אני חושב שבודהידהארמה מציג לנו אתגר על כל הוויית החיפוש, כולל החיפוש הרוחני, והוא מציב במקומה מציאה. כלומר, הוויית החיפוש היא הוויה מצמצמת. כשזה חיפוש מפתח זה אוקיי, איבדתי את המפתח, איבדתי את התיק שלי, בסדר זה משהו מעשי מאוד   ג.מ: ממוקד   י.ר: בדיוק, ואת צריכה לשאול את התיק שלך וכו'. אבל כאשר אנחנו מגיעים לחיפושים רבים אחרים שמתקיימים בחיינו, אושר, בריאות, רוחניות, ידע, כל הדברים האלה, יש לנו הרבה פעמים איזשהו אימג' של הדבר הזה שכשהוא יגיע ככה הוא יהיה.    ג.מ:כן   י.ר: והמקום הזה הוא מקום מעוור, הוא מקום מצמצם מאוד, מקום מעוור מאוד כי אני מחפש משהו מסוים   ג.מ: ואז אני גם לא רואה את מה שיש   י.ר: בדיוק. אם אנחנו קופצים לרגע 600 שנה קדימה בערך, מופיעה סדרת ציורים בזן, שגם בזמנו עם דן דאור המנוח תרגמנו לעברית את השירים שמלווים את הציורים האלה, וזה נקרא איש מחפש פר. זה גם שם הספר. זה סיפור יפהפה, פשוט מאוד. בציר הראשון רואים איש שאבד לו הפר, הוא מחפש אותו עם חבל בשביל לתפוס אותו. בציור השני הוא מוצא את עקבותיו. בציור השלישי הוא רואה את אחוריו של הפר כבר. כלומר הוא כבר   ג.מ:  מתחיל להתממש   י.ר: בציור הרביעי יש מאבק כי הוא רוצה לרסן את הפר, כי הפר רוצה לרעות במקומות אחרים. בציור החמישי הוא עדיין עם החבל אבל חבל לא מתוח אלא רפוי, כלומר יש ביניהם איזה   ג.מ: מרחק   י.ר: יש ביניהם גם מרחק אבל החבל הוא לא חבל של מאבק אבל הוא יותר רפוי, רק לביטחון, יש ביניהם קצת יותר הרמוניה   ג.מ: חופש?   י.ר: חופש, הרמוניה. בציור השישי כבר אין חבל, הרועה יושב על גב הפר, לפעמים עם פניו אחורה ומחלל. כלומר יש פה משהו באמת כבר הרמוני, הם שניהם אחד. והנה את אומרת, הדרך, יש עשרה ציורים, אנחנו רק בשישי. כלומר, הדרך הרוחנית הולכת כשאני מחפש, יוצא, נאבק, אין דרך רוחנית בלא שום מאבק פנימי בהרגליי או בדברים אחרים, ואני לאט לאט מתאחד, מפנים אנחנו קוראים לזה, וחוזרים הביתה. בציור השביעי הפר נעלם, נשכח. זה שם הציור. הפר נשכח. כלומר, הוא יושב שם באיזה, מחוץ לבקתה שלו, נוף או משהו כזה, הפר נשכח. הפר נשכח זה במובן הדאואיסטי וגם הזני, אותו דבר שהיה מושא התשוקות שלי או מושא הפחד שלי, הוא כבר לא נמצא. הדבר שהלכתי לחפש הוא יכול להיות ויכול לא להיות, אני משוחרר מהאובססיה   ג.מ: אה. אז במצב שהוא איננו אני יכול עדיין להיות ואני לא בהכרח מחפש   י.ר: בדיוק. הפר יבוא, הפר יילך, הוא ישנו, הוא איננו, אבל האובססיה, הרתיעה או המשיכה, האובססיה הזאת נגמרה ובמובן הזה הציור השישי יכול להיות סוף הדרך, אבל יש לנו עוד שלושה. הציור הבא, הציור השביעי יש עיגול ריק, זהו, ציור ריק, וכתוב "הפר נשכח, האיש נשכח, הכל נשכח". הדבר הזה מפתיע כדרכם של סיפורי זן, אבל הוא אומר דבר מאוד פשוט. אני מפרש אותו טיפה "גם מי שיצר את האובססיות האלה, התודעה שיצרה את ההעדפה ואת ההדיפה, התודעה שיצרה את המשיכות והפחדים, התודעה שיצרה עולמות שממוינים לטוב ורע וכו'", גם היא נעלמת. זה לא אפס קיום, אבל זה אפס תודעה פעילה וממיינת. פעילה במובן של מיון ודברים כאלה. גם זה היה יכול להיות, בעולמות רוחניים רבים, סוף הדרך. הציור הבא הוא חוזר לשורשים, שזה ביטוי דאואיסטי מאוד, אני בעצם חוזר אל שורשיי בעולם, ויש שם תמונת טבע, זה הכל. ציור טבע. בחלק מהגרסאות של הסדרה הזאת, הציור התשיעי הזה, הנוף שנשקף בו מאוד דומה לנוף שנשקף בציור הראשון כשהוא הלך לחפש את הפר, אבל הוא לא ראה אותו אז, כי החיפוש צמצם את תודעתו אך ורק לפר והוא לא ראה את הנוף שסביבו. וגם התשיעי יכול היה להיות סוף הדרך, אני חוזר לשורשים, אני חוזר למקורותיי, אני חוזר לטבע או וואטאבר   ג.מ: אבל הפעם כשאני רואה, כשאני נמצא   י.ר: בדיוק, אני רואה וכבר שכחתי את הפר וכו', והפר יכול לבוא, הוא יכול לא לבוא. יש עוד ציור אחד, הלו. הציור העשירי זה הוא חוזר לשוק בידיים ריקות וזה המקום אם את זוכרת, והמאזינים אני מקווה שהם זוכרים, במהאייאנה יש לנו את האידיאל של הבודהיסתווא, כלומר אותו בן אדם שחוזר לעולם בשביל לעזור לאחרים, להושיע אחרים, ללמד אחרים, וכו', והוא, זה בשוק. זה לא ביער, זה לא בריטריט, בשוק   ג.מ: בחיי היום יום   י.ר: כן, במקום שבו יש סמסרה עדיין, שיש צער, והוא לא דומה בכלל לדמות שמופיעה בציור העשירי, לא דומה בכלל לציורים שלו שהופיעו בששת הציורים הראשונים. הוא השתנה. משהו   ג.מ: משהו אחר   י.ר: בין הציור השביעי, נקרא לזה השלב השביעי והשלב העשירי, בין העיגול הריק לשלב העשירי חלה בו תמורה רדיקלית וחלקה גם בעלת משמעות אתית מדרגה ראשונה כי הוא הולך לעזור גם לאחרים. כלומר הוא לא נסגר במקום שלו ואנחנו חוזרים שוב שש מאות שנה אחורה, כלומר כאשר האדם מוצא ולא מחפש הוא גם מוצא את המקום שבו הוא יכול לעזור, להושיע, לתמוך ולהיתמך. העולם שלו אחר לגמרי. כלומר אני חושב שמה שבודהידהארמה אני מזכיר את מה שהוא מציב לנו, מה את מוצאת כשאינך מחפשת דבר, זה בעצם הכל נמצא שם, הוא לא יימצא במקום אחר, הוא לא יימצא באיזו עיר קודש, הוא לא נמצא על ראש הר, הוא לא יימצא בשום מקום, אין מקום שבו יש נתונים יותר מוצלחים מאשר באולפן הזה בשביל להיות הבן אדם המואר, הער, מואר זה לא מילה, מוער אולי, בע', הער ושיש לו את כל הנתונים. ברגע שאנחנו נחשוב שיש נתונים אחרים במקום אחר אנחנו נכנסים לסמסרה, אנחנו נכנסים לאותו מרדף בלתי פוסק   ג.מ: ואז נחפש ולא נראה את מה שיש מסביב   י.ר: זה, הדבר הזה שהוא מציב לנו, וממנו אנחנו מתחילים לראות איזושהי דרך מוזרה שמתחילה להיווצר, דרך מוזר ומעניינת מאוד שמתחילה להיווצר   ג.מ: אימוץ של מה שבודהידהרמה יצר או    י.ר: אין ספק, אין ספק שהוא יצר שם איזשהו, יצר שם איזושהי תת מסורת מאוד מאוד מיוחדת, לפעמים טיפה משוגעת, לפעמים טיפה מוזרה, פרובוקטיבית ודאי, אבל לא רק פרובוקטיבית. אני חושב שרבים יותר נמשכים לפרובוקציה של הזן ולא לדברים הפוזיטיבים שהוא מציע. מתחילה להיווצר מסורת של ישיבה סדירה, במדיטציה.    ג.מ: מה היא בעצם משיגה לנו? היא משיגה לנו את הכאן ועכשיו?   י.ר: היא משיגה לנו את הכאן ועכשיו, היא משיגה לנו התבוננות פשוטה.. היא לא משיגה לנו   ג.מ: נכון, ברגע שאמרתי את המילה הזו פקפקתי בה   י.ר: היא נותנת, זה מה שקורה, זה לא מה שהיא מביאה אחריה, היא מאפשרת באותו רגע להיות במקום שמסתכל עכשיו על הנשימה מסתכל עכשיו על הצרצר, מסתכל עכשיו על הכוס הזאת, מסתכל עכשיו על מה שיש, בלי שהוא ממיין את אחד מהם כדברים חשובים, לא חשובים. ברגע זה זה מה שיש סביבי. האם אני יכול לקחת ממה שיש פה עכשיו ולהיזון ממנו, או שאני יודע שזה מזין אותי, למשל האוויר, כל דבר אחר, או השיחה, השיחה מזינה אותי, ואין מקום אחר. זה אחד ממורי הזן המאוחרים יותר יגידו, אין מקום אחר. אני כל הזמן בהשתקפות ושיקוף, אין מקום אחר. האימוץ של הדבר הזה או ההפנמה שלו היא מאוד קשה, תמיד נדמה לנו שיש מקום אחר, ואז מתחילים למנות את השושלת. השושלת היא מורה ראשון, מורה שני, שלישי וכו', הוא המורה הראשון. השישי הוא בן אדם מאוד מאוד מיוחד, היה בכלל אנאלפאבית, שעבד במטבח, קוראים לו חווייננג. יש כאלה שאומרים שרוח הזן האמיתית או הצבע שאנחנו מכירים עד היום מתחיל איתו אבל זה לא כל כך חשוב. המורה של המנזר הזה רוצה לפרוש והוא עושה בחינה לתלמידים.    ג.מ: כדי שמישהו יירש אותו?   י.ר: שמישהו יירש אותו, מי יצליח יותר מאחרים, והבחינה מאוד פשוטה, כתוב בארבע שורות את מה שהבנת מהתורה   ג.מ: אוי ואבוי, הם כאלה טריקיים   י.ר: מה שנקרא מבחן אמריקאי   ג.מ: וואו, אז התלמיד החכם ביותר או המתקדם ביותר   י.ר: המתקדם ביותר כותב את השיר הבא "הגוף הוא עץ הבודהי" (זאת אומרת העץ שתחתיו זכה הבודהה להתעוררות שלו), "התודעה כמראה בהירה עומדת, דאג לקנח אותה תמיד לבל ידבק בה האבק". הוא מניח את זה בעילום שם על לוח המודעות של המנזר, זה ראש הנזירים שם, והוא אומר דברים שהיו חותמים עליהם רוב הבודהיסטים. הגוף הזה הוא הבודהי, העץ הזה, הגוף הזה לא צריך ללכת לבודגאיה בשביל… זה בגופי. התודעה היא באמת כמו מראה בהירה, זה משל דאואיסטי דרך אגב. אני רגע אחד חוזר אליו כי הוא שאל את המשל, הוא אומר התודעה הערה היא כמו מראה. היא לא מסרבת לשום תמונה, היא לא מחזיקה שום תמונה, והיא לא מעדיפה תמונה על תמונה. זו מטאפורה מאוד יפה, לא מסרבת לשום דבר, לא מחזיקה שום דבר ולא מעדיפה דבר על דבר. מכאן השורה הזאת. דאג לקנח אותה תמיד, כי יש לנו עננים על התודעה, יש לנו אבק, מטאפורי כמובן, התודעה מיטשטשת לה, השכל שלנו מעורפל אנחנו אומרים, והאימון שלנו זה כל הזמן לנקות אותה, לקנח אותה שלא ידבק בה האבק. חווייננג, הטבח, אנאלפאבית, לא יודע לקרוא, מבקש שיקראו לו את הדבר הזה, קוראים לו, ואז תכתבו, כי הוא לא יודע לכתוב, והוא כותב את הדברים הבאים: "מעולם לא היה עץ בודהי" - אין מקום כזה, "ולא מראה בהירה עומדת" - כלומר התודעה שהיא בהירה, "מתחילה שום דבר לא קיים באמת, לכן למה ידבק האבק?"   ג.מ: עכשיו אחרי כל מה שהסברת לי עד עכשיו בפרק הזה אני חושבת שאני מבינה למה הוא קיבל את ה   י.ר: הוא קיבל את ה...   ג.מ: ההמשך, את הגלימה, את התפקיד. הוא בעצם אומר שאם אנחנו חושבים על עץ כזה שקיים אנחנו סוג של שואפים אליו, אבל אנחנו לא רוצים לשאוף למשהו שאנחנו לא נמצאים לידו   י.ר: לגמרי, אנחנו שמים איזו משאת נפש שהייתה פעם, לא משנה, סמל, הר מסוים, דמות מסוימת, ישו מסוים, משהו שהוא מחוצה לנו ואליו אנחנו שואפים, אין דבר כזה. לכן כל העניין הזה של מראה הוא גם מציב מראה מול, אם אני אומר את זה באירוניה, הוא מציב מראה מול המטאפורות. עזוב, עכשיו אתה מעורפל, עכשיו אתה בהיר, מה זה השטויות האלה? מכיוון ששום דבר לא עומד כנפרד או כקבוע, ממה בדיוק תקנח את האבק? קורא לו ראש הנזירים, דרך אגב הוא קרא לנזיר הראשון ואמר לו "הגעת עד השער, לא נכנסת פנימה", וחווייננג האנאלפאבית אמר לו אני מעביר לך את הגלימה, את הקערה, שזה סימן הירושה, והוא אומר לו אבל בקירות נפש האדם, כולל נפש הנזירים, הוא אומר לו לך למקום אחר ובנה לך מנזר משלך. כאן יהרגו אותך.   ג.מ: למה? בגלל המעמד הקודם שלו? אבל אין מעמדות, ואין תפקידים   י.ר: נכון, אז כדאי להזכיר גם את הדברים האלה. הדת הנזירית לא נקייה מכל הקנאות, כל הדברים האלה, כדאי לשים את זה במקום הראוי, ברגע שנכנסים למנזר או קתולי או זני או משהו כזה, האדם נעשה טהור. לא. אני חושב שאלפי דורות של כמרים מוודים, של ווידוי, יעידו שזה לא ככה. משם זה ממשיך והשושלת ממשיכה, אני קופץ, אנחנו נמצאים כבר במאה השביעית, שמינית, משהו כזה, נזיר בשם ג'ושו, בעצם השם הסיני שלו זה ג'או-ג'ו אבל מכירים אותו יותר בשם היפני שלו, זה איך שהיפנים כינו אותו, הביא שוב מחדש את האימון אל שדה היומיום.    ג.מ: להיות ברגע   י.ר: ברגע. אין סוף סיפורים שבהם שואל אותו המורה איפה אתה, מה הוא הזן והוא אומר לו "עץ האלון שבגן", הוא אומר לו מה הוא הזן, אז הוא שואל אותו "אכלת?", "כן", "אז תשטוף את הכלים". אין סוף סיפורים, בעצם הוא אומר   ג.מ: בלי פשרות   י.ר: התשובות שלו מאוד מוזרות לפעמים, אבל הוא אומר "אין זן שמחוץ לאלון שבגן ברגע זה". אין זן, אם אני אדבר בלשון שיש לי עכשיו, של הנוכחות שיש לי עכשיו, אין זן מחוץ לשיחתנו, אין זן מחוץ לאולפן הזה, אין זן מחוץ לרגע הזה, אין זן מחוץ למקום הזה, וכל אחד שמחפש מילימטר מהמקום הזה איזשהו דבר שבו אולי הוא יגלה משהו, הוא מחזיר אותו. עכשיו העניין של לשטוף את הכלים    ג.מ: תדע דווקא שכשקראתי את החומר, הרגע הזה של לשטוף את הכלים מאוד הבהיר לי למה הוא מתכוון. סיימת לאכול אז תשטוף את הכלים, שם הזן. מה רלוונטי עכשיו בשאלה   י.ר: לא ננפנף אותו ולא זה, ולא לבלבל את המוח של לשטוף את הכלים, אלא המעשה שאתה עושה עכשיו, המעשה שאיננו שואל על מקום אחר, המעשה שהגיע הזמן לעשות אותו, בין אם לשטוף את הכלים ובין אם כל דבר אחר, הוא המקום שבו תתאמן. זה שדה האימון שלך, המקום הזה. ואם יש זמן לעוד סיפור קצר, זה מורה אחר אבל גם כן מהדורות האלה, שמביא, מביאים לנו סיפור עוד יותר מוזר. התלמיד שואל את המורה "מי סוג האנשים שתמיד טובעים בים הלידה והמוות?" כלומר שתמיד נמצאים בסוג של תעתוע וסבל   ג.מ: בים הלידה והמוות?   י.ר: ככה קוראים לקארמה. אוקיי, במילים מודרניות, מי האנשים שתמיד נמצאים בסבל ובתעתוע ובאי נחת? הוא אומר לו, החודש השני. המורה אומר לו החודש השני. מתאר לי שהתלמיד התפלא כמוך   ג.מ: כן, אני עושה פה פרצופים מעוותים   י.ר: ואם אני עונה תשובה של כאן ועכשיו, ההוא שואל אותו מי אלה שתמיד סובלים, מתועתעים ואני עונה האולפן של יום שישי, פברואר, ביום שישי בשעה זו וזו באולפן. ההוא לא הבין. הוא אומר לו "והם לא מנסים להשתחרר מהדבר הזה?" והוא אומר לו "כן, אבל אין דרך החוצה". והוא ממשיך ולא מבין והוא אומר לו "וכשהם ייצאו החוצה, מי יחכה להם?", הוא עונה "האסירים".   ג.מ: אוי   י.ר: עכשיו זה סיפור, מבריק זה לא בדיוק המילה, זה סיפור ששם את האצבע על כל, על כל התעתוע שהזן לפעמים במיטבו, הוא יכול להיות גם לא במיטבו, מנסה לקעקע. אתה מנסה להבין טיפוסים של אנשים, נגיד מה הוא טיפוס האישיות שתמיד סובל מ, לא יודע? הוא אומר לו, אתה נמצא באולפן, יום שישי בצהריים, וזה מה שיש לך עכשיו. וגיל יושבת פה לפניי, וזהו. אתה מחפש איזושהי הפשטה, אתה מחפש טיפוסים, אתה מחפש איזשהו, נקרא לזה פסיכופתולוגיה רוחנית. אין. אנחנו חיים, נמצאים פה באולפן. הוא לא הבין. הוא חושב שיש איזה בית סוהר מטאפורי שיוצאים ממנו, אז הם לא מצליחים ולא מנסים לצאת מבית הסוהר הזה?    ג.מ: השאלה הזאת, הנה   י.ר: אתה טובע עוד יותר. אתה לא מבין, והשאלה שלך היא בעצם עדות לזה שאין דרך החוצה שתמשיך בדבר הזה, ועדיין הוא לא מבין. שוב, הוא תקוע עם הסיפור שלו שיוצאים מבית סוהר לאיזשהו מקום, ומי מחכה לו בחוץ אולי נזירים ואולי שוטרי תנועה. והוא אומר לו אסירים. כלומר, האמת שבסינית אין הבדל בין רבים ליחיד, אסיר. זאת אומרת, הוא מציב לפניו את המקום התקוע שבו הוא נמצא ושהשאלות שלו כמהות לאיזה מקום אחר שלא נמצא, אבל הלא נמצא איננו פסימיזם, אלא להיפך. אין מקום אחר שבו יש את הדבר הזה, אין מקום שיש בו את הדבר הזה   ג.מ: ולכן אפשר להמשיך להתמקד בשיחה עכשיו, במה שיש עכשיו מסביב. לאור הדברים האלה אני חושבת שאולי אנחנו צריכים לפטור את המאזינות והמאזינים מסיכום הפרק   י.ר: האמת היא...   ג.מ: כי אז אני צריכה לחזור אחורה ולהיות כמהה לדעת מה למדתי ולהבין בדיוק מה הדבר החשוב והעיקר מול הטפל ואז לתת איזושהי תשובה למאזינות ולמאזינים   י.ר: ולהגיד הבנתי זן   ג.מ: טוב, אז עכשיו הבנתם למה הפורמט הוא ממש לא זן ואנחנו נסכם בכל זאת.   י.ר: אוקיי. תודה   ג.מ: הצ'אן הסיני מקפל בתוכו את נקודות המפגש בין הדאו והמהאיינה. אנחנו הזכרנו אחת מהן, והיא המפגש בין רעיון המהאיינה, שהמוחלט והיחסי הם אותו הדבר, ואין הפרדה בין מושגים או חלוקה לקטגוריות, ובין הרעיון של הטבע בדאו, לפיו הטבע נמצא בכל, הכל ישנו. בכל גרגר אבק מוכלים ריבוא הבודהות. הכרנו את סיפורו של בודהידהארמה, שהמסורת מייחסת לו את תחילת הזן והוא נחשב למורה הראשון בשושלת הזן. קיסר סין זימן אליו את בודהידהארמה ושאל שלוש שאלות: האם המעשים הטובים של הקיסר לטובת התורה הקדושה נצברים? בודהידהארמה השיב בשלילה. מה משמעותה של התורה הקדושה אם כך? בודהידהארמה השיב שאין לה משמעות, התורה ריקה. והשאלה השלישית, מי אתה? עליה השיב בודהידהארמה בשלילה נוספת. אינני יודע. תשובותיו של בודהידהארמה מלמדות אותנו את אופיו של הזן. הזן פרובוקטיבי, כלומר חורג מן המצופה. הזן נמנע מהגדרות ומתן כותרות לתופעות, ערכים ומעשים, והזן מזמין אותנו להבין שהעיסוק בכל מה שאיננו כאן ועכשיו הוא עיסוק ממגדר ומעורר סבל. בודהידהארמה שנמצא בכאן ועכשיו איננו יודע מי הוא, משום שכל תשובה תהיה פרשנות למי שהיה עד אותו רגע. מי שהוא עכשיו זה לכל היותר האדם שמשוחח עם הקיסר. למדנו שבודהידהארמה, כמו מורי זן רבים, סירב בדרך כלל ללמד אחרים. הסירוב נובע מהתחשוה הכנה שאין מה ללמד. אין נוסחה לחיים שלווים, אין נוסחה לחיים אתיים ונכונים, אלא רק היות במה שיש, וביחד עם מה שיש. בודהידהארמה שאל את תלמידיו שאלה: מה מוצאים כשלא מחפשים דבר? זהו קוואן, שעסק בפעולת החיפוש, במשקל שאנו מעניקים לה ובמצבו של מי שמחפש. קפצנו קדימה אל סיפורו של חווייננג, שהיה טבח במנזר שבו המורה עמד לפרוש וביקש מהנזירים לכתוב שיר שמסביר את הבנתם את התורה. השירים ילמדו את המורה מי מהם מוכן לרשת את מקומו. ראש הנזירים חיבר שיר שבו הוא מדמה את הגוף לעץ הבודהי ואת הנפש למראה שמשקפת את היש והיא משקפת כל תמונה, ולכן חשוב להסיר ממנה את האבק, כדי שהיא תמשיך לשקף את הכאן והעכשיו בלי סינונים. חווייננג  ביקש שיקריאו לו את השיר משום שלא ידע קרוא וכתוב, ואז חיבר בעצמו שיר, שבו הוא מסביר שאין עץ בודהי, וגם מראה אין, ומכאן שאין ממה לנקות את האבק. בשירו הוא מדגיש את היעדר החיפוש, או את היעדר הכמיהה לעץ בודהי או למראה נקיה. היעדר החיפוש מותיר אותנו במה שיש עכשיו סביבנו ואיתנו. גם מסיפור זה מבצבצת סוגיית החיפוש, שרבים הוסיפו לעסוק בה. מאות שנים אחרי שנשאלה, אחת ההתייחסויות שקיבלה היא סדרת ציורי הפר, שתיארנו. איש מחפש פר. רק כשהאיש הניח לפר, הוא היה אחד איתו ואף הבחין בנוף שסביבו שלא ראה קודם, משום שהיה ממוקד בזיהוי עקבות הפר ומציאת הפר. סוף התהליך הוא חזרה לשוק, כלומר עזרה לאנשים נוספים להיפטר מסבלם היומיומי בתהליך של שינוי תודעה עמוק, שנפרד ממושאים שיש לחפש ומתחבר לכאן ולעכשיו. סיימנו במורה נוסף, בשם ג'או-ג'ו, שסיפק לתלמידיו תשובות, כשהם ניגשו אליו בחיפוש אחר הזן. הוא החזיר אותם באופן נוקשה, ללא פשרות, למציאות שסביבם. בישול, רחיצת כלים, עץ האלון שבחצר, היישים כולם. הם הזן.  תודה רבה לך על פרק שלישי בסדרה שלנו יחד, פרופ' אמריטוס יעקב רז, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה בנושאים זן בוהיזם ותרבות יפן, ומנחה קבוצות מדיטציה. תודה לאביטל שוסהיים-כהן תחקירנית הסדרה, רועי קטן טכנאי השידור, ירדן מרציאנו שהביאה את התכנית לשידור אליכם ותודה גם לה, תודה לכן ולכם המאזינות והמאזינים של המעבדה. האזינו לנו גם ביישומון אפשר למצוא בו את כל תכניות רשת כאן תרבות, אפשר להאזין לשידור החי, ולהיחשף לכל התכנים שיצרנו עבורכם בתאגיד השידור הישראלי. אני גיל מרקוביץ', נשתמע  See omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד את ארבע האמיתות שהציג בודהא לאחר שהתעורר, אמיתות שבאפשרותן לשחרר כל אדם מהסבל שבחיים. נכיר את הדרך שעשו ארבע אמיתות אלה כתורה שבעל פה במשך 400 שנים, ומכך נבין שהבודהיזם שהתפתח איננו זרם אחיד, אלא מגוון של פרשנויות ואורחות חיים. דוגמה לכך היא זרם המהאיינה - נלמד את הביקורת שהציג ביחס למושגי הבודהיזם. עם פרופסור יעקב רז     פרק 2   ג.מ: סיימנו את הפרק הראשון ברגע ההתעוררות של בודהה, הרגע שהעניק לו את שמו. נמשיך ללמוד כיצד התגלגלו רעיונותיו והשתלבו ברעיונות סיניים עתיקים. פרופ' אמריטוס יעקב רז, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה בנושאי זן בוהיזם ותרבות יפן, ומנחה קבוצות מדיטציה, יספר לי, גיל מרקוביץ' על האופן שבו לימד בודהה את תורתו וכיצד זו פגשה את הדאואיזם הסיני. שלום יעקב   י.ר: שלום   ג.מ: אנחנו ממשיכים את המסע, ועצרנו ברגע חשוב ביותר. שזה הרגע שבו בודהה גם מתעורר וגם מחליט שהוא צריך להעביר הלאה את הרעיונות הללו, לעזור לאחרים להתעורר.    י.ר: קודם כל באיזו היסחפות היסטורית אני רוצה להגיד שזה כמו בשביל אסיה, זה כמו מעמד הר סיני, או כמו הדרשה על ההר של ישו. כלומר, הרגע הזה הוא רגע- היסטורי- מיתולוגי- רוחני, כשהוא לטענתו הבין משהו. השאלה היא כמובן מה הוא הבין, והוא נשא בפני התלמידים באותו מעמד שסיימנו בו בפגישה הקודמת, נשא בפניהם איזשהו, דבר שנקרא הדרשה על הנעת גלגל החוכמה, כך קוראים לזה. והוא פותח את הדרשה הזו בזה שהוא ראה את שני העולמות האלה והיה בהם, כלומר העולם, אני מזכיר מהפגישה הקודמת, העולם שבו יש איזושהי אשליה של נצח וקיום ואושר והבטחת קריירה, נקרא לזה ככה, והעולם ההפוך שבו סגפנות ושלילה, ניהיליזם נקרא לזה ככה. הוא מתחיל את הנאום שלו, את הדרשה שלו לפי המסורת, בזה שהיה בשני העולמות האלה וראה ששניהם חסרי תוחלת ולא מביאים לקץ הסבל. שניהם מחוללים סבל. אם נגיד את זה במונחים פסיכולוגיים מודרניים, חיים של שאיפה לנצחיות ולקביעות בלתי פוסקת וחיים של שלילה בלתי פוסקת, חיים של נצחיות וחיים של אין, בא' במובן שהם לא מתקיימים, ריקניים, הם שניהם מחוללי סבל והוא אמר מצאתי לעצמי את דרך האמצע. דרך האמצע היא הדרך שבה הבן אדם לא הולך אל הקיצוניויות האלה, כלומר שאיפה לאיון מוחלט או שאיפה להנצחה מוחלטת, אלא רואה את החיים באיזושהי צורה אחרת, שעוד מעט אנסה להסביר אותה, ואז הוא מביא להם את מה שנקרא ארבע האמיתות של האצילים.   ג.מ: רגע לפני שנפרט את ארבע האמיתות, אני מנסה לצייר לי את זה בראש. מדובר בציר עם שני קצוות והוא היה בשני הקצוות, בכל אחד מהם, או שזה מעין יותר הגליאני, ספירלה כזו שמתחילה בתזה, אנטיתזה, ובסופו של דבר מגיעה לסינתזה?   י.ר: זה לא ככה ולא ככה. במובן הזה הוא מנסה כמובן להגיד באיזושהי צורה שהיא טיפה דיכוטומית שיש את העולם הזה שיש בו שאיפה לנצחיות וקביעות, והעולם שיש בו שאיפה לאיון מוחלט ששולל את החיים האלה, ויש את העולם השני שמחייב את החיים האלה בצורה של כמיהה מאוד גדולה שיישארו כמות שהם, כולל הפחדים דרך אגב, אבל וודאי שהדברים הנעימים. הוא אומר, הדברים האלה שעברתי דרך שניהם, הם לא בדיוק דיאלקטיקה הגליאנית, הם המקומות שאליהם מועד בן אדם ליפול. הדוגמאות הן ביוגרפיות, הייתי בן מלך והייתי סגפן. הם כאילו שני ניגודים מאוד גדולים, אחד זה לא רק בעל בית, בעל ממלכה, ואחד זה חסר בית. אלה מקומות שהם הדגמה מטאפורית קיצונית מאוד לקצוות שאליהם אנחנו עלולים ליפול ואכן אנחנו נופלים אליהם. מהנטיה הדיכאונית השוללת, או המיואשת, או גרוע ממנה - הפילוספית שאומרת אין כלום. ואז באה איזו סטירה ונותנת לנו את הידיעה שיש משהו, או משהו בחיים, וגם היפוכה שהמשאלה או העיוורון שמה שישנו יישאר. ודרך האמצע היא לא פשרה מתמטית. חשוב לי  מאוד לציין את זה. היא משהו שתיכף אני אסביר אותו, אבל משהו של קיום, נקרא לו קיום קשוב, לאקולוגיה של ההתהוות שאני אקרא לה עוד מעט התהוות גומלין. כשאמרתי בפגישה הקודמת שהוא נגע באדמה ואמר "האדמה עדה לי", יש משהו מאוד חזק, נשמע מעט מודרניסטי אבל מאוד חזק בזה שהוא לא לבד בעניין הזה. הוא מתהווה מתוך משהו שהוא קשוב לו והוא קשוב אליו, ואז הוא אומר את ארבע האמיתות. שוב, יש לשער שארבע האמיתות האלה נוסחו הרבה יותר מאוחר, אולי אפילו אחרי מותו   ג.מ: אה!   י.ר: אולי. שוב, הערה היסטורית קטנה, פחות חשובה אבל חשובה. הכתבים הבודהיסטיים הראשונים בכתב מופיעים במאה הראשונה לפני הספירה בסרי-לנקה. כלומר, איזושהי, תארי לך ועידה של כמרים נוצרים וכו', וזו מין ועידה גלובלית, גלובלי זה הודו וסרי-לנקה בערך, כשכבר 400 שנה התורה הזו מועברת בעל-פה, כלומר who knows, מה הוא אמר? וwho knows   ג.מ: מה עבר   י.ר: ומה התעבד והנה זה התאריך שנדבר עליו. אני קורא לו סלקציה וקומבינציה, כלומר מה הם קלטו מהמורים שלהם, מה הם הוסיפו. ואכן, כשאנחנו רואים את הכתבים האלה שהם מופיעים בשפת פאלי, שלא ברור לנו למה היא נבחרה, לא ברור, אבל זו שפה שכנראה הייתה יותר נגישה מאשר סנסקריט, ובה בעצם אנחנו רואים את התורה כבר עם תורה שבתוכה יש חלק פסיכולוגי תודעתי מאוד מאוד חזק, שאין ספק שעבר עיבוד במשך 400 שנה, תחשבי שוב על 400 השנה שבין הופעתו של ישו מנצרת בארץ ישראל לבין מה שקרה ברומא באמת 400 שנה אחרי זה. כלומר, יש כבר תורה שהיא מגובשת על ידי נסיבות פוליטיות, רוחניות, דתיות, מין סודיות כבר, ובתוכן יש הסכמה על ארבע אמיתות, וארבע האמיתות האלה לכאורה משמשות בסיס לכל מאות ואלפי הזרמים הבודהיסטים שיש בעולם. זה כמו, נקרא לזה 10 הדיברות שלנו, שמציבות איזשהו, חמש הדיברות הראשונות משהו בתחום שבין אדם לאלוהים, בין אדם לאלוהות ואחר כך בין אדם להוריו ואחר כך בין אדם לחברו, ולא לרצוח, ולא לשקר וכו'.    ג.מ: מעין יסוד שאחר כך היה אפשר לפתח ממנו הרבה דברים   י.ר: בדיוק. וראי את ההבדלים שבין הנצרות, האסלאם והיהדות ועם כל ההבדלים שיש ביניהם, ויש להישאר דרך אגב, ההודים הם מאוד יהודים. כלומר ברגע שהבודהה מת בטח כבר התפצלו לכל מיני חסידות זו וחסידות זו, כי הם מאוד וכחנים ההודים, גם לטובה, במובן שיש פלפול מאוד חזק בהודו. אבל אם אני חוזר לארבע האמיתות הנאצלות, או צריך להגיד ארבע האמיתות של האצילים, הן מבססות איזושהי תורה שמביאה את סיבות הסבל, את החקירה של הסבל, אל פתחו של האדם. כלומר, במובן הזה הבודהה מורד באיזושהי תורה קוסמית שקצת הזכרנו אותה קודם, של איזו כמיהה לשלילת העולם הזה, לאיזשהו מקום שאולי אני אהיה כמו אטמן, או כמו הברהמני, ישות טוטאלית כזו, איזושהי מזיגה כמעט מיסטית של איון באמת של האדם. התורות הקיצוניות בתוך הזרמים ההינדים המתאימים באמת אכן הולכות לפרישות מוחלטת ולשלילה ולדבר כזה, והוא מביא את זה למקום שנקרא לו בלשון ימינו, עם הסתייגות מסוימת, פסיכולוגי. הוא אומר, משהו בתודעה שלנו, עלול לא לראות כהלכה את הדברים, לא לראות נכוחה, וכשהוא לא רואה נכוחה הוא עלול ליפול למלכודות שמביאות לסבל. אחת המלכודות היא לחשוב על נצחיות, להתגעגע או לנסות להחזיק משהו באופן קבוע, ואחת להתאיין, ואחת זה לראות בטעות שאני נפרד ממך, או מהעולם, או מהאדמה וכו'. אני קורא לזה אקולוגי, לאו דווקא במובן הפוליטי של היום אבל גם. כלומר, העיוורון של מחשבה שאני קבוע, או רוצה להיות קבוע, ונפרד או רוצה להיות נפרד, הם שני הווירוסים החמורים ביותר בתודעתו של בן אדם שמביאה להרבה מאוד סבל, כי הקבוע לא יהיה קבוע והנפרד הוא לא נפרד   ג.מ: אז מה הן ארבע האמיתות אם כך?   י.ר: ובכן, האמת הראשוה היא אמת שאומרת משהו באיזה ריאליזם רדיקלי של הבודהיזם בעיני, יש סבל. את יכולה להגיד, ביג דיל. אה אוקיי, אני יודעת את זה כבר, זה מה שיושב שם תחת העץ, וואו. אבל הוא אומר משהו מאוד חזק, בלב ליבו של הקיום האנושי יש חולי, יש זקנה, יש מוות, ובצורה שבה אנחנו חיים יש משהו שלא רוצה באלה ולא מודה בקיומם של אלה והוא מביא דוגמאות שהן דוגמאות לא הודיות ולא קלאסיות אלא דוגמאות מודרניות. אני הולך להיפגש עם מישהו שאני לא רוצה ואני סובל, יש לי משהו שאני אוהב אותו והוא הולך ממני אני סובל, והדוגמאות הן כל כך אנושיות שזה פשוט מחריד לראות שאז ועתה זה אותו דבר, ואיפשהו אני מכנה את זה שאני ממצה את הדבר הזה "אני לא רוצה להיות במקום שבו אני נמצא".   ג.מ: כן, כי אני לא שלווה בו, אני סובלת, אין לי נחת   י.ר: אם יש מחלה אני לא רוצה שתהיה מחלה, זה גם אנושי מצד אחד, אבל מצד שני רוב רובו של הסבל האנושי בחברה, בינו לבין עצמו, ביחסים, בכל מיני דברים כאלה הוא מין איזשהו אי-רצון מהמקום שבו אני נמצא, גם גיאוגרפית, גם פסיכולוגית, גם ביחסים. במילים טיפה אחרות אני רוצה להיות במקום אחר, והמקום האחר הוא מקום שבו אני מדמה לעצמי, והוא מתחיל בעיוורון. הוא מתחיל בזה שנאי לא רואה את הדברים נכוחה, זו האמת השניה. האמת הראשונה מצביעה על אמת קיומית כמעט אקזיסטנציאליסטית. הבן אדם עומד למות, הוא נמצא במקום שנראה לו אבסורדי, שהוא לא מבין אותו, הוא חולה בו או מזדקן בו   ג.מ: והוא לא רוצה להיות בו   י.ר: האמת השניה אומרת, היא עושה איזו הבדלה מאוד עדינה ומאוד חמקמקה בין הכאב שבא מזה שאני חוטף מכה, לבין הסבל שבא בעקבותיו, איך נקרא לזה בלשון גסה - החפירה שאני עושה בעקבות זה   ג.מ: ההעצמה שלי את המכה הזו   י.ר: בדיוק, יש משל מאוד יפה של הבודהה, משל שני החצים, והאמת השניה מדברת על איזו שרשרת של בורות שאנחנו נופלים אליהם, והיא מתחילה בעיוורון, זאת אומרת - עיוורון כמובן לא פיזי, אלא שאני לא רואה דברים כמות שהם. ולכן אני מתחיל או העדפה או הדיפה. או נגד, או בעד. יש לי איבה ויש לי היצמדות וזה מופיע בצורה של שלושה, שלישייה. הבודהיזם למרות שהוא נגד המשגה הוא אלוף בהמשגה, וההמשגה היא המשגה מטאפורית, לפעמים דידקטית בשביל לעשות את הדברים יותר פשוטים וזה מופיע גם בצורה של שלוש חיות, או לא משנה ברגע זה, ששלושת הקצוות של הבורות האלה, וזה אותו בור, זה תעתוע או עיוורון, איבה והיצמדות. כשאני לא רואה נכון אני רוצה להחזיק במשהו שלא יהיה שלי או שלא יהיה לעולם שלי, או שאני דוחה משהו שאני חושב שהוא מפחיד או שאני לא רוצה בו, ואנחנו מהר מאוד יכולים להבין בצורה מאוד פשוטה שהמשיכה יכולה להיהפך לדחייה, והאהבה המשתוקקת והאוחזת יכולה להפוך לשנאה ודחייה ולהיפך, ושניהם נובעים מאיזשהו תעתוע. התעתוע יכול להביא אותי לרוגז ודחיה בלתי מוצדקים, או למשיכה בלתי מוצדקת, והנה שלושת הבורות שאנחנו נופלים בהם שהם בעצם אחד.    ג.מ: אז אם הייתי רואה נכון בכלל לא הייתי מנסה לשייך את הדבר לדבר טוב או רע ואז להיצמד אליו או להדוף אותו   י.ר: במונחים תודעתיים טיפה מודרנים אני לא רואה שחלק גדול מחיי הם השלכות התודעה שלי. את השלכות התודעה שלי, אנחנו נקרא לזה במונח פסיכולוגי רייפיקציה, כלומר אני חושב שהשלכות התודעה שלי, לטוב ולרע דרך אגב, המפחיד והנכסף, הם הדמיה שלי של איך העולם צריך להיות אבל אני לא רואה שאיך שהעולם צריך להיות הופך בתעתועי התודעה שלי לעולם ממשי שאם אני לא אשיג את הדבר הזה אני אהיה מאוד אומלל, ואם הוא הולך ממני אני מאוד אומלל וכו', ואין חיים מעבר לזה. זו האמת השניה שהיא אמת מאוד עמוקה. האמת השלישית אומרת אם אני אבין את השלושה האלה, אני אומר שלושה האלה בתור דוגמא, כי הבודהיזם מביא הדגמות גם אחרות, לא משנה, אם אני אבין את אלה, אבין את המלכודות האלה כמלכודות יש אפשרות לאיזשהו שחרור, או לא רק לאיזשהו שחרור, אלא לשחרור טוטלי   ג.מ: שישכיח את הסבל   י.ר: לא רק שישכיח, אלא שימנע. מדובר פה על רפואת מנע ולא רק   ג.מ: תיקון חשוב   י.ר: כן כן, זאת אומרת לפני כניסתי לתוך המלכודות האלה אני יכול לראות אותן או אפילו שהן לא יעלו בי כי אני אראה שזה השלכה של התודעה שלי. לכן השלכות זה בעצם מונח מאוד עתיק, למרותש הוא גם מונח פסיכולוגי מודרני. האמת הרביעית שהיא חשוב מאוד היא אומרת מה הדרך. הדרך היא דרך כפולת שמונה, שהיא מציבה שמונה פנים מאוד מאוד פשוטות, של ראייה, מחשבה, דיבור, מעשה, אורח חיים, מדיטציה, התבוננות וכו', שאם אני עושה אותן, התרגום הלא נכון היה אם אני עושה אותן נכון, זאת בעצם כל התורה והיא תורה מעשית. זה מאוד חשוב לי להגיד, אחר כך זן לוקח את זה מאוד בקיצוניות, תורה מעשית, איך אני מדבר, חי וכו'. המילה שמופיעה שם במקור היא מילה שנקראת סמא שפירושה שלם או בתואם. כלומר, לא אני חי נכון בהתאם לשורת הנחיות, אלא אני חי נכון בהתאם למה שמתרחש   ג.מ:נסיבות   י.ר: בדיוק, כל התופעות הן תלויות נסיבות, ואם אני מבין את זה אז אני לא שואף לקביעות כי הנסיבות משתנות, אני נמנע גם מלהיכנס לתשוקות או דחיות שהן אוטומטיות, ואת זה הוא מציב כאיזשהו קו שאין בו נזירות, אין בו פרישות   ג.מ: אז אפשר לעשות את זה בחיים "רגילים"?   י.ר: לגמרי, יש פה איזושהי סתירה פנימית כי הקהילות הראשונות של הבודהיזם היו קהילות של נזירים, ואז אנחנו אומרים אוקיי מה קורה פה? אז נכון שאלה לקחו את הדבר הזה בצורה הכי תרגולית, הכי קיצונית, כמו נזירים נוצרים. אבל הקהל שלו, גם מהטקסטים, הקהל שלו היו אנשים פשוטים. אישה ששכלה את הבן, אב שכול, מישהו שסובל, מישהו שהוא איכר ושואל שאלות לגבי פרנסה וכו'. הדברים האלה נוצרים ויחד נכתבים גם כ, אחד הפנים של התורה הוז שנכתבת היא תורה שמנתחת באופן גאוני וטרחני, אני אומר שניהם, את איך התודעה עובדת. זאת אומרת הכניסה שלהם באיזשהו מקום, כמעט מעבדה קוונטית של איך התודעה עובדת עם 80 סוגים של זה ו70 סוגים של זה. זה מחקר התודעה הראשון העמוק בעולם, שיש בו גם טרחנות גדולה, כאילו את קוראת מאמר מדעי עכשיו של neuroscience את לא בקיאה בזה. השפה היא טכנית לעייפה אבל מה שעומד בצידה זה כנראה מאות שנים של חקר תודעה מדהים ותעתועי התודעה, שהולכת להמשגות, ששבויה בהשלכות, כל הדברים האלה. גואני, טרחני ובלתי קריא בעליל, אבל עומד שם משהו מאוד עמוק, ויש שם משהו שצריך להבין וצריך לראות אותו בצורה מאוד חריפה כי הזן.. לא רק הזן, יש שם משהו שאומר שיש פה שאיפה, והשאיפה הזאת היא שאיפה לנירוונה. אי אפשר להתעלם מזה שעם זה שאומרים תודעה תודעה תודעה, יש מקום שמציבים אותו כמקום נכסף, ולשים לב לתעתוע ולכשל במילה הזאת, משהו נכסף שאני צריך להגיע אליו והוא יהיה נצחי   ג.מ: הרי אמרו לי קודם שאם אני רוצה משהו זה חלק מגורמי הסבל, ועכשיו מציבים לי מטרה   י.ר: לגמרי. עכשיו, התורה הזו שנקראת טרוואדה היא קיימת עד היום, זה זרם מאוד חשוב בבודהיזם, שנמצא בסרי-לנקה, בורמה, תאילנד, קמבודיה ולאוס, הוא זרם הטרוואדה, שבשבילו, הוא גם עושה את עבודת חקר התודעה וגם הוא אומר יש משהו מעבר. במאה הראשונה, שניה לספירה מתחיל שמה פרוטסטניזם, במובן זה שהוא שואל שאלות. הוא שואל שאלות. אני מזכיר שבמאה הראשונה לפני הספירה נכתבו הדברים האלה והפכו למשהו ממסדי, של ה-תורה, אבל כבר מאה מאתיים שנה אחרי זה מתחילות להיות שאלות, ונוצר זרם שנקרא מהאיינה. הוא לא נוצר בבת אחת אבל הוא שואל שאלות מאוד קשות על הטראוואדה, על הכתבים האלה   ג.מ: בגלל אותו?   י.ר: בדיוק, בגלל הסתירות הפנימיות. אם אתה אומר שהמשגה היא איזושהי תעתוע שחוצץ בינך לבין המציאות, האם ההמשגה הבודהיסטית פטורה מזה? ואני פוסח עכשיו על כמה מגדולי ההוגים הבודהיסטים, שאני רק אזכיר אותם בשמם, אחד מהם נגרג'ונה שבאופן חותך מאוד בטקסטים שלו, חותר תחת תחת המושגים הבודהיסטים כבודהיסט, לא כמתנגד, אלא כבודהיסט הוא חותר תחת המושגים הבודהיסטיים. בעצם, הוא לא אומר את זה במפורש אבל הוא אומר "אנחנו בעצמנו כושלים באותו דבר שאנחנו מבקרים אותו כסיבת הסבל"   ג.מ: וואו, והוא מציע חלופה או שהוא רק מאיר את העיניים לכך?   י.ר: הוא מאיר את העיניים ומביא למרכז הדיון והעימות את המושג ריקות. עכשיו הריקות איננה ריקות פיזיקלית, היא לא ריקות פיזיולוגית, היא יותר היעדר, וההיעדר הוא היעדר קונספטואלי. כלומר, מה שהוא אומר לנו זה שהמושגים באשר הם הם נעדרים, אין בהם קיום נפרד וקבוע, כמעט ויטקנשטייני שאומר שמילה מקבלת את משמעותה רק בשימוש ובקונטקסט, ואומר אפילו המושגים 'סמסרה' ו'נירוונה', 'סמסרה' שזה עולם הסבל והתעתוע, ונירוונה שזה השחרור מעולם הסבל והתעתוע, הם גם כן דיכוטומיה מושגית. הם גם כן גן עדן וגיהינום, כל הדברים האלה, הם גם כן דיכוטומיה מושגית והוא מנתח אחד לאחד, עובר על כל המושגים הכללים והבודהיסטים. סיבה ותוצאה. מתי סיבה מפסיקה להיות סיבה ומתחילה להיות תוצאה? ואיך תוצאה יכולה להיות בלא סיבה ואיך סיבה יכולה להיות בלא תוצאה?   ג.מ: אוי ואבוי ואיך הוא המשיך להאמין בדרך הזאת?   י.ר: ואז הוא אומר דרך האמצע, אבל דרך האמצע שלו הייתה דרך שפנויה. אני לוקח את המילה ריקה ומתרגם אותה לפנויה. פנויה, מהמלכודת הזאת של המושגים, היא רואה אותם כמות שהם, הוא קורא להם העולם של האמת היחסית. באמת היחסית אני צריך לקחת את הספר הצהוב או את היוגורט 5%, או את הקוטג' 5%. אני צריך ללכת ולמיין כי המיון הוא חלק מהעולם היחסי שבו אני צריך לפנות ימינה או שמאלה, לראות שהרמזור אדום ולעצור. יש מוסכמות. המוסכמות לא מצויות בעולם כפי שהוא אלא בעולם ההסכמי הקונבנציונלי של כל חברה וחברה. אוקיי? ובעולם הזה, העולם היחסי, יש צורות ויש מידות ויש הפרדות. ההפרדות האלה הן לא בטיבו של עולם. עכשיו, בן אדם יבין את הצורה ואת ריקותה בעת ובעונה אחת, יבין שהיד שבתמרור שאומרת 'עצור' היא תמרור שאומר עצור ולא כל פעם שהוא יראה יד כזאת הוא יעצור, הוא יראה את הדברים בקונטקסט, בריקותם ממהות קבועה ונצחית   ג.מ: כן, אלא מהות בקונטקסט   י.ר: או יצירה בקונטקסט, אני כבר מדבר קצת זנית, איזשהו דבר שהוא מתרחש ומתהווה ואינו בעל ישות קבועה או עצמיות קבועה. זה העניין. העצמי הקבוע והנצחי הוא תעתוע, העצמי המתהווה הוא קיים והוא אמיתי אבל הוא נמצא בהתרחשות בלתי פוסקת. לזה הוא קרא ריקות, והsynonim בשבילו לריקות זו התהוות גומלין. התהוות גומלין זה אחד היסודות שהוא הביא אותם לקדמת הדיון והפרקטיקה, אומר שאנחנו לא נמצאים בנפרד. כל התרחשות היא התרחשות תלוית נסיבות כמו שאת אמרת קודם, והדבר הזה תלוית הנסיבות היא עמוד מרכזי במהאיינה. תלוית נסיבות. התהוות גומלין. כל דבר תלוי בנסיבותיו ולא עומד בפני עצמו. לכן הריקות. הריקות באה בלית מילה אחרת שאומרת 'הדברים, לא נמצא בהם. אם נרצה לא נמצא בהם דבר שאינו תלוי'   ג.מ: זו ריקות כדי לקבל את התלות המשתנה   י.ר: זאת אומרת זו לא ריקות פיזיקלית, זה אין, לא נמצא בשום דבר דבר שאינו גם דבר אחר. לא נמצא בנייר דבר שאינו גם עץ ושמש ומינרלים וכל הדברים האלה. לא נמצא דבר שעומד בפני עצמו. נסיבות גם היסטוריות דרך אגב, שהביאו אליו, היסטוריות או אקולוגיות וגם נסיבות בו זמנית. אנחנו עכשיו, ברגע זה באיזון מאוד עדין של גורמים שהם קוסמיים, באמת קוסמיים, לא במובן הדתי. הדבר הזה של ריקות מובא למרכז הפרקטיקה הבודהיסטית של המהאיינה, הרבה מאוד בזכותו של נגרג'ונה ולא רק. הדבר השני שמופיע במהאיינה זה הדבר הזה של חמלה. חמלה והרעיון של בודהיסתווא, שמיתולוגית אומר, יש חבר'ה, יש טיפוסים שהגיעו כבר אל השער. הם כבר עמדו לפתוח את השער וללכת אל העולם של הנירוונה אבל הם חזרו והתגלגלו בעולם הזה בשביל לעזור לאחרים. וזה המרכזיות של הדמות של הבודהיסתווא. בודהיסתווא זו מילה גנרית שאומרת "החמלה מניעה את האנשים, כמו שהניעה את הבודהה להעביר הלאה את התורה שלו ולעזור לאחרים", למרות שהם כבר יכלו ללכת לשכון בארמון הפלאות שבו הכל בסדר. אני אומר שיש פה משהו רוחני, פסיכולוגי הרבה יותר עמוק. אחד שאומר "אני לא יכול להשתחרר בלי שאחרים ישתחררו כי אנחנו בהתהוות גומלין"   ג.מ: זה אותו מצב שהאדמה עדה שלי?   י.ר: בדיוק, באותו מקום שהאדמה היא עדה שלי אני מחובר באיזושהי צורה, שבה החמלה היא חלק מטיב היקום. אבל אנחנו לא רואים את זה ככה, אנחנו רוצים את ההפרדה, ואז השני או האחר הוא אויב שלי או תומך בי. אני רוצה או לינוק ממנו או להתנגד לו. והמקום הזה של הבודהיסתווא, או של הריקות שהם שני פנים של אותו עניין מביא איזה עניין חדש לבודהיזם. המהאיינה גם כן לא אחידה, היא הולכת ל כל מיני כיוונים והדבר הזה מתחיל להגיע לסין. עכשיו, לא רק הדבר הזה מתחיל להגיע לסין, אני קופץ על הרבה מאוד דברים בדרך, בשביל להגיע למפגש המופלא בעיני עם הסינים. הערה היסטורית: במאות הראשונות לספירה הבודהיזם מגיע לסין, כבר מהמאה הראשונה, אבל הוא כבר כמה זרמים, הוא הרבה מאוד זרמים, יש חסידות זו וחסידות זו. יש מפעל תרגום, אדיר, של מאות כתבים מסנסקריט לסינית ומפאלי לסינית. זאת אומרת, יש איזו משיכה של חלק מהסינים לפחות, אינטלקטואלים ואחרים, לדבר הזה ונעשים לאט לאט נזירים, ובתוך זה גם טרהוואדה, וגם מהייאנה. כלומר, גם הכתבים הקדומים שהזכרנו אבל גם הרעיונות החדשים של הבודהיזם שהוא כבר מפוצל להרבה מאוד דברים. הדבר הזה נפגש כמובן עם תרבות מאוד חזקה. זו לא תרבות חלשה שקונה בחבילות באינטרנט את הבודהיזם, אלא זו תרבות מאוד חזקה שיש לה מה להגיד. כלומר, למפגש הזה היא מביאה גם את השיח שלה   ג.מ: חזקה במובן הזה שהתפתחו בה הרבה מאוד מנהגים?   י.ר: שהיא תרבות עתיקה, לא רק מנהגים, פילוסופיות מגוונות מאוד וסותרות אחת את השניה, וגם עמוקות מאוד ואתיות   ג.מ: אה, אז איך זה נפגש? שתי תורות יציבות או מאגרי?   י.ר: כמו ביהדות והנצרות. בדיוק. משהו כזה. עכשיו אני לא אומר באיזו התאמה רומא הפגאנית והיהדות וזה שהביא לנצרות האירופאית, אלא במובן של שתי עוצמות מאוד חזקות, נקרא להן אתונה וירושלים לצורך ההפשטה של הדבר הזה. כלומר, שתי תרבויות מאוד מפותחות שנפגשו על ידי הבודהיזם. כשהבודהיזם מגיע במאה הראשונה, השניה השלישית, בכל מיני זרמים והרבה מאוד יובלים, הוא מגיע ל700 שנה של פילוסופיה סינית מאוד מאוד מורכבת, מאוד עשירה, מאוד מפותחת, עמוקה, ושם לאט לאט במאות השנים הראשונות עם התרגום האדיר הזה של טקסטים ונזירים שנוסעים להודו ובאים מהודו וכו', מתחיל לאט לאט להתפתח אותו דבר שנקרא זן. הדבר העיקרי שאולי מתוך הפילוסופיות הסיניות נפגש הכי חזק זה משהו שנקרא תורת הדאו, ועליה נדבר כמה דקות עכשיו   ג.מ: בטח   י.ר: בפילוסופיות הסיניות אנחנו מדברים על קיום של פילוסופיות סיניות במאה השניה, השלישית וכו', זאת אומרת כבר 700-800 שנה, והן בעצמן הולכות הרבה יותר אחורה, כמעט כגיל הפילוסופיות ההודיות, כלומר באיזשהו מקום מאוד דומה ולא פחות בעומק ולא פחות. יש את התורה הקונפוציאנית שלמרות חשיבותה העצומה לא נדבר עליה כאן אבל היא אמנה חברתית מאוד עמוקה של אתיקה ושל יחסים בין אדם לחברו, ולידה או למולה צומחת גם תורה אחרת שהיא גם כן האיזם שבה הוא מערבי של המאה ה19, היא לא כל כך מגובשת ולא היו לה גדולי תורה שסיכמו את העקרונות שלה, אבל היא צומחת באופן מאוד טבעי מכמה כתבים שמופיעים במאה השישית לפני הספירה, כמו של הבודהה, פחות או יותר בזמנו של הבודהה, טקסטים שמתארים את היפוכו של הסדר הקונפוציוני. היפוכו לא לטוב לא לרע, היפוכו קונספטואלית, רוחנית, מעשית, תרגולית, פרקטית, והיא מביאה איזשהו מושג מאוד ערטילאי שנקרא 'דאו'. דאו זו מילה שפירושה דרך, אבל כמו בכמעט כל שפה אחרת, דרך חשיבה, דרך חיים, לא רק דרך בהר. והיא מציגה בכמה טקסטים מאוד מאוד סתומים, במובן של מעורפלים בניסוח שלהם   ג.מ: קשה להבין את הכוונה   י.ר: קשה להבין אותם, מאוד פואטיים, הם לא מנוסחים היטב כמו חלק מהתורות ההודיות שמנוסחות היטב. אין בהן לפעמים את הסיסטמטיות שמופיעה בכתיבה גם הבודהיסטית אבל ההודית בכלל   ג.מ: זה היה חלק מגישה מסוימת?   י.ר: זה חלק מגישה מסוימת שמביאה לא את האדם במרכז, אלא את הטבע במרכז. הטבע לא הרומנטי, המודרני, אני יוצא אל טיול בטבע, ולא הטבע שמנוגד לתרבות האדם במובן הדיכוטומי, אלא טבע הדברים. כלומר שיש חוקים, שיש חוקי קיום של היקום כולו ושל התנהלות האדם כטבע. אנחנו הרי נתונים לחוקי המשיכה ואנחנו נתונים לחוקי הכליה ואנחנו נתונים לחוקי האנזימים ואנחנו נתונים לחוקי, להרבה מאוד חוקים, אנחנו נתונים לחוק הכבידה ולהרבה מאוד דברים, ואדם על פי הטענה של הדאואיזם שכח את הדברים. הבורות הבודהיסטית בעצם מופיעה כאן בלי קשר לבודהיזם, היא מופיע כאן כאיזושהי שכחה. משהו נשכח ממנו, משהו הוא לא רואה, משהו שם את האדם כנפרד מחוקי הטבע. הטבע זה לא העצים והעלים והחיות והפרחים, אלא החוקים שעל פיהם מתנהל היקום   ג.מ: אז הכתיבה המעורפלת נועדה להזכיר לי את זה, שניתקתי את עצמי מהטבע? או שאני חושבת על עצמי כמנותקת ממנו?   י.ר: כן, ולא רק זה, אלא יש שם משהו במושג הזה, בהוויה הזאת של הדאו, שהוא קיים בכל. כלומר, הדאו הזה איננו אל טרנסנדנטי שנמצא מחוץ לעולם, איננו גם פסיכולוגיה סובייקטיביסטית שאני נמצא בעולם ולא אכפת לי מה שנקרא מטר ממני, אלא אני חלק מהדבר הזה והדבר הזה מצוי בכל, כלומר זה טבע חוקי הפיזיקה הרוחנית העולמית. כמו שנגיד בפיזיקה ניוטונית כל דבר נמשך אל גוף אחר, אלה חוקי יסוד של הקיום. זמן, מקום, מרחב וכו', נקרא לזה הפיזיקה המודרנית וארבעה ממדים. אלה הממדים של הקיום הטבעי, והקיום הטבעי הוא לא נפרד, זה לא איזה אל שנמצא שם, אלא הוא מצוי בתוכו, ספוג בתוכו, מזכיר קצת את התורות ההינדיות שדיברנו עליהן במפגש הראשון. אבל מכיוון שהוא מצוי בכל אי אפשר להגדיר אותו כי כל הגדרה מפרידה ממשהו אחר. מה טבעה של הגדרה? היא אומרת זה זה ולא זה   ג.מ: היא אקסקלוסיבית   י.ר: בדיוק, היא מדירה משהו בשביל לזהות משהו, והטקסט הראשון של הדאואיזם מתחיל במילים הבאות: 'הדאו שאפשר להגדיר אותו איננו הדאו הנצחי'. ככה מתחיל, זו השורה הראשונה בטקסטים הדאואיסטיים   ג.מ: אה, אז זה כבר אומר לי שהדאו נמצא בכל, כי בכל יש גם את הכליה. את ההתכלות   י.ר: הכל, הכל. את השמחה וההתכלות וואת המעגל והכל, ולא רק זה אלא שיש פה משחק מילים שלא ניתן לתרגום, המילה עצמה דאו היא גם דרך אבל גם דיבור. ואז הוא אומר 'הדאו שאפשר לדבר אותו, הדאו שאפשר לומר במרכאות, איננו הדאו'. כלומר, יש משהו שאינו ניתן להגדרה בקיום הקיומי בכלל, לא רק האנושי, לא רק החברתי, אבל שהוא נמצא בכל ואפשר להרגיש אותו. כלומר מי ששותה מים הוא יודע שהוא שותה מים והוא ספוג מים והוא לא מודע לזה שהוא ספוג מים ו70 אחוז מאיתנו זה מים ואנחנו גם חיות ונשימה ואוויר וזהו, אנחנו לא מודעים לזה, הרופאים צריכים להיות מודעים לזה, אנחנו לא מודעים לזה, בכל זאת אנחנו חיים. אחד הדברים החזקים ביותר בדאואיזם זה משהו שהיינו קוראים לו ספונטניות. ספונטניות לא במובן הסובייקטיביסטי המודרני   ג.מ: אני יוצאת בספונטניות לבר, לא זה   י.ר: נכון, בדיוק, שני מונחים דאואיסטיים כמובן עם סתירה עצמית, כי כל פעם שיש מונח צריך לסתור אותו. אבל אחד הוא אפס מעשה, או-וויי קוראים לזה, זאת אומרת הספונטניות היא איזושהי יצירתיות בלתי פוסקת של הטבע, נקרא לזה האבולוציה או משהו כזה, זאת אומרת משהו שמתרחש כל הזמן בלא שיש מישהו שמשנה, בלא שיש סוכן שמשנה את זה.    ג.מ: מעניין,הם קוראים לזה אי-עשיה?   י.ר: כי זה לא פעולה אקטיבית, מכוונת. הדאו, אם הוא איזו ישות כוללת, אין בו תכניות אבל הוא לא מפסיק ליצור. התיקון המאוד מאוד חשוב למילה הזאת וו-וויי זו עשיה שאיננה מתערבת במהלך הטבעי של הדברים. כלומר יש בה ספונטניות לא במובן השרירותי, מודרניסטי של העניין, החופש שלי והדברים האלה, באמת בואי נצא בספונטניות לבר, בוא נהיה ספונטניים, אלא יש ספונטניות שהיא א-פריורית לקיומו של האדם, אלא העובדה שהוא בכלל נושם חי וחושב מחשבה אפילו. המונח השני זה זיראן, זה כך מעצמו. זיראן אומר שהדברים קורים כך מעצמם, יש בהם היגיון, יש בהם חוכמה אבל הם לא, אין בעל החוכמה. אין אל ואין אדם שהוא בעל החוכמה, והמשלים האינסופיים שיש בטקסטים הדאואיסטיים שאחד מהם מופיע 200-300 שנה אחרי הטקסט הראשון הזה, של פילוסוף שאולי בעיני אחד הגדולים בעולם שהיו אי פעם עם יכולות תרבותיות, נקרא ג'ואן-זה, שהוא מעין דאואיסט לא ברור שמחויב לראשון. הראשון שכתב טקסט קוראים לו לאו-דזה, לא בטוח שהוא חי, לא בטוח שהוא חי באמת אבל נגיד שזו דמות אולי כמו הבודהה, חציה פיקטיבית חצי לא, אבל זה לא משנה. הוא השאיר את הטקסט הראשון שהוא הטקסט הבאמת מכונן של הדאואיזם, דאו-דה ג'ינג, ספר הדרך והסגולה והשורה הראשונה שלו זה הדאו שאפשר לומר אותו, או להגדיר אותו, אפשר לשיים אותו הוא לא הדאו הנצחי. כלומר ברגע שאני משיים אני חוטא לעניין והוא מביא שורה של דימויים, הספר הראשון מביא שורה של דימויים מופלאים לספונטניות הזו, לאי-עשייה הזאת, חכם פועל באי עשייה ואין דבר שאיננו נעשה, כי יש משהו שהוא חכם מן החכם הנפרד, הקטן, הממשיג, המתכוון, יש משהו שהוא א-פריורי לקיום המתכוון   ג.מ: כן, זה היה קורה גם בלי קשר לאדם   י.ר: בדיוק, איך אני יצאתי, אז אני אגיד מאבא ואמא אבל איך הם יצאו וכו', היצור הראשון שיצא מן המים אל היבשה וזה מתחיל וכו' וכו', זאת אומרת אנחנו תלויי נסיבות בצורה שיכולה מצד אחד לייאש ומצד שני להגיד וואו, איזה פלא הדבר הזה. והוא נעשה באי-עשייה. אני מודע לזה שאנשים דתיים בכל הדתות יגידו יש שם עשיית מכוון, יש השגחה אלוהית וכו', התורה הזאת יותר קצת שפינוציסטית מאשר מונותיאיסטית רגילה, עם כל הבעייתיות שיש בעניין הזה, וג'ואן-זה, שהוא מעין תלמידו של הראשון, הוא גם מספר סיפורים נפלא ומספר הרבה מאוד סיפורים שמדגימים את הדבר הזה, חלקם זה התעתוע שבהמשגות. הנה אני רומז על חלק מהדברים שמשכו את הדאואיסטים או את הסינים בכלל אל העולם של המהאיינה הבודהיסטית שתוקפת את ההמשגות כרעה חולה.    ג.מ: כן, ומצד שני חולה בהן בעצמה   י.ר: נכון, אבל בסדר   ג.מ: אז איך הם ניגשים לזה?   י.ר: לרגע אחד אני חוזר אל הבודהיזם, לרגע אחד. מה שבעיני יפה בעולם הבודהיסטי לדורותיו, שקיים גם בעולמות אחרים, זה הביקורת העצמנית. זאת אומרת, יש טקסט מהאייני חתרני בצורה בלתי רגילה, הוא נקרא סוטרת הלב, שהחלק הראשון שלו, זה הסוטרה, כלומר הטקסט הבודהיסטי הקצר ביותר שקיים, עמוד אחד. הטקסט הזה חציו הראשון לוקח את כל העקרונות בתורה הבודהיסטית ושלל אותם. עכשיו קוראים את הטקסט הזה כל יום במנזרי זן, כל יום כמה פעמים ביום. הוא אומר זה לא קיים, וזה לא קיים. את עקרונות התורה הבודהיסטית, האמת הראשונה, השניה, השלישית, הרביעית לא קיימות. עוד מעט אני אביא את הטקסט שמופיע באמצע, זה לא בלי תקווה, אבל יש פה משהו שאומר, הבודהיזם מודע לכשלים שלו עצמו כאשר הוא נהפך לאותו דבר שהוא מבקר אותו   ג.מ: כן, ולכן פונים אליו, כי רואים שהוא גם ביקורתי ושהיכולת שלו גם להימנע מהמשגות וגם כשהוא ממשיג לבקר את עצמו, זאת הסיבה?   י.ר: לא בטוח. זאת אומרת, אנחנו צריכים לראות שהביקורת והספקנות והחתרנות הפנימית שיש בבודהיזם הזה, המהאייני הוא חלקם של אינטלקטואלים, ושל אנשים ששמו לב גם בעולם המעשה והפרטקטיקה שלהם שיש משהו שהבודהיזם הולך אליו לא נכון, מנקודת המבט הבודהיסטית. אני רגע אחד רוצה להביא את המקום של ההמשגות בדאואיזם. ג'ואן-זה מלעיג אפילו בצורתו שכמעט הייתי קורא לה טרום-זנית, מביא איזשהו טקסט שבו מראה את האבסורד שבללכת אחרי מושגים עד הסוף. בוא נגיד שיש התחלה, ואם יש התחלה אז אין התחלה, ואם אין התחלה אז אין-אין התחלה והוא מביא לאבסורד מגוחך, כמעט של תיאטרון האבסורד, מביא את ההבל שיש בדברים האלה, ויחד עם זה יש בג'ואן זה גם משהו מיסטי. כשאני מבין שההמשגות האלה מתעתעות בי ומצרות את עולמי יש משהו שאני מגלה על ידי זה שביטלתי או שמטתי את ההמשגות. שמטתי, לפעמים בעייפות, לפעמים בויכוח לוגי, מאוד נגרג'וני שמראה לנו איך ההמשגות הן בעצם ריקות, הן המשגות לצרכים מעשיים, ואז הוא מביא איזשהו היבט שבעיני הוא מאוד חשוב, אני לא הראשון שעומד עליו ואומר "יש משהו מיסטי". אני פתאום רואה את פלאו של עולם, אני רואה איך הדברים הגדולים מתרחשים, אני רואה את המוות, אני רואה את המעגלים, אני רואה את המעגלים הגדולים, אני רואה משהו שגדול מהעולם הצר של טוב לי רע לי וכו'. במקום הזה, ולא רק במקום הזה כמובן זה הרבה יותר מורכב מזה, כמה מאות שנים של פגישה שבין הבודהיזם המהאייני עם הרעיונות שלו על ריקות, שבעצם הוא בעצמו לא רעיון אלא היעדר רעיון. עם הדאואיזם שיש בו נקודות דומות ויש בו נקודות שאינן דומות, זה לא שתי תורות זהות בשום פנים ואופן, אבל עוצמתה של התורה הדאואיסטית ועוצמתה של הציוויליזציה הסינית. הזמן שבו התחיל להיווצר זן הוא תור הזהב של התרבות הסינית ever, תקופת טאנג, המאה השישית והלאה. אני אומר עוצמתה של התרבות הסינית על מורכבותה. בתוך הדבר הזה אחד המרכיבים שהיו זה הופעתו של הבודהיזם כבר כמה מאות שנים קודם לכן, אבל בתוך זה מתחיל להיווצר - ובזה ניגע בפגישה הבאה - מתחיל להיווצר משהו, קראתי לזה סלקציה וקומבינציה, מתחיל להיווצר משהו שכנראה אולי דומה בתהליך שלו, לא בתכנים ברומא. כלומר, משהו בציוויליזציה היוונית רומית העוצמתית, עם הפילוסופיה שלה והרעיונות שלה והתרבות שלה והאמנות שלה, נפגשים עם עולם היהדות ואותו דבר קרה שם. זה שתי עוצמות שמולידות דבר שלישי, והדבר השלישי זה יצר כמה דברים שלישיים. חלק גדול מהשירה של תקופתם, שזה תור הזהב של השירה הסינית ever, היא שירה בודהיסטית אבל חלק ממנה זה שירה קונפוציאנית, חלק ממנה זו שירה דאואיסטית, אבל מתחיל להיווצר שם משהו שהוא גם ממשיך רעיונות סיניים אבל גם חתרני נגד רעיונות סיניים. לסיכום הפרק הזה הייתי אומר שהמפגש בין הבודהיזם והדאואיזם או בכלל התרבות הסינית, שינה גם את התרבות הסינית וגם את הבודהיזם.    ג.מ: כן, שינה וגם הוליד דבר נוסף   י.ר: כלומר, אי אפשר לומר שהתרבות הסינית חדלה להיות תרבות סינית והפכה להיות תרבות הודית, אבל אי אפשר גם להגיד שהבודהיזם המשיך להיות בודהיזם הודי. הוא עבר גלגול רדיקלי ואחד התוצרים שלו זה הזן.    ג.מ: וזה אגב יחסי גומלין   י.ר: נכון, זו התהוות גומלין שיוצרת משהו שלישי שהוא אחד המרכיבים החזקים ביותר בתרבות הסינית אבל גם בתרבות הבודהיסטית   ג.מ: וואו, אז משם נמשיך את הפרק הבא?   י.ר: כן   ג.מ: נסכם. לאחר שהתעורר הציג בודהה את ארבע האמיתות הנאצלות. הבנתן תאפשר לכל אדם לחיות חיים שנמנעים מסבל. האמת הראשונה היא קיומה של אי-נחת בחיינו. לאי-הנחת ביטויים רבים, חולי זקנה, מוות, אובדן וגורמי סבל אחרים. האמת השניה היא העיוורון האנושי שמכניס את האדם לבורות. העיוורון גורם לנו לפרש חלקים במציאות כנכספים ואחרים כנוראיים ומזיקים, וכך אנו תמיד שואפים להיות במקום אחר מזה שאנו נמצאים בו. האמת השלישית היא האפשרות להבחין בתעתועי הראייה האנושית. ההבחנה היא הזדמנות להימנע מהבורות, כלומר לא להגיע אל הסבל שנובע מהרצון להיותב מקום שאינני בו. האמת הרביעית היא הדרך שבה יש לחיות כדי להבטיח את ההימנעות מהסבל, כלומר למנוע את העיוורון. הדרך קשורה בהתבוננות נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים, מאמץ, תשומת לב וריכוז נכונים. במילה נכון הכוונה היא לאופן שתואם את הנסיבות המשתנות כל הזמן. ארבע האמיתות התגלגלו כתורה שבעל-פה במשך 400 שנה לערך ורק אז עלו על הכתב. 100 או 200 שנים אחרי שהתורה עלתה על הכתב התחילו להישמע גם ביקורות בתוך זרם חדש ששמו מהאיינה. הזרם העלה ספקות ביחס לרעיון המושגים. מצד אחד, ניצבת הטענה שיתר ההמשגה מתעתע בתודעה, וכדי לשחרר את התודעה צריך להכיר בתעתועים האלה, ומצד שני ניצבים המושגים סבל ושחרור, מושגים שאפילו מגדירים יעד חדש שיש להשיג ובכך יוצרים פרדוקס: תורה שרוצה להימנע מהסבל, מייצרת יעד שאם לא נשיג ניוותר בסבל הקיומי. מאפיינים מסוימים של זרם המהאיינה, הריקות והחמלה, הגיעו לסין. הריקות היא הרעיון שגם דברים בעולם וגם מושגים בעולם נעדרים קיום עצמי. החמלה קשורה להתהוות הגומלין, כלומר הקשר בין הדברים, משום שאין קיום עצמי מוחלט וקבוע. הריקות והחמלה הם יסודות אימון פילוסופיים ומעשיים שמאפיינים את המהאינה. כשעקרונות אלה הגיעו לסין הם פגשו מבחר גדול של רעיונות פילוסופיים ומדיניים, משום שהתרבות הסינית היא תרבות מפותחת בת אלפי שנים. אחד המפגשים הוא עם הדאו. למדנו שהדאו מגוון ובו זרמים רבים ושורשיו החלו במקביל לתקופת חייו של בודהה. הדאו נמצא בכל, לכן אי אפשר להגדירו, משום שכל הגדרה תוציא ממנו רעיונות ויישים מסוימים. הדאו יוצר את העולם באי-עשייה, כלומר בספונטניות ולא בכוונת מכוון. הדאו אינו מכוון לבטלנות אלא לאי-התערבות במהלך הטבעי של הדברים כפי שהם מתנהלים בטבע. העיוורון האנושי לחוקי הדאו וגם הנטייה של האדם להמשיג, דומים לרעיונות של האדם שהתפתחו בזרם המהאיינה. אי אפשר להבין את צמיחת הצ'אן, הזן בסין ללא היכרות עם הדאו, משום שהזיווג של הדאו עם הרעיונות והפרקטיקה של זרם המהאיינה הוא שהוליד את זרם הצ'אן בסין. תודה רבה לך על פרק שני בסדרה המשותפת, פרופ' אמריטוס יעקב רז, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר ומרצה בנושאים זן בוהיזם ותרבות יפן, ומנחה קבוצות מדיטציה. תודה לאביטל שוסהיים-כהן תחקירנית הסדרה, אלעד זוהר טכנאי השידור, תודה לירדן מרציאנו שהביאה את התכנית לשידור אליכם, תודה לכן ולכם המאזינות והמאזינים של המעבדה. האזינו לנו גם ביישומון כאן, בו תוכלו למצוא את כל תכניות רשת כאן תרבות, תוכלו להאזין לשידור החי, ובכלל לעקוב אחרינו. אני גיל מרקוביץ', נשתמע  See omnystudio.com/listener for privacy information.

האותות הצליליים שאנו שומעות ומעבדים הם חלק מתמונה גדולה ומורכבת של קלטים ותהליכים שיוצרים בנו רגש. ההשפעה קשורה למאפייני הצליל, למשל לתדירות שלו, למהירות שלו, לחיתוך של הצליל והעוצמה שלו. ההשפעה מתרחשת גם בכיוון ההפוך: המצב הרגשי שלנו משפיע על הקול שנפיק. נכיר מחקר שבחן כיצד קורה הקשר בין צליל לרגש ומה ההשפעה של מצב רגשי על התפקוד שלנו.  עם פרופסור לאה פוסטיקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר מחקרים הבוחנים את התפקוד של המנגנון השמיעתי של עיבוד צלילים. באמצעות המחקרים ניחשף לתהליך העבודה המחקרי: חיפוש אחר תנאים מתאימים ומעניינים למחקר, בחירת המשימה לביצוע, ניתוח הנתונים ופרסום מאמר, שבו מסקנות ושאלות נוספות. עם פרופסור לאה פוסטיקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד מהי פסיכואקוסטיקה. נכיר מושגים הקשורים בשמיעה, במנגנונים המרכיבים את תהליך השמיעה, נלמד מהו צליל ואת הקשר בין שמיעה ודיבור, וכמובן - נכיר את מבנה האוזן. עם פרופסור לאה פוסטיק  See omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד מהי תפיסה שמיעתית - היכולת לתת משמעות לגירוי הצלילי, איך היא מתבצעת בנו, מהם התנאים המסייעים לתהליך להתבצע ולאילו ארבע רמות מחולקת התפיסה השמיעתית. עם פרופסור לאה פוסטיקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לסיכום, נעסוק ביצירותיו של הצייר רנה מגריט. ביצירותיו אפשר למצוא את כל הסוגיות שלהן ייחדנו את סדרת הפרקים הזאת: המתח בין האתי לאסתטי, החלום והביוגרפיה של היוצר. נתהה בנוגע לשילוב שעשה מגריט בין תמונה ומילים ובנוגע למצבים שהוא מציג בציוריו. עם דוקטור זיוה פלדמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק החמישי נלמד עוד דרך לבטא באמצעותה רעיונות עמוקים ביצירת אומנות, ספרותית ולא ספרותית, דרך שמימושה מהווה רובד נוסף ביצירה - החלום. ננסה להבין מהו חלום, מה המשמעות שלו בחיינו, אילו יחסי גומלין הוא מקיים עם המציאות וכיצד הוא יכול להציג עבורנו רעיון. את הרעיון הזה אומנים ואומניות ממירים לסוגה שבה הם יוצרים, וכך נוצר רצף חידתי של תמונות, שפוגש הקהל.  עם דוקטור זיוה פלדמן  See omnystudio.com/listener for privacy information.

כדי להעמיק את ההבנה של הרמות האסתטיות המרכיבות יצירה, נייחד את הפרק למתח שבין הרובד האתי והרובד האסתטי. מתח זה יכול לבוא לביטוי ביצירות ספרותיות ואחרות. נשאל איך יכול להיות שכל אחת ואחד מאיתנו חווים מתח זה ברגעים שונים ביצירה, ומה הרגישות אליו יכולה ללמד אותנו על האופן שבו אנו מפרשים את היצירה ואת העולם.  עם דוקטור זיוה פלדמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נבחן את המתח שבין האתי והאסתטי בעבודותיו של חנוך לוין. כמעט כל תמונה ביצירותיו מכילה את הקומי והטרגי גם יחד, את השגב וההיתול. נוסיף גורם משמעותי לניתוח זה: ההעמדה הבימתית, ונבחן האם אפשר לחוות את המתח במלואו בצפייה דוממת בהתרחשות הבימתית, צפייה ללא טקסט, והאם אפשר לחוות את המתח במלואו מקריאת הטקסט בלבד, בלי ההעמדה? עם דוקטור זיוה פלדמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך ללמוד יצירות ספרות לילדות ולילדים, ונתמקד בספרות שואה. בעזרת שלושה ספרים - "הביצה שהתחפשה", "סבתא סורגת" ו"משהו על לוויתנים" - נבחן כיצד אפשר להעביר רעיונות קשים וכואבים, שמלווים אותנו בחיינו, גם לילדים. עוד יסייעו לנו הרמות האסתטיות שהתחלנו להכיר בפרק הראשון. עם דוקטור זיוה פלדמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד את תהליך היצירה הספרותי - כיצד הופכים רעיונות של סופרת ליצירה, ואילו מהם גלויים לנו ואילו חבויים. התהליך ממשיך במפגש עם הקוראת ובאינטראקציה שנוצרת בין היצירה ובינה. נלמד מהן הרמות האסתטיות של היצירה, ואיך רמות אלה באות לביטוי בספרות לילדות ולילדים. עם דוקטור זיוה פלדמןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

זירה נוספת שמשקפת את יחסי הפריפריה והמרכז היא הזירה התרבותית. פערים תרבותיים באים לביטוי באופן שבו השיח הציבורי מציג תרבות אחת לעומת אחרת ובמידת הנוחות שאנו מרגישים ומרגישות במרחב הציבורי ביחס ללבוש שלנו, העדפותינו המוזיקליות ועוד. מידת הנוחות הזאת מושפעת גם מהאופן שבו הממסד מתייחס לתרבות מסוימת. בפרק זה נתמקד בסיפור ההקמה של סינמטק שדרות. עם דוקטור מוטי גיגיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

רעיון הקיבוץ העירוני הומצא כדי להוות דרך נוספת למימוש אורח חיים שיתופי כלכלי-תרבותי לצד הקיבוץ הקלסי. ההבדל העיקרי בינו ובין הקיבוץ הקלסי הוא במיקום הגיאוגרפי ובמקצועות החברים. נלמד מהי תופעת הקיבוץ העירוני, נכיר את קיבוץ "מגוון" שהוקם בשדרות, את התגובות החברתיות שיצר ואת ההשפעות שהיו לנוכחותו על הקיבוצים הקלסיים ועל תושבות ותושבי שדרות.  עם דוקטור מוטי גיגיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך ללמוד כיצד התפתחה המציאות הישראלית בכל הנוגע ליחסי פריפריה ומרכז. בפרק השני נצלול לזירת ההשכלה הגבוהה. נכיר את פירמידת המוסדות האקדמיים בישראל, המשקפת את ייעודם, תקצובם וקשורה גם במיקומם הגיאוגרפי. נבחן כיצד ריבוי המוסדות האקדמיים משפיע על החברה הישראלית, על ההזדמנויות שהיא מספקת ועל הפערים בין קבוצות שנשמרים גם בתוך האקדמיה. עם דוקטור מוטי גיגיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בסדרה זו נכיר את היחסים בין פריפריה למרכז, יחסים מורכבים, המתרחשים ברבדים רבים; נתמקד באלה שבישראל. נלמד מהי "תוכנית שרון" לתכנון מרחב ומגורים בישראל, כיצד היא מבטאת את הרעיון הציוני ואת השלכותיה, ובהן ההפרדה בין קיבוצים, ערים ועיירות פיתוח, וחלוקת המשאבים בין סוגי יישובים אלה. עם דוקטור מוטי גיגיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נצא למסע היכרות עם הוטרינריה בימי הביניים במזרח התיכון המוסלמי. כדי להבין את הקשרים בין האדם לבעלי החיים בתקופה זו ובתרבות זו עלינו לשאול שאלות רבות ומגוונות, ובהן מה היו הערכים שקידמה האימפריה המוסלמית, כיצד הפכו הממלוכים לשליטי האימפריה, באילו אסכולות דתיות תמכו ועוד. עם דוקטור חוסני אלחטיב שחאדהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

טקסטים שכתבו מלומדים, אנשי מקצוע ובעלי תפקידים מלמדים אותנו על מעמדם של בעלי החיים בתקופה הממלוכית במזרח התיכון. נלמד באילו בעלי חיים החזיקו השלטון הממלוכי ובני המעמדות הגבוהים ולשם מה: חקלאות, אימונים ולחימה, מסעות ציד ועוד. באמצעות הטקסטים ננסה להתחקות, באופן עקיף, גם אחרי היחס העממי לבעלי חיים, שתועד פחות. עם דוקטור חוסני אלחטיב שחאדהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את התיאוריה הניצבת בבסיס הרפואה בתקופה הממלוכית, האנושית והוטרינרית - תיאוריית ארבעת היסודות, המשתקפים בכל מה שקיים בבריאה, גם באדם ובבעלי החיים. נלמד כיצד למדו המטפלים לעומק את מצבה הטבעי והבריא של החיה, כיצד זיהו כשמצב זה הופר, ואילו טיפולים, פולשניים ולא פולשניים, שנהגו ויושמו לאור התיאוריה, עמדו לרשותם כדי לרפא את בעל החיים. עם דוקטור חוסני אלחטיב שחאדהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את הפרק האחרון נייחד לשני מרחבים מוזיקליים-תנועתיים שמאפשרים ביטוי של זהות קווירית: מוזיקת הבולרו הקובנית ופולחן הסנטריה. נכיר את מי שפקדו כל אחת מהזירות, את הצרכים שאותן זירות סיפקו עבורם, ואת האפשרות לבטא ולגבש בהן את זהויות קוויריות. עם דוקטור משה מורדSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד מהו קאמפ וכיצד גישה זו באה לביטוי בשתי זירות מוזיקליות-תנועתיות: מופעי דראג ומופעי בלט קלסי. נכיר את חשיבותה של ההגזמה בכל אחת מהזירות, ואת האלמנטים השונים המוקצנים בכל אחת. כל זירה משכה אליה קהל אחר מתוך הקהילה הלהטב"קית הקובנית המגוונת. עם דוקטור משה מורדSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נמשיך להבין את מקומה של המוזיקה בגיבוש הזהות הקווירית בקובה, שהיתה מרחב, פיזי, רגשי ותודעתי שבו באה לביטוי הקהילה הלהטב"קית. נכיר את סצנת הריקודים של הגייז בקובה: מסיבות מחתרתיות, פרטיות וציבוריות. נשאל מה יכולים ללמד אותנו הסגנונות המוזיקליים והריקודים שמילאו את אותן מסיבות. עם דוקטור משה מורדSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את שנות ה-90 בקובה, שקיבלו את השם "התקופה המיוחדת". בעשור זה אזרחי ואזרחיות קובה עברו שינויים רבים. נתמקד בשינויים שעברה הקהילה הלהטב"קית, שעד אותם זמנים הוחרגה מהחברה הקובנית. נתחיל להבין את האופן שבו השפיעה המוזיקה על גיבוש הזהות הקווירית בקובה. עם דוקטור משה מורדSee omnystudio.com/listener for privacy information.

האופנים שבהם מרחב ואידיאולוגיה שזורים זה בזה ומשפיעים זה על זה באים לביטוי בשתי דוגמות שבהן נתמקד בפרק השלישי: פועלו של האדריכל אריה שרון ותכנון מוזיאון ישראל בירושלים על ידי אל מנספלד. עם פרופסור ערן נוימןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את הפרק הרביעי נייחד לשאלת ההשפעה של העידן הדיגיטלי על המרחב. המרחב במאה ה-21 מכיל גם משמעויות דיגיטליות, והוא מכיל אותנו - שמושפעים מהתרבות הדיגיטלית. נלמד שינויים שהתרחשו בתהליכי התכנון בעקבות כך, שינויים בצורות המופיעות במרחב הציבורי ושינויים בכלי התכנון והבנייה.  עם פרופסור ערן נוימןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד את רב הגוניות שבתחום האדריכלות: תכנון ועיצוב מבנים וחללים, טופוגרפיה, היסטוריה, תרבות, חומרים ואופני השימוש של משתמשי ומשתמשות המרחב וגורמים נוספים שיש להכיר ולהביא בחשבון בתהליכי התכנון. נלמד מה יכול ללמד אותנו סגנון אדריכלי, ואילו תחושות יכולות לעלות בנו בעקבות עיצוב המרחב, אופי המרחב. עם פרופסור ערן נוימןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נעסוק במושג המרחב, נכיר את גמישותו והשתנותו של המרחב, ואת החוויה השונה שטמונה בו עבור כל אחת ואחד מאיתנו. נלמד כיצד המרחב מטמיע רעיונות חברתיים, ומשתתף בסדרים החברתיים; לשם כך נכיר חלקים מהגותם של מישל פוקו וז'יל דלז. לבסוף, נשאל מי עוד שותפים בעיצוב המרחב נוסף על האדריכליות והאדריכלים. עם פרופסור ערן נוימןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחת הסוגיות הבולטות בדיון במוזיאוני המאה ה-21 היא חוויית הביקור במוזיאון. בפרק האחרון בסדרה אתם מוזמנים ומוזמנות לבחון באילו אופנים אפשר לבקר במוזיאון מהבית; באיזוֹ עוצמה ובאילו חושים אפשר לחוות מהבית יצירת אומנות השוכנת במוזיאון? היצירה שבאמצעותה נתנסה בכך היא "בְּיֶתר מתיקות נגנו את הריקוד" - מיצב וידאו ארט של האומן ויליאם קנטרידג'See omnystudio.com/listener for privacy information.

המוזיאונים של ההווה הם מוסדות פתוחים, חברתיים, משלבים אמצעים דיגיטליים ואף מותאים אישית. כיצד יוכלו המוזיאונים להמשיך להוות מרחב ציבורי לרווחתנו? דוקטור רומי מיקולינסקי תספר על כלכלת החוויות, על ההבדל בין ביקור פעיל לביקור מעורב במוזיאון, על המוזיאון כרשת, על יציאת המוזיאון אל החברה ועל הרצון לייצג גם נרטיבים שאינם אנושיים. נסער מוחות לגבי מוזיאוני העתידSee omnystudio.com/listener for privacy information.

החלל המוזיאלי הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בחוויה המוזיאלית: מה משדר המבנה, אילו אפשרויות תצוגה הוא מזמין, כיצד הוא משקף את מטרת המוזיאון לחנך לטעם, מחד ולהיות חלק מהחברה שבה הוא פועל, מאידך, ובאילו אופנים הוא מביא בחשבון את ההומו-וירטואליס - האדם שאנחנו הופכים להיות. פרופסור ערן נוימן יציג גישות ישנות וחדשות לאדריכלות מוזיאלית, ויציג בעיקר את האתגריםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ככל שהתפתח והתמצב מוסד המוזיאון התפתח גם תפקיד האוצרוּת. רותי דירקטור תציג את התפקיד על כל גווניו: היבטיו היישומיים, המחשבתיים, הרגשיים, ותספר כיצד משתקפים בו ושזורים בו הלכי הרוח של החברהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

החברה האנושית עברה כל כך הרבה תהפוכות ושינויים במהלך המאה ה-20 והעשורים הראשונים של המאה ה-21, ומוסד המוזיאון מבקש להתאים את עצמו, כדי להמשיך לשרת את הציבור, להיות רלוונטי עבורו, כפי שנועד. דוקטור יעל אילת ון-אסן תספר על השפעת הפוסט מודרניזם ועל השפעת המהפכה הדיגיטלית על מוזיאונים. נציג את הויכוח בנוגע להגדרת המוזיאון ותפקידיו ונלמד כיצד מוזיאונים בעולם מתחילים לשנות את פניהם  See omnystudio.com/listener for privacy information.

הבנתם של תהליכי דמוקרטיזציה חושפת את המתח הקבוע בין אליטיזם לפופוליזם. כבר בתחילת דרכם, מוזיאונים התמודדו עם שאלות אלה. פרופסור גל ונטורה תספר על השיח החברתי שהתפתח במהלך המאות ה-19 וה-20 בנושא מוזיאונים: מוסד הביקורת, סוציולוגיה של האומנות, מושג ההון וחווית המבקר במוזיאון  See omnystudio.com/listener for privacy information.

באילו מסגרות נוצרה ונצרכה האומנות בתקופת פרה המוזיאון? מתי ובעקבות מה החלה להתגבש התפיסה שאומנות היא נחלת הכלל? פרופסור גל ונטורה תוביל אותנו בין חדרי פלאות דרך אולמות תצוגה ועד לרחוב, שבו המתינו בתור כל מי שרצו להיכנס למוזיאון See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר לעומק את דבורת הדבש המערבית, מין אחד ממינים רבים של דבורים. את הפרק הראשון נייחד להיכרות בסיסית: מעט אבולוציה, תיאור חייה של דבורת הדבש, תפקידו של העוקץ. נסיים בהסבר הבעיה של התמוטטות מושבות דבורים, וכך נכיר את אתגרי המחקר. עם דוקטור ויקי סורוקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

נלמד מהו סקר מגדלי הדבורים הגדול, מה מטרתו וכיצד הוא מיושם. הסקר והמחקר חוברים יחד כדי להבין את הסיבות והגורמים לאירועי התמותה הדרמטיים של דבורת הדבש האירופית. נכיר כמה מגורמי הסיכון האפשריים ונתמקד בחומרי הדברה. עם דוקטור ויקי סורוקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחד הגורמים להתמוטטות מושבות דבורי דבש הוא טפיל בשם אקרית הורואה. נלמד את מקורה של האקרית, את האופן שבו הוא נטפל אל הדבורה, ומדוע דבורת הדבש האירופית מתקשה להתמודד איתו. נכיר את הצעות המדע לפתרון הבעיה ונחשוב ביצירותיות על כמה רעיונות נוספים. עם דוקטור ויקי סורוקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את הפרק הרביעי נייחד להשבחת דבורים שמטרתה להגביר תכונות בדבורים שהופכות אותן לחסינות יותר, כלומר עמידות בפני איומים. השבחת דבורי הדבש הוא אתגר משמעותי לאור חיי המין המורכבים של הדבורים. עם דוקטור ויקי סורוקרSee omnystudio.com/listener for privacy information.