אחרי שבפרק הקודם ייסדנו את הגן בעדן, ועמדנו על אופיו ועל השאלות שיש סביבו, הפעם נצלול לסיפור המפורסם לא פחות אודות חטא גן העדן.מה בין ערמומיותו של הנחש לעירום של בני האדם? למה הנחש עוד יותר נכלולי ממה שנדמה בתחילה? מה המשמעות של האכילה מהפרי האסור ואיך הוא משפיע על המשך הסיפור? מדוע ואיך חוקר האל את בני האדם? ואיך גזר הדין הסופי גם קשור לחטא וגם בא לחנך אותנו הקוראים?ואי אפשר בלי להסתכל סביבנו: האם ניתן למצוא לסיפור חטא גן העדן מקבילות במיתוסים מהמזרח הקדום? ואילו סיפורים אטיולוגיים טומן הטקסט בחובו? ואיך הכל בסוף חוזר לגיבורנו הנחש? על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.האזנה נעימה,יותם

אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית.איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים?אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו שתמיד גורם להם לתדהמה? איך קשורים לכל זה (שוב) המים והרקיע? איפה באמת נמצא גן העדן? (או שמא הגן בעדן)מהו עץ הדעת ולמה אלוהים כל כך מפחד שהאדם יאכל ממנו? ואיך לכל זה וכמובן לגן עצמו קשורה האישה? האזנה נעימה,יותם

אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז....לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. הפעם נדון בסיפור שמופיע בפרק ב'. לכאורה, שני סיפורים שכולם מכירים. ובכן - רק לכאורה, שכן בפרק זה מוצגת בריאת העולם מחדש, ובצורה שונה לחלוטין! בצורה שסותרת לגמרי את כל מה שנכתב לפניה, ואיכשהו, בזיכרון הקולקטיבי שלנו, איחדנו בין שני סיפורים שאי אפשר לאחד ביניהם. למעשה, התנ"ך מספר שני סיפורי בריאה. שונים. לחלוטין.אז מדוע יש שני סיפורי בריאה? מה ההבדלים העיקריים ביניהם והאם ניתן ליישב אותם? כיצד מתואר אלוהים בכל אחד מהסיפורים? האם יש הבדל באופן פעולתו ובמידת שליטתו בתהליך הבריאה? מדוע? מהו תפקידו של האדם בכל אחד מסיפורי הבריאה? מהו הגן המסתורי הנטוע בעדן אשר מופיע רק בסיפור השני? האם מדובר במטאפורה או שניתן לזהות את מיקומו הגיאוגרפי, פה בעולמנו?בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון בעוד נושאים מרתקים שעולים מסיפור הבריאה השני שבפרק ב: בריאתה של האישה וההשוואה לבריאת האדם שעליה קראנו בפרק א', אילו פתרונות השערת המקורות מציעה לסוגיות בהן דנו וכיצד ביקורת המקרא מסבירה את ההבדלים והסתירות הללו? איך התייחסו לקשיים הפרשנים במהלך הדורות ומה יש לגישות המחקריות העכשוויות להציע כפתרון אפשרי.האזנה נעימה,יותם

והפעם ב "עושים תנ"ך" אנחנו חוזרים להתחלה. אבל ממש להתחלה...בצמד הפרקים הבאים נחזור למעשה הבריאה שמופיע בתחילתו של ספר בראשית. הסיפור שלפנינו הוא אולי הסיפור הכי מפורסם בתנ"ך, בריאה בשישה ימים, אור, רקיע, מאורות, כל החיות וכל ה"ויהי ערב ויהי בוקר"...מכירים לא? הסיפור כל כך מוכר נכון? אז....זהו שלא ממשוותיקי הפודקאסט יודעים לספר כי ישנם שני סיפורי הבריאה שמופיעים בפרקים א' ו-ב' והם שני סיפורים שונים בתכלית האחד מהשני אבל האם יש בתנ"ך עוד סיפורי בריאה מלבד השניים שמופיעים בפרקים א ו-ב? מה מאפיין סיפורי בריאה אחרים אשר היו נפוצים ומוכרים בעולם העתיק? והאם ניתן לזהות שרידים שלהם גם בסיפורי הבריאה שבתנ"ך? מה הקשר של אותן מסורות לאוגרית ולהר חרמון? מה הייתה,על פי המיתולוגיות העתיקות, הבעיה הגדולה ביותר של העולם טרם הבריאה? מה תפקידם של המים במיתולוגיות המסופוטמיות? ובתנ"ך? איך נבראו בני האדם? איך ניתן להסביר את הביטוי הבעייתי "בצלם אלוהים"? האם לאל יש דמות וגוף כמו לבני האדם? ולמה, לכל הרוחות התהומות והאנומה-אלישים, סיפור הבריאה שבפרק א' בתנ"ך מתעקש להזכיר דווקא את התנינים הגדולים?האזנה נעימה,יותם

 בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם.בפרק זה אם כן, נדון בחינוך  - נשוחח על הפער בין לימודי התנ"ך המסורתיים לבין גישות מודרניות המשלבות מסורת בצד היסטוריה, חקר המזרח הקדום בצד פרשנות מסורתית, קריאה ביקורתית של הטקסט בצד ניתוח ספרותי מפוקח. נבחן האם יש מקום ללימודי תנ"ך במערכת החינוך המודרנית, הממלכתית, ואם כן - באיזה אופן יש ללמד תנ"ך כדי? מהי הדרך הנכונה ללמד תנ"ך בעידן המודרני? מה לא עובד בשיטות הלימוד הנוכחיות? כיצד ניתן לשפר את חווית לימודי התנ"ך עבור התלמידים? עד כמה הדבר תלוי במורה ואהבתו את המקצוע?על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' נילי וזאנה מהחוג למקרא באונ' העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וראשת תכנית רביבים, עד לאחרונה יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך בחינוך הממלכתי.האזנה נעימה,יותם

מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם גם המקרא,מספרים לנו?בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר חגי משגב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודנים בנושאים שחלקם שנויים במחלוקת גם בין החוקרים עצמם כמו למשל:האם יציאת מצרים התרחשה או לא? מה בין הסיפור המקראי לממצאי הארכיאולוגיה בשטח? האם הסופר המקראי הינו חיצוני לסיפור או שהוא "מדבר מצרית" מבחינה תרבותית?מה לגבי משה? האם מדובר בדמות ספרותית בלבד או שימור של זיכרון היסטורי?מה לגבי כתובת תל דן- מדוע מציאתה הייתה רעידת אדמה ארכיאולוגית, בעיקר מול הגישה הסקנדינבית? מה משמעות הכתובת מבחינת הבנתנו את האירועים ההיסטוריים שעליהם אנו קוראים גם במקרא? מי "באמת" הרג את יהורם ואחזיה? האם היה זה חזאל מלך ארם ככתוב בכתובת או יהוא כפי שמספר התנ"ך? איך אפשר להעריך את האמינות של שני הטקסטים?מה לגבי חרבת קיאפה? אילו רבדים יכולים ממצאי קיאפה לתרום לדיון הנוקב אודות "הממלכה המאוחדת"? מדוע התיארוכים של הממצאים מהאתר קריטיים להבנת ואולי אף לפתרון המחלוקת? האם גם סביב הממצאים עצמם, ולא רק על ניתוחם, הייתה מחלוק בין הארכיאולוגים?על כך ועוד בפרק שלפניכםהאזנה נעימה,יותם

הפעם נעסוק בספר חנוך שהוא אחד מהספרים החיצוניים, ספר שלא השתמר בעברית, כיוון שחז"ל ניסו לדחוק אותו ככל יכולתם ולהשכיח אותו. מדוע? מפני שיש בו תפיסות שמנוגדות לדעתם לחלוטין לזרם המחשבה היהודי של זמנם. הספר מכיל את הסיפורים הכי מסמרי שיער, הכי יצירתיים, הכי מפתיעים...שחז"ל לא רצו שתדעו עליהם. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה!מתי חובר הספר? מדוע ניתן לומר שספר חנוך גם מפורש מאוד מצד אחד, ומנגד גם חידתי ואלגורי? האם הספר היה פופולרי בימי הבית השני? מה על דמותו של חנוך? האם מדובר בדמות שולית או באחת הדמויות המרכזיות ביותר בחייהם של היהודים, גם ביהודה וגם במצרים?מה כתוב בספר אודות גן העדן והגיהנום? על מלאכים ושדים ונפילים? על המשיח ועל תחיית המתים? על יום הדין ועל ההיכל של אלוהים והרקיעים השמימיים? האם ניתן למצוא בספר חומרים מדעיים שהם אינם מיסטיים-מיתולוגיים? מה יודע לספר מחבר חנוך אודות מערכות קלנדריות, גיאוגרפיה, קוסמולוגיה, אסטרונומיה, על מטאורולוגיה ועל המון חומרים נוספים?בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר שיכניס אותנו לעולמם של היהודים במאות השלישית והשנייה לפנה"ס, מה הם סיפרו שקרה בימי קדם, מה הם סיפרו שיקרה באחרית הימים, ואיך הם תפסו את העולם שסביבם, כפי שעולה מספר חנוך. האזנה נעימה,יותם

זעקו כותרות העיתונים" – כך כתוב בשיר הנודע. אבל אצלנו ב"עושים תנ"ך" אנחנו בד"כ לא מתעסקים בחדשות. טוב, אולי בחדשות- אבל של העולם העתיק. חדשות שיהיו נכונות כנראה גם עוד שנה, שנתיים ואולי אף יותר. אבל הפעם, בפרק זה, נחרוג ממנהגינו. לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שתפסו כותרות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות המובילים: "חומת העיר שבעיר דוד בירושלים, לא נבנתה בימי חזקיהו, אלא מוקדם יותר, אולי כבר בימי המלך עוזיהו". הכתבות הציעו כי מחקר חדש ופורץ דרך טוען כי בניגוד להנחה שחומת העיר מהצד המזרחי נבנתה ע"י חזקיהו מלך יהודה, יש להקדים את זמן בנייתה." הכותרת מהווה כמובן רעידת אדמה ארכיאולוגית. אבל...האם כצעקתה? אז כאמור כדי לנסות ולהכריע בסוגייה זימנו לאולפן שניים- פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, וכן את אחד מצוות כותבי המחקר פורץ הדרך – פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א. שני האורחים המכובדים משתתפים בפרק זה בדיון דחוף שזימנו אודות הממצאים של המחקר הרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת המכובד PNAS, מחקר שהתרחש "מתחת לרדאר" מעל 6 שנים וכאמור לאחרונה, עם פרסומו, עלה לכותרות.ובצדק.מה חשיבות המדעים המדויקים בחזית המחקר הארכיאולוגית של אזורנו? מה פריצת הדרך המתודולוגית בנושא בדיקות פחמן 14 שהוביל המחקר? מה משמעות הממצאים שעלו במחקר? מהי הכרונולוגיה שמציע פרופ' גדות להתפתחותה של ירושלים, כרונולוגיה השונה מתפיסתו של פרופ' פינקלשטיין? מה הממצאים שהתגלו לגבי זמן בניית החומה ומה משמעותם, שייתכן שהם באמת דרמטיים, בראייה רחבה? מה תגובתו של פרופ' פינקלשטיין לנקודות אשר עלו במאמר ואיך הוא תופס את הממצאים? ומה תגובתו של פרופ' גדות לתגובה של פינקלשטיין. האם ניתן לקבוע נחרצות מי בנה את החומה המזרחית בימי הבית הראשון?האם אחרי הכל הפרופסורים יגיעו להסכמה אודות משמעות הממצאים? האם מדובר ברעידת אדמה שמקריסה תפיסות עבר או בתחילתה של דרך חדשה בחקר ישראל הקדום, שמי יידע לאן היא תוביל בהמשך? האזנה נעימה,יותם

לנורדים יש את ת'ור, האמריקאים המציאו את סופרמן, והפנתר השחור מגיע מאפריקה. ומה איתנו? אז ניחשתם נכון - גם לנו, ואפילו הרבה לפני כולם, היה גיבור על: שמשון הגיבור!רובנו מכירים את הסיפור על הגבר הכל יכול, ארוך השיער, עם השרירים, אשר הייתה לו חולשה לנשים בכלל ולדלילה אחת בפרט. אבל, כשבוחנים את הסיפור לעומק, בכלים ביקורתיים, מגלים שלא מדובר רק בתסריט של סרט אקשן-גיבורי על בלבד. יש בסיפורו של שמשון רבדים נוספים, רבדים אשר נסתרים מן העין בקריאה ראשונה.מה אנו יודעים על לידתו הפלאית של שמשון ולאיזו סצנת דפוס היא מתאימה? מה ניתן ללמוד מכך? מדוע לאימו של שמשון אין בכלל שם? מה האם חסרת השם מסתירה מבעלה (שלו דוקא יש שם...) ומדוע? האם ייתכן שמדובר בגיבור מיתי תרתי משמע - גם בן ילוד האלים, וגם גיבור שסיפורו מתכתב עם סיפורי מיתולוגיות קדומות אחרות מהמזרח הקדום? מה אנו באמת יודעים על גיבור העל שלנו שנולד וגדל בין צרעה ובין אשתאול?על כך ועוד בפרק זה בו מתארח ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.האזנה נעימה,יותם

בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו. האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות לכתיבה משמעותית בעברית בפרק הזמן בו מדובר? ואם כבר בעברית עסקינן- מתי התרחש המעבר בין העברית הקדומה לעברית היותר מאוחרת? מה משמעות העובדה כי קיימת תקופה של מאות שנים בה אין עדות ממשית לכתיבה משמעותית בירושלים וביהודה?עוד נשאל בפרק - מדוע בספר נחמיה קיים פרק בו מסופר אודות בניית חומת ירושלים ומאידך אין שום סימנים לביצורים מהתקופה הפרסית?עד כמה ספר דברי הימים מאוחר להיסטוריה הדויטרונומיסטית? למה יש תיאורים מעניינים ביותר על ממלכת יהודה בהקשרי בנייה, מלחמות, והתפשטות טריטוריאלית אשר מופיעים רק בספר דברי הימים ולא מוזכרים למשל בספרי מלכים ושמואל? האם וכיצד כל זאת יכול להצביע אודות זמן חיבור הספר?על כך ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' חיפה ומאונ' ת"א.האזנה נעימה,יותם

לקראת סוף ספר דברים, שני פרקים לפני שמשה מת ומסתיימת התורה, נקטע הרצף הסיפורי לטובת "שירת האזינו" : שירה קדומה מאוד, מסתורית, חריגה, מסובכת ויפה, אשר מתארת את תולדות העולם ותולדות עם ישראל בצורה סלקטיבית וחידתית. לצורך פיצוח השירה וחידותיה מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר, שלוקח אותנו למסע בעקבות האמונות הקדומות והחריגות המשתקפות מהשירה ומלמדות אותנו לא מעט על האמונה שייתכן ורווחה בקרב ישראל הקדום:מיהו אל האמיתי? מיהו עליון? מי הם בני האלים ועל מה הם שולטים? מיהו קטב-מרירי? (כן, כן זה שעל שמו נקרא השר הרשע מטרילוגיית הפנטזיה "רומח הדרקון") מתי התרחשה הפגישה הראשונה של ישראל ואלוהיו? מה הייתה התפיסה לגבי מיקומו של אלוהי ישראל בהיררכיה השמיימית? האם התנ״ך מכיר בקיומם של שדים ומזיקים? היכן ניתן למצוא בשירה דוגמאות לצנזורה בנוסח המסורה? והאם ייתכן שהטקסט הזה כל כך קדום, עד שניתן להגדיר אותו בכלל שירה כנענית?האזנה נעימה,יותם

בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן?  מדוע מקובל כיום במחקר שזו התקופה שהובילה לצמיחת היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום, היהדות המונותאיסטית? מה מתרחש במה שמכונה "התקופה הבבלית", מיד לאחר חורבן יהודה? מה מאפיין את התקופה הפרסית שמתרחשת 50 שנה לאחר חורבן יהודה? למה אנו לא מוצאים ביצורים בפרק הזמן הארוך של התקופה הפרסית בירושלים? כיצד הארכיאולוגיה שופכת אור על הכתובים ומלמדת אותנו כיצד ומתי עוצב הטקסט המקראי? איזו בעיה עקרונית יש לארכיאולוגיה עם מקורות כתובים ומדוע קשה מאוד לתארך את הטקסטים של ספרי עזרא נחמיה ודברי הימים?מירושלים נעבור אל השטח של חבל ההר שבעבר היה ממלכת יהודה - ועכשיו הינו הפחווה הפרסית יהד.האם וכיצד ניתן לשחזר את היקף פחוות יהד של התקופה הפרסית בהיסטוריה של ארץ ישראל? מהו השינוי הדרמטי והמהיר שהתחולל במאה השנייה גם בירושלים וגם באותם אזורים שהיו בעבר ליבת ממלכת יהודה?על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. האזנה נעימה,יותם

באחד הפרקים הקודמים דיברנו על מה שכינינו "המאה האשורית", מאה בה אשור מפגינה את כוחה העצום מול כל המזרח הקדום, מאה שבסופה ביהודה עולה לשלטון המלך יאשיהו. בפרק זה נסקור את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופתו, שינויים אשר במידה לא מבוטלת אפילו מכתיבים את חיינו עד היום הזה.אבל מדוע? ובכן - בתקופת הזמן עליה נשוחח בפרק זה, ייתכן ומתרחשת דרמה תיאולוגית (לפחות תחילתה...) של הכתיבה המכונה "ההיסטוריה הדויטרונומיסטית", ההיסטוריה על פי ספר דברים.מהי ההיסטוריה הדויטרונומיסטית? מהי הטעות הנפוצה בדיבור הפופולארי אודות החלקים במקרא בהם מספר לנו המקרא אודות מונותאיזם בימי יאשיהו? האם מדובר בסופר-היסטוריון אחד? עורכים מרובים? או אולי באסכולה שלמה שאנשיה "תפרו" את המקורות השונים של המסורות העתיקות לכדי סיפור אחד? כמה רבדים יש בהיסטוריה הדויטרונומיסטית והאם אפשר לתארם, ע"י היעזרות בארכיאולוגיה? מה לגבי ההצעה כי הכתיבה הדויטרונומיסטית מתחילה בימי המלך יאשיהו ושהמקור של כתיבה ותפיסות אלו הינה ישראל של המאה השמינית לפנה"ס? האם ניתן למצוא לכך סימוכין בשטח?על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. האזנה נעימה,יותם

אחד הסיפורים האהובים והמוכרים בתורה, הוא סיפור יעקב שחולם את חלום הסולם. לסיפור קצר זה ניתנו לאורך הדורות פרשנויות רבות. אם מבינים אותו בהקשרו ההיסטורי המתאים, נוכחים לדעת כי הוא מתכתב עם הקונטקסט התרבותי שבתוכו חובר והוא מכיל זיקות חוץ מקראיות רבות. בפרק נעמוד על חלק מהן, בין השאר:מה משמעות המילה "סולם" בסיפור, וכיצד הוא מתקשר למקדשים מסופוטמיים בימי קדם? מדוע  נכתב שמלאכי אלוהים עולים ויורדים בסולם? מה הקשר בין הסיפור לסיפור מגדל בבל מחד ולמיתוס הבריאה הבבלי מאידך?מהם שלושת סוגי החלומות בז'אנר הספרותי של חלומות בעולם העתיק, וכיצד, באופן חריג, שלושתם באים לידי ביטוי בחלומו של יעקב?מדוע לאחר יקיצתו יעקב מציב לאלוהים תנאים? מה פשר ההבטחה של אלוהים ליעקב ומה פשר תגובתו של יעקב? וכיצד הסיפור עומד בצומת מרכזית בהקבלה בין יעקב, אברהם ובני ישראל השבים מהגלות?על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם

הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל.קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממלכת ישראל נמצאת בשיאה. כיצד ייתכן ובתקופה כה קצרה הורע מצבה של הממלכה העברית הצפונית עד כדי חורבן? מהי הסיבה הישירה לחורבן? מדוע הכותב של ספר מלכים "מרחם" על המלך הושע, מלכה האחרון של ישראל ומקטין את "אשמתו" ביחס למלכי ישראל שקדמו לו? מה גרם להושע, שהיה "וסל אשורי טוב" להחליט למרוד?מה אנו יודעים על המלך האשורי שלמנאסר החמישי? מדוע יורשו, סרגון השני, טוען שהוא הוא היה זה שכבש את שומרון ולא שלמנאסר? מה באמת קרה שם? מדוע לאחר כליאתו של הושע ע"י האשורים, הם נאלצו לצור עוד שלוש שנים תמימות על הבירה שומרון לפני שהצליחו לכבוש אותה? מהו ההסבר הריאלי וההיסטוריוסופי לחורבן? מדוע כותבי ספר מלכים כמעט ובכלל לא מוטרדים מחטאים מוסריים? מי הם השומרונים? מבחינה ארכיאולוגית - מה הטקסטים האשוריים מספרים לנו? האם אפשר למצוא עדויות לעמים הזרים שיושבו בארץ ולגולים שהועברו אחר כבוד לאשור? והאם ייתכן שבעצם הלעג והבוז של העורך המקראי המאוחר לשומרונים הוא הנושא האמיתי של הפרק המתעסק בחורבן ישראל?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.האזנה נעימה,יותם

חוקים הם לכאורה נושא משעמם וטכני...האמנם? בפרק זה של עושים תנ"ך ננסה לשכנע אתכם שלא כך הדבר.חוק, נוצר פעמים רבות כתגובה למציאות בשטח, להתנהגות אנושית, למצב חברתי קיים - ולכן בדיוק החוק יכול לתת לנו הצצה מרתקת על העבר.נפתח במקום בו לא היינו מצפים למצוא "חוק" כלל: בספר תהילים. מה ניתן ללמוד מחוקים שנכתבו במזמור תהילים? מה המשורר המקראי מאחל למלך האידיאלי? מדוע המזמור הזה היה יכול להיכתב על כל מלך מהעולם העתיק? אילו חוקים מופיעים בשאר התנ"ך? נמשיך בדיון על חוק בכלל וחוק מקראי בפרט: מהו "ספר הברית" ועל איזה רקע נכתבו החוקים שבו? בספר הברית עדיין מוסד המלוכה אינו קיים ולכן עולה גם השאלה מי כתב ומי אכף את אותם חוקים? למה ספר הברית שעוסק הרבה בענייני כלכלה ונזיקין, אינו מציין אף מילה על גורם האכיפה של החוקים הכתובים בו? ולבסוף מה דעתו של פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, על שימוש לרעה בכוח ומדוע בתחום הצדק החברתי והכלכלה, התנ"ך מהווה מסמך מופת היסטורי? על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה,יותם

בפרק זה של עושים תנ"ך אנו חוזרים למחזור סיפורי יוסף ונדבר על סיפור עסיסי ומעניין - יוסף ואשת פוטיפר.בפרק, נדון בטקסט המופיע בספר בראשית בפרק ל"ח, אך ננצל את סיפור המעשה המרתק, בכדי לנתח ולבחון את הטקסט המקראי בכלים בהם לא השתמשנו עד היום - בחינת הפרק תוך התייחסות לתולדת הפרשנות של הטקסט במהלך הדורות. לאחר שיוסף גיבורנו יפה התואר הפך לעבד והגיע לביתו של פוטיפר, סריס פרעה ושר הטבחים, הוא עושה חיל בביתו של המצרי. יוסף בולט ומצטיין במעשיו והוא אף מושך את תשומת ליבה של אשתו של פוטיפר המנסה לפתות את יוסף. מה קרה לאחר מכן? האם יוסף אכן מתלבט מה עליו לעשות ואיך עליו לנהוג? מה בין פירושם של בעלי המסורה לטקסט עצמו? איזו מסורת מצרית עתיקה מזכירה באופן חשוד למדי את סיפורו של יוסף? מה לגבי השוואה בין הסיפור שלנו לסיפורים מקראיים אחרים? האם יש מוטיבים דומים וחוזרים בסיפורים הללו? מה עשתה אשת פוטיפר בכדי "להגן" על עצמה? למה פוטיפר לא שפט את יוסף לחומרה ולא הענישו באופן חמור על מעשיו שכביכול אין להם כפרה? איך מופיע הסיפור אודות יוסף ואשת פוטיפר בספר "צוואת השבטים"? ומה בין הטקסט המקראי לקוראן המוסלמי? על כל זאת ועוד בפרק שלפניכם בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם

נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו. מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי.אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה,יותם

שוחחנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות משה, ונגענו בשתי אפיזודות המגדירות את דמותו המרתקת של גדול הנביאים - לידתו ומותו. הפעם נעסוק באחד האירועים המפורסמים בחייו של משה, ואולי בתורה בכלל- סיפור הסנה הבוער.היכן קורה האירוע המדובר? מה בין הר האלוהים בחורב והר סיני? מהי המשמעות של התגלות האל באש? מדוע מתחלף שוב ושוב שמו של כהן מדין? האם ניתן למצוא הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור מתן תורה? איך משה מנסה להימנע מהשליחות ומתי נמאס לאל מנסיונות ההתחמקות האלה? ואיך, בסופו של דבר ואחרי הכל, הכל חוזר להשערת התעודות?על כל אלה ועוד בפרק שבסופו נס גדול עם מטה שהופך לנחש (ובחזרה) בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם

מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה, ובמהלכו בין היתר, הקלטנו את הפרק שלפניכם, אודות סיפור משפט שלמה. פרק מיוחד בהשתתפותכם- קהל המאזינים. במרכז הסיפור נמצאת החידה הבלשית המפורסמת ביותר בתנ"ך, בה שתי נשים, שזה עתה ילדו, עומדות לפני שלמה המלך. כל אחת מהנשים טוענת שהיא האמא של התינוק החי ושהאישה השניה- היא האם של התינוק המת! עד כאן הסיפור המוכר. רק מה? בשום מקום בטקסט לא נאמר במפורש מי מבין שתיהן היא האמא האמיתית, אף על פי שניכר כי הטקסט עושה הכל כדי לרמוז לנו שהאמא האמיתית היא התובעת. מדוע למרות שנראה כי מדובר בסיפור פשוט, מדובר באחד הטקסטים הכי מורכבים ויוצאי דופן בכל התנ"ך? מה הם הראיות לכך שהתובעת היא האמא האמיתית? האם ניתן לסתור טענות אלה? מה הראיות לכך שדווקא הנתבעת היא האמא האמיתית? איך פתרו פרשני ימי הביניים את החידה? איך פותרים אותה חוקרים מודרניים?על כל זאת ועוד, נשוחח עם חוקר המקרא שחר ענבר, שישמיע באוזנינו פתרון חדש ומפתיע לחידה הבלשית שלפנינו. וכן, יש פתרון לתעלומה…האזנה נעימה,יותם

הפעם נדבר על מה שמכונה "המאה האשורית". האשורים הם שתפסו את מקומם של המצרים ששלטו בחלקים נרחבים מכנען בתקופת הברונזה המאוחרת עולים על במת האזור. כן- אותה ממלכה אדירה שהחריבה כזכור את ישראל וגם שלטה באזור במשך כמאה שנים היא נקודת המבט שלנו על ממלכת יהודה בפרק זה. מתי החלו להתגבש היסודות של התפיסה הדויטרונומיסטית ביהודה? מהי "המאה האשורית"? האם המקרא מכיר את מלכי אשור, מכיבוש שומרון ועד השליטה ביהודה? מה בין תגלת פלאסר סרגון השני וסנחריב? מה בין אחז, חזקיהו ומנשה ובין השלושה הללו - לארכיאולוגיה בשטח? איך ייתכן שרק שלושה מלכים שלטו ביהודה בתקופה המדוברת? ומצד שני- מה התנ"ך יודע לספר לנו על מלכי אשור? האם הטקסט המקראי מתאר ריאליה נכונה של התקופה, כפי שמשתקף מהארכיאולוגיה? מה הבעייה התיאולוגית העולה מהפער בין הארכיאולוגיה לתיאור המקראי של מלכי יהודה? מדוע אשור מחליטה לא להסיר את ממלכת יהודה מן המפה והאם ייתכן שחוזקתה של יהודה היה דווקא בחולשתה? מה משמעותן של תביעות החותמות שנמצאו ביהודה? מה משמעות התפשטות האוריינות ביהודה? ומה בדבר הרפורמה הדתית של חזקיהו? על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה.האזנה נעימה,יותם

בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה. הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה.נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מערפלת יחסית מבחינה ארכיאולוגית, שהיא תקופת ייסודה וצמיחתה של הממלכה ונמשיך עד חורבן ממלכת ישראל, הפעם מנקודת המבט של יהודה, לאורך כ-200 שנה.איך תפיסת "המשך הארוך" ותקופת אל-עמארנה יכולות לתרום להבנתנו את צמיחתה של ממלכת יהודה? האם בראשיתה "יהודה" היא בכלל עיר מדינה ותו לא? מה אנחנו יודעים על ירושלים ממכתבי אל עמארנה מבחינה טריטוריאלית? מה מבחינת חשיבותה של העיר במרחב? מה מעמדה מול שכם? מה השאיפות הטריטוריאליות של ירושלים בראשית דרכה כעיר מדינה עברית? מה כמות האוכלוסיה בעיר ובסביבותיה בתקופה זאת? האם המצב הזה נמשך עד ראשית מיסדי שושלת בית דוד? מה משמעות ההנחה הזאת? איך קרה ששתי ממלכות עבריות צמחו פחות או יותר באותה תקופה? האם דוד ושלמה הן דמויות היסטוריות ובהנחה שכן- מה משמעות העובדה שבימיהם, במאה העשירית לפנה"ס הממלכה אינה שולטת ככה"נ בחבלי שפלת יהודה? מה בין התיאור המקראי המפאר את ירושלים בימי ראשית הממלכה, לבין הממצא הארכיאולוגי הדל יחסית, מהתקופה המדוברת? אילו ממצאים ישנם מתקופה מאוחרת יותר? ומה בדבר תיאור ביצורי רחבעם בספר דה"י ואיך הוא מתכתב עם הממצא בשטח? איך מסע שישק המופיע בתנ"ך לאחר מות שלמה ומגובה גם בטקסט חוץ מקראי, קשור לכל זה? מה עוד ניתן לומר על אותן שנים ראשונות של ממלכת יהודה, עד ימי שושלת בית עמרי בממלכת ישראל? מתי מתפתחת הכתיבה ביהודה? אילו ממלכות ומעצמות זרות שלטו ביהודה? ולבסוף- מה עמדתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין המתארח בפרק זה בשאלת חרבת קייאפה?האזנה נעימה,יותם

אנו מניחים כי התנ"ך העברי כפי שהוא לפנינו היום הוא העתק זהה של התנ"ך המקורי הקדום, ושהנוסח שלו נשמר בצורה מדויקת מהזמן שבו חובר לראשונה ועד ימינו. יחד עם זאת, ניכרים הבדלים רבים בין התנ"ך שלנו, לבין טקסטים עבריים מזמנים קדומים, כמו למשל מגילות מדבר יהודה. בנוסף, אנו מכירים בכך כי גם מבחינה צורנית התנ"ך עבר שינויים רבים מימי קדם ועד היום: הוא חולק לספרים, לפרשות ולפרקים ונוספו לו ניקוד, טעמים והערות שונות.אז איך ומתי נעשו השינויים אלו? מה זה "נוסח המסורה" ולמה הוא נקרא ככה? עד כמה הטקסט של התנ"ך כצורתו לפנינו כיום, זהה לטקסט העברי הקדום? באילו טקסטים מפורסמים נפלו טעויות ואיך אפשר לדעת זאת? ומה זה הומויוטלאוטון? באיזה שלב הוחלט שהנוסח המקראי סופי, ושאין לגעת בו ולשנות אותו יותר? ולסיום ממתק: מהו הסיפור הבלשי הסבוך סביב כתב היד המקראי החשוב בהיסטוריה- כתר ארם צובא, ולמה יש אנשים שמקדישים את חייהם לפתרון תעלומת הכתר? על כל זאת ועוד, בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה, יותם

באחד הפרקים הקודמים של "עושים תנ"ך" נגענו בסיפורו של יוסף במבט כולל והבטחנו שבהמשך "נפרק" את הנובלה ששמה במחקר הוא מחזור סיפורי יוסף ונדון בהם אחד-אחד. בפרק זה נתמקד בסיפור שפותח את מחזור הסיפורים הזה: סיפור חלומותיו, ירידתו לבור ומכירתו למצרים.כיצד מוטיב החלומות של יוסף דומיננטי במחזור סיפוריו? מדוע החלומות מפתיעים? למה האחים שונאים כל-כך את יוסף? מדוע הם מתכננים להרוג אותו? ולמה הם זורקים אותו לבור? אם יעקב יודע שאחיו של יוסף שונאים אותו, למה הוא בכלל שלח אותו אליהם וחשף אותו לסכנה?הסיפור במבט ראשון נראה זורם ואחיד, ממש הרמוני. אבל, במבט נוסף ובקריאה ביקורתית וצמודה, הסיפור משמש דוגמא מצויינת לקריאה סלקטיבית ודילוג על פערים. בעיון מעמיק מסתבר שהסיפור מלא חורים, מתחים, כפילויות, סתירות, וכל שאר הדברים שהופכים את העיון בתנ"ך לכל כך מעניין. כל השאלות והתשובות שבסופו של פרק מביאות להבנה מלאה ואמיתית של סיפור מכירת יוסף, בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה, יותם

והפעם – פרק שעוד לא היה כמותו! בפרק זה נשוחח על…הפרק הכי חשוב בתנ"ך, או אם נדייק: הפרק עם האפקט הכי גדול מכל פרקי התנ"ך - דניאל פרק ז'. פרק שההשפעה שלו אדירה, כזאת שחצתה גבולות, דתות ועידנים.קודם שנתייחס לפרק הספציפי, נחזור לרגע ונזכר בספר דניאל (שזכה לפרק נפרד בעבר) מיהו דניאל ומה פשר ספרו? מתי נכתב הטקסט? איך הספר מחולק? מה הרעיון הכללי של הספר ואילו רעיונות אפוקליפטיים מיוצגים בו?לאחר מכן נכנס לעובי הקורה של הפרק רב ההשפעה שלפנינו: מהו החלום שדניאל רואה בפרק ז'? מי הן ארבע החיות/מפלצות המיתיות שמופיעות בחלומו? למי קישרו החוזים האפוקליפטיים את אותן מפלצות אימתניות? כיצד הטקסט של ספר דניאל מחיה דגמים מיתולוגיים מהמזרח הקדום, שאינם שכיחים, עד כדי בבחינת כמעט ולא קיימים בשאר התנ"ך? מיהו בן האדם בחלומו של דניאל שחוצה את הגבול בין הקיום האנושי לבין הממד האלוהי? האם ייתכן כי גם יהודים החזיקו ברעיונות שאדם יכול "לחצות את הגבול" לעולם האלוהי? והכי חשוב – איך הפרק הזה, על הטקסט הפנטסטי שבו, השפיע על העולם בו אנו חיים – עד היום.על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א.האזנה נעימה,יותם

באחד הפרקים הקודמים שוחחנו על ירבעם ה- II, המלך הגדול ששלט למעלה מ-40 שנה ועמד בראשה של מיני אימפריה ישראלית אשר ייתכן ושלטה גם ביהודה. שוחחנו על הרקע ההיסטורי, העדות המקראית והממצא הארכיאולוגי מימיו.הפעם נדון באפשרות המרתקת שמסורות חשובות בטקסט המקראי הובאו לראשונה אל הכתב בממלכת ישראל בימיו של ירבעם השני. מסורות אלו, ייתכן ונכנסו רק בהמשך לקודקס המקראי היהודאי ומהווים יסוד חשוב בסיפור היסטורי של ישראל הקדום. מדוע ניתן להניח הנחה זאת? מה ניתן לדעת על חיבורים ספרותיים בימי ירבעם השני? האם העדות החוץ מקראית תומכת בכך שהיינו הסיפורים מתאימים לארכיאולוגיה של המאה ה- 8? האם טקסטים שמביעים זהות מתחברים בתקופת משבר או דווקא בתקופת שגשוג של ממלכה? מה הם "החומרים הצפוניים" בהם מדובר? כיצד להבין את הטקסטים האלה ומה הייתה מטרת כתיבתם?בפרק זה אשר מסכם את דברי ימי ממלכת ישראל (רגע לפני שנעבור לשכנה הדרומית יהודה) בו אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה נשוחח על זאת ועל עוד שאלות מעניינות כגון האם היה סיפור רצוף צפוני? היכן נשמרו הטקסטים האלה? וכיצד הם הגיעו בסופו של דבר לירושלים, ליידי מחבר ההיסטוריה הדויטרונומיסטית של ספר דברים?האזנה נעימה,יותם

התנ"ך הוא על זמני, ולכן הפודקאסט "עושים תנ"ך", מטבעו, הוא על זמני. הוא תמיד אקטואלי, כמו סיפורי המקרא עצמם. מסיבה זו אנחנו גם משתדלים למעט באזכורים של אירועים עכשוויים. אבל, בזמנים יוצאי דופן עושים דברים יוצאי דופן. בתקופה הזו, המאוד מטלטלת וכואבת, החלטנו לתרום את המעט שביכולתנו על מנת לנסות ולהעלות את המורל, לשמח את הלוחמים והלוחמות, האזרחים והאזרחיות, בחזית ובעורף, ויחד עם חוקר המקרא שחר ענבר הכנו פרק מיוחד, אקטואלי, שמרכז את הנושאים שאתם המאזינים אוהבים לשמוע. בפרק זה אנו משוחחים על המוטיבים המקראיים שמעניינים את כל חוקרי, חובבי, ואוהבי התנ"ך, פרק שמסתיים, איך לא, במלחמה, ניצחון, ואחדות העם. נאחל לעם ישראל שיתן ה' את אויבנו ניגפים לפנינו ותשקוט הארץ ארבעים שנה...לכל הפחות. הפרק מוקדש בכאב עז לחברנו האהוב דור חנן שפיר ז"ל, שערך והפיק את עושים תנ"ך בעבר. דור נרצח ע"י מחבלים בני מוות, במתקפת הטרור באוקטובר 2023.

הי, זה רן.זו הודעה מיוחדת למאזיני הרשת שלנו. מפיק לשעבר וחבר יקר, דור שפיר, נעדר מאז אירועי השבעה באוקטובר באזור נירים שבעוטף עזה - ואנחנו זקוקים לעזרתכם כדי למצוא אותו. על פי הידוע לנו, דור וחברתו השתתפו במסיבה קטנה ליד קיבוץ נירים - מסיבה בשם פסיידאק - ועם תחילת האירוע הצליחו להימלט מהמקום ברכבם: יונדאי, שמספרו 5891466. הם נסעו מספר קילומטרים, אבל אז נאלצו לצאת מהרכב ולהסתתר במיגונית. החברה, לצערנו, נמצאה הרוגה בשטח - אבל דור עדיין חסר, ולפי מידע שקיבלנו ייתכן והוא מסתתר בשטח מכיוון שהוא סובל מהלם קרב. נכון לשעת ההקלטה, יום שלישי העשרה באוקטובר 2023, אני לא יודע לומר אם מותר להכנס לשטח ולסייע בחיפושים - אבל אם מישהו מכם, המאזינים, יודע משהו על מה שהתרחש באותו הלילה במסיבת פסיידאק בנירים, או שחושב שהוא יוכל לסייע בכל דרך למאמצי החיפוש - אשמח להעזר בכם. אנא צרו עימנו קשר בווטאסאפ במספר: 0547650808. אני חוזר שוב - 0547650808.תודה.

מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה המלך על רקע המציאות ההיסטורית. במהלך המפגש, הקלטנו את הפרק שלפניכם הדן בסיפור של שלמה המלך ונסיכת מצרים. מדובר בסיפור דל בפסוקים ומלא מסתורין. ד"ר בעז סתוי לוקח אותנו לטיול בתקופות שונות ברחבי המזרח הקדום על מנת לנסות ולהבין את ההיתכנות ההיסטורית של הנישואים בין שלמה לבת פרעה. האם ייתכן ששלמה שיכן נסיכה מצרית בירושלים וכנדוניה קיבל מפרעה את העיר גזר? מדוע האירוע המשמעותי הזה מתואר רק בשני פסוקים? איך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של מצרים קשורות לזה? מהי האידיאולוגיה המלכותית המצרית והאם היא יכולה לשפוך אור על הפסוקים? ומדוע כשמבינים את נקודת המבט האגיפטולוגית חייבת להידלק נורה אדומה בוהקת סביב הסיפור?על זאת ועוד - כולל דברי פתיחה ופיספוסים מיוחדים למפגש המאזינים - בפרק שלפניכם.האזנה נעימה,יותם

המלחמה הסורו - אפריימית…מה??? הפעם נדבר ב"עושים תנ"ך על מלחמה חשובה ומשמעותית, גדולה, "מתוקשרת" (לפחות בתנ"ך…) אבל גם נשכחת. מדובר על מלחמה שהיא משמעותית עד מאוד, מופיעה גם בטקסט התנ"כי וגם בארכיאולוגיה של האזור, אך כמעט אף אחד אינו מכיר אותה.למה מכנים את המלחמה הזו "המלחמה הסורו אפריימית"? מיהם הצדדים הלוחמים? מה קרה במפגש הלא נעים שהיה לתגלת פלאסר השלישי עם פקח בן רמליהו ועם רצין מלך דמשק? למה רצין ופקח תקפו את אחז מלך יהודה ואיך הוא התמודד עם המתקפות הללו? מה האינטרסים של אשור באזורנו ואיזו קואליציה ניסתה להתגבש מולם? מדוע דווקא אחז הוא הגיבור המפתיע של הסיפור שלנו? מהם השינויים שנעשו במקרא ע"י בעלי המסורה והאם הם עומדים במבחן ההיגיון ההיסטורי? בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים, כדי לספר את סיפורה של המלחמה הנשכחת ששינתה את פני האזור שלנו לשנים רבות.האזנה נעימה,יותם

סיפור יוסף הוא אחד המוכרים והאהובים בתנ"ך. מדובר בסיפור מאוד יוצא דופן על רקע שאר הסיפורים בספר בראשית, שכולם קצרים או בינוניים באורכם. לעומתם עלילות יוסף משתרעות על פני שלושה עשר פרקים תמימים. למרות זאת, סיפור חייו של יוסף מעוצב בצורה ספרותית משוכללת מאוד, ורק מעטים שמים לב לכל הזיקות הפנימיות, הקריצות והמוטיבים החוזרים השזורים לאורכו (וגם לרוחבו...).הסיפור מחביא בתוכו רמזים נסתרים להיכרות מרשימה עם תרבות מצרים מכאן, ולמאבקים הפנימיים בין ממלכת ישראל ויהודה משם. הסיפור הינו בעל ניחוח של סיפור עתיק, אך מצד שני התנ"ך מתעלם לחלוטין כמעט מכל הנובלה הארוכה הזו ולא מכיר, או לא מזכיר אותה בכלל. למה?הפעם אירחנו את חוקר המקרא שחר ענבר בשביל לעשות סדר: מה היה הבסיס לסיפור? למה הוא חובר? מתי? האם מחזור סיפורי יוסף משקף אירועים שקרו במציאות? אפשר בכלל לדעת זאת? ולמה, עד היום, יוסף הצדיק ממשיך לרתק אותנו?האזנה נעימה,יותם

לפי התיארוך המסורתי בשנת 928 לפנה"ס התפצלה, נפרדה, נקרעה והתפלגה הממלכה. לא עוד ממלכה מאוחדת אלא שתי ממלכות אחיות-נפרדות ישראל ויהודה. בהמשך רעיוני לפרקים הקודמים בהם דנו ב"חוק המלך" וב"משפט המלך" הפעם נעסוק באירוע הדרמטי שהתרחש ככה"נ במאה העשירית לפנה"ס - פיצול הממלכות העבריות. האירועים בפרק זה מתחילים בימי מלכותו של שלמה, אשר לפי הטקסט התנ"כי נראה שכאילו הוא בונה קריירה המתבססת על הפרות חוזרות ונשנות של האיסורים עליהם דיברנו בפרק אודות "חוק המלך". בערוב ימיו מתבשר שלמה כי ממלכתו תקרע ותתפלג, אך הדבר יקרה רק בימי בנו. במקביל, אנו שומעים על מרידות וחוסר יציבות אשר מתחילים כבר בימיו. האם המספר המקראי כותב באופן מגמתי, במרחק זמנים מהאירועים (האמיתיים או לא...), תוך רמיזה והיכרות עם חוק המלך? האם סיפורו של שלמה נבנה כהיפוך של חוק המלך? ואולי הפוך- חוק המלך נכתב בדיעבד, לאחר ימיו של שלמה ה"חוטא"? אולי כדי להצדיק את העונש שכביכול מקבל? מדוע המרידות אשר מערערות את שלטונו של שלמה, לא באמת התרחשו בסוף ימיו, אך כן מופיעות בכתובים לאחר סיכום קורות חייו?בפרק בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נדון גם בסיבות לפיצול- האם היו אלה החטאים? או שמא רחבעם בנו של שלמה, לא השכיל לקרוא את המפה הפוליטית החדשה, אשר נוצרה עם הסתלקותו של אביו? האם מדובר במרד מיסים שארע בשל מנהיג זחוח, מתנשא שאינו קשוב לעם או שהפיצול היה בלתי נמנע, בשל שאיפותיהם הפוליטיות של אנשי ישראל? האם אי אמון בלגיטימיות של השלטון ומלך שמפסיק לשרת את העם הם טריגר עד כדי כך חזק? על זאת ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה,יותם

מאזינים רבים ביקשו מאיתנו במהלך השנים שנקדיש פרק לחז"ל. ברבות השנים התייחסנו לא מעט לחז"ל, אבל לא עמדנו על פעילותם רבת השנים באופן ממוקד. הם היו תמיד מה שנקרא מעט אחרי "זמננו". כמובן שלא נוכל להקיף בפרק אחד מאות שנים של יצירה.. אבל בכל זאת- מעין מבוא. בפרק זה אירחנו את פרופ' מיכל בר-אשר סיגל מאונ' בן גוריון שבנגב, חוקרת התקופה.מי הם חז"ל ומהי התקופה בה פעלו? על מה הם רבו? איך והאם הם הסכימו בסופו של דבר על משהו? איך טוויטר הושפע מחז"ל? והאם באמת התקיימה בזמנם תרבות של ויכוח?הנה לפניכם פרק ובו טעימה מעולמם של חכמינו אלה.האזנה נעימה,יותם

בפרק הקודם שוחחנו על חוק המלך.בסיומה של השיחה הצענו כי ייתכן מאוד ו"בשטח", במציאות ההיסטורית, דברים היו מעט שונים. בפרק זה ננסה באמת לרדת לשטח ולבחון את חוק המלך עליו דיברנו בפרק הקודם, לאור המציאות של ימי המקרא. בהעדר תיעוד אמיתי ואמין של אותה מציאות, נסתמך על מה שיש וזה מה שהתנ"ך רוצה שנבין נדע ונחשוב על אותם ימים...בפרק זה בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נעסוק בספר שמואל פרק ח', שם מובא הסיפור בו העם פונה לשמואל ומבקש שינוי שיטת ממשל- העם רוצה לכונן שיטת משטר אחרת. לאחר התייעצות שמיימית חוזר שמואל לעם בנאום מפורסם בו הוא מסביר על פרטי משפט המלך וכלל סעיפיו, אבל עם, טוויסט, עם תג מחיר לשיטת השלטון החדשה שהעם מבקש.מה נאמר בנאום של שמואל? איך העם מגיב לדבריו? איך נאום המלך מתכתב עם המציאות, ככל שאנחנו יכולים להבין אותה, ועם החוק, דהיינו "משפט המלך" עליו שוחחנו בפרק הקודם? מה ההבדלים בין משפט המלך לחוק המלך? האם יכול להיות שבפני שמואל (או מחבר הסיפור אודות שמואל...) כבר עמדו אותם טקסטים שאנו מכנים אותם כיום "משפט המלך", דהיינו - האם מה שנכתב בספר דברים פרק יז' היה מוכר לשמואל עצמו ולמי שכתב את הסיפור?על כל זאת ועוד בפרק שלפנינוהאזנה נעימה,יותם

במקרא אנחנו לא נתקלים בשיטות משטר מגוונות, בלשון המעטה. למעשה, מנהיג יחיד אשר מנהיג קבוצת אנשים היא שיטת השלטון הרווחת. בתנ"ך אנו קוראים על מנהיגים גדולים כגון משה או יהושע, אשר גם הם מנהיגים יחידים, כמעט כמו מלכים, גם אם לא נקראים כך בפועל. לאחר תקופתם, על פי הסיפור המקראי, מגיעה תקופה ארוכה של שלטון מלוכני.מהן שיטות המשטר שרווחו בעולם העתיק בכלל? איך מנהיגים עלו לגדולה ולשלטון? מה נכתב בחוק המלך שבספר דברים פרק יז' ומה משמעות החוק על רקע המציאות של המזרח הקדום? מדוע המילה המנחה של החוק היא "לא" ואילו איסורים החוק כולל? ומה נכתב בסעיף היחיד בחוק אשר הוא מצוות "עשה" למלך?על מנת לשוחח על מלוכה ושיטות משטר עתיקות על רקע חוק המלך עם קריצה למציאות של ימינו אירחתי באולפן את פרופ' נועם מזרחי, מהאונ' העברית בירושלים לשיחה שבה דיברנו בין השאר על דמותו של המלך המשתקפת בחוק זה (רמז? לא מדובר במלך כל יכול).האזנה נעימה,יותם

דיברנו כבר בעושים תנ"ך על ירבעם בן נבט, ירבעם הראשון. והפעם נשוחח על..."השני" :) אז למרות שהם נושאים את אותו השם, אין בין שני הירבעמים התנ"כיים קשר של ממש מלבד העובדה ששניהם היו מלכים של ממלכת ישראל.אז מי היה ירבעם השני? מה בכל זאת היה הקשר שלו אל ירבעם הראשון? האם הסדר הכרונולוגי לגבי תקופת מלכותם של שני המלכים, ע"פ המקרא מתיישב עם הממצא בשטח? על מה נסובו המחלוקות בין שתי הממלכות באותה התקופה?מה הייתה המתיחות בין יואש לירבעם השני? האם הגיוני כי בעתיד תמצאנה כתובות מימי ירבעם השני? מהם הרמזים שניתן למצוא בתנ"ך לשאלות הללו? איך לבסוף שושלתו של ירבעם ירדה מבמת ההיסטוריה? בפרק זה מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א וחיפה לשיחה מרתקת במסגרת המשך הדיון אודות ממלכת ישראל הקדומה.האזנה נעימה! יותם

אלפיים שנה חי עם ישראל בגלות והאוכל המקורי שלו נשכח, אך לא אבד.המאכלים העתיקים עדיין חיים במקרא, בממצא הארכיאולוגי ומאכלי העמים החיים כיום באזור. אוכל הוא לא רק מזון – הוא ביטוי מוחשי לטבע הארץ ולתרבותה. אוכל הוא געגועים – לאמא, לבית ולמולדת.אבל מהו "אוכל ישראלי"? מה אכלו בכנען בעת העתיקה? מהו ה-אוכל של התנ"ך? מהו האוכל הקדום ביותר אותו מצאו באזורנו? אילו דגנים וקטניות אכלו אבותינו? ומה לגבי הירקות? צמחי תבלין? חלב? בשר? ביצים?בפרק זה אנו מארחים את ד"ר טובה דיקשטיין, מחברת הספר - "מסע שורשים", בעקבות הסיפורים והטעמים של האוכל הישראלי, לשיחה קולינרית טעימה במיוחד.להרשמה לאירוע המאזינים של "עושים תנ"ך" - https://www.n-k.org.il/osim-tanach/האזנה נעימה,יותם

הנבל הגדול של התנ"ך, בוודאי בקרב מלכי יהודה וישראל, הוא ירבעם בן נבט: המקרא מאשים אותו בפילוג ממלכת הזוהר של דוד ושלמה, בהחטאת העם וגרירתו לעבודת אלילים ועבודה זרה, בחורבן ממלכת ישראל ובעוד חטאים רבים. דומה שאין אף דמות מקראית אחרת שהושחרה והואשמה בהאשמות קשות כל כך. אבל האמנם זה נכון?על פי התנ"ך, מי באמת היה ירבעם בן נבט? החוטא הגדול מכולם או אולי דמות חיובית מעיקרה שהושחרה במתכוון? הייתכן כי מבין השורות ניתן לגלות סיפור שמספר סיפור שונה לחלוטין? כדי לדבר על ה"חוטא האולטימטיבי", אירחתי את חוקר המקרא, שחר ענבר, בפרק בו נעמיק בסיפורו של מייסד ממלכת ישראל.האזנה נעימה,יותם

בספר מלכים בפרק טו' מופיע סיפורו של אחד המלכים החשובים של ממלכת ישראל - מנחם בן גדי אשר מלך, על פי הטקסט, כעשר שנים - זמן לא מבוטל. אבל, למרות היותו של מנחם מלך חשוב מבחינה היסטורית וזמן שלטונו הארוך יחסית, הסופר המקראי "בחר" לסכם את שלטונו בשמונה פסוקים בלבד. מה בכל זאת ניתן ללמוד על מנחם, מקריאה "בין השורות"? מה ניתן להבין דרך תיאורו של מנחם אודות כותבי ספר מלכים? אילו מקורות עמדו בפניהם כשתיארו את קורותיה של ממלכת ישראל הצפונית? מה מיוחד בסיפורו של מנחם אשר מאפשר לנו להציץ, דרך עיני המחקר, על עולמם של מחברי ספר מלכים?בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים וסמינר הקיבוצים, לשיחה על שמונת הפסוקים המקפלים בתוכם חיים שלמים של מלך בישראל. אתם ודאי שואלים את עצמכם מה ניתן ללמוד משמונה פסוקים, ובכן, מסתבר שהרבה.האזנה נעימה!יותם

מה השעה? איזה יום היום? מתי צריך לקחת את הילדה מהחוג? מתי יוצא ראש השנה? שאלות שכולנו מתעסקים איתן בכל יום, יום יום, שבוע שבוע...זמן. כיום, בעולם המודרני הכל מחושב ומדוד (וזה גם המשאב שתמיד חסר לכולנו - זמן) אבל למה זמן בכלל חשוב? מתי התחילו למדוד את הזמן וכיצד מדדו אותו? איך אנשי העולם העתיק התייחסו למושג זמן? מהי העדות הראשונה של מדידת הזמן? איך חולק הזמן במזרח הקדום? מה ההבדל בין לוח שנה ירחי ללוח שנה שמשי ומדוע בחירה בלוח זה או אחר היא החלטה הרת גורל (ומלאה בפוליטיקה)? איך הוגדרה יחידת החודש? מי מחליט מתי מעברים את השנה? איך קבעו בתקופת המקרא את הזמן וכפועל יוצא את המועדים והחגים השונים? על פי איזה לוח שנה היהודים התנהלו? ולמה לוח השנה שלנו (היהודים) שונה מלוחות שנה וזנים אחרים?כל זאת ועוד בפרק מרתק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן דב מהחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.אז - מהרו ולחצו פליי- חבל על הזמן :) האזנה נעימה,יותם

אז אחרי מעל מאה וחמישים פרקים (אבל מי סופר..) של "עושים תנ"ך" ובעקבות בקשות חוזרות של מאזיננו, הגיע הזמן לעשות סדר בלוח הזמנים ולהציג את התהוות הקאנון המקראי על ציר הזמן. על פי המסורת החזל"ית, חמשת חומשי תורה עלו לראשונה על הכתב על ידי משה, ושאר ספרי נביאים וכתובים נכתבו לאחר מכן, בעיקר על ידי דמויות מקראיות ידועות. אלא שלאור ממצאי חקר המקרא קשה לקבל את הקביעה הזו. הפעם מתארח חוקר המקרא שחר ענבר שבא לעשות לכולנו סדר ולפתור לא מעט קושיות: לדעת המחקר, מי היו מחברי התנ"ך? מתי הם פעלו? איזה טקסטים נכתבו ראשונים, איזה טקסטים נכתבו מאוחר ואיזה כלים יש ברשותנו להעריך זאת? מה התקדש קודם ומה אחר כך? ולא פחות חשוב, איך עבד תהליך הקנוניזציה, כלומר מי היה אחראי על איסוף הטקסטים, הסדר שלהם וקביעת קדושתם, או במילים אחרות: כמה ספרים יש באמת בתנ"ך והאם ייתכן שהקורפוס שאנחנו מכירים היום בתור "התנ"ך" היה רק אחד מני רבים, לגיטימים לא פחות? אז מה קרה באמת? מה קרה בשקר? בקיצור - פרק קאנוני שעושה סדר.האזנה נעימה,יותם

פסח מצה ושאור (ד"ר יעל אברהמי)לכבוד חג הפסח, אנו מביאים לכם בשידור נוסף את הפרק בו שוחחנו עם ד"ר יעל אברהמי על פסח מנקודת מבט קצת אחרת.מי לא מכיר את רבן גמליאל שאמר "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור”? הפעם ב"עושים תנ"ך" נצא ידי חובתנו אבל עם טוויסט - פסח, מצה ושאור.אחד האירועים הכי משמעותיים עליהם מספר התנ"ך היא יציאת מצרים. דנו בעבר בהיבטים השונים, הטקסטואליים, הארכיאולוגיים וההיסטוריים של הסיפור המכונן שלנו אשר מופיע בספר שמות. הפעם נעסוק בפסח מזווית מעט שונה - דרך החור שבמצה. מה משמעות הלחם בעולם העתיק? מהו שאור? מהו בכלל אותו "חמץ" ומהיכן נובע האיסור עליו בהקשר של חג הפסח? ואיך כל זה קשור לעונה המתרגשת על כולנו - האביב?עושים תנ"ך מארחים את ד"ר יעל אברהמי לפרק מיוחד מלא בפחמימות ומעט גלוטן על מצות חמץ ומה שביניהם.האזנה נעימה,יותם

בפרק האחרון של ספר יהושע, כיעקב וכמשה לפניו, יהושע מזמין את עם ישראל לנאום הגדול שלפני מותו. במבט ראשון הכל נראה תקין, אך בעיון מעמיק צצות שאלות, שהולכות ומתגברות יותר ויותר, עד לרעידת אדמה שבסופו. מי באמת הוציא את ישראל ממצרים? מהי הצרעה? מתי נלחמו ישראל עם אנשי יריחו? מה פתאום יש מקדש בשכם ומה הקשר ליעקב החוזר לארץ מחרן מחד ולסופרים הגלותיים מאידך? והאם ייתכן שבפרק הזה נמצאת היסטוריה חלופית, אלטרנטיבית, "אפרתית", שכמית, שחותרת תחת הנרטיב הקנוני המוכר?כל התשובות בפרק זה של יהושע יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם.

"שיר השירים אשר לשלמה" כך נפתחת המגילה אשר עומדת במרכזו של הפרק הזה של "עושים תנ"ך". פתיחה שהפכה כבר לאייקונית. אבל לא רק הפתיחה של המגילה מוכרת, ברבות השנים ציטטו משיר השירים ציטוטים לרוב: מ"הנך יפה רעיתי, הנך יפה" של עידן רייכל, דרך "אל גינת אגוז" ו"קול דודי הנה זה בא" של לוי תנאי ועד "ניצנים נראו בארץ" של נחום היימן (שלא לדבר על המוני ציטוטים ששולבו במהלך הדורות במכתבי אהבה...). האם כותרת המגילה "שיר השירים אשר לשלמה" מסתירה את העובדה כי המגילה לא פעם לועגת למלך אשר נחשב לחכם בכל אדם? איך נכנסה שירה אירוטית, לקודקס המקודש שלנו? האם באמת מדובר באלגוריה כפי שטען רבי עקיבא? או שמא מדובר באסופה של שירי אהבה אשר מכילה לא מעט חידתיות כפילויות ו....סקס? ואולי- כבר נביאי ישראל השתמשו ב"טריק" בו השתמש בהמשך רבי עקיבא, על מנת "להכשיר" את המגילה- בהכניסם רמזים לשירי אהבה אשר היו מוכרים בימיהם, לנבואותיהם? בפרק זה מתארח חתן פרס ישראל פרופ' יאיר זקוביץ לשיחה על גברים, נשים, אהבה, תנ"ך ומה שביניהם.האזנה ערבה יותם

פורים בפתח וכולם במתח, ולכן זהו זמן טוב להיזכר, רגע לפני שתפתחו את משלוחי המנות ותשתו עד דלא ידע, בפרק המספר את הצדדים שלא הכרתם במגילת אסתר.כולנו מכירים את סיפור המגילה. קל, לא? רק נדמה לכם שאתם מכירים את הסיפור. למגילה יש צדדים חידתיים, אפלים וסודות לא פתורים.היה היה מלך, ולו אישה סרבנית שאת מקומה תפסה אישה נאה ויהודיה בשם אסתר ולה דוד אמביציוזי בשם מרדכי. היה גם את המן- הוא היה רשע. הרשע ניסה להשמיד את כל היהודים אך מזימתו סוכלה ע"י אסתר היפה. הרשע נתלה ודודה של המלכה זכה בהדר ותפארת על סוס לבן...לכאורה מדובר בסיפור אגדת וולט דיסני קלאסית, פשוט וברור. אבל, מסתבר, כמו בדרך כלל ב"עושים תנ"ך", שהסיפור אינו פשוט כפי שהוא נראה במבט ראשון. בפרק זה אני מארח את ד"ר חיים חיון מהחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים, ובו נדבר על הסודות, הדמויות המסתוריות, המסכות וננסה להאיר את הצדדים האפלים של המגילה.האזנה נעימה,יותם.

את הפרק הקודם סיימנו רגע לפני הכניסה למפגש פנים אל מול פנים, ללא זכוכית, עם הפלא שנקרא מגילות מדבר יהודה.פרק זה מתחיל בדיוק בנקודה בה הפסקנו בכניסה למעבדת שימור מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות.מהם הסימנים השחורים שבתחתית חלק מהמגילות? האם הסופרים מחקו מילים במגילות? ומה קרה כשנזדקקו למחוק את השם המפורש? איזה משלוח ביקש שמעון בר כוכבא מהמרכז הלוגיסטי? איך צילום באורכי גל שונים חושף לנו עוד סודות מעולמן של המגילות? על זאת ועוד- הצטרפו אלינו לביקור שטח מיוחד במעבדה הסודית.האזנה נעימהיותם

ב"עושים תנ"ך" אנחנו יוצאים, בכל פרק למסע היסטורי אחר, בד"כ לתקופת המקרא (אבל לא רק...). בכל מקרה, המסעות הללו- נאים ומעניינים ככל שיהיו, רובם ככולם, מטבע הדברים הינם מסעות וירטואליים לחלוטין. בפרק המיוחד שלפניכם יצאנו למסע של ממש. לא, לא כמטאפורה, אלא מסע אמיתי, שהתחיל בנסיעה לירושלים והסתיים בהתרגשות רבה בביקור במעבדת שימור מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות. במעבדה הסודית, שנמצאת אי שם בתוך מתחם מוזיאון ישראל, פגשנו בצוות יחידת השימור. שוחחנו עם ד"ר ג'ון עוזיאל מנהל היחידה, טניה המשמרת הראשית וד"ר הילית כהן מנהלת מעבדת השימור. אבל בעיקר - נפגשנו ללא חוצץ או זכוכית, פנים אל מול מגילה בפיסות היסטוריה של העם היהודי. הצטרפו אלינו למסע המרתק לימי בית שני: איך נמצאו המגילות? מי האנשים שכתבו אותן והאם הם היו חברי כת? איך טופלו המגילות בשנים הראשונות למציאתן ומדוע הדבר כמעט והרס אותן? איך משמרים את המגילות כיום? מה עשו כותבי המגילות כשטעו בכתיבת השם המפורש? אילו עוד מגילות נמצאו במדבר? איזה משלוח ביקש בר כוכבא מאנשיו לחג הסוכות? מה רשום בתלוש משכורתו של חייל רומאי שצר על מצדה ומדוע וייתכן והוא השליך אותו בזעם לאשפה לאחר שקרא אותו?על זאת ועוד - בפרק מיוחד זה של עושים תנ"ךהאזנה נעימהיותם

ספר התנ"ך הינו אבן הפינה של תרבות ישראל ועל המקרא מבוססות לא מעט מתרבויות המערב. הטקסט המכונן של העם היהודי הינו כמובן הבסיס לדת היהדות אבל גם לנצרות וגם לאסלאם. תרבות המערב הושפעה ממנו רבות, משמות הגיבורים דרך השפה העברית האלפבתית ועד ממסורות ואפילו חגים.אבל, לעיתים שוכחים כי התנ"ך הביא לעולם לא מעט מהפכות.בפרק זה בו מתארח פרופ' יאיר זקוביץ, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, מחבר הספר, "התנ"ך: מהפכת אלוהים". נשוחח על חלק מאותן מהפכות כפי שמופיעות בספרו שיצא לאור לא מזמן. בין היתר נדון במהפכה המונותאיסטית, מהפכת הסיפורת, מהפכת העיר ירושלים, מהפכת הקאנון, המהפכה הדידקטית.היכן מוצא פרופ' זקוביץ קשר ומוטיבים משותפים בין הסיפורת המקראית לבין התיאטרון? למה מהפכת ירושלים היא מהפכה מפתיעה? מדוע ההפרדה בין התורה לבין הספרים שבאים אחריה בקאנון גרמה לבעיות? ואיזו מהפכה מבין כל המהפכות שמביא לנו התנ"ך - הכי השפיעה עלינו, אפילו עד היום? על כך ועוד, בפרק זה של עושים תנ"ך.האזנה נעימה,יותם.

נתחיל בסוף- היה או לא היה? אחים לנשק או נאהבים? חברים או בני זוג? המקרא מוסר לנו שיהונתן אהב את דוד וחשק בו, שהוא נתן לו את בגדיו, שהם התנשקו, שדוד מקונן עליו שנפלאה אהבתו לו מאהבת נשים. על פי התיאור המקראי בין השניים הייתה חברות אמיצה: הם כרתו בניהם כמה פעמים ברית, בכמה הזדמנויות שונות יהונתן סיכן את נפשו עבור דוד, המדרש מצידו נותן את יחסי דוד ויהונתן כדוגמא ל"אהבה שאינה תלויה בדבר". החברות ביניהם ללא ספק יוצאת דופן על רקע חברויות אחרות במקרא. האם מדובר רק בברית בין לוחמים? מדוע יהונתן גיבור החיל, האיש שהביא לניצחון מזהיר מול הפלישתים והיה היורש המושלם לשאול אביו- בסופו של דבר מוותר לדוד על המשרה הרמה- מלך ישראל? ואיך כל השאלות הללו קשורות לאימפריה החיתית ולמלך חתושילי השלישי (מי??) בפרק זה של עושים תנ"ך מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, לשיחה על זוגיות תנכית, בריתות ואפילו לא מעט אהבה מכיוון בלתי צפוי... זיכרו – כולם אוהבים את דוד!

בפרק זה של עושים תנ"ך נמשיך לעסוק בממלכת ישראל ובממלכה האחות השכנה, ממלכת יהודה. והפעם- המנה העיקרית בסיפורה של מלכת ישראל: השושלת הגדולה, המלך הגדול הראשון הלא הוא עמרי.מה הרקע ובאיזו צורה צמחה מיני אימפריה אזורית ואיך אנו יודעים עליה, למרות חוסר השתקפותה בטקסט המקראי? איך ניתן ללמוד על אותה התפשטות טריטוריאלית של הממלכות העבריות? על איזה רקע התנגשו הממלכות האזוריות הבולטות של התקופה- ישראל ודמשק? מה ניתן לספר על התקופה מבחינה ארכיאולוגית? מדוע ישנו קושי מסוים בממצאים המעידים על התרבות החומרית? מה אנו יודעים על התיאולוגיה שהייתה מקובלת בשתי הממלכות? ואולי הכי חשוב - כיצד בסופו של דבר השושלת מסתיימת והממלכה קורסת? על כך ועוד - בפרק נוסף זה שכולו, שוב- אל-אל ישראל. האזנה נעימה, יותם

לכבוד הנר הראשון של חנוכה, אנחנו מביאים לכם בשידור נוסף את הפרק בו שוחחנו עם שחר ענבר חוקר המקרא על הסיפור האמיתי של חג החנוכה.מה יהיה בפרק? ובכן, את החושך נגרש מכל הדברים שחשבתם שידעתם על חג החנוכה. האם נס פך השמן באמת קרה? האם המכבים נלחמו בכלל ביוונים? האם אכן מדובר היה במלחמת מעטים מול רבים? מי התחיל את המרד והאם בכלל ניצחנו בו? ולמה חז"ל ניסו לטשטש את ההיסטוריה סביב החג הזה?בפרק הזה, החוקר המקראי שחר ענבר, יהיה לנו לשמש לגבי מה באמת קרה שם.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/18/profindler-bible-hannukah/

בפרק של עושים תנ"ך נמשיך לעסוק בישראל, אותה כינינו "הממלכה הנשכחת" ולא בכדי. נדון ב-50 השנים הראשונות לקיומה של ממלכת ישראל וכבר בפתיחה נשאל מדוע אותן שנים ראשונות קשות להגדרה? עד כמה ממלכת יהודה וממלכת ישראל היו דומות אחת לשנייה? האם הן באמת היו ממלכות אחיות? מה היו ההסדרים והיחסים בניהן? הרי מדובר בחלוקה די מלאכותית של השטח?באופן מפתיע (או שמא לא...) הנושא הפשוט לכאורה בו אנו דנים - "ישראל" מעלה שאלות רבות נוספות: כיצד ירבעם ורחבעם, שני המלכים הראשונים, שצמחו בעת ובעונה אחת נושאים שם כל כך דומה? האם זאת יד המקרה? למה באותן שנים ראשונות בהן אנו עוסקים בפרק זה בממלכת ישראל התחלפו מלכים כה רבים, בעוד שבממלכת יהודה שלטה שושלת אחת יציבה מבית דוד? וכיצד ייתכן שפרופ' ישראל פינקלשטיין, האורח שלנו בפרק זה, מסכים לקבל את סדר המלכים וזמניהם הכרונולוגי, כפי שמציין התנ"ך בתקופה זו? מה אנו יודעים על שני המלכים היותר משמעותיים של ממלכת ישראל באותה התקופה- ירבעם הראשון ובעשא? מה ניתן לספר עליהם מצד המקרא ומן הצד הארכיאולוגי?על כך ועוד - בפרק נוסף זה שכולו אל-אל ישראל.האזנה נעימה, יותםhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/12/12/panda-bible-israel2/

כשהוקמה מדינת ישראל עלתה השאלה כיצד לקרוא לה, האם מדינת יהודה שהרי כולנו יהודים והרצל, חוזה המדינה דיבר בספרו המפורסם על "מדינת היהודים" או שמא יש לקרוא למדינה החדשה ציון? או אולי בכלל "מדינת ישראל" מכיוון וכולנו למעשה צאצאיו של יעקב הלוא הוא ישראל. הסוף ידוע כמובן ו"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל".את רוב הטקסט המקראי, כך אומר המחקר, כתבו ביהודה, בבבל ובפחוות יהד. אז מדוע אם כן חשוב בכל זאת ללמוד על ממלכת ישראל? בפרק ראשון זה בו נארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, נשוחח על הממלכה שאנו מכנים "הנשכחת"- ממלכת ישראל. מדוע היא נשכחת אם בכל זאת אנחנו חיים ב"מדינת ישראל"? כיצד ראו היהודאים את ממלכת ישראל והאנשים החיים בה? איך צמחו ישראל ויהודה זאת לצד זאת מה היה השונה והמחבר בניהן? כיצד קרה שישראל ויהודה, שתי ממלכות עבריות, די דומות האמת, צמחו בעת ובעונה אחת? ובכל זאת - מה הם ההבדלים הדמוגרפים, החברתיים, וההיסטוריים בינהן? מה גרם לנפילת ממלכת שאול? מה אנחנו יודעים על ירבעם וכיצד קמה ממלכת הצפון שהנהיג? איזו ספקולציה מעלה פרופ' פינקלשטיין בנוגע לירבעם ולשישק? על כל זאת ועוד בפרק ראשון זה שכולו אל-אל ישראל. האזנה נעימה,יותםhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/11/28/iasa-bible-israel1/

כשאנחנו שומעים את המילה 'אפוקליפסה', לרוב עולה בדמיוננו תמונה של סוף העולם, לא מעט בעקבות הסרט המופלא "אפוקליפסה עכשיו" אבל האמנם אפוקליפסה הינה רק סופו של העולם? אמנם, בעולם המערבי-נוצרי רוב האנשים יקשרו את האפוקליפסה לספר חזון יוחנן מהברית החדשה, המתאר מחזות עקובים מדם של החרבת העולם, אך למעשה, בשדה המחקר האקדמי המושג מתקשר לתופעה רחבה הרבה יותר. סוף העולם הינו רק חלק קטן מאותה ספרות אפוקליפטית.מהי הספרות הזאת? מה הם הטקסטים האפוקליפטים ולצורך מה נכתבו? האם הספרים האפוקליפטיים מביעים רעיונות שהם כפירה ברעיונות התנ"ך הבסיסיים? ואם כן, מדוע ספר דניאל, אשר גם בו ניתן למצוא יסודות אפוקליפטיים נכנס לקאנון המקראי? מה הם התנאים המגדירים ספר כאפוקליפטי? מה הקשר בין האפוקליפסה לתורת הנסתר? מה ההבדל בין נבואה לאפוקליפסה? מהם המסרים הגלויים והסמויים בספרים אלה? ומה נוכל ללמוד על ההיסטוריה שלנו מהסיפורת הזאת? מוזמנים להאזין לפרק מרתק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א, שמעורר לא מעט נקודות למחשבה על סופו של העולם, אבל לא רק....האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/14/doors-bible-apocalypse/

נדמה שאין צורך להסביר מהם עשרת הדברות, אולי אחת מהרשימות המוכרות ביותר בעולם המערבי ובטוח מהידועות ביותר במקרא. מה החשיבות שלהם בראיית המסורת היהודית? האם יש להם מעמד מיוחד? מדוע בעבר נהגו לדקלם את עשרת הדברות בזמן התפילה ולמה מנהג זה הופסק? מה הם ההבדלים בין הגרסאות השונות של הדברות והיכן ניתן למצוא אותם בתנ"ך אבל גם בטקסטים חוץ מקראיים?אז בפרק זה של עושים תנ"ך - שחר ענבר, חוקר המקרא, מגיע לעשות סדר בדברים. איך ניתנו לוחות הברית? כיצד הם נראו ומה הייתה חלוקת הדברות על הלוחות? בשביל מה מלכתחילה חוברו הדברות? והכי חשוב כמובן- מה באמת כתוב בהם והאם יתכן שעד היום הבנו את משמעותם בצורה לא נכונה, בגלל תפיסה שגויה ואנכרוניסטית? האם ייתכן כי למעשה כתובים בהם דברים שונים לחלוטין ממה שאנו רגילים לחשוב? על כל שאלות אלו ורבות נוספות בפרק זה.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/30/doors-bible-commandments/

סיפור עקדת יצחק הוא סיפור אהוב המוכר לכל ילד יהודי נוצרי ומוסלמי. במבט שטחי הוא נראה פשוט, אבל קריאה מעמיקה חושפת לא מעט בעיות, ספרותיות ומגמתיות: מה הקשר בין העקידה לגירוש ישמעאל? האם צודקת ההנחה שהעקדה ארעה בהר הבית, המקום בו יוקם לימים בית המקדש? מדוע אברהם משקר לנערים שהוא ויצחק יחזרו בשלום אם הוא יודע שיחזור לבד? בן כמה היה יצחק בזמן העקדה? ולהיכן הוא נעלם פתאום באמצע הסיפור? האם ייתכן והסיפור מלמד על היחס של אלוהים להקרבת ילדים, ואם כן- היכן נמצאות דוגמאות נוספות לקרבן אדם מהסוג הזה? בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נענה על כל השאלות הללו, ועל שאלות אחרות מסקרנות לא פחות, כמו האם ייתכן שלפי המחקר ואפילו לפי המסורת היהודית, הסיפור מעלה את האפשרות שאברהם דווקא כן שחט את יצחק, בנו, יחידו, אשר אהב? האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/18/panda-bible-isaac/

רגע לפני שמתחיל החג רצינו לחזור יחד אתכם לפרק בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר. יחד נדון בחג שאפילו התנ"ך עצמו טורח לציין שהוא נחוג לציון אירוע שלא התקיים.האם ייתכן שבכלל מקורות החג הינם פגאניים-כנענים? אז למה באמת יושבים בסוכות? מדוע נצטוונו ליטול ארבעה מינים? מהי שמחת בית השואבה ואיך היא קשורה לג'גלינג?אז בין שרשראות ממגזינים לאושפיזין ולשלומית – חוזרים לפרק מיוחד לחג הסוכות.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/04/metro-bible-sukkot/

לכבוד ראש השנה החלטנו להעלות שוב פרק מרתק בו אירחנו את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה חגיגית במיוחד. בפרק נדון בשאלות סביב החג שכולנו אוהבים, אבל לא בטוח שמכירים עד הסוף: האם השנה באמת מתחילה בא' בתשרי כמו שלימדה אותנו הגננת? האם לפי התנ"ך יש לתקוע בשופר בראש השנה? מדוע חוגגים את החג במשך יומיים? והאם מדובר בכלל בחג יהודי מקורי?אז בין ראש של דג, גרעיני רימון ותפוח בדבש – חוזרים לפרק מיוחד לרגל השנה חדשה הבאה עלינו לטובה.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/22/metrobible-new-year/

החגים ממש בפתח, ועונת הטיולים של חגי תשרי כבר החלה.בפרק זה אנו ממשיכים הטיול(ים) שהחלנו ומארחים את הלל צסלריס, מדריך טיולים ומורה דרך, לשיחה על עוד טיולים ברחבי ישראל, סיורים מומלצים מעניינים ולא שגרתיים - אבל כולם פוסעים בעקבות תקופת המקרא וההיסטוריה של ארץ ישראל (ולא רק...).והפעם: אנו מגיעים גם למרכז הארץ. מה ניתן למצוא ביפו, מעבר לאיזכורה בספר יונה הנביא? כיצד גן הפסגה מתקשר למצרים? מה עשו הפלישתים דווקא בירקון? כיצד הגיאוגרפיה באזור בימינו, שונה מזאת שהייתה קיימת בתקופת המקרא? מה משותף בין נחל הירדן לירקון ולירמוך? ומה נוכל למצוא במוזיאון ארץ ישראל בת"א? משם נמשיך לשומרון - לב ממלכת ישראל: נגיע להר גריזים, לאתר הארכיאולוגי הגדול ביותר באזור המוכר לנו ממעמד הברכה והקללה של יהושע בן נון. מה נוכל ללמוד באתר על השומרונים? מי הם היו? מה הם עשו? האם עזרא ונחמיה ניצחו במאבק ונידו את השומרונים? מה עוד נוכל למצוא בצפון, באזור עמק יזרעאל? מה ניתן להסיק על פועלו של אחאב מתל יזרעאל? האם מעיין חרוד זהו המעיין בו נבחרו 300 הלוחמים המובחרים על ידי גדעון בהוראת ה'? ולמיטיבי לכת- איזה אתר חשוב, מופלא ובעל חשיבות היסטורית גדולה נמצא בשטחי הרש"פ, אתר הקשור למלך הגדול עמרי? אז קחו תרמיל, מקל, נעליים נוחות, מים והרבה מצב רוח טוב... וכמובן - את התנ"ך ובואו לטייל עמנוהאזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/19/panda-bible-travel2/

החגים כבר ממש בפתח, החום (מעט) יורד ואין זמן מתאים יותר להתחיל להיערך לעונת הטיולים של חגי תשרי.בפרק זה אנו מארחים את הלל צסלריס, מדריך טיולים ומורה דרך, שיספר לנו על טיולים ברחבי ישראל - שכולם ברוח ובעקבות תקופת המקרא (ולא רק...)בצמד הפרקים המיוחד הזה נביא בפניכם מספר סיורים מומלצים מעניינים ולאו דוקא שיגרתיים, אבל כולם סביב התנ"ך וההיסטוריה של ארץ ישראל. כיצד יהושע קשור לאשדוד? מה קרה בעיר בתקופת הברזל? מאיזו תקופה המצודה שלחוף ימה של אשדוד? מה אפשר לראות במוזיאון היחידי בעולם שמוקדש כולו לתרבות הפלישתית? איזו פנינה נסתרת מתחבאת באשקלון? מה היא בנייה מגליתית והיכן ניתן לראות אותה? אילו עתיקות מתחבאות באזור אשקלון, עיר הנמל הפלישתית? מה ניתן לראות במוזיאון המזגגה המספר את סיפורה של התרבות הפיניקית? היכן מוזכר אזור חוף דור במקרא וכיצד הארגמן והתכלת קשורים למקום? וגם- סיור למיטיבי לכת באזור ערד בעקבות מלכי יהודה, שם נוכל לפגוש גם את מקום גילויים של חרסי ערד וגם את "הבית הערדי" המפורסם.אז קחו תרמיל, מקל, נעליים נוחות, מים והרבה מצב רוח טוב... וכמובן - את התנ"ך ובואו לטייל עמנוהאזנה נעימה,יותםhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/09/12/metro-bible-travel1/

ילדים חיו בארץ ישראל בתקופת התנ"ך, זאת עובדה. למרות שהטקסט התנ"כי לא מרבה לעסוק בהם, הם גדלו ולמדו, יצרו, עבדו שיחקו והשאירו חותם התנהגותי, חומרי וסביבתי באתרים הארכיאולוגיים השונים במרחב. מה אנחנו יודעים על חינוך בעולם העתיק? האם היו בתי ספר? לוח וגיר? מחברות? מי דאג לחינוך הילדים וכיצד הדבר התבצע? ד"ר רונה אבישר לואיס עמיתת מחקר מאונ' חיפה, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטה העברית, מנהלת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, מחברת הספר "ילדי קדם", מבט ארכיאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל, בתקופת המקרא. מהי חיברות ואיך היא קשורה לעולמם של ילדי העולם העתיק? למה חשוב להבין את ההקשרים התרבותיים והמסורתיים של החברה בה חיו הילדים, על מנת לרדת לעומקו של התהליך החינוכי שעברו? במה דומים המשחקים של התקופה המקראית לתקופתנו אנו? מה ההבדל בין 'צעצוע' ל'משחק'? כיצד המשחקיות קשורה לחינוך ואיך חינכו ילדים דרך משחק? היכן נמצאו טביעות אצבע של ילדים? האם היה הבדל בין ילדי העשירים לילדי המעמדות הנמוכים? איך הדבר התבטא? מה קורה כשהילד מת? איך והיכן קברו ילדים בעולם בעתיק? האם אימצו ילדים בעולם העתיק? מה עשו הילדים בזמני מלחמה ועימות? האם ייתכן כי בעולם העתיק בוצעו מעשי קניבליזם בהם נאכלו ילדים? ומה לגבי הקרבת ילדים? על כל זאת ועוד בחלקה השני של השיחה אודות ילדי העולם העתיק.האזנה נעימהיותםhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/metro-bible-kids2/

כולנו היינו פעם ילדים. רובנו יכולים להצהיר כי גם בבגרותינו אנחנו ילדים בנפש. אבל מה אתם יודעים על ילדים בתקופת המקרא? שכן גם גיבורי ערש תרבותנו, גיבורי התנ"ך, בוודאי היו פעם ילדים. אך היות והטקסט המקראי לא מרבה לכתוב על הנושא, אין ברירה אלא לצאת לשטח ולחפור... מה יודעת הארכיאולוגיה לספר לנו על הילדים של ימי קדם? במה שונים הילדים שחיו במרחב בו אנו חיים כיום, לפני יותר מאלפיים שנה? או שמא הם דומים לילדים של זמננו, יותר ממה שניתן לשער? מה היו יחסי ההורים והילדים בעולם העתיק? האם ההורים אהבו ודאגו לילידהם כמו היום או שמגיל צעיר מאוד ראו בהם כ"מבוגרים קטנים" והתייחסו אליהם בהתאם? מה לגבי הריון ולידה בעולם העתיק? איך הם התרחשו ובאילו תנאים? כיצד היניקו וטיפלו בתינוקות? איך הילדים בעולם העתיק העבירו את הזמן? האם הם הלכו לבית הספר? האם היו להם משחקים? מה לגבי רפואת ילדים? כמה ילדים היו בממוצע למשפחה? האם היו הבדלים ניכרים ביחס למגדרים השונים בתקופת המקרא??על כל זאת ועוד, בפרק זה בו אנו מארחים את ד"ר רונה אבישר לואיס עמיתת מחקר מאונ' חיפה, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטה העברית, מנהלת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, מחברת הספר "ילדי קדם", מבט ארכיאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל, בתקופת המקרא. הרי גם גיבורי הסיפור המקראי עברו ילדות מסוימת כנראה, מה בחר המחבר המקראי לכתוב על התקופות הללו במקרא?האזנה נעימה,יותםhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/08/22/metro-bible-kids/

בישעיהו ח,1 נכתב: "קח לך גליון גדול וכתב עליו" אבל ממתי התחילו בעצם לכתוב? מי המציא את הכתב האלפביתי המוכר לנו, כך או אחרת, מרוב השפות הקיימות כיום בעולם? בפרק הקודם הגענו אל אמצע המאה התשיעית לפנה"ס ואל הכתב העל אזורי, והפעם נמשיך ונספר על התפתחות הכתב העל אזורי, לכדי כתבים 'לאומיים' שהעברית היא אחת מהם.מדוע הופיעה העברית קודם בישראל ורק לאחר מכן ביהודה? מה ניתן ללמוד מהארכיאולוגיה אודות התפתחות הכתב? לאן נשלחו פתקיות המשלוחים הידועים בשם 'חרסי שומרון' ומה ניתן ללמוד מהם? האם ניתן לדעת כמה סופרים היו בממלכת ישראל? מה מתואר בכתובת בלעם ומדוע היא כה משמעותית להבנת התפתחות הכתיבה באזורנו? כיצד נכנסת לסיפור שלנו שושלת בית עמרי ולמה בפועל אנחנו לא יודעים עליה הרבה? מתי מתחילה הכתיבה המלכותית ביהודה? לאיזו תקופה מתוארכים 'חרסי לכיש' המפורסמים? כיצד דוקא ערד הפכה למוקד הדיון אודות התפתחות הכתיבה בישראל ויהודה בתקופת המקרא? האם ייתכן כי בניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לתארך את כתובות ערד לשלבים המוקדמים של ממלכת יהודה? אז מה בעצם הוביל לתחילת הכתיבה וכיצד בכל זאת היא התפתחה והתפשטה?על כך ועוד בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה לשיחה על הא'-ב' של הכתיבה והאוריינות במזרח הקדום ובארץ ישראל בפרט.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/08/doors-bible-old-writing/

אם נסתכל על עולמנו המודרני- אנחנו מוקפים במילה הכתובה, טקסטים בכל כיוון: ספרים, מודעות, אתרי אינטרנט, שלטים, הודעות ווטסאפ ועוד ועוד. מידע כתוב, אוריינות וטקסט נראים לנו מובנים מאליהם. אבל כמובן שהמצב לא היה כך תמיד. פעמים רבות נכתבה בתנ"ך הפורמולה: "ויתר דברי __ הנם כתובים על ספר __", אבל עולה השאלה ממתי התחילו לכתוב? מי המציא את הכתב האלפביתי המוכר לנו, כך או אחרת, מרוב השפות הקיימות כיום בעולם? כיצד התפתח הכתב העברי בממלכות ישראל ויהודה? מתי הופיעו לראשונה עדויות לכתב עברי בארץ ישראל? מי התחיל לכתוב ומתי? האם היה זה בימי החצרות המפוארות של דוד ושלמה ככל שהם היו קיימים? האם הכתיבה הגיעה רק לאחר מכן? האם וכיצד הארכיאולוגיה המודרנית מצליחה לדייק אותנו ולהציע תיארוך מדויק? מהיכן יצאה הבשורה לעולם אודות הכתב האלפביתי? כיצד קשורים לכך המצרים? האם יש כמה סוגים של כתבים אלפביתיים קדומים שהתקיימו זה בצד זה?על כך ועוד בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה לשיחה על הא'-ב' של הכתיבה והאוריינות במזרח הקדום ובארץ ישראל.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/25/metro-bible-writing/

לכבוד סיום העונה החמישית של הסדרה "היהודים באים" חשבנו (וצדקנו) שיהיה כיף גדול לשבת איתם על כוס קפה ומיקרופון. אז היהודים באים לעושים תנ"ך לשיחה מעמיקה, רצינית אבל גם מצחיקה ועוקצנית, כמו שרק הם יודעים. מה בין תהליך הכתיבה של סדרת מערכונים סאטיריים להווי ומסורת, הויכוח, הדיון והלימוד של בית המדרש היהודי? כולנו מסכימים שהטקסט המקראי הוא אחד מהמוטיבים שמגדירים אותנו כעם, כישות, כיהודים - אבל איך יוצרים סאטירה יהודית? מה קורה כשהיא מעצבנת קהלים מסוימים? איך נוגעים בתנ"ך בגישה אחרת, שאינה שמרנית? האם "מותר" לנו להתעסק בטקסט הזה או שהוא נועד רק ללימוד תיאולוגי דתי? מבחינתנו ב"עושים תנ"ך התשובות ברורות, אבל מה היה ל"יהודים" לומר על כך?לעיתים, כדי להבין את כוונת המשוררים (או צוות הכותבים והשחקנים במקרה הזה), צריך להתחיל מההתחלה ולרדת לשורש העניין, שורשה של היצירה. מאיפה הגיע בכלל הרעיון לסדרה שתעסוק בהיסטוריה היהודית ובתנ"ך בפרט? מה זה אומר בכלל סאטירה ואיך מכילים אותה על טקסטים מקראיים? איך ליהקו את הדמויות השונות? מי בוחר את הנושאים למערכונים? כיצד הצוות מתמודד עם הביקורות הנשמעות נגד התוכנית? איך אפשר לשחק דמויות רבות בזמן כה קצר? מהו תהליך העבודה על דמות? מה הפוליטיקה שמאחורי התוכנית? איזה מערכונים היו הכי קשים לשידור? אילו מערכונים אנחנו, וגם היוצרים מחשיבים כ"מאסטר-פיס"? ועוד כהנה וכהנה, הצצות רבות אל מאחורי הקלעים של הסדרה. פרק למחשבה, שהוא גם משעשע במיוחד.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/11/dent-bible-jews-are-coming/

שאול הולך לחפש אתונות ומוצא מלוכה, הסיפור המוכר והפשוט....לכאורה. לאחר שניסינו לבחון את הדמויות הסובבות את שאול ואת סיפור לידתו כאקספוזיציה לחייו כמלך, בפרק זה נעסוק בדמותו הספרותית של שאול הצעיר והמלכתו הראשונה.מדוע מודגשת במקרא השושלת המשפחתית של שאול? מה ניתן ללמוד מסיפור חיפוש האתונות על דמותו של שאול המלך לעתיד? מדוע המחבר המקראי בחר לפרט ולהרחיב על כלל שיחות הביניים בין שאול- לנערו, לנערות בבאר וכן בשיחותיו עם שמואל איש האלוהים? מה הם האמצעים הספרותיים השזורים בסיפור המקראי, אמצעים אשר עוזרים לנו להבנת דמותו של שאול? מה היא "סצנת דפוס" וכיצד היא קשורה מצד אחד לסיפורנו אנו ומצד שני לסיפורים נוספים בתנ"ך כדוגמת מפגשי יעקב ורחל, משה וציפורה או יצחק ורבקה? מה קורה במפגש, הלכאורה סתמי, בין שאול לנערות בבאר, ומה אפשר ללמוד ממנו אודות עתידו של שאול כמלך? האם שאול, לפי הסופר המקראי, הינו באמת האדם המתאים לתפקיד המלך הראשון על ישראל? על כך ועוד בפרק זה על דמותו של שאול בו מתארח ד"ר בעז סתוי.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/27/refael-bible-shaul2/

שאול בן קיש המלך הראשון לשמו, הראשון שמלך על פי הטקסט המקראי על ממלכת ישראל המאוחדת. על מנת להבין את פועלו של שאול המלך עלינו לחזור אחורה. ממש אחורה, עוד לפני שהוא בא לעולם. רובנו מכירים את סיפור חייו של שאול- שאול המלך הראשון אשר הגיע לאחר תקופת השופטים, נער אשר יצא לחפש את האתונות שאבדו לאביו, אבל בסופו של יום מצא מלוכה, נכון? אבל כדי להבין את דמותו של שאול לעומק עלינו לחזור כאמור הרבה זמן אחורה ולעמוד על דמותו של הנמסיס הגדול שלו- שמואל. אחר כך נוכל גם לבחון את ימי נעוריו של שאול וסיפור ההכתרה (הראשון) של שאול הצעיר למלך. מה ניתן ללמוד מסיפור ילדותו של שמואל דווקא, על אודות שאול? מדוע חטאיו של עלי הזקן, המנטור של שמואל קשורים להבנת הסיפור המקראי אודות שאול המלך? מה הקשר בין פועלם של שמואל ובניו לסוף תקופת השופטים ותחילת המלוכה בישראל? מדוע נראה כי אלוהים מסכים עם שמואל המתנגד למלוכה אך באותה נשימה אומר לו להסכים לבקשת העם למלך? מהו מדרש השם המשונה של שאול? על כך ועוד בפרק זו בו מתארח ד"ר בעז סתוי.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/13/dent-bible-shaul/

כולנו למדנו עליה, ציחקקנו לשמע מקצועה, וגם שמענו את הפירוש האלטרנטיבי שהמורה מיהרה להשמיע באוזנינו.בפרק זה המוקדש לסיפור רחב והמרגלים ששלח יהושע ננסה להבין את מהות הסיפור ולנתח את שלל הרמזים המתחבאים בינות לפסוקים בסיפור המקראי אשר לכאורה לא ברור מדוע בכלל הוא נמצא בכתובים. למה הגיעו המרגלים לבית אישה זונה מלכתחילה? כיצד שמע מלך יריחו על הגעתם? איך ומדוע הצילה רחב את המרגלים? האם ייתכן כי הייתה מוכנה מראש להגעתם? מה אפשר להסיק מההשוואה בין שני המרגלים הכושלים בסיפורנו לשנים עשר המרגלים ששלח משה? מדוע דווקא רחב, הנוכריה הכנענית, "מדברת" באוזני קוראי התנ"ך בלשון מונותאיסטית? בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר ננתח לעומק את הסיפור על רבדיו השונים ונבין יחדיו מדוע המחבר המקראי בחר להכניסו לטקסט המקראי.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/30/geely-bible-rahav/

פרק השאלות והתשובות הגדול של עושים תנ"ך! בפרק נוסף זה, פרופ' ישראל פינקלשטיין וחוקר המקרא שחר ענבר איתנו באולפן בכדי להשיב לשאלות הקשות אשר שלחתם אלינו, אתם המאזינים: מה קורה מאחורי הקלעים של עושים תנ"ך? איך בוחרים נושא לפרק? האם ייתכן כי אבותינו אכלו חזירים? מדוע לא נמצאה עדיין כתובת מלך בישראל? מה ההסברים שנותנים חוקרי מקרא דתיים, לשאלות והבעיות אשר עולות מן הטקסט, בעיות עליהן מצביעה ביקורת המקרא? כיצד הסכמי אברהם יכולים לעזור לחקר המקרא? האם היהדות של היום דומה ליהדות של תקופת בית ראשון או שני? האם יש קשר בין אלים שונים בתרבויות שונות? ובונוס - אילו שאלות אשר אין עליהן עדיין תשובות, מעניינות את חוקרי המקרא שלנו? על שלל שאלות אלו ונוספות, בפרק זההאזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/16/panda-bible-questions/

בפרק זה אתם המאזינים - הכוכבים, פרק השאלות והתשובות הגדול של עושים תנ"ך! פרופ' ישראל פינקלשטיין וחוקר המקרא שחר ענבר איתנו באולפן בכדי להשיב לשאלות אשר שלחתם אלינו: מה הם מקורותיה של התורה? מי עיצב את המקרא? איזה ממצא ארכיאולוגי (שעוד לא נמצא) ירגש ויגרום לרעידת אדמה? מי הם גיבורי המקרא אותם ישראל ושחר היו רוצים לפגוש? מדוע אין חזרה על שמות הגיבורים בתנ"ך, או שיש? מה היא השערת התעודות? ומה הדיעה של המחקר המודרני אודותיה? היכן נמצא הר סיני? על כל שאלות אלו ועוד, בפנים.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/02/doors-bible-qa/

בפרק זה מתארח שוב פרופסור ישראל פינקלשטיין, מאוניברסיטת ת"א, לשיחה על הקשר האפשרי שבין יציאת מצרים לממלכת הצפון דווקא וכן על הפן הריאלי המפתיע של הסיפור.האם ייתכן שיציאת מצרים, למרות כל הספקנות, בסופו של דבר אכן התרחשה במציאות? לאילו חלקים בסיפור דווקא יש היתכנות היסטורית ומה בכלל מקורו של סיפור יציאת מצרים? הפרק השני שדן בשאלה המורכבת: האם יציאת מצרים, כפי שהיא מתוארת במקרא, אכן התרחשה במציאות?האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/21/gett-bible-exsodus/

אחרי שחגגנו את ליל הסדר, בילינו, טיילנו (ואכלנו המון…) כמעט ושכחנו לשאול את שאלת השאלות- "יציאת מצריים- היתה או לא היתה"? טוב, לא ממש שכחנו :) האם ניתן להתחקות אחרי מסלול יציאת מצרים והנדודים במדבר? או שמא מדובר באגדות עם, במיתוסים מומצאים וחסרי בסיס?על מנת לנסות ולענות על שאלות אלו עלינו להבין למה התכוון המחבר המקראי, כיצד חקר המקרא מתייחס לכתובים ובאיזו תקופה היסטורית קרתה יציאת מצרים, אם בכלל? מי היה פרעה המוזכר בסיפור המקראי? ניתן לזהותו בוודאות? האם ישראל בכלל היו במצרים או שהמצרים הם שהיו בישראל? על מנת לנסות ולענות על השאלות הללו, אירחנו את פרופסור ישראל פינקלשטיין, כדי להשיב על השאלה המורכבת: האם יציאת מצרים, כפי שהיא מתוארת במקרא, אכן התרחשה במציאות?האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/21/doors-bible-exsodus/

הפעם לכבוד הפסח, נעסוק בחלק המוכר וההוליוודי בסיפור ההגדה, שהוא גם אירוע השיא של יציאת מצרים- קריעת ים סוף. שימו לב לתסריט הבא, אשר נראה כאילו לקוח מסרט הוליוודי (או הפוך...): המצרים סוגרים על ישראל, משה מניף את מטהו, הים נבקע לשניים, בני ישראל עוברים בחרבה והמצרים טובעים... לכאורה סיפור שכולנו מכירים, הרי כל שנה סביב שולחן הסדר אנו מדברים ביציאת מצרים ונס ים סוף. מכירים, לא? מסתבר שאנחנו ממש לא מכירים את הסיפור האמיתי! למעשה הטקסט רצוף בקשיים וחריקות, עריכה ופתירתם מובילה למסקנות מרחיקות לכת: האם במקור הים באמת נקרע? (ספוילר: לא!) מה קרה באמת על ים סוף? (ספוילר: משהו אחר לגמרי). מה באמת גרם לפרעה לרדוף אחר ישראל? האם אלוהים שלט באירועים או שהופתע והסתבך? האם הנס קרה בלילה או ביום? כיצד ידע משה להרגיע את העם ולמה אלוהים עדיין כעס עליו? מה היה האירוע המקורי שקרה בים סוף עליו סיפרו בזמנו בישראל ויהודה? איך הכהנים שינו את הסיפור ומה הקשר לרחב הזונה ול"בצאת ישראל ממצרים"?בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, בין ביעור חמץ להגעלת כלים, לשיחה על ים סוףלינק לטקסט המקראי: https://bit.ly/3O4HVxRהאזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/11/gett-bible-red-sea/

בכל חברה, גם בעולם העתיק כמו בימינו - ישנן קבוצות הנדחקות לשולייים האפלים שלה. ריקים ופוחזים, מצורעים וזבים, הומוסקסואלים וטרנסקסואלים, זונות וקדשות נפלטו פיזית או אידאולוגית-הכרתית מן החברה הכללית בתקופת המקרא, והפכו לנטולי מעמד חברתי כלל, מקום בחברה שהוא נמוך אפילו מהמעמד הנמוך ביותר. הם היו למעשה נטולי כל סטטוס, בשולי החברה.בפרק זה אני מארח את ד"ר נחום אברהם לשיחה אודות מחקרו הייחודי בנושא המרתק הזה, בניסיון לבדוק את מצבם החברתי-משפטי בחיי היום-יום של אותן קבוצות. נחשוף תבניות ותהליכים חברתיים וכן את המחשבות, הדעות והאמונות המסתתרות מאחורי האנשים הדחויים הללו.מי הן אותן קבוצות ומי האנשים שמאחורי ההגדרות החברתיות הללו? איך בשיטות מחקר אנתרופולוגיות והשוואות טיפולוגיות לעמי המזרח הקרוב הקדום ניתן ליצור תמונה אודות אותם אנשים הזוכים לאזכורים לא נרחבים בטקסט המקראי עצמו? האם התיאור המקראי אודותם, ככל שקיים, הינו אמין? האם יש הבדל בין התיאור והיחס לאנשי השוליים כמו שביקשו סופרי המקרא לתארם, לבין מצבם בפועל, בעיני החברה שבקרבהּ חיו, מצד אחד, ובעיני עצמם, מצד אחר? על כך ועוד בפרק שלפנינוהאזנה נעימהיותםhttps://www.ads.ranlevi.com/2022/03/28/nicoletti-bible-side/

החלטנו להוסיף לכם מתנה נוספת לכבוד החג, רגע לפני שתפתחו את משלוחי המנות ותשתו עד דלא ידע, פרק נוסף המספר את הצדדים שלא הכרתם במגילת אסתר.כולנו מכירים את סיפור המגילה. קל, לא? רק נדמה לכם שאתם מכירים את הסיפור. למגילה יש צדדים חידתיים, אפלים וסודות לא פתורים.היה היה מלך, ולו אישה סרבנית שאת מקומה תפסה אישה נאה ויהודיה בשם אסתר ולה דוד אמביציוזי בשם מרדכי. היה גם את המן- הוא היה רשע. הרשע ניסה להשמיד את כל היהודים אך מזימתו סוכלה ע"י אסתר היפה. הרשע נתלה ודודה של המלכה זכה בהדר ותפארת על סוס לבן...לכאורה מדובר בסיפור אגדת וולט דיסני קלאסית, פשוט וברור. אבל, מסתבר, כמו בדרך כלל ב"עושים תנ"ך", שהסיפור אינו פשוט כפי שהוא נראה במבט ראשון. בפרק זה אני מארח את ד"ר חיים חיון מהחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים, ובו נדבר על הסודות, הדמויות המיסתוריות, המסכות וננסה להאיר את הצדדים האפלים של המגילה.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/16/nicoletti-bible-esther/

החלטנו לצ'פר אתכם במשלוח מנות מיוחד לחג הפורים. חג שכולו מסיבה אחת גדולה. אז רגע לפני שאתם עולים על תחפושת (או לאדוקים שבכם, תוך כדי) אתם מוזמנים להאזין לפרק שכולו עד דלא ידע! ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם היה גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג הנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה? בפרק מחופש במיוחד זה אירחתי את חוקר המקרא שחר ענבר כדי לברר שאלות חשובות אילו ושאלות נוספות סביב המגילה וחג הפורים.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/14/panda-bible-disney/

גדעון, השופט האמצעי בספר שופטים נקרא לדגל על מנת להושיע את ישראל באחת התקופות הקשות בתולדות העם מיד מדיין, עמלק ובני קדם. אבל, גדעון, כמעט תמיד - מגלה יכולת על מדהימה, לגעת-לא לגעת. הוא איש הכמעט. בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על השופט הגדול שהעז להתלונן כנגד אלוהים, לסרב לשליחות שהוטלה עליו, להתחרט ולחזור בו שוב ושוב, ולנצח בגדול. אבל האם הסיפור הוא כפשוטו? האם מסתתר לנו בסיפור הגדול סיפור קטן נוסף, שבקריאה ביקורתית ייתכן והוא זה שמניע את העלילה בכלל ואת גדעון בפרט? למה מכונה גדעון בשם ירובעל? למה מלאך אלוהים כועס על גדעון? איך קשור אביו של גדעון, יואש לעלילה? כל זאת ועוד בפרק זה.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/07/ferring-bible-gideon/

פרק מיוחד בהשתתפות טיטאני הארכיאולוגיה של ארץ ישראל. "כיבוש הארץ" - נושא לכאורה לא מסובך, אך כשפונים לארכיאולוגיה ולהוכחות מהשטח - הדברים לא כל כך פשוטים. האם, מתי ועל ידי מי נכבשה ארץ ישראל? מה בין הממצאים בשטח למסורת המספרת על כיבוש סוחף ומהיר של שבטים אשר החריבו תרבות מקומית מפותחת, והתיישבו על חורבותיה. מה אומרים הממצאים על חורבן חצור ומגידו? מי החריב אותן?כיצד צמח ישראל הקדום? איך ארכיאולוגים מגיעים למסקנות למרות ממצא דל יחסית בשטח?על כל אלה ועוד בפרק זה בו מתארחים שני הענקים: פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אמנון בן תור מהאוניברסיטה העברית.ולא, אל תשאלו אותם לגבי האסכולה הירושלמית או זאת התל אביבית.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/21/doors-bible-debate/

בשנת 1947, במערה מס 1 בקומראן, נמצאו 7 מגילות, ביניהן מגילה אחת ייחודיות - מגילת 'פשר חבקוק'. המגילה הנדירה הזאת, שזה לה העותק היחיד, מתווכת לנו את ספר חבקוק מנקודת השקפה ייחודית, בפירוש רחב ומקיף השונה מפרשנות המקרא של ימינו. המגילה שופכת אור על חיי קהילת המתיישבים בקומראן, באזור ים המלח. בפרק זה נארח את פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים לשיחה על המגילה המיוחדת אשר נותנת לנו הצצה חד פעמית לפרשנות של אנשי קומראן לספר חבקוק. כיצד האלים משדרים לנו, בני האנוש מידע וסודות לפי תפיסתם של אנשי העולם העתיק? מה מתחבא בין הפסוקים מעבר לרובד הגלוי בסיפור המקראי, לתפיסתו של מחבר הפשר? האם חבקוק מבין את הנבואות המתקבלות לידיו? מי הוא מורה הצדק המסתורי? מגילת פשר חבקוק- הצצה נדירה לתפיסות העולם שרווחו בקרב קבוצות שחיו באזורנו, מאות שנים לאחר כתיבת הטקסט של ספר חבקוק עצמו. האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/07/8200-bible-habkuk2/

אי שם בסוף התנ"ך במדור "שונות" אם תרצו, נמצא ספר תרי עשר. הספר כולל שנים־עשר ספרי נבואה קצרים שקובצו לספר אחד ובניהם גם גיבור הפרק שלנו היום - חבקוק. כן- כהרגלנו בקודש, בעושים תנ"ך אנו מפנים זרקור ונותנים מקום של כבוד גם לגיבורים הנשכחים של המקרא, גם אם הם כוללים שלושה פרקים בלבד... בפרק זה בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נדבר על נבואה בכלל ועל חבקוק בפרט: מהי הנבואה מיהו נביא ומה תפקידו? על איזה רקע חברתי ותיאולוגי פעל חבקוק בימי הבית הראשון? מי היה חבקוק ומה טיב יצירתו? על מה ועל מי מספר הספר הקצר הזה? איך קשורים הכשדים לעניין? מדוע אנשי קומראן, בימי הבית השני, חיבבו את ספר חבקוק? והכי חשוב- מה פשרוהאזנה נעימהיותם

לאחר לא מעט בקשות מכם המאזינים, החלטנו, יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, להציץ לעולמו הלא פשוט של איוב. בספר איוב יש מעט תוכן סיפורי והרבה שירת חכמה פילוסופית. האם יש צדק בעולם? למה צדיק ורע לו? למה טוב לרשע? מה מקור החוכמה? האם אפשר להעמיד למשפט את אלוהים? שאלות פילוסופיות רבות כל כך. וגם שאלות ארציות יותר עולות מהטקסט: למה ספר איוב כל כך שונה משאר הספרים? מי הוא באמת 'השטן'? האם איוב יקלל את אלוהים? יבין אותו? יחתור תחתיו? ומה יעשה אלוהים בתגובה? מי צודק? מה זה בכלל צדק?האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/10/panda-osimtanach-eyov/

הסיפור של דוד ובת שבע הוא אחד הסיפורים המוכרים בתנ"ך ונחשב נקודת המפנה הגדולה בחיי דוד המלך ובספר שמואל. הסיפור הזה, פתלתל, מלא פערים ולאחר קריאתו אנו נותרים עם יותר שאלות מאשר תשובות. המחבר המקראי מצייר לנו מעין סיפור אינטראקטיבי-טלויזיוני שאפשר להבין בכמה צורות והכל כאן, בתנ"ך! קריאה צמודה של העלילה על פי תורת הפערים בספרות, המתמקדת בקורא ובתגובתו לטקסט, מגלה לנו סיפור שונה לחלוטין. האם בת שבע פיתתה את דוד? האם אוריה הבין כי דוד שולח אותו אל מותו? כיצד בחר יואב להגיב? האם דוד חטא או לא? מי יודע? מה באמת אומר משל כבשת הרש וכיצד התמודדו איתו חז"ל? האם גם שם מתחבאים פערים חשובים?בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר ואיתו נצלול לסיפור הרב משמעי של דוד ובת שבע, מלאכת מחשבת של סופר מקראי שידע בדיוק מה לכתוב ומה להשמיט, מה להוסיף ומה לגרוע, ואיך לתת לשני קוראים שקוראים את אותו הטקסט להגיע למסקנות הפוכות לחלוטין.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/27/excelence-osimtanach-david-batsheba/

בתוכנית אנחנו מתעסקים, מטבע הדברים, במקרא ובכתבי הקודש היהודיים, גם כאלה שלא נכנסו לקודקס המקודש. אנו נוגעים גם בטקסטים הקרובים לתנ"ך מבחינת זמן ומבחינת התוכן- כמו תרגומי התנ"ך למניהם, עדי נוסח אחרים, מגילות מדבר יהודה, ספרים חיצוניים, ספרות, מדרשי חז"ל ועוד.אבל, פעמים רבות אנחנו שוכחים שבמקביל לטקסטים המקודשים לנו, היהודים, יש עוד כתבי קודש שנולדו באזור שלנו. אחד מכתבי הקודש הללו, המקובל על ידי מאמינים רבים ברחבי העולם כיום הינו הקוראן. אבל מה לקוראן ול'עושים תנ"ך' בוודאי תשאלו? ובכן אולי תופתעו לגלות כי בקוראן נמצאים רבים מ"כוכבי' התנ"ך שלנו – אברהים הלא הוא אברהם, דאוד הלא הוא דוד וגם גיבור הפרק שלנו היום, משה הלא הוא הנביא מוסא.מהו הקוראן? היכן הוא נולד ועל איזה רקע חברתי-תיאולוגי? מה הקוראן יודע לספר על משה רבנו? איך הקוראן מציג את גדול הנביאים ומדוע הוא מוצג כך? האם יש שוני בין הדמויות ומה אפשר ללמוד מהשוני הזה ככל שהוא קיים? – על כך ועוד בפרק חוצה דתות זה של עושים תנ"ך בו מתארחת ד"ר בת שבע גרסיאל, חוקרת אסלאם מאוניברסיטת בר אילן העוסקת בקשר שבין מקרא, מדרש וקוראן, לעיון אינטרטקסטואלי בחומרי סיפור משותפים.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/13/rd-osimtanach-navi-musa/

סיפור מחלוקת קורח ועדתו נראה על פניו כסיפור פשוט יחסית. אבל, כשקוראים את הטקסט במשקפיים של ביקורת המקרא, עולה כי בסיפור קורח קיימים שברים וקיטועים שלא מסתדרים עם רצף העלילה. מהו הרצף הנכון? למה המחבר המקראי בחר להציג את קורח בצורה הזאת?בפרק זה יחד עם ד"ר אבי דנטלסקי, ננסה ליצור חיבור לרבדים הנוספים שמעבר לפשט המקרא - מי נגד מי? מאיפה הגיעו קורח ועדתו ? כמה עשיר הוא היה באמת? מתי בכלל כל האירועים הללו התרחשו? ומדוע?האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/29/rd-osimtanach-korach/

ספר שופטים רווי בסיפורי גבורה, מוצלחים יותר או פחות. הפעם, בחרנו לעסוק בג'יימס בונד של ספר שופטים.המחבר המקראי בחר לתאר את סיפורו של אהוד בן גרא בצורה מתומצתת ביותר אך מושלמת. למעשה, דרכו של המרגל לניצחון עוצבה בדרך מתוחכמת כל כך עד שגדולי המרגלים (וגם התסריטאים) בעולם המודרני יכולים ללמוד ממנה.הסיפור המקראי מרתק, מלא עקיצות פנימיות ומסתיים בשמונים שנה של שקט- וכל זאת בזכות אנטי-גיבור שהיה בכלל בעל מום. כיצד הוא עשה זאת? מה היא עיר התמרים? מיהי קואליציית השנואים אשר ירשה אותה? אילו רמזים פנימיים מכניס הסופר הגאון לעלילה, פרטים שהם קריצה למביני עניין? מה היא ההפתעה שמופיעה בכלל בסוף ספר שופטים ומתקשרת אל הנושא? וכיצד רות המואביה קשורה לסיפור? כל התשובות בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/15/telofan-osimtanach-ehud-ben-gera/

בהמשך לפרק הקודם, בו יצאנו לסיור וירטואלי באזורי הספר החמים של הארץ, נמשיך בפרק זה לעסוק בהיסטוריה הסוערת של האזור הצחיח של ארצנו - מדבריות הדרום.כידוע, אנחנו, תושבי ארץ כנען מוקפים באזורים צחיחים בעלי אקלים חם למדי. אם נצליח להבין טוב יותר את שטחי המדבר הנוכחים כל כך באזורנו - נוכל להעמיק ולהבין טוב יותר את הסביבה ואת האירועים שהתרחשו במרחב ככלל. הכרה של השטחים הצחיחים תסייע לנו גם להבין את הסיפור המקראי בצורה רחבה ומקיפה יותר. מה הקשר בין מסעות הכיבוש של האימפריה האשורית לסחר ערבי וכיצד הדבר השפיע על גבולות ישראל ויהודה? מה בין האימפריות לנחושת ולתושבי הארץ הנושבת? איך אפשר להבין תהליכים צבאיים ומדיניים שעברו על האזור, דרך השפעתם על אזורי הספר המדבריים? על כל השאלות הללו ועוד, בפרק זה, בו מתארח פרופסור ישראל פינקלשטיין המפרט את חשיבות הבנת שטחי המדבר על נתוניו האקולוגיים והכלכליים להבנת הסיפור המקראי.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/01/telofan-osimtanach-midbariyot-p2/

בפרק זה נעסוק במדבר, לא, לא בספר "במדבר" אלא במדבריות הארץ עצמן, מדבריות הדרום. כידוע, אנחנו, תושבי ארץ כנען מוקפים באזורים צחיחים בעלי אקלים חם למדי. אם נצליח להבין טוב יותר את שטחי המדבר הנוכחים כל כך באזורנו- נוכל להעמיק ולהבין טוב יותר את הסביבה והאירועים שהתרחשו במרחב. הכרה של השטחים הצחיחים תסייע לנו גם להבין את הסיפור המקראי בצורה רחבה ומקיפה יותר. מה היא "ארץ ישראל" של ימי קדם? היכן הייתה ממוקמת ממלכת יהודה? מה היו גבולותיה? מה הקשר בין ריכוזי הנחושת במדבר למסחר ערבי ולאי קפריסין? על כל השאלות הללו ועוד, בפרק זה, בו מתארח פרופסור ישראל פינקלשטיין המפרט את חשיבות הבנת שטחי המדבר על נתוניו האקולוגיים והכלכליים להבנת הסיפור המקראי.https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/18/landau-osimtanach-midbariyot/

בשנת 1997 פרסם העיתונאי מייקל דרוזנין את ספרו "הצופן התנ"כי" שהפך עד מהרה לרב מכר עולמי. בספר נטען כי התורה מלאה בצפנים נסתרים המוחבאים בצורה של דילוגי אותיות וביכולתם לחזות את העתיד. רעיון הצופן התנ"כי מועלה לא פעם על מנת לאשש את הטענה כי התנ"ך נכתב בהשראה אלוהית, אם כי דרוזנין עצמו ייחס את ההצפנה לחוצנים בעלי יכולת טכנולוגית מתקדמת. לכאורה- פסאודו מדע, רעיון שאנו ב"עושים תנ"ך היינו פוסלים על הסף כיוון שלכאורה הרעיון אינו עומד באמות המידה המדעיות המקובלות.האמנם? מסתבר כי כבר בשנת 1994 פרסמו 3 מדענים ישראליים מאמר מדעי בכתב העת Statistical Science שעליו נסמך ספרו רב המכר של דרוזנין.בשעתו אפילו חתן פרס נובל, המתמטיקאי ישראל אומן, תמך במאמר וקיבל את תוצאותיו. האם אכן יש דברים בגו? האם באמת יש צפנים מוסתרים בתנ"ך? האם המאמר עומד באמות המידה המדעיות? מה היו הכשלים במאמר ומה התגובות של מתמטיקאים עמיתים למסקנות שעלו ממנו? ספוילר - אפילו פרופ' אומן חזר בו לבסוף מתמיכתו במסקנות המאמר. אבל...אולי בכל זאת יש בתורה מימד נסתר? ד"ר אבי דנטלסקי מתארח באולפן וצולל יחד איתי אל עומקם של הכתובים.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/04/jamesrichardson-osimtanach-otiyot/

בפרק שעבר דיברנו על הסיפור החריג שבו ניתנת לאברהם אבינו הבשורה המשמחת על לידת יצחק על ידי המלאכים אשר ביקרו אותו. שוחחנו גם על הקשר בין הסיפור הזה לבין "סיפורי בשורה" דומים מספרות קדומה בעולם העתיק. בפרק הזה נצלול, ביחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, לסיפור הבשורה בעיניים מקראיות: איך המחבר המקראי התמודד עם האירועים שבמהלכם האל ופמלייתו מתארחים אצל אדם קשיש ואשתו הסקפטית? איך הוא תפס את הסיפור שלדעתו הוציאו את גיבורי המקרא לא כל כך טוב? ואיך, בסופו של יום, בחר המחבר המקראי לתקן את דמותם ובכך את הסיפור כולו.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/13/kidiwatch-osimtanach-issac-p2/

מי לא מכיר את המדרש על שמו של יצחק שנולד מהשורש צ.ח.ק. אבל האם זה הוא הפירוש האמיתי של שמו? המחברים המקראיים לא מרחיבים על יצחק בהשוואה לשאר האבות, למרות שגם הוא נחשב לאבי האומה. האם מדובר בדמות ספרותית שנועדה לגשר בין סיפורים אחרים? או שיצחק משמש כדמות חשובה בפני עצמה , דמות בעלת השראה בסיפור התנ"ך? מה הקשר בין יצחק "שלנו" לאקהת הכנעני ולאוריון היווני? בפרק זה נשוחח עם חוקר המקרא שחר ענבר על יצחק אבינו.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/30/panda-osimtanach-isaac/

בעולם העתיק, אפילו בתרבויות שנסמכו על מקווי המים הגדולים לצרכי מסחר ודייג, הים נתפס כמקום מסוכן, מפחיד ולא צפוי. הים, כמו שאר כוחות הטבע-רעידת אדמה, הרי געש ואפילו מחזור הגשם בטבע- היה כוח מסתורי ולא מובן לאנשי העולם העתיק. בניגוד לנוף הפתוח, האדם לא רואה למעמקי הים, האור אינו חודר יותר ממספר מטרים בודדים, הוא חשוך, יש שם יצורים מפחידים שמגיעים ממעמקיו האין סופיים...ברר... באמת מעט מפחיד, לא? המקום שאליו אנו הולכים היום לנפוש או להשתובב עם כל המשפחה בימי הקיץ החמים היה מקור בלתי נדלה לאמונות אגדות, סיפורים ויצורים מופלאים - ובניהם "ים" עצמו המופיע גם במקרא שלנו, למרות היות התנ"ך טקסט מאוד יבשתי במהותו. על ים בתנ"ך ובעולם הקדום - בפרק קיצי זה בו מתארחת ד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/16/kidiwatch-osimtanach-sea/

לפני חורבנה עמדה ירושלים בשיא גודלה עד אותם ימים. לאחר החורבן העיר הצטמקה, כמעט וננטשה. אבל אז, אולי במפתיע, העיר החלה לגדול בקצב מהיר, עד לשיא שהגיע בתקופת ההלניסטית. אילו שרידים באתר הארכיולוגי של חניון גבעתי יכולים אולי לשפוך אור על ירושלים שלאחר החורבן? האם העיר ננטשה ומה זה מעיד על ההצעה שהתל ההיסטורי של העיר היה דוקא בהר הבית? מדוע לאחר החורבן החלה העיר לצמוח מחדש עד לשיא בימי החשמונאים?הפרק האחרון בסדרת הפרקים של עושים תנ"ך בהם סקרנו יחד עם פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה ועד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/02/soham-osimtanach-jerusalem/

כל יהודי יודע שתשעה באב הוא יום צום בו אנו מתענים לזכר חורבן שני בתי המקדש ואסונות נוספים שאירעו באותו יום: מטיבי לכת יציינו גם שבתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וכן אסונות נוספים.אבל מה קרה באמת בתשעה באב? האם המקדש נחרב ביום זה? אם לא, מדוע דווקא תשעה באב הוא התאריך הנבחר?בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר כדי לעשות סדר באירועים שקרו בתאריך שאותו חז"ל הגדירו כיום העצוב ביותר בלוח השנה היהודי.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/14/landoor-osimtanach-tesha-beav/

ירושלים, בפועל, היא לא עיר של זהב וגם לא של ברזל, או נחושת או כל משאב חיוני אחר. היא לא קרובה לאף נמל, היא לא נוחה לגידולים חקלאים ולא יושבת על ציר אסטרטגי שגורם לה להיות חשובה. בגדול? אם נביט על ירושלים במבט מפוכח - היא לא הייתה בכלל אמורה להפוך לעיר הכי גדולה ומשגשגת במרחב שלנו. אז מה בכל זאת הפך את ירושלים לכל כך גדולה וחשובה ומתי זה קרה? מדוע זה קרה? כיצד גילו זאת?פרק נוסף בסדרה יחד עם פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א הסוקרת את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה, נמשיך בחורבן ב 586 לפנה"ס ומה שקרה לאחריו, עד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"סהאזנה נעימה,יותםhttps://www.ads.ranlevi.com/2021/07/05/4door-tanach-jerusalem-3/

חז"ל ציינו כי לירושלים 70 שמות אבל השאלות סביב ראשיתה של העיר רבות יותר משמותיה. הממצאים הארכיולוגים בשטח לעיתים מתעתעים ולפעמים מביאים חוקרים שונים אף למסקנות מנוגדות. כיצד התכתבות דיפלומטית מימי קדם מעידה על אופייה של העיר ירושלים במאה ה-10 לפנה"ס? האם ייתכן כי סיפור כיבוש ירושלים המסופר במקרא, הוא בכלל סיפור אתיולוגי? האם התיאור הגאוגרפי של ירושלים בתנ"ך תואם לממצא בשטח?בפרקים הקרובים של של עושים תנ"ך נסקור יחד עם פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה, נמשיך בחורבן ב 586 לפנה"ס ומה שקרה לאחריו, עד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/23/yangodeli-osimtanach-jerusalem-p2/

ירושלים. צור קיימנו וערש תרבות המערב, לא נגזים אם נאמר כי היא בין הערים החשובות בעולם. אין ספור מחקרים מקיפים את העיר ולא מפליא כי חלק גדול מהם מתמקד בירושלים של תקופת המקרא. בפרקים הקרובים של של עושים תנ"ך נסקור את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה, נמשיך בחורבן ב 586 לפנה"ס ומה שקרה לאחריו, עד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס.בפרק הראשון בסדרה בה נארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין למסע היסטורי בירושלים הקדומה ננסה לענות על כמה וכמה שאלות מעניינות: מתי דוד ושלמה שלטו בירושלים? מדוע הגדרות התקופה שנויות במחלוקת? מהי הדעה הרווחת כיום בעולם המחקר אודות ירושלים של דוד ושלמה ומהי טענת הנגד?קבלו את המלכה מבין הערים - ירושלים.קרדיט תמונה: מאת Jean Housen - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=11775966https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/21/yangodeli-osimtanach-jerusalem-bronze/

הגר וישמעאל הן כנראה דמויות המשנה שהכי מגיע להן פרק בעושים תנ"ך. (האמנם דמויות משנה?) היא, שפחתו של אברהם אבי האומות, והוא בנו הבכור. למרות שכנראה כמעט כל אדם בעולם מכיר את הסיפור המקראי על גירוש הגר וישמעאל, מעטים יודעים את הפרטים הנכונים לעומק. בן כמה היה ישמעאל בגירוש? מדוע ישנם שני סיפורים המספרים את גירוש הגר וישמעאל? עד כמה נכונה המסורת הגורסת כי הערבים הם באמת הוא צאצאיו של ישמעאל?אודות שאלות אלה ואחרות סביב דמותם של הגר וישמעאל - חוקר המקרא, שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/07/panda-osimtanach-hagar-yishmael/

בפרק משותף עם הפודקאסט "כשבגרוש היה חור" של רועי גרון, צללנו עם ד"ר בועז סתוי לכלכלת המזרח הקדום וניסינו להבין מה עומד מאחורי החוקים הכלכליים שהתקיימו באזורנו לפני אלפי שנים, ומה מהם שרד עד ימינו? על איזה רקע חברתי נוצרו חוקים אלו? האם הם באמת היו החוק בפועל? והאם היתה היתכנות מעשית לתפיסות סוציאליות מתקדמות כמו שנת שמיטה במזרח הקדום?האזנה נעימה,יותם ורועי.https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/23/seker-osimtanach-kalkala/

אין ספק, וכבר דיברנו על כך בעבר שאחת הדמויות הכי חשובות בתנ"ך היא דוד המלך. כמו בכל סיפור טוב, הדמויות, בטח הדמות הראשית, זקוקה לאקספוזיציה, כלומר, סיפור מקדים אשר מוביל את הקורא למקום אליו רוצה הטקסט לקחת אותו.אך, למרבה הפליאה, במקרא אין כמעט אזכור לסיפור לידתו של המלך של ישראל, האדם שמזרעו יבוא משיח הגאולה. מדוע אין אזכור במקרא לסיפור לידתו של דוד בדומה לדמויות מופת אחרות? כיצד קשורה מגילת רות לעניין ומה היא באה לפתור ואיך כל זה קשור בכלל לשבועות? על כך ועוד בפרק לבן ומלא חלב זה בו מתארחת ד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/10/liorshapira-osimtanach-ruth/

כמתואר בתנ״ך, הפולחן הוא אמנם טקס דתי, אך טומן בחובו גם רבדים כלכליים, חברתיים פוליטיים ואפילו מעין "תיירות" של העולם העתיק.כיצד תפקד בית המקדש, ‏או כל בית תפילה אחר, כמרכז כלכלי ותיירותי? ‏למה אנחנו בד"כ מדמיינים את בית המקדש הראשון לא כפי שהיה במציאות? ‏ואיך בכלל התבצע בפועל הפולחן בתקופת המקרא?ד״ר ערן אריה מתארח באולפן ומסביר לנו על ה‏פולחן בימי התנ"ך בראי חברתי.האזנה נעימהיותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/26/tapuach-osimtanach-pulchan/

הטקסט התנ"כי בבסיסו הינו טקסט תיאולוגי וככזה הוא מגנה לא פעם פולחן לאלוהים שהוא לא אלוהי אברהם יצחק ויעקב כלומר, האל היהודי, האל "שלנו". אבל ברבדים אחרים של התנ"ך מופיעים לא פעם אזכורים לפולחן של אלים אחרים, כולל ניתוץ מצבות ואפילו צלמים שהוצאו מבתי מקדש (וברור הרי שהם לא נכנסו לשם בעצמם...) האם בתקופת המקרא באמת היה נהוג לבצע פולחן רק לאל אחד ופולחן פוליטאיסטי היה המצב החריג? האם גם מי שאנו מגדירים כיום היהודים-היהודאים ביצעו טקסי פולחן לאלוהים אחרים? מה אומרת הארכיאולוגיה על האזור שלנו, אבל גם אודות המרחב התרבותי הסובב אותנו אודות פולחן האלים? אילו סוגי פולחן קויימו? איך התרחש הפולחן עצמו והיכן התבצע? עוד נדבר על ממצא מיוחד במינו שמגלה לנו כי ייתכן והעוסקים בפולחן השתמשו במריחואנה, לא פחות.בצמד הפרקים הזה נצלול ביחד עם ד"ר ערן אריה, מנהל ואוצר מוזיאון הכט, לפרקטיקה של עבודת פולחן האלים בזמן המקרא.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/12/toneline-osimtanach-pulchan/

מי לא מכיר את רבן גמליאל שאמר "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור”? הפעם ב"עושים תנ"ך" נצא ידי חובתנו אבל עם טויסט- פסח - מצה ושאור.אחד האירועים הכי משמעותיים עליהם מספר התנ"ך היא יציאת מצרים. דנו בעבר בהיבטים השונים, הטקסטואליים, הארכיאולוגיים וההיסטוריים של הסיפור המכונן שלנו אשר מופיע בספר שמות. הפעם נעסוק בפסח מזווית מעט שונה - דרך החור שבמצה. מה משמעות הלחם בעולם העתיק? מהו שאור? מהו בכלל אותו "חמץ" ומהיכן נובע האיסור עליו בהקשר של חג הפסח? ואיך כל זה קשור לעונה המתרגשת על כולנו - האביב? עושים תנ"ך מארחים את ד"ר יעל אברהמי לפרק מיוחד מלא בפחמימות ומעט גלוטן על מצות חמץ ומה שביניהם.האזנה נעימה!יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/25/familysounds-osimtanach-matza/

בעולם העתיק בכלל ובמקרא בפרט מוזכרות לא מעט מרידות, אך כנראה שהמפורסמת ביניהן היא מרד אבשלום. לאורך כל סיפור המרד המתואר בתנ"ך, יש הכרה בכללים פוליטיים, הבאים לידי ביטוי גם בפוליטיקה של ימינו, אשר שימוש מתחוכם בהם מאפשר לאבשלום לזכות באהדת העם, למצב את עצמו כמלך המתאים להחליף את אביו, המלך הגדול דוד ובסופו של דבר, כשהוא סוטה מהם, גם להיכשל. בפרק הזה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר שהגיע לאולפן בכדי להסביר לנו איך מנהלים קמפיין פוליטי נכון ע"פ גרסת המקרא, ולנסות ולהבין האם משהו השתנה בין ה"בחירות" והקמפיין שניהל הטוען לכתר בעת העתיקה לבחירות המודרניות שעומדות (שוב...) בפתח. קבלו את "המדריך לקמפיינר המתחיל" גרסאת ספר שמואל.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/15/toneline-osimtanach-mered-avshalom/

אם נשאל את רוב האנשים- מהי העיר הכי חשובה בישראל מבחינה דתית והיסטורית רוב האנשים יציינו את ירושלים. יש כאלו שילכו צעד אחד נוסף ויציינו את חברון, שכם ושומרון כמרכזים חיהודים-היסטוריים חשובים. אבל מה עם שילה? שכתם גם אתם אותה , נכון? למרות ששילה היא מקום עם קשר הדוק לתרבות העם השוכן בציון, היא לא מקבלת את המעמד הראוי לה כמו שאר הערים האחרות. מה מייחד את שילה? האם ניתן בכלל לקרוא לה עיר? האם שילה יכולה לעזור לנו להבין מה הייתה היחידה הטריטוריאלית הראשונה שנקראה ישראל? כדי לשפוך אור על שילה- אתר שהוא מפגש בין הארכיולוגיה והתנ"ך ונארח בפרק זה של עושים תנ"ך את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שתחבר בין הטקסט המקראי לשרידים הארכיולוגים. בואו לגלות מחדש כדי לגלות את שילה ולתת לה את הכבוד המגיע לה.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/01/panda-osimtanach-shiloh/

מגדל בבל הוא הסיפור השלישי והאחרון מבין הסיפורים המיתולוגים בספר בראשית. כולנו למדנו את הסיפור התנכ"י אשר מתאר איך נוצרו שפות העולם ואודות המגדל המפורסם. אבל מסתבר שהסיפור לא כל כך פשוט כפי שנדמה בתחילה. מדוע דווקא העיר בבל מככבת בסיפור? האם הטקסט בעצם בא להסביר מנהג, מסורת או נורמות קדומות - סיפור אטיולוגי? האם סיפור מגדל בבל מקורו בכלל במסורת יהודית? ולמה בוב מארלי אף הוא שר על בבל וציון?בפרק הזה של עושים תנ"ך נארח את ד"ר יעל אברהמי מרצה למקרא במכללת אורנים לשיחה על המגדל המפורסם בתנ"ך.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/15/tmura-osimtanach-babel-tower/

מערכת המכפלה, מי לא מכיר? מבנה במזרח העיר חברון בו על פי המסורת היהודית קבורים כל אבות האומה אברהם יצחק ויעקב, שלוש מתוך 4 האמהות המקראיות ואפילו ישנן מסורות המרחיקות עוד יותר וטוענות כי במקום קבורים אדם וחוה ואפילו ראשו של עשיו. מערת המכפלה, אחד המקומות הקדושים ביותר ליהדות אשר במרוצת הזמן הפכה גם למקום קדוש לאסלאם, מוזכרת לא מעט הן בתנ״ך והן במקורות יהודיים נוספים. אבל מהי אותה המערה? מי באמת קבור שמה? למה נבחר אתר המערה כמקום קבורה ומהיכן נובעת קדושתה כיום? איך נוצרים בכלל מקומות מקודשים? והאם המקום שמזוהה על ידנו כיום כמבנה מערת המכפלה הוא אכן מיקום המערה המוזכרת במקרא? בפרק זה של עושים תנ״ך נארח את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על מקומות קדושים בכלל ומערת המכפלה בפרט.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/02/thinkanddrink-osimtanach-hamachpela/

כל אחד מאיתנו זוכר את היום המרגש בו קיבל לידיו את ספר התנ"ך לקראת לימודים בבית הספר היסודי, לא משנה אם מחברת הלימוד הייתה בכריכה צהובה או לבנה. גם בהמשך חיינו בצבא, רובנו נשבעים על ספר התנ"ך בסיום הטירונות במעמד מרגש. לאחר מכן כשאנו בוגרים ויש לנו ילדים משל עצמנו- אנו מתרגשים מהתנ"ך לפחות בפעם שלישית - לפרש ולהבין עם הילדים פסוקים קשים מהתנ"ך, ביחד- הורה וילד, ולהיזכר בסיפורים אותם למדנו לפני עשורים רבים. התנ"ך -ספר הספרים קשור בקשר הדוק למורשתנו, בזאת אין ספק. אבל מדוע בעצם ללמד תנ"ך כבר בבית הספר היסודי? איך לימדו פעם? האם ואיך מערכת החינוך של היום מתאימה את עצמה ללימוד תנ"ך בעולם משתנה? מדוע תנ"ך נחשב למקצוע לא אהוב בלשון המעטה למרות שכאמור הוא כל כך נוכח בחיינו? המקרא הוא הבסיס התרבותי שלנו והקשר שלנו האחד לשני, לארץ הזאת, לשפה ולמורשת שלנו - אז איך נוצרו כאלה פערים בין הנוכחות של התנ"ך בחיינו והקשר שלנו לסיפורים לצורה בו מלמדים מקרא בבית הספר? האם יש "אשם" או "אשמים" בסיפור הזה? מה ניתן לעשות?בפרק פדגוגי זה של עושים תנ"ך - מתארחים ד"ר בועז סתיו וד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים, מרצים באקדמיה וגם מורים לתנ"ך, לדיון נוקב על הוראת המקרא בישראל של סוף 2020.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/19/thinkanddrink-osimtanach-education/

אמרנו מגידו- אמרנו שישק. שישק מפרעוני מצריים המוזכר במקרא שלוש פעמים אשר על פי המחקר המודרני מזוהה עם שושנק הראשון. אם נקבל הנחה זאת מסעו לא"י אשר מתואר במקרא, הוא האירוע התנ"כי הראשון אשר נמצאה לו עדות ממקור חיצוני ולכן חשיבותו לחקר תולדות ישראל חשובה מאין כמותה. אז מי באמת היה שישק-שושנק? מתי בדיוק שלט? כמה זמן החזיק שלטונו בארץ כנען ועד איפה הצליח להגיע? מדוע ערי יהודה לא מוזכרים בעדויות הארכיולוגיות של שישק ואיך כל זה קשור בכלל למגידו? בפרק זה מתארח מלך מגידו מודרני הלא הוא פרופ׳ ישראל פינקלשטיין לשיחה יסעל שלטון שישק בממלכת ישראל במאה ה-10 לפני הספירה.האזנה נעימה,יותם.קרדיט תמונה: מאת Olaf Tausch - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9870676https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/04/panda-osimtanach-shishak/

כסף מסובב את העולם" כבר שרו בברודווי בשנות ה 60 במחזמר קברט. האם זה תמיד היה כך? בעולם הדיגיטלי שלנו הולך ומתמעט השימוש בכסף מזומן. אבל מה היה המצב בעולם העתיק? איך אנשים סחרו ושילמו לפני היות המטבע? איך ומי סחרו בזמן התנ"ך? איך קבעו שווי של סחורה? מה ייצאו מהמרחב של ארץ ישראל ומה היה צריך לייבא לכאן? מדוע השקל הוא לא רק מטבע?בפרק זה מתארח ד"ר ערן אריה, נצא למסע מוניטרי ברחבי העולם העתיק ונדבר על עולם המסחר, העולם הפיננסי והכלכלה של תקופת המקרא.האזנה נעימה,יותם.קרדיט תמונה: By Chamberi - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=26141898https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/21/soham-osimtanach-mischar/

בפרק הקודם דיברנו על ההבדל בין סיפור כפול לסיפור מקביל והתחלנו את הסיפור של התרגיל שעשו אברהם אבינו ושרה אימנו לפרעה, תרגיל בו אברהם נאלץ לשקר ולומר ששרה אשתו היא בכלל אחותו, אחרת יהרגו אותו. האם אכן הם היו מסכנים? או שמא מדובר היה בתרגיל מתוחכם, טריק זוגי קבוע?בפרק הזה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נמשיך לדון בסיפור. איך המחבר המקראי פתר את הבעיות שעולות ממנו? מה עשו המחברים במצבים שבהם אי אפשר לפתור את הבעיות? איך אפשר לשפץ סיפורים? בפרק הזה נראה דוגמא חיה לתחום שנקרא "סיפורים כפולים", ולמה, לפעמים כשרוצים לתקן משהו, רק מקלקלים אותו עוד יותר (ואז צריך לספר סיפור משולש)האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/01/soulmate-osimtanach-avrahamsara-p2/

האם היו לנו בוני וקלייד עבריים בתנ"ך? בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר ואיתו נספר על מעין תרגיל התחזות, "עוקץ" קבוע שביצעו אברהם אבינו ושרה אימנו. נצלול לעומק הסיפור שבו אברהם נאלץ לשקר ולומר ששרה אשתו היא בכלל אחותו, אחרת יהרגו אותו, והיא עצמה נלקחת לבית פרעה...נראה שהם די אבודים בסיטואציה שאליה נקלעו. האם אכן הם היו מסכנים? או שמא מדובר היה בתרגיל מתוחכם, טריק זוגי קבוע שבוצע ללא רבב, שקיבל בזמן אמת מחיאות כפיים מהסביבה?בקריאה פשוטה אמנם קשה להבחין בדקויות הסיפור, אבל בעיני כותבי, אוספי ועורכי המסורות הסיפור המלא היה ברור כל כך, עד שהם התאמצו מאוד לשפץ אותו ואפילו השיפוץ הזה עבר עוד תיקון ועוד שיפוץ...מהם סיפורים כפולים? מה ההבדל בין סיפור כפול לסיפור מקביל? מדוע התופעה קיימת ומה יש לחקר המקרא לספר לנו על כך? על זאת ועוד בצמד הפרקים שלפנינוהאזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/30/panda-osimtanach-avraham-sara-p1/

בפרק הקודם של עושים תנ"ך דיברנו על "הפלישתים הארכיאולוגיים", שוחחנו על ההיסטוריה שלהם, על מקורם, על תרבותם החומרית אשר הביאו לאזורנו. בפרק הזה נמשיך לדון בעם המעניין הזה אשר היה שכננו תקופות ארוכות במהלך ההיסטוריה, אבל הפעם נעסוק בהקשר המקראי של אותם פלישתים וננסה לחבר את הטקסט המקראי לריאליה ההיסטורית. מי היו הפלישתים "שלנו" ואיך הם מתחברים לממצאים בשטח, מי הם היו ומה אנו יודעים עליהם באמת?בפרק מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א להמשך הדיון על שככנו ההיסטוריים-מקראיים: הפלישתים.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/23/sonovia-osimtanach-plishtim-p2/

דיברנו בעבר על השכנים המקראיים שלנו, בפרק זה, נתמקד בשכנים משמעותיים ומיוחדים: הפלישתים. קראו להם גויי הים, סברו שהם באו מאי-שם מהים האיגאי, בהמשך ההיסטוריה הרומאים קראו לחלק מהמרחב על שמם, שם שנשאר בתודעה עד ימנו אנו. אבל- מיהם בעצם אותם פלישתים, אשר נציגיהם מפורסמים ומופיעים כמעט לכל אורך המקרא- מגולית הפלישתי דרך אכיש מלך גת ועד סרני הפלישתים? מהיכן הם באו? מי הם היו? איך מזהים אותם במרחב שלנו מבחינת המקרא אבל גם מבחינת התרבות החומרית שלהם? בצמד הפרקים הללו, בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א, נלמד להכיר לעומק את העם הקדום והמעניין הזה, שכנינו המקראיים - הפלישתים.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/16/yandex-osimtanach-plishtim/

ספר יונה, הספר הכי מוכר מקובץ ספרי תרי עשר, בסך הכל 4 פרקים קצרים ומאוד סיפוריים, מי לא מכיר את הסיפור? כל זאת לכאורה- אם נרד רגע לפרטים וננסה להזכר במה מדובר, רובנו יודעים לספר על לוויתן ועל עיר שנקראת נינווה אך לא הרבה מעבר לכך. מה באמת מסופר בספר יונה? האם יש מאחוריו סיפור ריאלי, ואם לא - איזה מסר או מוסר השכל רוצה המחבר להעביר לנו, הקוראים? מה הקשר לקיקיון? מתי נכתב הסיפור מדוע הוא נקרא ביום כיפור בביה"כ ואיך, לכל הרוחות המלחים והדולפינים, אפשר לחיות בתוך דג? בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר וביחד נענה על שאלות אלה ואחרות סביב האיש והדג- יונה.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/02/haminsa-hanachon-osimtanach-yona/

ממשיכים עם חגיגת המספרים במסגרת ספיישל פרק 100 של הפודקאסט. הפעם יתארחו - פרופ' נועם מזרחי, ד"ר ערן אריה, ד"ר אהובה אשמן וד"ר חיים חיון.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/20/soham-osimtanach-ep100-p2/

"עושים תנ"ך חוגגת 100 (פרקים!) ובדיוק לשם כך כינסנו את מיטב המומחים שהתארחו בפודקאסט לתוכנית חגיגית שתעסוק כולה, איך לא במספרים במקרא (וקצת על "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט). בחלק הראשון מתוך שניים משתתפים רן לוי, העורך הראשי של רשת עושים היסטוריה, פרופ' ישראל פינקלשטיין, ד"ר בעז סתוי וחוקר המקרא שחר ענבר.האזנה נעימה,יותם.https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/19/soulmate-osimtanach-episode100/

בפרק הקודם אירחנו את פרופ' צבי בן דור בניט, פרופ' להיסטוריה מאוניברסיטת ניו יורק והתחלנו לדון בשאלה איפה הם עשרת השבטים. הגענו לשנת 730 לפנה"ס והפסקנו עם המסקנה שייתכן ומבחינה היסטורית עשרת השבטים לא גלו ושאנחנו הם עשרת השבטים. הפעם ממשיכים בחיפוש אחר שורשי המיתוס וגילגולו, נבין איך השבטים קשורים בין היתר ליפנים ולאימפריה הבריטית, למה מדובר בסיפור גלובלי חוצה מקומות וזמנים, והאם אחרי הכל מדובר במיתוס שקיומו מוטל בספק?האזנה נעימה,יותם.http://www.ads.ranlevi.com/2020/10/01/epoch-osimtanach-tentribes-part2/

הפעם בעושים תנ"ך נדבר על המקבילה שלנו לאטלנטיס, הלוא הם עשרת השבטים האבודים: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון ובנימין. היעלמותם, היא אחת התעלומות ההיסטוריות הגדולות של העם היהודי, ולא רק. איתנו צבי בן דור בניט, פרופ' להסטוריה סינית ועולמית מאוניברסיטת ניו יורק, על המסע בעקבות השבטים האבודים.האזנה נעימה,יותם.http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/29/minsah-osimtanach-ten-tribes/

פעמים רבות דיברנו על אורח החיים בעולם העתיק - איך חשבו, מה היו החוקים, והזכרנו גם שאסור לנו לשפוט את בני התקופה כי הם חיו בעולם אחר - חומרית, תרבותית ומוסרית, עולם שנעלם. תפיסות שהיו ברורות ומקובלות בזמנו נראות לנו היום כמשהו אסור, גזעני, סקסיסטי ועוד. הרבה פעמים עלינו לקרוא את הסיפור כמו שהוא ולנסות להיכנס לנעליהן של אותן דמויות שחיו בתרבות שאיננה עוד. אחד הסיפורים הזוועתיים הוא סיפור אונס דינה. היום הסיפור היה מקבל כותרות אדומות וזועקות בעיתונות ובצדק. הפעם ב'עושים תנ"ך' הזמנו לאולפן את חוקר המקרא שחר ענבר כדי לדבר על המשמעויות הגלויות והנסתרות של אחד האירועים המזעזעים ביותר מתקופת המקרא.האזנה נעימה,יותם.http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/14/oranim-osimtanach-oness-dina/

התיאור המקראי על 40 השנים בהן מלך שלמה ברוב פאר והדר סיפק לתרבות המערבית כמה וכמה דימויים זוהרים אודות ממלכה נאורה ומתקדמת. שלמה מתואר כמושל ביד רמה על חצר מלכות דמיונית כמעט, עם ארמון שנודע בעושרו ומצד שני בעידונו. על פי הסיפור המקראי, המוניטין ושמו הטוב של שלמה הפכו אפילו לגלובלי (תשאלו את מלכת שבא...). אבל- האם ניתן להישען על אותו נרטיב מפואר כאמת היסטורית? האם שלמה המלך היה דמות אמיתית? ומה בין הסיפורים הפנטסטיים שמופיעים בטקסט המקראי למציאות ההיסטורית? על כך ועוד ידבר איתנו פרופ' ישראל פינקלשטיין.האזנה נעימה,יותם.חסויות הפרק:פנדה מזרנים - https://pandazzz.co.il/עושים חשבון - https://www.ranlevi.co.il/feed/bizpod/http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/31/panda-osimtanach-shlomohamelech/

את תקופת המקרא אנחנו פוגשים בדרך כלל בטקסט, כשאנחנו קוראים בתנ"ך. אבל איפה אפשר לחוש מבחינה פיזית את מה שקרה אז? איפה ניתן לפגוש את העת העתיקה בימינו? הפעם ב'עושים תנ"ך נארח את ד"ר ערן אריה, אוצר לארכיאולוגיה של ימי הבית הראשון והתקופה הפרסית במוזיאון ישראל שיספר לנו איך עושים תנ"ך במוזיאון.האזנה נעימה,יותם.http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/17/avivalbums-osimtanach-museum/

לפני כמה שבועות בנינו תיבה גדולה, אספנו מאזינים (לאו דווקא בזוגות זוגות), הבאנו משוטים, יונה ואת חוקר המקרא שחר ענבר. יחד יצאנו להפלגה בים ה-zoom, כמקובל בזמן הקורונה, לעבר סיפור נוח והמבול. האזנה נעימה,יותם.http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/03/ototo-osimtanach-mabul/

האם יש רבדים שונים בטקסט שבעזרתם אפשר להבין את דמותו של דוד המלך בצורות נוספות? האזינו לחלק השני מתוך השיחה עם פרופ' ישראל פינקלשטיין בו אנחנו מנסים להבין מה באמת מסתתר מאחורי אחד מהגיבורים הכי גדולים של המקרא.האזנה נעימה,יותם.http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/20/medulla-osimtanach-david-p2/

תמונות רבות מחייו של המלך הגדול בתנ"ך כולנו מכירים כמעט בע"פ- דוד מנגן לשאול, הניצחון על גלית, דוד ובת שבע, דוד ויהונתן ועוד ועוד. אבל האם הסיפורים הללו התרחשו באמת? האם אפשר לראות בתמונות אלה ובאירועים אחרים הקשורים לדוד המלך אירועים היסטוריים אמינים? האם הסיפור נכתב בימי דוד או בכלל בתקופה מאוחרת יותר? ומה לגבי רבדים אחרים המשוקעים בסיפור? האם ייתכן וקיימת מסורת מקבילה בה המקרא מייחס את הריגת גוליית דווקא לגיבור אחר? האזינו לפרק הראשון מתוך שניים עם פרופ' ישראל פינקלשטיין בו אנו מנסים להבין מה באמת מסתתר מאחורי אחד מהגיבורים הכי גדולים של המקרא. האזנה נעימה,יותם.שנות שלטון מלכי ישראל ויהודה- שיטות החוקרים/ הדר הורן - http://www.daat.ac.il/daat/tanach/chronology/shiltonshitot.pdfhttp://www.ads.ranlevi.com/2020/07/06/appliedmaterials-osimtanach-david-p1/

בתחילת החודש פורסם מחקר פורץ דרך שבמרכזו תגלית מפתיעה - ניתוח דנ"א של בעלי חיים, שמעורותיהם יוצרו קלפים של המגילות הגנוזות מקומראן, פתח צוהר חדש בחקר המקרא להבנת העולם הרוחני של היהדות בימי בית שני. לאור התגלית מערכת 'עושים תנ"ך' לא נשארה אדישה והקפצנו לאולפן, רגע לפני שהקורונה מכה שנית, את האמונים על מלאכת המחקר - פרופ' נועם מזרחי מהחוג למקרא ופרופ' עודד רכבי מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, כדי לנסות ולשפוך אור על תעלומת המגילות הגנוזות ועל המחקר שהסעיר את הקהילה המדעית.האזנה נעימה,יותם.http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/22/familysounds-osimtanach-komeran/

בפרקים הקודמים דיברנו על כך שגיבורי התנ"ך היו הרבה יותר צעירים ממה שהתקבע בזיכרון הקולקטיבי שלנו למשל, מבוגרים עם זקן ארוך. אחד הכלים שמקבעים לנו את אותו זיכרון מעצב הוא האמנות. אבל מה בחרו האמנים לצייר או לפסל? אילו דמויות? אילו סצנות מהסיפור המקראי? ומדוע אותן דווקא? כדי לנסות ולברר את הקשר בין האמנות לתנ"ך נארח את ד"ר אפי זיו, סופר ומרצה לתולדות האמנות, נצרות ומיתולוגיה יונוית ומחבר הספר 'הצופן הנוצרי באמנות'.האזנה נעימה,יותם.adam and eve by albrecht dürer 1507 The Sacrifice of Isaac, 1602 by Caravaggio moses by michelangelo cappella padova by giotto David by Donatello 1430 David by Michelangelo David by Bernini Bathsheba in the fountain By Peter paul Rubens 1635 Judith and the Head of Holofernes by gustav klimt 1901 Esther before Ahasuerus by Tintoretto 1547 Susanna and the Elders by Guido Reni Belshazzar's Feast by Rembrandt 1636 The Holy Trinity by José de Ribera http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/08/soham-osimtanach-art/

בפרק שכולו על החיים עצמם, נצא לסיור יחד עם ד"ר ערן אריה, אוצר הארכיאולוגיה של ימי הבית הראשון במוזיאון ישראל ירושלים, בניסיון להבין כיצד חיו בתקופת התנ"ך. מסענו יתחיל מהמרחב הציבורי דרך העיר, השכונה והרחוב ויגיע עד אל המרחב האישי - הבית והחדר.האזנה נעימה,יותם.http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/25/panda-oshimtanach-eranarye/

אם נשים את התיאולוגיה בצד, כבר דיברנו על כך בעבר שהטקסטים המופיעים במקרא, נאספו, נערכו נכתבו (ושוב נערכו...) במשך תקופה ארוכה. אמנם במחקר עדיין ניטש ויכוח מי כתב או ערך מה בדיוק הוציאו ומה הוכנס במקום לטקסט, ומתי זה בוצע. מה שכן כולם מסכימים זה שאנשים היו מעורבים בכתיבת הטקסטים הללו. וכשמדובר בבני אדם ממשמשים להם בערבוביה קנאה, שנאה, אהבה, פוליטיקה, אכזבה, שאיפה לכוח ושלטון - בליל של תכונות, רגשות והתנהגויות שבוודאי נכנסו בצורה כזו או אחרת גם לטקסט, לעיתים במודע ולעיתים לא. הפעם בעושים תנ"ך ניגע יחד עם ד"ר בועז סתוי בכמה צדדים אפלים נוספים של הנפש האנושית דרך אחד הסיפורים המשונים ביותר במקרא שבמרכזו אונס אכזרי, ביתור גופה ומלחמה עקובה מדם: סיפור פילגש בגבעה.האזנה נעימה,יותם

בתחילת ספר שמואל א' אנו מסופרים אודות נדודי ארון הברית. הארון, אשר נשבה בידי פלשתים לאחר מפלת ישראל בקרב, גורם צרות מהומות בכל מקום אליו הוא מגיע. צרות כה גדולות עד אשר הפלישתים נפטרים ממנו ומחזירים את הארון לידי הישראלים בבית שמש ומשם הוא מתגלגל לקרית יערים. בהמשך הסיפור, בספר שמואל ב'- הארון מועלה לירושלים ע"י דוד. אבל היכן היא קרית יערים כיום? איך הארון הגיע לשם ומדוע חנה שם? מה מקורו של הסיפור הזה ומה תכליתו של מקבץ נדודי הארון משילה דרך פלישתים דרך בית שמש ועד קרית יערים ובסוף ירושלים? האם ייתכן ויש למסורת הזאת משמעויות נוספות?פרק מיוחד שהוקלט יחד עם מאזיני ומאזינות הפודקאסט בהשתתפות פרופ' ישראל פינקלשטיין על מקבץ סיפורי נדודי ארון הברית שבספר שמואל ועל ההקשר שלו לאתר הארכיאולוגי המודרני- קריית יערים.האזנה נעימה,יותם.

על פי המקרא לאחר שבני ישראל כבשו את כנען והתיישבו בה, ואחרי כמה מאות שנים שבהם נלחמו באופן נקודתי באויבים מקומיים בעזרתם של השופטים, ביקשו להפוך לממלכה שבראשה עומד מלך: "כמו שאר העמים". המלכים המפורסמים ביותר הינם כמובן שלושת המלכים הראשונים של הממלכה המאוחדת: שאול, דוד ושלמה.הפעם ננסה לענות יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר על שאלות סביב מוסד המלוכה: למה חיכו בני ישראל כל כך הרבה זמן בכדי להמליך עליהם מלך? למה משה או יהושוע,אשר היו מנהיגים גדולים וידועים לא הוגדרו כמלכים ע"י עצמם, ע"י העם, ע"י האל או ע"י המחבר? מדוע השופטים בעצם לא הוגדרו כמלכים בתקופת ההתאקלמות בכנען? למה היה צורך להמתין לעלייתו של שאול? ומדוע מתעקש המחבר המקראי על הדרגתיות במעבר השלטון ממקומי למלוכני?האזנה נעימה,יותם.

המקרא נערך נאסף, וחובר במשך מאות שנים על בסיס חומרים קדומים עד שאיפשהו במאות הראשונות לספירה, וגם זה לא ודאי, הטקסטים אוחדו לכדי קודקס מקודש אחד. השאלה הטבעית שעולה כאן היא מי כתב את המקרא? מה אומרת התורה עצמה ואיך היא עונה על השאלה מי כתב אותה? מה הייתה תפיסת היהודים במהלך הדורות שהם שאלו את עצמם את אותה השאלה. פרופ' ערן ויזל ראש המסלול למקרא ומזרח קדום באוניברסיטת בן גוריון איתנו באולפן כדי לענות על אלה ועוד.האזנה נעימה,יותם.

אנחנו מדברים, קוראים, חושבים, חיים ואפילו חולמים בעברית. מי שיפתח את התנ"ך, חיבור שנכתב לפני אלפי שנים, יכול לפתוח אותו במקום אקראי ופשוט- לקרוא, ככה פשוט, בלי תיווך או מילון ליד. טוב, אולי מידי פעם הקורא ייתקל בביטוי סתום או מילה לא מובנת, אבל את רוב רוח הדברים הוא יוכל כנראה להבין.אבל מה על העברית המודרנית שלנו והקשר שלה לשפת המקרא? האם אנחנו באמת מדברים בשפת התנ"ך ביום יום? אנחנו באמת "כותבים בשפת הקודש" או שהדמיון הוא למראית עין בלבד? האם העברית המודרנית הינה שפה אשר שונה באופן מהותי מהטקסט המקראי עד כדי כך שהיא שפה נפרדת? ומה צופן לנו העתיד בנוגע לעברית המתחדשת כל הזמן?בפרק מלא מילים וביטויים זה אני מארח את ד"ר רוביק רוזנטל, סופר, מחבר הספר 'מדברים בשפת התנ"ך' וחוקר שפה לשיחה על העברית המקראית.האזנה נעימה,יותם.

אחד החגים השמחים והצוהלים ביותר הוא חג הפורים. חג שכולו מסיבה אחת גדולה. אז רגע לפני שאתם עולים על תחפושת (או לאדוקים שבכם, תוך כדי) אתם מוזמנים להאזין הפעם ב'עושים תנ"ך' לפרק שכולו פורים! ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם יש גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג השמח הזה שנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה?בפרק מחופש במיוחד זה אני מארח את חוקר המקרא שחר ענבר כדי לברר שאלות חשובות אילו ושאלות נוספות סביב המגילה וחג הפורים.

המוות הוא חלק מהחיים. וגם ההיפך. לאורך ההיסטוריה, בני אדם נולדו, חיו, אך גם מטבע הדברים – מתו. אילו טקסים ומנהגים ליווי את האדם בדרכו האחרונה בעולם העתיק? מה עשו עם הגופה? מהי "קבורה" ומדוע נכתב שאבותינו "נאספו אל אבותיהם"?על כל מצבה אנו רגילים לקרוא את האותיות ת.נ.צ.ב.ה – תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. במילים אחרות – החיים שלאחר המוות. אחת מעיקרי האמונה על פי הרמב"ם היא האמונה בתחיית המתים. כולנו גם מכירים את התיאורים על משיח בן דוד שיגיע באחרית הימים, אבל…מה בין תפיסות אילו לבין הטקסט המקראי? איך הטקסט עצמו מתייחס לעולם הבא והחיים שאחרי המוות, אם בכלל? מה בין גן עדן לגהינום? איתנו באולפן חוקר המקרא שחר ענבר בשיחה מורבידית בעליל.האזנה נעימה,יותם.

 דוקו-פשע הוא אחד הז'אנרים הבולטים שהשתלטו על עולם הפודקאסטים לאחרונה ומי כבר לא שמע על SERIAL? אבל מסתבר שזו לא המצאה מודרנית. הזכרנו כבר בעבר שאם חוק מסוים קיים הוא כנראה בא לשקף תופעה תרבותית שהחוק בא לתת לה פיתרון, ומי לא מכיר את "לא תרצח". בתנ"ך אנחנו יכולים לקרוא על פשעים חמורים כמו רצח, אונס, שוד וזוועות אנושיות נוספות. כותב התנ"ך כנראה מודע לזה שאחרי סיפור הבריאה והגירוש מגן עדן טבע האדם רע מנעוריו אז הוא לוקח אותנו אל הדוקו-פשע הראשון - סיפור קין והבל.

הרצף המקראי עובר בין כל מיני תקופות החל מבריאת העולם, דרך תקופת האבות, יציאת מצרים, כיבוש הארץ, ההתנחלות, תקופת השופטים ועד לרגע שבו עולה המסקנה המתבקשת: צריך מלך. רגע לפני שנדבר על המלכים הגדולים דוד ושלמה צריך לעצור רגע ולבחון איך הגענו עד הלום. כדי לברר אודות המהלכים והרעיונות שקדמו לתקופת המלוכה ננסה, בעזרת פרופ' ישראל פינקלשטיין, לקבל תמונה רחבה על תקופת הממלכה המאוחדת.

ספר שופטים מסתיים במילים "ובעת ההיא אין מלך בישראל. כל הישר בעיניו יעשה". מעין הקדמה להמשך שעתיד לבוא. שאול היה למראית עין גדול בדורו: בן לשבט בנימין, מרשים, כריזמטי, אמיץ ואף נאמר עליו שאין בן ישראל טוב ממנו. הוא גם הופיע בעת משבר גדול כשהפלישתים משתלטים על הארץ. למרות זאת אנחנו זוכרים אותו בצורה לא כל כך טובה, אולי בגלל מי שמלך אחריו. במקרא שזירה מתמדת בין הסיפורים של שאול ודוד אבל הפעם ב'עושים תנ"ך' נתמקד בנרטיב של שאול. אבל איך אפשר להפריד את ההיסטוריה מהאגדה? מה אנחנו יכולים ללמוד על שחר עידן המלוכה בישראל דרך הארכיאולוגיה והגיאורפיה שבשטח? איתנו באולפן פרופ' ישראל פינקלשטיין.

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" כך נפתח התנ"ך. כולם יודעים. מיטיבי לכת וטריוויה יכולים גם לספר כי המילה האחרונה בתנ"ך הינה המילה ויעל החותמת את ספר דברי הימים.על פי המסורת, הספרים האחרונים שנכנסו לתנ"ך חוברו בימי שיבת ציון. מגילת אסתר, עזרא ונחמיה, ודברי הימים, על פי מסקנות חקר המקרא, היו ספרים שנכתבו בתקופה מאוחרת בהרבה. למעשה הקונצנזוס המחקרי הוא שהספר האחרון בתנ"ך הוא ספר דניאל, והמחקר יודע אפילו להציג את השנה המדויקת שבו נכתב הספר.בפרק זה אני מארח את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על ספר דניאל. ננסה לברר מתי והיכן נכתב הספר? מה מסופר בו? אילו אירועים היסטוריים "מכיר" מחבר הספר ואילו אירועים (ולמה) נעלמו מעיניו? וגם אילו תפיסות חדשות נכנסו ליהדות המודרנית מספר דניאל?האזנה נעימה,יותם.

הספרים החיצוניים נכתבו ברובם על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך. התרגומים שלהם נחשבים מקודשים אצל חלק מהנוצרים, וחלקם השתמרו בברית הישנה לצד מקורות נוספים. אז מתי הספרים הללו נכתבו? מדוע הם לא קודשו כמו כתבי קודש אחרים מאותה תקופה? ומה לכל הספרים והרוחות כל כך מפחיד בהם חוגים מסויימים ביהדות כיום? על כך ועוד נשוחח עם פרופ' נועם מזרחי, ראש החוג למקרא באוניברסיטת ת"א.האזנה נעימה,יותם.

ברשימת הנביאים המפוארת בתנ"ך, הכוללת שמות כמו משה, שמואל וישעיהו, אין כמעט נביאות. אחת הדמויות הבולטות בקרב "נביאות ישראל" היא מרים הנביאה. בפרק זה של "עושים תנ"ך" אני מארח את הסופרת יוכי ברנדס לשיחה על הפער בין המותג המסורתי "מרים הנביאה" לבין הדמות שזוכה לפסוקים בודדים בלבד בסאגה המקראית.האזנה נעימה,יותם.

לסיפור המקראי יש מבנה ונרטיב ברור - מתקופת האבות הכוללת סיפורים ומיתוסים כמו יציאת מצרים, מסע מפרך בן 40 שנה במדבר, דרך כיבוש הארץ, תקופת השופטים ועד להתגבשות מלוכה חזקה בארץ כנען. עד כאן הכל נשמע הגיוני.הפעם נשוחח עם פרופ' ישראל פינקלשטיין על תקופת השופטים ונבין האם היא התקיימה בכלל? אם כן, האם היא באמת נמצאת על הרצף הכרונולוגי של הנרטיב התנ"כי - בין כיבוש למלוכה? עוד בפרק מה בדיוק התרחש בימים שלפני הקמת המלוכה? ומה הוא אותו מהלך שהתרחש בתקופת השופטים שייתכן והוביל לכינון המקרא?האזנה נעימה,יותם.קישור למפת ארץ ישראל בתקופת השופטים: http://www.daat.ac.il/daat/tanach/melech/maps/shoftim.gifמתוך הספר: ט' אורנן, ש' אחיטוב, א' אשל וז' משל, לה' תימן ואשרתו, ירושלים תשע"ו (יד יצחק בן צבי). 

חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדון בחג שאפילו התנ"ך טורח לציין שהוא נחוג לציון אירוע שלא התקיים.אז למה באמת יושבים בסוכות? מדוע נצטוונו ליטול ארבעה מינים? מהי שמחת בית השואבה ואיך היא קשורה לג'גלינג? והאם ייתכן שבכלל מקורות החג הינם פגאניים-כנענים?אז בין שרשראות ממגזינים לאושפיזין ולשלומית – פרק מיוחד לחג הסוכות.חג שמח,יותם.  

חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדבר על היום הקדוש ביותר לעם היהודי. נפתח בשאלות העקרוניות קרי האם במקור היה מדובר ביום אחד? האם בתחילת הדרך היה אכן מדובר ביום קדוש? והאם מקורו בכלל ביהדות או בעמים סביב לנו? נמשיך ונדון בשאלה האם מדובר בכלל ביום האהבה היהודי המקורי ואילו טקסים היו נהוגים בבית המקדש ביום זה?ניתן תשובה גם לשאלה הרת הגורל – מדוע לעזאזל צריך להתחנף...אז בין ארוחה מפסקת לחשבון נפש – פרק מיוחד ליום כיפור.חג שמח,יותם.  

חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדון בשאלות חשובות סביב החג שכולנו אוהבים: האם השנה באמת מתחילה בא' בתשרי כמו שלימדה אותנו הגננת? האם לפי התנ"ך יש לתקוע בשופר? מדוע חוגגים את החג במשך יומיים? והאם מדובר בכלל בחג יהודי מקורי?אז בין ראש של דג, גרעיני רימון ותפוח בדבש – פרק מיוחד לשנה חדשה הבאה עלינו לטובה.חג שמח,יותם. 

מסע סנחריב לכנען היה אירוע היסטורי חשוב במהלכו יצא המלך סנחריב למסע צבאי על מנת לטפל בקואליציית מרד שהתגבשה בצד המערבי של ממלכתו, שאחת החברות בה הייתה יהודה.למרות שמדובר באירוע היסטורי, המידע אודותיו מגיע אלינו ממקורות שונים, ולפעמים גם סותרים. אז למי ניתן להאמין? איזה "עיתון" של התקופה מתאר את אשר התרחש קרוב יותר למציאות ההיסטורית: זה התנ"כי או זה שבאנאלים האשוריים? האם בכלל יש אמת היסטורית אחת? או שמא הכל בראי המתבונן, הכותב, העורך ובעל האינטרס? מה ניתן ללמוד מהבדלי הגרסאות של הדיווח על מסע המלחמה של סנחריב, על ממלכת יהודה ועל האימפריה האשורית ומלכה? מדוע בסופו של קרב לא נכבשה ירושלים, בירת יהודה? ומה היה ההסבר של כל אחד מהצדדים בעימות הצבאי לתוצאות המערכה?מתארח: ד"ר בעז סתוי ממכללת אורניםהאזנה נעימה,יותם.  

יוסף, בנו האהוב של יעקב, אבי ישראל, היפיפה והחכם אשר מצליח להרגיז את כולם.על פי הסיפור המקראי עולה יוסף לגדולה בזכות הכריזמה והחוכמה שלו. דרכו אל הפסגה רצופת מכשולים ואתגרים.הפעם ננסה להבין האם ניתן להשוות בין יוסף "שלנו" לנרקיסיוס היווני-רומי? מה מייצג מוטיב הנפילה בסיפורו של יוסף ואיך הוא תמיד מצליח לצאת מהבור? מדוע לכל אורך הסיפור מוזכרים בגדים אותם לובש ופושט יוסף? וגם, למה דמותו הוצגה בכוונה תחילה כנשית? על שאלות אלה ואחרות ננסה להשיב יחד עם הסופרת יוכי ברנדס.האזנה נעימה,יותם

בפרק ההמשך ליהושע וכיבוש הארץ פרופ' ישראל פינקלשטיין ואני נמשיך לדון בשאלות כמו: אם המיתוס נועד לשרת את יאשיהו מדוע הגיבור של הכיבוש אינו יהודאי? למה בסיפור הכיבוש אין התייחסות לשטחי הליבה של ממלכת ישראל? מה הם אותם שטחי ליבה ומדוע הם חסרים בסיפור יהושע? בסוף, ננסה להבין איך ההיסטוריה וסיפור כיבושי כנען מסתדרים (או לא...) האחת עם השני.האזנה נעימה,יותם. דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר  

ספר יהושע מספר על מסע בזק צבאי במהלכו הובסו מלכי כנען, עובדי האלילים העוצמתיים בידי עם ישראל ואלוהיו. התוצאה של מסע כיבוש זה הייתה התנחלות שבטי ישראל בארץ המובטחת, זאת שהגיעו אליה אחרי דורות של שיעבוד במצריים ו-40 שנות נדודים במדבר.כפי שכבר סיפרנו, ההנחה המקובלת היום במחקר היא שסיפור יציאת מצרים לא אירעה בדיוק כפי שהטקסט המקראי מתאר לנו. אך מה לגבי סיפור כיבוש כנען? האם צבא מרופט ועייף הנודד שנות דור במדבר יכול בכלל להיות חלק ממסע כיבושים הרואי כפי שהטקסט מתאר אותו? איך ערב רב שכזה יכול היה לעמוד, אם בכלל, מול המבצרים החזקים של מלכי כנען ולהביסם? האם ניתן להתייחס לספר יהושע כמייצג אמת היסטורית כלשהי? ואם לא - האם בכל זאת משוקעים בה זיכרונות כלשהם מעבר צבאי מפואר? מה מקור הסיפור?בפרק זה, בו אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ננסה לברר שאלות מסובכות ומרתקות אלה לצד שאלות נוספות בנוגע לכיבוש ארץ כנען ע"י יהושוע בן-נון.האזנה נעימה,יותם. דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר  

"על המחלות הקדושות" : מחלות בתפיסה המודרנית באות לרוב בצמוד לרפואה. אז מתי אפשר לדבר על רפואה כמושג? אילו מחלות מוזכרות בתנ"ך? מדוע במקרא רוב המחלות המוזכרות הן מחלות עור ומין? מה אפשר ללמוד על אותם אנשים שחלו בעת העתיקה? האם ניתן לזהות את שמות המחלות המופיעות במקרא גם כמחלות בנות זמנינו? בפרק מתארח פרופ' מאיר בר אילן, מהמחלקה לתלמוד ולתולדות עם ישראל ומומחה בהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה מאוניברסיטת בר אילן.האזנה נעימה,יותם. דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר  

בפרק הקודם התבררה לנו עובדה מפתיעה לגבי התנ"ך: אין מדובר בספר אחד שנוסחו מקובע לחלוטין וזהה בכל מקום בעולם, אלא באסופת ספרים שכל אחד מהם ידוע מאז העת העתיקה בגרסאות שונות. מצד אחד, קריאת מפוכחת של המקרא בנוסח המסורה, שהתקדש ביהדות, מגלה עד מהרה שהנוסח הזה אינו חף מטעויות העתקה. מצד שני, מגילות מדבר יהודה אמנם השתמרו בצורה חלקית בלבד אבל הן מגלות לנו שספרי המקרא אכן היו זמינים – לפחות בסוף ימי בית שני – בשלל נוסחים השונים זה מזה ברב או במעט.קבוצה חשובה ומאלפת של נוסחים שונים כאלה השתמרה לנו במעטה יווני במסגרת 'תרגום השבעים', שנוצר במקור בקרב יהודים אבל לימים התקדש בעיני הנוצרים. לפיכך, מי שחוקר את המקרא על יסוד נוסחו העברי המקובל בלבד מתעלם למעשה ממאגר עצום של נתונים אלטרנטיביים העשויים לשנות את מסקנותיו מן הקצה אל הקצה.בפרק אני מארח את פרופסור נועם מזרחי, ראש החוג למקרא באוניברסיטת ת"א לשיחה על ספרות וספרים בעולם העתיק, תרגומי המקרא וכן נבצע "ארכיאולוגיה טקסטואלית" לטקסט מתהילים בניסיון להפריד בין שכבותיו השונות של הטקסט, בשאיפה להגיע אל שכבת הסלע התחתונה של הטקסט המקורי.קישור למזמור קנא 1האזנה נעימה,יותם. דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר   

אנחנו רגילים לחשוב על התנ"ך כעל ספר אחד, הידוע בכל העולם בגרסה אחת בלבד. מסתבר שהגרסה המוכרת לנו כיום, "גירסת המסורה" היא ממש אינה הגירסה היחידה של הטקסט. בהנחה שעריכת התנ"ך התפרסה על פני שנים רבות מאוד – האם יש בידינו גרסאות עריכה קדומות יותר של הטקסט? מה אפשר ללמוד מהתרגומים העתיקים של הטקסט לגבי חלקים שנוספו או הושמטו בסופו של דבר מהנוסח המוכר לנו כיום? אילו טעויות נבעו מהעתקה ידנית של הספרים במהלך הדורות?בפרק אני מארח את פרופסור נועם מזרחי, ראש החוג למקרא באוניברסיטת ת"א לשיחה על ספרות וספרים בעולם העתיק, טעיות העתקה בתנ"ך ותרגומי המקרא. נראה כיצד כל נוסח בפני עצמו, מהווה שיקוף של תקופתו ושל הקשרו התרבותי וההיסטורי.נבצע "ארכיאולוגיה טקסטואלית" בניסיון להפריד בין שכבותיו השונות של הטקסט, כדי להסיר אותן בזו אחר זו עד שנגיע, בשאיפה, אל שכבת הסלע התחתונה של הטקסט המקורי.פרופסור נועם מזרחי הוא מומחה במחקר פילולוגי של הספרות העברית הקדומה ולהיבטי הנוסח והלשון של ספרי המקרא על תרגומיהם העתיקים ושל מגילות מדבר יהודה.האזנה נעימה,יותם. חסויות הפרק:הפילהרמונית הצעירה של המרכז למוסיקה ירושלים - https://www.jmc.org.il/index.php?p=fltzפנדה מזרנים - https://pandazzz.co.il/דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר  

 סיפור מגילת רות המלווה את חג השבועות הוא לכאורה מלא אהבה, נטול מחלוקות גדולות ומתאפיין בגמילות חסדים ובמתן תורה. בחג מאחד זה נהוג ללבוש לבן, לחגוג את הקציר, לחולל בשדות עם טנא מלא בכל טוב הארץ.אבל...האם ייתכן שמתחת לפני השטח, מאחורי הקלעים של מגילת רות – מסתתרים זרמים סוערים ומחלוקות עתיקות?בפרק מיוחד זה אני מארח את הסופרת יוכי ברנדס לשיחה על הקונפליקטים והסכסוכים החבויים במגילת רות. נביט לעומק אל עומק הטקסט ואל הסיפורים והביקורת הרוחשת בצד הנסתר והמרומז של סיפור המגילה. איך מגילה המספרת סיפור אהבה שכאילו נגזר מהאגדות, מספרת לנו במקביל גם אודות אי הסכמות קדמוניות, סערות ומריבות המלוות את עם ישראל עד ימינו אילו?האזנה נעימה,יותם.דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר 

בסרט עטור הפרסים והאוסקרים "שודדי התיבה האבודה" משנת 1981, מככב אינדיאנה ג'ונס בסיפור עלילה פתלתל שכולל אתרים מסתוריים במצריים, נאצים, מכוניות מתפוצצות, מלכודות קטלניות וארון קודש אחד.הסרט הוא כמובן בדיוני...אבל עולה השאלה, האם גיבור הסרט, ארון הברית, הינו בעל בסיס היסטורי כלשהו? האם מדובר באגדת עם? האם באמת היה אי פעם פריט קדוש שכזה? אם כן - האם באמת היו לו כוחות מאגיים ומסתוריים? איך הוא נראה ומה היה בו? ואולי השאלה המסקרנת מכולן - אם הוא אכן היה קיים, לאן הוא נעלם?בפרק צופן סוד ומסתורי זה, חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי ננסה לענות על השאלות הללו ולפתור אי אילו תעלומות קסומות נוספות סביב סיפור ארון הברית המקודש.האזנה נעימה,יותם.דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר 

בתחילת חודש אפריל קיימנו את מפגש המאזינים הראשון של "עושים תנ"ך" במהלכו יצאנו לטיול מיוחד בשטח בעיר דוד, ירושלים.ועכשיו, בפרק זה- אתם מוזמנים לסיור רדיופוני באתר עיר דוד.בפרק מיוחד זה ניתן למי שלא היה בסיור הצצה על מסלול הסיור, הנופים שניגלו לעינינו, הממצאים הארכיאולוגים שבאתר וכמובן למחלוקות שמתלוות אליהם.עוד בפרק, ד"ר בעז סתוי ואנוכי נסכם את המראות והתחושות שלנו מהסיור, נשוחח עם פרופ' יובל גדות מנהל החפירה בחניון גבעתי-עיר דוד, מטעם אוניברסיטת ת"א וכן נשמע את קולותיהם של שני מאזינים מאוד מיוחדים שהכרנו בסיור.האזנה נעימה,יותםדף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר 

בזיכרון הקולקטיבי, לכאורה של כולנו, השתמרו דימויים חזקים לאורך מאות שנים סביב נושא יציאת מצרים כפי שמופיעה במקרא. מעין תמונות הנובעות מהטקסט עצמו וגם מהמסורת היהודית: עם עבדים נרדף, העושה דרך בלתי אפשרית דרך מדבר אדיר מימדים, בהנהגת מנהיג גדול מהחיים שהונחת בהשראת האל עצמו, השולט באיתני הטבע ובמין האנושי גם יחד.אבל...האם מדובר ב"היסטוריה"? האם ניתן להתחקות אחרי מסלול יציאת מצרים והנדודים במדבר? או שמא מדובר באגדות עם? במיתוסים מומצאים וחסרי בסיס?בפרק הקודם של עושים תנ"ך דיברנו על הרקע לסיפור יציאת מצרים ועל זמן כתיבתו האפשרית של המיתוס.בפרק אני מארח שוב את פרופסור ישראל פינקלשטיין, מאוניברסיטת ת"א, לשיחה על הקשר האפשרי שבין יציאת מצרים לממלכת הצפון דווקא ועל הפן הריאלי של הסיפור. האם ייתכן שיציאת מצרים אכן התרחשה במציאות? לאילו חלקים בסיפור היתכנות היסטורית ומה בכלל מקורו של סיפור יציאת מצרים?האזנה נעימה,יותם.דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר 

 https://audio.simplecast.com/9a62ac27.mp3הורדת הפרק (mp3)עיצמו לרגע את עיניכם. דמיינו את התמונות הבאות: הסנה הבוער, משה בשליחות האל מול פרעה, עשר המכות, ים סוף נחלק לשניים, המוני ישראל הולכים במדבר, מתן תורה...פיקחו את עינכם.התמונות שזה עתה חלפו מול עיניכם, היו מוכרות בוודאי לרובכם. הן עשירות בפרטים, ממש מציאותיות, הרי יכולתם כמעט לשמוע ולחוש את המתרחש, נכון?הדימויים החזקים הללו השתמרו מאות שנים כתמונות מרכזיות בטקסט המקראי במסורת היהודית וככאלה - בזיכרון הקולקטיבי, לכאורה של כולנו. עם עבדים נרדף, העושה דרך בלתי אפשרית דרך מדבר אדיר מימדים, בהנהגת מנהיג גדול מהחיים שהונחת בהשראת האל עצמו, השולט באיתני הטבע ובמין האנושי גם יחד.אבל...האם מדובר ב"היסטוריה"? האם ניתן להתחקות אחרי מסלול יציאת מצרים והנדודים במדבר? או שמא מדובר באגדות עם? במיתוסים מומצאים וחסרי בסיס?בפרק זה של עושים תנ"ך, פרופסור ישראל פינקלשטיין ואנוכי מנסים לתת מענה לשאלה המורכבת: האם יציאת מצרים, כפי שהיא מתוארת במקרא, אכן התרחשה במציאות?האזנה נעימה,יותםדף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

 https://audio.simplecast.com/c2ee3b8e.mp3הורדת הפרק (mp3)ביום ו' ה-5.4.19 ייערך אירוע "עושים תנ"ך בשטח" יום סיור מיוחד בעיר דוד-ירושלים בשיתוף "תגליות", אשר מהווה גם מפגש מאזינים ראשון שלנו.לקראת האירוע נעלה שני פרקי הקדמה בהם נעסוק בדוד ובירושלים עירו – דוד וירושלים, בחייהם ובמותם לא נפרדו. דוד אפילו נתן לעיר את שמו, 'עיר דוד'.בפרקים הקודמים, הקשורים אף הם לסדרה אודות דוד, הצגנו כמה סיפורים שעסקו בעליית דוד לגדולה.בפרק זה, בהמשך לחלק הראשון נעסוק בעליית ירושלים לגדולה.כולם מכירים את הסיפורים על שלמה ובניית בית המקדש (אפילו הקדשנו למקדש שני פרקים בעבר) אבל מדוע וכיצד ירושלים עלתה לגדולה? מה גרם לדוד ספק לכבוש עיר נידחת, באמצע שום מקום, ולהפוך אותה לבירה? מדוע הפכה בהמשך מקום המקודש ביותר בממלכתו?ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים ואנוכי נדבר על הגיאוגרפיה, הטופוגרפיה, ההיסטוריה, והארכאולוגיה של העיר, כשהחוט המקשר בין כולם הוא בחירת ירושלים להיות קרתא דשופרייא - "האחת המיוחדת".פרק מיוחד מהאירוע עצמו יעלה בהמשך!האזנה נעימה,יותם.דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

ביום ו' ה-5.4.19 ייערך אירוע "עושים תנ"ך בשטח" יום סיור מיוחד בעיר דוד-ירושלים בשיתוף "תגליות", אשר מהווה גם מפגש מאזינים ראשון שלנו.לקראת האירוע נעלה שני פרקי הקדמה בהם נעסוק בדוד ובירושלים עירו – דוד וירושלים, בחייהם ובמותם לא נפרדו. דוד אפילו נתן לעיר את שמו, 'עיר דוד'.בפרק הקודם, הקשור אף הוא לסדרת הפרקים אודות דוד, הצגנו כמה סיפורים שעסקו בעליית דוד לגדולה. בפרק זה נעסוק בעליית ירושלים לגדולה.כולם מכירים את הסיפורים על שלמה ובניית בית המקדש (אפילו הקדשנו למקדש שני פרקים בעבר) אבל מדוע וכיצד ירושלים עלתה לגדולה? מה גרם לדוד ספק לכבוש עיר נידחת, באמצע שום מקום, ולהפוך אותה לבירה? מדוע הפכה בהמשך מקום המקודש ביותר בממלכתו?ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים ואנוכי נדבר על הגיאוגרפיה, הטופוגרפיה, ההיסטוריה, והארכאולוגיה של העיר, כשהחוט המקשר בין כולם הוא בחירת ירושלים להיות קרתא דשופרייא - "האחת המיוחדת". הפרק הנוסף, יעלה שלא כהרגלנו כבר בשבוע הבא- שבוע האירוע.האזנה נעימה,יותם.דף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

דוד. דוד המלך... דוד שם פרטי, שם משפחה: "המלך". בכל מובן המילה.דוד הוא אחת הדמויות הפופולאריות ביותר בתנ"ך, אולי הכי פופולארית. אחרי הכול- דוד זוכה ללמעל מ- 1000 אזכורים בטקסט.סיפורו של המלך, כוכב העל, משתרע על פני שלושה ספרים - חצי משמואל א', כל שמואל ב', ושני פרקים במלכים א'.לקראת מפגש המאזינים של "עושים תנ"ך" שייערך בתחילת אפריל בעיר דוד ירושלים, נקדיש את הפרקים הבאים לדוד ולעירו- ירושלים. היות וסיפורו של דוד נרחב ומפורט כאמור, נתמקד בהתחלות- של המלך ושל עירו ירושלים. נדון בטקסטים עצמם, בארכיאולוגיה, בטופוגרפיה, בגיאוגרפיה. ננסה לענות על השאלות שהתחילו את הכול- מדוע בכלל נבחר דוד להפוך למלך? מדוע לסיפור המפגש הראשוני של דוד ושאול יש מספר גרסאות בטקסט? מדוע ירושלים, שכמאמר כוורת נמצאת "בין רחוב מזא"ה לרחוב למה" הפכה מעיר נידחת בהרים, לבירה הבלתי מעורערת של ממלכת דוד, לעיר הנצח של העם היהודי לאורך הדורות?בפרק זה ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים ואנוכי מתמקדים בקריאת הסיפורים הראשונים אודות דוד. בניגוד למנהגנו, השאלות 'היה או לא היה' ו'מהן מטרות הכותבים' פחות יעסיקו אותנו. פשוט ננסה להבין את ההיגיון של הסיפורים כפי שהם מופיעים כיום, בתנ"ך שלפנינו -בגרסת המסורה.האזנה נעימהיותםדף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

בפרק הקודם שוחחנו על לידתו הפלאית של משה וההקבלות בין סיפור לידתו של "חצי האל" לכאורה לבין סיפור לידתם של ישוע וגיבורים מיתיים נוספים בעולם הקדום.הפעם חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדבר על סוף חייו ומותו של גדול הנביאים.פרק ל"ד בספר דברים, הפרק שחותם את התורה, סוגר את סיפורו של משה רבנו, ומתאר באופן מפורט את מותו. אך למרות עושר התיאור, הטקסט שמתאר את המוות של משה עטוף מסתורין.מה באמת היה החטא של משה שבעקבותיו נאסר עליו להכנס לארץ כנען? מדוע דבר מותו של משה נזכר פעמים כה רבות? למה חשוב לכותב המקראי להדגיש כי מקום קבורתו של משה רבנו לא נודע? אלו אלמנטים שמצביעים על היות משה חצי אל על אנושי שולבו במותו? ולמה מיכאלנג'לו הצמיח למשה רבנו קרניים?האזנה ערבה,יותםדף הבית של התכניתרשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

דמויות רבות מתמודדות על התואר "הדמות הכי משפיעה בתנ"ך". דוד המלך הוא הדמות שמוזכרת בו הכי הרבה פעמים: מעל אלף איזכורים. משה רבנו מופיע הרבה פחות. אבל אין חולק שמשה הוא הדמות המפורסמת ביותר, והוא הפנים של התנ"ך, של עם ישראל והיהדות כולה. משה היה האבא הרוחני, המייסד והמגבש של קבוצה נרדפת לכדי עם מלוכד. כאשר עם ישראל יצא ממצרים הוא היה ערבוביה של עבדים שלא מכירים מספיק את האל ולא יכולים להסתדר לבד. הוא הניק אותם רוחנית, חינך אותם, גידל אותם, הביא אותם לבגרות ושם...עזב אותם, על סף הכניסה לארץ המובטחת, כדי שימשיכו לבד בדרכם. את סיפורו המופלא של משה לא ניתן להקיף בקלות, לכן בשני הפרקים הקרובים חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נתמקד בתמונות מחייו של משה בניסון ללמוד ולהבין את דמותו. מעין חיים שכאלה עם משה רבנו בשתי נקודות קריטיות בחייו- הולדתו-ילדותו במצרים ומותו, רגע לפני הכניסה לארץ כנען.האם משה הוא הדהוד של דמויות מיתולוגיות, חצי אלים ואגדות עממיות שהסתובבו באזור? האם משה באמת שט בתיבה על הנילוס והאם ייתכן שהיו עוד גיבורי על כאלה שהונחו על גדות נהר או שטו בו בתיבה, אומצו, והפכו בבגרותם למנהיגי אימפריות? מה משמעות המוטיב החוזר של בעל מעמד נמוך הגדל ומתחנך בבית מלוכה? ומה הקשר בין משה רבנו (שלנו!) לישוע הנוצרי?

מעצם היותו יצירה תיאולוגית התנ"ך אינו כתוב כ"רומן רומנטי", אך למרות זאת ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו – סיפורי אהבה ויחסים.האם בשם האהבה והאינטימיות, ממליץ המקרא לחשוף את הסודות שלנו? האם כדאי לגיבור להתחבר לנשים נוכריות ואם לא, מדוע הגיבור שלנו כל כך חושק בהן ומתפתה אליהן?בחלק השלישי של סדרה אודות מערכות יחסים בין המינים בתנ"ך, אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א, לשיחה על שמשון הגיבור - על סודותיו, נשותיו הפלישתיות וכמובן אהובתו דלילה - האישה אשר הביאה גם לקיצו המר.האזנה נעימה,יותם

התנ"ך אינו כתוב כרומן וגם לא כתסריט טלנובלה. למרות זאת, ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו – סיפורי אהבה ויחסים.האם יכולה בכלל להתקיים אהבה במערכת המבוססת על השיטה הפטריארכלית? כיצד המקרא מציג את האהבה ומערכות הזוגיות?בחלק השני בסדרה אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א. בפרק נבחן את הזוגיות בין דויד למיכל - מיכל אוהבת את דויד, כך נכתב בפירוש.אך האם האהבה הדדית? כיצד מצייר הסופר המקראי את דמותה של מיכל הנסיכה המאוהבת אל מול דמותה של מיכל המלכה בערוב ימיה.האזנה נעימה,יותםעושים תנ"ך יוצאים לשטח - 5.4 עיר דוד ירושלים

התנ"ך אינו כתוב כרומן וגם לא כתסריט טלנובלה. למרות זאת, ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו - סיפורי אהבה ויחסים.האם יכולה בכלל להתקיים אהבה במערכת המבוססת על השיטה הפטריארכלית? כיצד המקרא מציג את האהבה ומערכות הזוגיות?בחלק הראשון בסדרה אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א. בפרק נשוחח ונבחן את הטקסט שהגדיר את מבנה האנושות בכללותה: האבן הראשונה בחומת מבנה המגדר - סיפורם של אדם וחוה.האזנה נעימה,יותםעושים תנ"ך יוצאים לשטח - 5.4 עיר דוד ירושלים, ההרשמה באתר!

שכנות טובה היא עניין חשוב - אך מי היו השכנים שלנו בתקופת המקרא? באיזו שכונה גדלנו וצמחנו? אילו עמים שכנו מסביב?בחלק השני נצא מהבניין שלנו ונתחיל לדבר על העמים בשכונה.בפרק אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים וחוקר המקרא שחר ענבר לדיון חוצה גבולות ועמים על השכנים המקראיים וההיסטוריים של כולנו.האזנה נעימה,יותםעושים תנ"ך יוצאים לשטח - 5.4 עיר דוד ירושלים, פרטים מלאים בקרוב!

"אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני" אמרה היונה בסופו של הסיפור הקלאסי "דירה להשכיר" שחיברה לאה גולדברג.שכנות טובה היא עניין חשוב - כולנו יודעים אך מי היו השכנים שלנו בתקופת המקרא? באיזו שכונה גדלנו וצמחנו? מי היו הדיירים בבניין שנקרא "ארץ כנען" ואילו עמים שכנו מסביב? האם כל העמים הנזכרים בתנ"ך הם אכן עמים שיש להם תימוכין היסטוריים-מחקריים? האם היו עמים שהתנ"ך לא מזכיר כלל? מי הם העמלקי? הפריזי? היבוסי והפלישתי ומה הקשר שלהם אלינו?בפרק הראשון מבין השניים, אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים ואת חוקר המקרא שחר ענבר לדיון חוצה גבולות ועמים על השכנים המקראיים וההיסטוריים של כולנו.

הסיפורים אודות האבות והאמהות כפי שמופיעים בספר בראשית הינם סיפורי הצלחה מסחררים מכל הבחינות- הצלחה ספרותית, רוחנית ותיאולוגית כאחד. מדובר בסאגה משפחתית שהיא סיפור אוניברסלי אודות התכונות הבסיסיות של האדם, ויותר חשוב- על היחס של אבות האומה עם אלוהיהם.אבל האם מחזורי הסיפורים הללו מהווים תיעוד היסטורי של ראשית עם ישראל? האם אפשר בכלל להתייחס לאבות האומה בפן המחקרי-היסטורי? מתי התגבשו הסיפורים הללו והאם סדר האבות, כפי שיכול כל ילד לדקלם אברהם-יצחק ויעקב, הוא הסדר האפשרי הנכון של התרחשות הסיפורים,במידה והתקיימו?בפרק זה, של "עושים תנ"ך" אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, לשיחה סביב השאלות הללו בניסיון לברר מתי והאם סיפורי האבות ייתכנו ברצף ההיסטורי של התהוות עם ישראל הקדום.האזנה נעימה,יותם

והפעם, על הרקע וההתפתחות של חקר המקרא, עם פרופ' ישראל פינקלשטיין.שנים רבות נטו החוקרים להאמין כי סיפורי התנ"ך מתארים מציאות היסטורית גרידא. כתיבת סיפורי התנ"ך יוחסה, כמעט באופן טבעי לגיבורי המקרא בעצמם. בשחר העת החדשה, עם תחילת הכלת ההיגיון, התבונה והרצון לגשת לסיפורי התנ"ך בעין מדעית וביקורתית – חל גם שינוי בתפיסה זאת והתגלה כי הנושא אינו פשוט כלל.לקראת פרק היובל של "עושים תנ"ך" אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, לשיחה על ההיסטוריה של חקר ההיסטוריה התנ"כית.ננסה לברר "איך הכל התחיל" מבחינת המחקר המדעי של הטקסט התנ"כי, מתי ואיך החלו בכלל לחקור את המקרא ואת המזרח הקדום ואיך מחקר זה השתלב עם התחום החדש יחסית - ארכיאולוגיה מקראית.נעמוד על הקרע שמאחורי חקר המקרא ועל ההיסטוריה של ההיסטוריה.האזנה נעימה,יותם

סיפורי כיבוש ומלחמה הם סיפורים כוחניים, אלימים וגבריים מובהקים, שלנשים יש בהם תפקיד שולי, אם בכלל.בתוך כל ההיסטוריה של האלימות הזאת כפי שהיא מתוארת בספר שופטים, העוסק ברובו בכיבוש הארץ ובעימותים עם עמי האיזור, מפתיע לגלות שיש די הרבה נשים, ומפתיע עוד יותר לגלות שיש נשים המתוארות כנשים ההורגות את גיבור האויב, כלומר נשים אלימות וקטלניות לא פחות מהגברים שיצאו לקרב.בפרק מיוחד זה אני מארח את את ד"ר אהובה אשמן, ד"ר למקרא מאוניברסיטת ת"א, חוקרת תנ"ך,מחברת ספרי לימוד בתנ"ך ומחברת הספר "תולדות חוה", העוסק בייצוגים של נשים במקרא מנקודת מבט מיגדרית ופמיניסטית.יחד, נעיין בסיפורה הכפול והפחות מוכר של יעל אשת חבר הקיני, נעמוד על ההבדלים בין המיתוס למציאות האפשרית, כפי שמשתקפת בשירת דבורה, וכן ננסה לבחון את סיפורה של יעל מנקודת מבט אחרת - פמיניסטית, אודות נשים במלחמה, מה שיוצר סיפור שונה מזה שהשתרש בזיכרוננו הקולקטיבי.האזנה נעימה,יותם.

בשני הפרקים הקודמים של טרילוגיית "משחקי הכס בתנ"ך",עסקנו בשני אירועים שאירעו בזמן שלטונו של אחאב: דנו בסיפור כרם נבות שבעקבותיו באה הנבואה מפי אליהו על מות אחאב וחיסול שושלת בית עמרי. האירוע השני, בפרק השני- מות אחאב נגד הארמים ברמות גלעד.בפרק זה, האחרון בטרילוגיה, אני משוחח עם ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים על הסיפור הסוער והעקוב מדם של מרד יהוא ומותה של איזבל. אם אתם בטוחים שאתם מכירים את הסיפור, כדאי לכם לחכות עד הסוף. גם הפעם נצליב מקורות, נראה שיש כמה הפתעות, והסיפור בכלל לא ברור כפי שהוא נראה במבט ראשון. בלי ועם קשר - מבטיחים שיהיה "שמח" והרבה דם יישפך, כראוי לפרק סיום של משחקי הכס שמתרחש בתנ"ך.בסיומו של הפרק, שיהיה כאמור רווי דם ואלימות, כיאה לתסריט שהתפתח בשני הפרקים הקודמים, נעלה גם שלוש חידות למחשבה. נשמח אם תענו להן בתגובות בעמוד הפרק באתר של עושים היסטוריה או בעמוד הפייסבוק של הרשת.האזנה נעימה,יותם.

משחקי הכס" הינה סידרת פנטזיה – תסריט מדומיין המבוסס על ספרים מומצאים. שהרי המציאות,קרי העולם שבו אנו חיים- שונה לחלוטין.או שמא…כבר היו דברים מעולם? כמה "עושים תנ"ך" דומה לסיפור המתרחש בווסטרוז?בסדרת פרקים זאת של "עושים תנ"ך", בהשראת הסדרה "משחקי הכס", אני משוחח עם ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים, על מלכות אחאב, איזבל ומרד יהוא- אירועים שהיו דרמטיים יותר כמעט מכל תסריט הוליוודי אפשרי - מלכים ומלכות, בתי מלוכה, כוח, שררה, פוליטיקה, בגידות, מרידות ורציחות משמשים בערבוביה בידי התסריטאי התנ"כיבפרק הזה נדון במותו של אחאב בן עמרי, כחלק מתחילת הגשמת העונש שקיבל מלך ישראל בשל פרשת כרם נבות היזרעאלי, בה דנו בפרק א'.  נשוחח גם על נוסחת הסיום הדויטרונומיסטית, האובליסק השחור והמונולית מכורח, ומה שלושת אלה יכולים ללמד אותנו על הפער האפשרי שבין התיאור בתנ"ך למציאות הההיסטורית.האזנה נעימה,יותם.

"משחקי הכס" הינה סידרת פנטזיה - תסריט מדומיין המבוסס על ספרים מומצאים. שהרי המציאות,קרי העולם שבו אנו חיים- שונה לחלוטין. או שמא...כבר היו דברים מעולם?למי שבטעות לא מכיר את משחקי הכס, נספר כי מדובר בסדרה המתרחשת בעולם עתיק ובדיוני. סיפור העלילה מורכב ממספר קווי התרחשויות פתלתלים ומלאים בהתרחשויות דרמטיות. הסדרה, אשר מבוססת באופן כללי על סדרת ספרים של הסופר ג.ר.ר.מרטין, בוחנת באמצעים קולנועיים-טלויזונים סוגיות של נאמנות, משפחה, מעמד חברתי, דת, מלחמה, חטא ועונש.אז כמה "עושים תנ"ך" דומה לסיפור המתרחש בווסטרוז? בסדרת פרקים זאת של "עושים תנך", בהשראת "משחקי הכס", אני משוחח עם ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים, על מלכות אחאב, איזבל ומרד יהוא- אירועים שהיו דרמטיים יותר כמעט מכל תסריט הוליוודי אפשרי.נשוחח על מלכים ומלכות, בתי מלוכה ואצולה הנלחמים בניהם ובתוך עצמם, סיפורים על כוח,שררה ופוליטיקה, בגידות, בריתות, רציחות ודמויות בלתי נשכחות. האם העלילה של משחקי הכס היתה יכולה להתקיים פה באזור שלנו בתקופת המקרא? או שמא הפוך- הייתכן שכותבי התסריטים שאבו רעיונות מסיפורי התנ"ך? האזנה נעימה,יותם.אנחנו גם שמחים לספר על אתר חדש של ד"ר סתוי שעלה לרשת - לפרטים על שיעורים והרצאות של בעז היכנסו: www.boaz-stavi.co.il

עוד קודם ללידתם של עשיו ויעקב אנו קוראים על הפרידה בניהם: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"ואכן לפנינו שתי דמויות שונות בתכלית- האחד חלק והשני שעיר, האחד איש תם יושב אוהלים והאחר איש ציד.כבר בטקסט התנ"כי מתחילה ביקורת קשה כלפי אדום, העם שיצא מעשיו, והדבר מחריף בספרות המדרש של חז"ל-שם עשיו הוא כבר רשע, מוצג כרוצח, אנס, נואף, כמי שאין לו אלוהים כלל...בתודעה של רובנו התקבע שאכן כך מציג המקרא את עשיו, האמנם?מדוע הפך עשיו להיות שחור משחור? האם בתנ"ך עצמו מתואר עשיו כאיש רע ומרושע?בפרק אני משוחח עם ד"ר חיים חיון ,ממכללת סמינר הקיבוצים, על דמותו של עשיו בראי יחסיו המורכבים עם יעקב אחיו התאום וכן על דמותו בספר בראשית ועל הסיבה שבתקופה מאוחרת יותר הפך לעשיו הרשע.האזנה נעימה,יותם.

כולנו מכירים את המלכים הגדולים של המקרא: שאול, דוד, שלמה, וחזקיהו, ומצד שני כמובן גם את הכהנים ואנשי הדת המפורסמים ובניהם שמואל, אלישע או אליהו.אבל מה הם יחסי הגומלין בין שני המוסדות האלו?  האם הם יכולים "להתחבר"? איך יכולה להשפיע ולהתערב הדת בקבלת ההחלטות השילטוניות?  האם המלך ואיש הדת יכולים לגור בכפיפה אחת בארמון-מקדש משותפים?בפרק זה של "עושים תנך" ניסיתי לענות על השאלות האלו יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, ושוחחנו על המתח והאיזונים שבין המונרכיה, התיאוקרטיה והמוסדות הדתיים דרך סיפורם של המלך יהואש והכהן יהוידע.האזנה נעימה,יותם.

מלכים רבים מככבים במקרא. בממלכות ישראל ויהודה שלטו מעל ל -40 מלכים כמו שאול,שלמה וה"מלך של התנ"ך" - הלא הוא דוד. במקרא מוזכרות הרבה נשים חזקות כמו דבורה, יעל, חולדה - אך הן אינן מלכות. לעומת זאת, בעולם העתיק אנו דוקא מוצאים מלכות רמות מעלה: אם רק נביט דרומה למצרים נמצא את המלכות קליאופטרה וחתשפסות וישנן עוד דוגמאות רבות...ואצלנו? האם לנו לא היתה מעולם מלכה חזקה? מלכה אם? "המלכה אליזבת הראשונה" היהודיה?בפרק זה של "עושים תנ"ך" , שוחחתי עם חוקר המקרא שחר ענבר על המלכה עתליה - מלכת יהודה אשר רבים לא זוכרים את סיפורה המרתק וניסינו לתהות על יחסו של התנ"ך למלכוּת נשים.האזנה נעימה,יותם.

שירות בתנ"ך ובכלל זה גם ברכות שהן מבחינת סוגה דומות מאוד לשירה, נחשבות לטקסטים העתיקים בתנ"ך מבחינת זמן חיבורן והן מייצגות ברוב המקרים טקסטים ומסורות קדומות יותר לחלקים הסיפוריים. בפרק המיוחד הזה,  ד"ר בעז סתוי ואנוכי דנים בשירה התנ"כית כמייצגת את אותן תפיסות עתיקות, אנו בוחנים את ההשתקפות הראשית של ישראל בשירה וכן מנסים לראות אילו רמזים, שאלות וחידות מתחבאים בין השורות של השירות הללו?פרק מיוחד שהוקלט במסגרת מפגש המאזינים השנתי של רשת עושים היסטוריה אשר היה כולו סביב נושא המוזיקה.האזנה נעימה,יותם.

בארץ ישראל קם העם היהודי, העם היהודאי, העם הישראלי, העם ה....?לאחר שדנו בישראל הקדום הארכיאולוגי ובממלכת ישראל נשוחח בפרק זה אודות "ישראל המקראי" כפי שמשתקף בתנ"ך וננסה לבחון היכן ומתי התגבשה התפיסה אודות "עם ישראל" כפי שאנו מכירים אותו כיום.בתכנית, ד"ר בעז סתוי ואנוכי מארחים פרופ' ישראל פינקלשטיין, חוקר מוביל בתום הארכיאולוגיה של הלבנט, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, בין פרסומיו הרבים של פרופסור פינקלשטיין הספרים: "ראשית ישראל ארכיאולוגיה מקרא וזיכרון היסטורי" ו- "דוד ושלמה בין מציאות היסטורית למיתוס" אשר עוררו הדים רבים בעולם המחקר וכן בציבור הכללי.האזנה נעימה,יותם.

המושג  "עם ישראל" נראה לכולנו כיום כדבר מובן מאליו. הרי הדברים לכאורה מאוד פשוטים- אנחנו זה "עם ישראל"! מה יותר ברור מזה…האמנם?בפרק זה, שני מתוך שלושה נמשיך לבחון לעומק את המושגים "עם ישראל" ו"ראשית ישראל" כיחידה תרבותית-דתית הטוענת להיסטוריה משותפת - והפעם נדון בממלכת ישראל - ממלכתם של עשרת השבטים.מיהו "עם ישראל" ההיסטורי? מה יש לארכיאולוגיה לומד בנדון? מיהו העם ומי היא ישראל? מתי נוצר העם ואיך התהווה? מה בין עם ישראל וממלכת ישראל העתיקה? ועוד...בתכנית, ד"ר בעז סתוי ואנוכי מארחים פרופ' ישראל פינקלשטיין, חוקר מוביל בתום הארכיאולוגיה של הלבנט, ראש הקתרדה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, בין פרסומיו הרבים של פרופסור פינקלשטיין הספרים: "ראשית ישראל ארכיאולוגיה מקרא וזיכרון היסטורי" ו- "דוד ושלמה בין מציאות היסטורית למיתוס" אשר עוררו הדים רבים בעולם המחקר וכן בציבור הכללי.האזנה נעימה,יותם.

הכרזת העצמאות נפתחת במילים "בארץ ישראל קם העם היהודי..." ברור לכולנו כיום, כי מדינתנו קמה על בסיס הקשר הזה שבין הארץ-לעם-ל"ישראל"-ליהדות.אנו יודעים גם לדקלם, מתוך שינה כמעט, את הכרונולוגיה הידועה- מהאבות, דרך משה ויציאת מצרים ועד כיבוש הארץ ותקופות השופטים והמלכים. לאורך רובה של הדרך הזאת שעברנו כעם מוזכר המושג "עם ישראל" כאילו כדבר מובן מאליו. הרי הדברים לכאורה מאוד פשוטים- אנחנו זה "עם ישראל"! מה יותר ברור מזה...האמנם?בשלושת הפרקים המיוחדים האלה של "עושים תנ"ך", נבחן לעומק את המושגים "עם ישראל" ו"ראשית ישראל" כיחידה תרבותית-דתית הטוענת להיסטוריה משותפת. מיהו "עם ישראל" ההיסטורי? מה יש לארכיאולוגיה לומד בנדון? מיהו העם ומי היא ישראל? מתי נוצר העם ואיך התהווה? מה בין עם ישראל וממלכת ישראל העתיקה? ועוד שאלות מעניינותבתכנית, ד"ר בעז סתוי ואנוכי מארחים פרופ' ישראל פינקלשטיין, חוקר מוביל בתום הארכיאולוגיה של הלבנט, ראש הקתרדה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באונ' ת"א, ראש המשלחת לחפירות אתר מגידו, זוכה פרס דן דוד היוקרתי לשנת 2005, בין פרסומיו הרבים של פרופ' פינקלשטיין הספרים: "ראשית ישראל ארכיאולוגיה מקרא וזיכרון היסטורי" ו- "דוד ושלמה בין מציאות היסטורית למיתוס" אשר עוררו הדים רבים בעולם המחקר וכן בציבור הכללי.האזנה נעימה,יותם.

בית המקדש- המקום אשר היה המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, הבית  שחרב פעמיים. שהיה ביתו הפיזי של האל הרוחני,את זה כולם יודעים. אבל מה בין המיתוס, למציאות והטקסט המקראי עצמו?בפרק הקודם סיפרנו על מקורות הציווי של האל לבניית בית לעצמו, על המיקום האפשרי של הבית הראשון ואולי גם השני,וכן שוחחנו על המלך דוד ועונשו בנוגע למקדש וגם על שלמה בנו אשר בנה את המקדש,כך לפי הכתוב בתנ"ך. דיברנו גם על שני הבתים -  צורת המבנה וגודלו של הבית הראשון וכן על הבית השני לאחר התמ"א 38 שביצע בו המלך הורדוס- לכדי אחד המבנים המפוארים והמרהיבים של העת העתיקה.בפרק זה, חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי, נפסע ביחד על כנפי ההיסטוריה ונכנס לבית המקדש עצמו, ונביט סביבנו כ-2500 שנה אחורה.האזנה נעימה,יותם.

בזיכרון הקולקטיבי שלנו כעם, מאמינים אדוקים, אתיאיסטים או חסידיה של מפלצת הספגטי - נתקבעו מספר תמונות, ספק היסטוריות ספק מיתולוגיות ובית המקדש הוא אחת מהן. הו, בית המקדש – המקום הקדוש ביותר בו לפי המקרא שוכן האל יהוה בקרב בני עמו - עם ישראל. בצמד פרקים אילו אני מארח את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על מה שבין המיתוס-המציאות והטקסט המקראי עצמו. אנו יודעים שהיו שני בתים והם נחרבו אבל היכן עמד בית המקדש? מה היה גודלו? מה היה בו? איך הוא היה בנוי ומה בעצם עשו שם? ואולי לא פחות חשוב -  האם הזיכרונות והמיתוסים מתאימים למציאות ההיסטורית? לטקסט התנ"כי עצמו ? האזנה נעימה,יותם.

בין גיבורי האומה המיתולוגיים שלנו ניתן למנות רבים- אברהם, יצחק, יוסף, משה, דוד ועוד ועוד...אבל אחרי כלות הכל אנחנו נקראים "עם ישראל" – עמו של יעקב. מדוע דוקא יעקב? מדוע העם שלנו לא נקרא "בני אברהם" או "צאצאי דוד בן ישי"? מה יש בו בגיבור המקראי הזה שהוא הפך לאב הנבחר של "העם הנבחר"?האם מדובר בגיבור קלאסי? האם מדובר בגיבור טראגי? אילו רמזים פיזר לנו הסופר המקראי על דמותו של יעקב, בטקסט עצמו? ומה אנו יכולים ללמוד מרמזים אילו?בפרק זה של "עושים תנ"ך" אני משוחח עם ד"ר חיים חיון ממכללת סמינר הקיבוצים על דמותו של יעקב, הוא ישראל.

בחלקו הראשון של פרק זה סיפרנו על השיפוץ אשר נעשה בבית המקדש ובספר התורה שהתגלה במהלכו. בעקבות גילוי הספר פצח המלך יאשיהו ברפורמה פולחנית, שבמהלכה הוא חיסל את מקומות הפולחן לעבודה זרה ואת מקומות הפולחן לאלוהים מחוץ לירושלים.בסוף הפרק נותרנו עם שתי שאלות: מהו הספר שהתגלה בבית המקדש? והאם יתכן שגילוי הספר והרפורמה שבאה בעקבותיו הם תוצאה של מזימה אדירה?בפרק זה ננסה ד"ר סתוי ואנוכי לקרוא את הטקסט המקראי בקפידה, ונבדוק מדוע חוקרים שונים הציעו שהספרים נכתבו על ידי אסכולות שונות, בזמנים שונים ותוך תפיסות עולם שונות על האלוהות? ננסה גם לפצח את הפרשה כולה ונחשוף מעט מהמסתורין סביב הקונספירציה הגדולה אשר הביאה ליצירת הבסיס עליהן נשענות כיום כל הדתות המאמינות באל אחד- המונותאיזם.

מי לא מכיר את אליהו הנביא? התשבי, הגלעדי, זה שפותחים עבורו ברוב רושם והדר את הדלת בליל הסדר? אליהו מצטייר בדמיוננו הקולקטיבי כדמות "סבאית", בעלת זקן לבן, דמות טובה שחוץ ממתנות, מביאה גם טוּב וחסד לעולם, פתרון מחלוקות ושלום. מעין "סנטה קלאוס" עם כיפה במקום מצנפת...האם זאת דמותו האמיתית של אליהו בטקסט המקראי? האם באמת מדובר בסבאל'ה חביב שליבו טוב ביין? או שאולי הטקסט יספר לנו על דמות שונה לגמרי...כידוע התנ"ך מלא בהפתעות ואנו ב"עושים תנ"ך" אוהבים לצאת מהמיתוס ולרדת למישור הטקסטואלי-הארצי ולבחון את הדברים מנקודת המבט הזאת.בפרק מיוחד זה של "עושים תנ"ך" אשר הוקלט בשידור חי מול קהל מועדון המאזינים, נשוחח ד"ר בעז סתוי ואנוכי על דמותו של אליהו הנביא וננסה לברר אם כדאי לנו לפתוח את הדלת לאליהו הנביא בליל הסדר הקרוב...בפרק הבא נשוב לחלקו השני של הסיפור על יאשיהו וגילוי ספר התורה.האזנה נעימה, וחג פסח שמח!יותם.

מה מקור המונותיאיזם? האמונה באל האחד- יהוה? האם ייתכן שמדובר בכלל בקונספירציה? ברעיון ממוחו הקודח של מלך יהודה? או אולי כהן גדול וסופר מבית המקדש חברו להם לקשר מתוחכם והביאו לרפורמה דתית שתשנה את תפיסת האדם את אלוהיו למשך יותר מ 2000 שנה?במקרא הוראות, ביטויים וחוקים רבים האוסרים את האמונה באלים רבים ומחייבים את האמונה באל האחד- יהוה. אברהם, אבי האומה המיתולוגי, מתואר במקורות רבים כאבי המונותיאיזם. אפילו שני הדיברות הראשונים מתייחסים לייחודיות האל ובלעדיותו. אבל מהיכן הגיעה, החלה והושרשה התפיסה מונותיאיסטית?בצמד הפרקים הבאים, ד"ר בעז סתוי ואנוכי, ננסה לפצח את הפרשה ונחשוף מעט מהמסתורין של הקונספירציה הגדולה אשר הביאה ליצירת הבסיס עליהן נשענות כיום כל הדתות המאמינות באל אחד.

כולנו מכירים את סיפור מגילת אסתר.קל, לא? רק נדמה לכם שאתם מכירים את הסיפור. למגילה יש צדדים חידתיים, אפלים וסודות לא פתורים.***היה היה מלך, ולו אישה סרבנית שאת מקומה תפסה אישה נאה ויהודיה בשם אסתר ולה דוד אמביציוזי בשם מרדכי. היה גם את המן- הוא היה רשע. הרשע ניסה להשמיד את כל היהודים אך מזימתו סוכלה ע"י אסתר היפה. הרשע נתלה ודודה של המלכה זכה בהדר ותפארת על סוס לבן...****לכאורה מדובר  בסיפור אגדת וולט דיסני קלאסית, פשוט וברור. אבל, מסתבר, כמו בדרך כלל ב"עושים תנ"ך", שהסיפור אינו פשוט כפי שהוא נראה במבט ראשון. בפרק זה אני מארח את ד"ר חיים חיון מהחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים, ובו נדבר על  הסודות, הדמויות המיסתוריות, המסכות וננסה להאיר את הצדדים האפלים של המגילה.

התנ"ך בבסיסו הינו יצירה תיאולוגית שמטרתה האדרת האל יהוה ותיאור מערכת היחסים שלו עם עמו הנבחר. האם ליצירה הזאת שעל פי חקר המקרא נאספה במשך כ 400 שנה בידי אנשי בית ראשון, חדרו גם השפעות אחרות- כגון פוליטיקה? סגירת חשבונות? גירסאות ששונו על פי צרכי המנהיגים או בכדי לקדם אג'נדה דתית או אישית? האם כבר בתנ"ך היו "חדשות שקר"- "פייקניוז"?בפרק הזה אני מארח את ד"ר בעז סתוי –דוקטור לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת ת"א ומרצה בחוג למקרא במכללת אורנים לשיחה על שלטון מנשה ורדיפה תקשורתית בימי המקרא.

לשם של כל אחד ואחת מאיתנו יש משמעות והקשר. אנו מקבלים את השם בתחילת הדרך והוא מלווה אותנו, ברוב המקרים כל חיינו. בהקשר ל"עושים תנ"ך" – עולה השאלה המתבקשת מה מקור השמות המופיעים בתנ"ך? האם אנשי קדם ייחסו משמעות כה רבה לשם כמו שהורים בני ימינו מתלבטים טרם נתינת השם לרך הנולד? האם השמות בתנ"ך באמת מייצגים אנשים אמיתיים או שמדובר בשמות בדויים?  אולי בכלל בשמות שנתן המחבר המקראי על מנת להדגיש נושאים מסויימים? ומאיפה קיבלו גיבורי התנך את שמותיהם ומה המשמעות של השמות הללו? על כך אני משוחח בפרק הזה עם חוקר המקרא שחר ענבר, חוקר המקרא.

התנ"ך הינו יצירה תיאולוגית, מטרתו הברורה היא להאדיר ולרומם את שמו של האל. אבל מי זה ה"אל" הזה? מיהו או מי הם האלוהים?ד"ר בעז סתוי – דוקטור לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מאונ' ת"א ומרצה בחוג למקרא במכללת אורנים, עימו אני משוחח על דמותו של יהוה- אלהי ישראל.בפרק השני נדבר על בני בריתו של האל, על האפשרות שיש לו בת ועל האלה שהיא גם אשתו של האלוהים. נקפוץ ונחפור באדמת מדבר סיני  ונגלה כתובות עם תוכן מדהים המגלות לנו עוד פרטים על יהוה, משפחתו ודמותו.

התנ"ך הינו יצירה תיאולוגית, מטרתו הברורה היא להאדיר ולרומם את שמו של האל. אבל מי זה ה"אל" הזה? מיהו או מי הם האלוהים? לאל מסתבר, הרבה פנים ושמות, אך האם האלים הקדומים של עם ישראל הם אותו האל בו מאמינים היהודים כיום, המאה ה 21? האם מאפייניו של האל עצמו ומאפייני האמונה בו זהים לכל אורך התנ"ך? מהו החומר המקראי שהמחקר המודרני מעריך כי הוא קדום יותר ומה ניתן ללמוד ממנו על דמותו של האל? האם ליהודים יש פנתיאון של אלים? האם האל הוא בודד או שיש לו גם אויבים אך גם עוזרים? האם לאלוהים יש משפחה ואפילו אישה?בפרק הזה אני מארח את ד"ר בעז סתוי –דוקטור לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מאונ' ת"א ומרצה בחוג למקרא במכללת אורנים, ומשוחח עימו על דמותו של יהוה- אלהי ישראל.