שר הביטחון (בינתיים) יואב גלנט הצליח להפוך לסדין אדום שמקפיץ את הפיוזים בבית משפחת נתניהו. ראש הממשלה ניסה לפטרו, פעמיים, ללא הצלחה. בינתיים, הוא מטפס גבוה במדדי אמון הציבור, וממשיך לנהל את המערכה בדרום ובצפון ביד בוטחת. אפילו היבוא של גדעון סער לתוך הממשלה לא הצליח לערער את מעמדו. האם האיש החיוור שנשרך אחרי כחלון ונתניהו הפך למנהיג פוליטי של ממש, מה הצעדים הבאים שלו וכיצד הוא מתכוון להלחם על האינטרסים של המדינה מול קומבינות פוליטיות מסוכנות? ד"ר גייל טלשיר עם הפסיכופוליטיקה של אחד האנשים הכי מתרתקים בזירה כיום

פרק מיוחד לכבוד World humanitarian day: שיחה עם שלושה ארגוני סיוע בינלאומי שב-7 באוקטובר עשו פניית פרסה מהמשימות הבינלאומיות - והתייצבו בקהילות שנעקרו מבתיהן. מאז, מתנדבים ואנשי מקצוע מנוסים שראו את האסונות הכבדים ביותר ברחבי תבל, לא עזבו את הישראלים חוו טראומה קשה. פרק בשיתוף "סיד ישראל"

על רקע ההמתנה מורטת העצבים לתגובה האירנית, בני סבטי, מומחה לאירן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, קורא לא לאפשר לאירנים להיות חלק מהמו"מ לשחרור החטופים, מציע להמשיך בחיסולים בטהראן ומסביר כי העם האירני זקוק להנהגה שתפיל את המשטר הרצחני. פרק מיוחד שהוקלט בלייב ברשת X

במוסד שורש, גוף המחקר העצמאי בהובלתו של הפרופ' דן בן דוד, מזהים כבר שנים ארוכות את המגמות המטרידות שמאיימות על המשק הישראלי - ומצביעים על האלמנטים ההכרחיים להמשך קיומו של משק מפותח. החרדים הם חלק מהעניין, כמובן. הפרופ' איל קמחי, סגן נשיא מכון שורש ואיש אוניברסיטת תל אביב, מתריע על הקושי בהשבת ישראלים איכותיים שעוזבים את הארץ בגלל ההפיכה המשטרית ומלחמת "חרבות ברזל", קורא להשקיע במערכת החינוך שרמתו מדרדרת ומצביע על הפערים הגדולים במערכת החינוך. "מי שיש לו יכולת וכסף, יוכל להסתדר גם בלי מערכת החינוך", אומר פרופ' קמחי. "האחרים לא. אנשים שלמדו במרכז הארץ יצליחו יותר במקום העבודה שלהם". *מוסד שורש מספק ניתוחים מבוססי עובדות – הנחוצים לראייה אסטרטגית ולקביעת מדיניות ברמה הלאומית – למקבלי ההחלטות המובילים ולציבור הרחב, במטרה לסייע בהנעת המדינה לתוואי ארוך טווח בר-קיימא, המעלה את רמת החיים בישראל ומקטין את הפערים בה.

נתניהו הוא אשף התרגילים הפוליטיים, אמן זריקת האחריות למרחקים ארוכים וליריבים תמימים. אחרי אינספור שנים של שטיקים, טריקים, שקרים וספינים - האם הוא יצליח להציל את עצמו גם מה-7 באוקטובר? ד"ר גייל טלשיר חוזרת ל"הבריקדה" עם ניתוח מעמיק של הפסיכופוליטיקה של נתניהו, ועם מסלולי ההחלצות האפשריים

דו"ח חדש של ד"ר עינב לוי ומכון מיתווים שנערך עבור סיד ישראל חושף את הטעויות האסטרטגיות הישראליות בכל הנוגע למתן הסיוע ההומניטארי לאזרחים ברצועת עזה. הדו"ח קובע כי ישראל לא רק צריכה לסייע לעזתים - אלא שהיא חייבת לסייע. לא בגלל הפלסטינים, אלא בעיקר בגלל האינטרסים המדיניים והביטחוניים שלה עצמה, ובראשם הרצון לנצח את האויב. מנכ"לית סיד ישראל, אילת לוין קרפ, וד"ר עינב לוי, ראש בית הספר הישראלי לסיוע הומניטארי וראש מסלול לחץ, טראומה וחוסן בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי, מדברים על הדו"ח, ומגלים מדוע הצמרת הישראלית בורחת מעיסוק באחד הנושאים הכי חשובים במלחמת ההשפעה והתודעה של ישראל ברחבי העולם. לינק לדו"ח המלא https://www.sid-israel.org/humanitariandoc

ישראל שוקעת בבוץ העזתי, מסתבכת בלבנון ומאבדת את כוח ההרתעה שלה. נתניהו מסרב לדבר על היום שאחרי, ותוקע את ישראל במערת חושך - בלי תקווה ובלי להעניק לאזרחי ישראל אופק כלשהו. אבל, נורמליזציה עם סעודיה והתנעת הברית האזורית שתעניק ביטחון לישראל, עשויה להוציא את ישראל מהבוץ. איך עושים את זה? הפרק המיוחד הזה הוקלט בצוותא בתל אביב ב-10 ביולי 2024, מול קהל. השתתפו בו ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, תא"ל (במיל') אודי דקל (המכון למחקרי ביטחון לאומי), הפרשנית הבכירה סמדר פרי, ד"ר מיכל יערי (האוניברסיטה העברית), פרופ' איתן שמיר (מרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן), האלוף (במיל') ישראל זיו, ליאן פולאק דוד, רות וסרמן ופרופ' ערן הלפרן. דיון עומק מרתק על עתידנו במרחב. תודה לקרן קונראד אדנאוור ולצוותא. באירוע היו גם רגעים ספונטניים שכללו התפרצות מצד אחד המשתתפים בקהל. לא ערכתי את הקטע ולא מחקתי אותו.

יוסי יהושוע הוא אחד הפרשנים הצבאיים הבולטים כיום בתקשורת הישראלית. במשך שנים הוא התריע מפני התחמשות חיזבאללה והסכנות שנשקפות לעורף הישראלי, נאבק כדי לשלב תלמידי פריפריה ביחידות העלית של המודיעין, ומלווה, מאז השבעה באוקטובר, מאות פצועים שנלחמו בעזה. "ישראל יכולה לשרוד אם תחזק את הברית עם ארה"ב. זה הדבר הכי חשוב", הוא אומר. "החרדים הם בעיה, אבל הם לא הבעיה היחידה של צה"ל. כל הצמרת הצבאית והמדינית צריכה ללכת"

ליאור שמחה עומד בראש תנועת הקיבוצים בחודשיים האחרונים, והוא מאמין שהתנועה שלו תחזור לשגשג. "מה שקורה בצפון זו קטסטרופה", הוא אומר. "לא כולם חייבים לחזור, אבל אני בטוח שיגיעו אנשים חדשים". שמחה לא בטוח שנתניהו יכול לדרוך בקיבוצים, תומך במפלגת העבודה, ומבטיח גיוס מסיבי בבחירות הבאות כדי "להחליף את הממשלה הגרועה ביותר שהיתה כאן". האם הקיבוצים חוזרים לזירה הפוליטית? "נהיה שם", הוא אומר

המפכ"ל לשעבר מדבר על הרס המשטרה, על הימין הקיצוני, על הרשות הפלסטינית ועל תפקיד שב"כ בהגנה על הדמוקרטיה. ומה הוא חושב על הצטרפות לחיים הפוליטיים?

בראיון בלעדי ל"הבריקדה", המפכ"ל לשעבר מבקר את הפעולה בעזה ללא אסטרטגיה, קורא לחקור שוחד אפשרי של בכירי הדרג המדיני בידי קטאר, מתריע מפני יישוב עזה, קורא לא לפרק את הרשות הפלסטינית ומבהיר כי ישראל לא מוטטה את שלטון חמאס. וכל זה רק בפרק הראשון מתוך 2

שר התקשורת לשעבר, והאיש שמנע את הקמת ממשלת גנץ בסבב הבחירות השלישי של 2020, משרת במילואים מאז השבעה באוקטובר, אבל רוקע ברגליים בצידי המגרש הפוליטי. בחלק מן הסקרים מפלגה בראשותו (מפלגת המילואימניקים) עשויה להביא מספר חד ספרתי של מנדטים, אבל הנדל לא פוסל שום תסריט פוליטי. בינתיים, הוא מספר על החוויות מעזה עם אנשי המילואים, מדבר על בני משפחתו שהצביעו לאיתמר בן גביר, מסרב להכתיר את יוסי כהן כראש ממשלה, ולא מתרגש מגדעון סער ואיילת שקד. האם הנדל יהיה חלק מהגלקטיקו הימני החדש?

איתמר בן גביר הוא אחת הדמויות הכי מרתקות בפוליטיקה הישראלית. מהתהומות העמוקים שמתחת לסף אחוז החסימה, הצליח בן גביר להפוך להפתעת הבחירות האחרונות, להתמנות לשר לביטחון לאומי ולריב עם כולם. מאז - ממשיך לנסוק. למרות המחדל האיום של ה-7 באוקטובר, בן גביר מצליח למשוך (בסקרים) עוד בוחרים שמתלהבים מהשר שלא רואה אף אחד ממטר, ומבטיח לגרש את הערבים למקום אחר. את האסטרטגיה הפוליטית של בן גביר מוביל נבו כהן, והוא הגיע לבריקדה כדי לדבר על הציוצים, האיומים על נתניהו, הריב עם ביידן, ההפגנות, המשטרה והפשע המשתולל. ניסיתי להבין מה איתמר בן גביר רוצה, ואיך נבו כהן מתכוון להשיג את זה עבורו. לא היה דרדל'ה

מאיר קראוס (מכון הרטמן) מפרסם ספר חדש על הסכנה שעומדת בפני היהדות לנוכח התגברות העיסוק בהר הבית ובקורבנות, ומזהיר מפני המשיחיים שמתרבים והופכים לכוח שמשפיע בחדר מקבלי ההחלטות. האם אפשר להנצל מסכנה זו, ואיך זה קשור לשלום עם סעודיה? למאיר קראוס יש תשובה די ברורה מה צריך לעשות

פרק מיוחד של הבריקדה: ראיון עם הפילנתרופ הישראלי-אמריקני יוסי הולנדר, על הכסף הגדול שנשפך בארה"ב כדי לחסל את ישראל. פרק 1 מתוך 2

אחד הפוליטיקאים הכי מעניינים בזירה מספר על הפרידה מבני גנץ, מתחייב לא לחזור לממשלה כדי להציל את נתניהו, משרטט את המפה שתוביל להקמת מבנה פוליטי ימני ממלכתי חדש שירכיב את הממשלה הבאה, מתריע כי סמוטריץ' ובן גביר יחסלו את ההתנחלויות, ומפתיע בתשובה לשאלה האם הוא יהיה ראש ממשלה. וגם: על נתניהו, מדינה פלסטינית, ההפיכה המשטרית, ההצעה של יריב לוין והאופציה שמחכה לו בבית

השר לשעבר, וכיום יו"ר רפא"ל, ד"ר יובל שטייניץ, פרסם ספר מדע בדיוני בו הוא מתריע על הקלות שבה העולם עשוי להביא את עצמו להשמדה עצמית. כמי שהיה במשך שנים במוקדים הכי רגישים של הביטחון הלאומי הישראלי, שטייניץ חרד לעתיד האנושות, חושש מהדהירה של הטכנולוגיה קדימה (כולל של הבינה המלאכותית), לא חושב שישראל מייצרת כלים (חדשים) שישמידו את המדינה ומרוצה מאוד שפרש מהפוליטיקה

ספי רכלבסקי הוא מאין נביא זעם חילוני-ליברלי, סוג של חוזה עתידות שחזונו היה פחות קודר מן המציאות שנולדה ב-2023. באחת השנים הכי דרמטיות לחברה הישראלית, רכלבסקי מוציא מחדש את "חמורו של משיח", הספר שהפך לרב מכר וטלטל לפני 20 שנה את המדינה. עם תוספות, תובנות, אזהרות וגם חלקים אופטימיים - רכלבסקי רוצה ללמד את הישראלים על מקורות החושך המשיחי. אירחתי את ספי כלבסקי לשיחה בשבתרבות בכפר ויתקין. היה מרתק, מחכים ומטריד. חובת האזנה

הוא לא מדבר הרבה, ומתראיין אפילו פחות. אבל חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום וחדשנות, בנו של נשיא המדינה לשעבר (שנולד לפני 100 שנה בדיוק), מגביר לחץ נגד ההפיכה השלטונית, מפקפק בדאגה של נתניהו לעתיד המדינה, קורא לשים רסן על פיותיהם של כמה פוליטיקאים וגאה בחבריו הטייסים שהודיעו כי לא ישרתו דיקטטורה. ראיון מיוחד ליום כיפור 2023

שלושים שנה אחרי שנחתמו, הסכמי אוסלו הפכו, שוב, לנושא החם ביותר בשיח הציבורי הישראלי של השבועיים האחרונים. כצפוי, גם הסוגיה הזו הפכה לכלי להתנגחויות בין תומכי ההפיכה המשטרית ובין מתנגדיה הדמוקרטים. גידי גרינשטיין, מי שהיה מזכיר שיחות השלום בקמפ דיוויד תחת ראש הממשלה אהוד ברק, מפרסם ספר חדש הסוקר את המשאים ומתנים בין ישראל ובין הפלסטינים, חושף סודות מחדר המו"מ ומאיר את כל הסוגיות הרגישות שמנעו, עד כה, את פרוץ השלום. ולמרות הכשלונות, איכשהו, גרינשטיין אופטימי

בערב ראש השנה, צריך לדבר על מחוללי ההרס והחורבן הלאומי והחברתי שהתרחש כאן תוך 9 חודשים. יריב לוין, על הנייר שר המשפטים, אך בפועל המנוע שדוחף את הדי 9 שהורס כל מה שנבנה כאן בעמל רב מאז 1948 - הוא אחד האנשים הכי משפיעים על השנה שעברה עלינו לרעה. ואין לו שום כוונה לעצור - יהיה המחיר אשר יהיה. ד"ר גייל טל שיר, האונ' העברית, מכירה את לוין עוד מבית הספר בו למדו בירושלים. את מה שהיא זוכרת היא מגלה בפרק הזה, ועוד כמה דברים שכדאי לדעת על אחד הפוליטיקאים האטומים והעקשנים שפועלים במדינה. פרק רביעי בסדרה שבוחנת לעומק את האנשים ואת הגופים שמנענעים את ההפיכה המשטרית ואת יסודותיה של המדינה

הפרופ' דן בן דוד מחפש נקודות אור, ומוצא תסריט אחד שיאפשר לישראל לא להפוך למדינה מפגרת, מדינת עולם שלישי: חינוך, חינוך, חינוך. אבל התוכנית הזו, שהיא אופטימית (מדי), מצריכה פעולה אקטיבית מיידית מצד המחנה הליברלי, כפיה של לימודים, פגיעה בתקצוב לחרדים ועוד כמה תופינים ללא התכנות פוליטית. "הזמן אוזל", אומר פרופ' בן דוד, ומסביר מדוע הליברלים והדמוקרטים הם אלה שבזכותם ישראל מקיימת

אחרי שהרימו את המנגון שמתפעל את המחאה הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל, אנשי כוח קפלן נערכים לבחירות המקומיות ברחבי המדינה. השלטון המקומי, כמו כל מוסד עצמאי בישראל, הפך למטרה עבור אנשי השלטון המרכזי, שתוקפים כל מה שזז, ואנשי המחאה לא מתכוונים לפספס הזדמנות כדי לחזק את המנהיגים הליברלים ברחבי הארץ. צוריאל שרון, שותף מייסד של חברת דיירקט פולס, מייעץ יחד עם שלמה פילבר לאינספור מועמדים ברשויות המקומיות, עורך סקרים בעשרות רשויות וקובע: למחאה לא תהיה השפעה על הבחירות המקומיות, אנשים בוחרים לפי הנושאים המקומיים שחשובים להם. מבט ראשון לקרב שיטלטל את המערכת הפוליטית בחודשים הקרובים

פרק בונוס: עשיתי מנוי לצ'אט ג'י פי טי, ויצאתי לשוחח על ועם דוד בן גוריון על כמה מהנושאים החמים של הפרק בפוליטיקה הישראלית. אחרי שעות של דיאלוג, חידודים ותיקונים, עדיין לא הבנתי למה אין לישראל חוקה. תהנו

איש הימין שכיהן כשר התקשורת בממשלת השינוי וניסה להוביל שיח ממלכתי בתוך הימין, חוזר אחרי הפסקה קצרה לשחק על המגרש הפוליטי. לא, הוא לא מקים מפלגה, אך לטענתו, הוא מזהה דרישה למפלגת ימין שתהווה אלטרנטיבה לטירוף שמשתולל כיום בממשלה ובליכוד. למרות זאת, גם היום - הוא היה יושב עם נתניהו באותה הממשלה - כדי להציל את ישראל, ומאמין שיש בליכוד אנשים רציניים שאפשר לדבר איתם. ומי יוביל את הימין החדש חדש?

מחקר חדש של אוניברסיטת אסקס מגלה את האמת על המפלגה שפעם ייצגה את הימין הישראלי המתון. באמצעות 17 פרמטרים שונים, בחנו החוקרים במחלקה למדעי המדינה, ובהם ד"ר רועי צור, את קווי המתאר של המפלגות הישראליות. התוצאות מטרידות, אולי אפילו מחרידות, אבל הן מסבירות היטב את התהליכים שמדינת ישראל עוברת בימים אלה. מבט נוסף על ההקצנה הפוליטית בישראל 2023

לעתים, למרות שהכל מוכר וידוע, צריך לחזור אחורה בזמן, לרגע הראשון. לנשימה הראשונה. כך הוא הנאום של יריב לוין בינואר 2023: הנשימה הראשונה של ההפיכה האנטי דמוקרטית בישראל. צריך להאזין בנחת (או בחרדה) לדקות הקשות האלה כדי להבין את גודל האסון, את גודל הקנוניה שנרקמה נגד מדינת ישראל. הארכיון מדבר, והוא לא משקר

בשעה שמנהיגי ישראל דוחפים אותנו לתוך תהום, אמוץ עשהאל חופר בהיסטוריה של העם היהודי, ומשרטט את המחדלים הרבים של מנהיגי העם לאורך ההיסטוריה, מסביר מדוע ישראל ויהודה היו שתי ממלכות שונות שלא הצליחו להתחבר, נזכר בחורבן, ומגלה למה לא רצה משה רבנו שנהיה מעצמה. שלמה המלך, אגב, לא הקשיב לו. צלילה מרתקת במרחבי הזמן היהודי ממשה רבנו ועד בנימין מלכנו, עם אזכורים בלתי נמנעים של החורבן וסיום אופטימי לגמרי

נתניהו ושותפיו המופקרים מפרקים את המדינה לחתיכות. איומים ביטחוניים מרחפים מעל ישראל, הצבא מתפרק, והאליטה הרפואית, המדעית, התרבותית, הטכנולוגית והאקדמית מחפשת איך לברוח מפה. נתניהו אחראי ואשם לכל הרע הזה, אבל דווקא עכשיו -המחנה הדמוקרטי חייב להיות עם הידיים על ההגה. ט' באב היה קשה מנשוא, כי המדינה כבר מחולקת, וכדי לאחד אותה, או לנסות לאחד אותה, חייבים ממשלת אחדות. זו שעת חירום. עם רונן צור

"אם תרצו" הפכו בשנים האחרונות לכוח פוליטי וציבורי עם השפעה לא מבוטלת. הרבה כסף מתדלק את המכונה המתוחכמת של ארז תדמור ורונן שובל, שמספרת לישראלים כי את המדינה מנהל "דיפ סטייט" שלא מאפשר לנבחרים למשול. ד"ר גייל טלשיר, האונ' העברית, מפרקת לחתיכות את הארגון שנמצא בחזית הלחץ על בנימין נתניהו והימין, ופועל כדי להחדיר רעיונות ימנו שמרניים קונספירטיביים לראשם של אזרחי המדינה. פרק חובה, במסע להבנת המנגנון הפוליטי רב הזרועות שפועל כדי להחריב את הדמוקרטיה הישראלית

יותר ויותר קבוצות חשיבה פועלות בשקט מאחורי הקלעים בניסיון לגבש תוכנית להפרדות פנים יהודית: הליברלים רוצים להתנתק מתוכמי הדיקטטורה שמבשל בנימין נתניהו, והם מחפשים דרכים כיצד לעשות זאת. אנשי אקדמיה, תרבות, כלכלה, צבא ובעלי הון לא מהססים לתכנן את העתיד החדש על רקע הניצחון הדמוגרפי המתקרב של המחנה השמרני והחוקים האנטי דמוקרטיים שנציגיו בכנסת רוצה לחוקק. האם זה אפשרי ומה המחירים? נציגים משתי קבוצות חשיבה שונות מנסים לענות

תל אביב היא המעוז החילוני העוצמתי ביותר במדינת ישראל. כוחות דתיים שונים שמו להם למטרה לפגוע בחילוניות הזו, וגופים ממומנים היטב מנסים לכבוש יותר ויותר אזורים בעיר הליברלית שעומדת איתן מול ניסיונות ההפיכה השלטונית. ראובן לדיאנסקי, סגן ראש עיריית תל אביב עד לא מכבר, ממפה את המהלכים שאמורים להדיר שינה מעיניו של כל תל אביבי, ובעיקר מעיניו של כל הורה חילוני. אה, ויש לזה גם קשר, כמובן, להפיכה השלטונית ולהרבה מאוד כסף שחולק בממשלה

רחובות פריז שוב בוערים בעקבות אירוע טרגי שנגמר במותו של צעיר מוסלמי. אלפים נעצרו, עשרות אלפי שוטרים גויסו והימין הלאומני מנצל את המצב הרגיש כדי לקרוא להטלת מגבלות על האזרחים. האם מקרון יצליח להרגיע את הרוחות, ומה עומד מאחורי התסיסה החברתית הגוברת בצרפת, שפתחה את שעריה בפני מיליוני מהגרים, אך לא הצליחה לשלבם בחיים הנורמטיביים. על איסלם, מדינה חילונית, תסכול, יוקר מחיה ומשבר חברתי שעשוי להשפיע על אירופה כולה. ספייס מיוחד שהוקלט בלייב בטוויטר ב-1 ביולי עם המומחה לצרפת, דניאל בן סימון

פרק מיוחד: המומחה לרוסיה, יאיר נבות, מנתח בהרחבה את ההתפתחויות ברוסיה, כולל את דמותו של האוליגרך יבגני פריגוז'ין שמוביל את ניסיון ההפיכה נגד ולדימיר פוטין. השיחה הוקלטה בספייס בטוויטר ביום שבת בבוקר, 24.6.2023

עו"ד יניב כהן עומד בראש מכון תכלית למדיניות ישראלית, מכון חדש יחסית, שהציב בראש משימותיו את הניסיון לתווך בין הממשלה לאופוזיציה, לגבש מתווה חקיקה שפוי ולמנוע את חורבן הבית השלישי. עו"ד כהן שירת בשב"כ, הקים את מכון תכלית מתוך מטרה לסייע למקבלי ההחלטות להימנע מפיצוץ פנים ישראלי, ולמצוא פתרונות לכמה מן הבעיות הכי סבוכות שמטלטלות את קיומנו כאן. בראיון ל"הבריקדה", מספר כהן על התיווך מאחורי הקלעים בבית הנשיא (ולא רק), על חוסר האמון העמוק, על ארוחות ההתקרבות בין הצדדים במו"מ, על המתח הרב, על המרצים המיוחדים שהובאו כדי לגשר על החששות, על החבל שנתן נתניהו לנציגיו ועל הצורך להמשך בשיחות. "לצערי יש כאלה שמוכנים להקריב המדינה על מזבח האידאולוגיה. מזל שהם לא היו בחדר"

איתי בן חורין נחשב לאחד היועצים האסטרטגיים המוכרים בשוק הרווי כל כך ביועצים מכל הסוגים ומכל המינים. הוא ושותפתו, טל אלכסנדרוביץ, היו מעורבים בקמפיין של בני גנץ כשהוא נכנס לפוליטיקה, ניסו להפוך את רון חולדאי למועמד רציני לראשות הממשלה ומייעצים לגופים, לארגונים ולאנשי עסקים. בן חורין מעורב במאבק להצלת הדמוקרטיה הישראלית, והוא מאמין שאפשר לנהל כמעט כל משבר, ואם צריך - גם לפטר לקוח

ד"ר אביעד בקשי הוא האבא הרוחני של ההפיכה המשטרית ושל הדיקטטוריזציה בישראל. הוא מעמודי התווך של קהלת, מנאמני הלאומיות היהודית והמשיחיות המודרנית. מינוי שופטים פוליטיים הוא לגמרי בסדר מבחינתו של ד"ר בקשי, שעיצב ספרי לימוד ללא תוכן דמוקרטי ראוי עבור ילדינו, ומסייע ליריב לוין לחרב את הדמוקרטיה הישראלית. ד"ר גייל טלשיר מנתחת את אופיו של האיש שהפך לאחד המנועים החזקים שדוחפים ל"רפורמה"

ד"ר מייקל אורן היה שגריר ישראל בארה"ב, סגן שר בממשלה וחבר כנסת. הוא היסטוריון, פרסם בעבר כמה ספרים וכעת הוא מנסה להכין רשימה של דרישות שתאפשר לישראל לשרוד עד יום הולדתה ה-100. בשורה התחתונה: המנהיגות הישראלית תהיה חייבת לקבל החלטות קשות. בכל הזירות

מוטי קריסטל הוא מומחה למו"מ. הזיהוי הפוליטי שלו ברור: הוא בצד הליברלי. נאבק למען הדמוקרטיה. לעתים, כשפונים אליו, הוא מסייע במו"מ שמתנהל בבית הנשיא. עד לפני כמה ימים, הוא חשב שצריך לפוצץ את השיחות, להפסיק אותן לאלתר. כעת, הוא חושב אחרת - ויש לו גם רשימה של טיעונים הגיוניים. קריסטל לוקח אותנו למשא בין סודות המשא ומתן הקשוח שמתנהל בבית הנשיא, מעלה את הדילמות שמתעוררות לפחות פעם ביום, ומסביר מה הכללים הבסיסיים לניהול מו"מ מוצלח. ויש לו גם כמה מילים טובות לומר על כמה אנשים

ממשלות ישראל איבדו שליטה: על הכבישים, על הדרום, על הצפון, על ארגוני הפשע. על האלימות המשתוללת. הן איבדו את המשילות. תנועת "השומר החדש" נכנסה למקומות שבהם מדינת ישראל התאיידה ואיבדה חשק לתפקד בנחישות ובעוצמה. עשרות אלפי מתנדביה מצילים את החקלאות ואת החקלאים הישראלים מפני פושעים חסרי רחמים, נלחמים בדורשי הפרוטקשן ורואים את מדינתם מדרדרת לתהומות של אלימות, גניבות, הצתות וסחיטות באיומים. יואל זילברמן הצליח לגייס 120 אלף מתנדבים שמעניקים מידי יום מנת חמצן לחקלאים ולעובדי האדמה במאבק ההשרדות שלהם. בדרך, הוא רואה את תמונת המצב האמיתית של ביטחון הפנים. דו"ח מיוחד, עם אזהרה חמורה בפנים לקראת שומר חומות 2. חובה להאזין. פרק ראשון בסדרת "מחזירים את המשילות"

היא כבר לא יו"ר מרצ (למרות שאף אחד לא יודע לומר מי כן), היא עדיין שמאלנית, היא לא חושבת שצריך לדבר עם נתניהו בבית הנשיא ולא מוצאת יותר מדי זמן לחשבון נפש על הקו שהשמאל הלך בו במשך עשורים. עשורים שבהם איבד חלקים גדולים בעם, שהלכו למרכז ולימין - ונטשו את רוח אוסלו. כשהזכרתי לה את השמאל המתאבד - היא שלפה סכין ארוכה, והתלוננה שלא שוחטים אותי מספיק בשמאל. זהבה גלאון מאמינה שאין למרצ מה לרוץ יותר לבד, שכל מפלגות השמאל צריכות להתאחד. והיא חושבת שהכיבוש עדיין צריך להיות נושא מרכזי באג'נדה של ה"שמאל". ולא תאמינו, היא ממש לא חושבת שצריך להחליף את העם - ולכן היא אופטימית

כשלוש שנים לאחר רצח יצחק רבין, פרסם ספי רכלבסקי מסמך מדיר שינה על ההדרדרות הצפויה של מדינת ישראל והקנוניה הזדונית של הכוחות הדתיים והמשיחיים נגד ישראל הציונית ואזרחיה הליברלים והחילונים. השנים חלפו - ואם ישנתם עד עכשיו, אז הגיע הזמן להתעורר. כי הקנוניה בעיצומה - והחורבניסטים לא מתכוונים לעצור. שיחה מטלטלת עם האיש שהתריע בקולי קולות, וחוזר כדי להשמיע קול חזק וברור מפני הסכנות של הכוחנות הימנו שמרנית שהשתלטה על המדינה ומנסה לחרב אותה עד היסוד. אגב, בסופו של דבר, רכלבסקי דווקא אופטימי, והוא מסביר למה

תא"ל אמיר אביבי שימש כראש לשכת הרמכט"ל ושירת במגוון תפקידים מרכזיים נוספים לאורך השנים. כשפרש, הקים את תנועת הביטחוניסטים, בה חברים קצינים רבים במילואים. הם מופיעים בתקשורת, מנתחים את המצב המדיני והביטחוני, ונותנים קונטרה לראשים המדברים שטופחו במכוני המחקר הוותיקים. בספרו החדש, "לא נשוב אחור - כיצד נבטיח את ביטחון ישראל לדורות" (הוצאת סלע מאיר), מציע תא"ל (במיל') אביבי לפתוח בדיאלוג חדש עם ארה"ב, לא להתלעם מהמעצמות האחרות, להלחם בדלגיטימציה נגד ישראל ולהבטיח את ביטחונה על ידי קביעת גבולותיה המזרחיים

כשהערים המעורבות בערו במבצע שומר החומות, הפרופ' יוסף משהראוי מאוניברסיטת תל אביב ארגן קבוצות של הדברות יהודית-ערבית. כשהאזרחים הערבים סירבו ללכת להצביע, הוא קרא להם להשתתף בבחירות ולהשפיע. בתום עוד סבב אלים בעזה, הפרופ' משהראוי מתוסכל ופסימי, וסבור שהישראלים מוציאים בעזה את כל התסכולים שלהם: פוליטיים, צבאיים, מדיניים, כלכליים. בכל פעם שרע ליהודים, הם חובטים בעזה ושופכים דם. לא נעים לשמוע, אבל צריך

במשך שנים, רונן צור נחשב לאחד היועצים האסטרטגיים הלוחמניים בשוק. הוא עבד עם מועמדים לראשות ממשלה (בני גנץ), ניהל מאבקים ציבוריים מתוחכמים ולעתים מלוכלכים, הכניס את הידיים לבוץ עבור לקוחותיו ונחשב באופן כללי ליועץ שלא רואה בעיניים. כעת, הוא מסיר את הכפפות בפומבי, מקים תנועה ציבורית (לא מפלגה, הוא מדגיש) כדי לתת קונטרה למכונת השקרים שמשרתת את בנימין נתניהו, מכנה את השיטות של תומכי נתניהו "טרור", ומוכן לקצת מכות ברחובות. על הדרך, הוא מודיע שהוא לא מתכוון לייעץ יותר לפוליטיקאים, וגם לא לעזור להם. דמוקרט ליברל, איש שמאל - אבל לא לפלף

ההחלטות שקיבל ראש הממשלה נתניהו בחודשים האחרונים מעוררים סימני שאלה לגבי כשירותו ולגבי הרציונאליות שמפעילה אותו. ד"ר גייל טלשיר מהמחלקה למדעי המדינה באוניבריסטה העברית, מנתחת את ההתנהגות של ראש הממשלה, משווה אותו לויקטור אורבן, בוחנת את הנקודה שבה הוא שינה את התנהגותו ומביטה קדימה

אחרי חזרתו ללשכת ראש הממשלה, וחודשים ספורים לאחר השבעתו של ברק אובמה לנשיא ארה"ב, הציג בנימין נתניהו בפני הציבור הישראלי והעולם את קווי המדיניות שבהם הוא האמין בסוגיה הפלסטינית. בנאום באוניברסיטה השמרנית, בר אילן, אמר יושב ראש הליכוד כי הוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית. עם הנאום הזה, הוא ניסה לבנות גשר לבית הלבן ואל ליבו של ברק אובמה. הגשר אומנם הונח, אולם ככל שעבר הזמן, אובמה נאטם והבין כי נתניהו מורח זמן ובעיקר משחק משחקים פוליטיים שמטרתם קפאון מדיני. ובכל זאת, נאום בר אילן היה אחד הרגעים הפוליטיים המרתקים בשנותיו הארוכות של נתניהו בלשכת ראש הממשלה. הארכיון מדבר

לפני שבע שנים בדיוק, סגן הרמטכ"ל, יאיר גולן, עלה לנאום בטקס יום השואה, כשבידו דף נייר ועליו השוואה מטלטלת בין גרמניה הנאצית ומדינת ישראל. מדינת ישראל סערה, הקריירה הצבאית של גולן נקטעה, וישראל, כפי שחזה, דהרה לשנים של סחרחורת פנימית, ערכית ומוסרית שהובילה, בסופו של דבר, לניסיון ההפיכה המשטרית של נתניהו-לוין-רוטמן. חזרתי עם גולן, כעת גם ח"כ וסגן שרה בדימוס, אל הימים שהובילו לנאומו, ואל הטעויות של השמאל הישראלי לאורך השנים וביקשתי ממנו להביט שבע שנים קדימה

מעטים הם הנאומים הנשיאותיים שמותירים רושם כה עז כמו נאומו של הנשיא ראובן ריבלין, בקיץ 2016, במרכז הבינתחומי בהרצליה. הנאום, שזכה לכינוי "נאום ארבעת השבטים", קרא להתעוררות בחברה הישראלית ולהתמודדות עם האתגרים והמשברים הצפויים על רקע העומס הרב המוטל על גבו של מעמד הביניים, העובד והמשרת. ריבלין הזהיר מפני המצב הקיים וקרא לשנות אותו בהקדם. 7 שנים אחרי, בעיצומו של משבר קיומי ממשי של הדו קיום הפנים יהודי, חובה להקשיב מחדש לדבריו של ריבלין ולהרהר בהם שוב ושוב. הבריקדה מציג: הארכיון מדבר - נאום ארבעת השבטים המלא והמקורי של הנשיא ראובן ריבלין

שר הפנים לשעבר, אופיר פינס, סבור כי החברה הישראלית לא תוכל להמשיך ולהתקיים כמקשה אחת בבלוק גיאוגרפי אחד. פינס גיבש תוכנית לחלוקת ישראל לאזורים, שבראשם יעמדו מושלים, והם יהוו משקל נגד לשלטון המרכזי. קבוצה קבוצה לעצמה, על פי תפיסותיה ואופי חייה, עם צבא אחד ובית משפט עליון אחד. "חייבים חוקה, אבל זה לא יקרה עכשיו, לכן צריך לחלק את הארץ לאזורים. מי שיגור באזור מדינת תל אביב יצטרך לשלם יותר כדי להחזיק את האזורים החלשים יותר. זה הדיל. בתמורה, נקבל אפשרות לחיות את חיינו על פי דרכנו". ישראל חוגגת 75 שנות עצמאות, ומחפשת את דרכה

הפרופ' יובל אלבשן חנה במשך עשרות שנים במחנה השמאלי-ליברלי. הרפורמה המשפטית של לוין-נתניהו-רוטמן זרקה אותו לתוך מערבולת של עמדות מורכבות, ודחף אותו לפעול תוך כדי מאמץ עילאי, בניסיון למצוא פשרה שתוריד את כל הצדדים מהעצים ותמנע את התפרקותה של מדינת ישראל. במתווה שגיבש יחד עם שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, ניסה אלבשן לקחת את הרפורמה צעד קדימה-שניים אחורה, ובעיקר להרגיע את הרוחות ולתקן את שדורש תיקון. אבל המחנה שלו דחה את המתווה על הסף, מוחאים חשדו כי מדובר במלכודת, האשימו את אלבשן בהתקרנפות וחיבור ללוין, ומאז - אלבשן מסתובב מדוכדך, כמעט בדכאון, בגלל החששות הכבדים שלו שישראל תדרדר למלחמת אזרחים הרסנית

כמו תמיד כשהם נתקלים בגוף שלא עומד דום (בשלשות), הפוליטיקאים הימנו שמרנים יצאו למתקפה הרסנית וארסית נגד צה"ל, נגד משרתי המילואים ונגד מפקדי הצבא. התירוץ: חוסר המוכנות של אנשי מילואים בכירים לשרת בצבא תחת משטר לא דמוקרטי. על הדרך, בניסיון להשתלט גם על המעוז העצמאי הזה ולהוריד את ישראל הדמוקרטית על הברכיים, אנשיו של בנימין נתניהו מכפישים את היחידות המיוחדות, את חיל האוויר ואת החיילים שמשרתים ביחידות הטכנולוגיות האיכותיות. האם זה סופו של צבא העם? אולי. ומה עושים עם החרדים? יתכן שלא תאהבו את התשובה. הפרופ' עמיחי כהן (המכון הישראלי לדמוקרטיה והקריה האקדמית אונו), חוקר את תופעת צבא העם מזה שנים רבות, והוא סבור שצריך להתחיל לחשוב על מודל שירות חדש, ולשמור על צה"ל מפני הניסיון של הפוליטיקאים להשתלט גם עליו

ארי שביט מחפש דרכים להציל את המפעל הציוני שנרמס תחת הלחצים הפנימיים, ומפרסם ספרון חדש, "להציל את ישראל" שמו. לאן נעלמה המתינות, מה קרה למרכז השפוי, והאם אפשר לבנות מחדש מערכת פוליטית שאינה נחבטת בין הקצוות? ארי שביט הוא אורח "הבריקדה" THE BOOK

בני רבינוביץ' הוא פרשן חרדי ותיק שלא נשמע כמו שאר עמיתיו במגזר: הוא מבקר את הפוליטיקה החרדית, את ההשתעבדות לנתניהו. את השנאה לבג"צ ואת החוקים שהקואליציה מעבירה באמוק יום אחר יום. "גפני צריך להסביר לציבור למה הוא נותן יד לכל החוקים האלה", הוא אומר. קול אחר 

טוביה טננבום כבר הפתיע את הקוראים שלו בחמישה ספרים מצחיקים ומעוררי מחשבה. הפעם, כחילוני גמור, הוא חוזר אל המקום שבו הוא גדל וממנו ברח, הרחוב החרדי, כדי להכיר לקורא את החרדים של 2023. במסע משעשע, עמוס שאלות ותשובות ונגיעות קלות במה שאפשר לזהות כטאבו, טננבום נדלק מחדש על העולם אותו נטש לפני עשרות שנים. זה לא שהוא מאוהב בצורה עיוורת, אבל לא אכפת לו שתחשבו שאין לו בעיה עם חרדים. "יותר פתוח אצלם מאשר אצל הפרוגרסיבים בניו יורק", הוא אומר. הבריקדה THE BOOK

מנהיגו של המחנה הלאומי במשך עשרות שנים, מנחם בגין, הותיר אחריו מאמרים אינספור על עליונות המשפט, על הצורך המוחלט בהפרדת רשויות, על חופש ביטוי ועל האסון שבעריצות הרוב. את השופטים הוא ביקר אך הציב בעמדה של מלכים. הליכוד כיום, תחת בנימין נתניהו, נטש את בגין, זנח את רעיונותיו הליברליים והפך למפלגה החותרת תחת הדמוקרטיה הישראלית. ומה בגין היה אומר על מה שקורה כיום? ובכן, אין שום סיכוי שבגין היה עושה ולו עשירית ממה שנתניהו, לוין ורוטמן מעוללים למדינת ישראל בדרך להריסתה 

הרשתות החברתיות היו אמורות לאפשר שיח דמוקרטי סוער ורב ממדי, ופלורליזם מחשבתי מסקרן. בשנים האחרונות גילו החוקרים העוסקים בהשפעות של הרשתות על הדמוקרטיה כי ההיפך הגמור קורה ביום יום: הרשתות מחרבות את השיח הדמוקרטי, מפלגות וגורמות לקיטוב פוליטי וחברתי. ספר חדש, "האביב המערבי", בוחן את הנזק שנגרם לאנושות בגלל הרשתות החברתיות והאלגוריתמים שלהן. שיחה עם פרופ' ניר שוולב (אוניברסיטת אריאל) על ההשלכות והתיקון האפשרי

המאבק על הדמוקרטיה הוציאה לא מעט מצביעי ימין מהציונות הדתית אל הרחובות, וגרמה לעשרות רבנים ורבניות לחתום על מכתב הקורא לקיים הדברות בין הקואליציה לאופוזיציה. אנשי המחנה הלאומי, חובשי הכיפות הסרוגות, שרבים מהם הצביעו בבחירות האחרונות ל"ציונות הדתית" של סמוטריץ' ובן גביר, מקיימים דיונים סוערים על עתיד המדינה ועל עתידם כמחנה פוליטי. ד"ר רונית שי יער מאוניברסיטת בר אילן ומכון הרטמן, מגדירה עצמה כדתית לאומית ליברלית, וטוענת: משהו מתחיל לזוז בקרב חובשי הכיפות הסרוגות

הפיגועים חזרו, וגם המחבלים הבודדים. מי הוא מחבל בודד, מה מניע אותו, מי בכל זאת עומד מאחוריו והאם קיים בכלל דבר כזה מחבל שפועל לגמרי לבד? ד"ר הראל חורב, מומחה לטרור ולמחבלים בודדים - על התופעה הכי מאתגרת עבור שירותי הביטחון הישראליים. פרק מיוחד 

כשהחל את דרכו, ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, היה ליברל של ממש. הוא הקים מפלגה של צעירים, פידס, נלחם למען דמוקרטיה, נאבק נגד הסובייטים, נאם בבוז על דיקטטורה. ג'ורג' סורוס, היהודי ההונגרי שהפך לשטן בהונגריה - אפילו מימן לאורבן לימודים באוקספורד. ואז אורבן נבחר, ואיבד את השלטון, וכשחזר - יצא למסע שחיסל את הדמוקרטיה הליברלית בהונגריה, החליש את מערכת המשפט ואת האקדמיה, ופירק את התקשורת החופשית כמעט לגמרי. ויקטור אורבן, אבי הדמוקרטיה האי-ליברלית, הפך למודל לחיקוי עבור פוליטיקאים מושחתים מוסרית וערכית. ד"ר הדס אהרון, מומחית לפופוליזם שחקרה את הונגריה ומלמדת באוניברסיטת ניו יורק, על האיש שאתם לא רוצים אצלכם בממשלה 

"כשהחרדים יהיו רוב" הוא שמו של ספר חדש שראה אור לאחרונה בהוצאת ידיעות אחרונות מאת איציק קרומבי, חרדי שלא יודע שובע ועוסק במחקר, ביזמות, בפעילות חברתית ובמה לא. קרומבי מנסה לקחת את הקוראים למסע קצר-ארוך בנבכי החרדיות, ומנסה להסביר מדוע כל כך קשה להבין את המוח החרדי. גיוס? ליבה? עבודה? כלכלה? מודרניזם? אקדמיה? כל המושגים מוכרים ליותר ממיליון חרדים החיים בישראל  -אבל הם פחות מעניינים אותם. איך נחיה עם זה? האזינו 

בכנס שנערך ב-7 בדצמבר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, פרס שר הבט"פ בר לב את משנתו, את הישגיו ואת כשלונותיו אחרי שנה וחצי בתפקיד. הוא דיבר בהרחבה על בעיית המשילות, על חוסר הפחד של הבדואים מהמשטרה, על הענישה הלא חמורה מספיק בבתי המשפט, על חששו מהפיכת המשטרה למשטרה פוליטית, על הר הבית ועל הדלקת המזרח התיכון. עמר בר לב, לפני פרישה, בהרחבה וללא פילטרים. חובת האזנה. תודה לקרן קונראד אדנוואר על הענקת החסות לסדרת המפגשים "שמאל, ימין ופייק פוליטיקה"

ד"ר שוקי פרידמן, סגן ראש המכון למדיניות העם היהודי, חוקר את החברה החרדית כבר שנים - ואין לו יותר מדי אופטימיות לפזר בימים אלה. מדינת ישראל מממנת את התחרדותה ואת התרסקותה במו ידיה, רק עשרה אחוזים מן החרדים מגדירים את עצמם כמודרניים, וחוסר החשק לעבוד ולהשתלב בחברה הישראלית רק יגבר עם השנים. חרדים 2022, תחזית קודרת. וגם: למה הציונות הדתית מקצינה? 

מומחים, ראשי קהילות, פעילים יהודים, חוקרים, אנשי הממשל הישראלי ועיתונאים התכנסו בתל אביב כדי להזהיר מפני הדרדרות במעמדה של ישראל בארצות הברית, וכדי להתריע מפני איבוד הגיבוי האמריקני. חובת האזנה לכל מי שמודאג ממעמדה של ישראל. משתתפים: אלוף במיל' תמיר היימן, נשיא מכון ראות, גידי גרינשטיין, תא"ל במיל' סימה וואקנין גיל, איש העסקים יוסי הולנד

האמריקנים בלמו את הטראמפיזם (לעת עתה), הישראלים חתכו ימינה. האמריקנים רוצים להאבק בשמרנות החשוכה ולהגן על זכויות האדם, בעוד שהישראלים רוצים ממשלה שמרנית שמפרקת את חוק השבות, מסרסת את בג"צ ומפרקת את הדמוקרטיה. האם ישראל וארה"ב בדרך להתנגשות, והאם מעמדה של ישראל באמריקה בדרך לחטוף מכה כואבת במיוחד? נדב תמיר, מנכ"ל ג'י סטריט ישראל, מומחה לפוליטיקה האמריקנית, מזהיר ומרים דגל אדום

השרה קארין אלהרר אמונה  על "תיק" המשפטים ביש עתיד, אלא שבקדנציה האחרונה, ביש עתיד השקיעו מעט מאוד מאמצים בנושא הנפיץ. הבטחות לכתיבת חוקה ולממשלה קטנה התאיידו כלא היו, אך אלהרר מבטיחה כי יש עתיד תלחם נגד הפגיעה במערכת המשפט ותקדם את חוק יסוד: החקיקה ואת פסקת ההתגברות. סיכום ומבט קדימה, חשבון נפש וגם הודאה בטעויות, ולא פחות חושב: סימון אויב לדמוקרטיה הישראלית 

שר  המשפטים היוצא, גדעון סער, תכנן לבצע כמה וכמה רפורמות במערכת המשפט, אך אילוצים פוליטיים הקשו להעביר חלק מהם. אחרי שהעביר שימוע פומבי למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון והביא את חוק יסוד: ההגנה על זכיות האזרח בחקירה ובמשפט, הוא חושש מהפיכה שלטונית בהנהגת נתניהו, דואג לדמוקרטיה הישראלית, לא פוסל אופציה של ממשלת אחדות ומסביר מדוע שימוע לשופטים לא יהפוך למופע של קרקס פוליטי. שיחה על מערכת המשפט הישראלית, על חוק יסוד: החקיקה, על פסקת ההתגברות, על התוכניות לעתיד ורק קצת על פוליטיקה 

ראש מכון המחקר "תכלית", יניב כהן, מנסה לגשר על התהום שנוצרה בשיח הפוליטי הישראלי ולתווך בין הפוליטיקאים מכל הצדדים. מכון "תכלית" פועל כדי להסדיר את חוקי המשחק, לחוקק חוק יסוד: החקיקה, ולמנוע את הקרע שפוגע בדמוקרטיה הישראלית. משימה כמעט בלתי אפשרית, אבל לכהן יש כמה נשקים סודיים

ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן הציגה תוכנית לייצוב הממשל: רוב של 90 חברי כנסת כדי להפיל ממשלה, וחסינות של שנתיים לכל ממשלה חדשה. האם זה דמוקרטי? השר פורר בטוח שכן, ומשוכנע שהפיקוח על פעולות הממשלה לא יפגע בכלל. פרק רביעי בסדרה על מערכת המשפט 

ד"ר שיבי גרינפילד פרסם ספר על יהדות וליברליות. האם יש בישראל ליברלים וליברליזם, וכיצד תוכל הדמוקרטיה הישראלית להתמודד עם בן גביר, דרעי, אמסלם, ברקת, נתניהו וגלנט?

לירון מגן חוקר את דפוסי ההצבעה של הצעירים בישראל ובעולם. הוא מדבר על הזנחת האוכלוסיה הכי חשובה, על אדישות, על ניתוק, ועל הכמיהה של הצעירים למנהיג חזק. וגם: מה המקום הסודי שאליו הפוליטיקאים הישראלים עוד לא הגיעו, ואיך אפשר לגייס את הצעירים למשימות לאומיות? 

נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי הפועל באוניברסיטה העברית, חוקר את החברה הערבית לעומקה ומחזיק ביד נתונים מדהימים. "רוב הערבים אדישים למי יהיה ראש הממשלה", הוא אומר. וגם: מה יכולות המפלגות הציונות לעשות, מה קורה למשותפת, מה לערבים ישראלים ולפלסטינים, ולמה רע"ם לא נהנית בסקרים מהשותפות בקואליציה ומה חושבים הערבים על המלחמה באלימות. נתונים מטרידים מאוד על אחת הקבוצות החשובות בחברה הישראלית

מערכת הבחירות החמישית היא הכל חוץ מקרב בין הימין לשמאל. המלחמה האמיתית בחברה הישראלית היא על פניה של המדינה, על אופיה ועל ערכיה. השמאל הימין הדיכוטומי שנולד אחרי מלחמת ששת הימין כבר מזמן לא רלבנטי, ובסבב הזה, לא ניתן להתעלם עוד מן השינוי הטקטוני שחל בפוליטיקה הישראלית. לא עוד שמאל וימין אלא מלחמה של ממש בין ליברלים לשמרנים. זה על ערכים, לא על ערבים.  הפרק מבוסס על מאמר שפרסמתי בשפה האנגלית במגזין הבינלאומי Jerusalem Strategic Tribune  

גיל פלדמן הוא אנליסט של דאטא. התחביב שלו הוא פוליטיקה ונתונים שחושפים את המגמות בחברה הישראלית. הוא מכור למספרים, לנתונים, לסקרים ולכל פרט שמרכיב את הפאזל המטורף של המערכת הפוליטית. בפרק, פלדמן מדבר על 300 אלף הליכודניקים שלא יצאו מהבית (האם ייצאו הפעם?), על האפשרות שגנץ יפתיע שוב (מאיפה יבואו הקולות), על האיחוד בין מרצ לעבודה ועל המשבר בחברה הערבית. וגם: על בן גביר, לפיד ועל המספרים שמרכיבים את ישראל. בחירות 2022, יצאנו לדרך 

הימין הישראלי עובר תהליך מרתק. לפי מומחים, צעירי המחנה הלאומי, ובעיקר הדור הבא של הציונות הדתית, כבר לא מחוייבים למדינה כמו פעם, הממלכתיות והמדים הפסיקו לעשות עליהם רושם, והצורך להזדהות עם מנהיג שנשמע כמוהם וחושב כמוהם - גדל והולך. וכך גם הרצון לפרק את מוסדותיה של המדינה, ולהתאים אותה לאידאולגיה שמרנית מובהקת ששורשיה בארה"ב, להחליש את בית המשפט העליון, לשחרר את עובדי המדינה מהוועדים, להחזיר את הפליטים לארצות מהן באו ועוד. רותם סלע הוא המוציא לאור של הוצאת "סלע מאיר", ההוצאה השמרנית שמפרסמת ספרים שהוצאות אחרות לא רוצות, ודואגת לחנך את דור העתיד של השמרנים בישראל באמצעות תוכן כתוב היטב. הוא שמרן, הוא ליברטריאן, הוא משכיל, הוא רהוט והוא רוצה שתקראו את הספרים שהוא מוציא לאור - כי הם מעניינים וישכנעו אתכם שישראל חייבת שינוי. שיחה עם אינטלקטואל שמרני, שלא מתבייש לומר לאן הוא חותר